ימי השובבי"ם | האמת מאחורי נפילות ברשת | דוד בן פורת

קוראים לי דוד בן פורט, בן 27, גר ביישוב חילין בשומרון, במקור מבת ים. אני ליצן רפואי, מתנדב בבתי חולים בארץ ומנחה סדנאות צחוק לקבוצות. קשה לי לדבר על עצמי ולספר את הסיפור שלי, כי זה נוגע בי ובזיכרונות שלי. אבל אני מאמין במה שאני הולך לספר לכם עכשיו. הסיפור שלי התחיל בשיעור א' בישיבה בשומרון. הגעתי לשיעור עם רצון ללמוד תורה ולהתחזק בעבודת השם. קניתי סמארטפון והתחלתי להשתמש בו בלילות. הייתי הולך לישון מאוחר, מרגיש אשם ובושה על כך שאני מבזבז את הזמן ולא מצליח לקום מוקדם כדי להתאמן ולהגיע למקום רציני בצבא.

המאבק הפנימי הייתי מרגיש שבור, חסר כוח ללמוד או לישון. הייתי מתפלל ומרגיש צדיק במרכאות, אבל בפנים הרגשתי חרטה ועייפות. ניסיתי להילחם בנפילות שלי, אבל לא הצלחתי. הייתי מרגיש בזבוז אמיתי של זמן, והיה לי חלום להיות מפקד קרבי בצבא, אבל לא הצלחתי להילחם בעצמי. הייתי מרגיש שהנפילות עזרו לי להוריד את הפאניקה, אבל הן גם גרמו לי להרגיש רע עם עצמי. ניסיתי להחזיק את עצמי חזק ולהחליט לא ליפול, והצלחתי לשמור על עצמי חודש שלם, אבל נפלתי שוב. זה גרם לי לשאול את עצמי אם אי פעם אצליח לסיים את המלחמה הזאת.

הפחדים והתקווה היה לי פחד מחתונה ומאיך אשתי תראה אותי אם אני נופל. פחדתי לא להתחתן ולהישאר רווק עד גיל שלושים. למרות הפחדים, הייתי אומר לעצמי שעד החתונה זה יכול לעבור, ושגם אני אצליח להתחתן כמו כולם. בסופו של דבר, אני מנסה להתמודד עם הפחדים והנפילות שלי, ולמצוא את הדרך הנכונה עבורי. אני רוצה להקליט קצת את האווירה, כי קצת התחלתי כבד כזה. הייתי פותח את הטלפון, איך התחילה הנפילות שלי? הייתי פותח את הטלפון, אמרתי, אני אראה עם עצמי סטונים של ניר וגלי. מכירים ניר וגלי קצת? אז בואו נעשה לכם קצת קטע מצחיק, קצת להקליל וזה. אז הייתי פותח, והוא עושה כזה, הקשת אותי, הקשת אותי, אני לא בא בית אחי, אין סיכוי, סרטון אוויר. והייתי עובר כזה עוד סרטון וזה, וכזה, יהודה אל תיקח ארטיק, ואני עובר עוד סרטונים, והייתי נשחק, צוחק. אבל מה היקף בניר וגלי? סרטונים של דקה, אז אתה אומר, יאללה, רק דקה. סרטונים ממש תופסים את העין, הייתי ככה מדפדף לעוד סרטון, וזה עוד סרטון, וכל פעם ברילצים ביוטיוב, זה אמר לי, ניר וגלי, קטע מיני, ניר וגלי, איך זה עובד בטלפון, לפי מה שאתה רוצה לראות, ככה הוא מראה לך. לצורך העניין, אשתי, אין לה היום יותר מדי קטעים מיניים, כי לא רואה קטעים מיניים, אז לא יהיה לה בטלפון. הדבר הזה, אז ככה זה אמר לי, ניר וגלי, קטע מיני, מה אתה אומר? האלגוריתם זה ככה קורה, לא יודע, לי לפחות זה ככה עד היום, יש לי זה, ולכן הטלפון שלי נחסם. אבל זה, לי לפחות זה קורה, אלגוריתם עובד לפי הדברים שאני אוהב, כן, נכון, אבל מי שרוצה יותר, אז יש לו יותר. קיצור, אז אני רואה ניר וגלי, וזה, וככה יש דברים כזה, וככה הייתי רואה, וזה, ואז בום, היה קטע מיני, ואז הייתי מסתכל בקטע המיני, ככה הייתי מגיע, ככה כל יום.

