כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד

חג הפסח | פרושה של ההגדה | הרב שלומי

מהירות:
הורדת השיעור

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

חג הפסח | פרושה של ההגדה | הרב שלומי
ההגדה של פסח מציגה את יציאת מצרים כסיפור רב-שכבתי המייצג את בריאת העולם וגאולתו, עם דגש על התחדשות הסיפור בכל שנה. עשר המכות מתוארות כהרחבה לזיקוך המציאות, לצד חשיבותם של פסח, מצה ומרור בסעודת הברית. השאלות בליל הסדר והתשובות להן מדגישות את הסמליות של המאכלים והמשמעות העמוקה של החג.

תמלול השיעור

בדרך סדר, רב ישראל יושב באיש איש בביתו, מערך או מתארח, ופותחים את האגדות. יש המון סוגים של אגדות ועושים את המעשים. בתוך כל המעשים נעשים שיש בהם מצוות עשה של תורה, מצוות עשה של חכמים, מעשים שהם מנהגים. בתוך כל הדבר הגדול והנשגב הזה יש את החלק של המגיד שבו עם ישראל מקיים מצוות עשה של התורה, שהרי צוותה אותנו התורה לספר את סיפור יציאת מצרים. יש אומרים, וככה מסתבר, שסיפור יציאת מצרים בימי פעם, לפני התנאים, היה יותר משהו ספונטני כמו שהתפילה הייתה פעם ספונטנית. לא הייתה תפילת עמידה שמונה עשרה ברכות, וכמו שבסופו של דבר יש לנו תפילה מסודרת שהיא מאוד יפה אבל היא תפילה עם סידור. יש סידור ויש סידור ויש סדר על פסח. אותו דבר גם קרה עם סיפור יציאת מצרים, הוא הפך להיות איזשהו נוסח מסוים שנמצא באגדות ונכתבו המון פירושים על החלק הזה של המגיד.

הסיפור של יציאת מצרים יש מקום לציין שהרבה חלקים מהאגדה הם קצת לא ברורים ולא ברור גם כן מה היה הרציונל מאחורי הכתיבה בצורה הזאת. אם הייתם שואלים מישהו: "בוא נצליח לספר בלילה זו את סיפור יציאת מצרים", אז הוא היה אומר: "מה הבעיה? יש לנו ספר שמות, יש שם פרשת שמות וערה בו שניים וחצי פרשות שבהם סיפרו יציאת מצרים. אז אולי זה ארוך מדי, אבל זה מאוד בזכודה. זה גם באותו מנגינה, באותו ראש. זה במרכאות, זה שחיבר את פרשת שמות וערה בו, זה איש אחד במרכאות, זה אותו משה רבנו, זה אותו הקדוש ברוך הוא, זה הכל באותו סגנון. זה הכי ברור, זה מאלף ועד תו. אתה רוצה לקצר חלק? נקצר, נוריד כמה פסוקים, נעשה קריאת שמות וערה בו בדילוגים וזה יהיה בסדר". אבל לא ככה ההגדה של פסח רצה מכל מיני שברי פסוקים. פה סיפור, פה דרשה קצרה, פה לוקחים משהו מכאן משווים אותו למשהו משם, פה מזכירים את לבן. מה עושים כל מיני דברים וראוי להעמיק בדבר הזה ואין לנו זמן. אז כל מי שרוצה, אני אשלח לו קובץ של דברים שנכתבו בעזרת בנסי. מי שמכיר את בנסי, דברים שנכתבו כשהיה קורונה אז לא היה אז כל בוקר בימי החנה בין פורים לפסח נתתי דרוש קצר והוא סיכם את זה מאוד טוב ואני יכול לשלוח לכם. מי שרוצה אחר כך אני אשלח לו קובץ שזה קצת יותר ארוך, כן? זה יותר מסודר. לא ראיתי אז אני אתן משהו כזה כללי יותר.

מבנה ההגדה רק נבוא ונאמר שסיפור יציאת מצרים הוא בעצם על זה צריך לייחד שיעור, לא נעשה אותו עכשיו. סיפור יציאת מצרים הוא בעצם הסיפור של העולם כולו, הוא בעצם הסיפור של עם ישראל הגדול. כלומר, בעצם הסיפור של יציאת מצרים הוא הרבה יותר כללי ולכן לא לקחו אותו מספר שמות כי בספר שמות זה רק הגילוי של הסיפור וברגע מסוים בהיסטוריה שהוא אולי הרגע הכי מכריע והסיפור הזה הוא מתרחש כל הזמן ולכן מסתכלים עליו מכל מיני זוויות. אני לא רוצה עכשיו להאריך בזה ואני רוצה כרגע להסתכל על כל המגיד במבט של כמו שאמרת לכם, מבט פעם קראו על זה מבט של מעוף הציפור, היום קוראים לזה מבט הרחפן או מבט הזיק. אתם יודעים מה זה זיק? לא יודע מה זה אבל הבנתי שזה משהו שאף משמיים ויורה פה מצלם, יורה. אז ממבט השמיים מלמעלה אם מסתכלים על כל המגיד אני מחלק את המגיד לארבעה חלקים. עכשיו אתם צריכים לראות את זה בעיניכם כי אין לכם מגדול וכן אני לא רוצה לציין את זה על הלוח. היה ראוי שתהיה פה מצגת אבל תדמיינו כאילו שיש פה מצגת. המגיד בנוי מארבעה חלקים אבל החלקים לא שווים בין הארבעה. יש חלקים קצרים, יש חלקים ארוכים וארבעת החלקים הם כדי להלן: חלק א' שאלות מה נשתנה וזהו זה מאוד קצר. חלק ד' גם הוא מאוד קצר, הוא התשובות למה נשתנה שבעצם גנוזות במאמר אחד: "רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן: פסח, מצה ומרור". פסח על שום שפסח השם, מצה על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו, מרור על שום שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. זאת אומרת ככה, חלק א' הוא השאלה וחלק ד' הוא התשובה. אלא מה? מה יש באמצע? באמצע יש שני חלקים ארוכים ואין עיקר להם להגיד.

