פרשת שלח לך | אהבת ארץ ישראל | הרב שלומי

אז מה העניין לשלוח את האנשים לראות את ארץ ישראל לפני שנכנסים אליה? כדי להבין את מטרת המרגלים, עלינו להסתכל על המשימות שמשה רבנו נותן להם. אנחנו נמצאים עכשיו בקדש ברנע, השער הדרומי של ארץ כנען, וממילא מה שנשאר לעם ישראל הוא לעבור את המדבר ולהיכנס לארץ ישראל. אנחנו בתחילת חודש תמוז, בדיוק כמו בפרשה, וכל מה שנשאר זה להיכנס לארץ. פתאום משה רבנו עוצר את העם ושולח משלחת לארץ ישראל. מה העניין בזה?

מטרת המרגלים רבי יוסף קארו בספרו "מגיד מישרים" מסביר שמשה רבנו רצה לעורר את אהבת הארץ בלב עם ישראל. מדובר בתיירים שאמורים לספר על יופייה וערכה של הארץ, כדי שעם ישראל יתלהב וישתוקק אליה. הגאולה אינה חיים קלים, אלא דורשת מאמץ, ולכן יש לעורר את הרצון העמוק לארץ ישראל. משה רבנו קורא ל-12 אנשים, כל אחד נציג של שבט, כדי שכל שבט יוכל לראות את חלקו בארץ ולהתעורר לאהבתה. המטרה היא כמו של אברהם אבינו, "קום, התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". זהו חלק מהתהליך של חיבור עם ישראל לארץ ישראל.

משימת המרגלים משה רבנו נותן להם משימות לראות את הארץ, את כוחה, את יופיה, ואת מה שהיא מגדלת. הוא מבקש מהם להביא פירות מהארץ כדי שעם ישראל יוכל לראות את עושרה ויופיה. המטרה היא לעורר את אהבת הארץ בלב העם. המרגלים יוצאים בתחילת חודש תמוז, והם אמורים לחזור לאחר 40 יום, בערך בתשעה באב, עם בשורות טובות על הארץ. זהו תהליך של שינוי והתעצמות בקדושת הארץ, והם מביאים לעם ישראל הבנה חדשה ותקווה לארץ ישראל.

התגובות והקשיים המרגלים חוזרים ומספרים על הארץ, אך גם על הקשיים והמלחמות הצפויות. הם מתארים את הארץ כזבת חלב ודבש, אך גם כארץ שיש בה עמים חזקים וערים בצורות. עם ישראל מגיב בפחד מהמלחמות הצפויות, והם חוששים מהקשיים בדרך. כלב מנסה להרגיע את העם ואומר "עלו נעלה והרשנו אותה, כי יכול נוכל לה". הוא מבקש מהם לא לפחד מהקשיים, אלא להאמין בכוחם וביכולת שלהם לכבוש את הארץ. כלב, כחברונר, מבין את חשיבותה של הארץ ומנסה לעודד את העם להתגבר על הפחדים.

סיכום המשלחת יוצאת עם הרבה התרגשות, כמו משה שעולה להר סיני ל-40 יום. הם יוצאים להר הנגב, מסתובבים בארץ, וחוזרים עם הבנה חדשה ותקווה לארץ ישראל. זהו תהליך של שינוי והתעצמות, והם מביאים לעם ישראל תינוק חדש, סורה חדשה, והבנה חדשה של הארץ. אתם מכירים את האנשים האלה בחברון? שהולכים חופשי, החיילים הולכים עם קסדות ועם גחם בפחד, והילדים בחברון הולכים חופשי. ואומר, מה קרה? זה הביתנו, זה מקומנו. כן? אז, כל אלה שגרים הם בחברון, הסוג הזה, הם גלגול של חברון. של כלב. כלב אומר, מה זאת אומרת? אני לא רואה את העם. מה אתה רואה פה? אני רואה פה את אמת ישראל. אתה רואה פה את, אתה רואה פה קנאנים, רכב ברזל? איפה? אני לא רואה. אני רואה את אמת ישראל, אני רואה את הסוד. אתה רואה את מה שמחסה את הארץ. זוכר? פעם הייתי בעצמונה, ובא אליי איזשהו קורא משפחה, הלכנו על הגדיר מסביב, והוא רואה את כל רפיח. עצמונה, יישוב קטן. הוא אומר, איך אנחנו מוכנים לדבר הזה? מה זה? תראו על העצמונה. אתם פה מוקפים ברפיח. כי אם הוא, מה? זה בדיוק, הם אומרים, תראו, הכל פה מלא בקנאנים. אומר כלב, אני לא ראיתי אותם. לא ראיתי אותם. ויעז כלב את העם, ויבטל כלב את העם הזה שמדברים עליו כאן. אל משה, ביחס למשה, משה, אנחנו עם משה.

