פרשת שבוע | פרשת וירא | הרב שלומי

טוב, אז בואו נספר את הסיפור של מהפכת סדום. כתוב שהקב"ה החריב את האזור של סדום. חשוב להזכיר שהי רצון שזכות לימוד התורה תהיה לימין חיילינו ההולכים וחופשים את חבל עזה מידי זרע ישמעאל. סדום נמצאת ליד ים המלח, והאזור שהתורה קוראת לו סדום ועמורה, הרי הכיכר, זה כנראה משהו שנמשך אולי משפך הירדן לים המלח ועד לקצה של ים המלח, הכל מצד מזרח. כלומר, האזור של סדום הוא יותר איפה שהיום מדינת ירדן. שמעתי בחדשות שמדינת ירדן מחזירה את השגריר שלה לירדן, ואני אומר וואו, סבבה, אבל האם אנחנו מוכנים להחזיר את הברז של הכינרת שאנחנו מזרימים להם מים? החוצפנים האלה, החוצפה שלהם אין בעיה, לא תקבלו מים. חבל שממשלת ישראל לא עושה את זה. שגריר במלחמה עושים את זה כל הזמן, גם באוקראינה השגרירים האמריקאים הלכו. ירדן אומרת שאנחו מכועסים עליכם, אנחנו יותר לא רוצים לעשות אתכם שלום. בסדר, מה אתם בדיוק מודיעים לנו בשלום שאנחנו צריכים אתכם? אתם לא מבינים לנו כלום. אפילו לא יכול להסתובב בירדן עם כיפה, אז מה השלום שאתם מודיעים לנו?

החורבן של סדום האזור של סדום היה יותר הצד של הירדנים. הצד השני קוראים על החורבן הגדול של סדום ולמה סדום חרבה? כי זה הקץ סדום ועמורה, כי רבה חטאתם כי כבדה מאוד. מה זה הקץ סדום? זה הקט האשוקים אשר חיים בסדום. כלומר, יש שם חזרה למבול. הקב"ה עושה מבול כשמלא הארץ חמאס, וכאן יש אזור בארץ הגדולה שלא ראוי לקיום ויש איזשהו עונש שמימי כזה של החרבת סדום. איזשהו אירוע כמו שאומרים אסון טבע כזה, חנון ונימאו מאסון טבע הזה נחרבות הערים שם, כי אין להם זכות קיום. זה דבר מאוד מעניין שארץ ישראל לא משלימה עם חיים שאינם מוסריים. ולכן זה לא כל הארץ כמו במבול, אבל ארץ ישראל יש לה איזשהו כוח כאילו אנושי כזה שהיא מקיעה את החוטאים. אז יש לנו כאן איזשהו דוגמה שארץ ישראל מקיעה את החוטאים. מה שאברהם הצדיק עשה, גם לפני כשאברהם התפלל לא התפלל במלחמה עם המלאכים. שם היה איזשהו פרומו, הקב"ה רמז שדינה של סדום עומדת להיחתם, ואברהם בכל זאת בצדקותו ואהבת האדם שבו אפשר לסדום להתקיים עוד כך וכך זמן. ואז שסדום מגיעה מלאה שעתה של סדום, אז בא אסון טבע, אסון אקולוגי, לא יודע מה, וחרבה לסדום.

ארץ ישראל והחוטאים זה סיפור אחד שיש פה, סיפור שמספר שארץ ישראל היא רגישה למוסריות שלה והיא מקיעה את מי שלא ראוי להיות בה. דרך אגב, דיברנו על זה שהקב"ה אומר לאברהם לגבי עבר הירדן המערבי שהוא לא שלם אבון האמורי. זוכרים את הפסוק הזה? דור רביעי ישובו הנה, אברהם אתה לא תראה את הארץ אלא דור רביעי ישובו הנה. למה? כי לא שלם אבון האמורי. כשהשלם אבון האמורי וזה הגיע, אז בניך צאצאיך יכבשו את ארץ ישראל והאמורי לא יהיה להם זכות קיום פה. למשל, אם היה דבר דומה לערביי עזה אחרי שמחת תורה תשפ"ד, שבה עלתה זעקת יושבי הנגב המערבי, השמיים מהאיסורים ומהכאב שעשו הפורעים בהם. אני מקווה, אני חושב ככה, שנחתם דינם למעלה שאין להם יותר זכות קיום. ועכשיו כשחיילים נלחמים בעזה יש פה איזשהו קיום של אותו חורבן של סדום, הפעם כאן בעזה. ואני מאוד מקווה שאחרי שתיגמר המלחמה ודגל ישראל יאונף לכל מלחמכי חברי עזה, אז מדינת ישראל תהיה מספיק חזקה ותעורר מהלך עולמי שבו אומות העולם מכניסות עורכים מעזה ושיירות על גבי שיירות יצאו מעזה וילכו לחפש להם ילד שחררת.

המשמעות של חורבן סדום אנחנו נוכל לראות מהכביש הדמים, הכביש הזה שמי שמכיר את האזור קוראים לו שגבי ראוש כתיף, נשא בו קבוע. הכביש הזה מסעד אל הרעים לקרם שלום, הכביש הזה יהיה לו נוף של ים מכיוון שאנחנו צריכים, עם ישראל צריך לחיות במקום הזה. שלם עבורנו עם האמורי. יהי רצון לפי הבנים שבשמיים שזה יהיה סיום המלחמה, השיבה על נחלת האבות בעזר. אז זה קודם כל זה איזשהו מסר אחד בסיסי שעולה מתוך הפרשה. ארץ ישראל יש לה חוקי חיים והיא מקדושה, היא לא יכולה להכיל בה חיים לא מוסריים. גם אנחנו יכולים לחטוא ולהיות בגלות, כיון שהייעוץ שלנו להיות כאן, אז אנחנו נחזור. ואחרי שקדוש ברוך הוא לקח אותנו אלפיים שנים בגלות, אז ודאי שאנחנו ראויים לארץ ישראל. עדיין אנחנו הולכים וקונים אותם בישראל, אבל הבון האמורי החדש שהוא אותם ערבים הוא כבר נדל. יהי רצון שבאמת יזכה עם ישראל לקנות מחדש את חבל עזה שמתנו שמתים שם ממש בשעות האלה. אני מקווה שלא עוד יהיו לנו הרוגים, אבל כבר הרוגים שנהרגו מותם יהיה למען ישיבתנו בעזה ולא חלילה שעם ישראל אחרי המלחמה יחשוב המחשבה כל כך בלתי הגיונית למסור את חבל עזה לידי ערבי שיש לו כותרת אחרת. כל מיני רעיונות קשים מאוד לי להיקל אותן שליטה בינלאומית עם כל מיני מילים מוזרות שאני מקווה שנצליח לעורר בעם ישראל מהלך של דבקות ושל חבל עזה. זה היה האקטואליה של הפרשה. האמת הסיפור פה של חורבן סדום הוא נושא בתוכו סודות גדולים עוד יותר ממה שכרגע אמרנו, כי מי שמתבונן לסיפור הזה הוא מגלה אנלוגיה, דמיון רב מאוד לסיפור יציאת מצרים. כבר רש"י כותב שאתם יודעים, אברהם מכין לאורחים שבאים אליו. יש כאן סיפור אחד ארוך, הסיפור הזה הוא סיפור שמתנהל בשני מקומות גיאוגרפיים. מתחיל בחברון. בוא נציג את הגיאוגרפיה, זה סיפור בהמשכים, סיפור של חיית הפרשה, חיית הפרשה, סיפור חמודים בתורה, סיפור ילדים חמוד. יש אברהם יושב פתח האוהל כמו איזה שייח', ופתאום מגיעים אורחים ואיזה זריזות וחריצות וחסד אורחים, והוא מכין להם עוגות. מה זה עוגה בתנ"ך? זה לא עוגת קרם של חתונה שאף אחד לא אוכל. כן, זה לא כזה. מה זה עוגות של התנ"ך? עוגות של התנ"ך זה מצות. כשנגיע לפסח אני אספר לכם את זה. כל מקום שכתוב בתנ"ך עוגה, הכוונה היא לפיתה דקה שנאפית מהר ולכן היא דקה שנותנים אותה למי שבא והולך. אורחים שהם באים והולכים, אתה לא עכשיו אפה להם לחם, אתה צריך לבצק, אתה צריך שיהיה לך תנור גדול שמכניסים אותם לבצק. זה לא מתאים לאורחים. אורחים אתה צריך לתפוס אותם ושלא יברחו לך. אז מה אתה מכין להם? פיתה. מה עושים? לוקחים בצק, שטחים אותו, מרדדים אותו. כשאתה מרדד בצק מה יוצא? עוגה. מה זה עוגה? עוגה זה מין שון. מכירים את השיר עוגה עוגה עוגה? נלך בצורת עיגול כמו חוני המעגל שעמד בתוכה. אז עוגה ברגע שאתה מרדד, כלומר אתה משטיח בצק, מה הצורה שיש לו תמיד? עגולה. בסדר, יש שם מצות מרובעות, זה תקלה, זה לא אמור להיות בכלל. בכלל זה לא הגיוני. אז אברהם הופה מצות, גמלות הופה מצות. הסיפור מתגלגל, מתחילים בחברון ואז הם נפרדים מאברהם. הם מגיעים באיזו שעה? הם מגיעים לאברהם כחום היום. כחום היום נשמע כזה בין 12 ל-12. בסדר, ואז הם אוכלים אצלו. אז איזו ארוחה הם אוכלים אצלו? ארוחת היום. איך קוראים לזה? ארוחת צהריים. כי פעם הם אכלו רק שתי ארוחות, ארוחת היום וארוחת הלילה. בבוקר יש פאץ' אחריץ, רק טעימה. בשעה 11 הם אוכלים את הארוחה הראשונה ובידם הם אוכלים ארוחה שנייה. בסדר, ככה זה היה פעם. אז הם אוכלים אצל אברהם את הארוחה הראשונה של היום. ואז כל הסיפור המיוחד של הבשורה, שוב עליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך. והם כועסים ששרה צוחקת. וכל עם ישראל לאורך כל הדורות שואל למה על שרה כועסים ועל אברהם לא כעסו? לא משנה. ואז המלאכים ממשיכים בדרכם, ארהם מלווה אותם והם מגיעים בערב לסדום. הלכתם פעם מחברון לסדום? זה מאוד פשוט. חברון אתה פשוט מתקדם מזרחה, מתחיל לרדת את מצוק ההיתקים של מדבר יהודה, מגיע לבקעת ים המלח, חוצה אותו ונמצא בסדום. חברון פה וסדום פה. הם מגיעים לסדום בערב, הגיע הזמן של ארוחת ערב. מה עושים? מה מקבלים בבית לוט? מצות. אנחנו אוכלים הרבה מצות באותו יום. זה היה פסח, אז הם אוכלים מצות. זה מאוד חמוד. מה הפשר הדבר הזה? כן, תשמע, לא עוד הוא יוצא פה חצי טוב חצי לא טוב, וזה הנקודה של לוט. הוא תמיד חצי טוב חצי לא טוב. אני אומר לך כל הדרך, סגור את זה בסדר? עכשיו, הקטע הזה שרש"י כותב שזה פסח, שזה קצת תמוה בעינינו, זה ממש מתאים למה שקורה פה. כי יש כאן ממש מעין יציאת מצרים במקום עם ישראל יוצאים מצרים. זה לא יוצא מסדום ותראו כל האלמנטים של יציאת מצרים נמצאים פה.

השוואה בין יציאת מצרים לסיפור לוט למשל, ביציאת מצרים כתוב שהקב"ה מבקש לסמן את הבתים בדם את הבתים של עם ישראל כדי שלא יבוא המשחית לנגוף. וכאן אנחנו רואים איזה משחית – המשחית פה זה הסדומים שהם באים לתקוף את לוט. ויש פה עסק עם הפתח של הבית, שאנחנו רואים שהמלאכים מגינים על הפתח של הבית כמו שהקב"ה פוסח על בתי ישראל. הוא מגן על הבתים של עם ישראל דרך זה שעם ישראל מסמן את פתחי הבתים בדם הפסח. אז יש כאן איזושהי שמירה על הבית הישראלי במצרים ושמירה על הבית של לוט. אפילו יש פה עוד דבר שמזכיר את פסח. מה עושים המלאכים? איך הם מקים את הסדומים במכת סנוורים? מה זה מכת סנוורים? זה בעצם דומה למכת חושך, זאת אומרת שאתה מאיר עלומת אור חזקה על מישהו, ומי שלא מוכשר לאור הגדול הזה אז העיניים שלו מתעברות מרוב אור. זה אור חזק מדי. עשו לכם פעם נכניסו לכם פעם טיפות עיניים שיגדלו לכם את האישונים? פעם היו עושים את זה. אני זוכר שעשו לי את זה פעם, יצאתי ולא יכולתי לעמוד מול אור השמש. עשו לך את זה?

הקשר בין שמש לגאולה יש פה עוד משהו מעניין שיש כאן ביטוי נדיר בתנ"ך שנמצא אולי פעמיים פה בסיפור יציאת מצרים. מה כתוב בסיפור יציאת מצרים? "ואיסא עמד בצוקור יותר נחמד כי גורשו מארץ מצרים ולא יכלו להתמעמע". וכאן מה כתוב על לוט? הפוך, כאילו פה זה להתמעמע. אתם יודים שיש פה הטעם שלה בהתמעמע של לוט במנגינה הספרדית פחות מדגישים את זה. אצל האשכנזים זה הטעם הכי ארוך שהוא מדגיש את ההתמעמעות. בהתמעמע צריך משהו עם קול יותר יפה, אבל זה אמור להיות יפה. זאת אומרת שיש כאן את ההתמעמעות של לוט מול עם ישראל שלא מתמעמע. כאן זה בעצם השוואה של ניגוד. ולכן ההשוואות האלה מספרות לנו שיש כאן איזושהי פרשה אחת ארוכה שהיא בחינה של גאולה כמו יציאת מצרים, אבל גאולה שהוחמצה. איך אנחנו יודעים שהיא הוחמצה? חמץ, חמצה, איך אנחנו יודעים? כי הוא התמעמע לעומת עם ישראל שלא התמעמעו. שם הייתה הגאולה, פה הגאולה שכמעט הייתה הוחמצה. עכשיו בוא נסביר למה זה. אם אפשר לכם שאלה ואולי נגיד עוד משהו לפני שאני אסבר לכם מה הגאולה שלה צריכה להיות פה. אפשר לכם שאלה עוד משהו מעניין. מי גיבור הפרשה? אז אני רוצה לטעון שגיבור הפרשה פה זה השמש. השמש היא תפוסת מקום מאוד מרכזי. למה? השמש היא גיבור הפרשה או גיבורת הפרשה. שמש גם זכר, גם נקבה, כך מופיע בחז"ל. השמש בא, השמש גיבור הפרשה. מדוע? משום הכל סביב סביבה כמו החום בבוקר רואים את זה.

השמש כגיבור הפרשה קודם כל באו לאברהם כחום היום, ואחר כך כתוב שישקעה. ואז כשיצאה בבוקר למחרת, השמש יצאה לארץ לזרח ולא תבט סוהרה, ואז והשם ימתיר על סדום גופרית ואש מן השמיים. זה נראה כאילו שהאש הזאת שימתירה את האש שלה גופרית ואש מן השמיים. רואים שהשמש מרכזית פה, אבל לא אני אומר את זה, רואים את זה חז"ל. חז"ל אומרים כשהיינו קטנים למדנו את זה שאברהם עשה ברית מילה לפני כמה זמן? עשה אברהם ברית מילה? חז"ל אומרים זה היה שלושה ימים של שני מילתו. כאילו עם צד פשט התורה כתוב שעשה ברית מילה, אחר כך רטובה יראה לו השם. זה היה היום השלישי למילתו. וחז"ל אומרים שהקב"ה הוציא חמה מן הארתיקה. ולמה הוא הוציא חמה מן הארתיקה? אז למדנו בגן כדי שיהיה חם ולא יהיו אנשים כשהחמה מאוד כשהחמה יוצאת מן הארתיקה אנשים לא מסתובבים והיו עורכים ואז אברהם יהיה לו מנוחה. קודם כל זה לא הצליח כי היו עורכים ואברהם טלח. אבל יש סיבה אחרת למה הקב"ה הוציא חמה מן הארתיקה. הרי כתוב שהמלאכים האלה הורים ממחזר, הם נשלחו לכל משליחות. ואחד המלאכים זה לא כתוב במפורש ברור שהמלאכים באו לבשר על הלידה של יצחק. הם באו אחרי זה להפוך את סדום ובשליחות הזאת שהם באו לרפא את אברהם כתוב מה לרפא את אברהם? אז כתוב שהכל מתחבר לדבר אחד. מה הפירוש להוציא חמה מן הארתיקה? המיטוי הזה להוציא חמה מן הארתיקה מופיע במלא מדרשי חז"ל עוד במדרשים שמדברים על סיפור הבריאה, על איך השמש נבריאה ובמדרשים שקשורים לגאולה לעתיד לבוא. מה זה להוציא חמה מן הארתיקה? קשור מאוד מה זה להוציא חמה מן הארתיקה? תדמיינו את עצמכם את השמש. השמש היא מאוד חמה, השמש היא מאוד מהירה, היא נותנת לנו המון וכל השמש הזאת נמצא בתוך נרטיק. כלומר יש איזשהו פנס גדול כמו הפנס שעכשיו אני מסתכל עליו והקב"ה השמש ותמיד הקב"ה השמש שם את השמש הקב"ה השמש מלביש לשמש משקפי שמש זה הארתיק של השמש. ולכן השמש בעצם מחממת ומהירה אבל היא מסח. והמציאות הזאת שהשמש מהירה היא מסח זה ההנהגה של העולם שלנו שהשמש מבטאת את האור של השם. השמש היא מלאך של השם, היא האור של השם. האור הזה של השם הוא אור שהוא מוסתר מכיוון שהאור של השם הוא מוסתר כי העולם לא בנוי לגודל של ההתגלות של השם. וכאשר והקב"ה כשהוא גואל את העולם עתיד לבוא הוא בעצם מסיר את המשקפי שמש את הנרטיק של החמה. ואז החמה שהיא האור של השם היא מהירה יותר. אז בעצם השרת החמה מנרטיקה השרת הנרטיק של החמה פירוש הדבר התגלות השם. ואז מה קורה כשהחמה מוסרת מנרטיקה יש שמש חזקה מה עושה השמש? השמש היא דבר טוב או דבר רע? תלוי. השמש היא מקור החיים והיא יכולה להיות הכי טובה. השמש יכולה להיות שורפת. וזה דבר שנאמר מפורש על ידי הנביא ששמו כשם העברך היקר ששמו מלאכי. יפה מאוד יש עוד מלאכים? ברימי מלאכים בטח כשם מלאכי ברימי ואומר מלאכי זה המילים האחרות של הנואה בתנ"ך חברה חמה כי הנה היום בא היום, כמובן היום של העתיד לבוא הוא בא כלומר הוא מתקרב והוא יהיה בוער כתנור. כלומר השמש תצא מן הרטיקה ואז יהיו שתי תוצאות והיו כל זדים וכל עושה ישעה קש הזדים ועושה הרשעה יהיו כמו קש מה קורה לקש כשהוא עומד מול שמש חזקה? יש שריפה ולהט אותם היום הבא היום זה השמש הבא הזורח עכשיו הוא ילהט אותם אמר השם מצוות אשר לא יעזוב להם שורש והנף כלומר השמש לא תשאיר להם שורש ולא הנף. ומה תעשה עוד השמש הזאת? וזרחה לכם ירעי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה כלומר אומרים חז"ל לעתיד לבוא הקדוש ביוחד מוציא חמה מן הרטיקה רשעים נידונים בה וצדיקים מתאדנים בה. מי לא אוהב לשמש? מול השמש בנחת במיוחד אם נגיד מדובר באיזה ימים חורפיים פתאום מגיעה שבת ואז פתאום נראה שמש נעימה ואתה יושב בחצר או במרפסת ומתאדן בעור השמש שמלטפת את גופך. זאת אומרת אז זה שמש קטנה השמש הגדולה היא האור של השמש שמרפא מאדן את הצדיקים אבל שורף את הרשעה ועשותם רשעים ביטוי מיוחד כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם כלומר הרשעים יהיו אפר תחת כפות רגל הצדיקים. זה מזכיר לי את חברון מסדום חברון מה שקורה פה בפרשה שיש פה שמש שזרחת הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן הרתיקה יש כאן איזושהי התנוצצות של העתיד לבוא בדמות השמש הוצאת מן הרתיקה באותו רגע יש צדיק בחברון שקוראים לו אברהם והוא מתאדן וזרחה על הכם יש משמש צדקה ומרפא והנה יש מרפא מרפא לאברהם באותה שמש מחר תשרוף את סדום שנמצאת בכפות רגלי אברהם כמו שאומרת לכם חברון פה וסדום פה אז כאילו רגליה של חברון של הצדיק אברהם מחר ידרחו על האפר של סדום שאין לה זכות קיום בגלל זעקת האשוקים שעולה מסדום.

הקשר בין לוט לגאולה אז אנחנו רואים שיש פה פרשה גאולית יש פה גאולה נכון זה פותח נכון אז מה פה הגאולה ומה הסיפור של לוט? המלאכים באו לעשות שני דברים חוץ הריבוש שכרגע אמרנו המלאכים באו בשביל לבשר על הדתה של יצחק על הדתו של יצחק מסתבר שהבשורה על הדתו של יצחק לא תהיה שלמה אם לא יהיה ניסיון להשיב את לוט מבית אברהם. למה הקב"ה רוצה להציל את לוט? מה אתה רוצה להשמיד את סדום מה הלוט מה הסיפור של לוט ולמה אברהם מתפלל על אנשי סדום תפילה כל כך חזקה? אברהם לא מוותר לקב"ה אולי יש עשרה הקב"ה אומר טוב לא אשחיד עבור העשרה הקב"ה כביכול יורד לבדוק האם יש עשרה צדיקים הוא לא מוציא עשרה צדיקים אבל בכל אולי בגלל תפילת אברהם הוא מציל את לוט. מה יש לאברהם עם לוט? מה יש לאברהם עם סדום? למה הקב"ה לא מוכרחים את סדום עם לוט? מה הסיפור של לוט? שתי מלאכים ירדו מה? שתי מלאכים ירדו כן. אז כנראה שמאז הוא לא ידע שהוא מציל את לוט. כן, אז השאלה למה כל מלאך עושה פעולה אחרת? אחד באי זה אחד פרסים זהו, אז הוא ידע כבר אז שמלאכים לא יצילים את לוט. כן, אז כבר אז אני שואל מה הסיפור של ההצלה של לוט שאתה אמרת לפני התפילה בסדר. כן, הכי נודע אברהם התפלל לכל סדום, הוא לא ידע על ההיכלות אתה צודק, אבל לפני כן רוצים להציל את לוט. אנחנו צריכים להבין את הסוד של לוט שימו לב טוב, המלאכים לא נשלחו להציל את לוט. זה לא כאילו ש… זה כמו דוט דוט שלך זה אברהם? אני היה כזה שבחור עכשיו אברהם הוא חבר שלי אה, אותך אני מציל. זה לא איזה פרוטקציה כאילו כאילו וואלה הוא אחיין של אברהם זה לא נעים, אז בוא נציל את לוט. לא בזה אסקינן פה שימו לב טוב, המלאכים אומרים ללוט יש כאן איזה שיחה מוגזרה. המלאכים אומרים ללוט הער ימלט קום קח את אשתך את שתי מלותיך ימלט על נפשך אל תביט אחריך הער ימלט אין תספה אין תספה אל הער.

הצלת לוט והמשמעות אז תכירו איפה נמצא את סדום מה זה הער? הער של מלאס סדום זה ערך אברון הער הימלט ואז לוט תחיל כמו בנדיש מתחיל לעשות ככה הנה הנה המצב דרכן אנוכי לא אוכל להימלט הער פנטית בקני הרעה הנה הער הזאת קרובה לנו שם היא מצער אני ימלט שם מצער אני לא מצער הוא מתחיל נפשי. זאת אומרת הוא אומר אני לא אספיק לברוח לער אני מוכן לצאת מסדום ולעבור לעיר קטנה חזר לנו שהיא פחות ולכן פחות היו ברעות אני מוכן להימלט לצוער יוצאת באזור שם יותר דרומה ובקשה תן לי להישאר בה קצת מוזר כגן המאפוך אם לוט מרגיש את הפורנות שבה את האסון הטבע שמתרחש פה עכשיו אז הוא היה אמור לתפוס את הרגליים ולרוץ כמה שתרחוק. לכן חזר אומרים שיש פה שיחה שיחה יותר עמוקה בין לוט והמנכים. המנכים אמרו ללוט ההרה יימלט הכוונה שלהם הייתה ההרה יצא אל אברהם כלומר בעצם זה לא שליחות שנועדה להציל את לוט הנושא פה זה לא הצלת לוט שלוט ינצל והלך לאחרי זה ללס וגאס זה מקום דומה מקום דומה אולי לא זה לא זה לא כאילו הסיפור הסיפור של לוט יחזור לבית אברהם משם הוא בא משם הוא נפרד יש פה סגירת מעגל תחזור הביתה לבית אברהם אתה אמור להיות שם וזה מה שכתוב כאן בהתמאמה שאמרו לי שיש פה החמצה החמצה של לוט לא חוזר לבית אברהם אז הקב' הוא מתמציל אותו בלי לחזור לבית אברהם והקב' דוחה את החזרה של לוט שמתי היא תתרחש ברות ברות המואביה כי בזה הפשוט שכתוב פה פסוק שלא יצא המקום שלו כך הסביר אותו המערן.

הקשר בין לוט לרות יש כאן פסוק אחרי שהם מצילים את לוט אז פתאום כתוב ככה באשם עם טיר על סדום ועל המורה הגופרית והאש והיה פוך את הערים ותמר את אשתו מאחרה ותהיל איצי מלח דרך אגב גם זה קשור לא משנה והיא בשכה את אלוהים את ערי הכיכר זה כתוב אחרי כל הסיפור הזה אחרי שהוציאו את לוט מהבית ואחרי שאמרו לו הרעי מלט ואחרי שהוא לא רצה והוא החמיץ את היכולת לחזור לבית אברהם ובכל זאת הסכימו לו שהוא יישב בצוהר וישרוד שם ואחרי שהוא קבל מוכרות והוא רואה שכל ערי הכיכר חרבו אסון טבע שאנחנו מבינים מה הוא פקד את האזור שם והכל שם הפך להיות חורבות אז כתוב והיא בשכה את אלוהים את ערי הכיכר ויזכור אלוהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה רק רגע הפסוק הזה היה צריך עוד כותרת לפרשה לפני כן, מה הוא מופיע בסוף אומר המערה לא הבנתם הפסוק הזה הוא לא פסוק שהוא בא הוא לא פסוק שמספר את כל הסיפור שהיה לפני כן אלא הוא כותרת לפרשה הבאה מה קורה בפרשה הבאה והיה לוט מצוהר וישב בער לוט עוזב את צוהר כי הוא מפחד להיות באזור שהיה בו כרגע אסון טבע לכו תעמדו אתם אחי יש בולנים בים המלח מי מוכן עכשיו ללכת ולישון על שפת ים המלח יכול פתאום לפתח עליו איזה בולן אז לוט לא רוצה להישאר בצוהר אז לאן לא תולך אל הער איזה ער הזה זה לא חברון זה צד השני מה יש בצד השני מדינת ירדין, ערי מואב מה שנקרא היום ערי מואב רמת ערי מואב איפה שנמצא נחל ארנון מקום טוב, תניע שם עם כיפה, עם תפילים כשהירדנים התחננו שנבוא אליהם אחרי שנסבור להם את הכנרת אז נגיע ל אז הוא הגיע לרמת ערי מואב ושם הוא התיישב בער דרך אגב אם אתם עושים ים המלח אתם רואים מקום שנקרא סדון, זה לא סדון במקרה זה סתם קראו לזה סדון בטעות והיה עוד מצור ויש שם בער מה קרה שם בער לאות נאואש מהעולם שחרב, מזכיר את נוח מה הוא עושה אחרי שותה יין בעזרת הבנות ואז הבנות שלו שוכבות איתו שהמעשה הזה נראה אולי בעיני אדם פשוט ממעשה מזעזע, בת שוכבת עם אביה כשהוא שיקור אבל חזר ראו בבנות בבנות שלו בנות צדיקות שעשו מעשה של אפשר להגיד מבחינתם הם התחברו למגמה של השם שהשם רוצה חיים, השם רוצה עולם השם רוצה והם בעצם כאילו באו להקים את שם סדון שנחררה כלומר מבחינתם זה היה מתוך אחריות על החיים שעבדו זה קצת מזכיר איבום, שאם אח מת אז בא אחיו ודואג שש שם וזכר על האח שמת, ככה בנות בנות בנות לוט הם דואגות להקים זכר ושארית לסדון שחרבה ומתוך היחסי אישות משתר לוט נוצרים שתי תינוקות לאחד קוראים מואב ולאחד קוראים אמון מואב הזה הגדל ויקים אומה באומה הזאת תבוא יום אחד אישה ששמה רות והיא תעשה בדיוק את הדרך שעשה לוט שהוא ירד מבית אל, פשוט לך לך ועבר ויהיה איזשהו אירוע היסטורי מאוד מעניין שבו מי שמושב את יהודה אלי מלך גם כן יעבור למואב ושם יתרחש מהפך, רות תדבק בנעמי תשור מסדי מואב תעלה לבלת לחם תביא ילד שיקראו לו עובד ולא יהיה בן שיקראו לו אישי ולא יהיה נעל הנכד שיקראו לו דוד המלך כלומר דוד המלך נושא את רסיס חיים מחייו של לוט הוא נושא משהו מהכוח של לוט שעבר אל רות אל מואב מואב הוא הביא עבורתיה של רות רות שמתאחדת עם בועז ויש להם נכד ששמו דוד כלומר המשיח חייב שיהיה לו משהו מהכוח של לוט סימן של לוט הוא יש לו איזה מהו לוט בחר בסדום סדום זה חבל ארץ מארץ ישראל, אולי לא מארץ הקטנה שממזרח לירדן אבל שייך לארץ הגדולה כמו שדיברנו אתמול אין אומרים אני יודע שהוא היה רשם אז זה צריך לדבר חצי חצי, צריך עוד לבר עכשיו גם במסקנה של לוט הייתה לנו נשמה גדולה נשמה גדולה זה לא מה שאתה צניק, אחר כך שיש לך נשמה גדולה אתה לוקח אותה למקומות קשים זכרת נוח גם בזה שבדור הזה רשם זה נורא רשם עם סדום מורשם אבל בכלל אני לא מתייחס אני מתייחס לנשמה קודם כל עניינת תכנוניותיה אפשר להגיד שזה דומה לאיפה הוא חי מה האקלים שבו מופיע החיים שלו גם אפשר להבין ככה אבל היית באומצע הדגודל הנשמתי ועכשיו אני מתחיל להבין את ה… למה הסיפור של הפרשה שלנו הוא סיפור של גאולה אברהם עשה ברית מילה בסוף פרשה תלך לך כשאברהם עשה ברית מילה אתם צריכים להבין כשאברהם עשה ברית מילה זה הביא אותה לדרגת חיים אחרת גבוהה יותר ברית מילה לפי הפנימיות התורה זה התפשטות זאת אומרת הגוף שלנו הוא הרל קורא לנו ברית מילה אז מתפשטים למשל הקבלה החסדים שזה כוחות הנשמתיים מתפשטים בכל הגוף עד שאין ברית מילה כאילו מישהו תופס את הנשמה ולא נותן לה להתפשט בגוף ברית מילה כאילו גורמת לנשמה להתפשט במרחבי הגוף תחשבו עכשיו שאברהם עשה ברית מילה למרות כל גדילתו של אברהם רק בסוף פרשה תלך לך אז הנשמה של אברהם מתרחלת בכל מלוא עבריו, גופו, חייו ודרגות חייו באותו רגע הגיע הזמן הגאולה זורחת השמש יוצאת מן הרתיקה הגאולה זו אומרת שני דברים יש הופעה של כנסת ישראל יגיע יצחק שאלה בסוף פרשה תלך לך הקבלה החסדים אמר שיהיה יצחק מה התחדש פה שבין נבסר על יצחק התשובה היא הקבלה החסדים אמר לאברהם בנבואה ובאמת לא הבעיה כשהמלאכים מגיעים שרה הופכת להיות לפי המדרש אורך נשים היא נהיה לה אורך נשים כלומר התחילה להיות לה מחזור נשים כלומר הגוף שלה הפך להיות גוף שיכול להיות