הסיפור והדרשה כדי להסביר לכם מה יש באמצע ואיך זה מסתדר עם שני החלקים הקיצוניים, השאלה של מה נשתנה והתשובה של רבן גמליאל היה אומר, אני שניה אחת אספר לכם אתן לכם את זה בצורת משל. בדוגמה, אדם נכנס לביתי ורואה אה סליחה ראינו טוב יש לי בבית האחד המדפים שבר אבן מהבית שהיה לי ביד שמאלה אבן אבן האמת היא שהוא לא יפה בכלל סתם בלוק כזה לא אפילו לא בלוק שבר אבן כן נוצר חבורה אז אדם בא לבית שלי ושואל אותי מה זה חיפוש המוזר הזה ומה נשתנה ואני אומר לו שמעתם פעם את המוסד שמעתם פעם את המילה קומזיץ מה זה קומזיץ מדוע של הפלמך של תנועות הנוער של משיחי החזק בבני הקירה אבל זה מילה ביידיש מה זה קומזיץ ביידיש פירושו אתה יודע יידיש בושב נראה מה איפה אתה יודע יידיש מה שקלן קומזיץ בושב מה זה בושב זה בוא בוא בוא נחנו אומרים שמע סיפור היום האיש שהיינו אצלו הוא דיבר ארוך מאוד אבל יש לו כישרון זה היה קצת קשה לשמוע כי זה ארוך זה לגיטימי זה קשה לשמוע אבל צריך לדעת יש לו כישרון טוב לספר סיפורים זה אין כאן לספר סיפור לספר סיפור זה בוא קח ספל שב ושמע סיפור שמה הכוונה הוא שואל אותי מה זה האבן הזאת אז אני אומר לו וואו אני צריך לספר לך סיפור עכשיו אם אתה ישר מספר לו את הסיפור אז הוא לא מוכן לשמוע את הסיפור מספיק מה זה לא מוכן הוא לא יודע מה האורך של הסיפו הוא לא יודע מה החשיבות של הסיפור אתה לא בא למישהו אתה מתחיל לספר לו סיפור לכן אתה צריך לעשות הקדמה צריך להיות ככה הסיפור הזה סיפור שעובר אצלנו במשפחה מדורי דורות אתה יודע משהו על הסיפור הזה הסיפור הזה הוא שבר את ליבם של אנשים רבים הסיפור הזה הוא לא רק עבר אצלנו מדורי דורות הוא גם סיפור שעוד יספרו אותו דורי דורות זאת אומרת אני עכשיו מה שנקרא יש ביטוי מהם שהם לא יפים אבל הם מאוד חזקים אני אוכל לו את הראש איזה חצי שעה סליחה על הביטוי ואני אומר בעצם אני רק כאילו מספר לו כמה שהסיפור הוא גדול ועצם זה שאני אספר לו כמה הסיפור הוא גדול הוא נתח מרכזי בכל הסיפור שלי מסוגריים זה מסכים מה שאנחנו מקריאה את שמה אנחנו מקריאה את שמה אנחנו ניסח כל תוכן אחד שמה ישראל שם אחד ואבטחת שם מקריאה אחת ואז אנחנו אומרים תגיד את זה בבית בדרך בהליכה בשקיבה בשנה תעשים את זה על העות על בית בראש אתה אומר לי כל כך הרבה מה לעשות עם זה אולי תגיד לי דברים על זה לא יש עניין ש כמו שאומרים הדגש אודות הסיפור הוא לפעמים חלק מרכזי אני אומר את זה בסוגריים אז קודם כל אז אמרנו ככה חלק האלף הוא שואל אותי היי מה זה האבן המוזרה הזאת מה היא נתקעת פה על המדף שכחת לזרוק אותה לפח אז אני אומר לו בושב תשמע סיפור הסיפור הזה שאני רוצה לספר לך הוא סיפור ספר לו איזה חצי שעה גודלו של הסיפור נגמר, גמרתי לספר לו גודלו של הסיפור ואז התחיל הסיפור עצמו מעשה ונדדנו לחיות בחולות גוש כתיף ושתלנו חסה ולמדנו תורה ויום אחד באו ואמרו לנו צריך לצאת מכאן יש מלחמה בישיבתכם בגוש כתיף מעוררת מלחמות צריך שיהיה שלום קומו פסעו מתוך גוש כתיף אז מה עוד איזה סיפור אוקיי הוא לא קיבל תשובה על האבן הזאת חלק ד' אני בא ואומר לו אבן זו שנצאת פה על המדף היא חלק מביתי שהיה בגוש כתיף אתה זוכר את הסיפור בגוש כתיף? הנה זה חלק מזה אז ספרנו לכל חלקי ההגדה חלק על שאלת מה נשתנה מה זה אבן הזאת חלק ב זה סיפור אורח שב שב זה סיפור גדול וחשוב חלק ג' הסיפור עצמו חלק ד' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה היא סופרת את הסיפור זה היא בקיצור כך בנויה ההגדה של פסח ועכשיו אני אתאר לכם את זה במהלך ההגדה בחלק מה בגלל שהיא קריאה את הבני ב' לג' היא רק דמה כאילו לסיפור בחלק ב' אני אומר לו שמע זה סיפור גדול זה סיפור חשוב לא ספר לו כלום עדיין בג' רק בא הסיפור עצמו עכשיו אני אתן לכם את החלוקה של ההגדה חלק א' זה הכי פשוט מה זה האבן הזאת וזה של עוד מה נשתנה תכף אנחנו נראה מה זה עוד משנה עוד מה נשתנה זה מאוד מדויק תכף תראו חלק ב' אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה המצווה אני לא יודע מה סיפר לך את הסיפור הזה הסיפור טוב ששאלת אני רק מחכה שישאלו אותי זה סיפור שתמיד אנחנו מספרים למשפחה אפילו הזקנים שכבר מכירים את הסיפור מספרים אותו אתה יודע מה? רבי אליעזר ורבי יושב ורבן גבינד ורבי עקירה שהיו מסובילים חכמים שם שהיו מסובילים לבני הם רק וסיפרו את הסיפור כל תואר לילה ואחד החכמים אומר שהסיפור הזה יזכר בלילות ואחד אומר שספרו אותו משיח אתה יודע מה? הסיפור הזה שבר את ליבם של כל המגזרים החכם זה החרדים והאשה זה אנחנו והאטם זה החילונים ושאני יודע איש אול זה הרוסים לא יודע לא משנה לא יודע כל אחד זה כבר אוקיי והאטם זה ו ו פה בעצם פה בעצם מסתיים החלק השני שבו סיפרתי שבו אמרתי כמה שהסיפור הזה הוא חשוב אקטואלי נוגע בלב עמוק ועכשיו אתן לכם סימן איפה נגמר החלק השני חלק השני נגמר בשירה שנדמה לי שהבוקר שרתם אותה בנובה אבל במגינה עצובה יש מגינות צמיחות אני בדיוק אלשהם מגינות צמיחות בליל הסדר לא לא ואיש העמדה ואיש העמדה זה המעבר מחלק ב' לחלק ג' יש את המגינה המפורסמת של ואיש העמדה זה המגינה מהגן זה המגינה הישראלית ואיש העמדה ואיש העמדה לעבודינו ולנו יש מגינות הרבה יותר יפות ולא המגינה עצובה שרותן רזל לא רוצה שירות מה איך אתה יודע שהיא חייפה כמה מגינות אתה מכיר איזה לחני שרותן כי זה עוד מגיש ואיש עמדה לעבודינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו יש הרבה מגינות לא רוצה את זה עוד אחת ואיש עמדה לעבודינו ולנו ואיש עמדה לעבודינו ולנו שלא אחד בלבד יש הרבה מגינות ואיש העמדה כן אנחנו מכירים את המיקרופון היום כן אבל אני מקווה שאחד היוצרים ישמע ויקח להפוך את זה אוקיי ואיש עמדה זה השירה שיוצרת את החברים חלאס מדבר על זה שהסיפור חשוב ומיד מגיע מילים צא ולמד מה ביקש לבן הרמי זה הסימן מכאן מתחילים את הסיפור בסדר עכשיו מגיע חלק לגימאי הסיפור כן זה מה שאומרת על