האמונה בארץ ישראל והוא אומר, שימו לב עכשיו, לדיוק, אלו נעלה וירשנו אותה, את ארץ ישראל, כי הכל נמוכה לה. אנחנו מסוגלים. והאנשים אשר עלוים, או התיירים האחרים, אמרו, זה עכשיו האמרה השנייה שלהם. דביר, מה שאמרתם זה רק אמרה ראשונה, הם עוד ממשיכו לדבר. הם אמרו, לא נוכל לעלות אל הארץ. זה מה שהם אמרו? לא? הם לא רואים את הארץ בכלל. לא נוכל לעלות אל העם. כי חזקו ממנו. כלומר, הם לא ראו את הארץ, את הסוד, את הפנימיות, את המשמעות, שאם היו רואים אותה, לא היו רואים את הקשיים. אלא מה שהם ראו זה את כל הגורים שנמצאים על הארץ. אז הם אמרו, לא נוכל לעלות אל העם. יש פה דו-שיח של חירשים. הוא אומר, אלו נעלה וירשנו אותה, לא נוכל לעלות אל הארץ. והם אומרים, לא נוכל לעלות אל העם. הוא רואה את הארץ ולא רואה את העם. והם רואים את העם ולא רואים את הארץ. אבל זה רק הדיבור השני שלהם. עכשיו מגיע הדיבור הכואב. גם זה כבר כואב. ויוציאו דיבת הארץ, אשר תארו אותה לבני ישראל. הם אומרים, לא עשינו דיבור על הארץ, הם דיברו על העם, פעמיים. והדיבור השלישי הוא דיבור על הארץ. הארץ אשר עברנו בה, על הטור אותה, ארץ אוכלת יושביה היא. הארץ שאנחנו הולכים לעבור בה, הארץ שעברנו בה, שטיילנו בה, זאת ארץ אוכלת יושביה. מה פורש? ארץ אוכלת יושביה. הארץ אוכלת את מי שיושב עליה. מה הדיבור הזה? מה המשמעות שלו?

פירוש ארץ אוכלת יושביה אתה אומר לי פירוש על פי ההגדה, שרש"י מביא. אבל, זה פירוש על דרך ההגדה. אבל מה אתה אומר על דרך הפשט? אני לא חושב שהתורה בונה על זה שיש פה איזה תמיד הפירוש של ההגדה, הוא עומק הפשט. שהוא סוד נסתר. אבל פשט? מה? הארץ אוכלת יושביה. חייב להסביר את הפשט. פשט רמז דרש סוד. קפצת לדרש. מה הפשט? אני מקווה שלמדתם רש"י, אז אתם יודעים מה הירואי מתכוון. כן שהיו שם הלוויות, אבל מה הפשט? ארץ אוכלת יושביה היא, וכל העם שראינו בתוכה, אנשי מידות. חווים לדבר על העם. העם שראינו בתוכה, מה זאת שמידות? גדולים. שמידות, אחד שם גיבור גדול ויש לו אנשי דלת. עושים וממלאים את כל הדלת בפתח. הוא אוכלת יושביה שכל הם אוכלים ועסוקים לא, לא כתוב שהם אוכלים. לא, האנשים בתוך הארץ. הארץ אוכלת את היושבים בה. הכוונה היא שהיא אוכלת אותם, שהיא מחלה אותם. מה זה מחלה אותם? כי הם לא רונן. ולכן מי ששורד, זה אנשים, לאט לאט איך מסביב את הדלת. ומי ששורד זה רק אנשים חזקים מאוד. כלומר, הארץ הזאת, זה כמו יבוש. מי שגומר את הגיבוש זה רק הכי חזקים. כלומר, הארץ אוכלת את יושביה, היא חסלת את היושבים בה. ורק החזק שורד. יכול להיות שהם שראינו בתוכה אנשי מידות. אולי לא היה, שם ראינו את הנפילים. עוד פעם, אתם ראיתם את הנפילים? שואל כלב. אתם מכירים? אתם ראיתם את הנפילים? אני לא ראיתי את הנפילים, אומר כלב. אז הם מסבירים לו, בני ענק, מן הנפילים. מה, אנחנו בחברון, ראינו את בני הענק, הם מן הנפילים. כלב, אני לא יודע אם אתם כבר מייחסים להם לזה, קושרים להם איזה קשר לכל מיני דמויות מיתולוגיות, דמויות מהעבר הרחוק. כאילו, זה חידוש שלכם. בני הענק, ראיתם? מן הנפילים. ואני באיננו כחגבים, הרגשנו שאנחנו חגבים. ואל תעשו שרק אנחנו הרגשנו ככה. וכן היינו בעיניהם. כלומר, הם התייחסו לנו כחגבים, שבכלל, אף אחד, יש פירוש שחגב זה נמלה. נמלים. לא משנה.

