שלום לכולם, איזה כיף. שלום רועי. דיברנו לגבי המפגש הזה. מטרת המפגש בעיקר, שתוכלו להתחבר יותר גם ללימוד של הישיבה ולרבנים, וגם שתוכלו קצת לראות אחד את השני. אז מאוד חשוב לי, אם תוכלו לפתוח את המצלמות, בסדר, אל תרגישו לא בנוח, כל אחד במצב שלו, תפתחו זה בסדר גמור, אתם רק רואים אחד את השני, אף אחד לא רואה אתכם. אז זה ככה חשוב. וזהו, אני חושב שאפשר להתחיל ותכנס. בסדר? ונדבר כבר בסוף. מי שיש לו שאלות, שישמור שאלות לסוף. אפשר לשאול תוך כדי גם את הרבנים. עדיף לכתוב בצ'אט, אבל אפשר גם לשאול הכל בסדר, וגם בסוף יהיו שאלות. נו, שיעור? טוב, שלום לכולם. כיף להיות כאן, רק שהיינו רוצים אתכם יותר קרובים, אבל בלב אני בטוח שאנחנו קרובים, שנזכה גם להיפגש במהרה בימינו, אמן. אני רציתי לדבר כמה מילים על ימי השובבים. ימי השובבים, ידוע, ימים שמסוגלים לתיקון של פגם הברית, לתקן את יצר החיים, יצר המין, עם כל הניסיונות שהוא מעורר עלינו ביום-יום. עבודה גדולה, מוטלת על כתפינו, והניסיונות לא קלים, כולנו חווים את זה, בתוך עמנו אנחנו יושבים.
דור שלם מתמודד כתוב בגמרא, אין בן דוד בא, כלומר המשיח, לא יבוא, אלא בדור שכולו חייב, או בדור שכולו זכאי. אבל איך יכול להיות שכל הדור יהיה חייב כדי שיבוא המשיח, או כל הדור יהיה זכאי, כדי שיבוא המשיח? זה דבר לא כל כך סביר. מסביר הרב קוק, הדור יהיה גם דור שכולו חייב, וגם כולו זכאי, ביחד, מעורביו. יש מציאות כזאת, בגאולה, לדור שכולו חייב וכולו זכאי. מצד הנשמה, מצד השאיפות, כולו זכאי, נשמות מאורות, נשמות גדולות, עם רצון להתחבר, להתקדש, להתאר. רוצים ללמוד תורה, רוצים להגיע לישיבה, רוצים להבין, רוצים להזדהות עם הכיפה של ראשנו, רוצים להבין למה אנחנו דתיים, מה המשמות של כל זה, איך התורה בונה חיים, איך התורה מעצימה את העושר והמימוש של האדם. מצד אחד, יש שאיפות גדולות מאוד בלב שלנו, בלב של כולכם. מצד שני, כולו חייב. יש המון בעיות, יש המון אפילות, יש המון קשיים, יש המון התמודדויות. התחושה היא שכולנו הולכים היום על איזה חבל דק, בין הקדושה לבין היפוכה. דור שלם חווה את הדבר הזה. החברה הישראלית צמאה לרוחניות, למסורתיות, לתשובה, לחיבור ליהדות, אבל בפועל, לא תמיד מצליחים למצוא את הדרך. האתגר הזה, הדילמה הזאת, היא שייכת לדור שלם, וגם אליכם וגם אליי. לא סתם אומרים שדורות המשיח, הדורות שלפני המשיח, אור וחושך משמשים בהם בערבוביה. ובאמת לא קל, במיוחד ביצר החיים, ביצר המין. פעם סיפר לי תלמיד משיעור בית, אחד מהרציניים, אמר לי, תשמע, הרב, קשה לי מאוד להימנע מים מעורב. אמרתי לו, מה אתה, אתה, בחור רציני? מה אתה עדיין הולך לים מעורב? אמר לי, כן, קשה לי. אמרתי לו, למה? הוא אמר לי, זה יותר מדי יפה. אמרתי לו, אתה צודק. אתה צודק, זה קשה. זה קשה מאוד. אמר שלמה המלך, טוב מראה עיניים באישה יותר מגופו של מעשה. הרצון לראות דברים לא צנועים, ובסוף זה מתבטא גם בפגם הברית ובעוד דברים, הרצון לראות זה יותר קשה אפילו מ… יותר כיף אפילו ממעשה האישות מיחסי מין. יש כוח אדיר לעיניים, שאנחנו עוד לא יודעים את גודל המשמעות של הכוח של העיניים. לא סתם אומרים שעיוור חשוב כמת, וקלה שעיניה יפות אינה צריכה בדיקה. המושג בחז"ל נתן בו עיניו ועשה עוגל של עצמות. העיניים זה האיבר הגשמי הרוחני ביותר בגוף האדם. אם תסתכלו פעם לתוך העיניים, אחד של השני, תראו דרך העיניים, יש אין סוף שנסתתר מאחור. הניסיון הזה לדור כל כך גדול, זה באמת ניסיון כבד.
נשמות גדולות וניסיונות גדולים אבל כתוב בספרים הקדושים שהנשמות של הדור האחרון, של הדורות האחרונים, זה הנשמות הכי גדולות בהיסטוריה. כך אומר רבי צדוק, כך כתוב בתורת הקבלה, כך כותב הגאון מווילנה. הנשמות של הגאולה הן הכי גדולות בהיסטוריה. אבל דווקא בגלל שהן גדולות, אז גם הניסיונות שלהן גדולים. כי אדם גדול זה אדם שהמון כוחות משמשים בו בערבוביה. ולכן קשה לו למצוא את הדרך לנתב את עצמו למקום בריא, למקום בונה חיים, למקום קדוש. אם כן, אנחנו מודגרים מאוד. אין ספק. אי אפשר עכשיו לפתוח במסגרת הזאת את כל הסוגיה. אמרו לי רק רבע שעה לדבר. פה בישיבה עוסקים בזה עשרות שעות. אבל אני אגיד משהו. נגיד איזה נקודה שהיא בעיניי משמעותית. נקודה רחבה יותר בכל ההתמודדות הזאת. היה איזה חוקר, פעם פסיכולוג, לפני כמה עשרות שנים עשה מחקרים מאוד חשובים. הוא עשה דבר מדהים. הוא לקח חולדות, שם אותן בתוך כלוב, ושם להן בבקבוק מים, במקום מים, שם להן שם הרואין. סמים. החולדות כמובן מאוד התלהבו מעניין. וניגשו ושתו התמכרו. בסוף מתו כולם תוך כמה ימים. בסדר? זה לא חוכמה. אמר אני אתגר אות יותר. הכניס אותן לכלוב, הרבה יותר גדול הפעם, ושם להם מלא מתקני שעשועים. עשה להם שם דיסני לנד, משהו חבל על הזמן. טוב, שם להם שתי בקבוקים, אחד מים אחד הרואין. אמר נראה מה יהיה. החולדות כל היום הסתובבו, השתוללו, היו מפסותות, חבל על הזמן בפארק הזה. שתו מים, נגעו פעם אחת בהרואין, ישר חזרו למים. הוא אומר משהו לא יאומן. מה שם קרה? עוד רגע נחזור לזה. ידוע שאנשים מבוגרים הולכים לבית חולים הרבה פעמים, אנשים זקנים שוברים העצם, אין לבית חולים מה לעשות איתם. אה, לתמוך בהם נפשית, פיזית, ההחלמה ירוקה בגילאים מבוגרים. נותנים להם כדור הרבה פעמים להרגיע. אומרים להם זה להרגיע. מה יש בתוך הכדור הזה? מרכיבים של הרואין. מה זה רוצים להוציא שם זקנים מסוממים? זה מה שחסר להם עכשיו בגיל שמונים להתמכר? אפלה ואפלה, יוצאים מהבית חולים, לא מבקשים שוב את הכדור הזה. אחרי שהם מחלימים הם לא מבקשים את זה יותר. איך לא יתמכרו? פלא. דוגמה שלישית. דוגמה שלישית זה האחרונה. במלחמת וייטנאם, ארצות הברית, הייתה שקועה מעל הצוואר בבוץ הווייטנאמי. צרות צרורות, הם אכלו שם קש. מתו מלא חיילים. והנה, ידוע שלמעלה מ-50-60 אחוז מהחיילים האמריקאים השתמשו בהרואין באופן קבוע. כדי להתמודד עם כל האבל ומוות של חברים. סבל. היו ממש מכורים להרואין. נגמרה המלחמה, חזרו הביתה כולם. מעל 95 אחוז הפסיקו לצרוך ביום הראשון שהגיעו הביתה. לא חזרו לזה, בדקו את זה. לא חזרו לזה. עולם הסקנה מדהימה משלושת הסיפורים האלה, מהחולדות ועד לווייטנאם. מתברר שהסיפור של ההתמכרויות לא מסתכם בהיבט הכימי-מדעי שלנו במוח בנתיב העונג והגמול, המוח המכור למה שהוא מנסה תמיד להחזיר אותנו לאותה נקודה של צריכה. יהיה זה פורנוגרפיה, יהיה זה אלכוהול, זה יכול להיות סיגריות, זה יכול להיות סדרות בנטפליקס, זה יכול ליות