הלבן וגם העברה האמת היא שזה מתחיל גם העברה וגם הפניכת תכף נדבר על זה יהיה לנו כמה נקדות כי כמו שאמרתי לכם זה אנחנו נמצאים פה ברזולוציה נמוכה לא גבוהה כי בעצם אני עובר במעמד כללי מאוד אבל אני אתייחס לזה בעזרת השם עכשיו מתחיל הסיפור עצמו ואיך מספרים את הסיפור זה רעיון גאוני של מי שחבר את ההגדה אמרתי את זה להורים בשבת זה היה מול עוד שאול ההורים קצת הלמידים אז אני מרשה לעצמי לחזור על זה לא לוקחים איך מספרים את סיפור יציאת מצרים כתוב את זה כבר במשנה ודורש מארמי ובדבי כלומר באו חזן ואמרו אל תפתח את ספר שמות אלא כלך וללך את סיפור יציאת מצרים שבספר דברים איפה מופיע סיפור יציאת מצרים בספר דברים בפרק אף ח' איפה מופיע באיזה הקשר בהקשר של ספר דברים והיה כתבוי לארץ אשר השם הלכך נותן לך ולקחת מראשית כל פרי האדמה ושמתה בתנו בתנה אתם זוכרים את השיר סלינו על כתפינו הבנו ביקורים מקצועות הארץ בנו זה מצוות הבעת ביקורים מה זה מצוות הבעת ביקורים בימי הקיץ כאשר בבוסתנים יש פירות של שבעת המינים אז תגידו שלי שאלה לכם למה הכל הסדרות הדגה הן היו כבר קצורים היום לאו רק אמרנו עוד איזה לא קצרת עד הסוף לא היה חלק מהנשיאה שלא הייתי אה אוקיי בסדר גמור אה אז אני אגיד לך את זה באופן אישי אחר כך אז שימו לב טוב מביא אדם ביקורים מה יש לו להביא ביקורים איזה פירות ענבם תיינים רימונים תמרים שם אותם בתנה והולך אל בית המקדש מגיע עם סל מלא בפירות זה אמור לתמתנת כאונה אבל לפני שזה ניתן לכהנים הוא מביא את זה למזבח הוא עומד באזרה במזבח ושם יחד עם הכהן הוא מניף את הסל ואומר מגיש את הסל לקרן המזבח הוא לא מוכרף זה כך הכהנים אבל הוא אומר רגע אחד לפני שאני נפרד מהפירות האלה ונותן לך אותם הכהן אני מספר את סיפורם של הפירות האלה ואז לא נעיך עכשיו במשמעות מצוות ביקורים זה מצוות חביבה ביותר אחרונה שמשה רבינו אמר לעם ישראל על המקום בית המגדר שהוא עומד ומספר את סיפור יצאת מצרים וככה הוא אומר יש שם חמישה פסוקים והוא אומר באגדה של פסח אנחנו מצטטים ר ארבעה פסוקים מה שאנחנו עושים באגדה של פסח אנחנו מספרים את סיפור יצאת מצרים דרך הפסוקים שנקרא ביקורים כאשר כל שתיים שלוש מילים בפסוק הם מהוות כותרת לדרשה ערע מי עובד ואי דוי ואי ירד מצרים ואי אגרו שם ומתם אי עד ואי שם לגוי גדול עצום ורב ואי פסוק א' פסוק שני ואי ירעו אותנו ואי יענונו ויתנו לנו עבודה קשה פסוק שלישי ואי ניצק אל ה' אל ה' מוכר אותנו ואי יר את עון ואת עמלנו ואת לחצנו פסוק רביעי ויצאו נשמה מצרים ב יד חזקה בזרוע נטויה ובמורה גדול ובאותות ובמופתים נגמר הפסוק הרביעי פסוק החמישי לא נזכר באגדה של פסח והוא ואי הביאנו אל המקום הזה ויתנו את הארץ הזאת לרזבת חר עובדה למה זה לא נזכר באגדה של פסח כי אנחנו ביציאת מצרים ולא בכניסה לארץ ישראל כמו שיש לנו ארבעה לשונות גאולה ארבעה כוסות ואינו את הלשון החמישית של ואי הבאתי כמו שאין ואי הבאתי ככה אין ואי הביאנו הפסוק הזה בסדר כי אנחנו בפסח מדברים יותר על היציאה ממצרים ולא מדברים על הביאה לארץ חוץ מפיוד היינו שמזכירים בו יותר את ישראל בסוגריים אז מה אנחנו עושים עכשיו אנחנו פשוט לקחנו את מקרא ביקורים ואנחנו בעצם מספרים את סיפור יציאה מצרים דרך פסוקי מקרא ביקורים עכשיו אתם יודעים אתם למדתם מחשבים פעם לא, כאילו למדתם אבל זה מה שעכשיו אני אגיד זה לא משהו שלמדתם זה משהו פשוט, יש תוכנת וינדוס מה זה תוכנת וינדוס שאתה בעצם לוחץ מקליק ככה, ביטוי חדש חדש הוא ככה לא היה פעם, מקליק על המילה מה קורה מפתח חלון נכון זה תוכנת חלונות מי המציא תוכנת החלונות בא להגדה של פסח למה? כי הוא בעצם איך בעצם זה איך בנויה חלק השלישי המגיד אמרנו יש ארבעה פסוקים במקרא ביקורים הוא מצטט פסוק שלם ערמי עובד אבי וירד מצרים והיה גורשם עם תה מעט ראי שם נגוי גדול עצום ורב קראנו פסוק שלם ואז הוא מבקש ממך בהוראות הפעלה של ההגדה תקליק על המילה הראשונה ערמי עובד אבי קלקתי, קפץ לי צאו למען, ביקש למען לערבי לעשות לעקור אפילו שפרו לא גזר אלי על הזכרים ולמען ביקש לעקור את הכל סגור חלון ויראה אתנו מצרים שתתנו עליו עבודה קשה כל מילה במקרא ביקורים נפתחת לאיזשהו חלון הצצה ודרשה שקשורה לדבר הזה בתוך הצורה הזאת בעצם אומרים לנו שהפסוקים האלה הפסוקים של סיפור יציאת מצרים המתומצת הם פסוקים שיש בהם שבעצם יכולים להיפתח אתם מכירים את אלה שאוהבים לחקור דברים דרך הוויקיפדיה אז הם פותחים חלון הם פותחו מושג בוויקיפדיה בתוך הוויקיפדיה כל שתי שורות יש להם יש להם מושג צבוע בצבע כחול שאפשר לפתוח אות הם מגיעים טיק טיק טיק, ובסוף הם שוכחים לאן הם חיפשו. הם נמצאים בתוך עולמות שלמים, עולמות אינסופיים של הוויקיפדיה. אותו דבר קורה בתורה שלנו. התורה היא אינסופית. סיפור יציאת מצרים הוא אינסופי. מתחילים, וכל מושג ייפתח ויפתח ויפתח, כי הסיפור הזה הוא אינסופי. לפי פנימיות התורה, אני צריך להסביר את זה, אבל לא הסברתי את זה. סיפור יציאת מצרים זה סיפורו של העולם עם בריאת העולם. אני אגיד את זה במשפט אחד: למה סיפור יציאת מצרים זה סיפור של העולם? עצם בריאת העולם זה הירידה למצרים, כי מה זה בריאת העולם? איפה העולם היה לפני שהוא נברא? לא, זה שלב שני. איפה הוא היה לפני שהוא אצל השם? זה מורכב מה שאמרתי. העולם היה אצל השם, הוא היה בעולם האצילות, הוא היה גבוה, הוא היה נשגב. איפה הייתה יצירת האומנות לפני שהאומן יצר אותה? זה מחשבתו של האומן. ואיך יצירת האומנות זה מחשבתו של האומן חיה מלאה חיות מלאה? כן, כשנברא העולם, נברא ההסתר, נברא המצרים. אבל בתוך מצרים, בתוך המציאות של העולם הזה, דרך תחתית העולם העשייה, יש את הנקודה הפנימית שהיא ישראל. הרי זה לא העולם, הוא לא חולים פעם מהשם. זאת אומרת, הוא נברא, ובאילו שהוא נברא, הוא ירד ממדרגתו ומעלתו העליונה. והוא עולם של עולם הזה קשה וקשוח, אבל בתוכיותו יש את הנשמה האלוקית שמחיה אותו, שזה ישראל.

