חג הפסח | מגילת שירים השירים חלק א | הרב שלומי

טוב, אז נדבר על שיר השירים. בסדר? ולמה נדבר על שיר השירים? בגלל שבפסח קוראים את שיר השירים. אבל תגידו לי, מה פתאום את שיר השירים קוראים בליל ערב שבת? אז אני אגיד לכם שאתם צודקים, אבל גם אתם טועים. כי יש מנהג עתיק וקדום לקרוא את שיר השירים בפסח, את מגילת רות בשבועות ואת מגילת קהלת בסוכות. המנהג הזה, עד כמה שאני יודע, מצוי הן אצל התימנים, אלא שהם כל אחד קורא באופן אישי במהלך החג. אתם מכירים מנהג כזה? תשמעו, יש לי שני גיסים תימנים, לפחות אחד הוא תימני הדוק, וכל חג הוא קורא את המגילה בעצמו. אתם מכירים את זה? אוקיי, אז אין מנהג כזה אולי לא כל התימנים. מה? לא, לא, אני יודע. אני מדבר על המנהג האשכנזי שבמיוחד התחזק אצל תלמידי הגר"א ובמילא אצל כל הישיבות הליטאיות, שבו בשבת חול המועד של פסח לוקחים מגילה אמיתית מו מגילת אסתר של שיר השירים ומברכים על מקרא מגילה ומברכים "שהחיינו".

מנהגים שונים בקריאת מגילות המנהג הזה מופיע ברמ"א. בסדר, אבל גם אם אתם לא אשכנזים מתלמידי הגר"א, לא אשכנזים מתלמידי הגר"א נוהגים לקרוא את שיר השירים בליל הסדר, בסוף ליל הסדר, מי שיש לו כוח. אבל גם אם אין לכם כוח ואתם לא אשכנזים מתלמידי הגר"א ואתם לא פוסקים כמו הרמ"א ואתם לא תימנים מהסוג הזה שקורא, זה ברור שהשיר השירים קשור לפסח. ברור שרות קשורה לשבועות, זה ברור שקהלת קשורה לסוכות. וזה בגלל שכל מגילה מהמגילות שקראתי, איך שדיברתי עליהם עכשיו, יש לה נוף שהמגילה מתרחשת באותו נוף. ברור שמגילת רות מלווה במגילת רות אנחנו מלווים את שדות בית לחם ואת הקציר, נכון? אז ברור שחג השבועות שהוא חג הקציר, ככה כתוב בתורה. אתם זוכרים את פסח זה חג האביב, שבועות זה חג הקציר וסוכות לא אמרת אביב קציר אבל ה סוכות אסיף? חבר שלך אמר חבר שלך אמר בסדר אביב קציר ואסיף. אז ברור שמגילת רות קשורה לקציר ולכן היא תיקרה בחג השבועות.

קשר בין המגילות לחגים יש קשר פחות חזק בין קהלת לסוכות, כי בקהלת מודגש המחזוריות של הטבע: "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח. כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא". את הרגשת המעגליות של הטבע מרגיש שאדם בחג הסוכות, כי בחג הסוכות זה תקופת השנה, כלומר אחרי שהשנה סיימה הקפה ואחרי שעברנו את מי הגשמים ועד האסיף אנחנו מרגישים שאנחנו חוזרים לאותה נקודה. אז מגיעה מגילת קהלת והיא עולה וצומחת מתוך הנופים של חג הסוכות. וכמובן הקשר הכי חזק זה הקשר בין מגילת שיר השירים לפסח. משום שמגילת שיר השירים מסתירה ומחביאה בתוכה שאלה: האם הגיע האביב? או מישהו טוען שהאביב הגיע ומישהו אחר לא בטוח בזה. כמו שכתוב פה: "ענה דודי ואמר לי קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך". כלומר, לכי לך הכרנה בואי אליי לא לכי לך לכי לכי פוך לכי לך בואי אליי. למה אני צריכה לבוא אליך? כי "הנה הסתיו עבר הגש חלף הלך לו הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וכל התור נשמע בארצנו".

