טוב, פרשת וישלח היא פרשה שאני מאוד אוהב. אני חוקר אותה הרבה שנים והיא נשארת עדיין מאוד הלומה בעיניי, אבל כל פעם מתחדשים דברים קטנים. לאט לאט, אולי בעזרת השם, הפאזל של הפרשה הזאת מסתדר. הנקודה היא כזאת: הפרשה הזאת היא בעצם הפרשה הארץ ישראלית של יעקב אבינו. יעקב אבינו יש לו שתי פרשות, כמו לכל אבא. הפרשה הראשונה של יעקב, ויצא, היא פרשת הגלות של יעקב כשהוא נמצא שם בחרן. הפרשה שלנו היא הפרשה הארץ ישראלית של יעקב. יש לזה רמז מאוד יפה, כי אתם יודעים שתמיד בחז"ל הגלות נמשלה ללילה והחיים של ארץ ישראל זה היום של עם ישראל, נכון? ואפילו יש לנו מדרש מאוד יפה שבעיניו מאוד קשור לפרשה על החכמים שהלכו בביקת ערבל וראו את הזריחה. הם אמרו שכך היא הגאולה של עם ישראל, כמו עליית השמש: כמעט כמעט. בהתחלה יש איזשהו אור ממועט ואז יש זריחה והשמש עולה. הרמז לזה נמצא בפרשות האלה: בתחילת פרשת ויצא כתוב "ויפגע במקום והיה לנשם שקעה שמש", כאילו מתחיל הלילה של יעקב אבינו. בתחילת פרשת וישלח הוא נמצא במעבר יבוק, ואז פתאום כתוב "ותזרח לו השמש", כאילו הבוקר בחייו של יעקב עלה. אז כאילו יש כאן רמז שהלילה של יעקב זה פרשת ויצא, זה הגלות, והיום של יעקב זה פרשת וישלח שפותחת בפסוק המיוחד "ותזרח לו השמש".
שביל ישראל של יעקב הפרשה הזאת היא פרשה ארץ ישראלית לא בגלל שהיא מתרחשת בארץ ישראל, אלא בגלל שאני קורא לה שביל ישראל של יעקב אבינו. יעקב אבינו פה עושה את שביל ישראל, לא כמו שהוא היום כי היום השביל עובר בעיקר בחלק המערבי. הוא בכלל לא היה בחלק המערבי, לפחות לא מה שכתוב, אבל הוא היה בשביל ישראל המזרחי. כל הפרשה שלנו זה מסע של יעקב אבינו, זה טיול ארוך מאוד יפה. הטיול מתחיל בסוף הפרשה שעברה כשהעקב אבינו נמצא בער הגלעד ושם בער הגלעד הוא עושה ראש בראש עם לבן. הם מחליטים שאתה לא תעבור לפה ואני לא אלך לשם ולכן הם מצווים בער הגלעד מצוות אבן שקוראים לה גלעד. גלעד זה ערים גבוהים, משם יורדים יעקב מגיע למחניים במדרון, משם הוא מגיע לפנואל שנמצאת בתוך נחל יבוק שזורם מערי הגלעד אל הירדן. לפני שהוא חוצה את הירדן הוא מגיע למקום שנקרא סוכות. גלעד, מחניים, פנואל, סוכות – ארבעה מקומות שהוא קובע בהם כל מיני דברים חשובים שנמצאים בעבר הירדן המזרחי, איפה שהיום נמצאת מדינת ירדן. אבל בעצם זה חלק מארץ ישראל, שם הנחלו ביום יבוא ושם הנחלו שבטי ירדן המזרחי. גם ז'בוטינסקי כשכתב את השאלה הידוע שלו "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן". וגם כשהבריטים רצו לתת לנו מדינה, התוכנית המקורית הייתה שתהיה מדינה משני עברי הירדן.