סיפור יציאת מצרים כמשל לעולם ולכן השלב הראשון זה שיעבוד מצרים. שיעבוד מצרים זה שיקוף של העולם, שבעצם יש מצרים שהיא מעצמת על שולטת מקצה עולם ועד סופו, ובתוכה יש את ישראל שזה משהו קטן שמתפתח שם כמו עובר במעי אמו. באיזשהו שלב ישראל צומחים וגדלים, ופתאום מתחיל איזה מאבק בין הנשמה לגוף, בין מצרים לישראל. ובמאבק הזה יש ברורים רציניים ביותר, עשר המכות. ולכן בסופו של דבר יוצא הצמח הזה ששמו ישראל, והעולם בעצם פתאום מגלה את אלוקיותו ואת שורשו. ואז סגור סוגריים, הסיפור של יציאת מצרים זה סיפורו של העולם. הסיפור של שיעבוד מצרים ויציאת מצרים הוא פשוט תולדה של ההבנה העמוקה מה זאת הבריאה ומה היא גאולתה של הבריאה. ולכן זה לא סיפור נקודתי היסטורי ספציפי, ולכן זה סיפור שיש בו רבדים על גבי רבדים.

השפעת יציאת מצרים על ההווה והעתיד אומר השפת אמת שכתוב בזוהר שבכל ליל פסח שאנחנו מספרים את יציאת מצרים, אז כאילו יציאת מצרים יותר ויותר מתממשת. ומה זה יהיה העתיד לבוא? זה כשהתגלו כל המסתורים שבסיפור יציאת מצרים. לכן את הסיפור יציאת מצרים אנחנו נספר בדרך הבאה: לא נספר את דרך הסיפור ההיסטורי של ספר שמות שהוא יריעת הפתיחה של הסיפור, אלא אנחנו נספר את זה מפיו של מי שגר בארץ ישראל. מי זה שגר בארץ ישראל? זה שיש לו בוסתן ויש לו עצי פרי. עצי פרי מה מסמלים? שורשיות, נחת ושלווה. בוא נעשה בשבת הפסוק היפה בתנ״ך: "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו כל ימי שלמה מדן ועד באר שבע". מדן ועד באר שבע בתנ״ך זה אלות. אם היית אומר לי אלות, הייתי נדמה לי שאין אולי יש איזה בתנ״ך זה אלות.