שיר השירים והאביב זאת אומרת שהאביב הגיע. אם האביב הגיע, הגיע הזמן להיפגש. וכן זו פעם ראשונה ופעם נוספת כתוב: "אל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן נצו הרימונים". זה אביב שהגפן פורחת, הרי יש רק ניצנים ברימונים. ואם כן, אז כנראה שזה הזמן להיפגש. וכן בהמשך כתוב: "נחד עודי נצא השדה נלינה בכפרים". מה זה כפרים? יש כאלה שחושבים שזה כפר כמו ששיעור בית היה אתמול בכפר, אבל יש אומרים שזה שדות הכופר. "נלינה בכפרים נשקים על הקרמים נראה אם פרחה הגפן פיתח הסמדר הנצו הרימונים". כי אם זה קורה ואביב הגיע, אז שם אתן א דודיי לך. שם אתן את אהבתי אליך. זאת אומרת, ממש בגילת שיר השירים הנושא הוא האם האביב הגיע. כי אם הגיע האביב, הגיע זמן הפגישה. אם הגיע זמן הפגישה בין הדוד והרעיה, אז הגאולה שלהם כמו ששר אהרון רזאל: "הגיע הזמן הגאולה, הגיע הזמן הגאולה". אני שומע אם הגיע האביב. זה שהאביב קשור לגאולה זה כבר משה רבנו אמר. איך כתוב בראשית של התפילין: "היום אתם יוצאים בחודש האביב". כלומר, זה היום המתאים לצאת ממצרים כי זה חודש האביב. וכן ברור שהתפתח מנהג בעם ישראל לקרוא את מגילת שיר השירים בפסח. כמו שאמרנו בהתחלה, במשמע שגם הגאולה של הקב"ה כשהוא גאה לעם ישראל ממצרים האביב, אז היא הייתה בעצם סוג של נפגש בין הדוד והרעיה, הקב"ה וכנסת ישראל נפגש שמזכיר את שיר השירים. יש מקום, יש מגילת שיר השירים, יש שאלה גדולה כלפיה. אנשים שלא אנשים שפחות מחוברים למסורת היהודית או פחות מאמינים או פחות דתיים או רוצים לקרוא את זה כאילו בעיניים חוליות או בעיניים חילוניות, אז אם יגידו לכם זה שיר אהבה. הרי שמו של הקב"ה לא נזכר במגילת שיר השירים, רק בהסתיר. בשיר השירים לא נזכר שמו של הקב"ה ושיר אהבה זה אחד. אחר כך זה אחד משירי אהבה הכי יפים שנראה לי יצאו בעולם. ואני שאת מאוד אוהב שירי אהבה, זה דבר נפלא. ואהבה זה רגש מדהים, אולי זה הרגש הכי אחד הרגשות הכי יפים שיש בעולם.

שיר השירים כשיר אהבה אחד הדברים הכי מקסימים נכתבו על זה הרבה שירים, וזה אחד השירים היפים. מה גם שהמשורר שכתב את שיר השירים הוא היה חתיכת איש של טבע. מה זה הוא הכיר את כל הפרחים וראה את כל הצבעים והילות בכלל. הוא מטייל בכל מקומות מהחרמון ועד השומרון ובין גדי. הוא מדבר בכלל על כל מיני פרחים וצמחים שבקושי מופיעים בארץ ונראה הוא ראה אותם ממקומות רחוקים או הביא אותם. אז זה שיר של המון טבע, המון אהבה. ובעיניים חוליות חילוניות זה יכול להישאר כשיר אהבה פשוט. זה גם יפה שיר אהבה פשוט. אבל בכל זאת, מה זה עושה בתנ"ך? זה שהכניס את זה לתנ"ך וככה חשב שיש פה איזשהו סוד. זה שהכניס את זה לתנ"ך זה כנראה חכמי ישראל בראשית הבית השני. יש קצת כושר לראות בזה שיר אהבה פשוט. כי אם אתה תעקוב אחרי התיאור של הרעיה, יותר מדי דומה לארץ ישראל: "שערך