פרשת ויחי | ברכות יעקב | הרב שלומי

ואנחנו בעצם הגענו לשבת פרשת ויחי, זאת אומרת שאנחנו מסיימים את ספר בראשית. זאת אומרת שאנחנו בעצם כבר קרובים לסוף השנה. עכשיו השנה רצה, שובים, פורים וארבע פרשיות, ספירת העומר, הגענו לימי הקיץ. ספר בראשית זה העיקר, השורש. העיקר זה שורש. פרשת ויחי היא פרשה סתומה. מה קרה לה פרשה סתומה? היום זה לא מילה יפה, אבל בזמן חז"ל זה מילה יפה. גם בזמן הסתום בעברית המקורית זה בלתי נודע, מלא סודות. פרשת ויחי היא פרשה סתומה ומה קרה לה פרשה סתומה זה מאוד מעניין. החומש מחולק לפרשות. חלוקה לפרשות היא לא בתורה עצמה. בספר התורה יש פרשיות, לא פרשות. חלוקה לפרשות שנקרא פעם סדרות: סדרה בראשית, נח, לך לך, וירא, וישלח. החלוקה הזאת לפרשות היא חלוקה שנובעת מהמינג שלנ לסיים את כל התורה בשנה אחת, שזה המינג שניצח את המינג האחר שהיה פעם לסיים את התורה בשלוש שנים. זה מינג ארץ ישראלי. המינג שלנו הוא מינג בבל מפעם. מה? למה מה? אתה לא מאמין את מינג ארץ ישראל? כי ניצח המינג הבבלי כמו שאתה מודע לי ניצחת ירושלים גם בבחינות. עכשיו אנחנו מוצאים לארץ ישראל, אולי זה ישתנה. אתה רוצה לשאול אותי אם זה יכול להיות? אם תהיה סנהדרין אולי זה ישתנה. אם קוראים לנו זה יהיה עולה ביחד, כן שום דבר.

פרשת ויחי – פרשה סתומה אז פרשת ויחי סתומה כי היא פשוט לא מתחילה בתחילת פרשייה. אם אתה בעל קורא ואתה מראה לאנשים איפה מתחילה פרשת ויחי אז אתה מתבלבל כי אין לך שם פרשייה. זה כמו רווח רגיל שבין פסוק לפסוק. תודה רבה, זה פרשות ששתי החמה. תודה תודה. אז חז"ל אומרים, רש"י כותב: נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד. למה? כי פרשת ויחי באמת מתחילה אחרי הפסוק העצו לפרשת ויחי שכתוב בפרשת ויחי בסוף פרשת ויחי כתוב: וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויחזו בה. נחזו עם ישראל בה בארץ גושן ויפרו וירבו מאוד בארץ גושן. זה פסוק עצוב שאומר שעם ישראל פרה ורבה זה היה אחוז בגלות במצרים. זה עצוב. מה שיעקב אבינו מנסה לעשות בפרשה שלנו זה לעקור את הגלות עוד בגלות. אנחנו עוקרים את הגלות. אנחנו גאוליים כבר כשאנחנו בגלות. אז בתחילת הפרשה יעקב אבינו משביע את יוסף לקבור אותו בחברון. וזה מעשה יעקב, הוא הגזע, הוא השורש של עם ישראל. השורש יהיה בחברון, שם אנחנו מחוברים. וזה כבר עובר, זה הופך את הגלות כמשהו. הגזע לא פה, הגזע זה בחברון. זה כבר הופך אותנו, זה מנתיק את הגלות. כן, אז יעקב אבינו כל המשפחה הולכת לקבור את אבי המשפחה בחברון. זה יותר את עם ישראל. אנחנו לא שייכים לפה, הסבא קבור בחברון.