הבאת הביכורים והסיפור של יציאת מצרים בקיצור, מה שרצינו להגיד שהאדם הזה שיושב בארץ ישראל בספר דברים ומביא ביכורים כאשר הוא יושב בנחלה של סבא רבא שלו יושב בה, הוא יושב בארץ ישראל לבטח. אבל הוא אומר עדיין הסיפור לא נגמר. הבאתי את זה בשבת שגם כשאני אהיה בארץ ישראל, גם עוד מאה שנה כשאני אהיה בארץ ישראל הרבה יותר מפותחים, עדיין יש לאן להתקדם. עדיין העולם צריך לצאת עם גאולתו כי יש אלף מדרגות לתיקון. מי שחושב מה יהיה בימות המשיח, לאימות המשיח יהיו ימות המשיח בסדר. אוקיי, אז בעצם ולא רק שאנחנו מספרים את זה דרך הסיפור של בן הארץ מביא הביכורים, אלא גם הסיפור הזה הוא נפתח תוכנת חלונות. תזכרו את המשל של ויקיפדיה. כל דבר הוא בעצם נושא צופן של משהו יותר גדול. ככה בנוי הסיפור. ואחרי שהסתיים החלק השלישי והראינו ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול אלו עשר המכות, מה שדורשים שם בדרשה שתי דרשות על הפסוק הזה זה חלק אחר. ביד חזקה שתיים ובזרוע נטויה שתיים אלו עשר המכות. כתוב דרשה זה החלק הכי סתום בהגדה. ביד חזקה זו הדבר, זו החרב. מורא גדול זה גילוי שכינה. הדרשה הראשונה על הפסוק הרביעי היא דרשה קשה מאוד. כל המפרשים של ההגדה מתחבטים בה, אבל הדרשה השנייה זה עשר המכות. פה יש תמונות בהגדות הכי יפות של ממלכות מצרים כאילו סוג של תמונות יפות של ממלכות מצרים. ופה הילדים מאוד אוהבים ופה מפעילים. תגיד לי את עשר המכות דאנס ועוד. די עקינים צריך לדעת שעשר המכות זה סוד ולא רק עשר שיטות שהקב"ה לימד את אנשי השב"כ איך כדאי להוציא לאנשים מה שאתה רוצה להוציא מהם. אבל זה הנושא.