כעד הרעיזים שגלשו מהר גלעד". אז אני רואה את הגלעד, "עינייך ברכות בחשבון". ברכות בחשבון, חשבון זה בעבר הדין המזרחי, "הפך כמגדל הלבנון". בכלל בתנ"ך הרימת חיטים זה מאוד יפה. אחת הדברות היפים שרואים אותם עוד מעט זה חבילות חציר בשדות, נכון? חבילות חציר בשדות בתנ"ך "הרימת חיטים סוגה בשושנים". זה יותר מדי תיאור שמתארים פה את ארץ ישראל, כאילו עושה חשק להגיד למי שהתעמק בתיאורים פה שבעצם הראיה היא ארץ ישראל. כי אם אני אנסה לצייר את הראיה, אני בסוף אראה שאני מצייר מלא מקומות בארץ ישראל. כל הדמות שלה היא בנויה מארץ ישראל. אז זה עושה חשק להגיד שיש פה שיר אהבה מעבר לאישי בין איזשהו אוהב לאיזשהי אהובה או בין אהובה לאוהב. השיר הזה הוא הדדי בין אהובה לאוהב. עושה חשק להגיד שזה משהו יותר לאומי, כי יש פה כל מיני ביטויים ארץ ישראליים כלליים שנותנים מקום לבוא ולהגיד שאולי הדתיים שמפרשים את זה כשיר של בין הקב"ה לישראל זה יותר קשור לפשט. כי הפשט זה ארץ ישראל היא כאילו הראיה פה יש זהות בין הראיה לבין הארץ. אז זה עושה יותר חשק להגיד שזה בעצם משהו יותר כללי. יש שתי גישות הפוכות פה בתוך העולם הרוחני הדתי. שתיהן יפות. נשאחת ראיתי בהקדמה של הרב שטיינזלץ לחיבור שיר השירים. הוא אומר מראש החיבור הזה התחבר כשיר של אהבה לקב"ה, אבל זאת הייתה דרכם ומעולם לא היה שיר אהבה בין איש לאישה. אבל זאת הייתה דרכם של משוררים בתקופה הזאת, מתאר את אהבת השם דרך אהבת איש ואישה. זו גישה מאוד בן אדם למקום נקרא לה דתית. אבל הרב אורי שרקי הוא אומר בדיוק הפוך, וזה דווקא יותר מוצחן בעיני. אני מרגיש שזה יותר מבטא את הנקודה הפנימית פה. הרב אורי שרקי אומר בעצם מדובר כאן בשלמה שאהב אישה ממשותיו האישה שלו. לא יודע מי בדיוק. שלמה המלך שהיה צדיק נשגב, שלמה המלך שחי בשעה של השראת שכינה, שלמה המלך שחי ברגע שבו העולם הזה והעולם הבא נשקו תקופה קצרה, תורה זהב מאוד תקופה ארוכה. אבל בשעה שבה העולם הבא והעולם הזה נשקו יחדיו, בית המקדש בנוי ויש אחדות בין שמיים לארץ וכולי. כששלמה המלך אוהב אישה, באהבה שלו, באהבה הזאת משתקפת אהבת הדוד והרעיה הכלליים, כי העולם בנוי ממעגלים. והעולם שדובר יש אהבה של איש ואישה. מעגלי האהבה הם עולים וצומחים אחד מתוך השני. אני אסביר לכם את זה בצורה יותר מבוערת דרך דמותו של רבי עקיבא. רבי עקיבא קשור מאוד לשיר השירים. עמד על זה הרב קוק באחד המאמרים שלו. איך רבי עקיבא קשור לשיר השירים משני מקורות. במסכת ידיים אומר רבי עקיבא: "חס וחלילה לא נחלק אדם מעולם על שיר השירים שכל הקצבים קודש, שיר השירים קודש קודשים". כלומר, שיר השירים זה קודש קודשים. רבי עקיבא לא מוכן לחשוב שמישהו פעם חשב אחרת. יש להגיד שאני חולק ויש להגיד אף אחד לא חשב אחרת. רבי עקיבא אומר אף אחד לא חשב אחרת. כל השיר השירים קודש קודשים.