ברכות יעקב לבניו אז זה תחילת הפרשה. בהמשך הפרשה, בזה נתמקד בעזרת השם, בהמשך הפרשה יעקב אבינו מברך את הבנים שלו כנהוג, מברך לפני מותו. משה יצחק מברך את יעקב, יעקב מברך את בניו. והברכות האלה כפי שנראה בעזרת השם הן ברכות שמבטאות משהו מאוד יפה. כשאתה חי בארץ ישראל אתה חי את ארץ ישראל, וכשאתה בגלות מה התפקיד של הגלות? לגלות יש הרבה משמעויות, הרבה סודות קשורות לגלות. אבל אחת המשמעויות העמוקות של הגלות זה שבגלות נוצר הגעגוע לארץ ישראל. הגעגוע לארץ זה הציפייה לישועה. יש את הישועה עצמה שזה החיים בארץ ישראל ויש את הציפייה לישועה. הציפייה לישועה זה לחלום על ארץ ישראל. חשוב מאוד שתהיה גלות כדי שיהיה חלום. חלום על ארץ ישראל. חלום זה במרכאות. כאילו היתרון של הגלות זה מה שמרוויחים בגלות. בגלות מרוויחים את הציפייה לישועה. ליסוד עמוק הציפייה לישועה כפי שכתוב בלב הפרשה ועוד מעט נראה כמה שזה לב הפרשה: מישועתך קיוויתי השם. כלמר פרשת ויחי זה פרשת הגלות. הרעב של הגלות זה הציפייה לישועה. הציפייה לישועה זה לבנות את ארץ ישראל בצורה של חזון. לבנות את ארץ ישראל בצורה של חזון. וזה מה שעושה הקוראים לברכות שלו. אם נשווה את יצחק, אם נשווה את יצחק, וכמו שתמיד אנחנו אומרים, וכמו שתמיד אנחנו אומרים, ברכה זה בעצם הברכה, זה ברכה, זה ירושת הארץ. על זה נאבקו יעקב ועשיו. הברכה זה ירושת הארץ. אז כאשר יצחק נאבק יעקב אז הוא נושם את יעקב מערך בני כריח שדה, כריח שדה ברכה השם. וייתן לך אלוהים מיטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. כלומר הוא נמצא כשיצחק נאבק את יעקב הוא נמצא בשדה שברכה השם. כלומר בארץ ישראל בנגב הוא מריח את השדה, הוא אוכל מחיית השדה או מהעזים שהביאה כאילו הוא אוכל את המאכל של ארץ ישראל. הוא שותה את היין של ארץ ישראל. ברוך אתה נהיים מצוינים נהיים מצוינים ומתוך זה הוא מבייך את הברכה של ירושת הארץ. לעומת את יעקב בגלות, מה הוא נמצא בגלות והוא לא יכול להריח את ריח השדה ולברך את הבנים. אז מה שעושה יעקב אבינו, הוא מזכיר לי את משה רבנו. מה היה הרגע האחרון שמשה רבנו עלה אדמות לפי פשט התורה? כשהרבנו עולה מהר נבו, מה הוא עושה בהר נבו? מה זה מה הוא עושה בהר נבו? הוא עושה את הצפית, הוא עובר על כל הארץ, הוא מסתכל עליה ומתוך המבט על ארץ ישראל מבחוץ הוא מת. אותו דבר יעקב אבינו בעצם עושה מין משהו שאני קורא לזה מדיטציה. הוא בארץ גושן, הוא יוצא מתעיניו ואז הוא רואה את הבנים שלו, את הנשמות שלהם והוא רואה, הוא פשוט יוצא ממצרים, הוא יושב בארץ גושן, הוא יוצא ממצרים והוא עושה טיול רוחני בארץ ישראל. והוא בעצם מברך אותם. כלומר הוא מוריש להם את ארץ ישראל. זה הברכה. הברכה זה ירושת הארץ. והוא בעצם עושה כמעשה משה רבנו, משה רבנו עושה את זה בראש הר נבו וראה ממש את הארץ ויעקב אבינו ראה אותה בחזון כמו בגלות שבגלות ארץ ישראל מנצנצת בחלום ובחזון.

