יום ירושלים | הודאה על הנס והעליה להר הבית בזמנינו | הרב נח

טוב, אנחנו ממש ערב יום ירושלים. היום ראיתי דיון ולמדנו את החנון כי זה ערב יום ירושלים. יש דעות שככה אמרו עליו בשם הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. אני זוכר שבכל הימים האלה, כ"ז, כ"ח, שזה היה ניסי מלחמת ששת הימים, בעיקר שלושה ימים הראשונים, לא נאמר אז את החנון. אני רק יכול להגיד בזיכרונות של ילד, זה היה פשוט נס שלא נתפס בשום צורה. הייתי אז פחות מגיל עשר, אבל אני זוכר את הפחד שהיה לקראת ששת הימים. קראו לזה ימי המתנה, היו שלושה שבועות ממחרת יום העצמאות עד שהתחילה המלחמה. מדינת ישראל הייתה קיימת 19 שנה, מדינה צעירה, הצבא לא משהו, מדינה מאוד קטנה. אדם בשומרון זה אצלם, כל המדינה הייתה ספר, כל מקום היה רחוק לא גדול. המצרים מדרום והסורים מצפון ברמת הגולן קרבו כוחות, היו גם עיראקים ברקע וסודניים וכל מיני, והם תכננו פשוט חלילה לקטוש את מדינת ישראל. אני זוכר שדיברו על זה שטולקארם זה אצלם, אם טולקארם עד חדרה אז זה כלום, זה מחלקת ניסייה של כמה טנקים ירדניים פשוט לחצות את מדינת ישראל לשתיים. לנתק את אילת צפונית לאילת, לצאת מגוון מצרים, לעבור על כיוון הערבה וירדן, אילת מנותקת. זה היה ממש מפחיד. ואני בתור ילד שיחקנו בחפוש שוחות בבית הספר שלמדתי, הסבירו לנו שהשוחות זה אם יורים חיל האוויר המצרי, אז אפשר להסתתר שם. כשבגרתי למדתי שזה היה בתי קברות המונים, פשוט עברו, יהיו עשרות מאות אלפי ארוגים, צריך להכין קברות. זה היה כל המומחים הביטחוניים מנהלים, היה ממש פחד לא נורמלי. ובסייעתא דשמיא הייתה גבורת רוח שמדינת ישראל החליטה לא לחכות שהם יתקפו עליה, לעשות מה שעיקר בשונות הצבאית, התקפה נגד מקדימה, והפתיעו אותם וממש נמוגו כהלש וקנן. ברחו תוך שלושה ימים לכבוש את כל סיני מגוון מצרים של היום, באמצעי תחבורה הנגמשים והטנקים של פעם, רק ללכת בחולות סיני זה ייקח שלושה ימים בלי קשר למלחמה. ולהעלות לרמת הגולן שכל עשרים שנה לפני כן יורים על היישובים למטה, וירדנית שרפה למלחמה כל ידם שומרון שכן טולקארים, ג'נין, כל המקומות שאנחנו פחדים להתקרב גם כן תוך יומיים שלושה. עזה כל עזה כבשו תוך יום יומיים, זה פשוט דבר לא נתפס.

נסי מלחמת ששת הימים אז זה הלכה שיעורתם קיבלתי מהטלפון של הקבוצה של הישיבה, דברים שכותב הרב עובדיה יוסף בסיבה תשכ"ז על הניסים ועל הנפלאות שקרו. אחרי זה הודו על כניסה לערבית, הבנתי שהיה שיעור כללי קצת אולי בשעת ערבית היום, אבל שבה לראות את הדברים שכותב הרב עובדיה יוסף שחי אז וחי את הדברים חי כמובן חי את הדברים בצורה משמעותית. איזה הכרה גדולה בנס וחסדי הקוש ברוך הוא. לכן יום ירושלים זה יום שפשוט וברור שצריך להודות, לומר הלל. אני גדלתי במרכז בילדותי עם יום עצמאות, היו להם קצת ספקות כי זה המדינה והחילוני והציונים. יום ירושלים זה הברור שזה יום הודיה. הרב עובדיה יוסף שהזכרתי דנים להגיד הלל ביום עצמאות, אז הוא אומר שאפשר להגיד הלל בסוף התפילה. ואחת הטענות במהלך הדיון הוא אומר בן גוריון הכריז על הקמת המדינה, יופי, אבל אין נס. אם אנחנו מחפשים נס הצלה, אז דווקא פרצה מלחמת השחרור וזה כאילו שאמרו אולי לעשות את השמחה התעודה של יום עצמאות ביום סיום מלחמת השחרור שהיה איזו הסכמה והערבים נכנעו בעצם. אבל די אביער לא קרה נס. לעומת זאת, בכ"ח באייר ביום הזה פשוט ניסים לא נתפסים ממש מעטים נגד רבים. תראו שם בכלל תכננו אולי תוכניות איך להיכנס, לא היה גם הרבה שכוחות שלו ממש ידעו איך לבוא. גבעת התחמושת לא ידעו מה קורה שם, פשוט נסים לא נתפסים. אז מבחינה הלכתית של דנים, אז אני יודע גם היום יש רבנים לא יודע איך להגדיר אותם, זה לא משנה שביום עצמאות הם נמנעים מלומר הלל, אבל ביום ירושלים זה ברור שאומרים כי זה ממש נס הצלה ממוות לחיים ושחרור ירושלים ודם שומרון זה דבר מאוד מאוד חשוב.

