פרשת שבוע | פרשת משפטים – הספר המופלא של פרשת משפטים | הרב שלומי

ולגבונן, איך נפלנו פתאום לפרשת משפטים? בלי עיתות. אז יודעים שיש את החלק של הסיפורים של התורה, ואז פתאום מגיעים לחלק של המצוות, ושלא נדר אחר כך על המשכן. חלקים קשים לאוזניים פשוטות. זה נושא בפני עצמו. מה עושה בפרשת משפטים? איך היא קשורה לסיפור של… כרגע באנו מהר סיני, אנחנו עוד מעט אומרים לשמוע על המשכן. על זה אני גם מדבר. אבל אתם צריכים לשאול את השאלה הזאת. אנחנו נדבר, שנייה אחת, נתעלם מהשאלה איך הגיע לפה פרשת משפטים, ורק ננסה לראות, היש סדר לפרשת משפטים? משום שכאשר אתה קורא את פרשת משפטים, אז אתה רואה ים של אירועים ותגובות התורה לאירועים הללו. כי תקנה, כי ימכור, מכה איש וכי יריבון. שור שנוגח שור, שור שנוגח אדם, שור שנוגח חיה שנוגח לבור, ושומרים, ואחר כך אוסף של דינים. ואתה שואל את עצמך, האם הקב"ה זרק מהשמיים? נגו? הוא פשוט התפזר במצרה פרשת משפטים? או שיש כאן סדר? והתשובה כמובן היא? בוודאי שיש סדר. מי שיגיד שאין פה סדר, אז אני אגיד לו אתה כופר. כי אתה לא יודע שהתורה היא סוד העולמות, הכל מסדר, הכל מדויק. אז השאלה היא לא אם יש סדר או אין סדר. השאלה היא האם יש סדר שהוא גם יכול להיות נראה בעיני הנגלה. כי אם הייתי האר"י הקדוש, הכל היה ברור לי, הייתי רואה פה מבנה עצום של סוד הבריאה, הכל פשוט. אבל אם אני לא האר"י הקדוש, אז מה שנשאר לי זה רק הדברים הנגליים. אז אני רוצה לדעת אם יש סדר. והתשובה היא גם לשאלה הזאת הקטנה של הסדר הנגלה. יש סדר, והסדר הוא מאוד ברור, זה בכלל מבולגן. בואו נראה את הסדר.

סדר פרשת משפטים אנחנו עכשיו נראה שפרשת משפטים, כל הפרשה שעוסקת, אני לא מדבר על החלק הסיפורי של הפרה שמופיע בסוף. אלא אני מדבר על, ואלה המשפטים משתתשים מפנים. אנחנו יודעים שבגדול הוא מחולק לכמה חלקים, אבל אני לא רוצה להגיד לכם אותם עכשיו. אלא אנחנו נתמקד בהתחלה בחלק הראשוני, שהוא דיני נזיקין של התורה. וכבר שאלו, ככה הרבה אנשים שאלו, באמת מה, לא יכול להיות שאין שום סדר בצורה הפשוטה. וזה מתחדד לשאלה, כי למשל, אתה מצפה שדיני שברים יופיעו בחבילה אחת. אבל הפרידו פה דיני שברים. אתה רואה שדיני גנב שמשלם כפל, מופיעים פה פעמיים, ולא ברצף. ואתה שואל את עצמך, למה פעמיים ולמה לא ברצף, אם כבר יש סיבה להגיד פעמיים. וזה מוביל להתבוננות, יותר התבוננות, שאומרת, הסדר מאוד פשוט. סדר פרשת הנזיקים שבתוך פרשת משפטים, הוא לפי מדרגות המציאות. איך מדרגת המציאות, כל מי שלמד רבי יהודה הלוי, יודע את זה, וחוץ מזה כל מי שמסתכל על העולם יודע את זה. דומם, צומח, חי, אדם. אתה יכול להגיד באדם שיש אדם, ויש אדם, אדם, אתם קוראים אדם, ישראל. אם עכשיו, אם עכשיו, נלך ונתבונן, מי הוא הנזוק, לא מי הוא המזיק, לא איך קרה הנזק, אלא מי הוא הנזוק, מקבל הנזק, אז אנחנו נראה, שזה מחולק בצורה מאוד ברורה. אדם הנזוק, בעלי חיים שנזוקו, צומח שנזוק, דומם שנזוק, וזה קודם כל חלוקה מאוד פשוטה. בואו נראה לכם את זה, לצורך העניין אני מתעלם משתי הפרשיות הראשונות, ולמה אני מתעלם מהם, כדי להגיע לסוף השיעור, שם אני רואה את זה. אז דרך אגב פה כשנובדים, עכשיו כשנובדים איתי חייבים ללמוד עם תוך חומש כזה, כי צריך לראות את הפרשיות פרשיות, ומי שאין לו חומש צריך להקשיב, אחר כך לבדוק את זה כשהוא יקרא בתורה.

דיני נזיקין אז יש לנו פרשת עבד עברי, ומה העברייה, ומהם אני מתעלם לרגע אחד, ואז אני עובר ואמרתי לכם שעכשיו, כל הפרשיות יהיו, אדם, שניזוק, מכה איש, באמת, יש כאן כמה פרשות שקשורות להריגה, מדדק, מתקדם, מכי ריבון אנשים ועיקה איש אתרעהו באלן או בגרוף, חבלה, מכי עיקש את עבדו, עבד זה גם בן אדם, מכי נצא אנשים ונקפו אישה רע, ונצאו ילדיה, אישה, מוגבר, זה בני אדם, מכי יקע איש את עין עבדו, גם כן עבד, מכי ייגח שור את איש, כלב, נשך, אדם, ופגע בו, והרג אותו, זאת הפרשייה האחרונה שעוסקת, באדם שקיבל נזק. אחר כך, התורה סגרה את הסיפור הזה, כן, הפסוק האחרון פסוק למדבט, פרק 2 פסוק למדבט, אם עבד ייגח השור או עמה, כסף ייתן לאדוניו והשור ייסכל. כלומר, שור, נשך, עבד, ועמה, נגח. גמרנו עם הנזקים שיראו לאדם. ובמטה תורה היה לדבר על נזקים שקוראים לבעלי חיים. ״כי יפתח איש בו, או כי יחרה איש בו, ולא ייחסנו ונפל שמה, שור חמור״ מה, אדם לא יכול ליפול בו? לא יודע, אני יודע שפה שור אלא אדם, הדברי האשש הללו, שאתה בתור איש אדף היומי, חי אותם, הם לא בנוי רק על איזו דרשה מצחיקה, לא מצחיקה, דרשה של שור ול אדם, אלא באמת, מה לעשות? הגענו לחלק, שפה מדובר על, נזקים שקוראים, שמתרחשים לבעלי חיים. ולכן יש כאן, ״בור שנפלו לתוכו שור וחמור״ אחר כך כתוב ״כי יגוף שור איש, את שור אהו״ וקודם פעם, שדיברנו על נזקים שקוראים להם בן אדם, היה כתוב ״כי יגח שור את איש״ זה וואו, כלב נשך אדם, עכשיו ״כי יגוף שור איש את שור אהו״ כלב נשך כלב, מה יותר חמור? כלב נשך אדם, או כלב נשך כלב? כן? כלב נשך כלב, זה הסיפור השני. אחר כך כתוב ״כי גנוב איש מאדם גנב״ אבל מה הוא גנב? שור עושה, אז מי הנזק פה? שור עושה, כלומר, אנחנו עכשיו חלפנו על פני שלוש פרשיות שבהם הנזוק היה בעל חיים. אז הנזוק הקודם היה אדם, הייתה לו יחידה בפני עצמה, הנזוק עכשיו זה בעל חיים, יש לו יחידה בפני עצמה, מי אדם לבעל חיים? לאן צריכים להגיע עכשיו? צומח, והנה שתי הפרשיות של הצומח, ״כי יבאר איש שדה או חרם, משילח את בעירו ובעיר בשדה אחר״ מה פה האדם עשה? נזקים של ראיית צאן, יבאר, זה לא מלשון אש, אלא מלשון בעיר, בעיר זה בעל חיים, ״כי יבאר איש שדה או חרם״ כלומר, נזקים של ראיית צאן, בן אדם רואה צאן כל הכבוד לו, ואלו החליט לראות צאן בהרוגת התותים שלי. בסדר? אז הנושא פה הוא, שדה או קרם, שזה צומח, פרשייה נוספת, ״כי תצא אש״, הוא מצעק עוצים, ונאכל גדיש, או הקמה, או השדה, מדבר פה על נזקים שקוראים לצומח. ומהצומח לאן אנחנו עוברים? לדומם, וזה הפרשה הבאה, ״כי ייתן איש אל רעהו כסף או כלים״ כאן יש שלוש פרשיות של שומרים, שאומנם בהמשך בתוך שומרים יש גם בעלי חיים, אבל פרשיית השומרים מתחילה, ״בכסף או כלים״ ולמשל פה יש גניבה, ויש עוד פעם דנית השלומים, אבל זה גניבה של דומם, גניבה של דומם, הופרדה מגניבה של בעלי חיים, כי זה בעלי חיים, וזה דוממים.