ברכות יעקב – תוכן וסדר עכשיו אחרי שהם אמרו את ההקדמה הזאת בואו נכנס לברכות של יעקב. אני קורא לכם את רביעי ברק ממתט: ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. ואז מתחילים הברכות: ראובן בכורי אתה, כוכבי רשתני, יתר שאת ויתר עז, בחז כמה ימלתות הקהלית המשכבי אביך, שמעון ולוי אחים, יהודה אתה יודוך אחיך, איתך באורף אויביך, זבולון לחוף ימים ישכון, יששכר חמור גרם, דן ידין עמו, דן נחש, גד גדוד יגודנו, אשר שמנה לחמו, נפתלי אילה שלוחה, בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, באים מררו ורובו, בנימין זאב יטרף. הברכות הללו הן מאוד קשות. למה? כי הן כתובות בסגנון שירה. תמיד כבתורה יש חלק של שירה זה יותר קשה מחלק שהוא לא שירה. גם היום לקרוא שירה זה יותר קשה מלקרוא סיפור. ולמה? משתמע ששירה כל התורה היא עמוקה, כל התורה היא סודית, אבל לפעמים כשאנחנו קוראים סיפורי תורה אז הסודות יש להן גם רובד של פשט, כי הסיפור הוא סיפור פשוט, סיפור שיש לו משמעות פשוטה והפשט הוא הרעיון של הסיפור. אבל כשאתה קורא דברי שירה כמעט ואין פשט. זה כאילו הסוד נמצא פה. סליחה, איש אשר כברכתו ברך אותם. ניסיון לומר שזה ברכות כי בפתיחה לא כתוב שזה ברכות. כתוב: יאספו ויגיד אליכם את אשר יקרא אתכם. לא יקרא לכם, יקרא אתכם. יקרא הקורא הקורא הדורות מראש יקרא אתכם באחרית הימים. משהו מסתורי. אז התקשו המפרשים מה מהות הברכות. כי אם אתה עובר מצד אחד יש פה דברי תוכחה. מה זה לא תוכחה שאומרים לשמעון ולוי והפעם הרגו איש ברצונה מקרושו ערור הפעם הוא מקלל אותם. איפה הברכה ערור הפעם? אז אצל שמעון ולוי אני מוצא בכלל כללה. וואי אצל יהודה חבל הזמן גו הרייה יהודה ושם נראה שהוא פוצץ אותו בברכת היין לוקחים עירו וקושרים את העיר לגפן. כלומר העיר סוחב מלא ענבים ליצור מהם יין. נראה שם שפע עצום ברכה חומרית כזאת. אבל מצד שני זה יצא דרך לא על בסיס משהו סתם ברכה כאילו איחול שיהיה לך הרבה ברכה זה לא כללה זה ברכה האמת. אבל מה קורה עם זבולון? זבולון הוא נותן לו ממש נחלה. הוא אומר לו לחוף ימין ישכון והוא יגיע עד סידון. אז מה יש פה ברכות ואיחולים חומריים יהיה לך טוב יהיה לך עוד קצת כמו ליהודה מחנות. מה קורה פה בברכות אצל יוסף זה נראה שהוא מתאר את העבר הקשה שלו ויימררו ויסתמו ותשב ביתן כשתו ויפוזו זרועי עדיו. זה נראה שהוא מספר על יוסף את העבר שלו. מה קורה פה בברכות חייבים להבין. ועוד דבר מאוד משונה שפתאום באמצע ברכה של דן פתאום יעקב אבינו צועק לאישו אתך כי הביאתי השם. אנחנו צריכים להבין קצת יותר את הסוד של הברכות. והאמת היא שכבר התחלתי להגיד אמרתי שיעקב אבינו יוצא מתאיינם. אבל מה שמעתי לא בסדר? מה שמעתי עכשיו? עכשיו אמרתי שאין פה הרצאה יש פה הרבה דברים. מה קורה פה? אז הפירוש שאני ובמרכז החנוכיה עומד הקני האמצעי בו כתוב לאישו אתך כי הביאתי השם. כלומר אישו אתך כי הביאתי השם לפי זה זה לא דווקא שייך לשבת דן אלא זה שייך לאמצע פשוט. זה החידוש העיקרי במבנה הזה. ובעצם מבנה כזה אומר לנו שיש צד יש צד שנקרא ימין ויש צד שנקרא שמאל. אתם יודעים שבתנ״ך ימין זה דרום נכון? הכלל ידוע הפנים למזרח ימין זה דרום שמאל זה צפון המערב זה אחור. כולם יודעים בתנ״ך נכון? לכן את הימנים קוראים את הימנים נשון ימין גם זה ידוע זה צפון. וכאשר אתה מגבונים מה הקטע שסידרתי לכם את זה ככה מי אמר שזה דבר ככה אלא גם לפי האורך וגם לפי התוכן בוא נראה משהו בתוכן. ראובן שמעון ולוי בלשון ימינו היינו אומרים שהם חוטפים לא נעים להגיד בוא נגיד ככה בלשון ימינו כן יעקב אבינו מייבש אותם נכון? כשהוא אומר לראובן פח אז כמיים