הלל ביום ירושלים אז אפשר לי להזכיר את גמרא במסכת מגילה שגם לגבי מחיית דשת תמים היא מאוד מאוד פשוטה. כי יש לא מעט טענות וגם ביום עצמאות קצת דיברנו על זה שבסדר היה נס גדול הקמת המדינה מחיית דשת תמים, אבל אנחנו משכרנו בשמחת תורה. אנחנו כרגע בלחימה אז לא בטוח. כן, אדם יצא מבית חולים חשב שהוא כבר בריא, עשה סעודת הודיה, אחר כך מתברר שיש גרורות ויש תקלות וזה מתחיל לשאול את עצמו אולי שמחתי מוקדם מדי. אולי הטענות האלה נשמעות וצריך לדון בהן. אבל הגמרא אומרת דברים מאוד מאוד ברורים בהשוואה של יציאת מצרים ומגילת אסתר. יש גמרא ידועה במסכת מגילה דף י"ד. הגמרא אומרת כך: תנו רבנן ארבעים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פיחתו ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה. כתוב בתורה לא תוסיף ולא תגרע ממנו. יש איסור להוסיף, עשו לפדות חגים ולמצוא תקנות. כתוב בהרבה ספרים ביניהם בנפש החיים שעד חתימת התלמוד לדרך שהיו תקנות בית היבט מנהגי דיני קופת ספירת עומר שם מתגלכים לא מסתפרים יש פעם ושם תקנות מלכת יומדת תלמוד ועלה אין תקנות או מכירים ודלו לכלל ישראל לא יהיו כל מיני קהילות פרטיות שתקנות עליהן ועל זרה ומשפחות אדם תמיד אוכל ותקנה לכלל ישראל לא היה ופגמר אומרת שאפילו התקנה של פורים מגילת אסתר שזה ממש בסוף תקופת הנבואה זה גם לא כי הנביאים בעצמם אבל לפני כן בית ראשון לא פיחתו ולא עשיפו כלום חוץ ממקרא מגילה מקרא מגילה זה היה חריג שממש תקופת הסוף תקופת הנביאים יש דעות שמורד אחד זה מלאכי תקנו את מקרא מגילה שאלתי גמורה מה היא דרוש זה קושייה זה לא שאלה מאיפה ואז הגמורה הונעה אמר רבי חיה בערבין אמר רבי ישע מלכוכה כל בחומר כולנו נלדים נדגים על מידות שהתורה נדרשת בהם אחד מהם זה כל בחומר כל בחומר זה כלי שיכול לחדש כלומר כשהגמורה אומרת שהנביאים והנביאות לא עשיפו לא עשו משהו חדש אבל כל בחומר זה למה שהתורה כתבה אותו בתור נדגים על מידות שהתורה נדרשת בהם זה מאפשר לכל אחד מאיתנו ודאי ודאי לחזל לפי היגיון של כל בחומר ואם התורה אמרה לעשות א' אז כל בחומר באמת שאני גם אעשה את זה כן מה כל בחומר ומה מעבדות לחירות אמרי ננשירה כן יצא למצרים עם ישראל אחד ישר במצרים ולא את העבדים ואנחנו מאללים שבחי אמורים אלל בפסח על יציאה מעבדות לחירות ממטה לחיים לכל שכן אז כל בחומר בנס אסתר שמע שאין לו סכנת כליה ובנס ונפוך הוא וניצלנו ונלחמנו ודאי שצריך למר להודות להלל את פורין ואז שעת הגמרא איחי אלל נא מי נא אימא בסדר אם אתה עומד כאן בחומר יש לנו כאן בחומר דאי לבי מנדין להיות קנדון אתה מעביר את מה שהיה במקור שזה פסח למה שאתה נאמן שזה פורין אז למה לא אומרים אלל בפורין שלושה תירוצים ידועים אחד לפי שאין אומרים אלל הנס שבחוץ על הארץ כן כל הסיפור של המגילה היה בפרס לא אומרים אלל הנסים