המסע של יעקב אחרי שהוא מסוכות ומטפס לשכם, האמת היא שלא דייקתי, לא לשכם. יש לנו מקום אחר שנקרא שלם עירו של האדם ששמו שכם בנו של חמור. כך פירש הרשב"ם, זה פירוש מאוד מדויק כי היום חמש קילומטר מזרחית לשכם יש כפר ערבי שנקרא סלם. תדעו לכם שארץ ישראל עברה הרבה כובשים והרבה דברים קרו בארץ ישראל, אבל דבר אחד נשאר – שמות המקומות. זה פלא פלאות. המון מקומות בארץ ישראל אתה מגלגל את השם, תאמין, זה שם תנ"כי. שלם, משכם הוא הולך לבית אל, מבית אל הוא הולך לבית לחם. תמיד מדלגים על ירושלים עד בית המלך. מבית אל הוא הולך לבית לחם, הוא מגיע למגדל עדר. זה מקום שאני מאוד קשור אליו, זה גוש עציון, שם נולדתי. מגדל עדר, הוא מגיע לחברון. זאת אומרת, הוא ממש עושה כאן טיול מאוד יפה. לא הייתם רוצים להצטרף למסע של יעקב? הייתם שם, כל בסדר, כולנו היינו שם יחד איתו. אז זה פרשה חוזרת עוד פעם, זו פרשת ארץ ישראל של יעקב. זו פרשה שכולה מסע בתוך הארץ, טיול בתוך הארץ. אבל יש שאלה גדולה שמרחפת מעל כל הטיול היפה הזה: מה פתאום אתה עושה טיול? לא אמרנו, היינו שם בסעיר. ולכאורה מה שאנחנו יודעים לכאורה בפשטות שער סעיר זה באזור אם אתם נוסעים בכביש הערבה נוסעים ממערב אליכם אשת הערבה. אם אתם נוסעים לאילת, אז מימין הערבה ומשמאל זה האזורים של אדום. ער סעיר זה ככה מקובל בצורה פשוטה. אבל לפעמים אדום היה גם בתוך חבל המערבי בסדר, לאזורים הדרומיים האלה ולשם הוא שלח את השליחים.
הפחד של יעקב מאסב הם אומרים: תשמע, עשו גילה שאתה מגיע. יש פה עוד כסף, אה, הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. ויעקב אבינו ירא וחרד. משתמע יעקב אבינו וירא יעקב מאוד בעצמו. למה הוא פחד יעקב? כי הוא הבין שהארבע מאות אנשים כמה זה בסדרי גודל של צבא, זה גדוד. הוא הבין שעשו יש לו גדוד לוחמים, ישב לא הולך לזרוק עליו פרחים ואורז אלא ישב הולך להרוג אותו להילחם איתו. ככה מבין יעקב. אתם יכולים להגיד שיעקב היה מפוחד סתם, זה שאני לא אמין. אני מניח שהיה לו פחד שלמה להתבסס. זאת אומרת שיעקב פחד מלחמה עם עשו. חזר לי לדבר על זה ולכן יעקב עושה כמה דברים, מתפלל ואחד הדברים שהוא עשה זה שולח דורון. הדורון הזה זה בעצם מין מתנת כניעה. זה ביטוי בעולם העתיק, אני נותן לך מתנה שמבטאת כניעה שלי אליך. למה שעשו ירצה שיעקב ייכנע? כי אם יש לנו מלחמה על מי ממשיך, מי החזק, מי תחץ, מי אז אולי לא בטוח אבל אולי זה יהיה. אולי ברגע שאתה תגיד אני עבדך אז הוא יתרצה בזה. הכרנו את המאבק בינינו, אני מסכים שאני תחתיך, משהו כזה. ויש פה בעיה מסוימת לפי תחיית הפרשה. בתחיית הפרשה משתמע שעשו איפה הוא גר? בסעיר ולכן יעקב שולח שליחים לסעיר וזה כאילו סיר נמצאת פה. זאת אומר בעצם לפי הפשט שקוראים פה אז בעצם זה עשו עם גדוד הלוחמים שלו מתקדם צפונה ופה ייפגשו באזור העמק שנפתח מנה חלי הבוק לכיוון הירדן. פה הייתה פגישה שלם.