אתה יש לך תכונה של מים מה התכונה של מים שהם זורמים מהר משפחים מהר היה לך את כל היתרונות אתה בכור אבל איבדת את כל המעלות ושמעון ולוי ארור הפעם כי אז אך על כן אפיצם זאת אומרת שלא להגיד שהם שבטים שנקרא להם נדחים כל אחד שואל מה זה ברכה זה לא ברכה בכלל כמו שאמרנו לכן נשים אותנו שנייה לא נדבר עליהם עכשיו אחר כך נדבר עליהם בסדר במקבל לאמצע בנימין אחד הדברים שראים אצל בנימין פה בברכות שכל שבט חוץ מראובן כן הוא גם בן זוג שלו כל שבט מקבל פרשייה בתורה בנימין לא זוכר לפרשייה הוא נכלל בכל השבטים בנימין זה יתרף ורוקר יוכל עד ולערב יחלק שלב כולל לשבטי ישראל אין לו פרשייה משלו זאת אומרת הוא כאילו לא כלול בכל שבט מקבל פרשייה הוא לא מקבל פרשייה מה קבל פרשייה? פרשייה זה פרשייה בספר התורה האמיתי כלומר פסוק שעומד מובדל בתשע אותיות מחבריו כמו שיש לך בן דן לבן יששכר בן גד לבן אשר בן נפתלי לבן יוסף ברור מה קיבל? תסתכל בנימין זה יתרף ורוקר הוא בתוך הפרשייה הבאה בתוך שישי אין לו כאלו אני לא אמר שזה אומר משהו אבל אני אומר אחר כך אנחנו נסביר למה גם בנימין הוא לא בדיוק נדחה אבל הוא הייתי קורא נקרא לו שם אחר אוקיי עכשיו כמובן מי הם שני הגיבורים של הברכות? יהודה ויוסף למה הם מקבלים המון פסוקים יהודה מקבלת ארבע פסוקים יוסף מקבל חמישה פסוקים במילים זה די דומה מספר מילים די דומה יהודה ויוסף כן זה הרבה מילים ומה כתוב ביהודה ויוסף? בשניהם כתוב שני דברים כתוב אני קורא לזה נקרא לזה התעצמות אישית ושפע ברכה ומנהיגות מנהיגות מנהיגות אותו דבר יוסף התעצמות אישית מה אני קורא לזה עצמות אישית? הבכה מלווה את ההתפתחות האישית אצל יהודה גור אריה יהודה מתרב בני אליטה קרא הרבץ כאריה וחלבים מיקימנו זה מתאר את האדם הזה יהודה איכשהו כמו אריה הוא מתחיל כגור הוא עולה והוא נרחם ואז הוא שוכב כאריה מיקימנו כמו שאמר בלעם הוא אמר בהתחלה עם כלבי הקום וכארי התנה אחר כך השכרח שכב כארי וחלבים מיקימנו מדבר על שלבים בהתפתחות של אריה שהוא יהודה ואחר כך עוברים פתאום לתאר את המנהיגות שלו לא עשו שבת ידוך אחיך ואחר כך עוברים להגיד איזה ברכה יש שם העיניים שלו הם חכליליות שאין לנו מושג מה זה מרוב יין מרוב יין והשיניים שלו הם לבנות מרוב חלב של האיזים של המראה של השפע של יהודה אותו דבר עם יוסף תארים איך שהוא התפתח והם מערו ורובו והסתמו בלחיצים ואז פתאום היה פוזוס רואה ידיו ופתאום הוא קיבל שפע והוא מזין אתם ישראל מדי הבריאה כל הוא רואה אבן ישראל פתאום אומרים את הברכות שלו ברכות תאום ברכות שדיים ורחם וזה יהיה למי? לקודקוד נזיר איכיו נזיר איכיו הוא הנזיר של האחים הוא הקדוש של האחים הוא גם כן מנהיגות מנהיגות שפע התעצמות שפע ומנהיגות זה יהודה זה יוסף עוברים למעגל הפנימי יותר יש לנו פה שני שבטים ופה שני שבטים וזה מאוד מקביל ה פה בזבולון ויששכר והשם הנפתלי זה הכי בולט שהתורה מדברת על נחלות הפרחות של יעקבון על נחלות בזבולון הכי הכי כתוב כתוב זבולון נחוף ימי משכון והלכתו עד סידון הקטע המצחיק הוא שדווקא זבולון שהראשון שקיבל נחלה מפורשת הוא לא זכה על נחלה שלו הוא צריך להיות איפה נחוף ימי משכון חיפה והלכתו עד סידון אז הוא צריך להיות בחיפה באקו בראש הנקרא בצור בצידון אבל הוא לא הצליח לרשת את זה הוא הדחק לעמק זבולון שזה בעצם הצד המערבי של עמק ישראל איפה שהיו נמצאת קריית טבעון איפה שהיו נמצא יוקני עם כן אז בסדר דווקא הוא קטע מצחיק דווקא הוא אבל לפחות בתורה ביסחר חמור גרם רובץ בין המשפטיים ויר מנוחה כי טוב זה ברור שנחלה ביסחר שהיא עמק ישראל היא זה נקרא רובץ בין המשפטיים ויר מנוחה כי טוב עמק ישראל שבין המשפטיים בין הרי הגלבוע והשומרון מצד אחד בין הרי הגליל מהצד הצפוני בין קרמל מהצד המערבי שם נמצא עמק עמק ישראל עמק הכי חשוב בארץ חמור גרם רובץ בין המשפטיים בין המקומות הגבוהים בין הגדירות של של של הטבע של הארץ אשר שמלא לחמור והוא ייתן מהדני מלך ארץ הגליל המזרחי שמגדלת מגדלת זייתים נפתלי היה שלוחה ניתן עם רי שפר הוא נותן מהדני מלך הוא נותן עם רי שפר זה נדרש בצורה פשוטה על גידולים גידולים של פירות של עמק הכינרת של נפתלי ואשר שנמצא בגליל המערבי אז שם מקום גידול הזייתים תקוע הגלילית אלפה לשמן אז נחלת אשר זה כלומר הם נקראים נותן מהדני מלך הוא נותן עם רי שפר זה כינוי ליבולים שגדלים בנחלות אז ארבה תשבותים האלה שחר, זבולון נפתלי ואשר הם ברור שהיעקב מדבר על נחלות ומה מדובר בדן וגד? מה מושטף לדן וגד? אתם תגידו לי כי זה הכי פשוט מה? לא לא אנחנו מדברים עכשיו על המפה על התוכן של הברכות מלחמות נכון? הרי דן וגד זה מלחמות מה כתוב על דן? היא דן נחש עלי דרך הוא מהצנחנים נחש היא דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבוי סוס די פול אוכבו אחור גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב נכון? זאת אומרת גדודים יוצאים משבט גד והוא יחזור על עקבו דן נחש שנלחם בסוסים בטנקים של האויב כלומר ברור שפה החברה האלה דן וגד זה גבורת מלחמה לכן אפשר להבין למה פתאום בין גד לדן והכול הבאנו לצועק מישועתך כביתי השם כי נמצאים עכשיו בתוך מלחמות אז כשמצלחים על זה ככה רואים שהברכות של יעקב הפרשייה הזאת של הברכות היא מסודרת להפליא יש כאילו את הגף של יהודה מי שלפנ יהודה כאילו נדחה, נדחה סוג שנדחה. אחרי זה נבין יותר טוב. אז זה נדחה ומי שאחרי יוסף הוא כביכול נדחה. אחר כך נגיד מה זה וכל עם ישראל נמצא בין יהודה ויוסף כאשר יהודה ויוסף זה מנהיגות ברכה. מדברים על אישות שלם. אחר כך ארבעה שבטים, שתיים מכאן ושתיים מכאן, זה רמזי נחלות ואיבולם שנחלות ובלב שמורים ומוגנים. דן וגד הלוחמים מישועתך כבית ישם. עד כאן דיברנו על התוכן של הברכות. עכשיו אפלה ואפלה שאנחנו מדביקים את מפת ההתיישבות בארץ. אחר כך נחלק לכם דף, אתם תראו את זה. נחלקים את דף ההתנחלות בארץ ואנחנו רואים שכאילו הברכות של יעקב זה כמו בצבא. יש מושג שנקרא שקפים שאתה שם על מפה טופוגרפית ועל גביה אתה שם שקף. יש כל מיני שקפים, כל שקף יש איזשהו ציור אחר. כאילו הברכות של יעקב הם איזשהו שקף שמתכתב עם הנחלה בארץ.

הברכות והנחלות עכשיו בואו אני אתן לכם אסביר לכם מה אני מתכוון. אחרי זה נראה את זה. רבותיי, כמספר הפסוקים או כמספר המילים לאו דווקא, אבל לפעמים שטח הקילומטרים הרבועים של הנחלה שלך. זאת אומרת ככה, קודם כל יש לנו את יהודה ויוסף. עם כל הכבוד לכל השבטים, מי שהתבונן על ארץ ישראל יראה ששני שבטים לקחו את כל ארץ ישראל פחות או יותר וישאירו לשאר השבטים שטחים קטנים מאוד. מעניין כן? לב הארץ, ארץ כנען שמצאת בעבר דן המערבי. לב הארץ זה מה שמשה רבנו קורא "ההר הטוב ברנה ואירה את הארץ ההר הטוב הזה והלבנון". ההר הטוב הזה זה ההר שמתחיל מדרום הר חברון, עולים מבאר שבע אל הר חברון ועד צפון השומרון. זה ליבה של הארץ. ההר הזה זה ההר ש… יש כאלה שרוצים להשתקום שהמדינה פלשתינאית כן, שבליבו נמצאת ירושלים באמצע יהודה ירושלים והשומרון. החלק הענק הזה מחולק בין שני שבטים, בין יהודה לבין יוסף, כאשר זה משהו מאוד עמוק שקשור למהות. יהודה מקבל את הימין ויוסף על שני שבטיו, אפרים ומנשה, מקבל את השמאל. כלומר, יהודה את הדרום, הימין ויוסף את השמאל, את הצפון. קודם כל תכלס, יהודה ויוסף מקבלים את כל ארץ ישראל כמעט.

