יש ספר חב, כלומר בעצם שבת היא שבת ויגש, אבל שבת פרשת מקץ הישיבות סגורות. אז מותר לי למרוד אתכם את כל הסיפור יותר ברחבה, כל הסיפור של יוסף ועד שהוא מגיע לפרשת ויגש. בעצם מה שאני רוצה להבין זה את התהליך שקרה ליוסף הצדיק עשרים ושתיים שנה מיום בחירתו. על יהודה קצת דיברנו אי שם לפרשת וישב, ואז אני רק אציין את הדבר היותר פשוט שקשור ליהודה ולאחים. יהודה הוא הנציג של האחים, הוא הדובר של כל המשפחה. אז האחים מכרו את יוסף, כמובן נשאו את זה מתוך שהם חשבו שיוסף לא שייך לבית אברהם, יצחק ויעקב, שיוסף הוא משנה את הזהות של עם ישראל. הדרך שלו היא לא הדרך הנכונה ולכן הם מדיחים אותו.
הסיבות למכירת יוסף דיברנו על זה, אני חושב. הם בעצם חושבים בהתחלה להוג אותו, שזה כל הסיפור הזה. זה די דומה לכך ששרה דוחפת לגרש ולשלח את ישמעאל, רבקה דוחפת להביא את יעקב להתברך מיצחק ובעצם בזה להרחיק את יוסף. ההיסטוריה חוזרת, המציאות חוזרת, ובאמת פה האחים מנסים להזיז את יוסף מכיוון שהם חושבים שדרכו אינה מתאימה לבית ישראל. קשה להבין אחרת את הסיפור פה. אני חושב שזה ההסבר הנכון. מה בדיוק דרכו זו שאלה גדולה, שזה הרקע, רקע של מחשבות עמוקות, לא משפחה פלילית שמישהו לא נראה מה שנקרא בימינו "לא בא להם בטוב בעין" והם שונאים אותו ואוכלים אותו. יש כאן משהו עמוק. בשלב מסוים הם באמת מוכרים בהנהגת יהודה לא להרוג אותו אלא למכור אותו. המשמעות היא אולי שהם בעצם מה שנקרא מוסרים דינו לשמיים. זאת אומרת, אנחנו נמכור אותו ונותנים פתח. אם אתה הורג אותו אז אין דרך חזרה. אם אתה מוכר אז אתה בעצם נותן פתח שיקרה משהו, אתה כאילו לא הולך עם זה עד הסוף. משו כזה. אז זה טוב. האחים שגו במחשבתם שיוסף לא שייך לבית ישראל והם עוברים תהליך ארוך של תיקון. וזה מהלך ששם אני אומר הוא מהלך מאוד מאוד ידוע והסיבה שהוא מאוד ידוע מכיוון שהוא כמעט כתוב במפורש, כמעט עולה מתוך פשוטם של מקראות.
יהודה ויוסף המהלך הוא שיהודה שמוכר את יוסף לעבד, בסופו של דבר הוא מכר אותו לעבד. אבל בגלל יהודה ובעקבות יהודה נמכר יוסף לעבד. והנה עוברים עשרים ושתיים שנה ויהודה ערב לבן דמותו של יוסף. מי הוא בן דמותו של יוסף? בנימין, כי בנימין הוא האח של יוסף, הוא בנה של רחל. ומגיעים לסיטואציה שיכול להיות שיוסף כיוון אליה. זה קצת קשה, כל כך הרבה שלבים זה יכול להתפשל, אבל אם יוסף היה מתכנן את זה אז יוסף בעצם הוביל למצב שבו בסוף כן הוא הכיוון את זה שהוא בעצם קובע ופוסק שבנימין יישאר עבד עולם במצרים. ובאותו רגע יהודה נלחם כמו אריה, נהיגה שליו יהודה, ויהדה אומר "עבדך ערב את הנער, אין מצב". ויהודה עומד מול המושל במצרים ואומר לו "ישבנה עבדך אני יהודה, אני ישב תחת הנער עבד לאדוני". כלומר, יהודה מוכר את עצמו לעבדות, מוכר את יוסף, עכשיו הוא מוכר את עצמו לעבדות ופודה את יוסף, את בנימין שהוא בן דמותו של יוסף, והנער בנימין יעלה מחב. ואז מאוד ברור ולא יכול יוסף להתאפק. בעצם אפשר להגיד איך אומר הרמב"ם מה זה בעל תשובה? בעל תשובה לאדם שהזדמן לו אותה סיטואציה והפעם הוא בחר בטוב. אז כך בעצם קורה פה. יהודה מגיע לסיטואציה כדי שהוא עוד פעם יכול להשאיר את בנימין כמו שהוא מכר את יוסף, ויהודה פודה את בנימין. אבל לא סתם פודה את בנימין, תוך מוכנות להישאר עבד עולם במצרים. וזה אפשר להגיד פותח את ליבו של יוסף, גורם ליוסף לבכות ולהתגלות לאחיו ובעצם לחבר את הקרעים של המשפחה. זה מהלך מאוד ברור ופשוט.