שמור עיניך ואז אמרתי, יאללה דוד, אני מפסיק עם זה, חלאס, חלאס, חלאס. יש אתר, קוראים לו GYE, של שמור עיניך. אתר הזה אומר שיש איזו אופציה, ש-90 יום אתה לא נופל בשמירת הברית, אז זהו, אתה נקי לגמרי. זה גם בכלליל המחורים והכל. אמרתי יאללה, אני מסיימת את 90 יום, זהו, אני נקי לגמרי. התחלתי חודש, חודשיים, שלושה חודשים, סיימתי 90 יום, נקי לגמרי, בלי אפס נפילות. כן, אתה יכול עם חוק הפיים, תודה, ממש ככה, 90 יום נקי. יום ה-92, נפלתי בחברה. לא, אני לא, אני אגיד לכם את האמת, הסיבה שאני צוחק מזה, כי כבר אני, אתה יודע, אני כבר קשה לי, זה כואב לי כזה ממש, שאני כבר מעדיף לצחוק מזה, ולא משהו אחר. ואז, לא, לא טבעתי יותר, אני אגיד לך את האמת, הדבר הזה פתאום קרה לי בבת אחת, אבל הם הבטיחו לי, אבל לא שילמתי להם שום כסף, ככה שאין לי איזה צביעה שאני יכול להגיד להם. אבל, אני אגיד לכם את האמת, הדבר הזה מאוד קרה לי קשה, כי אמרתי לעצמי, הנה, 92 יום, אני אשמור על עצמי, ככה אני נופל. ואמרתי, אני חייב לסיים הדבר הזה, אני חייב להפסיק לגמרי.

התמודדות עם נפילות אמרתי, מה אני אעשה? ספר להורים שלי, ספר לכם סיפור שקרה לי בגיל 14. אבא שלי הוא באמת ספרדי ככה, נפוגר וזהו, בכלל לא בתוך הסיטואציות האלה, מהדר הקודם וזה. אני ככה, כל פעם שאבא שלי היה, והגיע לכיוון החדר, אני הייתי ישר, מעביר, לאתר של בישולים, שלא ידע איפה אני נמצא. כל פעם אבא שלי היה נכנס, בוא נאבד אבא שלי, כל היום ככה אמרה אותי, עד שאבא שלי חשד שיש פה איזה משהו מוזר. יש אנשים שאתה שומע אותם, שהם נכנסים לאבא שלי מהאלה, אתה אומר, אתה זז, אין לך, אתה לא צריך להתחבות יותר מדי. באמת ככה חשבתי, ואני כולי כזה, אה, תהיה שקט, תהיי טוב, אז כנראה אבא שלי לא פה. אבל אבא שלי היה מאחוריי, מפתיח, עם סיפור אמיתי, גיל 14. ואז, וואי, קשה לי לספר את זה, כי זה באמת האמת. ואז אבא שלי נסיקה אליי, ונותן, כפה, אני אומר לכם, כפה, בחיים לא חטפתי כזה כפה, מהבושה, שהייתה לי, וככה, אני אומר לכם, ככה, דפק לי הלב, שבועיים וחצי, נראה לי לא נגעתי במחשב, בכלל. נראה לי אחרי שבועיים וחצי נפלתי בחזרה, אבל שבועיים וחצי הצלחתי לשמור על עצמי. אבל זה היה לי כזה בושה, שחטתי מאבא שלי, עד היום זה מעדד לי, שכאילו לא היה לי רצון לדבר עם אבא שלי על זה, על הנפילות שלי, על מה שאני נמצא.