מהדורות חדשות בלי סוף, זה יכול להיות אינסטגרם, זה יכול להיות כל דבר. ההתמכרויות מסתבר לא מסתכמות בהיבט הכימי של המוח שלנו. זה לא ההיבט היחידי. מסתבר שהסיפור של ההתמכרויות הוא הרבה הרבה יותר עמוק. וזה מה שרואים בסיפור של הכלוב, הסיפור של החולדות, זה מדהים. כשהוא הגדיל להם את הכלוב, הם לא הרגישו צורך בזה. הם היו עסוקות בחיים, בשמחה, ביצירה, בחברתיות, ולא ביקשו לחזור אל המקום של העונג האסור. במקרה שלהם, ההרואין, לא ביקשו את זה בכלל.
הסיפור של הכלוב התגלה דבר מרתק לסיפור החיים שלנו, שכל ההתמודדות מול יצר המין ושבירת הברית והתמכרויות שונות, ברשת ובחיים עצמם, זה לא מתחיל ונגמר במוח, אלא יש משהו הרבה יותר גדול, וקוראים לו הסיפור של הכלוב. באיזה כלוב אנחנו חיים? איזה סיפור אנחנו מספרים לעצמנו כשאנחנו קמים בבוקר? באיזה צורה של חיים אנחנו חיים? אם נלמד, בעזרת השם, להכניס לתוך הכלוב שלנו, לסיפור החיים שלנו, את הסופרלנד הזה, את מתקני השעשועים, במשל, כלומר להכניס משמעותיות, חיים, צבעוניות, בריאות, חברתיות, חיים עשירים של תחביבים, של כישרונות, של יצירה, של תורה, ועוד הרבה הרבה דברים. הרי שאנחנו נהיה הרבה מעבר למישור הנמוך שבו לעתים אנחנו מוצאים את עצמנו, דורכים במקום, נופלים וקמים, הולכים על חבל דק. אם נלמד להגדיל את הסיפור, אנחנו נמצא כוחות גדולים מאוד לצאת לחופשי, לצייר לעצמנו סיפור חיים אחר. וזה מה שאנחנו עושים בישיבה, זה מה שעושים בעולם התורה. לימוד התורה, לימוד האמונה, חסידות, מוסר, מתוך דיבוק חברים, מתוך חברתיות בריאה, מתוך שמאשרים זה את זה, מתוך שמחה, מתוך חיבור נכון לגוף, מתוך חיבור נכון לאדמה, ולתרומה לעיר, ולחיים של התנדבות, לחיים של יצירה, ויחד עם כל הלימוד, לימוד התורה, כשהוא נעשה באופן בריא, אנחנו כותבים לעצמנו סיפור אחר. הסיפור האחר הזה יש בכוחו לסלול את הדרך לכל הכוחות הנפשיים שלנו, להתגלות בצורה יותר בריאה, יותר נכונה, עד שבסוף אתם תראו, אנחנו בעזרת השם ביחד, בתוך המסע הזה, נגיע למקום הרבה יותר גבוה, הרבה יותר גדול. אל המסע הזה אנחנו נקראים, זה עבודה של חיים שלמים, אבל היא מתחילה בישיבה, היא מתחילה ביום יום, היא מתחילה מתוך הקשר בין רב לתלמיד, מתוך שיחות אישיות. זה הסיפור האמיתי של הסוגיות שבאמת כואבות לכל אחד ואחד. אנחנו מצפים לכם, ממתינים לכם, שמשמור אתכם, המון המון הצלחה, בהמשך המסע, בהחלטות הקרובות, ובעזרת השם, שנזכה לרפואה שלמה, יחד עם כל עם ישראל, גם בגשמיות, גם ברוחניות, ברוכים תהיו. תודה רבה. תודה רבה חברים. תודה רבה לרב אלעד. טוב עכשיו אנחנו, הרב אלעד הוא רם של שיעור בית, שעכשיו קיבלנו הודעה שהם מתגייסים לנחל. אז ככה נאחל להם מזל טוב. כן הרב, ברוך הזה. עכשיו אני אעשה שיעור של הרב אבישי, הוא רם של שיעור דלת, של השיעור שלי, שיעור בנושא של חודש האדר והכנה לחודש האדר. יש איזה שאלות? מישהו שרוצה להגיד משהו לפני שמתחיל? טוב נתחיל עכשיו. בסדר?