בחוץ הארץ תירוץ שני רב נחמן אמר קריאתה זוהי אללה אין אכן אני צריך לומר אלל אבל אנחנו קוראים את המגילה המגילה זה בעצם אלל ומירי פה כותב זה ידוע שאם אדם אין לו אפשרות לקרוא מגילה אין לו מגילה משהו שיגיד אלל כי קריאתה זוהי אללה אותו דבר תירוץ שלישי רב אמר עקתי עבדי אחש וראש ענן כלומר נשק פורין נכון זה היה ממוות לחיים אבל יום אחר נשק פורין הכל היה כרגיל היינו עדיין בעבדות של אחש וראש בית שני עוד לא ממש נבנה היינו הרבה שנים בגלות גם כשבית שני נבנה זה היה בחסות פרסים יווניים רומים ולכן לא אומרים אלל אלא אומרים קריאתה מגילה בהכרה של מצב שקעתי עבדי אחש וראש ענן ופה כותב רב יצחק ניסים עוד הרבה כתבו אם מדברים על יו עצמאות ועוד יותר על יום ירושלים שלושת התירוצים אומרים כן אומר אלל התירוץ הראשון אומר לא אומרים אלל הנשק בחוץ לארץ אנחנו מדברים על יום עצמאות יום ירושלים זה כל העניין זה ארץ ישראל התירוץ הראשון שמענו שלא אומרים אלל בחוץ לתירוץ שני קריאתה זוהי אללה שמקום אלל אתה קורא את המגילה אז אין לנו מגילה למה אנחנו אומרים אלל ולפי המעיר יש אפשר לומר אלל ופורים זה בוודאי עכשיו בתירוץ השלישי יקעתי עבדי אחש וראש ענן ברוך השם הקמת המדינה ולחיות זה שתיימים זה רק חיזה כזה אנחנו לא עבדי אחש וראש ולכן לפי כל מה שגוהה אומרת אנחנו לא ממציאים ולא מתקנים תקנות אלא מפעילים את הכלל שנקרא כלווה חומר וברגע שאת רואה ניתנה את הכלי הזה שנקרא כלווה חומר זה כבר שעומדים מספרה אנחנו צריכים לזהר כלווה חומרית לפרחה ולא עונשים מן הדין אבל זה הגן פשוט וכמו שמעתי גם כל אחד מאיתנו אדם שקורא לנס אז הוא אומר איפה כתוב שאני צריך להודות לקבלת מרחוב לומר נשמד כוחי ברכי נפשיס שודת הודעה ברך הגומל אם זה שייך איפה זה כתוב זה לא כתוב כי התורה לא דיברה על תונת דרכים שחלילה קראתה למישהו והוא ניצל אבל יש הגן אם אנחנו אומרים על יציאה מצרים ועל פורים הגן אומר שגם תגידו לזהו כלווה חומר שגם תגידו דבר הזה וזה זה כל מה שאת רואה הוצאה מאיתנו וכל המצוות שאדם מודה לקבלת מרחוב ירד אותו ואוהב אותו כל המצוות התמידיות וכות זה השכל שלנו וזה מה שעושה מאיתנו תפיל את החוץ מה שיש בתפילה החלק הכתוב תפיל את הגן שלך ותגיד תודה תגיד תאחד את הבורא תאמין בו תפתח בו מתי אני מפעיל את מידת הביטחון ר אותו בספרים זה הצלחה כי התורה נותנת לך כלי שנקרא שכל ישר ושכל ישר אומר להודות לפתוח ליחד להאמין במצבים שנקראים לפניך אז אכן יש את יום עצמו ולכן את יום ירושלים זה לא המצא זה כל בחומר מדברים שאנחנו יודעים שהם קיימים יש ראשונים ארית ואמרה שגם חנוכה זה אותו תהליך גם לחנוכה הייתה השמדה הייתה גזרה וניצלנו אמנם נהיה הצלחה רוחנית אז מאותה סיבה אומרים עליהם בחנוכה כמו אני לא שואל את מה היא דרוש על חנוכה חנוכה זה אחרי פורים כי הבנו אם יש