המעבר של עשו לסעיר אבל יש משהו מאוד מוזר בסוף הפרשה. כתוב אחרי כל הסיפור של הפרשה, אחרי כל הטיול, כשהקור אבינו מגיע לחברון, כתוב שם: "ויקח עשו את נשיו, את בניו, את בנותיו, את מקנהו, את בהמתו, את קניינו וילך עשו אל ארץ מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משווית יחדיו ולא יכלה ארץ מגורם לשאת אותם מפני מקניהם וישב עשו בהר סעיר עשו הוא אדום". כלומר בסוף הפרשה כתוב שבגלל שיעקב ועשו נמצאים ביחד באזור חברון וכבר חברון אין שם מספיק מקום להכיל גם את רכושו ועולמו של עשו וגם את רכושו ועולמו וקנינו של יעקב, לכן מתנדב משום מה באופן פעילי מאוד עשו לעזוב את חברון ולעבור להר סעיר. זה כתוב בסוף הפרשה. אז לא ברור מתי עזב, מתי עבר עשו מלאגור ליד יצחק אביו באזור חברון בתוך ארץ ישראל המערבית. מתי הוא עבר למזרח? בתחילת הפרשה נראה שיעקב שולח שליחים לסעיר ומשם הוא מגיע, אבל בסוף הפרשה כתוב מה זה בגלל הקשר עם יעקב. שאלה פשוטה של פשט. ועל גבי זה נשאר עוד שאלה: מה זה השיחה המוזרה הזאת? אז הם מפגשים בפגישה, אולי בעקבות התפילות, אולי בעקבות הדורון ואולי בגלל עוד משהו שנדבר עליו עוד רגע. אז עשו מתרכך, אז עשו לא הורג את יעקב, להפך, הוא מחבק אותו. ולמרות שחלק דורשים שזה לא בדיוק נשיקה ולא בדיוק חיבוק, אבל יש שם איזשהו כביכול פיוס. ואז פתאום עשו נראה כזה איש נחמד כמו איזה דוד החמוד של הילדים של יעקב. והוא אומר: תשמע יעקב, מסוות אלך ואלך זה נגדך, בוא נלך ביחד לטיול. והכל ראינו ככה, משניקה מסרב בנימוס והוא אומר אליו, הוא לא רוצה להגיד חפף עם העיניים, אבל הוא אמר: אדוני יודע ילדים הולכים, עצון עלות שזה צעירות הודפקו יריצו אותם יום אחד אמרו איתו כל עצון יבואו נעדונים לפני עבדו. אמרו: למה שאני אעקב אותך? אני פה עם כל הילדים שלי שחר שעה ותשמעי סבבה, אל תדאג אני אתנהלה לעיתי, אני אלך לילה את לרגל המלאכה שלפני ולרגל הילדים. המלאכה זה כל את החוש הרב, הילדים איזה שם עבור אל אדוני סעירה. כאילו משתמע מכאן שבעצם תוכליתי להגיע לסעיר. עכשיו לסב מציע יאללה בוא לך ביחד לסעיר שגובי זרוע הוא אומר לו יעקב אחי אני הולך מאוד ליד עם כל המלאגן שלי תקדם תתנהלה איתי עד שאני אגיע אליך ממתי יעקב תכנן להגיע לסעיר עכשיו אני יודע שאין אשהי כותב זה לאמת אחרי תימים תשמע את הדברים מה סעיר יעקב אני הולך לחברות מה לסעיר ואיפה זה יתקיים מה פתאום יסב התעקש הוא אומר לי יסב מה אתה אומר הציג אינני עמך מנעם אשר איתי כלומר השאלה היא אני אתקדם מהר כמו שהצעת אבל אני אשיר איתי חלק מהעבדים שלי הם ככה יעזרו לך והוא אומר למה זה מצחיק בעיני אדוני עזוב תלך נגיע אליך וישר אומר בסדר וישר אומר ויסב לדרכו סעירה זהו ויסב נעלם קורא השם לרווחה והקורא נעשה עסוקות והבאים לו בית ולמקנה הוא עשה עסוקות מה זה אני מבין להגיע לסעיר מה זה השיחה הונזרה הזאת וישר הוא מחוזר על השאלה מתי הוא עזוב לסעיר אני עכשיו לא עושה השוות בפירושים אני עכשיו הולך בכיוון אחד בסדר ראיתי מפרש אומר שמו לב טוב מכבודו של חוקר ארץ ישראל אישה מקום דמו זאב ארליך המכונה בפי העם ז'בו איש אופרה שנהרג על ידי מחבלים במדינת לבנון כמו ששמעתם לפני שבועיים בערך אז יש לו מאמר על זה והוא טוען טענה הוא מבסס אותה מאוד אני יכול להראות לכם כל הביסוסים אבל בואו נדלג על זה אם מישהו רוצה לתת לו את המאמר כל מי שמכיר את אזור חברון יודע זו קפה מפורסמה מאוד יש קפה ערבי ליד חברון קצת צפונית מחברון שנקרא סעיר בסדר עכשיו יש מסורת עתיקה ששם קבו אסב יש שם עדיה ומסגד שנקרא מסגד הנביא אסב ויש מסורות מדבר על מקורות גם מדרשים גם בספרים חיצוניים מה? שערבי שמה? הראש מעלת המכפלה הראש מעלת המכפלה מפי המדרש זה מציצונא זה קרוב וככה הדברים יוצאים מאוד פשוטים וככה הדברים יוצאים מאוד פשוטים וככה הדברים יוצאים מאוד פשוטים וככה הדברים יוצאים מאוד פשוטים באמת יש המושג סעיר בתנאך יש לו כמה משמעויות זה עוד נושא בפני עצמו אבל בוודאי שהער סעיר זה הער המרכזי זה המקום מרכזי שאליו יעבור אסב רק אחרי החיים עם יעקב בחברון זה מה שכתוב בסוף הפרשה שאסב עוזב את הארץ לחלוטין בגלל החיכוך עם יעקב בסוף הפרשה אבל בשלב הראשון של הפרשה אבל בשלב הראשון של הפרשה כנראה שאסב הוא מריחות שהוא גם קשור לער סעיר כבר כי יש לו נשים מאזור סעיר אבל יש סעיר פה אבל יש סעיר פה והמושג סעיר למה הוא נקרא ככה יש כמה הסבירים אבל לא משנה וכשכתוב כאן שכתוב כאן בהשלך הקום הלכים ארץ הסעיר סדי אדום ארץ הסעיר זה לא ארץ סעיר הגדולה זה ארץ הסעיר סדי אדום זאת אומרת האזור של הכפר סעיר שהוא השדה של אסב שנקרא אדום זה לא איזה חבר ארץ אחר זה ליד חברון ושם גר אסב וברור שיעקב מפחד מאסב ולכן כדי להקדים הוא רוצה להגיע לחברון שמצאת ליד סעיר החברונית וכדי ליצור מצב שהוא לא רוצה להילם עם אסב הוא מקדים לו דורון שמשמעותו כמו שאמרתי לכם מתנת קנייה והודעה בכוחו של אסב וכו ובעקבות זה אסב רץ אליו ובעקבות הדבר הזה אז קודם כל הכל נפטר קודם כל מובן למה בחי יעקב שולח שליחים לסעיר כי אם סעיר הייתה פה מה הקשר שאתה רוצה להגיע לחברון אתה בכלל לא אמור להגיע דרך דרך מדבריות אדום של הערבה ודבר שני באמת ברור שהוא תכוון להגיע לסעיר באמת הוא תכוון להגיע לסעיר סעיר של חברון כי זה ליד חברון הכפר סעיר הדורון כפר כזה וזה מובן שהוא בא להקדים לאסב והאסב יצא לקראתו האם אסב רוצה להרוג אותו זה סוגיה נוספת ובסופו של דבר הוא באמת כמו שהוא אומר בתחילת הפרשה אני אתנהלה לעיתי עד אשר אבוא אל אדוני סעיר הלעיתי הזה זה כנראה כבר הקדמה לכל הפרשה כי כל הפרשה זה נורא עיתי זה באמת אהה אהה קמעה מה זה קמעה קמעה כך היא גותן של ישראל זאת אומרת יש לנו פה חידוש בפרשה הזאת הרבה פעמים יהודים חושבים שהגלות זה גלות אה כמה ארוכה הגלות ארוך כאורך הגלות כן יש כזה שיר חסידי מה גדולה לא זוכר הגלות היא ארוכה אבל הגאולה המשיח בא והכל נפטר ככה חושבים הרבה מאוד אנשים זה טעות זה פשוט טעות זה טעות עמוקה מאוד הגאולה כמו שהגלות ארוכה גם הגאול ארוכה אני לא אני מאוד מפחד בדרך ארוכה אני לא רוצה דרך ארוכה אני רוצה להגיע מהר למקומות אבל באופן עקרוני הגאולה היא הקמעה זה כתוב בכל מיני רמזים בכל מיני מקומות בתורה אבל זה משהו והפרשה שלנו באמת מראה מה זאת אומרת שהגאולה היא הקמעה אפשר לתת כבר את המענה את המענה לפרשה ואז נראה איך זה קורה המענה למה דרך ארוכה כל כך שימו לב טוב בסוף הפרשה יעקב אבינו מגיע לחברון והוא חי שם וקורה דבר מדהים וקורה דבר מדהים שקורה שם אסב עוזב את הארץ האם אסב ויעקב נלחמו לא כתוב כתוב ויאלך אסב אל ארץ לפני יעקב רחיב זה כל כך מוזר הרי אסב הוא נמצא כאן ותיק מתי יעקב פתאום אלא כנראה כנראה שכאשר יעקב חי בחברון באופן ממילאי צריך להוציא באופן ממילאי אסב מבין שזה לא מקומו שהוא צריך לעזוב זה המקום של יעקב זאת אומרת שיש כאן איזשהו אמירה מאוד מעניינת שאתם יודעים שיש כאן איזשהו מצווה לחיות בארץ ישראל היום יש מצווה של מלחמה על ארץ ישראל? לא חייבים לחיות בארץ ישראל וזה כנראה חייב להיות הידי מלחמה אבל יש אפשרות אחרת? כן למשל כתוב בספר דברים וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממכה יכול להיות מצב שבו עמי הארץ אומרים הארץ שלכם קדימה, בלי מלחמה זה מה שקרה עם אסב יעקב הובינו בעצם וחי בגלל שיעקב הובינו היה צדיק חזק מאוד בפנים אז אסב פשוט אמר וואלה הבנתי בלי מילים, בלי חיצים בלי חרבות הוא אמר זה שלך, שלום ויהיה לכל ארץ לפני עקוב אחיו אבל כדי להגיע למצב הזה של סוף הפרשה יעקב הובינו צריך ללכת בהרבה תחנות בארץ ישראל כשבכל תחנה יעקב הובינו בעצם בעצם מה קורה לו? משנה את שמו הוא הופך מ יעקב לישראל יעקב זה שם שקשור ליעקב בגלות והוא קונה את שם ישראל אולי זה מרומז בזה שזכינו עכשיו שר בית החודש קוראים לו ישראל לא רק שקוראים לו ישראל, גם שני משפחה שלו קצ, קאצ זה? קוהן צדק אנחנו נמצאים הוא בעצם יעקב בכל המסע הזה יעקב קונה את שם ישראל ועל ידי שהוא קונה את שם ישראל כשהוא מגיע לחברון הוא ישראל בגלל שהוא ישראל אז פשוט אסף הולך אם הוא היה רץ מה שנקרא גאולה לא כמעט כמעט, הפתאומיות ושם מגיע לחברון הוא לא היה חי את ההשגה הזאת את הגילוי הפנימי הזה שנקרא שם ישראל הוא היה נאלץ להריב עם אסף כי אסף לא היה מכיר את כוחו במעבר יבוק, יעקב אבינו עובר חוויה מכוננת. הוא חוצה את הנחל בלילה כדי להגיע לשטח רחב יותר, מתוך חשש להיתקל בעמדת נחיתות מול עשיו. במעבר זה, יעקב שוכח פח קטן של שמן, וכשהוא חוזר לקחתו, מתרחש מאבק בינו לבין מלאך. מאבק זה הוא על החיים ועל המוות, ויעקב מנצח בזכות האמונה בחייו ובתפקידו כבן אברהם ויצחק.
מאבק יעקב והמלאך במאבק עם המלאך, יעקב מבין שהוא לא יכול למות כי יש לו תפקיד חשוב בעולם. הוא נאבק במלאך מתוך הבנה עמוקה של ייעודו, ומצליח לנצח. המלאך מבקש ממנו לשחררו, ויעקב מסכים בתנאי שיברך אותו. המלאך מברך את יעקב ומשנה את שמו לישראל, כי הוא נלחם עם אלוהים ואנשים ויכול להם.
הפגישה עם עשיו לאחר המאבק, יעקב נפגש עם עשיו. למרות הפחדים, הוא מתנהל בצורה גלותית ומשתחווה לעשיו שבע פעמים. עשיו מקבל את יעקב באחווה, ויעקב מצליח להימנע מעימות ישיר בזכות הדורון וההשתחוויות.
שמעון ולוי והמאבק בשכם בהמשך, בני יעקב, שמעון ולוי, פועלים להצלת דינה שנשבתה בשכם. הם עונים במרמה ומבצעים מסע חילוץ באש חיה. יעקב חושש מתגובת העמים הסובבים, אך התורה מציינת כי חיתת אלוהים נפלה עליהם, ולא רדפו אחרי בני יעקב. המאבק הזה מחזק את שם ישראל בקרב בני יעקב, ומראה את עוצמתם הפנימית.
המעבר לבית אל לאחר המאבקים, הקב"ה מצווה על יעקב לעלות לבית אל, המקום הקדוש לו, שם הוא בונה מזבח לאלוהים. זהו שלב נוסף בהתפתחותו של יעקב לישראל, ומסמל את חיזוק הקשר שלו עם הקב"ה ועם ייעודו כאב האומה הישראלית. הוא אומר לו: "לא יקרא עוד שמך יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". והייתה את שמו ישראל. הוא אומר לו: "אני אל שדי, פרה ורבה גוי וקהל גויים ממך ומלכים מחלציך יצאו". כלומר, שם ישראל שלך, ממנו יצאו עוד מלכים, ממנו יצאו עוד גויים וקהל גויים. זאת אומרת, ששם ישראל מתגדל והכוח שלך מתגדל. כמו שאמרנו, שם ישראל זה משהו פנימי. יש כאן עכשיו קטע קצת עצוב. צריכים להזדרז. יש כאן משהו שהוא לא ברור ליעקב, איזשהו סוד גדול. כרגע הוא שמע את הנבואה הגדולה בבית אל על פעם שלישית הופעת שם ישראל, ויחד עם זה פרה ורבה ומלכים מחלציך יצאו. גם נאמר פה בנבואה הזאת בבית אל: "גוי וקהל גויים ממך יצאו". עכשיו יעקב אבינו חשב שמאיפה יצא עוד התגדלות של המשפחה שנוגע בשם ישראל? מרחל. ואכן רחל בהיריון, וכן רחל יולדת. מתקדמים לבית לחם והיא יש לה לידה קשה. ותאמר לה המיילדת: "אל תראי כי גם זה לך בן". והיא בצאת נפשה כי מתה, ותקרא שמו בן עוני. יעקב שותק, הציב מצבה. מצבה זה מקום של עבודת השם, לא מצבה של קבר. זה נקרא מצבת קבורת רחל.