עשר המכות והמשמעות העמוקה שלהן עכשיו נגמר הסיפור של המכות מצרים ועוד דאגה דאנס. ספרו לנו שהמכות האלה מתרחבות, כלומר שהמציאות צריכה להזדקח כל כך שלא מספיק עשר מכות, אלא יש חמישים מכות ויש מאתיים מכות ויש מאתיים וחמישים מכות. יש תחרות בין התנאים מי יחלץ יותר מכות מתוך הפסוקים והם דורשים את זה על פי הפסוק בתהילים: "ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה ומשלחת מלאכי רעים". זה נשמע כמו ספר בדיוני כמו הרי פוטר. "ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה ומשלחת מלאכי רעים". כל דבר כזה היה בתוך המכות וחז"ל דורשים את זה. והכוונה היא ככל שהמכות יותר רבות, זה הכוונה היא שהמציאות צריכה להגיע לזיקוך יותר עמוק. ועשר המכות זה רק השורש של הטיפול האלוקי בעולם. ואז מגיעים ליינו. וכשנגמר והדיינו זה יותר כאילו זק את כל התחנות. חמש עשרה תחנות כמו שיש חמש עשרה מעלות. מי עד חמש עשרה מעלות מי עד איפה שחמש עשרה מעלות מה במקדש מאיפה לאיפה אתה יודע כמעט המזבח זה מי עזרת נשים לעזרת ישראל. זה כאילו שמה המזבח כשעזרת נשים זה הר הבית וזה מאוד יפה. טוב כשנגיע לשבת ירושלים מדבר על זה. הרחבה המוגבה של הר הבית זה המקום שאליו הגיעו חמש עשרה מעלות. חמש עשרה מעלות זה מרחבת המקדש לרחבת הר הבית. אז כמו שיש חמש עשרה מעלות ויש גם חמש עשרה שירה מעלות בתהילים. יש חמש עשרה מדרגות בדיינו: מציאת מצרים, יקת וחורים ותר ממונה ושבת ומן ובמדבר והביאנו לארץ ישראל נתן בית המקדש. חמש עשרה מעלות כאילו אנחנו אומרים את כל המסע ממצרים ועד ירושלים בבת אחת.

