הרב קוק מדגיש את חשיבות המצוות התלויות בארץ ישראל כבסיס לכל המצוות, המחברות את העם לאדמה ולארץ. מצוות כמו תרומות ומעשרות מחברות את היהודי לעבר ולעתיד, ומשמרות את החוויה הרוחנית גם בהיעדר המקדש. שמירת המצוות כיום מהווה זיכרון לעבר ותקווה לעתיד שבו המקדש ייבנה מחדש.
מעשר שני מופרש מהיבול ונאכל בטהרה בירושלים, בעוד שמעשר עני ניתן לעניים. בזמן שאין בית מקדש, ניתן לחלל את מעשר שני על מטבע. שמירת מצוות אלו מחזקת את הזהות היהודית והקשר לירושלים.
חודש שבט בלוח השנה היהודי חשוב לחקלאות ולמצוות פירות כמו תרומות ומעשרות. תום שבט מסמן את תחילת השנה החדשה לאילנות, כשהעצים מתחילים לפרוח לאחר רוב הגשמים. זהו זמן לקביעת מעבר בין שנות עורלה לנטע רבעי ובין מעשר עני למעשר שני.
ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילנות כדי להבדיל בין שנות הפירות ולהסדיר מצוות כמו תרומות ומעשרות. הוא מסמל שלבי צמיחה של העץ: נטיעה, אילן ופירות, עם חנטה בסוף החורף. בנוסף, הוא זמן לברכת האילנות ומדגיש את הדמיון בין צמיחת העץ להתפתחות האדם.