יוסף ובעל החלומות זה לא קרה תאום בסוף בפרשת מקץ שקוראים להם כל מיני דברים מוזרים. אז הם אומרים "אבל השמים אנחנו הלכינו אשר היינו בצרת נפשו ביתך חננו עלינו על כן בא עלינו הצרה הזאת". זאת אומרת, האחים מאוד חוזר מתורה. אני סוגר את הסיפור פה. המהלך של יהודה כי יכול להגיע לסיוע ולסוף המרגש והטוב שלו. אבל מה קורה עם יוסף? מה בעצם מה הסיפור של יוסף? מהי דרכו בכל אותם עשרים ושתיים שנים? אז אני רוצה לדבר בבכות הקרובות. תראו, יוסף קראו לו לפעמים בזלזול "בעל החלומות", אבל אני חושב שאין להפוך את הביטוי הזה לביטוי חיובי. בעל חלומות זה אחד שחולם חלומות והולך איתם ולא מפסיק לחשוב על החלומות. זו תכונה יפה. לרובנו יש חלומות, אבל אנחנו לא מתעסקים איתם. הם נשארים חלומות שנחמד לחלום אותם, אבל הוא לא. הוא חולם. מה הכוונה? יוסף לא סתם בעל חלומות. החלום זה השפה שלו. הוא חולם חלומות והוא גם פותר חלומות. פעם את הייתי מאוד רוצה להגיד לכם שיעור איך כשיוסף שומע חלומות של אחרים אז הוא מרגיש שהחלומות הם בכלל בשבילו והוא מפענח אותן בדרך שקשורה אליו. כלומר, לא רק חלומות שהוא חולם הוא בעל החלומות, אלא גם כשהוא שומע חלומות הוא מרגיש שהלוקים מדבר איתו דרך חלומות ומספר את הסיפור שלו. הוא פותר חלומות לאנשים, אבל בעצם הוא… אבל זה שיעור אחר. אני רק רוצה לומר שקרה ליוסף משהו מדהים. בדרך כלל כשאנחנו חולמים חלומות אז בדרך כלל ההגשמה של החלום היא פחות טובה מהחלום. החלום מספר סיפור וההגשמה יותר נמוכה. כן, סתם דוגמה, כמובן שאני מאמין שזה לא יהיה ככה, אבל רק בינתיים כדוגמה. עם ישראל חולם על ארץ ישראל, הגאולה, אלפיים שנות גלות. הגענו לארץ ישראל, החלום התגשם, יש בו הרבה בעיות והוא מסובך מאוד, נכון? אז אני מאמין שבסוף כמו שאמר ארץ האם תרצו אין זו אגדה והאגדה תתגשם והחלום יהיה, אבל בינתיים חלומות שמתגשמים הם הזוהר מתעמם. הזוהר של החלום מתעמם. בחלום ראיתי עולם ומלואו, ההתגשמות היא מצומצמת יותר. אצל יוסף זה הפוך. הוא חלם חלומות ותכף נסביר את החלומות שלו. הוא חלם חלומות וההגשמה של החלומות הפתיעה אותו. אמרו לפעמים ביטוי כזה "קרה לי משהו שהוא יותר פלאי מסרט". זה יותר חזק מסיפור מה שקרה לי בפועל בממשות. זה מה שקרה לי בסוף. כלומר, מבחינתו החלומות שלו מה זה התגשמו? התגשמו באופן הרבה יותר מפתיע מאשר החלום עצמו. תכף נבין. ובכך אנחנו גם נבין את מה ששאלו קדמונים, שאלה המפורסמת של הרמב"ן ועוד: מפני מה לא שלח יוסף שליח לאביו להגיד לו יוסף חי לפחות בתשע שנים האחרונות מתוך העשרים ושתיים שהוא נעלם, שבהן הוא כבר מושל במצרים, בשבע שני הסבר, בשנתיים הראשונות? למה הוא לא יצר קשר, שלח איזה וואטסאפ? כן, אז זה קצת מה שנסביר. זה קצת אולי נסביר גם את זה.
חלומות יוסף אולי נתחיל בחלומות של יוסף כדי להבין למה החלומות הפתיעו אותו בהגשמתם. הרבה פעמים אנחנו קוראים לו, כן, כולם קיימו את החלומות. החלום האחד זה "הנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה ואלומתי מצוות ואלומות השתחוו לאלומות אלומות שלכם". ואחר כך חלם של השמש, הירח והכוכבים, אתם הכוכבים ומשתחווים לי. ובדרך כלל אנחנו מפרשים את החלומות האלה שהמשמעות שלהם היא שיוסף אומר לאחים "אני מלך, אני המנהיג, אני הבכור, אני הראש, אני ההמשך של בית יעקב ואתם מתחתיי". האם זה המשמעות של החלום? התשובה היא כן, כי בחלום האלומות משתחוות לאלומה של יוסף, כי בחלום הכוכבים והירח השמש והכוכבים משתחווים לי. זה חלק מהחלום. אבל האם זה העיקר של החלום? לא. אלא צריכים להתעמק בחלום עצמו. כלומר, בכך שאנחנו מאלמים אלומים בשדה, מה המשמעות של זה? או בכך שאנחנו כוכבים? החלומות האלה הוא לא רק חלם מיו, הוא חולם גם מה הם. כלומר, מהי משפחת יעקב? ובעצם על פי זה נבין למה הם דחו אותו. כן, מראש היה ביניהם היה ביניהם דרך אגב, אתם דייקו בפסוקים, המתח היה ביניהם לפני החלומות. זה לא בעקבות החלומות. להפך, יוסף מביא דיבתם רעה וזה יש כאן משהו שקרה לפניכם. אבל בואו נראה מה תורן לנו החלומות. דברים אלה לימדותי מרב ישראל אביאל איש שכם. תראו, כלומר אני אפתח את זה קצת בהתאם למה שדיברנו תמיד בשיעורים הקודמים והרחוקים על אברהם, יצחק ויעקב. תראו, יעקב אבינו, למרות שהוא עובד בשדה, הוא רואה צאן. יצחק היה עובד אדמה ולא שמענו שיעקב שחזר לארץ יהיה עובד אדמה. ולהפך, הנה אחיך רואים בשכם. כלומר, המשפחה היא משפחה של רואי צאן. דיברנו הרבה פעמים שיש הבדל גדול בין ראיית צאן לעבודת האדמה בימי הנקרא. ראיית צאן זה לחיות בלי לפתח את המקום. מזה אתה לא נהיה ממלכה, אבל לא נהיה אימפריה. להיות רואה צאן זה בדרך כלל יעלה להסתפק במועט. זה נכון שכשיש לך הרבה ראיית צאן אתה גם יכול למכור ולהיות עם עבדים, אבל בסופו של דבר אתה לא מחובר למקום. אז אתה לא נטוע במקום, אתה לא משקיע במקום. וגם מבחינה רוחנית נוח היה להיות יותר רואה צאן. זה קצת דומה ליהודי בגלות. יהודי בגלות הוא לא מופקד על החיים המקום. זאת אומרת, יהודי בגלות הם בעצם דואגים לדל אדמותיהם האישיות, וזה מאפשר מון מקום לרוחניות תאורה ללא יישום. בגלות אנחנו יכולים ללמוד תורה כביכול בלי לממש את התורה בחיים המעשיים, כי אנחנו לא אדונים על החיים המעשיים. אנחנו נשארים ברוח ואנחנו לא מנהלים את העולם הזה. כשבא יוסף לראיית צאן היא משהו קצת קצת זה לראות צאן בארץ ישראל זה לנו נשמע מאוד ארץ ישראלית, אבל ביחס לחקלאות תקופת הנקרא המשמעות היא שאתה עוסק בקודש ולא יורד לעולמות החול. בא יוף ואומר אנחנו הופכים במשפחה של רואה צאן ומשפחה עובדת אדמה. נכנסים יותר חזק לעולם החול. עכשיו הוא כנראה לא רק