מגדל עדר וראובן ואז קורה משהו. יש פה פסוקים מאוד סודיים. אנחנו יוצאים עכשיו ליד בית לחם, שזה מקום לידתו של דוד המלך. הנבואה בבית אל: "מלכים מחלציך יצאו". מדוד הוא המלך האולטימטיבי של עם ישראל. אנחנו רצינו שמרחל יצא משהו, אבל היא מתה. ואז הוא מגיע למקום היסטורי מאוד. ואיסע ישראל, הכל כאן זה בשם ישראל פתאום. ואיסע ישראל ויט אהלו מהלאה למגדל עדר. והיא בשכון ישראל בארץ, והלך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו, וישמע ישראל. מה הסיפור של מגדל עדר? ראובן ובלהה? נראה כאילו יש פה קניין ששם ישראל חדש נוסף, עוד מדרגה בשם ישראל. זה נושא קצת מסתורי. לא נעסוק בזה הרבה, רק אני אראה לכם משהו קטן. המלבי"ם מביא דברי האר"י הקדוש. האר"י אומר שחז"ל אומרים שראובן לא שכב עם בלהה אלא בלבל את המיטה של יעקב. מה זאת אומרת בלבל? האר"י אומר שראובן חשב שההמשך של ההתפתחות שלו היא שמרחל יצאו עוד שלושה שבטים. כתוב "גוי וקהל גויים יצאו ממך". זה לא יכול להיאמר רק על בנימין, כי בנימין כבר הוא ברחמה של רחל. זה כנראה התפתחות חדשה מופלאה.
חיבור בין רחל ולאה הוא חשב שזה מרחל, יש לזה סיבות למה דווקא רחל. אבל היא מתה. הוא מגיע למגדל עדר, כלומר מקום הזה שהוא בין חברון לבין ירושלים, ליד בית לחם איפה שדוד המלך ייוולד. ושם הוא רוצה להוליד את הנשמות שנותרו עוד, והוא מבין שזה יבוא מבלהה, כי מיזו בלהה? בת דמותה של רחל, משפחת רחל. יש עוד רמזים לשם לה. אבל ראובן לא מוכן שההתפתחות תבוא מרחל אל המועלם של לאה, והוא בעצם מקנא לאימו. אז הוא מבלבל. מה זה מבלבל? אם הבנתי נכון, סליחה לי על זה, הוא לא נתן ליעקב לשכב עם בלהה על ידי שהוא הפריע בעול שם, נכנס, יצא, צעק ליד, וזה הוא לא נתן לנשמות האלה לצוף. לכן האר"י כותב שהנשמות האלה כאילו ירדו לעולם, כאילו משמיים. כאילו יכול יש באר"י תיאורים מאוד מדויקים. לא ידעו כאילו הם הגיעו, אבל הם ירדו בפועל לרחמה של בלהה. ולכן הם התגלגלו בסוף למצרים והם יצאו לבנה של רחל, יוסף בן אשר ואפרים. זו ידיעה היסטורית של האר"י הקדוש. מה אני רוצה להבין בזה? כשאני מבין שיעקב אבינו כשהוא עובר מבית אל לבית לחם, הוא עובר מגבול הממלכה הצפונית של ממלכת אפרים לעתיד לבוא, ממלכת יהודה. ולכן כאן יהיה ברורים בקשר של יהודה ויוסף וממלכת אפרים שהוא רצה שהיא תיוולד מתוך נחלת יהודה, שזה יהיה מחובר. וכתוב בספרים הקדושים מגדל עדר, עדר בגימטריה רחל פלוס לאה. כן, עדר זה עצון. מגדל עדר זה המקום שמקבץ ומכנס את עצון.