רבן גמליאל ושלושת הדברים על פסח בסוף פה נגמר סיפור מציאת מצרים. ואז הוא נגמר חלק ד' וחלק ד' בר עמאן גמליאל ואומר כל שלא אמר שלושה דברים על פסח לא יצא ידי חובתו: פסח, מצה ומרור. אמרתי לכם שחלק ד' זה התשובה לחלק א'. הוא שאל אותי מה זאת האבן הזאת? אמרתי לו קומזיץ בוא שב כי יש לנו סיפור יפה. זה הסיפור הכי טוב, זה הסיפור של העיר, זה הסיפור של כל הסיפורים. אחר כך סיפרתי לו את הסיפור עצמו בדרכים המיוחדות שסיפרתי את זה. ואז בחלק ד' אני בא ואומר תשובות למה פסח, מצה ומרור. פסח על שום שפסח, מצה על שום שלא יצא בבית שלנו של אבא אדון ונחמיץ, שמרור בצריאות חייבתנו למצרים. למה זה תשובה? יש פה רק שלושה דברים. למה זה תשובה לארבעה שעות? מה השתנה? מה הקשר? שימו לב טוב לאחר מחקר מקיף וברור בעבר אבותינו שאלו רק שלוש שאלות. ארבעה קושיות היו רק שלוש. ואני אומר את זה בקצרה. מאיפה חז"ל דיברו על שלוש שאלות של מה נשתנה? מאיפה לחז"ל בכלל הרעיון הזה? מהתורה עצמה. התורה עצמה כתוב בסוף פרק י"ב בסוף מצוות קורבן פסח מה שיצרנו בדיוק בשבת שקרה פרשת החודש ואנחנו נקרא את זה בחג הראשון של פסח. בסוף פרשת מצוות קורבן פסח כתוב כי תבואו אל הארץ כי אמרו עליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. כלומר הבנים ישאלו אתכם מה זאת האבן המוזרה הזאת שנמצאת פה על המדף. כלומר מה הם שואלים? הם שואלים שאלה אחת: מה זאת הסעודה? מה העבודה שאנחנו אוכלים? מה העניין של הסעודה הזאת? ומה כולל את הסעודה הזאת? רק שלושה דברים. מה כולל את הסעודה של פסח? קורבן פסח שהוא בעצם בשר התלא או הגדי ואוכלים אותו עם לחם ומצה ואוכלים איתו עם המרורים ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות המרורים אוכלו. ומה הבן שואל? יש שאלה פשוטה מאוד. יש מילה בעברית שאני מאוד אוהב קוראים לה טעם. תגידו לי שלושה ארבעה פירושים למילה טעם: סיבה, מה הטעם שישיבה כן מרשה או לא מרשה להכניס רעייתים לפנימיה? מה הטעם? מה הסיבה? תנו לי עוד פירוש למילה טעם: מה חוש הטעם? מה זה חוש הטעם? מה הטעם של זה חמוץ חריף מלוח או מתוק? זה טעמים נגלים. אולי יש טעמים יותר כמו אלה שמבינים נטועים פה. יש כאלה כאלה שמבינים מה שאומרים נטועים פה הכנסת פה וניל לא לא אומאמי אומאמי לא מכיר זה כמו הלשון החמישית. יש גם כאילו אני מרגיש פה טעם של אהבה נסת פה אהבה נסת פה מה הטעם הדבר? מה פירוש של שירים למילה טעם? קריאה בתורה. קריאה בתורה מה מנגינה? מה מנגינה לפי הקבלה הטעם זה הפירוש הכי עמוק של התורה נכון? טעמים נקודות תגים אותיות. אז טעמים זה כאילו הפירוש העמוק של התורה. בעצם הבן שואל מה הטעם של פסח מצה ומרור? מה הטעמים שאני טועם פה? אני מבין שהסעודה הזאת של סעודת הברית של עם ישראל קריטת הברית מי שמצטרף לסעודת ליל פסח הוא בעצם מצטרף לכנסת ישראל. ולכן בעצם מה שאוכלים פה זה שלושת תוות המזון לא בקטע של פחממות חלבונים שומנים ומה עוד לא זוכר אלא זה בקטע של המצה בונה משהו המרור בונה משהו קורבן הפסח בונה משהו מה הטעם שאני טועם פה אין איזה מקורות כך קדומים אבל אני מאוד מזדהה עם זה יש פירושים יש כאלה שאומרים שבעבר היו אוכלים ואחר כך עושים את כל הקטע של המגיד זה מאוד הגיוני אם אני מביא דברים טובים לאכול אף אחד לא שואל כלום אוכלים אחרי שאוכלים אפשר לשאול מה אתה תשאל לפני שאוכלים קודם כל זה מתקרר דבר שני סתום את הפת אין לאכול קודם אחרי זה נדבר כאילו זה הכי הגיוני הכי הגיוני שהדיבור הוא בא להסביר מה קרה לנו ולא שאנחנו אבל האמת יש כאלה שטולים את זה בראשונים שאמרו שפעם אנחנו יש כאלה שטולים את זה בראשי אני לא בטוח ברמא זה בטוח לא ככה אז הוא הכי מפורש אז אמרתי את זה רק כזה השערה אז בעצם מה הבן שואל הבן שואל שלוש שאלות אנחנו אוכלים בשר צלי שלוק מבושל הלילה הזאת הוא לא צלי הוא בעצם שואל מה טעמו של קוראן הפסח שבכל עולות אנו מטבילים פעם אחת אנחנו אוכלים ירקות לפני הסעודה כדרכם של כל הקדמונים הלילה הזאת שתי פעמים אכלנו ירקות לפני הסעודה ועכשיו אנחנו אוכלים ירקות בתוך הסעודה שהם המרורים טעם המרור שבכל עולות אנחנו אוכלים חמץ ומצע הלילה הזה מצע זה שלוש השאלות שהיו אצל אבותינו הקדמונים רק שלוש שאלות זה בעצם השאלות של מה העבודה הזאת לכם פסח