רבי עקיבא ושיר השירים גם דייקו בדבריו שיר השירים קודש קודשים כי בקודש הקודשים היו את הכרובים ופניהם של הכרובים היו כפני זכרון קבע. הכרובים היו זוג אוהבים. אז רבי עקיבא אומר מה שלושה שירים זה בא מהמקום של קודש הקודשים. אז זה מקור אחד של רבי עקיבא. מקור שני בתיקוני הזוהר כתוב שרבי עקיבא היה בוכה בשבת. אחד המפרשים מבין את זה שמותר לבכות בשבת אם הבכי הוא לא בכי של עצבות אלא בכי של געגועים. כי רבי עקיבא היה בוכה בשבת כשהוא היה קורא את שיר השירים. אז יש לרבי עקיבא קשר עמוק לשיר השירים. ומה אנחנו יודעים על רבי עקיבא? אין כמעט סיפורי אהבה רומנטית בחז"ל, אבל יש לנו סיפור על רבי עקיבא. רבי עקיבא התחבר, אהב, התאהב בבת קל בסבוע, רחל. אפילו משוררת חילונית כתבה איזה שיר על זה. ראה איש צנוע רועה בין ההרים את עדרי קל, ראה את רחל איתו של קל וסבורה. אמרה לו רחל: "בחשי, קח אותי לאישה בתנאי שתקדיש את זמנך ללימוד התורה הקדושה".

סיפורי אהבה של צדיקים רבי עקיבא יש לו סיפור אהבה. לא לכל תנאי סיפור אהבה. סיפרתי לכם פעם סיפורי אהבה על צדיקים. אני ראיתי שלושה סיפורי אהבה. אחד זה רבי עקיבא. סליחה שאני גולש, השני זה רבי עקיבא איגר, גדול הדור לפני 200 שנה. כתוב שאשתו נפטרה והוא בכה המון. הדבר האחרון זו אהבתם של הרב צבי יהודה ואשתו חבליה. זה ממש אהבה רומנטית. יש פה ספר מהרב צפייה שעוסק באהבתם. אז גם רבי עקיבא אהב אישה. אומר הרב קוק: רבי עקיבא שאהב אישה, אחר כך כתוב שרבי עקיבא הוא זה שהטביע את הביטוי "ואהבת לרעך כמוך". זה נעל גדול בתורה. ואחר כך רבי עקיבא הוא זה שנהרג על קידוש השם בעת שאמר "ואהבת את השם אלוקיך בכל נפשך". כל ימי הייתי מצטער מתי יגיע פסוק זה להגיבה כימינו. כלומר, רבי עקיבא הוא האהב הגדול. אהב אישה, אהב את האומה, אהב את הקדוש ברוך הוא. וכל האהבות האלה היו בין אהבה אחת.

האהבה בשיר השירים כאשר שלמה אהב את האישה הוא ראה בזה איזושהי השתקפות של אהבת השם לכנסת ישראל או בכלל אהבת השם לבריאה. ואהבתה של אשתו של שלמה אליו הוא הרגיש זאת אהבה של הבריאה לבוראה, של עם ישראל לאלוקיו. בעצם יש לנו את הזוג של התנ"ך, זו אהבה הזוג של הקב"ה שהוא בעצם הזוג של שיר השירים. קוראים לו יעקב ורחל. זאת האהבה הגדולה של התנ"ך שהיא גם בטלמיות התורה. היא תסמל, היא בעצם מביאה את האהבה של הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל. רחל היא כנסת ישראל ויעקב הוא נושא בתוכו את בבואתו של הקדוש ברוך הוא. כל סיפור אהבתם, קרבתם והתרחקותם וממותה של רחל הכל משקפת דמות האהבה בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. והנה זה מגיע בקרסה של שיר השירים. לכן אני מאוד אוהב את הפירוש של הרב רוי שרקין שבעצם זאת אהבה פשוטה אבל האהבה פשוטה היא לא פשוטה בכלל. היא נושאת בתוכה את האהבה הגדולה שבין הקדוש ברוך הוא והבריאה.

שיר השירים כספר אהבה בספר הזוהר כתוב שבשיר השירים יש את כל סודות ההיסטוריה של עם ישראל מאברהם אבינו או אולי מיציאת מצרים, דרך הגלויות והגאולות והתהליכים והגאולה של העתיד לבוא בתחיית המתים. הכל גנוז בתוך פסוקי שיר השירים. ספר הזוהר היקר והקדוש. אני רואה בשיר השירים ספר האהבה. איפה אתם רואים פה? זה לא ספר היסטוריה אלא זה החילוש. ספר הזוהר כל ההיסטוריה של עם ישראל במבט עמוק היא ספר האהבה בין הקדוש ברוך הוא ועם ישראל. עם ישראל והקדוש ברוך הוא. בעצם אפשר לתאר את זה כזווית של שיר השירים. אומר שיר השירים: אני רואה את ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל עם השם שהוא סיפור האהבה. וזה עוד דבר שרואים בשיר השירים. זה דבר קצת יכול לשמוע לכם עצוב אבל בכלל לא עצוב. בשיר השירים קשה למצוא את האוהבים ביחד בשגרה. זה יותר חיפוש. הם מתקרבים, הם מתרחקים.

האהבה והחיפוש אפילו חוקר התנ"ך, חוקר הטבע, לא חוקר הטבע, החוקר הגדול של הטבע של התנ"ך והמשנה, פרופסור פליקס, יש לנו כמה ספרים שלו. הוא טוען שהצבעים והעיילות, זאת החיה הכי יפה שיש לנו בארץ. נתקלתם באדר צבעים כמו גוש הציון? יש בארץ המון. אתם נוסעים באזורים הרעיים ולא רק. מה תגידו לי אם אני אגיד לכם שלפני הרבה שנים שהייתי חדש בהשדות ודיין היה פה דיונות יותר. לא מה שעשו לנו פה עכשיו עם הדיונות הסתירו לנו את מה שעשו לנו. אבל היה, אני ראיתי משפחה של צבעים הולכת בנחת בדיונות. רציני, אפילו פה, אפילו פה קצת מרחב עליה. אבל בכל האזורים הרעיים בארץ יש המון צבעים ועיילות. צבעים לא רגע להם יש רק קורות מסוימים. צבעים זה שתי חיות אחרות. צבי זה באמת. פרופסור פליקס מתאר, אפשר לקרוא את זה בהקדמה דעת מקרא שיר השירים. מתאר פרופסור פליקס שגם עונת החיזור והזיווג של הצבעים והצביעות היא מאוד מאוד מזכירה את הם מתקרבים מתרחקים אחד מהשני במין קרבה וריחוק. אז זה גם קצת הופך את השיר הזה, את שיר השירים, שברור שהוא לא מדבר רק במובן הצר של אהבה של איש לאישה. למרות כל מה שאמרנו שאהבה של איש לאישה זה דבר פשוט, כי אנחנו רואים פה שזו אהבה שלא בדיוק מתממשת. ולכן זה עוד פעם דומה ליעקב ורחל של סיפור כזה כואב שיעקב ורחל מאוד התקשו לממש את אהבה שלהם וכמעט לא היה להם איזשהו שלווה של בני זוג שחיים ביחד.

האם שיר השירים יש בו עלילה? ומכאן נשאלת שאלה, האם שיר השירים יש בו עלילה? כי ראיתי מישהו שכתב שיר השירים זה לא עלילה, זה אוסף של שירים שמתארים הדוד מתאר את הרעיה, הרעיה מתארת את הדוד ויש כל מיני סיפורים קטנים. אתה יכול לנסות למצוא סיפור קטן על החתונה, סיפור קטן על הבריחה, סיפור קטן על הפספוס, אבל אין פה עלילה לא שאתה אומר איזה מתח מתקדמים כמו שאתה קורא ספר מתח. אבל אני לא מסכים עם זה. שיר השירים זה שיר שיש בו ממש עלילה מתקדמות. אבל יש שם כך צריכים לנסות לראות את הספר במבט על, כלומר במבט ממעוף הציפור. ויש לנו דרך טובה לחלק את שיר השירים. זה מאוד מעניין אותי. לא צריך לזכור את זה. שיר השירים מחולק לשמונה פרקים. החלוקות של התנ"ך בדרך כלל חלוקות לא מקורות יהודיים של הפרקים, אבל יש מקומות למשל פה אני רואה שבכל בית הכנסת בערב שבת נותנים לצעירים לפעמים נותנים לכל אחד פרק. אני לא יודע אם יש משמעות לפרק. אפשר לחלק אחרת משהו נוח לחלק. אבל אולי בשיר השירים כן יש משמעות כי נחלקים את זה בתי הכנסת.

השבועות בשיר השירים לא יודע תשלוב את הגבה שלו בקצב שלכם. טוב אז אם מסתכלים על נגדת שיר השירים אז רואים שיש פסוק אחד שחוזר ארבע פעמים. בלבלת, הוא חוזר רק שלוש פעמים. פעם אחרת אחת הוא סתם בלבל. הוא בלבל אותנו, הוא לא אותה דבר. והפסוק הזה הוא כהומן הפסוק של השבועה. השבועה חוזרת ארבע פעמים. השבועה, אבל אמרתי לכם זה לא ארבע, זה שלוש. אני פותח כמעט שאליכם אז אתם תקשיבו. כולם מכירים את שיר השירים בעל פה כי הם באים בערב שבת שהיו ילדים קטנים נדדו אתכם. אז לפעם בא אני אביא את הנכים שאני אהיה יותר טוב. אבל פעם אני אעשה רק את המובט הכללי. תראו בפרק ב' פסוק ז' כתוב: "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או בעילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתכפץ". זה אותה לשון חוזרת בפרק ג' פסוק ה': "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או בעילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתכפץ". בדיוק אותה לשון, אותה שבועה חוזרת לקראת הסוף בפרק ח' פסוק ד'. אבל זה טיפ טיפה שונה, אבל לא שוני שהוא משנה את המשמעות לפי הפשט: "השבעתי אתכם בנות ירושלים לא כתוב כאן מצבאות או בעילות השדה ולא כתוב אם תעירו אלא מה תעירו ומה תעירו את האהבה עד שתכפץ". מבחינת הפשט אם תעירו ומה תעירו זה אותו דבר. תכף אני אסביר את הפשט. יש עוד שבועה ויש שבועה אחרת לגמרי. השבועה אומרת: "השבעתי אתכם זה מהלחן הזה ישבעתי אתכם זה השבועה הרביעית לא רביעית לפי הסדר אלא לא מהשלוש האלה היא נמצאת לפניכם ישבעתי אתכם עד ירושלים אם תמצאו ידודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני". זה שבועה אחרת, היא לא קשורה לשבועות האלה. לכן אני שנייה אחר מתעלם ממנה. ישבעתי ישבעתי אתכם אני לא אוהב את השיר הזה שיר נחמד מאוד בסדר. אז שלוש שבועות בסדר. מה פירוש השבועה? פשט פשט פשט ישבעתי אתכם בנות ירושלים כלומר אני מי זה אני הרעיה האהובה גיבורת שיר השירים. אני משביע אתכם בנות ירושלים לא יודע מי זה בנות ירושלים ואני משביע אתכם בצבאות או בעיילות השדה תמיד משביעים בדבר קדוש. מעניין שבעיני הדבר הקדוש זה צבי ועיילת השדה. עיילה וצבי משביעים בתנ"ך משביעים בחרב משביעים בצבי ועייל. שיעור בית הייתם בכפר הציון חבל יש שם בכפר הציון פינת חי שהיא לא פינת חי אלא קוראים לזה גן שיר השירים ושם יש את החיות של שיר השירים את עצמים ועקר העצמים והוא גם מגויון טוב. נזדמנו אותה בשיעור הלב שנה הבאה בזכירות. אהב אוהב יש בתהילים אוהב יש בספר מנכים אוהב לא יש גם הרעיות ונמרים יש גם הרעיות ונמרים כן בשיר השירי יש הרעיות ונמרים נמונות הרעיות מערי נמרים. אבל מה הפירוש ששבעתי אתכם שבעתי את חי הרמלות ירושלים מצוות הרמלות הסדר אם תהיו ואם תהיו את האהבה את שתכפת מה הפירוש להשביע אם תעשה ככה אני משביע אותך אם תעשה ככה מה הפירוש משביע אותך שלא תעשה ככה בשבוע הזה הוא כפוך אני משביע אותך אם תעשה את זה אני משביע אותך שלא תעשה את זה אני משביע אותך אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד ש תכפת תתמלא בחפץ מה זה חפץ זה אחד הדברים הכ המילים הכי יפות בעברית חפץ זה זה מזכיר קצת את פסח חפץ זה שוקה גדולה מאוד יש נשים מודרניות שמשתמשות במושג להכפיץ להפוך אישה לחפץ אמורות שזה לא טוב לעשות את זה נכון זה לא טוב להתייחס אישה כחפץ במובן היום הארגון של התנ״ך בוודאי שכן חפץ מישון שוקה אל תעירו ואל תערו את האהבה עד שתכפת עד שהאהבה תתמלא בחפץ ואז מה תעירו אותה לא תצטרכו להעיר אותה למה כי היא תתעורר מאליה אם אתה מעיר מישהו זה קשל אתה אמור להתעורר לבד אחרי שהוא שגופו קיבל את כל הסוללה מלאה עכשיו זאת אומרת שבעצם אומרת הראייה למות ירושלים אל תנסו באמצעים חזקים מדי לעורר את האהבה האהבה היא ודאית האהבה היא תצמח היא צומחת זה כמו מישהו שמנסה למשוך עץ למעלה כדי שהיא צמח העץ צומח תן לעץ ללב לב אל תעשו מעשים זה זה יגיע זה יעלה ויבוא ויגיע ויצמח אתם מבינים את זה מזכיר לכם בטח את הסיפור של חז״ל שחז״ל אומרים שהקב״ה איך זה מחובר לפשט פה לא ניכנס לזה אבל חז״ל אמרו שהקב״ה השביע את עם ישראל שלא ימרדו באומות ויעלו מהגאולה ביד רמה ולעלות בחומה כן אתם יודעים לפני חמש מאות שנה בואו נעלה לארץ ישראל לא נו לאהבה היא צמח אחרי אלפיים שנות גלות האהבה צמחה מעליה ובאנו ללצל באופן מאוד טבעי מקשיים אבל לא לא עלינו בחומה כל האהבה היא טבעית כל הגאולה הכרתה באופן טבעי אבל זה המסר הרעיה אומרת תמונות ירושלים אל תראו את האהבה באמצעים חיצוניים בכוח עד שהיא תתמלא בחפץ ואז היא תתעורר מאליה וזה יהיה התאבשיל תנו לאהבה להבשיל מה שמה שכביכול האהבה היא עוד לא בשלה מספיק היא אומרת להם להמתין כמעט כמעט תנו לאהבה להבשיל איפה הייתם מצפים שתגיד הרעיה פסוק כזה משפט כזה הרעיה הולכת תמונות ירושלים הם כנראה חברות שלה אחר כך נעשה לה בין מי הם חברות שלה אז היא אומרת להם אוי הם רוצות אולי הם רוצות הם נורא רוצות שהיא תתחתן עם הדוד הם נורא רוצות ש… איזה סיפור התקדם הם רוצות ללכות בחתונה שלה הם רוצות ללכות צמלות בכלל שתלכות בחתונה שלה אז היא אומרת לה נו נו אולי אולי תשלחי לה עוד וואטסאפ אז אז היא אומרת להם אל תהיו אל תעורו את האהבה את שתכפת יש לה איזה ודאות עצומה שהאהבה ביניהם תפרח תנו לה לצמח זה כמו שראיתי פה הסיסמה של החברה שעוזרים לנו ללא תנוחו מן הפלאפון תנו לה גדול בשקט ראיתם נכון תנו לה אהבה לגדול בשקט אז מתי הייתי מצפה הייתי מצפה שאני רואה את בנות ירושלים הולכות עם הראיה מאיפה הדוד נמצא בטח במקום רחוק כי עכשיו היא אומרת להם תנו לה אהבה להבשיל הייתי מצפה שהפסוק הזה יאמר ברגע שהדוד והראיה רחוקים הבנות לוחצות עליה כנראה להכיש את האהבה היא אומרת להם אל תאירו ואל תראו את האהבה עד שהיא תצמח מעליה וראה איזה פלא תמיד הפסוק זה נאמר ברגע של סי שהדוד והראיה נפגשים ובכל המגילה הדוד והראיה נפגשים רק ליד הפסוק הזה ובעצם אתם תראו שהפסוק הזה נמצא כשהיא מחובקת עם הדוד בעת שהיא מחובקת עם הדוד אז היא באה פתאום ומסתברת לבנות ירושלים תוך כדי שהיא חבוקה בזרועות הדוד או נמצאת איתו ביחד ואומרת לבנות ירושלים אל תאירו את האהבה שתכפת אבל לטיתו הכל הגיע לשלמות מה את אומרת את לאהבה נצמוח עוד כעת נעצרו בבקשה בשבוע הבא להמשיך ביי