אמר את זה יוסף במובן של עם העץ מהבית המדרש, אלא כנראה שיוסף היה יפה והיה מסלסל בשערו. מה עשות היה מסלסל בשערו? שהאחים היו מסתפרים במכונת הספורת בעצמם ואילו הוא היה הולך לספר, אבל לא הספרים שאתם רואים עליהם אלא הספרים של הישיבה בעוד עשר שנים יהיו כמו הספרים של יוסף. כאילו אחרי זה זאת אומרת פה היה דואג ליופיו. המשמעות היא כנראה שהוא הבין יוסף הבין את עולם החול, את ירד יותר לעולם החומרי. ועבודת האדמה הייתה החלום הזה של השדה שעבודת האדמה הוא חלום שהוא בעצם חלם שכנסת ישראל היא אומה מאוד מאוד שעוסקת בגשמיות כמו שאנחנו רואים בפיתוח החיים. הוא בעצם חלם חלום של מדינה והם חלמו חלום יותר כזה רוחני והחלומות המחשבות שלהם התנגשו. אז אני מזכיר את זה שהוא היה מסלסל בשערו לפי חז"ל כדי להגיד שזה היה משהו יותר משהו אמר, הוא חי ככה. בעצם בעיני האחים הוא היה קצת לא קצת הייתי קורא לו מתיוון קטן. בעיני האחים הוא לוקח את יוון, זה היופי. חז"ל אומר יופיו של יפת יוסף נטה לראות את עם ישראל כנטוע בתוך העולם הזה. אבל לא רק זה, הוא גם פתאום חולם שעם ישראל זה לא רק מדינה מקומית אלא עם ישראל זה שמש, ירח וכוכבים. איך קוראים לזה? אימפריה. אתם יודעים מה שהיפה בכוכבים שכל בני העולם בכל מקום בכדור הארץ מסתכלים ביחד ורואים אותו דבר. אז היום יש לנו גם מונדיאל רואה גם גאקן כל העולם מסתכל ורואה כוכבים, אבל בעולם ללא מה שיש לנו היום אז איפה מה המופע שכל העולם רואה? הוא רואה את הכוכבים, כולם רואים את השמש, זה מאיר לכל העולם. זאת אומרת ש להגיד שעם ישראל זה ירח וכוכבים זה להגיד שעם ישראל הוא אימפריה. יש הבדל בין מדינה לאימפריה. מדינה מדינה היא עסוקה בעצמה ולכן היא שומרת, היא יכולה לשמור יותר על הזהות שלה. אבל אימפריה זה חובק עולם, זה קשרים עם כל התרבויות עם כל העמים. ברגע שאתה מדבר שעם ישראל צריך להיות קשור לכל העמים אז זה עוד יותר סכנה לתשתוש זהותו של עם ישראל. זאת אומרת יוסף פעמיים לוקח אותנו מהנשמתיות העברית שלנו אל מרחבי חול וחומר והתקרבות לעולמות רחוקים. פעם אחת הוא עושה את זה כשהוא הופך אותנו מרואי צאן לחקלאים ופעם שנייה הוא עושה את זה כשהוא הופך אותנו מחקלאים לשמש, ירח וכוכבים. כלומר בעצם הוא רץ למקומות שהם רחוקים מהקדושה מהקודש והוא חושב שהוא שמה ואנחנו פה בגרעין הפנימי של בית יעקב רועי צאן, בין חברון לשכם, בלב של הלב תן לנו את הקדושה אני מבקש אמרו האחים ליוסף והוא הלך למקומות רחוקים. אם נתעמק נראה דבר מעניין. בעצם יוסף חוזר אחורה לעולם שכאילו כאילו נשכח מרחאות לא נשכח בכלל אבל כאילו יכול מבית יעקב הרי אתם צריכים להבין איך ספר בראשית בנוי. יש התחלה של עם ישראל פתאום היא נסתמת ויש התחלה חדשה. איזה התחלה של עם ישראל? אברהם ויצחק פתאום העסק נסתם יעקב חוזר אחורה לגלות הוא חוזר למקום שימינו אברהם יצא זה כאילו יש התחלה זה כמו גיד איזו מין העלייה הראשונה אבל אז יש מלחמת הנבוא הראשונה שכולם מפים לכל עבר ומתחילים מקום מחדש משהו כזה קרה פה. אברהם ויצחק ונעלם הסיפור ויעקב אפשר לדמות את זה לעץ שיש לו שורשים מתחת לאדמה זה אברהם ויצחק אף אחד לא רואה אותם כבר ויש שורש אחר זה הגזע שעולה מעל פני האדמה יעקב הוא הגזע זה גזע חדש מבחינת מי שמסתכל וצהוב יוסף מחזיר אותנו למורשת יצחק ולמורשת אברהם כי דיברנו על זה הרבה לא יכולה לחזור על זה שאברהם יש לו שער רכיבים בבית ישראל הסיפור שלנו בנוי על שער רכיבים אחד כנסת ישראל נשמת ישראל אב ישראל זה אחד שתיים הנשמה הזאת צריכה לחיות בארץ ישראל שלוש כאשר יש את החיבור בין הנשמה הזאת נשמ ישראל למקום הזה ארץ קנן מזה תבוא הברכה לכל העמים וראינו שאברהם זה שלושה רכיבים וראינו שאברהם קשור אל הברכה לכל העמים זה הנושא שלו זה מבחינתו העיקר יצחק קשור לקטע הזה של ארץ קנן ארץ ישראל לא נעיך בזה עכשיו ויעקב הכי קשור לנשמת ישראל אז למרות שזה הולך ככה אברהם שזה כאילו הכי גדול אני בריחו בך כמו יש בריחו את האדמה ויצחק זה ארץ אבל יעקב זה הכי מצומצם יעקב זה נשמת ישראל הוא כאילו הכי קשור לנשמה של עם ישראל בלי הנשמה של עם ישראל יעקב הוא יכול להיות גם בגלות כי הנשמה היא היא לא קשורה היא ציפור דרור זה הדלת דמות של נשמת ישראל זה יעקב בעצם ואחים הבנים הבנים יהודה יהודה יהודי הוא בעצם ממשיך את עולמו של יעקב אבל יוסף יוסף שהוא לא יהודי אלא הוא יוסף תוספת המילה יוסף זה מילה הפוכה ממילה יהודה הפוכה כי יהודה זה לחזור אל השורש להודות הודעת יוסף זה להוסיף יוסף הוא חולב את החלום של יצחק איפה יצחק היה כל חייו בשדה הנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה הוא חוזר לחקלאות של יצחק אחר כך הוא חולם עוד חלום הוא חולם עם שמש שרק הוא וזר לאברהם אבינו זאת אומרת הוא מזכיר נשכחות השמעת אמרו יהודה לא ידע את זה יעקב כתוב שהוא שמר את הדבר כלומר הוא מה שנקרא ידע שיש פה משהו אבל יהודה והאחים לא למדו את תורתו של אברהם ויצחק למדו אבל הם הסתכלו על יוסף ואמרו כמו שכתוב שכנסת ישראל אומרת: "מי ילד לי את אלה?" זה לא שייך, אתה לא יהודי יוסף, אתה לא יעקובי, אתה יצאת מה. אתה הלכת עם זה למקום רחוק מדי. לא ככה זה יהיה. לא יודעים איך זה יהיה, אבל אתה רחוק. ועכשיו עד כאן החלום של יוסף. איך החלום של יוסף מתגשם? בואו נחשוב מה קרה ליוסף. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים על יוסף, דבר אחד זה בטוח נכון: יוסף הוא בן אדם שעליו נאמר אין בעולמו יאוש. כל מקום שהוא נופל, נאוניה זהב. תחשבו על זה. תחשבו, תנסו פעם להיות כמו יוסף. זרקו אותי, אני נהיה המנכ"ל של בית פוטיפר. זרקו אותי לבור, אני נהיה המנכ"ל של ראשות בתי הסוהר. ודאי פעם זרקו אותי, אני נהיה משנה למלך מצרים. תהיו כאלה.