חיפוש עזרה אימא שלי שואלת אותי, מה שלומך, אז מה כולנו אומרים, את התשובה הכי ידועה, בסדר, איך אתה, אחלה, רוצה לצפר עוד משהו, יפסדר, רק המשפטים האלה יפסדר, אחלה. אבל אם באמת יודעים שבתוך היפסדר, איפה הייתי, איזה פסדר ואיזה נעליים, איפה הייתי אתמול, איפה הייתי, קשה לי ממש. אז אמרתי להורים שלי, אני לא יכול לצפר, אז מה אני אעשה, נלכת לרב. אז הלכתי לרב שלי, רבנים פה זה לא ככה, אני מדבר על רבנים ממקומות אחרים. הלכתי לרב, מישהו יודע מה הרב אמר לי, אני מגיע לרב, ככה בהתחיל אורחים הוא, שלום הרב, אתה יכול לעזור לי, לא הייתי נעים גם לפתוח, הרב, אני נמצא, קצת יש לי, יש לי אתגרים בנפילות, מה הרב אני יכול לעשות. הרב הסתכל עליי כזה, עושה לי כזה, בוא, לקח אותי, ישב, אמרתי, וואו, בטח הרב עכשיו הולך לעזור לי, איזה זכות. ואז הרב מתחיל להקריא לי הלכות, למה אסור ליפול. אני מסתכל על הרב, הוא מסתכל עליי, ואני אומר לעצמי, וואלה, הייתי בטוח שמותר ליפול, איזה קטע, כאילו, הייתי בטוח מותר, כאילו, מה אתה מקריא לי הרב הלכות, אסור, בסדר, מה ההלכות האלה שאסור, אסור ליפול, בסדר, אני יודע, אני יודע. והוא מתחיל לקרוא לי הלכה, הלכה, הסתכלתי על הרב, הרב סתכל עליי, ואז אמרתי למשפט שככה, אתה בורח מהרב, שקויח, והרב עושה לי שקויח, ולא חזרתי לרב, והלכתי.

תמיכה מחברים ואז אמרתי, טוב, מה אני אעשה, ואז אמרתי, טוב, אני אספר לחבר, נופל. יש לי חבר טוב, מהשקלון, באמת חבר, באמת, מן הטובי, הייתי בצבא, שירתנו ביחד בצנחנים. אבל לפני שאני ככה אספר על החבר, הלכתי לחבר אחר, מהישיבה, חלטתי לספר לו שאני נופל. אבל הוא, אחד הדברים שאני עושה בחיים, אני גם שחקן, אני שחקן רחוב, וזה, אני עושה לכם אולי איזה משחק. אז אחד הדברים שאני מכיר אנשים זה שהם שחקנים, למה? אני בא לחבר שלי, משתף אותו בנפילות, והוא מצחיקה לי כזה, מה אתה? בבת כזה, כאילו, הוא בחיים לא יודע על מה אני מדבר, בחיים לא נתקל בשום מקום, הוא עושה לי כזה, וואי, וואי, הסתכל עליי במבט כזה, של מתנשא כזה, וואו, וואו, אחי, תהיה חזק, אחי, איזה צדיק אתה, איזה צדיק, האחי, בלבלן, גם אתה נמצא בנפילות, אז מה אתה בלבל לי בכלל עכשיו? אתה גם נופל, אבל מה, הוא לא היה גבר, הוא לא היה דוגריר, הוא לא אמר את האמת שגם הוא נמצא בזה, כי הוא התבייש, כאילו, נעים לו שיודע שגם הוא נופל, הצדיק השני גם נופל, אז הוא לא מוכן להגיד לך שהוא נמצא בזה גם. אז גם החבר הזה לא יכול לעזור לי, ואז הגיע החבר האמיתי, שהכרתי בצבא, בתנחנים, אמרתי ששירתי, חבר שסיפר לי שהוא בנפילות, ואני סיפרתי לו שאני בנפילות, וכל אחד עזר לשני, גובה העיניים, בלי ככה, להתנסות אחד על השני, באמיתי. הוא מקשר אליי, איפה אתה עכשיו, אני בא, תשמור על עצמי, היינו עוזרים, הוא מתקשר אליי, אני מתקשר אליו, כל אחד עוזר לשני, ובאמת החבר הזה, חברים, עזר לי להצליח לשמור על עצמי, וככה התקדמתי ועליתי בדברים.