חלוקת הארץ ולכן יהודה יש לו הרבה פסוקים כי אפשר לבוא ולהגיד את הדבר הבא: יעקב אבינו כתב את הפסוקים על המפה. אז אצל יהודה היה לו הרבה מקום במפה כי הוא ניתן לו הרבה חלק אז הוא כתב וכתב וכתב. יהודה היה לו הרבה מקום אז הוא כתב ואחר כך לא נשאר הרבה אז הוא כתב, לקח לך פסוק. אוקיי, עכשיו זה יהודה בצד הימני ויוסף בצד השמאלי. עכשיו שימו לב, עכשיו אנחנו עולים צפונה. עולים צפונה, זאת אומרת אנחנו בעצם עכשיו מתחילים את השלב של מצפון השומרון ועד הליטני. בתוך הצפון הגדול יש דרום וצפון, החלק הותר דרומי והחלק היותר צפוני של הצפון. החלק היותר דרומי של הצפון זה נשאר בזבולון כי יששכר זה עמק ישראל מיד אחרי השומרון וזבולון זה חלק מעמק ישראל. תכלס, אפרת חיפה זה הצפון הדרומי ואילו בצד של יוסף שתמיד יוסף הוא צפוני, אז גם כביכול החלק הצפוני של הארץ יש בו את הצפון הרחוק. מי נמצא בצפון הרחוק? נפתלי ואשר. אשר לוקח את המזרח, אשר זה הגליל המערבי, אשר את המערב, אשר זה הגליל המערבי שהוא אמור היה להגיע עד הליטני ומעלה לא הגיעו עד שם. ונפתלי זה מהכנרת אל כנרת שמונה אל אצבע הגליל לרמות נפתלי. זאת אומרת היחס בין כמו היחס בין יהודה ליוסף דרום וצפון זה היחס בין זבולון ויששכר לאשר ונפתלי. זבולון ויששכר הם הדרומיים שבצפון ואשר ונפתלי הם הצפוניים שבצפון.

שומרי הראש של ירושלים אמרתי לכם שזה יש שיעור מוזר. אמרתי מתפלים, בוא נמשיך הלאה והגענו לדן וגד. זה מאוד יפה. מי שומרי הראש של ירושלים? מי שני שומרי הראש של ירושלים מצד מערב מירושלים לכיוון הים? דן ומי שומרי הראש של ירושלים מצד השני, כלומר ירדתי ליריחו הלכתי לכיוון עבר דן המזרחי זה גד. כלומר שני הלוחמים כאשר דן זה המאסף וגד זה החלוץ. שני הלוחמים האלה הם בעצם נמצאים מפנים ואחור כי לפי התנ"ך זה פנים ואחור. גד נמצא במזרח לירושלים ודן במערב לירושלים. קוראים כביכול בשני הצדדים של ירושלים לא בקו של צפון ודרום אלא בקו של ערב מזרח. דן זה גוש דן תל אביב ולעומת זאת גד נמצא בערבות מואב שנמצאים מזרח לירושלים בקו של ירושלים פחות או יותר. שמעון ולוי נדחו מנחלה. מה כלומר נדחו מנחלה? מה הם לא גרים בארץ ישראל? גרים בארץ ישראל. אנחנו מכירים לוי, לוי זה לוי ארבעים ושמונה הרי לויים פזורות בכל הנחלות. שמעון גם כן, שמעון נבלה בנחלת יהודה גם כנראה לפי חלק מהפרשנים הוא חלק מנחלת גד וגם יש לו מקום בצפון. שמעון גם התפזר. ראובן נדחה, ראובן כי בכורה היה צריך עוד בחברון שיהיה נחלת הבכורה והוא נדחה. הוא נמצא מול חברון, איפה מול חברון? מעבר לדן המזרחי פחות או יותר מול חברון. דרך אגב הכללה היא ברכה. למשל המידה של שמעון ולוי זה מפורסם, המידה של שמעון ולוי זה שהם במידת הכעס, הקנאות, הנקמה. אומר יעקב המידה הזאת אם היא מרוכזת במקום אחד זה לא טוב. החלקם, אם אתה אוכל תבשיל ושמו לך מלח במקום אחד אז בקום שבו אתה שם בי סופו של המלח לא נעים לך במקומות האחרים תפל. לכן יש מלחיה. מה אתה פגיש למלחיה? לפוזר את המלח בשווה לכל המאכל. זו הכוונה החלקם ביעקב ואפיצם בישראל שהכוח הכעסנות וגם אותו דבר כוח המהירות החופזה. יש רגעים שחשוב להיות כמו ראובן מהיר. לפעמים אם אתה לא מגיב זה עוול, אתה צריך מישהו שהוא עושה דברים מהר בלי לחשוב כמו ראון. זאת אומרת התכונה של ראובן שמעון ולוי היא תכונה חשובה מאוד, צריך לשים אותה במקומות הנכונים.