יוסף והחלומות זאת אומרת שלא נעים לי להגיד כזה כתוב שלא מתמששים בדגורות בעלי חיים התמידים, אבל יש חיה שאומרים שכל מקום שנופל תנופל על ארבע הרגליים. חיה שנמצאת הרבה באשדוד. היא חיה פה טוב בדרכי הבית. אני פוגש בדרך כלל בשעה הזאת, שעה שהגברות בשכונה שלי נותנות להן אוכל. אז החיה הזאת אהה מדהים. תחשבו על זה. הוא חלם פעם הייתי אני עכשיו יוסף. אני עכשיו עושה, אני שחקן. אני עכשיו יוסף. פעם חלמתי, פעם גרתי בארץ כנען. ארץ כנען זה ארץ קטנה, היא לא אימפריה. יש בה עמים הרבה עמים קטנים יחסית. היא לא מרכז התרבות העולמי. ושם הייתה לי משפחה, משפחה מאוד קדושה. היו לי אבות, אני ממש מאמין בערכים שלהם. איחוד השם. כולם פה בדלילים, לא מבינים כלום. לא רק איחוד השם, יש לי ערכים מאוד חזקים. למשל, אני לא אשכב עם אשת פוטיפר. אני אעשה ראייה. אל תחשבו עכשיו רק על קדושת הברית, זה מושג יפה שאתם עוד עוסקים בו. אצלי זה קשור להיות מושג נאמנות. לא ידעתי מה בבית כי אם אותך, מה שאמרת אשתו. אני לא בוגד בנאמנות. זה לא רק קדושה אישית, זה עניין של נאמנות, חברות, ראות, צדק. אני שם שמיים שגור על פי. שם שמיים שגור על פי. אני מאמין ולא בגדתי באמונתי ולא בגדתי באדוני, לא שבשמיים ולא שבארץ. אני מלא בתוכן מוסרי.
יוסף במצרים הסיפור הזה של אני באמת מאמין בחלומות גדולים. הסיפור הזה של המשפחה שלי. המשפחה שלי היא באמת חמודה מאוד, אבל קצת מה שנקרא השארתי אותה מאחוריי. הם הדיחו אותי, הם זרקו אותי. אפילו שמעתי, אני אסף שיש רב אחד שכתוב עליי בעוד הרבה שנים שאולי חשבתי שאפילו יעקב בחר אותי כי הוא שלח אותי מחברו לשכם ואחר כך תפסו אותי בדותן וזרקו אותי לבור. אולי זה היה בעיה. הכל בכל מקרה, אתם לא מבינים מה קרה לי. יום אחד אני מוצא את עצמי מולבש ברביד הזהב. אני נוסע במרכבת המשנה למלך מצרים. יש לי סוד קטן להגיד לכם, קוראים לי המשנה אבל תכלס, אני המלך. מלך בעצם לא בדיוק. הוא כן, הוא אמר לי רק הכיסא הגדל ממני וכו', אבל גם אני יודע את זה וגם כל העם פה יודעים. אתם יודעים, אני מלך מצרים. אני הולך להביא את דבר האמונה, את הערכים של ייחוד השם לכל העולם כולו. שהמשפחה שלי, אני מת עליהם, אבל הם שם נתקעו מאחור. הם חיים את העולם הזה של ייחוד השם ממש בקטנה. הם בקושי רצו לצאת מראיית הצאן ולבנות חקלאות, לראות איך הקודש יורד קצת לחיים, לבנות מדינה, מלכות. בטח שלא דיבר עליהם להיות אי שם בשמיים. אז הם זרקו אותי ואמרו נראה מה היו חלומותיו. ואתם לא מבינים מה קרה לי. איך המציאות עולה על כל דמיון. מי מאמין שנינו של אברהם אבינו זה אני הולך להיות נשיא ארצות הברית מצרים. אז זה ארצות הברית של ימינו, נשיא ארצות הברית ואני. האם אני לא ממש את הפרויקט "ונברכו בכך כל משפחות האדמה"? תסתכלו עליי, אני שחקן. האם אני לא זה ש… איך נער עברי ואתם יודעים כמה במצרים המושג עברי זה מושג לא חיובי. זה אך אגב המושג עברי זה רק משפחת אברהם שרואים שזה משהו כללי יותר. ארץ העברים זה זה כנען. איך אני הפכתי להיות כל כך בתפקיד הזה וכמו יוסף הצדיק אני רואה לפניי כל מיני יהודים כמו הרבי שמואל הנגיד בחצרות ספרד, דון יצחק אברבנאל גם בספרד. כל מיני יהודים בכל מיני