הבנת חטא המרגלים יש פה שאלה קשה. מה הפירוש, מה הפירוש שהארץ אוכלת יושביה? מה הכוונה? אפשר לתת כמה פירושים. פירוש אחד, דמויות אומר, שזה כרגע מה שהם אמרו, שהארץ הזאת, יהיה במלחמה. בארץ הזאת יהיה מלחמה. במלחמה אנשים נהרגים. אז הארץ הזאת אוכלת יושביה. כלומר, אנחנו נמות. הבעיה היא, שזה נאמר כאן כאילו כתיאור, שזו תכונתה של הארץ. זה שיש מלחמות, זה לא שיש פה עם, זה לא ארץ אוכלת יושביה, כתכונה. ולכן, ולכן, ולכן, צריך לנסות להעמיק בתיאור הזה, ארץ אוכלת יושביה. הוא גונס בתוכו. אז בואו נסכם בעצם מה שקרה פה. קרה פה דבר מאוד פשוט. משה אמרו, האלו אמון, שאנשים הצדיקים האלה, הם, הם, ירו את הארץ, התאהבו בארץ, וברוב שהם ירו את הארץ, הם הסתנברו, מיופייה, ומהגנוז ביופייה הזה, כאנשים גדולים, והם הביאו את הבשורה הזאת לעם ישראל, כפי שעסק הלב. במקום זה, הם נבהלו מהעם, כי הם נבהלו מהמלחמה, והם ביסו לעם ישראל, שולחת עוד מלחמה, ויארגו בנים, ויהיו אלמונות, ויהיו יתומים, ויהיה שבי וחטופים. ואז על ידי כך, הגעמו לעם ישראל לבכות, ולהגיד, אנחנו לא רוצים את ארץ ישראל. וכמו שכתוב בהמשך, עכשיו, אז מה היה החטא של המרגלים? שהם לא אהבו את ארץ ישראל. מי שלא אוהב את ארץ ישראל, חותה בחטא מרגלים. זה מה שכתוב פה בפשט, ואין פשט אחר לפרשה. אני יודע שהולכים איתה פרשה, זה בסדר גמור, רק הראת הפרשה הזה שהם לא מאמינים מספיק באשם, שהוא יעזור להם לכרוש את הארץ. אז כל דבר אתה יכול להפוך לבעיה של אמונה באשם. אני לא אוהב את זה. כי אתה מפספס פה את הנקודה הייחודית לפה. זה נכון, חוסר אמונה באשם. אבל הנקודה הייחודית פה היא, חוסר הכרה במעלת ארץ ישראל, כי עובדה שכלב ראה את הנתונים כמו שהם, אבל הוא כל כך, כל כך התרגש מארץ ישראל, כל כך אהב את ארץ ישראל, כל כך הכיר במעט את ארץ ישראל, כל כך האמין את הסוד הגדול של ארץ ישראל.

הסוד של ארץ ישראל ולכן, הוא לא רואה את הקליפה, מה זה, מה זה הקליפה הזאת של כמה, כמו שאמר, עופר וינטר, מה זה כמה נאצים מצ'וקמקים, מה זה. אם אתה מבין, שאתה צריך להיות במקום הקדוש הזה, כאילו אתה מבין את הסוד שלו, אז כמו שיעקב הבין, הוא הבין, שהוא צריך להגיע למים ולהשקוט את רחל, כי זאת אשתו. אז רחל זה ארץ ישראל. זה על פי הבאר. אז בא יעקב, ופותח את הבאר בקלות, כמו שהוא מעביר פקק מבקבוק. ככה כתוב בחז"ל. כמו שאמר עופר וינטר. זה דברים בעיניים מצוינים. כמה נאצים מצ'וקמקים. זה הסיפור. כי אתה אוהב את הארץ. כי אתה ממש צריך להגיע לשם. כי לא יכול להיות שאתה לא נמצא שם. כי יש לך תפקיד גדול להיות שם. אז כל כך אנחנו מבינים, שהבעיה של התיירים, המרגלים, שהם יהיו אנשים צדיקים, משה בני ישראל, שהם לא הבינו את גודל מעלת הארץ. ולכן קפץ להם העם הזה, והפיע עליהם יראת הארץ. וזה כתוב מפורש בתורה, בעיה אשר תותירו מהם, זוכרים את עוד כמה שמות עוד נקרא לזה, בעיה שאת תותירו מהם, לסיקים בעיניכם. אני לא יודע, מישהו פעם, היה לו סיקים בעיניים. זה… לא יודע, לא היה לי. זה שאתה לא מצליח לראות אותו, כי יש לך סיקים בעיניים. אני לא יודע מה זה סיקים בעיניים. סיקים בעיניים. זה מה שקורה. ולכן אנחנו צריכים להבין, איך הם לא ראו את הסוד. מה הם תפספסו פה? בהמשך כתוב ככה, ביטוי שצריך להבין את הסוד שלו, את החוזק שלו. כתוב ככה, ברביעי כתוב, ותפחי מה שאמרתם לבש, זה יהיה, וזה כתוב ראש בתהילים, מה הדבר ההפוך ממעיסה? לחמוד. ארץ ישראל היא ארץ חמדה. חמדת הלבבות. חמדת הקדוש ברוך הוא. והם מעשו בחמדה. הדבר שהרכי צריך לחמוד אותו, הם מעשו. מה זה למעוס? זה להרגיש ריחוק ותיאוב. איך יכול להיות שהם מעשו בארץ חמדה? איך הם לא אהבו את הארץ? איזה דבר יעיר? אומר יעיר, דבר שהוא מסבר, שהוא מתבקש, והוא עולה מתוך הדברים. יש להם איזשהו חיים מסוימים פה טובים, והם מפחדים לעשות את השינוי הגדול הזה. שייכנס לארץ, ארץ שאתה לא יודע, שההנהגה שם תהיה אחרת. אני ממשיך איתך, ואני מעמיק במה שאתה אומר. כי הם אנשים גדולים, ארץ זו נוחות חומרית. מה גם שארץ שלפי הבנתי, אני דיברתי על זה גם פעם שמה, וגם כל מיני פעמים, המדבר זה לא היה נוחות חומרית. אמן זה לא היה כיף. בוא ניכנס לזה. זה לא רק נוחות חומרית, אבל צריך להעמיק בזה. אז בוא ניכנס עוד קצת לביטוי ארץ זו חיית יושביה. ארץ זו חיית יושביה, זה לא קשור, מה שאני אומר עכשיו מבוסס, פרק למדבר בספר חזקאל, דברים לפי מי שכתב על זה, הרב ישראל אריאל, השכם, מנצח. שארץ ישראל כתוב שמה, בחזקאל, לא רוצה, אתה מודה ללכת לזה. ארץ ישראל, יש לה תכונה, להיות ארץ אוכלת יושביה. מכיוון שהקיום החומרי, בארץ, הקיום החומרי, הקיום הפשוט, הוא לא פשוט. צריך לדבר פה קצת גיאוגרפיה, קצת יותר להבין, ארץ ישראל, זה לא סתם, שלערך כל ההיסטוריה, חוץ מהרגעים שעם ישראל חי פה, לפני שעם ישראל חי פה, אבל מהרגע שעם ישראל נכנס לארץ, בתקופות שעם ישראל לא חי פה, ארץ ישראל תמיד הייתה חרבה. זאת אומרת, כשאנחנו יודעים מה ההיסטוריה, משלהי בית שני, אחרי בית שני, אחרי החורבן, אחרי מרד בר כוכבא, הארץ הולכת וגוססת. עד שמגיעים פה לראשית ימי הציונות, לתרום הציונות, לארץ פה היא ארץ שממה לחלוטין, וזה בגלל שהקיום בארץ הוא מאוד מאוד מאוד קשה. יש לזה בגלל כל מיני סיבות גיאוגרפיות, למשל, שהארץ הזאת, היא ארץ הררית, והן בכמעט עמקים, והן בנערות גדולים. כשהיא תלוית גשמים, יש הרבה בצורות, כשהיא נמצאת במקום שהוא לא בקו הגשמים העולמי, הקו של כמה חגרות צפונה מאיתנו, ולכן הגשם פה הוא מוצר יקר, ולא תמיד זה. אנחנו בין המדבריות של העולם, בין האזור הנושב של העולם, זה כזה מקום, אנחנו נמצאים בין הים ובין מדבר, ויש לנו את זה יצואה צרה, ולכן היא תמיד שימשה גם מקום של התגוששות בין מעצמות צפוניות לדרומיות. הרבה תכונות של ארץ ישראל מובילות אותה להיות ארץ, שלא, היא לא, איך אומרים, היא לא נותנת את עצמה, בקלות, אלא רק לא אוהבים אותה.

הקשר לארץ ישראל אי אפשר לקומם את ארץ ישראל משממותה, אלא רק אנשים שמאוד רוצים ואוהבים אותה. ארץ ישראל היא סוד צפון, שמתגלה רק לאוהבים, אבל מי שאוהב אותה, ומוכן להתמסר אליה, אז יתגלה את שפעה, ושפעה הוא אינסופי. וכל מקום מחזר מדברים על כך שארץ ישראל היא ארץ של, איך כתוב בתורה, ארץ טובה הוא? וואלה, הדבר האחרון שהייתי אומר על ארץ ישראל, שהיא ארץ רחבה. הרי כל המרות שלה, שהיא נמרד צרה, מה זה הרחבה הזאת? אז חזר מסבירים כל מיני מקומות, ועוד פעם לא רוצה להכרח שם מקומות, שהארץ הזאת היא בעצם מסתירה את ברכתה. זה כמו אישה, כל הזמן אני חוזר על דימוי של אישה, כי זה הארץ ישראל היא המלכות, היא הנקבה, של כל האורות הגדולים. והיא כמו אישה, שלא מוכנה, היא לא מתפטט לתת את כל עולמה, אלא רק לאהב אותה באמת. רק אם אתה אוהב אותי, אני אתן את עצמי אליך. אבל כשאני אתן את עצמי אליך, אני אהיה זוות חלב ודבש. זה דימוי נשי. ואני אתן את עצמי באיזושהי נתינה אינסופית. כי הארץ ישראל היא מרמזת על כל המציאות, היא תמצית הבריאה. הבריאה היא המקום יבש, לעומת העולמות העליונים, אבל הוא מקום שבו נמצאים כל המחשבות האלוקיות הלמוקות, והרגע שאתה מתמסר לזה, אז אתה, זה ייחשף אליך, כל הסודות, כל האור. ומה קורה לאדם שמלחטן עם אישה, אבל היא לא נותנת את עצמה, והוא צריך לעבוד איתה. לאט לאט מה קורה לו? הוא מתאחד עם הווייתה. כי העבודה הקשה ביחד, גורמת לנו להיות יותר מחוברים זה לזו. וזה מה שקורה כאן. איזה ארץ שהיא? כמו שאמרה עכשיו צ'רנחובסקי, איפה אותה ארץ? כוכבי אותה גבעה, מכירים את השיר? מורים ישנה ארץ? כן? צ'רנחובסקי. זה של השטר ש 50 שקל. מורים ישנה ארץ? ארץ שחורות שמש. היה אותה ארץ. היינו שם בשיר? כן, כשמגיעים לארץ, אז היא יכרועה, איפה היא? ומי שיתמסר אליה, היא תיתן ותיתן, ויהיה פה מה שנקרא בלשון רבי נחמן, מועט המחזיק את המרובה. זה יהיה ארץ ישראל. ארץ סבי. שואלים איפה היא? אם כל הידנים שבא להם הגיעו לפה, איפה יהיה פה מקום? יש פה סוד. הארץ התרחבת, התרחב. מן המיצר, של מצרים, קראת איה, ענני, במרחב. מה שנקרא? ארץ אוכל את יושביה. מי שרוצה להתיישב בה, היא אוכלת אותו. אוכלת אותו הכוונה שהוא מתאחד איתה. זה אמנם נשמע דבר שלילי, אבל בעצם, בפנימיות, זה דבר חיובי. אתה מתאחד עם הקדושה של הארץ, כי הארץ זה הבריאה האלוקית העמוקה הפנימית, ושם נמצא כל הסוד. אתה פשוט צריך להתמסר אליה, והיא תתמסר אליך, ו… הקשר הזה, בנשמת ישראל, לחתיכת הארץ הזאת, זה הסוד של הברכה בכל העולם. ומכאן תבוא הברכה לכל המציאות, לכן הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם. שלושה דברים, דיברנו על זה אלף פעמים. אתה, אברהם, אתה נשמה גדולה, וצריך להתחבר אל הארץ הזאת, כי אם מבטלת את כל הבריאה החומרית הקשה, והחיבור הזה בין הנשמה הגדולה של אברהם לארץ, פתאום יביא את כל העולם להיות מבורך מתוך הברכה שתתפרץ פה. ובדיוק, מה שאמר יאיר, המרגלים חשבו שהם באים לארץ, שהם יושבים בנחת, כותפים ענבים, ולא, פתאום צריכים להילחם עליה, ולעבוד אותה, וזה קשה מאוד. ואז מגיעים מחשבות, עכשיו אני אפתח לכם קודם מחשבות, למה זה מיותר לבוא לארץ ישראל. אני עכשיו מייצג שיטות שבאות ואומרות, למה הדבקות בארץ היא לא טובה לעם ישראל. שיקור מספר אחד, במדבר, זה מה שירתי אותי אמר, זה עומק הדברים שלך, שיקור מספר אחד, במדבר, אנחנו חיים בעולם האצילות, בער האלוקי, אנחנו נזונים ממן, אונם זה לא חיטה סירגל וניתנה רימון זית ותמר, אי אפשר לטבר תמן בשמן זית, כי הוא בארץ ישראל, י אפשר לאכול תמרים, עם גבינה, מהארץ זו בת חלב ודבש, אבל מי צריך את השפע הזה, יש לנו מים ומן, אנחנו חיים בתוך האור האלוקי, לא רוצה את עולם העשייה, טוב לי בעולם האצילות, נאה הגלות לישראל, לא רוצים להתעסק עם המציאות החומרית, לא רוצים להביא את כל האור, בתוך כלים של חומר ולהקים המלאכה. נזכיר לכם משהו, אהבת הגלות, מי צריך את כל המציאות, מי צריך שיהיה לנו צבא, חקלאות, כלכלה, מסחר ותעשייה, רוצים ללמוד תורה בתוך בית המדרש, מתאים לי בגלות, שם יש את ביידן והחבורה שלנו, שם יש את ביידן והחבורה שלנו, ואני יושב לי בברוקלין, ולומד תורה. אנחנו נמות בארץ! מה? אנחנו נגיע לארץ ונהיה כאלה, שימו לב טוב, כאלה לאומנים, נהיה כאלה כמו עיקרים, עיקרים באירופה, שאומרים, הה, הסבא של סבא שלי גר פה, ואני אוהב את הלאום שלי, ובעיניי כולם פסולים. מה זה הבדלנות הזאת? מה זה להתאחם בתוך ארץ מסוימת, ולהתאהב בה? מה זה להיות כאילו, איש הארץ, אנחנו אוניברסליים, כל החיבור הזה לארץ, זה לא מתאים לנו. אנחנו, זה נקרא, אבן מעשו, אבנים. מי בנה את ארץ ישראל שלנו היום? שני כוחות חשובים מאוד. מצד הפנימיות, מי שבנה את הארץ, זה כיסופי היהודים בכל הדורות, שהם מתגנים בעיקר, ביהודים הקדושים הצדיקים, שכל הדורות כספו לארץ ישראל, מתוך התפילה, מתוך התנ"ך, זה החרדים! החרדים הגדולים של הארץ, בזכות מה? אנחנו בנים פה את מדינת ישראל, בזכות החרדים שאלפיים דורות חלמו, בתפילות, בלימוד תורה, הכל היה ארץ ישראל.

הקשר בין הציונות לחרדים וכשמגיעים לארץ ישראל, מגיעים לאבנים, הם עשו בה! הם לא נרתמו בעמוני נאות לארץ ישראל, לפני 150 שנה כשתחילה הציונות. אז מהו בנים אחרים? בנו את הארץ, הציונות. ופתאום הציונות אומרת, לא מתאים לארץ ישראל. לא מתאים לנו. בניהם של החלוצים הגדולים, שהנהיגו את ההנהגה של הארץ, בדור האחרון, הם באים ואומרים, צריך אופק מדיני. אופק מדיני שניתן לערבים מדינה. אנחנו נסתפק במורת ויהיה להם מדינה משלהם. דבר שהוא עזוי, מכל מיני בחינות, אבל, הם אומרים את זה בצורה פשוטה, כי הם לא רוצים את המלחמה, כי הם לא רוצים להיות כאלה לאומנים. הם רוצים קשר עם כל העולם. הם רוצים בריתות אזוריות. מאוד מנהיבות אותם. הם רוצים להיות אוניברסליים.

הקשר בין האבות לארץ ישראל יש לנו שלושה אבות. אברהם, יצחק ויעקב. אברהם, הוא נושא, הוא בעיקר חי את העניין הזה של ונברכו בכל משפחות האדמה. לכן אברהם הוא מאוד מאוד אוניברסלי. יעקב הוא חי את העניין הזה של נשמת ישראל. הוא מאוד מבין את המשמעות של הגלות. הוא לא אוהב את הגלות, יעקב אוהב אין לו חס וחלילה. אבל הוא מאוד מבין את הסוד של הגלות. ולכן הוא נמצא בגלות, כמה פעמים. והוא בנה את הגלות, הוא בנה את המושג של הגלות, שהוא מושג חשוב. יעקב הוא התורה, הוא הנשמה. אברהם הוא אוניברסלי, הוא את הברכה לכל העמים. ולכן שניהם יש להם קצת קושי עם ארץ ישראל. אברהם יכרות בריתות על הארץ, יעקב יוצא לגלות. אבל יצחק הבינו שהוא כולו ארץ ישראל. יצחק, ראשי תיבות, ארץ ישראל. ארץ עצבי, ארץ החיים, ארץ הקודש. יצחק שנולד בארץ, חי בארץ, עזב את הארץ, שזורע בארץ, שהוא חי את הארץ. הוא אומר כל הדברים הגדולים תלויים בקשר אל הארץ. אז כנראה שיושב וכלב, הם כאילו ממשיכים את עולמו של יצחק. ולכן יש כאן שתי התנגדויות פנימיות לארץ. התנגדות אחת זה שהחומריות של הארץ תאפין על הזהות שלנו. זה הפחד של יעקב אבינו. אמר יעקב, משורש יעקב. זה הפחד החרדי מארץ ישראל. במהלכים צדקו, לכו לספר שופטים. תראו איך עם ישראל נכנס לעבודת הארץ עם כל העיסוק העמוק של ההתנחלות. מה קורה בספר שופטים? מתשתשת דמותו של עם ישראל. והצדקו מרגלים. ויש את הכיוון כאילו משורש אברהם. שמה זה להתרכז בארץ ולהיות כאלה לאומיים? ואנחנו כל כך אוניברסליים.

הקשר בין ארץ ישראל לנשמה צריך לזקח את היחס לארץ ישראל. באמת, כאשר אתה בא בלי העולם הרוחני, בלי השטיחות והתפקיד והיהוד הגדול, בלי הנשמה, אז אתה נבעל מארץ ישראל, כי אתה מארץ ישראל זה לאומנות. בטח. או יותר קשה לי עם ההתנגדות כביכול של… הרוחנית כביכול, שהארץ ישראל תחסל את הרוחניות, כי סופו של דבר, המימה היא להביא את האור לתוך כלים חומרים. זה הסיפור של ארץ ישראל. נסיים. בדברים רעפים. שומרים יושבו אבי כלב. הארץ שעברנו בה לתורותה, טובה הארץ מאוד מאוד. יהודי חייב להאמין ולהבין שארץ ישראל היא הארץ הכי טובה. היא טובה מאוד. היא לא טובה מאוד. היא טובה מאוד מאוד. הוא צריך להבין שרק בארץ ישראל הנשמה של עם ישראל יכולה לצאת מן הכוח אל הפועל כפי שאומר את הנרבי יהודה הלוי שיש פה גפן ששמה כנסת ישראל. גפן ממצרים תסיע. תגרש גויים ותטעע. פיני טלפוניה ותשרש שורשיה. והגפן הזאת יכולה להוציא את הענבים ומלא את הים, את הסוד שלה. רק מתוך ארץ ישראל. ולכן הארץ הזאת על הגיאוגרפיה שלה על הצמחייה שלה על בעלי החיים על המים שלה על כל פנים הגיאוגרפיים שלה היא הארץ שהשם תר אותה לעם ישראל. תר הכוונה בחר בה לעם ישראל. רק צריך לדעת, להסתכל על הארץ ואז אתה פשוט לא רואה את העם. לסיים בזה אנחנו לא יכולים לכפות את עצמנו על עם ישראל. אנחנו נחיר עם עם ישראל באשר הוא. אבל לא מפני שאני לא יכול לכפות אני לא אגיד ויצעק את האמת. הקב"ה הוא כל כך רוצה שעם ישראל יחיה וממלוא רחוב ארצו. כי כל חלק בארץ ישראל הוא לא עוד חדר בבית. אפשר לוותר על חדר אחד. שמעתי פעם תלמיד חכם גדול מאוד שאני מאוד מעריך אותו שאומר שהשאלה היא בזמן ההתנתקות אם יהיה זה ארץ רק קדושה גודל החדרים חמש חדרים בארץ או ארבעה חדרים דירת ארבעה חדרים או דירת חמש חדרים לא כל חבל בארץ הוא חבל חיים האם זה היה מנותק מקשר ריאלי בסדר גם אם אני לא גר בבר-הרדן אבל זה לא הסיפור שלנו כל חבל ארץ הוא חבל חיים הוא קשור לנשמה אם אנחנו לא חיים בו אז משהו מהכוחות של עם ישראל לא יוצא מן הכוח אל הפועל והקב"ה הוא בעצם בשמחה תורה תפשין פי ד' הזמין אותנו הזמנה כאבת לחיות בארץ עזה הזמין אותנו והזמנה כואבת אמרנו אתם חייבים לחיות פה וזה ברור שאם עם ישראל יחליט שהוא חי פה המלחמה תהיה מאוד קלה כאשר אתה מתאגרף עם מישהו וזה לא משחק אלא מותר לך להרוג אותו אז אתה יכול להצליח בקלות אם זה משחק אשכללים צריך לתת מכה או חלשה מכה חלשה זה לא כזה פשוט גם הוא ייתן לך מכה אבל אם אתה מישהו שצריך לחיות שם אז מה הבעיה? תן מכה תיכנס! זה לא כזה מסובך אותו הדבר בארץ הלבנון אם אנחנו מבינים שהיא ארץ חיינו והקב"ה מזמין אותנו כל הזמן, הזמנה אחרי הזמנה בואו אליי! אני נמצא פה בארץ הלבנון בסדר אני יודע זה נשמע רחוק מכל רחוק אבל באמת זה פשוט מכל פשוט וצריך לבוא ולהגיד בכל רם שנים לקחו לנו שני מושגים, אנחנו צריכים להחזיר אותם אמרו לנו שאנחנו מבינים את ארץ ישראל ולא את השלום אנחנו מבינים את ארץ ישראל ולא את כבוד האדם אך לא בגלל אהבת השלום אנחנו צריכים את ארץ ישראל כי כך יבוא השלום בגלל כבוד האדם הערבי אנחנו צריכים לחיות בארץ ישראל כי רק ככה יבוא הטוב לערבי וליהודי כמובן ככה יבוא השלום לעולם אנחנו חיים עד הסוף את שלושת היסודות של עם ישראל הנשמה הגדולה שנקראת נשמת ישראל חברת לאדמה הקדושה והחיבור הזה מביא את הברכה לכל העולם זה התכלית הברכה לכל העולם, השלום זהו שלום וארץ ישראל השלמה רק זה מה שהולך ביחד בעזרת השיר