בנימין והאחדות אחרי שאמרתי על בנימין שהוא גם מבחוץ זה לא כמו ראובן שמעון ולוי שהם מבחוץ כביכול, בנימין זה משהו אחר. רואים שבנימין יש לו נחלה שהיא לא בדיוק נחלה. בנימין הנחלה שלו היא שרוך, היא שרוך. זאת אומרת הוא נמצא בקו של יריחו עולה למעלה לבית אין ממשיך לגבעון ונגמר שם וזה שרוך. יש איזשהו תיקון היום, יש מועצה אזורית בנימין שמועצה אזורית ענקית ענקית כל מיני אזורים. זה סילוף של התורה, זה אחלה מועצה אבל זה בתורה. בנימין למשל בית אל, בית אל זה כבר אפרים בצפון בכלל. שכם זה כבר מנשה אבל חבר שחר זה גם אפרים ובנימין. בנימין זה בעצם בעצם בנימין המקורי. בנימין המקורי זה שרוך. למה? כי בנימין הוא כאילו מאחד תשבטים, הוא כוח האחדות, הוא כאילו אין לו מעצמו כלום. וגם בתנ"ך תמיד הוא היה או עם ממלכת ישראל או עם ממלכת יהודה. הוא לא חי, הוא לא עומד בפני עצמו, הוא כמו קו גבול ולכן יש לו כוח לאחד תשבטים ולכן הוא כדי למצוא בפרשה שמסיימת ואומרת שיעקב ואחד כל השבטים מתוך נמצא גם בנימין כי הוא בעצם לא תופס מקום בפני עצמו. עכשיו אני חלק לכם ומי שרוצה יש לנו מצב הזה בעצם צבעוניות כפי שצבא איתה היא כהן ומי שרוצה יש לו את זה גם בשחור לבן אז תוכלו לחלק את זה תכף. אתם רואים עכשיו תסתכלו שנייה אחת על המפה ותוכלו לראות תוכלו לראות מפה לא כל כך הרבה יחסית ללפני 100 שנה. אנחנו כבר בסוף תוכלו לראות מפה שתראו את מנשה ואפריים שזה יוסף ומצד שני את יהודה וזה לב הארץ הלב העיקרי של הארץ לקחו מנשה ואפריים שזה יוסף ויהודה זה הפסוקים הארוכים של הברכות. יוסף בצפון שזה השמאל ויהודה בצפון שזה הימין כמו שאמרנו השבטים הלוחמים מקיפים את ירושלים ממערב וממזרח. דן ממערב הוא יותר פנימי וגד הוא ממזרח. לכן דן שייך לחלק של הימין של החלק הזה וגד שייך לחלק של יוסף. הביטוי הוא שהגד הוא בעבר הדן המזרחי שזה פחות קדושה כביכול זה יותר שמאל פחות ימין. עכשיו אני עבר צפונה, אתם רואים את זבולון ויששכר הם בחלק הדרומי אז הם שייכים מבחינה מהותית לחלק של יהודה כמו שאנחנו תיארנו את זה ויש להם רמזי נחלות ועכשיו בנפתלי שייכים כביכול לחלק הצפוני של הצפון. זה נראה פה שעכשיו בנפתלי יש להם שטח גדול מאוד אבל אתם יודעים למה? זה מי שגר בקצה היישוב אומרים לו תשמע אם תטע פה את צין אני לא יודע כל אחד מה אתה אומר למה אתה יכול את זה. זה לא בדיוק שישר בנפתלי הגיעו פשוט אמרו להם חברה זה נגמר הארץ תמשיכו איפה שתרצו הם לא הצליחו לכבוש את זה אבל לכן יש פה משהו מתאה ששיר בנפתלי זה נראה כאילו זה עמוק בסוריה עמוק בלבנון. זה לא באמת שהם היו שם הם היו בעיקר יותר קרובים לחלק הדרומי. נראה שיעקב גם פסח על האזור של עזה זה יהודה זה פשוט כן בטח המפה הזאת היא לא מפה לא יודע למה לא שמו פה את יהודה בתוך החלק הזה. אשדוד היא עיר בנחלת יהודה אני לזזתי בשם את יהודה נולדתי בנחלת יהודה ואני גר בנחלת יהודה ואתם רואים שרעובן הוא בחור הוא היה צריך להיות פה שיהודה אז הוא זז טיפה אבל יהודה בגלל תכונת המים שבו הוא ממאר לעשות דברים הוא ממאר לרשת את הארץ יש לזה חשיבות עצומה והוא זז מעבר לים המלח.