מקומות בעולם שהיו מנהלי המדינה שהם חסו בצילה כאילו ו… זה בעצם זה הסיפור של הספר. מה פתאום שאני אשלח שליח לאבא שלי להגיד לו שאני חי? אני אוהב את אבא שלי. אפילו אני אוהב את האחים, אני גם סולח להם, אבל אני ממקום אחר כבר. הם כאילו מבינים את החלום של של אברהם בצורה מאוד קטנה. האמת נמצאת אצלי וכל ההוכחות בשטח. זה הסיפור של יוסף. גמרתי את ה… עכשיו אני כבר לא יוסף. אז מה קרה לי יוסף? מה פתאום יוסף? מה פתאום יוסף התגלה לאחים שלו? אה, יש קצת חם פה או שאני לובש מלא שחורות. זה בסדר? בסדר? אם אתם רוצים אנחנו מקריאים שעון עשר דקות אז גם אם מישהו קרא עוד עשר דקות. עכשיו אני אשאל את השאלה, אולי יוסף צדק, הוא לא צדק. לא ככה יהיה ונברכו בך. אבל מה קרה? מה קרה לי יוסף? איפה הוא כן השתנה? איפה הוא חוזר בו מהמחשבה שהוא מגשים את החלום? מה קורה פה? זה מאוד פשוט. לא קרוב שאתה מבין את זה, אבל מאוד פשוט. איפה זה קורה? יוסף מנהל את מצרים בשם השנייה. סבא יוסף מנהל את מצרים בשתי שנות רעב ולפתע מגיעה משפחת יעקב למצרים. אנחנו שאנחנו מחר שומעים על הרגשות של יוסף לאורך כל הסיפור. פתאום יוסף הופך להיות סיב הרגיש, המרגיש והבוכה. נכון, נשאר כמה פעמים כתוב וייסוב מעליהם ויבך ויבך ומפיע שלוש פעמים כי נדמה לי שלוש פעמים. שלוש פעמים כשהפעם השלישית ועם מאה יוסף כי נכנעו אחמד ומבקש לבכות עבור חדרה ויבך שמה. הפעם האחרונה כמובן זה הפרשה שלנו ולא יכול יוסף להתאפק ויתן את קולו בבכי. התורה מאוד מעריכה שלוש פעמים היא כותבת בבכי של יוסף. למה יוסף בוכה? חשבתם פעם למה הוא בוכה? נראה לי שמי ידע ניתן תשובה פשוטה ויותר קשוץ. יצא לכם לבכות לאחרונה? למה אנשים בוכים? ילד קטן בוכה הרבה, אבל למה אנשים מבוגרים בוכים הרבה פעמים? בגלל געגועים, התרגשות. זאת אומרת כשהוא רואה את האחים שלו הוא מאוד מתגעגע. הוא מרגיש דפיקות לב של קשר כמו אדם שלא ראית הרבה שנים והוא היה יקר לך מאוד. וכשאתה פוגש אותו אתה פשוט מתרגש, אתה יכול להזים דמעה. כמו שהוא גם מתרגש מזה שהוא שומע שהם אומרים שהם מרגישים שהם אחים שלו. שהוא שומע איך יהודה ערב לבן ימין. שהוא שומע שהם אומרים שאבא אמר את הרוב תרף יוסף. אולי הפרט הזה הוא לא ידע. הוא לא ידע שאבא שלו חושב שהוא נתרף. כלומר הוא אבחי זה געגועים במשפחה.
יוסף והמשפחה אבל אני חוזר עכשיו לשחק את יוסף. חזרתי עוד יוסף. בואי לשאולה. הגעגועים האלה מפריעים לחלום שלי. הרי אני ראיתי אותם באור של הם השארו מאחורה. אבל משהו בגעגוע הוא מאוד חזק. משהו בגעגוע הזה כסופים הוא נחשף אליהם. אבל למה אני נחשף אליכם? הרי לפי התזה שלי אני פה ואני פה כי אני זה שהם באמת מגשים את היהוד הגדול שעליו דובר, שעליו גדלנו. אני זה שעושה את זה. מה פשר הגעגועים האלה? ולכן צריך להבין שאמרנו מה התיקון של יהודה. התיקון של יהודה זה שהוא ערב לבין ימין, שהוא פודה אותו כמו שדיברנו בהתחלה. אז איפה התיקון של יוסף? התיקון של יוסף זה בעצם זה שהוא מתוודה לאחיו. בעצם זה שהוא אומר אני רוצה לחזור הביתה. לחזור הביתה פירושו ככה אני מבין לא שאני מביא אותך למצרים בפועל. עכשיו אני מביא אותך למצרים, אבל זה לא שאני מביא אותך למצרים בתור תהיו כמוני אלא אני מביא אותך למצרים וכו'. אבל יוסף בסוף ספר בראשית יגיד פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם. ואיזה יופי זה יקרו בספר יהושע איך שכוברים אותו במקום שבו הוא חיפש אותם, שבו הוא אמר לאיש את החי אנוכי מבקש ושם הוא יחזור עצמותם ומתוך כבר יוסף בשכם. זאת אומרת שהוא מתוודה עלייך ובעצם אומר אני בעצם מבטא על ההגשמה שחשבתי שכך מגישה אני רוצה לחזור הביתה למשפחה ולכלל. אבל למה הוא לא מסביר לעצמו באמת יקשים את החלום? אז אין לנו עכשיו זמן, אנחנו באמצע שיעור, אבל אני אגיד לכם משהו כדי שתזכרו את זה שפעם אחרת אולי נוכל להתחיל. אחד הפסוקים הכי מרתקים בכל הסיפור הזה זה המנחה ששולח יעקב ליוסף כשהוא לא יודע שזה יוסף. הוא אומר אתם זוכרים את הירידה השנייה שהוא אומר לאחים והוא אומר עליהם ישראל אביהם: אם כן זאת עשו, קחו מזמרת הארץ סביכנכם והורידו לאיש מזה איש סף ונחה מעט צורי ומעט דבש נחות ועלות בוטנים ושקדים. זה נשמע לי מאוד טעים וסבבה, אבל מה התפקיד של הפסוק הזה בסיפור? מה התפקיד של המנחה הזאת? מה המשמעות שלה? אני רוצה לפרש עכשיו פירוש מזה אני אעצור שיעקב מנהל דו שיח סמוי עם שליט מצרים. הוא לא יודע שזה בנו ואולי את התמודה שלו או העלמודה שלו או התעלומה שבו מרגישה שזה יוסף. בדו שיח הסמוי הזה יעקב נזדעזע בדבר אחד: איך בארץ כנען יש רעב ובארץ מצרים יש שבר? איך יכול להיות שכל הארץ טוב זה שיש רעב בכנען ומזון למצרים זה אני מכיר מהחיים של אברהם ויצחק אבותיי אומר יעקב. אבל מה החירול השם הזה שכל הארץ באה מצרים מה ושגם ישווי ארץ כנען יורדים למצרים שבו אוכל? איפה נברחו בכה שארץ ישראל ממנה באה ברכה לעולם? זה מה זה זה לא לפי התוכנית האלוקית. ואז יעקב מתווכח עם יוסף בכאילו אומר אתם תלכו לאיש של את מצרים אבל אתם תביאו לו את המנחה מארץ ישראל את זמרת הארץ תביאו לו תגידו לו יש לנו ארץ אנחנו לא באים בק מורדי ראש במכנאי ראש במסכנים אנחנו באים עם זמרת הארץ יש משהו בששת המינים זה לא שבעת המינים פה לא הגפן הטענה והרימון פה פה יש משהו אחר יש פה שקדים יש פה חניכות תרגום הרסאג חרובים חרובים שקדים בוטנים פיסטוק חנדה בוטנים שווה פיסטוק חנדה לא קלוי תראי יש את זה במוחרי תמלינים כן יש כאן דבש צריך להבין אין לנו זמן לחשום לדבר על זה אין לנו זמן לחשום לדבר על זה יש כאן איזה וכשיוסף יושב בסעודה עם האחים הצעיר כצעירתו הבחור כבחורתו הצעיר כצעירתו הם יושבים בסעודה התורה מעריכה בסעודה הזאת ומה אוכלים בסעודה הזאת אולי אוכל שהביא יוסף אבל יש שם את החרובים של ארץ ישראל ובסעודים חרובים מגיע הריחות של השקדים הבוטנים החרובים והדבש מארץ ישראל יוסף מריח את הריח של ארץ ישראל והאחים יושבים שם לפי סדר כמו הנחלות של השבטים יש כאן איזה מין רגע אחד של דל הדמות של ארץ ישראל בתוך מצרים של דל הדמות של עם ישראל על שבטיו בתוך מצרים ואת זה ועכשיו נמצא יוסף זה מה שאבא שלו יצר במנחה הזאת ויוסף מתחיל להתגלגל הוא מבין שהסיפור שלו שהברכה מגיעה דרך היהודי שנמצא במצרים בארצות הברית זה אולי בנברכו בוורסיה נמוכה של גלות אבל זה לא דרך האמיתית האידיאלית השלמה למה? צריך להבין אנחנו באמצע הסיפור גם באמצע זה טוב.