הקשר בין יעקב לישראל יש פסוק בספר מיכה שאומר: "ואתה מגדל עדר, עופל בת ציון, עדיך תבוא הממשלה הראשונה, ממלכת לבת ירושלים". המפרשים מסבירים כאן שהנביא מיכה כאילו מדבר על מלכותו של המשיח, שהוא בהתחלה יהיה מגדל עדר, שזה יהיה משהו יותר עיראי, ואחר כך הוא יהיה עופל בת ציון, משהו יותר חזק, ואחר כך תגיע אליו הממשלה הראשונה. וכן כתוב שמגדל עדר יבוא כאילו משם תבוא המשיחיות. זאת אומרת שיעקב מנסה פה לעשות חיבורים בין רחל ולאה. נראה לך פרשה שלנו בשם ישראל. בהתחלה הוא קונה את שם ישראל הבסיסי פה במאבק עם המלאך: "שרית עם אלוהים ועם אנשים". ואחר כך הבנים שלו אומרים: "כי נבלה עשה בישראל". ואחר כך הקב"ה אומר: "ואתה ישראל". ואחר כך כתוב כאן: "משכון ישראל וית ישראל". ורק אחרי שיעקב אבינו הולך ומתעלה בשם ישראל, הולך וקונה שם ישראל, אז הוא מגיע לחברון. ואז שהוא מגיע לחברון הוא פוגש את עשיו. זה בדיוק כמו שאומר לו בתחילת הפרשה. זה בדיוק כמו שכתוב: "הנוכחי אתנהלה לעיתי". כי הגאולה מגיעה קמעא קמעא. למה הגאולה מגיעה קמעא קמעא? כי הגאולה זה לא משהו פוליטי שאתה יכול לקחת אנשים להביא אותם לכאן. הגאולה זה משהו רוחני פנימי, זה השגה. לכן השגה לא יכולה להיות פתאום. השגה אין דבר כזה פתאום, זה הולך פתאום בהשגות, בהבנה, בשינוי פנימי. לכן זה הולך תהליך, והתהליך הזה מוגבל בארץ ישראל.
סיכום הפרשה למדנו כמה שארץ ישראל, כמה ששביל ישראל זה יגע. כל תחנה בשביל ישראל אתה קונה איזו מדרגה. וכשהוא מגיע מלא וגדוש מהקדושה של כל המקומות האלה ומשם ישראל שהוא קנה, אז כששם ישראל בקרבו יש התנוצצות של אחרית הימים. מה זה אחרית הימים? שגויים מכירים בישראל. וילך, עשיו הולך אל ארץ לפני יעקב אחיו. כלומר, לא מלחמה אלא פשוט כשם ישראל ככה יצא והתגלה מתוך יעקב. ואז עשיו הולך אל ארץ ויעקב וישב יעקב בארץ מגורי אביו. אבל צריך להגיד עוד הערה אחת. חז"ל אומרים במסכת ברכות שבניגוד לאברם שהפך לאברהם וזהו אין יותר אברם, יעקב תמיד יישאר שם יעקב. כי יעקב נשאר יסוד שיעקב מכיר גם בתפקיד של הגלות, בערך של הגלות. לכן יעקב ישוב וירד למצרים כי הגלות היא מאפשרת את הנצחיות של עם ישראל. שיש איזשהו זה נושא בפני עצמו. אז לסיכום, הפרשה שלנו היא פרשה של קניין שם ישראל. בעבר אני קראתי פעם מאמר יפה של הרב ישראל אריאל משעל שהוא ככה דיבר על זה. קצת הרחבנו פה, הרחבנו שם. ואחרי זאת הפרשה ארץ ישראלית, פרשת היום של יעקב. כמו שאמרנו, כמו שהשמש זורחת לאט לאט, קמעא קמעא, ככה את שם ישראל הוא קונה עד שהוא מגיע לחברון ושם מגיעים מדויימת להשלמות. תודה רבה.
