פרשת נשא | סודו של הנזיר | הרב שלומי דיאמנד

פרשת נפשו אנחנו מדברים על הנזיר. בפרשה כתוב שיש דבר כזה בעם ישראל – נזיר, ויש לו הלכות. כולם מכירים את ההלכות, אבל אני אחזור עליהן. לנזיר יש שלושה איסורים: איסור אחד הוא איסור שתיית יין, כמו שכתוב כאן: "מיין ושכר יזיר, חומץ ומשרת ענבים וענבים מלאכים ויבשים לא יאכל, מחרצנים ועד זג כל אשר יעשה מגפן היין". זה איסור חמור שקשור לשתיית יין. איסור נוסף שיש לו זה אסור לו להתאמל למתים, אפילו לקרובי המשפחה. האיסור השלישי שיש לו זה הדבר הכי מעניין והכי חמוד – כתוב על הנזיר שהוא חייב לגדל את שערות ראשו: "גדל פרע שער ראשו". זאת אומרת, מקובל מאוד שאנחנו מסתפרים, ואנשים שמגדלים שערות ארוכות מטירים רבנים עם שערות ארוכות. אם היו נזירים, אז כן, וזה דבר מאוד מעניין.

דין הנזיר עכשיו, בתורה משתמע שיש ימים מסוימים שהוא נדר את הנזירות לתקופה מסוימת. כשהתקופה הזאת מסתיימת, הוא מגיע למקדש ומקריב קורבנות: עולה, שלמים וחטאת. לא צריך לחשוב שחטאת קשורה לחטא. חטאת באה בהקשרים שונים, לא דווקא על חטא ספציפי. יש גם מצווה מיוחדת בתוך המקדש, כשהנזיר מסיים את הנזירות שלו, הוא מגלח את השערות שלו, והשערות שלו הן קדושות, אז הוא שורף אותן באש שמבשלת את בשר השלמים. אחרי שהוא גומר את הנזירות שלו, כתוב: "ואחר ישתה הנזיר יין". מסיים את הנזירות, הוא מתפנה לשתות יין. יש פה דבר מאוד מעניין. הנזיר דומה מאוד בדיניו למי? לכהן הגדול. הנזיר נשמע משהו מאוד מובחר. במה הוא דומה לכהן הגדול? דבר ראשון, באיסור טומאה. כל הכהנים אסור להם להתאמה למתים, אבל הכהן הגדול והנזיר לא נטמאים אפילו לקרוביהם. מה זה אומר שאתה לא נטמא למתים? אתה נמצא בשורש החיים, אתה חי, אתה לא יכול להתקרב אל המוות.

הנזיר והכהן הגדול עוד דבר שהוא דומה לכהנים: לכהנים אסור לשתות יין, לא כל השנה, אלא בעת עבודתם במקדש. כאן הנזיר הוא מין כהן מתמשך כזה, הוא לא שותה יין, אז הוא ממש דומה לכהנים. הוא דומה לכהן גדול גם עם אופיסות הביטוי "נזר". נזר זה כתר. כתוב כאן: "כל ימי נזרו קדוש הוא לה'". השיער שלו הוא כתר. זה גם מזכיר את הכהן הגדול שכתוב עליו: "כי נזר שמן משחת אלוהיו עליו". אבל כאן מגיע ההבדל הגדול. הכהנים מצווים להסתפר. כהן חייב להיות מסופר. כתוב על הכהן הגדול: "את ראשו לא יפרע". הקוהנים צריכים להיות מסופרים, והנזיר אסור לו להסתפר. הדבר הזה הוא פלאי ביותר. מה סוד השערות? זה ממש עיסוק נחמד להבין סוד התספורת מול סוד גידול שיער.

נזירות כתפקיד יש פה שאלה בכלל: מה יש בתורה נדרים ונזירות? זה סוג של נדר. אנחו מסתכלים גם במשניות, יש מסכת נדרים ומסכת נזיר. למה צריך לייחד פרשה לנזיר? התשובה לשאלה הזאת היא בתנ"ך שהנזירות לא הייתה רק מעשה של אדם אישי פרטי שבא לו להיות נזיר. זה לא רק מעשה אישי של האדם. בתנ"ך זה נראה שהנזיר זה איזשהו תפקיד שמי שמייעד תפקידים בעולם, שהוא הקדוש ברוך הוא, מייעד אותו לאדם. הדבר שהכי רואים את זה זה בנביא עמוס. הנביא עמוס אומר: "ואנוכי העליתי אתכם מארץ מצרים והולך אתכם במדבר 40 שנה לרשת ארץ האמורים". הנביא מתאר את החסדים שהקדוש ברוך הוא עשה עם ישראל. אחר כך הנביא מתאר: "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים". נזיר דומה כאן לנביא, זה תפקיד. ואז אנחנו פתאום רואים לפנינו שני נזירים מהתנ"ך: שמשון ושמואל. שמשון, המלאך ה' בא לאשת מנוח ואחר כך למנוח. אנחנו קוראים לאשת מנוח אמא של שמשון. יש איזה פסוק בדרעמים שחזרנו שהוא האמא של שמשון שקוראים לה הצללפוני. המלאך אומר לה: "אני הולך להפוך את שמשון את הבן שלך לנזיר". היא נורא מתלהבת מזה. ושמואל, זה לא שהשם עיניי את שמואל, אבל זה אמא שלו שאומרת: "לי יהיה ילד והילד שלי יציל את עם ישראל". שמואל גם היה נזיר, היה לו שערות ארוכות. המשפחה שלו אומרת: "התייאשתי מהעם ישראל או התייאשתי מהדרך הזאת." ולכן עכשיו אל תשתויין. מה זה אל תשתויין? להתרחק מחיי החברה הסוענים, הנוטים להתקלקל ולרדת ירידה מוסרית, ולחיות כאנשי חופש בלי עול החברה. חיי החופש יש להם מחיר, זה גם בלי יין. היין מבטא את המסיבה, יין שותים לא לבד, יין שותים במסיבה, בחברות. יין זה שיא החברתיות שיש בתוך העיר. הפרישה מן היין זה פרישה מהציביליזציה, הפרישה האורבנית האנושית מחיי החברה הסוענים. זה בעצם הליכה למקום יותר מתבודד, למדבריות קצת כזה, לפרוש מהחברה. זה המשמעות של לא לשתות יין. אחר כך נחזור קצת אולי לבית הרכבים, אולי נראה מה השור שלהם, איפה הם הגיעו בכלל. היו יהודים? אולי יהודים? מה הסיפור שלהם? בואו נתנתק נחזור לתלת יותר מדי מהסיפור הזה. בואו נחזור קצת לסיפור של הנזיר. הסיפור של הנזיר זה לא סיפור של פרישה מהחומר להיות רוחני כזה, אלא זה פרישה מהחברה. למה צריך פרישה מהחברה? למה הנזיר דומה לנביא? שימו לב טוב עכשיו, אוכל להבין את זה היטב כשנסתכל על הנזירים שלנו. כשהחברה נמצאת במצב בעייתי, אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. קשה מאוד למצוא מישהו מתוך החברה שיכול לשנות ולתת לנו איזשהו אופק חדש. צריך מישהו שהוא חופשי ממסגרות החברה ומהמוסכמות של החברה שיבוא ויביא את החזון הגדול.

דמות הנזיר והנביא הנזירים הם לא מנהיגים. אם ניכנס לכהנים, כהן איפה הכהן נמצא? אנחנו נמצא מפרשת נשוא, פרשת נשוא שהיא בתוך הרצף של במדבר נשוא שמציבה לנו את המשכן איפה? בלב מחנה ישראל. הכהנים פועלים במשכן, הם נמצאים יחד עם משה שמנהיג את עם ישראל בראש מתוך המשכן. המשכן הוא בלב מחנה ישראל והכהן הוא חלק מהנהגה. נביאים הם לא מנהיגים, נזירים הם לא מנהיגים. מה הנזירים והנביאים עושים? הם זורקים איזה אמת גדולה מהצד. הם בעצם יותר דומים לכנאים. הכנאים, מה זה הכנאים שאנחנו רואים אותם בכל מיני מקום בתנ"ך? הכנאים הם לא אנשים שיכולים לבנות את החברה, הם זורקים איזה משהו ונעלמים. הם זורקים את האמת הגדולה והם בעצם באים וטובעים אותה, אבל הם לא מסוגלים עכשיו לרדת ולהוביל את הציבור איתה. אבל הם שמו את האמת אותה לשולחן, צעקו אותה. כדי להבין את הדמות של הנזירים נפנה לדמות שאין ספק שהיה נזיר ואחר כך נחזור לשמואל ושמשון. אליהו הנביא, לא כתוב מפורש בתנ"ך שאליהו הנביא היה נזיר, אבל ודאי שהוא היה מעין נזיר. איך אנחנו יודעים? כי מה כתוב על אליהו הנביא? מי שיצר לתליה איך נראה אליהו הנביא? שיער לבן, זה די לבן כמו שאתם יודעים. אבל בן הנוסף של אחאב, אז שלח שליחים אחזיה הוא היה חולה ולא משנה הוא יוקס אותו על סיפורים רבים. אז השליחים שלו פוגשים באליהו הנביא ואז הם שואלים אותם, הם לא מזהים אותו, אז הוא שואל אותם מי זה בעל שיער ואיזור עור עזור במותניו? שאיזור עור עזור מותניו זה בגדים פשוטים בלתי מכובדים. אליהו לא הלך עם חליפה והוא בוודאי לא הלך עם עניבה ועם חולצה מקופטרת וסגורה, אלא הוא הלך כנער גבעות, איש בעל שיער ואיזור עור עזור במותניו.

אליהו הנביא ודמותו אליהו נמצא בדיוק ברגע שהעם ישראל מאמץ את עבודת הבעל ויורד ירידה רוחנית עוד גדולה. והוא פורץ אל עם ישראל לא בדרך של מנהיג, הוא פתאום מופיע ואומר אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי לפי דברי אליהו הוא קנאי. הוא יודע מה דמותו האמיתית של עם ישראל והוא לא מתכוון לוותר לעם ישראל. הוא מראה להם את האמת הגדולה ונעלם. אנחנו אחרי זה רואים מצד אחד איך אחריו מחפש אותו, מצד אחד אליהו מאוד אוהב את עם ישראל, מצד שני הוא מאוד תובע מהעם ישראל. הוא מסתובב, יש בני הנביאים מסתובבים במקום מסתובבים בביקת הירדן, מסתובבים בכל מיני מקומות. זה אנשים שחיים את האמת הגדולה של עם ישראל מחוץ למסגרת החברתית. בדיוק כמו אליהו אנחנו פוגשים את שמואל. אני הולך מרוורס עכשיו, אני הולך להגיע לשם כי זה הכי בולט. יש דבר מאוד מעניין, גם אליהו וגם שמואל נתמלאו עם אותו דבר. זה שני הרגעים בתנ"ך שעם ישראל עבד את הבעל. שתבינו שיש מדרגות בהירדות מוסריות. בספר המלאכים זה מאוד ברור, יש מדרגה של עבודת במות, יש מדרגה של עבודת הגלים, יש מדרגה של עבודת הבעל. הבעל זה הכי חמור, הבעל זה שעם ישראל מאבד את זהותו לחלוטין. אבל זה עבודה זרה כנענית צידונית, זה עבודה זרה של עממי כנען, זה תשתוש הזהות של עם ישראל באופן הכי קיצוני. זה היה פעמיים, לא כל הזמן, פעמיים בהיסטוריה של עם ישראל של התנ"ך. פעם אחת אחאב ייבא את זה כדי להעצים את כוחו, מה צריך להתחתן עם איזבל ולאמץ את עבודת הבעל. והפעם הקודמת הייתה במיה שופטים. בספר שופטים יש הרבה עבודת הבעל. מי תיאר את עם ישראל מעבודת הבעל לספר שופטים? לא הוא רק היה אבלכה, הוא עשה משהו. מי שעשה את העבודה הגדולה זה היה שמואל.

שמואל ושמשון שמואל שנראה לנו כמו איזה שהוא מישהו כזה צדיק והכל עצר טוב ולא שום רע מאוד נחמד כזה, שמואל היה דמות של נזיר. שמואל היה דמות של מורד. כן, חז"ל גם תיארו את זה איך שהוא מורד במשכן שלו. צד אחד הוא לומד אצל עלי, צד שני הוא מקים אלטרנטיבה, יש לו דעות אחרות. מה שקורה במשכן שלו, הכוהנים לא מסוגלים לבצע תפקידם במשכן שלו. הנה דימות בין כהן לנזיר. הכוהנים לא מצליחים, עלי לא מצליח, עלי הכוהן. בא נזיר שמואל, כתוב בחז"ל שהוא מורה הלכה בפני רבו עלי. זה ביטוי שחז"ל מה שעכשיו אורים, מה שקורה, מה שרואים. המשכן נחרב על ידי הפלשתים בימי עלי, ככה כתוב בתחיית ספר שמואל. משהו מאוד מעניין, שמואל לא מחפש לבנות משכן, שמואל כמו נבד וסבב בית אל והגלגל ובתשועותו הרמטיק שם ביתו. הם קוראים את שמואל כזה מין הלך שמסתובב בכל מיני מקומות בארץ ישראל, בא לאיזה מקום כמו שאומרים את ספר שמואל, בא לאיזה מקום הוא אומר היום יש פה סעודה ובסעודה הוא צורק את האמת שלו וכתוב העינה הוא כל בית ישראל אחרי השם בעקבות שמואל. זו מהפכה ששמואל עושה לא בתוך המסגרות, להפך כתוב שהבנים שלו הם מקימו נשבו בבאר שבע והם היו איתו שופטים והם לא הלכו בדרך שלו אז הם עזבו את השם, כי הם נשבו במקום אחד, הוא נבד הוא סוג של נזיר שמואל הוא קורא הוא עוזב את המסגרות הרגילות לא מקים לו חצר ולא מחפש משכן, הוא נמצא בתקופה שאין משכן בעם ישראל והוא מצליח להביא את העם ישראל אחרי התקופה החדשה של שאול ודוד ושלמה אחרי ההתבוססות בבוץ של תקופת השופטים. והנזיר הכי יפה לקוראים שמשון. שמשון נמצא בתקופה שפלשתים מושלים בעם ישראל. אפילו השבט החשוב, שבט יהודה, אומרים לשמשון שפלשתים מושלים בנו. עכשיו מי זה שמשון? שמשון זה דמות של אדם שמאמין בגאות עם ישראל, שמאמין בתפקידו של עם ישראל, לא מתבייש. הוא מבחינתו מרגיש שעם ישראל לא יכולה להתקופף, אסור להתקופף. אז שמשון בא ללכת אל הפלשתים האלה, בכלל לא מפחד מהם. הוא מנודה מהחברה, אפילו תפסים אותו ומחזירים אותו לפלשתים והוא הולך בראש מורם. לא ניכנס לכל עולמו של שמשון, איך הוא בעצם דואג שהפלשתים לא יפגעו בעם ישראל. אז הוא יוצר מין סיפור שהוא עושה סכסוכים אישיים עם הפלשתים, הוא מסתכסך עם הפלשתים ובעצם בתוך כדי זה הוא מראה להם יש פה יהודי, אולי שמשון הלך עם שרשרת שכתוב עליה עם ישראל חי ופתאום הם רואים שעם ישראל בתוך דמותו של שמשון התנוצץ גאוותו של עם ישראל. שעם ישראל הוא אסור להיות מושפל כי יש לו ייעוד עצום ולא יצא כאן את העם ישראלי בפנים. כולם פשוט פחדו מהפלשתים והוא הולך בלי שום אמה, בלי שום עיראה באיזה גאון עמוק וטהור.

הנזירים והכהנים מי שהביא את הפלשתים, מי שהביא את שמשון זה אמא שלו. תראו את ההבדל בין אבא של שמשון לאמא של שמשון. מה שהזכרנו מקודם, אבא של שמשון כל הזמן הוא דקדק בדקדוקי הלכה, ראינו איך לעשות ולעשות וזה. אמא של שמשון היא כאילו היא מאזן הזה של הנזירים. היא אומרת מה יש? הוא פשוטים בדברים, אנחנו עם העם ישראל יש לנו תפקיד גדול, צריכים לצאת מהכל הזמן להסתדר עם כל הדברים. צריך להרים את המשמעות שלנו, את התפקיד שלנו, לא מתבייש בו, לא צריך כל הזמן להסביר את עצמנו, צריך פשוט לעשות את זה ללכת. אז כשהיא מקבלת גידול אלוקים היא מתלהבת, בא מלאך ואמר לי שהיא לא נכנסת להתאמרת לו מה היא לא אומרת לו אבל היא מאמינה שיש לה בן שיושב את ישרל עם הפלשתים שירים את הראש לעם ישראל. היא מקבלת את זה בצורה פשוטה. מנוח כנראה הוא יותר אמרו שמנוח היה ממילא משבט יהודה או שהפוך לא זוכר אז הוא יותר קשור למנהיגות הוא צריך להסתדר עם הכל ולכן יש לומר, נחזור לנזיר יש לומר את הדבר הבא הכהן הוא מנסה להרמות את הם ישראל מתוך המערכות מתוך הכלים וזה באמת התפקיד היותר חשוב יורם משפטי חיילי הכהן תורת חיילי ישראל הוא מה שנקרא עובד בשגרה הוא עובד ביום יום אי אפשר לוותא את תפקידו של הכהן אבל יש מצבים אבל יש מצבים כשעם ישראל נמצא בקונספציה נמוכה לא מאמין בעצמו והיא האמון של עם ישראל בעצמו מוביל אותו לדרדור מוסרי כשעם ישראל לא מאמין ביהודו ובתפקידו אז הוא מתחיל להיות עם ככל העמים אז הוא עובד לבעל ההשפלה לפני הפלישתים והקניאה לתרבות הקנאנית זה היה נוח זה הולך ביחד עם ישראל מדרדר מדרדר מאוד כמו ממאחיו שאחיו אומר אני רוצה להקים המלכות חזקה אבל הוא מקים אותה תוך כדי שפיפות קומה לתרבות הצידונית שמייבאת לוי זבל ואז מגיעים הנזירים ומצועקים עם ישראל היה כאן עם ישראל אתה גדול אתה יש לך הם מקנאים זה שמואל זה שמשון זה אליהו הנביא זה כמו נביאים חזרנו לאמוס והקים בנכי המנביאי ובחורכי הנזירים גם הנביאים יש להם איזשהו יכולת הם הגיעו לאיזשהו קשר עמוק עם השם והם כאילו נמצאים באיזה גובה מאוד עצום ואומרים לעם ישראל היי אתה למטה אתה צריך להיות הרבה יותר גבוה מה אתה עושה שם למטה עכשיו מי ייקח את עם ישראל מלמטה למעלה לא בטוח שהנביאים לא בטוח שהנזירים פה צריך את הכוהנים את החכמים ואת המלאכים שאומרים להנהיג אבל מי האור שמרחוק רואים אותו ואומרים שם זה הכיוון זה הנזירים ולכן הם חייבים לחיות מחוץ לישוב כי הקונספציות נבנות כי אתה כל הזמן מסתדר כל הזמן אתה בתוך העיר הם חייבים ללכת לגבעות הרחוקות לדבר הזה מגיע היסור של התספורת כאן נכנס לסעדות קטנים סעדות גדולים שאני ליבדתי אותם סעדות קטנים מבחינתי מדברי האריה הקדוש מדברי הזוהר לפי הזוהר בצלם הלוקים של האדם יש משמעות מאוד דמוקה לסערות של הראש גם הזקן וגם הראש יש הבדל סערות הראש זה צינרות שמשפיעים את שפע המוחים שם מוציאות הנשמה פה תוך הראש החוצה ויש בלימוד התורה אני אבוא על זה כמה פעמים שיש שתי הנהגות שהה' מנהיג את העולם יש אריך אנפין וזהר אנפין זה מסך כל כך ארוך ולא אפשר לדבר על זה עכשיו אבל אריך אנפין זה כאילו ההנהגה האלוקית הסודית העמוקה הנעלמת וזהר אנפין זההנהגת המשפט פה בתוך הארץ הקהל אריך אנפין זההנהגה הגבוהה זה כמו הנהגת היכולת במיושבים של הרמחן אריך אנפין זה כביכול ובאמת ככה ההל הגדול והקהלים בכלל הם פועלים בתוך ההנהגה של השם של זהר אנפין ושם כסום יחסמו רשאים כלומר השפע שהוא בא זהר אנפין הוא בא בצמצום כי באמת השפע האור צריך להיכנס לכלים האור צריך להיכנס לתוך מסגרות צריך את העיר צריך את מחנה ישראל המשכן בתוכו והכהנים מטופלים בעם ישראל בתוך הכלים לא שוברים את הכלים פה אין מקום כל כך לכנאות במובן הפשוט כנאות פנימית אבל אבל צריך לפני פעם את האנשים שבאים מאריך אנפין שהם כאילו באו משם מהסגות הגבוהות ושם אריך אנפין לא מסתפר שם כביכול כביכול השיער מבטא את לא מצמצמים לא מסתפרים השפע שיורד מהראש ואמרו להשפיע עכשיו זה דבר מדהים כי זה כל כך בעל דיבתי גם בתרבות בכלל מה מבטאת אספורת לעומת שיערות ארוכות אספורת מבטאת באמת כניסה לעולם של כללים מחויבויות פה מסתפרים מה זה מה זה להיות למה גדלים שיערות מה זה גידול שיערות זה פריקים זה אנשים שהם אנרכיסטים הנזיר הוא אנרכיסט קדוש זאת אומרת הוא בעצם הוא בא ואומר חברה אתם הוא מטלטל את החברה הוא לא בונה אבן גרד קוראים לזה מי שמכיר את המושג הזה כן? אני מקווה שאני מכיר אותו אבל הוא מאוד טוב בהקשר הנכון ואפשר לראות איפה איך זה קורה פה בפרשה הפרשה פה שמה לנו שתי פרשות אחת מהשנייה סותה ונזיר בסותה הדמות המתקנת היא הכהן אליו באים למשכן במחנה ישראל ה זה סותה סותה זה מצב של קלקול אנחנו יודעים שהם כל הנביאים כשממשילים את הקלקול של עם ישראל אז הם משילים את זה לאישה שזנתה מעל בעלה זאת אומרת הבעל מקנה לאישתו וזה בעצם יש כאן בצורה יש פה ביטוי לכנסת ישראל שיהיה אישה שבגדה הקבוה ברוך הוא שהוא בעלה כמו בשיר השירים הקבוה ברוך הוא מקנה מתחילה הקבוה ברוך הוא שולח את עם ישראל הכהן ורואים שם פרשת סותה שזה חמישים חמישים זה לא מוכרע המאבק בין הטוב לרע זה הנהגת המשפט כמו שאמרת למה מצד אחד שאומרים שמשהו מזעזע שמה הם מפרקים את מפרקים את האישה מצד שני היא מתאורה ונקטע נזרע זה נשאר כזה באיזה שמיון אבל יש דרך אחרת פתאום הפרשה עוברת לנזיר אם עם ישראל חזל דרשו דרשה הרועה סותה בכלכלה יזיר עצמו מן הים עכשיו תבינו את עומק הדרשה לא באו להגיד מי שהורס לו בכלכלה הוא יהיה רוחני אולי גם אבל זה לא העיקר העיקר פה זה הרועה סותה בככלה ברמת ישראל הגיע למצב שבעצם הוא נמצא בדרדו מוסרי גילל שאתה יודע למה זה אם תנסה לתקן בפנים אין חבוש מצירת עומתי הספרים בסופו של דבר יש כהנים זה חשוב הם יעבדו יכול להיות שהם יגיעו אם תקן למצב יותר מדי ניצחון קטן בנקודות אבל הניצחון הגדול יבוא מהנזירים מהנביאים הם בעצם יראו את הדרך האחרת את הדרך הגדולה המהירה מחזור לעם ישראל את התודעה העמוקה שלו ואז עם ישראל יגיד כמו אשת מנוח הוא פשוטים בדברים צריך להתחבר אפשר אחרת לסיום עניין אקטואלי החלטתי על זה שאנחנו עושים עכשיו כאילו במצב שמצב מאוד משבר מסוים בהנהגה של עם ישראל זאת אומרת בוא נגיד ככה אם לא מתחיל לקום מדינה לפני כן אז חמישים שנה הניג את עם ישראל השמאל עד שנת שבעים ושבע ומאז חמישים שנה חמישים שנה הניגו תלמידי הסוציאליסטים בן גוריון החבריו הוא היה חך תלמידיו וחמישים שנה הניגו את עם ישראל תלמידי 'בוטינסקי ימין ושמאל ועם ישראל לא נמצא במקום האמיתי שלו זה חלק מתהליך נבנה, העיר נבנתה אבל עכשיו העיר עם ישראל כמו שאמרנו לא מכיר את לא מבין מה הוא ומי הוא זה גיע לקיצוניות מאוד גדולה שאתה לא מכיר מי אתה אתה מתבלבל לגמרי לא יודע מה תפקידך ולאיזה מחוזות עצומים אתה שייך ואיזה תפקיד גדול יש לך בעולם מה זה ירושלים? מה היא אמורה להיות? וצריך כאילו עכשיו לבוא נזיר צריכים פה נזירים ונביאים שהם להתחיל את חלה אחרת לגמרי מקום אחר לגמרי אומרים ששבוע הבא אולי תיפול לממשלה ככה שמעתי הבוקר, אז לכל זאת זו הזדמנות אולי שיקום משהו חדש לגמרי, הלוואי. כמו שאמרנו, הנזירים והנביאים כמו שמואל, שמשון ואליהו לא הנהיגו אותם ישראל. שמואל הוא מנהיג מסוים, לא בדיוק. אחר כך הוא מושך את שאול ואת דוד. אז אולי זה מה שיקרה עכשיו. מצאנו את שני הדרכים, היה להם תפקיד חשוב, אבל צריך פה עכשיו את הנבואה. הזכרתי קודם את נערי הגברות. יש משהו בנערי הגברות. אני לא מכיר את העומק ואת כל הדקויות שיש בתוך נערי הגברות, אבל אני מדבר על החלק הפנימי שבתוך נערי הגברות. יש שם הרבה אנשים שיש להם חלום. הם הולכים עם החלום של עם ישראל הגדול. ארץ ישראל פשוטה להם שהיא מקומנו, לא להסתדר עם שום דבר, להביע את האמת של עם ישראל בגדול ולהתנצל. צריך לכל זה עומקים, אבל יש שם משהו מאוד אותנטי וטהור. ואי רצון שיקויים בנו הפסוק "ועקים מביניכם לנביאים ומבחורכם לנזירים". אולי משום לכם תהיה נביא בנזיר.