עזרה מעשית היה לי תקופה בחיים שאמרתי, אני רוצה לעזוב את הכל, כי הרגשתי שאני שבור מהנפילות, אבל איכשהו הצלחתי לתפוס את עצמי. ואני רוצה לספר לכם עוד משהו שעזר לי, זה הסינון לטלפון. עכשיו חבר'ה, אגידו פה, מה, מה סינון, גם אם סינון אפשר ליפול, וסינון, זה תוקע את הטלפון. אגיד לכם את האמת, אני גם מאמין בזה שסינון תוקע את הטלפון, אבל בא לי לענות גם על הדבר הזה. הסינון עזר לי, לא להיות כל יום במלחמות, כי לצורך העניין, כשאני נופל, ממש, זה היה מהטלפון של אבא שלי, כי הטלפון של אבא שלי היה בלי סינון, טלפון פתוח, בלי כלום. אז ככה התחפים היה לי יותר חזקים, והטלפון שני שעונדה שהכל חסום, אז הרגשתי ראש שקט, עכשיו אני לא ייפול, יש לי טלפון עכשיו, הכל בסדר, הכל טוב. אז זה שיש לי סינון בטלפון, זה כזה הרגיע את המלחמה. אז מישהו יכול להגיד לי, וואלה התלמיד במקום אחר, שמע, גם אנשים עם סינון יכולים ליפול, לכן לא התחלתי בסינון. ולגבי תוקעת הטלפון, בגלל שאני עובד בעזים בקדושה, אני עובד מול נאצ פארק, פגשתי איזה טכנאי מאוד רציני בנאצ פארק, ברמי לוי, אמרתי לו, אח שלי, תקשיב, תוקע את הטלפון, הטלפון שלי תקוע, אני אומר לך, יותר מכל דבר, קח את הטלפון שלי, שירק לי קצת בהגדרות, ותיקן את התקיעה של הטלפון. המון פעמים הדברים האלה, הם קצת להוציא דברים, ואז הדברים עוזרים, ובאמת הטלפון שלי, גלקסי אס 23, לא תוקע בכלל. ולכן זה הדבר שמאוד עזר לי. דבר נוסף שעזר לי, זה להוציא כוחות החוצה, זה להתחיל, להתעסק בעשייה. אני בן אדם מאוד, בחיים שלי, של יצירה. ביום שאני אפסיק לעשות יצירות, אני כל היום אי בן אפילו, ככה אני מכיר את עצמי. אם אני אפסיק להתעסק ביצירות, אני אתחיל להמשיך ליפות. אני אספר לכם היום, היום נגיד קמתי ב-4. נסעתי לערבה להעביר שיחות לילדים בבית ספר, ומשם חזרתי לפה אליכם. בקושי יצא לי להיות בטלפון, כי כל היום נסעתי. אחריכם אני נוסע לקרם ביבנה לעוד כנס. למה אני אומר לכם את זה? כי המון עשייה יכולה לעזור, אבל ישבו פה תלמידים שיגידו לי: "תקשיב, אתה שקרן." אמרתי: "למה אני שקרן?" כי אתם יכולים לשבת מהבוקר עד הערב, ללמוד תורה כל היום, ועדיין להיות בנפילות. אז על מה אתה מדבר? אם יכולים לשבת כל היום ללמוד תורה, אז הם עסוקים בנפילות. יש גם לזה מעניין.

דרך האומן יש ספר של ג'וליה קמרון, קוראים לזה "דרך האומן". בספר הזה היא אומרת שבן אדם יכול להיות כל היום בעשייה, אבל בא לך לפרוק. מה שהיא מציעה בספר זה לכתוב, לשבת עם עצמכם ולכתוב. דבר שמאוד יכול לעזור. אתם יגידו: "מה, אני לא יכול לכתוב?" לדבר עם ה'. אני אומר לכם, לפעמים ככה אני מפוצץ בעשייה, ובא לי ליפול. אני עושה התבודדות, וזה מאוד עוזר לי לתפוס את עצמי ולהצליח לרשום את הדברים. יש ספר "רגלים אטומיים". כשבאתי את הספר הזה לפה, נשאר לי איזה כרך אחד, כי אחד כבר לקח את הכרך השני. בספר הזה הוא אומר איך העולם הזה עובד. העולם מחולק לגירוי, חשק, פעולה, תגמול. מה זה אומר? נגיד אתם עם טלפונים מסוננים, הולכים ביום שישי לים באשדוד, סוברים על עצמכם בעיניים, ופתאום מגיעה בחורה לבושה לא צנוע. ואז יש לכם גירוי בראש, ואחרי הגירוי מתחיל חשק. הגוף מתחיל לזוז, החשק אומר: "אני רוצה ליפול." ועד שאתה לא עושה פעולה, זה לא משחרר מהמוח. ואז פעולה, אתה נופל, מוציא זרע לבטלה. ואז מה זה התגמול שיש לך אחרי זה? אתה מרגיש רגוע.

מעגל הקסם השלילי מה בא בכל הסיפור הזה? שהתגמול הוא לא אמיתי. למה? כי אם נגיד יש לי פה כוס מים, יש לי חשק לשתות מים, אני שותה בקבוק מים, מסיים לשתות, זהו. התגמול הגיע, אני לא רוצה אחרי זה עוד מים. אבל בצפייה בפורנו ובעוד דברים, אחרי כמה זמן אתה רוצה עוד פעם ליפול. זה דבר מאוד פשוט, כי התגמול לא היה אמיתי. ולכן אנחנו תמיד רוצים ליפול, ולכן הדבר הזה קוראים לו מעגל הקסם השלילי. אחרי שסיימתי ליפול, אני רוצה ליפול עוד פעם, ואף פעם אנחנו לא נותנים את המענה האמיתית. אנחנו תמיד רוצים ליפול בחזרה, ולכן אנחנו תמיד בלופ שלא מסתיים. אני אגיד לכם ככה עוד משהו. התקופה שהייתה לי הכי קשה, ביינישים כל יום שולחים לי הודעות דרך הקבוצה של הקהילת הביינישים והמכיניסטים. לפני חודש הלך לי איזה בייניש הודעה מישיבה, לא משנה איזה ישיבה, ישיבה מאוד רצינית. הוא אומר לי: "אני יכול לדבר איתך?" אמרתי: "תקשיב אחי, אני בבת מצווה שלך." אמרתי לו: "כמה זה דחף?" אמר לי: "תשע." טוב, יאללה תקשר. שעה אחת עשרה בלילה, הוא אמר לי: "תקשיב, אני רוצה לחזור בשאלה." אמרתי לו: "אחי, למה?" הוא אומר לי: "אני לא יכול ליפול, להרגיש שאני נופל, קשה לי להרגיש שאני נופל, אני לא יכול לחיות עם זה."

שבע ייפול צדיק וקם מה היה חסר לבחור הזה? הוא כל היום שמע שיחות של רבנים, אנשים. אני לא מזלזל בדעות האלה, אבל ככה הוא שמע כמה אתה גרוע, כמה אתה אפס, כמה אתה מאפן, והוא לא שמע את השיחות של הרבנים שאומרים לו כמה אתה צדיק, כמה אתה קדוש. לא סתם כתוב "שבע ייפול צדיק וקם". אם צדיק נפל, אז איך הוא צדיק? לא, כי זה התודעה שאנחנו חיים בה. שבע ייפול צדיק, כל אחד מאיתנו הוא צדיק, והוא קם. תגידו לי מה, אז יש לזה סוף? אני חושב, אנשי טיפול ואנשי מקצוע, אנחנו צריכים לחיות בתודעה בראש לא של אפס נפילות לכל החיים. אין דבר כזה אפס נפילות לכל החיים, אלא כמה שפחות. זה הכי צריך להיות לנו בראש, כי אם אנחנו נחיה באפס נפילות לכל החיים, ביום שנפלנו פעם אחת, אנחנו ניפול לייאוש אמיתי. רבי נחמן אומר ששמונים אחוז מהרצון של היצר הרע שאתה טיפול, זה לא מהנפילה עצמה, אלא מהייאוש של אחרי הנפילה. אני נפלתי, אז היצר הרע לא רוצה, לא אכפת לו מהנפילה עצמה, אכפת לו מזה שאתה תהיה מיואש אחרי זה מהנפילה עצמה. פנה עליי בחור מישיבה חסידית, שלח לי הודעה שהוא רוצה להתאבד. מבטיח לכם לפני חודש, נקריא לכם את ההודעה מהטלפון השני שלי. אמר לי: "אני מתפלל, אני מתפלל להשם שאני רוצה למות." אני הייתי בטוח שזה לא קורה, הדברים האלה. אני אומר לכם את זה בדמעות, כי מה שמובן מאליו זה לא מובן מאליו. אני אומר לכם את זה בדמעות, כי מה שמובן מאליו זה לא מובן מאיו. אני אומר לכם את זה בדמעת, כי מה שמובן מאליו זה לא מובן מאליו. אני אומר לכם את זה בדמעות, כי מה שמובן מאליו זה לא מובן מאליו. אני אומר לכם את זה בד יפה, יש לי מענה. אני עונה לך על זה, זה יכול לסנן לך דברים שלא עוזר. אז יש אפשרות בהגדרות, לעשות קטגוריה שלא יהיה לך סינון על דברים שאתה רוצה. יש לך אופציה להסיר את הסינון על דברים שאתה רוצה. אתה מחליט מראש מה אתה רוצה, והוא עושה לך את זה. אתה מחליט על מה אתה רוצה שיהיה סינון, ועל מה אתה לא רוצה שיהיה סינון. עדיף התקדמות מאשר שיהיה מושלם. חלק מהאנשים באים אלי, פותחים דבר מסוים בלי סינון. הדבר המסוים הזה כנראה יש בו דברים דוייבק, כמו בכל דבר. אני אעמוד לו להיפוד, ובאים שהוא ייפוד, וידעי שהוא רוצה להיפוז את זה, הוא יבוא לבית ויסגור לי את הדבר הזה. זה מאוד פתוח, כי רוב הפעמים שאנשים פנו אליי, אמרו לי פתח לי משהו, כמה ימים אחרי זה אמרו לי לא.

הסינון והאחריות אני אגיד לכם את האמת, בתור אחד אני אחראי. יש לי כמו יאיר עוד איזה 200 אחראים, ויאיר הוא בין האחראים הטובים בכל הארץ. זה חלק לפעמים, היה תחרות של כמות סינונים, ודעתי הוא היה מקום ראשון בכמות שהוא הצליח לעשות. אני אדבר איתכם, יש ישיבות של 300 תלמידים, אני אדבר איתכם שווה חברות, או ישיבות, מקומות ענקיים, ובסוף הוא הצליח, ובאמת הוא נשמע. אני מאוד אשמח אם מישהו ירצה להצטרף לצוות שלו, אם מישהו שככה יצטרף לדבר הזה מתוך מקום שהוא באמת מאמין שזה עוזר, שהוא חושב שהוא ככה מאוד חזק. אנחנו מפנקים, אגב יש לנו המון פינוקים, פיצות, פרסים, והכול. למישהו יש עוד שאלות, עוד דברים חוץ מסינון? יש אגב אופציה למחשב נייד.

הגנת השרה באייפון אני רוצה לומר דווקא על הסינון, אחד שיש לו אייפון, שבאמת כמו שאמרת, אפשר לסדר הכל. זה לא תופיע כמו שתגידים. באייפון גם יש הגנת החלטה, באייפון גם יש הגנת השרה. מי שלא עושה הגנת השרה, יתעקע לו הטלפון. אני הלכתי לנטס פארק למשרדים שלהם, והם אמרו לי שדווקא באייפון יש את ההגנה הכי טובה שיש. אני בטוח שלא, ואז אמרו לי, הגנת השרה זה סוג שעוטף לך את הסינון מבפנים, אבל יאיר יודע יותר טוב ממני בעולם הטכני. לא ספציפית היה התעקל על הטלפון, ואז דיברתי, ואחר כך אני הלכתי לדבר איתם בחברותו, הסברי, ונפטר הכל.

היחס עם ההורים והילדים לגבי היחס עם ההורים, אם דיברת איתם, אולי נשאר יותר בוגר. איך היית רוצה שיהיה הקשר עם ההורים? דבר שני, איך אתה, לברות ה' תחנך את ילדיך, או לברות ה' תתמודד? איך היית בוגר? אז לגבי ההורים שלי, אני למדתי שההורים שלי, כמה שאני אסביר להם, הם לא במקום היום להבין את זה. אני לא פותח איתם את הנושאים האלה, לצערי, כי הם לא יבינו את זה. את השיח הזה שאני אפתח את זה איתם, אני אומר להם, אני עובד באזים בקדושה, הם לא מבינים כאילו מה זה, אין להם מושג. ולגבי הילד שלי, ובעזרת ה' הילדים שיהיו לי, אני מאוד מאמין, גם לכם, אני ממליץ את הדבר הזה. זה באמת, אני ממליץ להיות אבא, אבל שהוא לא דוקר. אני רציתי שאבא שלי יחבק אותי, גם אם אני נפלתי וזה יכול לקרות, הוא יחבק אותי, שאני גיבור, שאני צדיק, שאני יכול להתמודד. אני לא חוויתי את זה, אבל בסדר, אני ככה רוצה לפחות לחבק את הבן שלי, כי אנחנו נמצאים בדור הרב סיפר, וכמובן, לפעמים לא היה ככה, היום כבר הדברים מתקדמים.

התמודדות עם נפילות אני אספר לך שאני מרצה בבית ספר. היום הייתי בבית ספר, ושאלתי ילדים, כיתה ד', מי פתח אתרים שכתוב מעל גיל 18. מתוך 30 בכיתה, 15-17 הרימו את היד. דברים כאלה קורים, והייתי בבית ספר, אני אומר לך, בית ספר, לא משנה איפה, אבל זה קורה. הדברים האלה, אני רוצה להיות ולחבק את הבן שלי, איתו, ולהיות איתו, ולאהוב אותו. זה פה הרבנים יודעים יותר ממני, אני רק באתי לספר את הסיפור שלי. מה היה, באמת הדבר העיקרי, בצורה שהחבר, אמרת שהיה לך לא שעבר, החבר העיקר, ואני מאמין שיש פה חבר'ה כאלה, הוא לא שופט אותי, לא שופט אותי בכלל. אנשים שופטים אחד את השני, מה, אתה גם בנפילות? אתה בנפילות? לא רציתי את זה, גם אתה משחק אותה שאתה עושה לי קטע, גם אתה נמצא שם, וגם אני נמצא שם, כולנו נמצאים בתוך הדבר הזה. ההזדהות והתמיכה, הוא הרגיש מזדהה איתי, הוא היה איתי בתוך הסיטואציה הזאת, וזה מה שעזר לי בתור החבר. הוא לא בא אליי מעליי, כי לא רציתי מישהו מעליי, כי דבשתי, והוא בא אליי מהמקום האמיתי, וזה מה שמאוד אהבתי בחבר.

הכלים להתמודדות למה אני אומר לכם את כל הסיפור הזה? כי הייתי יכול לספר לכם כמה זה רע, כמה זה לא טוב, אבל כן רציתי להגיד לכם גם את הדברים הטובים. למה אני אומר את הדברים הטובים? לא סתם פתחתי חבר'ה, את כל הדברים הטובים שיוצרנו מהנפילות, את כל הדברים הטובים במרחאות. למה אני רוצה ליפול, למה זה כיף לי בזה? הסיבה שאני אהבתי גם למה זה כיף לי, כדי להוריד פאניקה, כדי להשתחרר. כי אז אם אני אדע את הדברים האלה, אני יודע לתת להם מענה. אם אני רוצה להוריד פאניקה, אז היום נגיד בשביל להוריד פאניקה, אני עושה דברים אחרים. בשביל להוריד פאניקה אני עושה שחייה, כל יום שוחה. אני עושה דברים אחרים בשביל להוריד פאניקה, נגיד היה לי איזה אתגר לעשות ריצה, זה ככה גם אני מוריד פאניקה. לשבת עם כוס קפה, בנחת, זה גם להוריד פאניקה. אז התחלתי לתת מענה לדברים האלה, למענה שהגוף שלי רוצה, זה מה שאני הולך לעשות.

סיכום חברים, לגבי הספרים, בעזרת השם יש גם ספרים, גם טלפונים, וגם אני ממש ממליץ שהשיחות האלה, זה באמת ממליץ על ההתקנות סינון. וואו, חבר'ה, זה לא קורה בכל ישיבה, ישיבות מוריים המון. אני נמצא משכנעים ל-40 שקל, אין עוד, פה תרוויחו, תרוויחו. שוב, אתם יכולים לעשות את זה, מוטעם אליכם. חבר'ה, אני יודע שיש פה חבר'ה שנחוששים, תבדקו, אנשים מוטעמים אליכם, הכל בסדר. תודה רבה, אני רק רוצה להגיד איזה מילה לסיכום, מילה אחת לסיום. תקשיבו חברים, אני לא באתי לתת לכם, יש אנשים שכירים את הסרטונים האלה, בטיק טוק, באינסטגרם, סרטונים שאומרים לכם איך אפשר לשנות את העולם ב-24 שניות. הוא אומר לך את השיטה שלו, איך הוא מצליח לשנות את כל מה שהוא רוצה. אני לא באתי לתת לכם מיצה אחת שלי, אני עוד מאמין בלדרמן. מה זה לדרמן? יש המון כלים, המון המון כלים, וכל אחד ייקח את הכלי שמתאים לו. זה מה שאני רואה, כל אחד ייקח מה שמתאים לו. יש אחד שעוזר לו דבר כזה, יש אחד שעוזר לו דבר כזה, ויש אחד שעוזר לו דבר כזה. אז כל אחד יראה מה מתאים לו, אין פתרון קסם, מה שמתאים לו, זה מה שיכול לעזור לו. תודה רבה ובהצלחה חברים.