הכנה לחודש אדר שלום, אני מקווה שאתם שומעים אותי, אני לא רואה אתכם, אבל ננסה לדבר ככה, למרות, למרות, את המצב המוזר שבו אנחנו נמצאים. אנחנו עומדים, בתוך 30 יום קודם, חג פורים. וכחלק מההבנה, שלחגים אנחנו רוצים, וצריכים להתכונן, אז ככה חשבתי לדבר כמה דברים, שקשורים לפורים, ואולי דרכם גם, לעשות להורא לאיזושהי מחשבה, גם הזמן הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, של הקורונה ושל הזמן בבית, ושל ליקוטי ההלכות שלו. אז יש, קטע בתוך ספר שנקרא, ליקוטי ההלכות, זה ספר שכתב רבי נתן מנמירוב, הוא התלמיד הגדול של רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן לא כותב, כמעט שום דבר, או אפילו שום דבר ממש, ומי שכותב את הדברים לו, זה התלמיד שלו, רבי נתן. ואחד הספרים הככה, היפים שהוא השאיר לנו, זה הספר ליקוטי ההלכות, שבו הוא נותן כל מיני הסברים, כל מיני ספרים העיוניים, להלכות, שאנחנו פוגשים אותם, מכירים אותם. ובהקשר של פורים אני אקרא, ממש קטע קטן, כי זה לא שיש לפניכם עכשיו את הקטע, אני רק אקריא, הוא אומר דבר מאוד מאוד מעניין. זה שמצאנו, שכל עיקר הגאולה היא, של פורים, הביא מרדכי על ידי סיפור מעשה. בחינת ויגד מרדכי לאסתר המלכה, סיפר המעשה שהיה, לאסתר, מרדכי שומע את בקטן ותרש, זוממים ככה לרצוח את המלך החשברוש, איזושהי מרידה כזאת, הוא שומע את הסיפור, והוא מעביר אותו הלאה, הוא מספר אותו לאסתר, שהיא בחינת ההסתרה, בחינת שינה. אצל רבי נחמן הביטוי בחינה הוא חוזר הרבה, נראה לי לא לשיר כזה קצר, מה המשמעות שלו, אבל יש קשר בין הדברים, בין אסתר לבין ההסתרה, כדי לעורר מהשינה, ולגלות ההסתרה על ידי זה כנ"ל. זאת אומרת שמרדכי מספר את הסיפור, הוא מבין שהסיפור יכול לעורר את אסתר, יכול לעורר את כל המקום המוסתר שבו אנחנו עומדים ונמצאים, וככה מתחילה הגאולה. אבל זה לא רק מתחיל, ככה היה גם בסוף, שעל ידי זה בא הגאולה אז, שכמו שכתוב, בלילה הוא נדדה שנת המלך, כשהאמן מגיע אל החצר, וזה ככה, רגע מאוד מאוד מכונן במגילה, שהחשברוש מבין את כל מה שמתנהל סביבו, איך הרגע זה מתנהל? החשברוש מבקש, תבואו, תקריאו לי מהספר, ספר סיפורים שלי, ספר הזיכרונות, ספר שמזכיר את כל המשפטים שנעשו בממלכה. וזה היה, איך נעשה שם ככה באמת הגאולה? על ידי סיפור מעשיות של בחינת מרדכי, שכתוב להביא את ספר הזיכרונות, וכולי. אני אדלג קצת, אני אגיד ככה, דיברנו על זה שתחילת הגאולה מתחילה מהסיפור של מרדכי, כיוון שמרדכי מספר לאסתר, בסופו של דבר, החשברוש יזכר באותו סיפור, וככה יבחר במרדכי על פני אמן, וזה בחינת, כא רבי נתן, אני עובר קצת קדימה ועובר לנקודה נוספת, וזה בחינת קריאת המגילה, שקבעו לדורות לקרוא את המגילה בכל שנה ושנה. והשאלה מאוד מאוד מעניינת, שרבי נתן פה שם לב אליה, שהמצווה הכי משמעותית שיש לנו בפורים, היא בסוף קריאת המגילה. זה האירוע הגדול שבו כולם מגיעים, וזה כאילו הסיפור הגדול. ואנחנו מנסים להבין, מה יש שם בסיפור הזה. ואנחנו מנסים קצת לקרוא אותו, ולראות מה קורה בו, אז על פניו מדובר באיזשהו סיפור, היסטורי, קצת פוליטי, קצת כל מיני ממלכים, דחכים כאלו ואחרים, וזה מה שאנחנו עושים בפורים. זאת אומרת, בחג הקדוש הזה, והגדול הזה, זה מה שאנחנו עושים, אנחנו קוראים את המגילה הזאת, ומספרים את הסיפור. אם ננסה שנייה ככה, דברים אלו אני אומר אותם מאוד מאוד בקצרה, אבל מי שירצה כמובן יוכל לראות אותם, בנאחד, זה מופיע בליקוטי ההלכות ממש על פורים בהתחלה, אבל אני רוצה אולי, קצת לגעת אולי במשמעות של הדברים. מרדכי, מביא את הגאולה, בזכות זה שהוא, מוכן להיות, קשוב לסיפורים שהם מתרחשים סביבו. כשהוא הולך בעולם, הוא הולך, והוא שומע את בקטן ואת תרש מדברים, והשאלה עכשיו, מה לעשות עם המידע הזה שהגיע אליו, היא שאלה לא פשוטה. החשברוש לא היה צדיק גדול, ועל פניו, למרדכי לכאורה לא אמרו לו, זה משפט אולי שירגו אותו, או כן ירגו אותו, לא ירגו אותו, לא בטוח שזה משהו שבכלל אמור לעניין אותו. אבל מרדכי מבין דבר מאוד חשוב ומעניין. מרדכי מבין שאם, הקב"ה גלגל אותו לנקודה הזאת, לשמוע את הסיפור הזה, כנראה, שיש פה משהו, שהוא צריך לעשות איתו איזשהו משהו. כשהמרדכי מסתובב בעולם, הוא מבין שכל הסיפורים, שמתרחשים סביבו, הם בעצם, סיפור שהקב"ה כל הזמן מספר לו. באחת מהשיחות של רבי נחמן, הוא כותב, אומר דבר מעניין, הוא אומר, מהכל צועק כבוד השם, מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך. זה מופיע בשיחות הר"ן, ספר קטן כזה וגם כן מאוד יפה, כדאי ללמוד אותו, שיחה נונבט. מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי מלוא כל הארץ כבודו, ואפילו מסיפורי הגויים, צועק גם כן כבוד השם יתברך. הקב"ה מתגלה אלינו בכל מיני דרכים ואופנים. יש לדרכים מגלויות של תורה, ושל נבואה וכו'. אבל יש גם דרכים נסתרות. פה הוא רומז על חג ההסתרה. אמרו, חז"ל הסתר מן התורה מיניים, שנאמר ואנוכי, הסתר אסתיר פניי ביום ההוא. רבי נחמן מדבר על ההסתרה ועל ההסתרה שבתוך ההסתרה. יש מצב שבו הקב"ה נסתר, ואנחנו יודעים שהוא נמצא, אבל נסתר. ויש מצבים שבהם הקב"ה נסתר, ואדם אפילו לא יודע שהקב"ה נסתר שם. כשאתה לא יודע שמשהו מתחבא פה, אתה גם לא תחפש אותו. אבל אפילו שם הקב"ה נמצא. מגילת אסתר קשורה באופן כללי אל הלילה, אל החושך. עם ישראל עומד בימים קשים של גלות, גם מבחינת העונה בשנה. יש לנו שני חגים מלבד, שהם נמצאים בחורף: חנוכה ופורים. כל החגים מהתורה הם חגים שקורים בקיץ. חנוכה הוא בתחילת החורף, אבל פורים קשור לנקודה קשה יותר, כי הרגעים הכי קשים של הלילה הם לפני עלות השחר.
הסתרה וגילוי רבי נחמן מלמד שאם אדם נמצא תקופה ארוכה בחושך, ופתאום מדליקים לו אור חזק, הוא יסתנדר ולא יוכל לעמוד בזה. לכן מדליקים אורות קטנים, לאט לאט. כשעם ישראל עומד בתקופה קשה של גלות ונבואה פוסקת, הקב"ה מבין שהוא לא יכול להתגלות בצורה שלמה ומאירה, כי אנחנו לא נעמוד בזה. הוא מלביש את עצמו דרך הסיפורים, דרך מה שקורה בעולם. רבי נחמן אומר שהסיפורים טובים להתעורר, הם לא טובים לשינה. יש משהו בסיפור שמאפשר לנו לקבל את הדברים בצורה יותר חלקה ונעימה.
הקשבה לסיפורים בשאלה מה עדיף, שהקב"ה יתגלה לנו בצורה גלויה ושלמה או דרך הסיפורים, הנטייה הפשוטה היא להעדיף גילוי ברור. אך יש נקודה מעניינת בפורים: נביאים היו אנשים בודדים בעם ישראל, אך סיפורים כולנו שומעים. כשהקב"ה פונה אלינו דרך הסיפורים, הוא פונה לכל אחד ואחד מאיתנו באופן אישי. בעתיד לבוא, כולנו נהיה נביאים, והיכולת להגיע לשם עוברת דרך ההקשבה למציאות. אם אדם חי בעולם מתוך הבנה שכל מה שקורה סביבו הוא סיפור שהקב"ה מספר לו, היכולת שלו להיות בקשר ולמצוא נקודות טובות היא גדולה.
הקשבה למציאות בתקופת הקורונה, כל אחד נמצא בביתו עם משפחתו, חבריו ולימודיו. השאלה האם אפשר להתנהל באופן רוחני ולהתקדם עולה. ההבנה שהקב"ה מדבר אלינו ומספר לנו סיפורים כל הזמן לא מצריכה תלות במישהו חיצוני. בכל מקום שבו אתם נמצאים, נסו להקשיב ולשמוע מה קורה. כששומעים את ההורים, נסו להבין מה הנקודה שצריך להתמודד איתה, להשתפר ולהיות טובים יותר.
סיום והזמנה לשאלות הזמן הזה הוא הזדמנות לנסות לקחת את הנקודה המשמעותית שיש בזמן שאליו אנחנו נכנסים, ולנסות לעבוד איתה. להיות בהקשבה עמוקה יותר למי שסביבנו ולמציאות. שיהיה לכם יום טוב ושבת שלום. בעזרת השם, שיהיה לכם כוח לעשות דברים טובים בבית. תודה רבה לרב אבישי על השיעור. אם יש למישהו שאלות לגבי השיעור, אפשר לשאול בפרטי אחרי זה. על הישיבה: מחנוכה סגרנו חמישה שבתות בישיבה, ואחרי זה יצאנו לשבועיים בבית בגלל הסגר. בעזרת השם, ביום ראשון אנחנו מקווים לחזור לתקופה ארוכה בישיבה. נארגן שבתות שבושים, ונקווה שיהיו לפחות עוד שבת אחת או שתיים. כיף לראות את כולכם, בעזרת השם ניפגש בקרוב ונראה אתכם פנים אל פנים. בהצלחה בכל הבגרויות ובכל המועדים. תודה רבה. יום טוב.