מצע ומרור מה זה ולכן הרמב״ם יאין בסוף ההגדה הוא אומר לו אחרי סבת חקוי הספרו על גוש כתיף האבן הזאת היא חתיכה מהבית שבו גרנו בגוש כתיף ככה הדבר אומר המצע הזאת שאנחנו אוכלים זה המצע שאיתה יצאנו ממצרים כי לא היה פני להחמיץ כי לא עפינו בתנורים גדולים במצרים כי עצרנו לדרך כמו שלמדנו ברוך השם איתכם זכרינו ללמוד את השיעור הזה לפני כמה זמן שזה לחם הקודש זה לחם שהוא בין המן לבין הלחם הרגיל הלחם הזה זה הנשמה הישראלית הוא בונה את הנשמה מרור מרור שמרור כמו מרור בצלילות חיי אבותינו מרור שאנחנו רחוקים מהתיקון של העולם והדרך עוד ארוכה פסח עשה שפסח השם אבותי אבותינו שבחר בנו השם הבחירה בנו זה הפסח כי אתם יודעים אין מה לעשות אני לא מבין את זה אני כל החיים רוצה להבין את זה ולכן אני כל כך רוצה לגדל כבש בבית כדי להבין יותר את הסודות של הכבש התנ״ך מאוהב בחיה שקוראים לה כבש כל התנ״ך הישראלים שלו כל הכבשים זה מתחיל כמובן מהסיפור של אחד האבות שלנו איזה אבא? יעקב אבינו אתם יודעים שהבא השם אותו ומספרים את זה על כל מיני הדמורים שהוא לימד ניגון נגיד לא משנה אחד הדמורים אחד הצדיקים לימד ניגון אתם יודעים מאיפה הניגון הזה זה היה כשהייתי כבשה בעדר של יעקב אבינו זה היה הניגון שיעקב ניגן היה ניגון שיעקב ניגן עם הכבשים זאת אומרת שכל הסיפור הארוך והעצום והנשגב של הכבשים של יעקב אבינו והנה הצון והנה העתודים העולים על הצון עקודים נקודים ברודים כל הסיפור הגדול החלומות האלה של יעקב על הכבשים הסיפור הגדול הזה זה היה סיפור בסוד נשמות ישראל נמצאים בתוך הכבשים האלה ואחר כך כש… זה מתחיל עוד לפני כן שיצחק במקום לעלות יצחק לעולה עולה במקום עי מה זה עי? זה כבש, בוגר ואחר כך זה קורבן פסח אתם שמורים אתם עושים את הקורבן למשמרת יש כל הזמן והקורבן הזה הוא הוא בעצם פודה את הברחור בקיצור כצאן ירושלים במועדה כן תהיה נערים הללו מלאות צאן אדם אומר איך אז כן לנביא עיר רחלים מה? עיר רחלים עיר רחלים זה כדועה עבשות בכנס ישאל נקראת על שם רחל עמנו רחל הכבשה טוב שהזכרת את זה אנחנו מסיימים נקרא ציון נקרא ציון תשע עשרה וארבע יש לנו עוד שלוש נקות בעצם הסדר בנוי כמו שאמרנו ממה נשתנה ועד רבן גמליאל אבל אם שמתם לב יש קצת לפני זה וקצת אחרי זה אחרי זה יש ואת עמותנו גאה לאותנו ואז אנחנו אומרים שני פרקי הלל זה כבר לא חלק מהמגיד זה נראה חלק מהמגיד זה כבר הלל שלפני הסעודה יצאת ישראל ממצרים ותעקום עם לא אז זו המגינה ששרים הישיבה למען הם אתם מכירים מגינות יותר יפות זה הלל שלפני הסעודה ויש עוד קטע קטן שדילגתי עליו זה קטע מסתורי אבל אני מת עליו הלך מעניין די יחלו אבהתנה וערד למצרים אבל כדי להסביר לכם את הקטע הזה אני צריך להסביר את דברים נוספים ואני אסביר אותו עכשיו רק אני אגיד שהוא איזה מין פתיח מסתורי לא נדבר עליו כי הגידה מתחילה ממה נשתנה ועד רבן גמליאל כמו שאמרתי לכם והמינג שלי הלך מעניין יש אצלכם בבית יש שאלה קלאטית כל אחד שמועד משלו אתם שרים את הלך מעניין או אומרים או אבא אומר סוג של ניגון לא מגינה ניגון גם סוג של רובם זה סוג של ניגון אני אתם מכירים את המגינה של נעמי שמר לשירו של ביאליק קום מצאי אחותי קהלה קום מצאי אחותי קהלה אני החלטתי להלביש את המגינה הזאת על הלך מעניין זה נורא מלהיב את את העורכים את האנשים וזה גם שמח זה קצת משובר את בהתחלה יש כזה קטע שכולם שווים אז אני אתחיל לשיר וזה אני אסיים בשיר הזה הלך מעניין ידיעחנו אבא ת'נה בערעד מצרים כל דרך ויתר וכל כל דרך יתר ויפסח כל דרך יתר ויפסח השטח בשנה הבאה בערעד ישראל השטח לשנה הבאה בערעד חורי

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בהלכות ומנהגים בתקופת בין המצרים וחודש אב, ומדגיש את ההבדל בין דינים מחייבים למנהגים שנוצרו לאחר חתימת התלמוד. הוא מסביר את החשיבות של הבנת ההקשר הרוחני של התקופה. בנוסף, מתייחס לשאלות מעשיות כמו גילוח וקידוש, ומדגיש את הצורך להבחין בין הלכות מחייבות למנהגים והנחיות כלליות.
תעניות ביהדות מדגישות את המשמעות הפנימית מעבר להימנעות מאכילה ושתייה, ומיועדות לעורר חשבון נפש וצער על חורבן בית המקדש. התהליך הרוחני כולל הימנעות מכעס והתנהלות ברוגע.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים