מעמד הר סיני הוא עניין מאוד גדול, ואני חייב לציין כי על זה אנחנו נדבר. הרמב"ם כותב במורה נבוכים חלק ב', פרק ל"ג, שאחרי שהוא ניסה להסביר כמה דברים מאוד מעניינים על מעמד הר סיני, כותב הרמב"ם שאנחנו לא בדיוק יודעים לתאר מה קרה שם. ולכן, מי שינסה לצייר בצורה מוחשית את מעמד הר סיני, בעיניי זה לא כל כך טוב, כי מדובר במעמד נבואי ואנחנו לא בדיוק יודעים מה זה נבואה ואיך זה קורה ומה מרגישים. הראיה למה שאני אומר היא שבניגוד ליציאת מצרים שהתורה מדברת עליה מלא פעמים, מעמד הר סיני פחות נזכר ואין חג בתורה שמנציח את מעמד הר סיני. זה ממש מעניין. כמובן, חכמים גילו לנו בתפילתנו בשבועות שהוא זמן מתן תורתנו, אבל במקרא עצמו אין חג שקשור למתן תורה. זה קצת אומר שזה לא בדיוק אירוע כמו שהתורה לא מדברת על ראש השנה בתור אירוע של יום הבריאה.
דין מעמד הר סיני יש קשר בשני הימים האלה, ראש השנה ושבועות, בשני הימים תוקעים בשופר כי אלה אירועים שמעל גובה האדם. זה לא אירוע פוליטי במובן המדיני כמו יציאת מצרים או הליכה במדבר, ולכן יש לנו פסח וסוכות. צריך לנסות להבין קצת את הסודות של מעמד הר סיני, בתוך הידיעה שלא נבין את הסודות, אבל לפחות קצת נצא מהלבוש הפשוט ונתכנס לפניות של מעמד הר סיני. האם עם ישראל שמע בהר סיני שיעור כמו שאנחנו פה עושים שיעור בלשון מודרנית? האם עם ישראל שמע פודקאסט? עם ישראל נכנס לאוטו כמו שעושים אנשים שרוצים לנצל את הזמן, נכנסים לאוטו ולוחצים על הפודקאסט והם שמעו שיעור מאוד מעניין. השיעור היה עשרת הדיברות, ממש מרתק. הדבר הזה אני לא מקבל אותו משום שחז"ל מדברים על דברים נורא עמוקים. למשל, חז"ל אומרים שעם ישראל שומע את כל הדיברות ברגע אחד, כאילו משהו ששמיעה לא רגילה.
ראיית הקולות ביטוי "וכל העם רואים את הקולות" הוא נגד ההיגיון שלנו. רואים את הקולות? אמורים לשמוע קולות ואמורים לראות מראה. מה זה? חז"ל כבר מדברים שיש שם משהו שהוא לא בדיוק שמיעה רגילה קוגניטיבית של שיעור שאתה שומע. מה שמחזק את זה זה פשוטו של מקרא. אני רוצה שניה אחת ללמוד את הדברה הראשונה והשנייה. הדברה הראשונה והשנייה כתוב כך: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי." יש לנו כאן שתי הדברות הראשונות. הדברה הראשונה היא מצוות האמונה האמיתית, האמונה בקיומו של אלוהים, ולצד זה האיסור הגדול על עבודה זרה. אם זה שיעור, אז המשמעות היא שהקב"ה הוא בעלי עם ישראל, כמו מעביר שיעור שבא כמו אדם שפוגש חבר. לפי הפשט, "אנוכי ה' אלוקיך" ה כמו שאני אבוא אל מישהו ואגיד לו שלום, אתה רואה אותי, הנה אני עם פרצופי. אלוהים אומר, הנה אני.
חוויה של אמונה אם עם ישראל ראה את השם, אז זה כבר עצמו חוויה של אמונה. אלוקים ראיתי. בהמשך התורה כתוב שמשה רבנו ממש התפלל שם באזור מעשה העגל. משה רבנו אומר לה': "הראני נא את כבודך." הקב"ה אמר: "לא תוכל לראות את פניי כי לא יראני אדם וחי, אבל אתה תראה את אחוריי." כלומר, יש מושג שנקרא לראות את השם. מה זה לראות את השם? השם אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אלא כנראה שהפשט הוא שכמו שאצלנו המושג ראייה הוא שאני רואה אותך, כלומר אני ממש מזהה אותך, יודע מי אתה, משיג אותך. "אנוכי ה' אלוקיך" פירושו שעם ישראל חווה חוויה של ראיית השם, השגת השם. חוויה מוחשית של הקב"ה ניצב באופן מאוד מוחשי. זה נקרא אמונה, כי מה זה אמונה? אמונה פירושה להכיר את מי שאמר והיה העולם. עם ישראל רואה את השם, כלומר עם ישראל חווה חוויה שבה הוא רואה את החיים, השורש של הבריאה שהוא אלוקות הבורא, השורש של החיים. קדוש קדוש קדוש הם רואים משהו גבוה מעל גבוה ואז הם אומרים הם לוקחים את כל הדבר הגבוה שהם משיגים. המלאכים אומרים מלוא כל הארץ כבודו, הם מורידים את קדושת השם מתוך המציאות שהיא מחיה את המציאות. ואחר כך באים הסרפים, הסרפים אומרים ואז באים האופנים וחיות הקודש. כמו שאתם שומעים, הסרפים הם מלאכים גבוהים יותר ולכן הם כל הזמן נשרפים. ואז באים האופנים, זה הגלגלים והחיות זה המרכבה שיורדת למטה לארץ, מלאכים מסוג אחר, והם אומרים ברוך שופע כבוד השם ממקומו. כלומר, הם מורידים את זה עוד יותר למטה את החיות האלוקית. זה קורה כל בוקר וכשזה קורה שירה גדולה בעולם. תראו כל המלאכים מתאספים, מקבלים, נותנים בשפה ברורה ומתוך זה נוצרת המציאות.
הקשר בין תפילה למציאות בקיצור, זה לא שיר בתפילה שחרית. רבינו חננאל אומר תראו לכם שיהודי לא רק אומר את זה בתפילה אלא בתפילה פתאום הוא שומע את זה, הוא חש בזה, הוא רואה את זה, הוא רואה את זה נחוכה ואז הוא רואה את דברי אלוקים חיים. ואיפה דברי אלוקים חיים? הם מתלבשים. מה הברכה הבאה אחרי ברכת יוצר? ברכת התורה אהבת עולם אהבתנו תורה לימדת אותנו. כלומר, זה בדיוק מה שקרה פה. יש פה קולות וברקים, ברכת יוצר ואז יש מעמד הר סיני, יש תורה, ברכת יוצר, ברכת התורה. עכשיו אומר רבינו חננאל, לא רק על משהו מיוחד שבא אליהם, אלא עם ישראל הצליח לשמוע את קולו של אלוקים שנשמע בכל בוקר. הקב"ה כל בוקר מחיה את העולם. מה זה שהשם מחיה את העולם? שהשם אומר לעולם את סודו, את תפקידו, את יהודו. כל בוקר זה יהוד חדש כי ממה אנחנו חיים? מהיהוד, מהנשמה של המציאות שהיא התפקיד. רב ישראל בכל בוקר מוריד את הנשמה החדשה לעולם, המלאכים מורידים אותה. אנחנו על זה מדברים בברכת יוצר אור וזה מה שהעם ישראל נחשף אליו. העם ישראל נחשף אל הפנימיות של המציאות.
מעמד הר סיני והקולות גמרתי את פרק שתיים. פרק א' היה אנוכי השם אלוקיך, זו חוויה של השגת אלוקות. הם לא שמעו פודקאסט, הם ראו את השם. פרק ב' הם בכלל שמעו הקולות והברקים שקידמו את מתן תורה. זה בכלל היה איזושהי הכנה אמיתית כי הם פשוט שמעו את המלאכים. זה פחות, אבל זה בדרך לשמוע את קול השם. זאת אומרת, הם נחשפו אל משהו שקיים תמיד. אזכיר לכם סוגריים מאמר חז"ל במסכת אבות של רבי יהושע בן לוי: "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום" אומרת אוי להם לבריות מלבונה של תורה. אל תחפשו את הר חורב. כבר אמרתי לכם שמעמד הר סיני זה לא בדיוק אירוע ולכן כמה זיהויים יש למעמד הר סיני? יש כשש עשרה זיהויים לפה הר סיני. אתם מבינים כל הר בנגב נקודה מסוימת ועד זה אבל מוסא הוא הר סיני בכדי שזה יחוקר לכם כי זה משג רוחני. כרגע אנחנו עכשיו בואו ננחות אחורה איך עם ישראל הצליח לשמוע את הקולות הפנימיים שיש בכל בוקר או בוקר. התשובה נרוצה לפרשת בשלח וכאן צריך להגיע לדבר הגדול והחשוב למה אנחנו מתעקשים להגיד שמעמד הר סיני זה לא אירוע. מכיוון שאם אתה תופס את זה כאירוע שוב, אירוע זה כאילו אירוע חג, אירוע ספציפי. כי אם אתה תופס את זה כאירוע אתה בעצם מבין ככה: יש עולם והקב"ה הוא רוצה עכשיו העולם. אתה יכול, אתה יכול איך אומרים אל תתנו לעולם הזה לעטות אתכם כי העולם הזה מטעה אותנו עד מאוד.
התורה והעולם משפט ברסלבי: הקב"ה הוא רוצה לעזור לנו כדי שלא נסתבך בעולם. הקב"ה הוא רוצה לנו ספר טוב, עצות טובות איך לחיות פה. פעם הם אומרים איך לחיות שבעים שנה, היום אפשר להגיד איך לחיות תשעים שנה, עצות טובות איך לחיות תשעים שנה. בסדר, לא זאת לא התורה. חז"ל אומרים את המשפט הבא, הוא פשוט מאוד יסודי מאוד: מי שלא חי את המשפט הזה ולא לומד עליו הוא לא נכנס לתוך התורה. היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם או בלשונות אחרים סגנונות שונים: הסתכל באורייתא וברא עלמא או תורה קדמה לעולם. ופירוש הדבר שהתורה היא החלום של השם, הרצון האלוקי הגדול שמכוחו מתוכו הקב"ה ברא את העולם. כלומר, אפשר המשל שחז"ל נותנים זה משל של אדריכל. התורה היא הרעיונות שמשקע האדריכל בסרטוט והעולם זה הבניין שנבנה בפועל. מה היחס בין הסרטוט האדריכלי או מחשבותיו העמוקות של האמן של האדריכל או הכחור יצירת אמנות? מה היחס בין יצירת האמנות שנמצאת פה על הקיר לבין המחשבותיו של האמן שיצרו את יצירת המחשבות? היה האמן מביט במחשבות שלו בחלומות שלו ברעיונות ליבה ובורא את יצירת האמנות. אז מה היחס בין יצירת האמנות למחשבות של האמן? המחשבות של האמן הם הפנימיות של יצירת האמנות שלו. אבל המשל לא יכול לתאר את העוצמה של הנמשל כי במשל התוכנית של האמן נמצאת פה במגירה והיצירה פה ואין עכשיו קשר אמיתי ביניהם. אבל התורה היא באמת נשמת העולם באמת.
התורה והמציאות זאת אומרת ש עכשיו התורה זה לא ספר. הספר הזה יותר נכון שמונח בארון הקודש הוא נושא בתוכו את הפנימיות המחיה את העולם, את המחשבות העמוקות שמתוכם העולם צומח, לא צמח, לא נוצר ואז ניתק הקשר בין המחשבות לבין העולם אלא המחשבות זה כמו שורשים של עץ שעכשיו שהעץ מגדר את הפירות בשנתו המאתיים הוא יונק מהשורשים הקדומים. התורה היא השורשים של העולם, היא התוכנית ההדריכלית החיה והפועמת בתוך העולם ולכן אין דבר כזה מתן תורה. מה זו תורה לתת מבחוץ? התורה זה רק הקשבה לעומק המציאות. אם אני איתה מהפרי של העץ ויחקור מה זה ואני אחפור בעץ ויחפור ובוא אני אגיע לשורשים שלו, התורה זה השורשים. בשורשים אני מבין את כל הלמה העץ הוא כזה ולא אחר ואיך צריך לטפל בעץ וכו'. אז התורה שלנו היא תורה של מילים של דרכות ושל סיפורים אבל המשמעות הפנימית שלה זה שהיא הסוד של העולם, הסוד שמחייה את העולם שזה בעצם התורה היא הלבוש של השם. ולכן בא לא חודש זה אירוע של מתן תורה. התורה נמצאת בתוך המציאות. כל זה מחזיר אותנו איפה ניתנה התורה ביום הבריאה. מה כתוב על הבריאה? כתוב "ויאמר אלוקים יהי אור ויאמר אלוקים יהי רקיע ויאמר אלוקים יקוו המים ויאמר אלוקים תדשא הארץ". אמרו חז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם. מה זה בעשרה מאמרות נברא העולם? אם חז"ל אומר לי שיש רק תשע, המאמר הראשון הוא בראשית, הוא המאמר הכללי הכולל את כולם הראשוני. אפשר להגיד במאמר אחד נברא העולם שמתחילו לצעור עוד תשע מאמרות. מה זה המאמרות האלה? "ויאמר אלוקים" תרושו והתגלה רצון של אלוקים. זאת אומרת העולם הוא רצון אלוקי.
העולם כדיבור אלוקי ולכן מהו המבט הנכון על העולם? האם את העולם רואים או את העולם שומעים? שומעים. לראות את העולם זה לראות את הלבושים אבל באמת העולם הוא דיבור של השם. אף אחד לא מדבר על עצמו. למי השם מדבר? "ויאמר אלוקים ויאמר אלוקים" אמרים מי מדבר אלינו? כלומר העולם הוא שופר של השם. ומה זה מתן תורה? זה לשמוע את קול השופר. כלומר העולם הופך ממצב שבו רואים את העולם למצב שבו שומעים את העולם. זו הכוונה שכל העם רואים את הקולות. כלומר הם חשים בצורה מאוד מאוד ברורה במה? בכל האלוקי. כל השם בכוח, כל השם בהדר, כל השם שובר הרזים. זה הכל האלוקי שהולך מימי מעשה בראשית. לכן עשרת הדברות זה מול עשרת המאמרות. בעצם הם צריכו לשמוע את הקולות ככה מזמין אמרו לשפת אמת. צריכו לשמוע את הקולות במעשה בראשית. אז אז רק רגע דרך אגב טוב אני לא נראה לך תרם מדי בזה. אז שאלתי שאלה מקודם לפני שנייה איך הם הצליחו לשמוע? התשובה היא קשורה לפרשת בשלח. אמרתי כך כותב ספר הזוהר עם ישראל ניזון מאמן שהוא בשני עצמו צריך לדבר על אמן סוגריים. אתם תסתכלו שם על התורה יש שם שני עניינים יש מאן ואסלאב. אסלאב הוא פתרון להזנת עם ישראל. אמן זה משהו אחר. אמן אני עכשיו אומר בקיצור וזה צריך ללמוד בצורה יותר ארוכה אבל עברנו פה עכשיו בשלח אנחנו לא יכולים לדבר עוד עכשיו. אמן חז"ל מסבירים גם בזוהר שעם ישראל אכל נכה מן השמיים. נכה מן השמיים פירושו מזון שלא יתלבש בנבושי העולם הזה. כשאני אוכל אני אקבל חיים. לקבל חיים זה לקבל משהו רוחני אבל זה מתלבש בתוך התמר שאכלת. זה כמעט כמו אמן. אבל אמן זה היה חדש בחורס. קילף קילף פעם דיברנו זה בשיעור לפסח שיש את הלחם החמץ שזה לחם שעטוף בהמון לבושים מעל זה יש את לחם המצא שזה כאילו לבוש דק מעל זה יש את האמן שזה החיות האלוקית. אבל יש גם מעל זה כתוב שמשה רבנו באר סיני לא אכל ולא שתה. אבל אין דבר כזה אלא כתוב שהוא נזון מזיו השכינה כמו שכולנו תלמוד צדיקים ישרים אתה רוצה עם בר השם ונהנים מזיו השכינה. אז זיו השכינה מתלבש במאן. אמן מתלבש במצא. המצא מתלבשת בלחם. בסדר גם בזוהר גם זה לא נכנס לכל הפרטים.
המשמעות של אכילת המן מה קורה לאדם שאוכל את אמן ואוכל את אמן ושוב אוכל את אמן ושוב אוכל את אמן? עשנו לכם אשלמה לשיחה על התזונה. אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים. כשאתה אוכל משהו אתה נהיה משהו הזה. בסדר ולכן כשהעם ישראל אוכל את אמן אז מתחיל להזדקח הוא נהיה מאוד טהור מזוכך ואז מה קורה עם ישראל נהיה לא אמרו חז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי אמן. כלומר עם ישראל נהיה כל כך מסוגל לא להיות חיצוני ולראות את גופם של דברים אלא לראות את נשמתם של דברים ואז עם ישראל מגיע לשמוע את כל השם. אבל כל השם הזה הוא נמצא כל הזמן. זאת אומרת שזה מה שקרה לעם ישראל זה לא איזשהו זה לא שהקב"ה עשה מעשה מיוחד באר סיני אלא גם אתה אם תוכל מן מי תטבב או ידחט בעייר שימשה בתורה תטבב אם תוכל מן מי תטבב עייר אז שתגיע לגמל סיוון כבר תוכל לשמוע שהעולם הוא לא דומם אלא העולם חי ויש בו מלא חיות אלוקית ואז פתאום תוכל לשמוע גם את הפנימיות המחיה את העולם את קולו של אלוקים תוכל לראות את אלוקים ומזה יבלט לך עולם שלם של תוכן של ערכים שנקרא המוסר של יסר את הדיברות. זה הסוף זה השיעור בסוף שהוא לא שיעור אלא זה היה אחר. זאת אומרת בעצם הלכנו בריוורס בהתחלה ראינו שעם ישראל לא שמע שיעור אלא עם ישראל ראה את אלוקים אנוכי השם אלוקיך. אבל קדם לזה שהוא שמע את קולות המלאכים קולות וברקים. אבל קדם לזה להיות מסוגלים זה לשמוע יכולת אמן. וקדם לזה עוד משהו יש קליפה על המציאות שלא מאפשרת להגיע לפנימיות. אנחנו אנשים המציאות המעשית הגוף האלם הטבע החומר הוא מסתיר את זה שהעולם כולו דבר השם. מי הוא הכוח שמעלים את השם זה הבריאה החומרית זה הטבע. איפה זה בדיין לביטוי באותה תקופה במלאכות מצרים. זאת אומרת שקודם כל ולכן אני הולך עוד אחורה בריוורס כל ספר שמות מוביל אותנו לפרשת יתרו כדי שכנסת ישראל תוכל לשמוע את קול השם בהתחלה צריך לשמוע איזושהי קליפה קשה מאוד ששמעה קליפת פרעה שזה בעצם האלם של הטבע התרבות של מצרים התפתחה הם לא שמים במלאכות הם תנוקות שנשבו לעולם של טבע במלאכות כי העולם מעלים את האלוקות המחיה אותו ואז נוצרת תרבות מצרים שחיה סוגדת לטבע סוגדת לשמש שחיה מתחת לשמש ולא מעל לשמש זאת אומרת היא מסוד של הבריאה נשבר הכוח הזה.
מעמד הר סיני והקליפה אחר כך יש איזה שהוא משהו שצריך להעמיק בו שעזר כותב שאתרו כתוב שהוא היה כהן לעבודה זרה ואחרי שנשברה הקליפה הוא פתאום גם התרקח הוא כאילו ניצוץ מהקליפה שעלה יש דברים יש שרא יש חומר שצריך לבור השם איש מלחמה מול פרעה ויש איזשהו נקודה וניצוץ בקליפה שצריך להעלות וזה אתרו שהוא פרעה נדחה ואתרו עלה וכך אחרי פרעה ואתר נשבר איזשהו מסך עכשיו עם ישראל אוכל את המן ואז הוא מסוגל לשמוע קולות וברכים ואז הוא מסוגל לראות את אלוקים זה בעצם המשמעות של מעמד הארסיני זה לא אירוע וזה מזכיר את ספירת העומר אנחנו עושים ספירת העומר זה בדיוק אותו יסוד אין בתורה גם כשהתורה הסתירת חג שבוע זה לא שחזאל המציאו שחג שבוע הוא מתן תורה אבל בדיוק אנחנו בדיוק תופסים זה מה שהתורה עושה התורה אומרת אין דבר כזה חג שבועות כיום שבו קרה משהו אין כאלה מה זה חג שבועות איך קוראים לו יום החמישים זאת אומרת שבכל החגים יש את החג עצמו שהוא אירוע צריך תאריך פה זה לא ככה הזמן הוא המהות שלו הוא יום החמישים כלומר אם אתה הולך למזדקך וקורה משהו בתהליך מסוים בארבעים ותשע יום אז מאליו ישמע כל הם ביום החמישים אז אתה לא סופר אותו אתה רק מתכונן אבל כל השם הוא קיים עכשיו כל מה שאמרתי עכשיו זה מאוד משמעותי להבנת אנחנו קוראים לאירוע זה מתן תורה מה הכוונה שאנחנו קוראים מתן תורה מה ניתן לעם ישראל מדרסיני האם ניתן לעם ישראל ספר קודם כל זה לא נכון אפילו לוחות הברית לא ניתנו להם רק אחרי שמשה ולילה הר וזה ספר התורה ודאי לא ניתן להם וכרגע אמרתי שגם שיעור הם לא שמעו שם הם חוו חוויה שמתוכן שנגזרות הם חוו את החוויה של סוד השבת אז מתוכן נגזר השבת הם לא ראו לא שמעו שיעור בו ילכות שבת וגם אפילו לא זכרו אתם מה שבת לא שמעו את זה אלא הם פשוט חוו את החוויה שהעולם צועל לתכלית אז הם ראו את השבת הם הבינו את הרכוש של האדם הם חיו את הרכוש של האדם והבינו אותה לא תרצח הם חיו את זה כמו מראי אלוקים זה לא שיעור אז לפי זה מה זה מתן תורה מתן תורה אם התורה היא קדמה לעולם אם התורה זה א ספר אז מה זה התורה התורה זה הפנימיות של המציאות ניתן לעם ישראל היכולת לראות את הפנימיות של המציאות זה בעצם מה שניתן אתה יכולת לייצר תורה אני יותר קורא לזה מעמד תורה שבעל פה מה הכוונה עם ישראל חווה חוויה של לראות את האמת האלוקית של הבריאה את השורש המנביע המחיה של הבריאה את האלוקות זה ניתן הכוח הזה ניתן לעם ישראל ולכן הכוח הזה המשיך להיות ולכן בעצם מה שיקרה עכשיו זה שיהיו נביאים בעם ישראל אחר כך יהיו תנאים מה זה תנאים זה נביאים בדרגה נמוכה אחר כך יהיו המוראים בעם ישראל ואחר כך יהיה את הזוהר והערי הערי זה בדיוק דוגמה איך יהודים לפני חמש מאות שנה ממש מביא לעם ישראל מרות אלוקים חדשים לעם ישראל מקבל את זה ומזה נוצרת תורה עצומה זה מעמד הר סיני זאת אומרת איפה הוא קיבל את הכוח הזה לראות מרות אלוקים מהאירוע הזה שהוא לא אירוע מהכוח הזה שניתן לעם ישראל שמאחר באנו מכל העמים לעם ישראל יש את הכוח ואת היכולת לראות את הפנימיות של המציאות ואיך אני אגיד לכם את האמת זה נושא לפני עצמו וזה אני אסיים אני לא כל כך אוהב את לא אוהב אני לא חושב שזה כל כך הנקודה העיקרית שמתעסקים עם השאלה השאלה האם מעמד האמיתות של מסורת הר סיני היה מעמד הר סיני או לא היה מעמד הר סיני מעמד הר סיני פירושו שהתורה היא אלוקית זאת אומרת מה שהיהודי חייב להאמין שהתורה היא מן השמיים מה פורוי שהתורה היא מן השמיים שהתורה היא שמיימית כלומר שדברי התורה מהתנ״ך דרך התלמוד ישנאבי התלמוד ועד התורה שעומדת בתי המדרש היום ותחכה כל הנצח מה שיחק ככה זה דורי הדברים האלה הם מן השמיים כלומר מהיכולת של עם ישראל לראות את השמיים כלומר הם לא דברים של מוסר אנושי פשוט בין העולם הזה אלא הם נובעים מסוד העולם ניתן לעם ישראל לחוש את סוד החיים וסוד הבריאה וסוד העולם ולהוריד א התורה הזאת כל ה החשיבות של אמונה בתורה ובמעמד הר סיני היא מרכזית. אי אפשר לעבוד עלינו כשש מאות אלף אנשים ראו את המעמד, וזה מבסס את האמונה. היו התקדשויות באינטרנט והתקיימו דיונים רבים על השאלה האם מעמד הר סיני היה או לא היה. אך הנקודה היא לא האם זה קרה, אלא האם אתה מאמין שיש לעולם מישהו שרצה אותו ומוביל אותו לעתיד ולייעוד עצום. הדברים האלה הם בתוכיות העולם, הקולות והברקים הם החיים האלוקיים שפועמים בעולם. השורשים של זה ניתנו לעם ישראל, והיכולת להשיג את זה נקראת "כנתינתה בהר סיני". בחז"ל מופיע בהרבה מדרשים שמתארים את מתן תורה, שהיו דברים שמחים ומהירים כנתינתם בסיני. זאת אומרת, שהדברים היו אלוקיים והאלוקיות שלהם הורגשה.
החשיבות של האמונה בתורה משמיים החשיבות של האמונה בתורה משמיים אינה בעובדה היסטורית כזו או אחרת, אלא באמונה שלנו שדברי התורה, מהתנ"ך ועד האר"י הקדוש, הם דברי אלוקים. כלומר, הם באו מפנימיות החיים, מהאלוקות. הם לא מבטאים מוסר אנושי או ערכים בסיסיים, אלא קשורים לתיקון העולמות והעולם והעתיד. לכן יש לי חרדת קודש כלפי הדברים, כי אני מאמין שזה דברים שהם גבוה מעל גבוה, למעלה מהשגת האדם, אבל ניתנו לאדם כדי שיוכל לאחוז בשיפולי גלימתם. אני רוצה שנזכור את התורה שתהיה שמחה, כנתינתה בסיני.