חלוקת נזקים לפי מדרגות אוקיי, עכשיו אחרי שראינו את זה, שימו לב אני מתחיל מהפרטים ועובר אל הכלל. עכשיו שראינו את זה, אז יש פה חוסר שוויון, זה לא הוגן. כמה פרשיות עסקו פה באדם שקיבל נזק? המון, יש פה אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, ככה, אם לא טעיתי, יש פה תשע פרשיות שעסקות בנזקים שהאו לאדם. לעומת זאת, אין ברירה יש לכם בדיוק שלוש מקומות פה. לעומת זאת, זה לא היה כזה ארוך, לא ידעתי איך להגיד כל כך הרבה. לעומת זאת, כמה פרשיות יש לבעלי חיים שנזוקו? רק שלוש. וכמה לצומח? רק שתיים. וכמה לדומם? רק אחת. וזה כבר אומר לי, אתם יודעים, ככל שמכשיר הוא יותר משוכלל, ככה הוא יותר יכול להיפגע. כן, נכון? רכב, ככל שהוא יותר רכב חכם, יהיו בו יותר תקלות. כמו שאני טועה, אבל נראה לי הגיוני. ככל שהמכונה יותר משוכללת, יותר דיגיטלית, יותר זה, משהו מכני, הוא יותר בסיסי, זאת אומרת ככה, בוא נסביר את זה בצורה יותר עמוקה. בן אדם הוא יצור מאוד עמוק, והוא נוחת לעולם הזה, והעולם הזה הוא לא מקומו הטבעי, בעלי חיים מסתדרים חופשי, כמו שמורים חתול, כל מקום שהוא נופל, הוא נופל על ארבע רגליים. אבל בן אדם, יש הרבה אנשים שהם מסתיינים בזה, שהם קלים לפעול, קלים להיפגע, אומנם הגמרא אומר את האדם תלימז לה, אבל דווקא בגלל שהוא רב האזק, כלומר ככל שאתה יותר נושא בתוכך אור אלוקי יותר גבוה, דומה מלאכה, מהאדם, מלאכה, אל הצוויח, ככה אתה יותר עלול להיפגע. כי העולם הזה יש בו איזשהו יסוד כזה שיש בו נזק, יכול להיווצר בו נזק, יש בו איזה רע שאוכל בטוב וגורם לו נזק וככל שאתה יותר גבוה מבחינת החיות האלוקית שמחיה אותך, ככה בדיוק ישרתי שיחה ככה אתה יותר יותר מסוגל להינזק זאת אומרת דווקא למעלת האדם יש בו יותר פרשיות של נזק אבל אז אוקיי כבר התחלנו לראות שהסדר מאוד מדויק אבל יש פה דבר מאוד מעניין בואו ניכנס שנייה אחת לתוך הפרשיות שבהם מדובר באדם שנפגע האם יש סדר בתוך הפרק שעוסק בנזקים שהאדם קיבל בטח שיש סדר, סדר מאוד גלוי אפשר להגי בפשטות שהולכים מהחמור אל הקל מהנזק החמור אל הנזק הקל ואיך רואים את זה יש כמה פרמטרים פרמטר אחד מה יותר חמור רצח או חבלה רצח יותר חמור מחבה ברור עכשיו יש לי שאלה אבל זה תחברו את ההקלטה מה יותר חמור להרוג יהודי או לפגוע בגוי אז קצת השתמרה מפה שה הגוי שמודובר עליו כאן לא מדובר כאן בגוי בן חורין לא מדובר כאן בכלל באיזה גוי אבל מדובר באבד אבד קנעני הוא האבד הראשון של הפרשה משתמע שהרגעת האבד הקנעני היא פחות חמורה לא בגלל שאפשר להרוג אבדים קנענים חופשי זה בגלל שהוא אבד ואבדים צריכים לפעמים בתקופה העתיקה נושא של עבדות נעזר אותו שנייה אחת אולי בגלל השם מי שישאר בשבת אולי נדבר על זה אבל אבד צריך לחנך אותו לפעמים צריך לתת לאבד מכה כי הוא לא מתנהג יפה לפעמים המכה הייתה חזקה מדי והוא מת אז הורגים אותך אבל זה לא נעשה מתוך רצון לרצוח מישהו לכן זה טיפה שונה לכן זה לא חמור לא שהחיים של הגוי פחות חשובים לנו עכשיו אלא בגלל שהסיטואציה פה היא סיטואציה של עבדות וסיטואציה