מעובר כלומר זה לא רק פסורה זה כאילו יורדת לתוך המציאות כמו שאברהם עשה ברית מילה ואמרנו שברית המילה פירושה שהכוחות הנשמתיים שנקריאים בקבלה החסדים מתפשטים בגוף אז ככה גם בפרשה שלנו שרה יש לה ברית מילה מה זה ברית מילה? פתאום הגוף שלה נהיה חי אחרי בלוטה נהייתה לה עדנה וחזר להיות לה אורך כנשים שפירוש הדבר שהיא יכולה להביא את נשמת יצחק אז מצד אחד הגילוי של השם מביא את נשמת יצחק אז יש לנו פה יצחק מי חסר לנו פה? לוט כי זאת השלדת זאת השלדת כשאברהם יוצא מחרן לארץ קנן אל המסע הישראלי אל החזון הגדול של הקמת אומה שתקרא בשם השם בארץ קנן ששכחו כל גורי הארץ אברהם בוחר למסע הוא בוחר לצרקי אשתו אבל הוא בוחר עוד אחד שהוא? מי הוא? לוט מה אתה בוחר בלוט? אברהם בוחר בלוט מי זה לוט? אחיין של אברהם מי זה האח? אחיין של אברהם ומי זה האח של אברהם? הרן לוט הוא אחיין ומי זה הרן? אח של אברהם אז אברהם עשה את זה בתוך דאגה לאח שמת חזר אומרים שהרן הוא האדם הראשון שנהרג על קידוש השם חזר אומרים שנמרוד בימי אור בתחילת חייו של אברהם נמרוד זרק את אברהם לכבשן האש אז אברהם עשה את נפשו אל השם אמר אני נכנס לכבשן האש על אמונתי באשם אל אחד יחיד ומיוחד קפץ אברהם לתוך האש ויצא מהאש הרן היה באמצע חצי תוך הצירה ולא ידע לדבוק באמונת הייחוד אמונה באשם או להישאם אחרי התרבות פה של עבודת הילדים כשהוא ראה את אברהם שאברהם נכנס לכבשן האש ויצא הוא אמר אשם אלוקים אמת ואז הוא נכנס לכבשן האש אבל הוא כבר לא יצא הוא נשרף אפשר להבין למה כי אברהם נכנס מתוך ידיעה שהוא ישרף אז אברהם יצא חי והרן נכנס מתוך ידיעה שהוא יצא חי אז הוא נשרף אין מה לעשות, לא משנה אבל הרן הוא האדם הראשון שמת על קידוש השם כביכול זאת אומרת שהרן היה בו חצי תוך צירה ואותו דבר לוט לוט כנראה היה אדם זה לא נותח את דמותו שעוד נקרו אותה לוט אז נתמק בזה עכשיו לוט היה מאוד יצרי מה פירוש המילה לוט בעברית? מה? זה בערמית זה בערמית ובעברית? כיסוי יש סך הכל פעמיים בתנ״ך אני חושב שמופיעה מילה לוט כיסוי זה ישעיהו פרק עבר כתוב שהשם יסיר את הלוט על המסכה הנסוכה על כל הגויים ויש בחרב גוליאט לוטה בסמלה תסתכלו בספר שמואל א' לוט הוא כיסוי כיסוי זה גוף אברהם הוא נשמה ולוט הוא גוף כשהאברהם לקח את לוט הגוף הוא נקרא הלוט של הנשמה כשאברהם לקח את לוט הוא בעצם הבין שכנסת ישראל צריכה את הכוח הנשמתי שלו של אברהם ואת הכוח היצרי החזק של לוט ואז לוט לא עמד בעשרה ניסיונות שהתנסה אברהם באיזה שלב הוא אמר כמו שרשיק מצטט לנו אי אפשי אין רצוני לא באברהם ולא בערב כלומר לוט בעצם התייש באמצע המסע הוא נפל מהגיבוש של להיות חלק מהעם ישראל ניסו להחזיר אותו בימי המלחמה של ארבעת המלאכים והחמישה שם אברהם ויתר ניסו המלאכים להחזיר אותו פה ויש פה גאולה אבל הוא התמעמע הוא בחר ללכת החוצה ולא פנימה לחברון אבל הקב' הוא זכר זוכר את אברהם זוכר את הרצון של אברהם בלוט זוכר את האור הנשמתי של לוט ולכן הקב' הוא שולח את לוט לעבר את שתי בנותיו ולהוציא את נשמתה של רות שתחזור ותופיע אי שם בימי תהיה אימא של נכות אז יהיה רצון שנזכה לשוב ולחיות גם איפה שלא תהיה חי וגם בעזה שיהיה פרשה הבאה מה קורה אחרי הסיפור הזה? אברהם עכשיו אחרי הסיפור הזה אברהם עוזב את חברון ועובר דירה לאזר