כל בחומר מפסח לפורים אז גם לחנוכה וגם ליום עצמו וגם ליום ירושלים טוב זה נקודה אני חושב שהיא מאוד חשובה למרות כמו שמעתי הצהרות שיש לנו היום אבל כולנו כבר מבינים שהצהרות שיש לנו היום זה כמו שקוראים לזה מלחמת העצמאות השנייה זה בא לברר את הזהות שלנו זה מאפשר לנו להילחם ברע בצורה מאוד משמעותית וכשיש מלחמה בעולם מתעורר כוח משיח זה לא סתם איזה תאונה חלילה שקרתה בשמחת רע יש פה מהלך חילוקין שהוא קשה זה כואב אבל כולנו מרגישים את ההתקדמות של עם ישראל ברוך הלאה שמתקדם כדוצה מהדבר הזה אני רוצה בשבילכם לעבור לפסקה כן בתוי הקשר תראו אחרת בטלפונים תדרש כותב הרב עדי הסף שאנחנו מכירים את התנועה שלו ואת השיטה שלו דברים מאוד מפורשים על החובה להודות לאליל שבח את הקב' ברוך הוא אז בין אם הוא היה אומר להגיד אליל אחרי תפילת המידה או בסוף התפילה זה לא משנה להודות חייבים אי אפשר אחרת טוב יש לכם פסקה פה מעין היער מה שהגמורה אומרת לך על הפסוק לך שם הגדולה והגבורה בתפילת ונצח וההוד אז גמורה לומדת מכל דבר יציאת מצרים וכולי ואז היא אומרת ונצח זו ירושלים וההוד זה בית המקדש אז פה הרב עומד על הביטוי שנצח סניה של ניצחון שזה נמשך עושים היום ברוך השם ולעומת הביטוי ההוד שהגמורה מייחסת לניצחון ירושלים ואת ההוד לבית המקדש ונקרא אומרת את הדברים אומר הרב ככה תכונת עמדתם של ישראל היא מושלמת ויותר ממולאה בעוז מלכותם באופן הראוי להם להתעלות כפי הרקם בתור עם גדול וקדוש עם חכום ונבון כשהם לעצם חודים שהופיע בגמורה ברמה שלוש מצוון לצבא ישראל וכניסתן לארץ תעמיד להם מלך להחיד זה ראשיה למלך ולבנות את בית הבחירה התכונה שלנו צריכה להיות מילה כמלכות כפרקינו עם גדול וקדוש יש לנו מלכות יש לנו מדינה כשהם לעצמם כן האיכות במלכות והקמת המדינה בהקשר לזה זה האיכות שלנו זה השמירה המציאות הזאת שנקראת עם ישראל שמורגדת תחת מלך תחת מלכות המלוכה העוז הלאומי וקושם ירושלים ששם ישבו כיסאו לבית דוד כן ירושלים זה ביטוי של השלטון ושנות השלטון של המלוכה של בית דוד החוסן הלאומי הישראלי פגש שגד גם פוגש בדרכו מכשולים רבים ועוד לא עלול לפגוש כן הרב כארז ידע אני זוכר שרוצה יודע אחרי מלחמתי יום כיפור שאתה מחמד מאוד מאוד קשה אז אומר לרב זהו זה חבלי משיח אומרת תלמידים יש עוד אנחנו עוד עלולים עוד לפגוש מכשולים רבים בעת כולם מנצח גם זה ברור לנו שאנחנו מנצחים בעוז השם ויעמד החוסן הלאומי של ישראל לנצח כלומר הסיבוב שנקרא ירושלים ומלכות ישראל דינה להילחם להילחם יש מכשולים וצריך לנצח אנחנו עושים את זה כבר הרבה הרבה שנים ועשינו את זה מלחמה ירושלים כבשו ממלחמה כובשים נכבוש נילחם על כל המציאות שלנו כל המלכות שלנו יש לנו אויבים פיזיים אויבים מרחוק אבל צריך תמיד לנצח טוב שיש דברים ברורים וידועים שיש לנו את הכוח והיכולת לנצח בעוז השם עכשיו