של מכה שנעשתה מתוך איזושהי כוונה מסוימת אמרתי את זה זה לא קשור לשיעור כל כך אמרתי את זה כדי שאפשר לעבור פה אחרי השיעור אני רוצה שיזכרו לכם את החשבון הבנק מישהו מצוי בזה אוקיי אז שימו לב טוב ועוד דבר אז אמרנו ככה רצח יותר חמור מחבלה וחבלה של הדעה אז בוא נראה שניחת את איך זה מתגלגל פה תראו אני מסתכל על פרק אף א' פסוק ידבט מכה איש ומת מות יומת רוצח מה עושים לרוצח ימות הורגים אותו אין מי שרצח אין לו מקום לחיות בעולם הזה צריך לדעת את זה מכה איש ומת מות יומת ואשר לא צדה והאלוהים עינה לידו כלומר הוא עושה תאונת דרכים הוא הרג אבל הוא לא צדה הוא לא ערב למישהו האלוהים עינה לידו הוא נוסע לפי החוקים מסמתי לך מקום אשר ינוס שמה הוא ילך הוא יעקור ממקומו והוא ילך לגלוץ לא נעים תיקון כפרה וכי יזיד איש על רעהו להורגו בהורמה כלומר מי שירצח בהורמה כאילו שהוא לא התכוון אבל גילינו שזה הייתה כוונת זדון מאי מזבחית יחנו למות וודאי שהוא ימות אפילו אם הוא יברח לבית המקדש מה כי זה רוצה לדבר ולהגיד שאפילו אם הוא יתחבא בעיר מקלט שהיא המזבח לא יקלוט אותו המזבח מי מזבחית יקחנו למות אבל בוא נגיד שלושת הפרשיות האלו נכון זה יותר חמור אבל זה כאילו סניף אני מחשב אותה כפרשה אחת שאדם הרג שאתה תראו דבר פלא יש כאן שלושה דברים שמבחינת הדין שלהם הם בחומרת רצח והם מקה הרעב מקלל הרעב וגונב נפש ומוחר פשע כזה גדול כן זאת אומרת מי שבעצם גנב אדם ומחר אותו לעבדות היקע את תוריו הוא קימה את תוריו זה כמו רצח כלומר זה אונם זה לא רצח זה הקעה זה כללה אבל מבחינתנו התורה שמה את זה בסניף של הרצח כלומר הסדר של התורה מלמד אותנו לחומרה גמרנו את הרוצחים הגענו לחבלנים וכי ריבון אנשים ויקע איש את ראה הוא באבן בגוף וכי יקע איש את עבדו או ת עמתו הוא מת שמו את זה פה שהוא לא התכוון לעקות אותו בשביל להרוג אותו כי זה האבד שלו הוא התכוון לחנך אותו אבל ראה שבועי השבועי איך אתה מחנך את העבדים שלך קצת יותר רגוע נתת לו בן כזה והוא מת נקו מנקם הורגים את האדון הזה לא מתאים מה שעשית אחר כך מדובר על הכאה שגורמת לאסון לא אסון אלא אסון אבל התמונה פה של התורה היא שגורמת להפלה אישה מפעילה בעקבות הכאה שיקעו אישה אחר כך מדובר על לא נכנס כחלק לאיש ואז מגיעים לאיש לשור שיר הגדם שור שיר הגדם אוקיי אז ראינו בעצם קצת טיפה את הסדר בתוך האדם שנפגע אוקיי עכשיו קורה דבר מדהים פרשיית הנזקים היא לא מתחילה ברוצחים אלא בכי תקנה עבד עברי כלומר עבד עברי ועמה עברייה זה מה שאמרתי לכם אולי בשבת נדבר קצת יותר על מהות העבדות עבדות זה תופעה שהייתה בעולם העתיק פחות או יותר אפשר להגיד שהתבטלה והתורה מתייחסת אליה יש הרבה מה להגיד לכם עבדות בתורה לא נכנס עכשיו לעומק כנראה באה להסביר משהו בקשר לסדר התורה בעצם אומרת שהיא לא מוכנה לקבל את המציאות של עבד עברי כלומר עבד קנעני התורה מקבלת את המציאות הזאת אבל היא מאוד מאוד דורשת שהיחס לעבד יהיה יחס מכבד מאוד וזה לא נכנס אבל לגבי עבד עברי התורה שוללת את המציאות הזאת אבל בעולם של התורה יש עבדים מה זה עבד שתבינו עבד זה לא אדם שאני משלם לו כסף עבד זה באדם שקניתי אותו בקנייה שילמתי סכום גדול ומאז הוא ברשותי מה פורש ברשותי הוא לא עבד שאני עכשיו הולך גם אני עבד של שלמה וונחוץקי אפשר להגיד אני יש לי שמושות עבודה אני מקבל לא נכון כי אני בעצם עובד מקבל כסף על העבודה אני גם ברצותי אני הולך אבל אם הישיבה הייתה קונה אותי אז הישיבה הייתה יכולה להגיד לי תבוא בלילה אני יודע שהבחורים לא עשו ככה וככה תבוא ב… עבדות ומשמעותה בתורה עבדות היא מצב שבו האדם אינו שייך לעצמו אלא לרצונות של האדון שקנה אותו. התורה מתירה עבדות לזמן מוגבל של שש שנים בלבד, מתוך הבנה שזהו מצב זמני. התורה שואפת לבטל את המושג של עבד עברי, ומדגישה את חשיבות החירות של האדם. שלילת החירות נחשבת לעבירה חמורה, שכן היא פוגעת בנשמת האדם. הנשמה והגוף האדם מורכב מנשמה וגוף. הנשמה היא החלק האלוקי שבאדם, והגוף הוא הכלי שמלביש את הנשמה. תפקיד הגוף הוא להוציא את אור הנשמה מן הכוח אל הפועל. כאשר האדם חופשי, הוא יכול להגשים את חלומותיו הפנימיים ולהוציא את אור נשמתו לפועל. לעומת זאת, כאשר הוא עבד, הוא מגשים את חלומותיו של האדון ולא את חלומותיו שלו.

חירות וחלומות פנימיים החירות מאפשרת לאדם להגשים את חלומותיו הפנימיים ולהוציא את אור נשמתו לפועל. כאשר האדם עבד, הוא אינו יכול להגשים את חלומותיו, אלא את חלומות האדון. התורה שואפת לחופש של בני האדם, ולכן היא מתירה עבדות לזמן מוגבל בלבד. עבד עברי יכול להתחתן עם שפחה כנענית, מה שמראה על ירידה במדרגת הישראליות שלו.

רגישות חברתית התורה מצווה על רגישות חברתית, מעבר לצדק חברתי בסיסי. היא דורשת מהחברה להיות רגישה לצרכים של גר, אלמנה ויתום, ולדאוג להם. התורה מדגישה את חשיבות הרגישות החברתית והחמלה כלפי הזולת, ומציבה דרישות גבוהות יותר מהחברה לאחר שהכיתה נקייה מעוול.

צדק ורווחה חברתית לאחר שהחברה נקייה מעוול, התורה מציבה דרישות נוספות לרווחה חברתית. היא מצווה על השבת עבידה, עזרה לזולת, והימנעות מהפצת שמועות שווא. התורה מדגישה את חשיבות הרגישות החברתית והחמלה כלפי הזולת, ומציבה דרישות גבוהות יותר מהחברה לאחר שהכיתה נקייה מעוול. נכנס הוא דורש מאיתנו עכשיו לעבור קומה לחברה הרגישה. לא מספיק צדק חברתי, צריך רגישות חברתית כמו שראינו עכשיו במלחמת חרבות ברזל, מלחמת עזה, איך שכל כך הרבה יהודים טובים נרתמים ללכת לכל מיני מקומות שיש בהם מפונים. זו חברה שהיא יותר משפחה, לא להזיק אחד לשני. ואז מגיעות כאן המצוות היפות של העלייה לרגל. הפרשה מספרת לנו גם על מצוות השמיטה, שהיא במובן החברתי: "השביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך וחיית השדה". ואז כתוב: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך". איך אתה מגיע לירושלים? אי אפשר לעלות להר הבית, אי אפשר להגיע לירושלים בלי שהחברה שלנו נקייה מעוול חברתי. עכשיו נזיקים מלאה ברגישות חברתית עם כסף תלווה את עמי, את הגר לא תונה, ואת היתום על המנה ותחזיר עבודה. ורק אז אתה יכול לעלות לרגל.

הבטחת הגשם והברכה בסוף כתוב שהקב"ה יסדק את כל האויבים: "ילך מלאכי לפניך ועבדתם את שם אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימך". יהיה גשם, מלא גשם, ואז תראו אותי מחלה מקרבך. לא תהיה משכלה והכרה בארצך. מעט מעט אגרשנו מפניך. והנה הפסוק שלנו: "ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים וממדבר עד הנהר". זה ממש קורה בדיוק עכשיו במלחמה שלנו. התחלנו מזה שהתפתחה פה רגישות חברתית בזכות המלחמה. ואז "ברך את לחמך ואת מימך", כי השנה הזאת ישנה דגשמים מדהימה. ועדיין לא הגענו לחודש עד העליף ויש לנו עוד חודשיים חורף. חוץ מזה שאנחנו מבקשים שלא יהיה קר מדי לחיילים מגבול הלבנון. זה באמת קשה. אנחנו רוצים שימשיכו לרדת דגשמים, והיה עכשיו שבועיים גשם כמעט ברצף שזה לא היה הרבה שנים. ובעזרת השם עוד ירדו דגשמים.

עם ישראל ותפקידו בעולם עם ישראל הוא מלאך של השם, יש לו תפקיד היסטורי. עם ישראל בכלל לא שייך לעולם. עם ישראל בא להביא את דבר השם להעירו בעולם, לבחור בכל משפחות האדמה. בעצם אנחנו חיה אחת יש בה רכייה וישראל שמה. אנחנו בחרנו מפה והיה מקום לחשוב שעם ישראל באמת זה מין מלאך כזה שמסתבר בעולם, כולו מלאכי, כולו קדוש, כולו לבן, כולו טהור, הוא לא יודע לעשות שום דבר רע, וככה הוא מרחף לו בעולם והביא רק ברכה וטוב לעולם. התורה הקדושה אומרת לנו שזה לא הסיפור שלכם. על כן עמד הר סיני שבו שמענו על דברים נשגבים של עולם של אמונה, שבת וכיבוד הורים. אז מה התורה אומרת? תדעו לכם שעם ישראל מתלבש בלבוש העולם הזה לגמרי. איך הגענו לפה? הרגע היינו בהר סיני, עכשיו אנחנו פה נמצאים עם שדות ושברים ומכות וחבלות. זה עם ישראל. מישהו מזיד על רעהו להורגו באורמה, מישהו חובל ומכה וכל הדברים האלה, והוא גונב. מה זה פה? זה עם ישראל.

התמודדות עם בעיות העולם עם ישראל מתלבש בלבוש העולם הזה משום שזה כל החידוש – שאתה מתמודד עם אותם בעיות שמתמודדים כל העמים, ואתה מתמודד איתם באור השם לפי ערכים עמוקים ונשגבים. זה החידוש של עם ישראל. לא שהוא כזה עם מלאכי שבכלל מנותק מכל המציאות הנפסדת וכולו קדוש ובגדי לבן. לא, הוא חי בתוך העולם הזה ויש בעולם הזה יצרים, ויש בעולם הזה ממון, ויש אהבת ממון, ויש דאגות ויש חשבונאות ויש בלגן ויש אנשים פריליים. כל זה יהיה. דווקא ככה אתם מביאים ברכה לעולם. הברכה לעולם לא באה מאיזשהו הבל כזה שמנותק מכל מציאות חומרית והוא מטיף מוסר לעולם, אלא שיש עם עם בעיות של אנשים. יבלדו פה בעם ישראל כל סוגי אנשים, גם כאלה שהם קצת מעצבנים. אבל אנחנו נדע איך לתקן, איך להוביל את המציאות מלמטה למעלה. זה האור לעמים. זה לא שאתה לא קשור לבעיות העמים, אלא אתה מתמודד עם אותן בעיות שיש שם בכל העולם. יש גם בישראל אותן מצוקות, אותן בעיות, אותן אנשים קשים. החוכמה היא שיש פה את משפט התורה. משפט התורה שאנחנו כל כך קנאים שהוא זה שינהג במדינתנו, ומשפט שמוביל את החברה מתיקון האבל אל חברה רגישה שמסוגלת להיראות לפני השם. ושם נגיע בעזרת השם. תודה רבה לכם.