פרשת שבוע | פרשת בשלח | הרב שלומי

לחבר את תחילת פרשת בשלח לסוף פרשת בא, כי אנחנו עדיין מתעסקים עם מצרים. יציאת מצרים הייתה, אבל מתברר שמצרים עוד רודפים אחרינו. מתברר שלא יצאנו לגמרי מהמקום הלא בטוח כי עדיין יש את הים. ורק אחרי שאנחנו יוצאים מהים נשלמה יציאת מצרים. וזה גם רמוז באחד הפסוקים אחרי קריעת ים סוף שכתוב שם "אם שמוע תשמע לקול ה' אלוהיך… כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך". כאן יצאנו ממצרים. זה מרומז בתמרים שהם פוגשים באלים, שהרי תמר זו מילה שמורכבת משתי מילים: תם, אמר. ואם מערערים את חייהם המרירות שלתוכן נולדה מרים אחות משה ואהרון. נכון? אז עד כאן זה יציאת מצרים עד קריעת ים סוף. ולכאן הולכים במדבר לקראת הר סיני. זה דבר חדש. מה מחבר לי את זה? זה לא קושייה, ן? פרשת שבוע זו חלוקה של מדרש. אבל מסתבר שיש בזה משהו אחר. באמת.

המשמעות הפוליטית של המסע אז אני בעצם רוצה להסביר את המשמעות הפוליטית של הגיאוגרפיה של המסע הראשון כדי להבין את הסוד שלו. ואני מסביר אותו לפי הפירוש החדש שהוא לא חדש חדש, הוא טעון בישן. אבל יחסית הפירוש החדש של הרב יואל בינון. בעצם אני מקווה שאתם מכירים את המפה של חצי סיני ושל מצרים. הייתי צריך לצייר את זה אבל אין זמן. מכירים את זה? בגדול מה שמספר אותנו כאן הפרשה שהקב"ה לא לקח את עם ישראל ממצרים דרך עזה. מי שזוכר את עשיתם שיעורי, עשינו איזשהו מוצגת על עזה חנוכה אז יכול אם תקשורי המחזור אני אעשה לכם הרבה שיעורי. אז הקב"ה לא לקח אותנו דרך חופי ים התיכון אל עריש עזה אשדוד ירושלים. אני לא יכול לקבל תורה בירושלים יותר פשוט. הקב"ה בחר לקחת אותנו מזרחה ולהגיע לארץ ישראל, ארץ כנען דרך עציית מדבר יני שזה מהלך מטורף מבחינה מדינית כן, לקחת ציבור של אנשים מקום עם בסיס הים שהוא יותר פשוט אל מדבר. מה הטעם של הדבר הזה? שימו לב מה כתוב פה.

הסיבה לדרך המדבר אני לא הולך עכשיו להיכנס בניתוח התחביר של הפסוקים. יש פה כל מיני דברים. אני עכשיו יש איזה מקום אני רוצה לקצר כי אמר אלוהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. כאן נוגע הפירוש החדש כי אמר אלוהים פן ינחם העם בראותם מלחמה על איזה מלחמה מדובר ושבו מצרימה? למה לשוב מצרימה? הם יראו מלחמה, איזה מלחמה הם יראו? למה פתאום ישובו מצרימה? המעניין הוא שיש פה עוד רגע פסוק מאוד מעניין שהוא יחזור עצם בתורה עוד רגע הקב"ה יגיד את הפסוק הבא: "כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". הפסוק הזה מתחבר פה זה נאמר כמין הבטחה כי כאשר ראיתם את מצרים לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. אבל בהמשך התורה זה יאמר לא כהבטחה אלא כציווי בפרשת המלך בספר דברים בפרשת שופטים יהיה כתוב "רק לא ירבה לו המלך לא ירבה לו סוסים". כלומר המלך אסור לו להרבות סוסים. מה זה סוסים? צבא. אסור למדינת ישראל שהמלך ישראל שיהיה לצבא גדול מדי גם הוא לא צריך צבא קטן מדי שצריך לבקש נשק מארצות הברית שבכלל לא צריך אותם. רק להרבה לו סוסים לא יעשה צבא גדול מדי למה? ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס.

המשמעות של יציאת מצרים יש איזושהי תופעה במקרא שכאשר המלכים רוצים להגדיר את צבאם בפירושו על הרבות סוסים שסוסים זה מרכבות זה טנקים זה טילים אז המעצמה שסיפקה את הסוסים ואת הרכש הצבאי הייתה מצרים, אמריקה של אז. ולמה? אז לא ישיב את המצרים למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד. ה' אמר לכם לא תשובו מצרימה כהבטחה אבל כאן בספר דברים זה צריך להיות כציווי או לפחות בואו נשמור על ההבטחה של ה' ולא נקים צבא שיצליח להסתמך על המעצמה המצרית. ככה זה מופיע בספר דברים. עכשיו אני חוזר אלינו וכך מסביר תודה רבה ילדים. אתם חשבתם כשקראתם פרשת בא שאם ישראל יצאה ממצרים ופרעה הובס ויצאנו באותות ובמופתים זה היה מדהים, זה היה נס גדול. אז עכשיו רשת בשלח מספרת לנו סיפור קצת שונה. כמו שאומרים, השאלה היא איזה עיתון אתה קורא. כתוב כאן בשלח פרעה את העם כשפרעה שילח את העם וואלה איזה פוליטיקה אלי קורקט שפרעה שילח את העם שאני משלח אותך מה זה לשלח אותך זה לא לגרש לשלח אותך זה הפוך, הם גירשו את העם עם רב פחד, כאמור כולנו מתים ועם ישראל יצא ביד רמה בזכות עצמו, לא לפי גרסת פרשת בשלח עם ישראל משלח פרעה את העם לשלח פירושו שאני שולח אותך למשימה שאני פותח לך את השערים ואתה הולך משליחותי, זה לא לשון של הייתי עצמי זה כתוב, והיא בגרש פרעה את העם או שכתוב והיא ביציאת העם ממצרים מי זה פרעה בכלל, מה אתה סופר אותו מה אתה עכשיו מדבר עם פרעה לא דיברנו עם פרעה, דיברנו אותו משלח ותחמקות, הגיעה מכת בכורות פרעה הובס עם ישראל יצא, ביד רמה לא התאץ, לא ביקש רשות משלח פרעה את העם משתמע כאילו, שזה בעצם שפרעה מלווה את העם ומשלח אותו בשליחותו כאילו.

המשמעות של יציאת מצרים דרך המדבר אחד הדברים שאני אומר את זה ככה שאתה מסוגל כדי שתבינו את השיעור, זה לא קשור אחד הדברים שקשה לנו כשמתכננים לעשות עסקה עם החמאס בהחזרה את שבויים אנחנו לא רוצים שיחזרו השבויים אבל שקשה לנו קצת שאנחנו רוצים לנצח בניצחון פירושו שאתה בעצם אומר אין חמאס אני לא סופר אותו בכלל ברגע שאתה מדבר איתו אתה בעצם עושה את הרכביסטרי אתה כאילו בא ואומר אני לא יודע מה לעשות אני לא יודע מה לעשות אני לא יודע מה לעשות, אני רק מציב את הבעיה זאת אומרת, תחליט אתה אומר כאילו שחמאס הוא לא פונקציה כי הוא לא קיים, זהו וככה אתה פועל, ככה אתה חי ושם אתה חותר או שאתה בא ואתה עושה איתו עסקה ואז אתה בעצם דבר איתו זה בעיה קשה מאוד. אז בעצם פה והיא בשלח פרעה את העם פרעה קיים פרעה שלח עכשיו בואו נחדד את העניין אם, אז קודם כל מזווית מסוימת מצרית זווית מצרית שלא מוכנה להודות בהפסד הם הכתבו שנכון, המצרים ספגו כל מיני אלמנטים של סבל, ובסוף הם החליטו לשחרר את העבדים והעבדים הלכו בדרך הסלולה דרך ים סוף דרך ים תיכון דרך ארץ פלשתים והלכו בשערה בדרך המלך כמו שאומרים אל ארץ כנען.

המשמעות של קריעת ים סוף עכשיו אנחנו יודעים מההיסטוריה שבאותה תקופה מלכי כנען היו מלאכים קטנים והם תמיד נשענו בכל הזיקוחים שלהם וכל המחלוקות שלהם הם נשענו על מצרים והיה מעברי גבול היית במעבר אלמנטים ולמדי? כן, אז מעברים כאלה אני עם מעבר אלמנטים ולמדי דרך הבית שלי אני לא סביר לך, הוא ניפול אין שום טעם פה המעברים האלו היו נמצאים בדרך ארץ פלשתים בדרך המצרים לכנען שם נמצאו שומרים מצרים ומי שעבר הם פתחו לו את השער וסגרו לו כמו שעושים בחברת הבטחה לא יודעתם כן ובעצם ללכת בדרך ארץ הפלשתים זה להמשיך את הדבר הזה שבעצם בעצם עם ישראל הוא סוג של עבדים לא עבדים ממש, הם יצאו ממצרים אבל סוג של חיים בחסד המצרים והולכים בדרך ארץ הפלשתים ומגיעים לאזה נכנסים לארץ כנען קצת בחסות מצרית קצת ברשות מצרית מה המשמעות? שבאותה מלחמה שעם ישראל ירצה להתיישב בכנען ויראה מלחמה מלחמה שקשורה ליישוב הארץ ולירושתה אז הם יחזרו מצרים, לא יחזרו מצרים לעבדות אלא יחזרו מצרים כמו שכתוב בספר דברים ולא ישיב את עם מצרים על עימן הרבות סוס כלומר הם התקשרו לאים המצרים והגידו לה תעזרו לנו כלומר אנחנו נמשיך עוד בארץ כנען בני חסות של מצרים ולכן הקב"ה לא לקח את עם ישראל דרך ארץ פלשתים כי אז בעצם יש כאן בחינה של בשלח פרעה את העם יציאת מצרים היא סך הכל הסכם בלחץ שמצרים נכנעו ועדיין יש פה מצרים ואנחנו איזה מסע מותן של שווה בין שווים ואנחנו יוצאים לארץ כנען ואנחנו ממשיכים כאילו אנחנו בתוך מגרש מדיני אנושי בין העולם הזה זה המשמעות של יציאת מצרים שעוברת בדרך ארץ הפלשתים. הקב"ה אומר זה לא משהו אלא אני אקח אתכם אל המדבר שום מקום בלתי צפוי לעבור בו הדבר הזה בעצם יהיה תהליך שנקרא התאיה אתם יודעים שמלחמות מנצחים על ידי התאיית האויב ואנחנו בעצם נגרום להתאיה של המצרים הם יחשבו שבעצם אתם התברברתם כי אתם הלכתם בדרך בלתי הגיונית במקום ללכת דרך הים הלכתם דרך המדבריות של סיני ולכן זה יגרום להם לתשוקה לרדוף אחריכם ולהחזיר אתכם כי נגידו הילדים הקטנים האלה לא מבינים מהחיים שלהם נתנו להם מסתדר לבד אם הם לא מסתדרים לבד אנחנו נחזי אותם אלינו למצרים ואז לא כתוב מה ואז הקב"ה יושיע את עם ישראל ממצרים.