אני רוצה פה להדגיש דבר שנראה לי אני ודעתי דווקא שעה שאנחנו עסוקים בחלק הראשון של הפסקה בקיום שלנו דיברנו פה מתחילת המלחמה על הביטוי מלחמת אין ברירה שהמנהיגים שאני אומר איזה מלחמת אין ברירה לא רצינו תקפו אותנו לשמחת תורה זה אנחנו נלחמים זמנו פסקה של הרב ציוד הזה הצל בלינטיבות ישראל שהכותרת שלה ובחרנו בחיים בחירה הכותרת משנה לנוסחת האין ברירה בגאולתם של ישראל הרב ציוד הכתב את זה בתפשינטי תפשיניות אחרי מלחמת השחרור שנכפתה עלינו כן בן גורן הכניסה למדינה עתה תוכנית החלוקה של האום לכאורה הירדנים יהיו פה הערבים פה אנחנו שם מה רוצים איתנו והם פתחו מלחמה מלחמת אין ברירה ואז הזכינו לכבוש את טרמלט יפה במקומות לזכות את המלחמה אז הרב ציוד הקודם שם שהאין ברירה זה בעצם הבחירה הבחירה האלוקית שהכתוב שמוך רוצה לקשר שש תעמים שנכבוש שניישב את ירושלים לדעתם שמון חברה זה רמת הגולן אז זה נותן לנו אין ברירה כי לא רוצים להתמלכם את שש תעמים זה נכפה לנו לגמרי הסורים והמצרים העבירו כוחות מול הגבול נאלצנו להילחם כדי להתקיים ובחרנו בחיים זכות זה הגענו למקומות האלה אז הדבר הזה הוא חלק מהמציאות הישראלית עם ישראל נלחם כמובן עד שבזרד השם יבוא גוהל צדק עכשיו אני רוצה פה להדגיש כמו שאמרתי דווקא בזמן המלחמה שלא נחשוב שהיעד שלנו זה לנצח וירכבי על ברמות הארץ להחריט את כל האויבים שזה ודאי יהוד מאוד חשוב זה מטרה חשובה ובזה ברגע שנה חזקים והמלכות שלנו תתבשר בסס בעוז השם ובא לציון כהל זו זה כבר סיפור יש לנו עוד משימה מאוד חשובה שהיא השלב הבא נפתן וזורמי הרב ורוח השם אשר על ישראל שהוא עתיד להיות לאור עולם כמו שאנחנו כולנו מאמינים שננצח אנחנו גם מאמינים במשפט הזה אמרנו זה עכשיו בעלינו לשבח הכיר ובעדו כל אשמת הבית כן אחד אחד כל דרך בואי נראה השם אחד אשמה אחד עכשיו לא רק שהקבוש ברוכים לכל העולם אלא זה רוח השם על ישראל כן חזון הכי טעימי וכו' נחה אל השם כי מציון תצא תורה, שזה דורש לשלב הראשון שעם ישראל היא חזק צלו מלכות, אבל אור לגויים על זה אנחנו מדברים. בואו בתור רוח השם על ישראל שעתיד להיות לאור עולם. אין נמצאה תכונה של הפגישה להתפשט בכוחו, פגישה להתפשט בכוחו זה ניצחון, זה מלחמה. יש פגישה, יש אימות בין אומות העולם. אנחנו בעזרת השם הנוצחים כדור שם שמשמיים כוח משיח. ברגע שאתה מדבר על רוח השם זה בכלל לא הולך בהתנגשות, זה לא הולך בפגישה, זה לא עובד ככה. זה לא זאת הדרך שבה הוא יתפשט. הפוך, כשאתה ניצח בניגוד באימות אתה מתבצר בעמדה שלך, כן חייל ובצדק שנחלנו עכשיו בעזה, לא מרגע אבל סופם של העזאטים נחזור בתשובה. ולכן שניצח ננוח ולהעלות אל הרשם. אז זה להעלות אולי נחוס אל החמאסניקים, ממש לא. אתה עכשיו בפגישה בהתנגדות צריך להילחם בכל הכוח ולעשות את כל מה שמותר עליך. אבל בשלב הבא לאור עולם זה לא הולך.