סיכום עכשיו אני מסכם את הדברים אבל אתם רואים פה מבחינה הזאת אתם צריכים לפתוח את הדף הזה אתם צריכים לפתוח אותו אתם צריכים להזיז את זה כמו חנוכיה זה הקני הרחוק רעובן בנימין יהודה ויוסף הקני הראשי החשיבות ואז נחלות ואז גבורת מלחמה ובלב נמצא הפסוק לישועתך כביתי השם נמצא לפי מה שלמדנו שיעקב אבינו עוצם את העיניים והוא רואה שני דברים הוא רואה את האיש והוא רואה את האישה הוא רואה את האדם והוא רואה את האדמה הוא רואה את האיש זה כנס ישראל ואת כוחותיה השונים מרעובן ועד בנימין והוא רואה את ארץ ישראל שהיא האישה של עם ישראל יבעל בחור בתולה יבעלוך בנייך והוא מרגיש את ארץ ישראל ואת נשמת ישראל והוא עושה חיבורים ולפי המפרשים הפנימיים כמו האר"י וכל בתוך הפסוקים האלה רימוזים כל התכונות של השבט אז התכונות של השבט הם גם באישים של השבט גם בנשמה האישיותית של השבט וגם בנשמה של האדמה שבה השבט הנחל ולכן כשאני קורא את הפרשה הזאת אני ממש ממש צועק לי בפשה הפתיח הקדוש והנשגב של ספר אורות של הרב קוק שבא וצעק ארץ ישראל איננה הדבר חיצוני כניין חיצוני לאומה אמצעי למטרה של התאגדות החזקת הקיום חומרי ורוחני לא זה לא ארץ ישראל ארץ ישראל זה לא מקום לעם ישראל תחת השמש לא ארץ ישראל היא קשורה בקשר חיים עם האומה חבוקה בסגולות פנימיות עם איכותה של האומה זאת אומרת שהארץ הזאת יש בה כוחות חיים תכונות יש לנו קשר מסתורי אליה וממה למובן שכאשר תתחבא אז ככה זה גלות כן הקור צופה את זה מהגלות בתוך הגלות יכול לראות את הראייה החזונית הזאת וממה למובן שכאשר עם ישראל יירש את ארץ ישראל וכל שבט יגיע אל מקומו או אז כל התכונות של עם ישראל יצאו מן הכוח אל הפועל ומה יקרה כשהתכונות של עם ישראל יצאו מן הכוח אל הפועל ונברחו כל משפחות האדמה ככה מסתיים ספר בראשית בהדיעה שחוזרים אליה כל פעם אסור לתת מזון ופרנסה לערבים בעזה כאשר המזון ופרנה שנותנים להם מונע מאיתנו לרשת את עזה ולהביא לעולם כולו שפע של מזון ופרנסה מהפנים ועד החוץ לכן הסיוע ההומניטרי סותר בצורה חזיתית את יכולתנו לממש את הברכה לעמים מי שאוהב את העמים ואוהב את האדם בשביל השלום ובעד שעם ישראל ירש את חבל עזה ו… נגמר העניין שהיינו אומרים שהייתי קטן והיו אומרים שבשביל השלום צריך לצאת מקומות בארץ ישראל הפוך בשביל השלום עם ישראל חייב ללכות בכל חבלי ארץ חייו והיא רצון שהדבר הזה יתקיים עוד בשבועות הקרובים.