המשמעות של קריעת ים סוף מה קורה באמת בתוך ים סוף אצל ים סוף זה קריעת הים זה מעבר, אבל יש משהו מאוד די לא קורה שם בהיקח פה 600 רכב מה זה 600 רכב ביסורת רחבו 600 רכב בחור כל רכב מצרים של אישים על כולו כלומר לקח את החלק הערי אולי הגדול החזק לצבאו כל היחידות החשובות שלו מה קר להם השם נלחם במצרים בים הם טבעו בים המרכבות טבעו בים כלומר צבא מצרים בעצם חוסל אם צבא מצרים חוסל אנחנו לא נוכל לבקש עזרה עם מצרים כי האימפריה המצרית הצבאית נפלה ובכלל אנחנו הולכים במטבח הולכים במקום שהוא מותק בכל הקשר כלומר המטרה שהפרשה פותחת וכך ש הקב"ה יציאת מצרים של פרשת בו יציאת מצרים בתוך גדרי העולם הזה כן היה כמה עמקות מצרים ספיצת משהו מיוחד אבל בסופו של דבר יש כאן הסכם מדיני ולכן עם ישראל בעצם הוא עוד לא מבין את גודל חייו משום שהוא צועד לארץ ישראל נשאר מתוך מצרים נשאר מתוך מצרים סכם מדיני והוא עדיין כאילו שייך קצת למצרים הסטייה מדרך ארץ פשטים אל תוך המדבריות של סיני היא בעצם אמירה אנחנו מתנתקים באמת במצרים ופה נוצר המושג של כאשר את עוד מצרים נוספו נראות עמות פה זה כאילו הניתוק הגדול אתם הולכים אל הלא נודע אל משהו אחר. רק רגע זה עוד לא הסוף אם שמתם לב יש לנו בפרשה שתי שינויים השינוי הראשון זה שלא הולכים בדרך ארץ הפלשתים אלא הולכים מזרחה לכיוון מדבר סיני אבל יש עוד שינוי כדי ללכת למצרים דרך מדבר סיני לכנען צריך לחצות את ים סוף או את מפרץ סואץ שהוא החלק מים סוף שרלוונטי הרי מפרץ סואץ כפי שאתם תראו אחר כך במפות או כפי שאתם רואים בעיני רוחם המפות אם אתם מכירים את המפה הרי מפרץ סואץ הוא לא מגיע לים תיכון רק לפני 150 שנה לא זוכר מתי בדיוק אז חפרו את תעלת סואץ שתעלת סואץ תפקידה לחבר בין הים התיכון למפה סואץ כדי להתחבר לים סוף כדי להתחבר למצרי בבל מנדב כדי להגיע אל האוקיינוסים הגדולים ואז אתה מחבר את המזרח התיכון עם ים תיכון לא, את המזרח הרחוק עם ים תיכון ואתה מגיע מאודו ועד אירופה זה בזכות תעלת סואץ הקטנה שמחברת למפה סואץ שהוא חלק מים סוף, שהוא חלק מהאוקיינוס וים התיכון לכן יש לנו עכשי מלחמה של הבריטים ואמריקאים נגד החוטים בכדי שיאפשרו לנו שייט כי אלי אקספרס חייב להביא איך הוא זה מגן לפלאפון איזה שהוא בחור פה אתה לא יכול לתקוע את אלי אקספרס זו כל המלחמה שם זה מה שבאים לעזור לנו עכשיו אבל אז לא היה לך את זה מה היה לך במקום תעלת סואץ מדבר יבשה ולכן בעץ העם ישראל היה יכול לעבור אוקי הבנו הקב' לא מעביר אותנו לדרך ארץ הפרשתים אלא למדבר סיני גם למדבר סיני צריכה לעבור את הים אלא שהקב' אומר למשה עוד טוב עוד שינוי ירדו לכיוון דרום ואז תתחילו להצפין אבל אז אם נצפין אנחנו נתקע בים אני רוצה שתתקעו בים וזה מה שגורם למצרים להיעצים את התחושה שהעם ישראל לגמרי מבורבר ואז המצרים רוצפים אחריהם ומגיעים למצב הבא והוא מצרים מאחורינו והים לפנינו המצב הזה מצב שחזרם שלים אותו ליונה שיש היא מנסה להסתתר יש נשר שרוצה האמת היא שנשר לא אוכל אוכל רק פגרים אז יש בז לא יודע דורסת אחרת יש אוף דורס שרוצה לדורס את היונה והיא מפחדת לצאת אבל היא רוצה להברוח לנקיק סלע אבל בנקיק הסלע יש נחש ולכן קייס ישראל לא מסוגלת לצאת יונתי מחגבי הסלע קייס ישראל של ממשלה ליונה לא מסוגלת לצאת אל האור להתגלות בעולם כי יש לה אייה מלפניה ומצרים מאחוריה נחש מפה ואוף דורס מפה מה תעשה היונה זה המצב התמידי של קריאס ישראל עם ישראל נפגש במצב התמידי שלו שתמיד עם ישראל נמצא בתוך כזה מציאות שהוא לא יכול להתקדם בלי איזשהו קריאת ירסוב שתכף ימין את הסוד שלה זה מצב תמידי וגם על המצב הזה הממשי הריאלי מצרים מאחוריה והים לפניהם הקב' הוא בעצם נביא אותנו אל הים כדי לקרוא את הים זה לא כאילו שנפתקלנו בבעיה והקב' הוא מצא פתרון הקב' הביא אותנו בצורה מאוד מכוונת אל הבעיה כי הפתרון הוא משמעותי מאוד פתרון הוא קריאת ירסוב אז בואו אני בוא עכשיו סיימתי את ההבנה האת של ראשיתה הבנת הדרך לירץ משהים לקחתי מארבע ימינות ועכשיו אני אראה אתכם משהו שלמדתי הרב ניסים פרץ המקובל שימו לב טוב נימנין שקוראים לו ים סוף מזכיר את המילה סוף גם בסף הארץ סגור לירץ ישראל כנכון אני מתחיל עכשיו בואו נראה משהו בעצם הרגע הזה שבו חוצים את הים זה כאילו קריאת ים סוף זה משהו משהו כזה לא טבעי עם ישראל בעצם כמו שאומרים עברו ים ויצאו תדמיינו כאילו את הסיטואציה שעם ישראל חוצה את הים עם כל הפחדים שיש בזה ופתאום הוצא את עצמו מעבר לים מתוך מדבר עצום עכשיו בעצם מה זה מדבר מדבר זה מקום שאינו מקום בני האדם להשאיר את מצרים מעבר לים הצבא המצרי ומצרים עצמאי מעבר לים המשמעות היא שעם ישראל באמת יצא מהעולם הזה הסברנו קודם שיציאת מצרים של פרשת בו זו יציאת מצרים בתוך גדרי העולם הזה זו יציאת מצרים בת העולם הזה אבל עכשיו כשהלכנו למדבר אלא נתקלנו אל הים השארנו כאילו את העולם שמצרים מסמלת את העולם היא האימפריה המנהיגה את העולם כשעזרנו את מצרים מאחור וכאילו חצינו את הים זה כאילו עברנו לפלנטה אחרת כמו שאומרים היום השארנו את העולם מאחור נכנסנו למציאות שנקרא בה בהמשך עם לבדד איש קון וכן אומר הרבי סנפרץ בתפאה לספרים הקדושים זה היה את ים סוף זה כמו ים סוף מבטא את כל הסוף כשאתה הולך לאיזשהו מקום מסוים אתה מגיע לסוף הסוף זה מבטא את העולם הזה העולם הזה כולו מלא סופיות סופיו זה מילה שנגזרת מהמושג הקבלית צמצום אנחנו בתוך עולם מצמוצם אבל אנחנו כבר יודעים שיש אור אין סוף שמקיף את הכל עם ישראל בעצם כשנקרא ים סוף נקרא סוף לעם ישראל. עם ישראל לא נמצא בתוך הסופיות, בתוך הסוף. לעם ישראל הגיע אל האין סוף. זאת אומרת, עם ישראל צריך להבין שאנחנו מחופשים לעם רגיל ויש לנו בעיות של עם רגיל. אנחנו בתוך העולם הזה הרגיל, אבל השלום יבלבל. אנחנו נמצאים, אנחנו שייכים לאיזושהי הוויה שמעל הצמצום. וזה קרה בקריאת ים סוף. בקריאת ים סוף לעם ישראל נפגש עם הסוד האין סופי שמחיה אותו. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להגיע לארץ כנען ככה. למה הדבר דומה? נגיד תראו לכם שבן אדם מגיע מהתיכון ישר לחיים. אתה צריך להגיע מהתיכון למדבר סיני, אחרי מדבר סיני תיכנס אל החיים. מה זה מדבר סיני? זה הישיבה. מה עושים בישיבה? בגלל השם נפגשים מהאין סוף, זאת אומרת נפגשים עם הסוד שמחיה את העולם. רק אחרי שאתה קשור לסודות של העולם, זה לא הישיבה, זה התורה. ישיבה זה מדבר סיני כזה של המדבר עמול אותך. אז אתה כביכול נפגש עם הסודות, ורק אחרי זה אתה יכול להיכנס לארץ ישראל, ללכת אל החיים.

כניסה לארץ ישראל ואז יש לנו הרובה שעם ישראל בארץ ישראל מנסה לממש את הסודות כפי שהוא נפגש איתן במדבר. זאת אומרת, קריאת ים סוף זה אומר שלא מספיק יצאת ממצרים. מציאת מצרים זה פרשת בו, נעצרנו מעבדות והולכים לארץ ישראל. אנחנו נשארים פחות או יותר בני העולם הזה. לא, לא, לא. אתה לא מגיע לארץ ישראל מתוך מצרים, אלא אתה חוצה את הים של הסוף. אתה מגיע במדבר, הם חיו מתוך אור אין סוף בלי צמצומים. כמו שאני רואה עוד רגע, בלי צמצומים חייבת אלוקות את הסוד של העולם. השארת את העולם מאחוריך, מאחורי הים, באת לחיים חדשים אחרים לגמרי שאין שם שום קיום אנושי. מדבר ללא יישוב אדם, ללא יכולת לחיות בקיום אנושי, ואתה חי מתוך איזשהו קשר עם האלוקות עצום. כמו אדם שעומד בישיבה והוא חי את האותיות של התורה, אין לו חיים אחרים.

שירת הים ואז בעצם יש כאן תהליך אחר. כניסה לארץ ישראל זה לא יצאת מצרים. יצאת מצרים זה איזשהו סור מרע, אבל יש כאן איזשהו שהייה במדבר שהיא מכינה אותנו לחיי ארץ ישראל. הם צריכים להיות כל כך גבוהים, הם צריכים לממש את המפגש שלנו עם הקב"ה במדבר. שצריך לממש את זה בצורה של חיים, שוב חיים של העולם הזה, אבל שיונקים את כוחם מהמדבר של התלמיד הזאת. ואז אנחנו נכנסים, כמו שאמרנו, תדמיינו את עצמכם את הרעש של הים, של הרוח קדים של בלילה. יש סופות ונחשולי גלים שמתערמים. לא יודע איך זה היה פעם, ישראל הולך חוצה את הים, ולמרוחות בבוקר שלווה ושקט. מדבר מדבר עצום, הים מאחורינו, אין מצרים, אני לבד עם הקב"ה. מאותו רגע פורצת שירה. שירת הים היא דבר מופלא. לא יודע איך זה דבר שצריך להעמיק בו. איך עם ישראל שר שירה? אז תזכרו פשט התורה: אז ישיר משה ובני ישראל. אני לא יודע איך זה היה ומי שר וכמה שרו. צריך להתחבר למה שהנבואה של התורה אומרת לנו איך זה בדיוק היה. פשוטה של נבואת התורה: אז ישיר משה ובני ישראל שפרצה שירה. והשירה הזאת היא מדברת על גבהים עצומים של קריבת אלוקים, של מלחמת השם ברב העולם ושל הרגעת עם ישראל לארצו עד בניין מקדשו.

גילוי נשמת ישראל כלומר, בעצם שרו את כל שירת התיקון של העולם. מאיפה? הם עדיין לא למדו תורה בהר סיני. אלא שהיה כאן איזשהו מפגש עם האין סוף. כמו שאמרנו בלשון הפנימיות, התורה הקבלה של ברוך הוא לא מתכוון להעניק את עם ישראל בהנהגה של זהר הנפים, זה בהנהגה של אריך הנפים וזה העתיק הקדישה למעלה מזה. וזה בעצם קורה בקריאת ים סוף שנקרא הסוף. הם גברו על הצמצומים, על הסופיים, על הסוף, על ים סוף. ומה שקורה העניין הזה הוא לא חיצוני שהם נפגשו עם מישהו בחוץ שהוא אין סוף, אלא זה עורר את האין סופיות של נשמתם. שירת הים זה פשוט שירה של הנשמה. הייתה כאן התפרצות נשמתית. וזה מה שחזל רומזים: ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. אז כן שסיפרנו על מעשה מרכבה, אז הראו לנו שתנקוץ שבממן אמרו שירה. זאת אומרת שרק אמרנו שיש כאן גילוי של נשמת ישראל, שירת הים זה גילוי של נשמת ישראל. זה היה משהו שהוא מעל העובר של הים, אבל אם לרגע אחד נפגשו עם כל עכשיו אנחנו נמצאים במדבר. המדבר זה פגישה עם האלוקות כשהאלוקות היא ללא לבושים. עכשיו מתחיל המסע, נדעו בזריזות. המסע המופלא הוא נמצא עם ארבע תחנות ממשפת ים סוף שנצאו אליה ועד הר סיני. המסע הזה קורא בפרשה שלנו. מהם התחנות שלו? אחד מרא, שתיים אילים, שלוש סין שבו נפגשים עם המן, ארבע מים ורפידים.

תחנות המסע במדבר במילים אחרות, הקב"ה עשה מסע שהנקודה שלו זה סעודה. כמו שכתוב בספר התהלים שעם ישראל שאל: היוכל אל לערוך שולחן במדבר? ככה מופיע בשורר תהלים, ככה הוא כותב על המסע הזה. הקב"ה חורח שולחן במדבר. אז מהם התחנות של השולחן במדבר? תחנה ראשונה שותים מים. המים מרים, מכניסים כפית סוכר למים ומפחים מים מרים למתוקים. ככה מתבוננים יותר לעומק, מתקדמים. פתאום משם מגיעים לאילים. איך מתחילים סעודה? מתחלה שותים מים, אחר כך מרסים. אז עשיתי זה ג'אלה, עשיתי תמרים. תמרים, אחר כך אוכלים לחם מן. בסוגריים יש שם קצת בשר, אבל זה רק בסוגריים. בעצם זה עיקר שם זה המן. אחרי שאתה אוכלת סעודה, שתית מים, אכלת תמרים, אכלת את הלחם מן השמיים, עכשיו מה עושים בסוף האוכל? תצמא עוד פעם, שוב שותה מים. זה ארבעה תחנות: מים, תמרים, לחם, מים. אחלה ארוחה, בסדר? הבעיה היא שהארוחה הזאת יותר מדי ריסטורית. זאת אומרת, יש במשהו בארוחה הזאת שהוא קצת אומר לי. אתם מכירים את המושג סאבטקסט? את האוכל, אבל נותנים לך רמזים שהאוכל הזה הוא לא בדיוק אוכל רגיל. ועכשיו אני אלך מהסוף להתחלה. זה פשוט יותר בולט בתחנות של סופיות. בתחנה הסופית יש מים ברפידים, אבל תראו דבר מעניין. כתוב שם בפרק י"ז, אני קורא שם בפרק י"ז פסוק ד': והיצעק משה אל השם לאמור מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני. ויאמר השם אל משה עבור לפני העם וקח איתך מזקני ישראל ומטך אשר היכית בו את היאור וקח בידך והלכת. כלומר, קח את המטה ותלך, תעבור לפני העם. הנה העם, תעבור לפני העם עם המטה ותלך. העם צמא למים, משה לאן אתה הולך? שלום, אני הולך. ומי עומד לפניך שם? איפה זה שם? על הצור. איזה צור? בחורב. עצור ועצור מין המים. מה חורב? עוד לא הגענו לחורב, אנחנו ברפידים. התחנה הבאה עם ישראל נוסע, פרשה הבאה כתוב: עכשיו תראו ביישוב מרפידים ועברו מדבר סיני וייחנו במדבר וייחד שם ישראל נגד ההר חורב. זה לא יודע עשרה קילומטר, לא יודע מרפידים. שם נמצא ההר חורב, והוא מכה בצור ובחורב. עצור וחורב מזכיר לכם משהו? בטח אחרי חטא העגל, הקב"ה התגלה למשה בנקראת עצור ושם היא גלה למשה סודות ג' מידות הרחמים. זאת אומרת שהמים שעם ישראל שותה ברפידים שבאו מסלע, הסלע לא היה ברפידים. הסלע היה הרחק, איפה הוא היה? בצור וחורב. זאת אומרת שמשה ייקע בסלע וחורב זה הסלע שעליו הקב"ה מתגלה למשה בהמשך. זה הסלע של הר סיני, הסלע של הר גלה הקב"ה ייתן לו סודות גמון הרחמים. מתוך הסלע הזה בוקע עליהם, בוקעים להם מים והולכת עמת מים או איזה זרימה של מים, איזה מין נחלון ומגיע עד ברפידים. וכשעם שותה מים הם לא שותים מים H2O, מים שותים מים קדושים כמו שהיה בבסלי, אבל הפעם זה לא בבסלי, זה מים מעצור וחורב. זאת אומרת שאנחנו רואים שהמים האלה יש להם משהו מופלא. כאילו אתה לא יכול איך תגיעו להר סיני בלי לשתות לפניכם את המים של הר סיני. שמעתם באה תקבלו את הר סיני עכשיו איתו, אבל אתם צריכים לשתות מים של הר סיני כדי לרוות. הוי כל צמא לכל המים. כלומר, יש כזה שהוא רוויה ממים נביאות. כן, לקחו לנו את נחל הרוגות והכניסו אותו לבקבוקים ומוכרו לנו את זה. זה מים מיוחדים, זה לא אין גדי. אתם מוכרים בסופר אם רוצים לקנות מים, יש כאלה ששואלים לקנות מים. הם מסתמכים על הברז, נראה להם שהמים בבקבוקים של הפלסטיק יותר טובים מהמים של הברז. אני לא כל כך קונה את זה, אבל גם אם פה אתה קונה בסופר מים, יש מים מאיטליה ויש מים מאין גדי. לקחנו מים אין גדי, אם תרחש קיבוץ אין גדי צריך ללכת לפרויקט אחר, תן את המים לטבע. לא משנה, זה סיפור אחר. יש כאן מים שמגיעים מעצור בחורב.

המן והמסע במדבר בסדר, בוא נעבור על התחנה הבאה. הבאה הכוונה בריברס. מה הם אוכלים? מן. מה זה מן? טוב, פה צריך שיעור שלם. ברור שהמן זה לא פטיטי לחם שעם ישראל אוכל אותם. כן, המן כתוב שהוא נראה כמו ברד דק ככפור, צבעו לבן כזרע גד. כתוב שיש לטעם שלו כתוב פעמיים. פעם אחת כתוב שהוא דומה לצפיחית בדבש, פעם אחת כתוב טעמו כטעם לשד השמן. לא משנה, אבל אם תדקדקו במן תראו שהמן זה אם אני מותיר לכם לחם מן השמיים. זה לא רק מן השמיים במובן של מאיפה הוא בא מהשמיים, והכוונה שהוא בא מהשמימיות. וזה אנחנו יודעים מצד כל המצוות שקשורות אליו. כתוב אם אני מותיר לכם לחם מהשמיים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען הנסנו הילך ותורתי אם לא. כלומר, המן הזה הוא בעצם דבר יום ביומו. מה זה דבר יום ביומו? דבר השם. כלומר, הוא בא מהדיבור האלוקי. זאת אומרת, כל יום הקב"ה מגשים את הרצון שלו והרצון שלו להחיות אותך האדם בא בדמות אמן כל בוקר כשאתה מתעורר. נותן לך מנת חיים, מנת החיים הזאת זה אמן. אנחנו לא מודעים לאמן, אבל הם חיו במקום, הם חיו במדבר בלי לבושים, והם כביכול אחד היה צריך לקבל את החיות של היום שלו, את החיות האלוקית. זה אמן. תן לי את היום הזה, חדשים תן לי את היום הזה של ארון חזה. כלומר, כשאתה בעצם מקבל את אמן, אתה כאילו מקבל את הרצון האלוקי ויש בך, הוא פותח את ידיו ומסביע לכל חי וחי במדבר רצון, את הרצון האלוקי, את דבר השם, את הרצון של השם שרוצה אותך היום הזה. אתה מקבל כאילו מנת חיים של היום הזה. זה אמן, זה בעצם הפנימיות של המזון שעם ישראל ניזון לאמן. הוא כאילו ניזון מהרצון האלוקי שרוצה אותי. אנחנו חיים, אנחנו לא יודעים בדיוק מה שהם רוצים איתנו היום הזה, אבל מי שאכל את אמן, גם אנחנו אוכלים אמן, אבל אמן שלנו מלובש בהרבה לבושים של הבורקס שאכלנו בארוחת ערב, של הפיצה שהזמנו מפיצה פלונית ושל כל הכשכושים שאנחנו אוכלים. אז זה המון לבושים, אבל במדבר הם ניזונו מפנימיות המזון ממוצא פי השם שמחייה את הלחם.

הפנימיות של המזון ולכן מי שניזון מאמן הרגיש שהשם רוצה אותי היום הזה, הוא נותן לי חיים של היום הזה. לכן כתוב שכל אחד טעם במאן טעם אחר, לא רק כמו שחושבים בגן שאחד טעם טעם פונץ' בננה ואחד טעם טעם שוקולד וניל. לא, שלמדנו בגן לא זו הכוונה. הכוונה שכל אחד לפי ההשגה שלו את עצמו ואת השם ואת תפקידו, הוא טעם את טעם המאן. בעצם הוא טעם את סוד חייו של היום הזה. מחר יש לי יום אחר והקבלה שבחוצבה אותי לא תותירו ממנו. מה זה לא תותירו? אני לא רוצה לאכול, אני צדיק, אני לא אוכל את כל המאן. מה אתה צדיק? אתה חייב להיות ניזון עד הסוף מהחייאת האלוקית המחיה אותך. זה לא מתנה שאתה מקבל, זה חובתך. אתה צריך להיות חי מהחייאת האלוקית שרוצה אותך ולהוציא לכוח אל הפועל את החייאת של היום הזה. תן לי את היום הזה כמו שרבי נחמן אומר, אדם צריך להרגיש כאילו אין לו אלא את היום הזה. היום אם בקולו תשמעו, זאת אומרת זהו, יש לי רק את היום הזה. ולכן מה שקרה לעם ישראל שהם אכלו את המאן שהיה כל כך אלוקי, כמו שכתוב בספרים הקדושים שיש לנו שרשרת מזון. ניזונים ההלכים העליונים מזיו השכינה, מזיו השכינה מתגשם אל המאן, המאן הופך להיות מצה, המצה הופכת להיות לחם חמץ. פעם בשיעורים לפסח מדברים על זה. והמאן זה בעצם כאילו החיות האלוקית שגנוזה באוכל, אבל כשאתה אוכל כשאתה במדבר אתה באלוקות בלי לבושים, אז אתה בעצם ניזון מהחיות האלוקית שמחיה ככה חשוף.

הקשר בין מאן לתורה ולכן מה זה גורם לעם ישראל? שהוא נהיה יותר רוחני. לא ניתנה תורה, אמרו חז"ל, אלא לאוכלי המאן. זאת אומרת, תבינו מה קורה פה. אנחנו ברוורס ברפידים שתינו מם שבאו מעצור בחורב, מים קדושים בסין, ניזונו ממאן. אנחנו, האלוקות היא בתוכנו, הרצון האלוקי מחיה אותנו במים גם בלחם הזה. אבל בואו נלך לתחנה הבאה ברוורס אילים. מה זה הדבר המוזר הזה? 12 עינות מים ו-70 תמרים. כאילו מה זה? שכתבתו סיפור לא ידע שאנחנו נזהה מיד את הרמז. 12 עינות מים, מה זה? לא ברור שזה מרמז על 12 שבטי ישראל והמים האלה מזינים 70 תמרים. מה זה 70? מה עם ישראל זקנים? זקנים קשורים לתמרים. צדיק כתמר יפרח. אישה נביאה דבורה קראה לה בהפטרה איפה היא יושבת? תחת תומר. לכן ציירתי ציור של הלא חמודות או חלש, ציירתי עץ תמר להזכיר לכם שיש לו שלושה שמות: תמר, בדקל, שאלות תגידו לי עכשיו יושבי תחת תומר וכאן כתבו תמר וכן ציירתי. אז יש לנו בעצם 70, זאת אומרת רק שנייה אחת. אנחנו אוכלים תמרים, אבל בעצם אתה רומז לי שהתמר שהוא עץ מופלא ביותר ויש לי הרבה סיפור מספר על התמר. זה עץ חלל על הזמן, אבל זה לא על הזמן עכשיו. אני אדבר על התמר. התמר זה עץ פלאי ביותר בהיסטוריה שלו בקשר עם ארץ ישראל. ממש יש פה נסחיית התמרים בארץ ישראל. זה אחד הדברים הכי סודיים איך כל כביש 90 מנוקד בעצי תמר שלפני 150 שנה לא היה אף תמר בארץ ישראל. זה סיפור מופלא של תמרים לארץ. תקראו על זה ואומרים ש-80 אחוז מהתמרים בעולם הם יצוא של ארץ ישראל. לא מאמינים? תסתכלו בנתונים ברשת.

הקשר בין תמרים לזקנים אז עץ התמר הזה הוא ממש מעניין. הוא כאילו מרמז לי משהו כאן מאוד מערכת מאוד מורכבת. מצד אחד יש פה את עם ישראל שהוא מרומז ב-12 עינות מים והם מזינים את התמרים כאילו אנחנו מגדלים את הצדיקים, אבל בסופו של דבר הצדיקים האלה הם צומחים מאיתנו, אבל בסופו של דבר אנחנו מזינים את התמרים שלהם. ובעצם יש כאן ולכן כשאנחנו אכלנו תמרים ועילים, אתם מכירים יש ספר של הרבי משה קורדובירו שהספרים שלו השמות הכי יפים שהצדיק בעם ישראל לקח לעצמו. זה הרבי משה קורדובירו. יש לו ספר אחד שנקרא פרדס רימונים, ספר אחר שנקרא תומר דבורה ויש לו ספר אחר שנקרא אילימה. פשוט הוא פשוט גנב את השמות הכי יפים. החתימה נגיד שאני חבר ספר אחר נקרא לו הוא כבר לקח את השמות אילים, אז יש לו ספר אילימה ואתה רואה אז אני מתחיל להבין שעם ישראל לקח את התמר באילים ואכל אותו וכיוון שהתמר הזה מרמז לזקן וצדיק התמר יפרח, אז כנראה שהוא אכל את התורה של אותו זקן שרמוז בתמר הזה. אז הוא אכל שם תורה, הוא לא אכל שם תמר, אלא בתוך התמר הוא גילה את התורה של הזקן וכנראה זה אתם יודעים איך יש 70 זקנים. אז יש שיטה שאומרת שכל שבט מה זאת שיטה? זה כתוב בחז"ל, שכל שבט שלח כמה שופטים כמה זקנים ומאז מוצר השבעים וגם יש מי שאמר הרב מידן אומר שיש 70 משפחות בעם ישראל היינו בפרשת פנחס ויש 70 מצרים, אז כל משפחה יש לה זקן, אז הזקנים שייכים לשבט, אז כל שבט יש לו כמה זקנים. הזקנים האלה הם התמרים והתמרים מזינים אותנו, זה לא תורם תורה. אז בעצם כשאכלנו את התמר באילים, בעצם למדנו את ספר אלימה של הרמק והתומר דבורה שלו בסדר?

הקשר בין עץ חיים לתורה אתם יודעים שהבדואים במדבריות סיני איך הם מגדלים? הרי חום עצום ככה יש איזה שלוש קומות הגידולם שלהם. בהתחלה יש תמר ויוצר צל ויוצר צל אני הולך אחורה לתחנה הראשונה של המים במראה. למה כתוב לי כזה דבר מסתורי? תראו איך כתוב שם המים מרים ויוראו השם עץ. הייתי מצפה שיהיה כתוב הרי העץ הזה לא יודע מה זה העץ הזה, אבל העץ הזה זה כמו זה כמו איזה לי זה תמיד נראה הייתי קורא לנשים זקנים שהם שותים תה ויוראו השם עץ תראה את זה רק אנשים מגיל מסוים נשאירים איך עושים את זה. אז תמיד הרגשתי ככה הפסוק הזה ויוראו השם עץ כמו הקבל שמוכר ראה לו למרכז קינמון הוא היה שלח אל המים והם תיקו המים. אבל אני הייתי מצפה שיהיה כתוב ויוראו השם עץ מה זה ויוראו השם עץ ויוראו זה לא לשון להראות זה לשון הוראה תורה גם פה מכניסים את התורה ויוראו השם עץ בתיאור זה נכנס בעוד שם שם לחוק ומשפט והוא אור בשמוע תשמע לכל השם אלוקיך איזה כל השם אלוקי ואני מתה אותו אני תרואה עכשיו והישר ביניו תעשה ואז נתן לי מצוותיו ושמעת כל חוקיו כל המרחלה שחצת נמצא כל מרחלה שחצת נמצא זאת אומרת יש כאן משהו מאוד מעניין יש כאן אני חושב לעצמי אולי עץ זה מלשון עצה כי אני זכר בדברי הזר שהזר איך הוא קורא למצוות תנאי עיתין עצות ויוראו השם עץ השם נמצא תורה עץ חיים היא אחי אתם שומעים השיר שאתם שומעים בשבועת זה מוסף תן לי לקחתו עץ חיים היא עץ חיים היא מרחזית שם גברי לי מתחיל אותו תמיד אני מפחד שמישהו מתחיל בצורה לא טובה אז בעצם עץ חיים היא המחזקים בה עץ חיים זה התורה ויוראו השם עץ וילמד אותו השם עץ חיים ולכן לא זוכר איפה ראיתי את זה אבל עכשיו הכל מובן עם ישראל מתקדם במהלך המסע הזה פה זה ישיבה של עמדים בזוהר יומי אז מותר לי להגיד דברים שאני לא מבין אותם אתם תבינו אותם בעצם עם ישראל מקדם ועולה במהלך עשר הספירות הוא בונה בניין פנימי וככה זה הולך התחנה הראשונה זה מים ממרה שמתמתקים על ידי עץ חיים זה בניין המלכות ספירת המלכות שהיא המלכות הרגליה היא הורדות מוות היא נמצאת על הגבול של בניין הקדושה בניין הקליפות ולכן יש ממש אומר שמתמתק ואז יוצאים אל התמרים התמרים, דרך אגב תמר זה תמר מירי ודבר מוזמתך התמרים זה לא רק שאנחנו יוצאים ממצרים, ממרה אנחנו נכנסים לתמר שמסמל לנו פה את ארץ ישראל והתמר הזה התמר זה דבש של התנך ארץ זה צ'מן הוא דבש ופרשוך הזה על דבש התמרים מי אוכל דבש בתנך? תינוק ולכן השלב הזה שהתחנה הבאה שהתמרים היא בונה את הנהי נצח עוד יסוד הנצח עוד יסוד זה נקרא המוכין בקטנות כשממתי האדם הוא נראה רק נהי רק של הספירות שהוא בתוך רחמימו כאילו אתה נמצא בתוך הרחם? ככה כאשר אתה בתוך הרחם זה ממשיך כשאתה תינוק אתה רק נצח עוד יסוד אתם לא רואים אותי, הראש לא נמצא המרכז נמצא, רק נמצא עם הרגליים מתי אתה רק רגליים? אתה רק נהי כשאתה תינוק וזה המזון של התמרים זה שהעם ישראל נמצא במדרגה מתחיל להתפתח ואז הוא מגיע אל עמאן ועמאן בונה את החגת חסד גבורה תפארת זה מתחיל להתפתח ואז הוא מגיע אל המים בעצור בחורב מה זה עצור בחורב? שם היער סיני, שם מגיעים להיות רחמים זה הראש העליון שם העם ישראל מקבל את המוכין את הקטר, קטר חכמה בינה זאת אומרת יש כאן בעצם תהליך של בניין פנימי של העם ישראל ומה קורה בסוף הפרשה? נכון היום צריכים עכשיו להיכנס לארץ ישראל בנינו את הכל, הכל מעולה אבל אז מה המלאק? איך הוא מופיע פה? כשהעם ישראל למרות כל הגילוי הגדול הזה הם הגיעו לאיזשהו ספק הם שאלו היש, השם וקיר בנו עם עין לא נכנס למה שהזורק ואתה רואה זה פה אבל לא הייתה פשט, היה יש השם בקיר בנו איפה? מה? לא ראית שהשם נמצא בתוכך? ניזונת מהמים של מרא? ניזונת מהטמרים? ניזונת מהאמן? ניזונת מהמים מעצור בחורב? השם נמצא בתוכך, השם בקיר בכם, בתוך גופכם כנראה שאי אפשר להגיע לזה בלי לקבל תורה משמיים פרשת בשלח בונה את התורה שבעל פה תורה שבעל פה זה יצירה של עם ישראל אנחנו מייצרים תורה עם ישראל נגלה תורה זהו אבל כנראה שעם ישראל צריך את טיפות הגשם שעבורו בהר סיני זה חיצוני זה הכל לא שהוא מתגלה באותות וגילויים נשגבים אבל כל מה שחדש בו הוא מגלה זה רק כמו גשם שבא לעורר את הכוח הפנימי של עם ישראל שנמנה פרשת בשלח כמו ששרו שני המשוררים וזמרים אבידר בנאי ואביב גפן שאחד אמר יש שמיים יש שמיים מעלי והשני אמר יש בתוכי שמיים מי צדק? שני הם צדקו יש שמיים בתוכי זה פרשת בשלח תרואה משמיים השמיים פה בפנים בתוכי אבל אי אפשר להגיע לשמיים שבתוכי לפרשת יטרו שיש שמיים מעלי לסיכום פרשת בשלח אומרת יציאת מצרים של פרשת בו זה לא מספיק כי זה יציאת מצרים מדינית פוליטית בתוך גדרי העולם הזה עם ישראל צריך עוד לצאת מכל המיצרים הוא צריך ללכת על המדבר להיות על נוותא בשכון הוא צריך לגעת את הים את הסופיות הוא צריך להגיע לאין סוף הוא צריך להפגש עם הקבלים וחופולים רבושים במדבר הוא צריך להיות ניזון מהמזון שבונה את פנימיותו שהיא קשורה לאין סוף כאן ישראל אומנם יפעל בעולם כמו כל העמים יהיו לנו את הבעיות של כל העמים אבל אנחנו לא נולדנו בעולם הזה באנו מהמדבריות באנו מתוך עולם אילאי מאוד שהוא סוד נשמתנו מתוכו אנחנו נפעל אחר כך בקבלת ישראל הפרשה בונה את הכבישה הפנימית של כנסת ישראל תודה רבה תודה