הדרך לקרוא בשם השם למה אומר הרב? כי לא נצטבנו לשאת חרב ומלחמה בלקרוא בשם השם לעמים לא ידעו. אנחנו לא ג'יהאד ולא מיסיון. אנחנו רוצים לקרוא בשם השם לעמים לא ידעו. אם זה הולך על ידי חרב ומלחמה זה לא הדרך. לא יש פה חולות צבעה ולא רוצה, זה גם לא יצליח. אתה לא יכול בכוח לכפות ולהכריח את כל אומות העולם לקרוא בשם השם. זה לא עובד. המוסלמים חושבים שזה הולך, אפילו עצם זה לא הולך. כי אם אז מה כן? איך החמאסניקים יקראו בשם השם? איך כל העולם, הסינים, האמריקאים, כל הם יקראו בשם השם כולל האויבים שלנו? אומר הרב, כאשר יגדל שם ישראל, שזה אנחנו בפנים, ועמים רבים יראו את ההוד, זה בית המקדש והתפארת הקדושה ושלום העמים הנמשך מאות דעות נסכבות כאלה אצלנו, שבהם רפודה ושדן של ישראל, ולא פגישה, לא מלחמה. פשוט יראו את האור הגדול שנקרא עם ישראל. ולא התגברות, לא רוצים להתגבר עליהם, רוצים שהם יחיו בטוב. אומות העולם בשלב שזה יקרה ירוצו לבקש את שם השם אלוקי ישראל.

השלב הבא: הוד והדר יש הרבה ביטויים גם בחז"ל במדרש רבה על פרשת במדבר שעל מתן תורה שעם אומות ישראל ועם אומות העולם יודעים מה התורה עושה להם ומה המשכן עושה להם. הם היו פונים אותו ומצפים אותו באין סוף דברים. זה מה שאנחנו רוצים וזה מה שיהיה. שגויים ירוצו אחרינו לבקש את השם אלוקי ישראל. כרגע זה לא קורה כי אנחנו עכשיו בשלב הקודם של הנצח, זו ירושלים, לבסס את המלכות ואת הניצחון. אבל זה לא יבוא לשלב הבא של שזה הייעוץ שלנו שיקירו וידעו שאני אור לגויים. זה לא הלך בשום חרב, בשום מלחמה ולא פגישה ולא התגברות, אלא מתוך האור המיוחד שלנו, ההוד שנסוך על פנינו על עם שראל, הם ירוצו לבקש את השם אלוקי ישראל. אם כן, אומר הרב, נושא דברים מאוד פשוטים וברורים ואקטואליים. בית המקדש מקום האורה, לא ירושלים מקום המלכות. בעבר לכותל המערבי בהר הבית ובפנים, לא בנצח התגבר, לא בורת ניצוח אמורה התגברות של פגישה על התנגדות, כי אם בהוד הנתון עליו על בית המקדש ברוח החן והקדושה. ואז מה יקרה? וחרור איים ועמים רבים מבקשו בני השם בארץ ציון. הפי תביעה באה מקרה פנימית מצידם, יש להם מקרה פנימית, וה מה שאנחנו מחכים שזה יקרה ביזמתם ברצונם בתוך זה שעם ירות ההוד שנסוך על בית המקדש.

ההוד והמלכות הרב ציודה אמר משפט ידוע: יש שכל של בעלי בתים. משה דיין היה בעל בית, הוא לא היה תמיד חכם, ממש לא. יש לו שכל או משה דיין הרגיש שזה לא הזמן. זה לא הזמן לבוא בחג. משה דיין גם במערת המכפלה על הרב גורן שהוא לא מוכן שיש שם דגל ישראל, ורב גורן לא ויתר לו. כאמת חברון זה כבר יתר שח לירושלים לנצח, זה לא הר הבית. ורב ציודה בעצם אמר וככה הנחה אותנו לאורך עשרות שנים ודברים טובים וידועים שאנחנו לא נלחמים על הר הבית כרגע, זה לא המדרגה שאנחנו נמצאים בה. אנחנו בעזרת השם נהיה שם, אבל כמו שאפו אומר בהוד בעוצמה, לא בכוח, לא בניצחון. האפשרות היחידה היום להוציא לוואקף מהר הבית זה להילחם. אפשר להביא יסמניקים להילחם ואז אינטיפדה ואני לא יודע מה. לא עושים מפחיד אותנו, אבל אין מצב שאתה בא להר הבית היום ואומר מוסלמים יקרים יש לנו קדושה, יש לנו אור, יש לנו תורה, יש לנו שלום. אה כן, בטח שליחה לפניו יחרוצים ואיביו אפר יילחכו. זה לא המצב כרגע.