ז׳ באייר ה׳תשפ״ד

שיחות קצרות בענייני יום העצמאות ב-76 למדינת ישראל | ימות המשיח – הרב שלומי

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיחות קצרות בענייני יום העצמאות ב-76 למדינת ישראל | ימות המשיח – הרב שלומי
הרמב"ם מתאר את המשיח כמנהיג שיחזיר את עם ישראל לארץ ישראל, תוך קיבוץ גלויות ופיתוח הארץ. תחיית המתים והעולם הבא מוצגים כעתיד מופלא שבו העולם יגיע לגבהים חדשים. הברכה העולמית תלויה בקוממיות עם ישראל בארצו.

תמלול השיעור

הסוד הגדול של שני עיקרים שונים: אמות המשיח ותחיית המתים. הדברים מופלאים, וכל מי שקורא את הרמב"ם בלכות מלכים יודע שלדעת הרמב"ם אנחנו באמות המשיח. זה לא עניין של השקפת עולם או תחושה סובייקטיבית, אלא הרמב"ם כותב בצורה מפורשת על מושג המשיח. יש מלך המשיח, ומה זה מלך? מנהיג. הרמב"ם אומר שהקב"ה אמר לאברהם אבינו לצאת מחרן ולחיות בארץ כנען, והחיים שלו שם יביאו ברכה לכל העמים. המשיח הוא אברהם אבינו שבא לארץ ישראל לחיות בה. בסופו של דבר, המשיח יהיה המנהיג של עם ישראל שיחזיר את עם ישראל למצב הזה, כלומר, מנהיג שייקח את עם ישראל מארבע קצוות העולם ויביא אותם לחיות בארץ ישראל בחירות.

דין קיבוץ גלויות המשיחיות היא מצב ארצי פוליטי. כל מי שמסתכ על 150 השנים האחרונות יודע שלפני כן כל העם היהודי חי בתימן, מרוקו, פולין וגרמניה, והיום עם ישראל חי בארצו. עדיין יש יהודים בגלות, אך הקב"ה השיב את עם ישראל לארצו. הארץ שהייתה שממה קמה לתחייה ומסגשגת בחקלאות. אחד הניסים המופלאים הוא נס המים של עם ישראל, שהפכה מארץ מצוקת מים למעצמת מים. איך זה קרה ומה קרה זה סיפורים מופלאים, אבל זה המצב היום ברוך השם. החירות של עם ישראל התחילה עם הרצל, האיש המופלא שחשב לקנות את ארץ ישראל בכסף מידי ברוני העולם. התברר שלא נקנה את זה רק בכסף, אלא גם נלחמנו. שלושת היסודות של עלייה וקיבוץ גלויות, פיתוח הארץ והחירות של עם ישראל הם מרכיבים למושג אמות המשיח. חזרה המלכות לישראל, אבל אמות המשיח זה רק התחלת הדרך.

המשיחיות והמדינה הרמב"ם אומר שאם המשיח הזה הוא מדינת ישראל, זה כנראה לא איש אחד. חשבנו שיבוא איש אחד, אבל התברר שהמשיחים הם המון אנשים. כל אותם פועלים שפעלו, מחלוצים ועד עולים ומתיישבים, הם המשיחים. הם בנו את המלכות הזאת. אמות המשיח היא האפשרות של עם ישראל לשיר את שירו בעולם. בגלות, הקב"ה צועק "השמיעיני את קולך", אבל אין אפשרות. אמות המשיח היא שהנשמה יורדת לתוך גוף, ובתור אומה עם ארץ היא יכולה לעשות את דברה. הדיבור של עם ישראל הוא חיוני לעולם. הרמב"ם ממשיך ואומר שיקום מלך צדיק, והמלכות של עם ישראל תהיה מלכות של צדיק. התורה שלנו, שהיא בצמצום עצום, תתרחב. יש לנו ארבעה חלקי השולחן ערוך, אבל הרמב"ם כתב עשרה ספרים. התורה היא עצומה, אלוקית ואינסופית. כאשר הדברים האלה יחזרו, העולם יצמח לגבהים חדשים. הגבהים האלה נקראים עולם הבא.

תחיית המתים ועולם הבא תחיית המתים היא העתיד המופלא שהרמב"ם מדגיש אותו. המקובלים לא יודעים איך הוא ולא יודעים מה הוא. בית המקדש השלישי מתואר בספר יחזקאל, והרמב"ם כותב שבימי בית שני הם לא הבינו את הסודות הגדולים של ספר יחזקאל כי זה שייך לתקופה שלנו. כשנבין אותם, כנראה שנבנה את המקדש. עולם הבא הוא דבר נשגב, העתיד שהקב"ה יודע לצפות. זה עליית מדרגות, קוראים לזה תחיית המתים כי העולם יחסית למדרגתו הגבוהה הוא עוד מת. החיים של הקב"ה השופעים בו אינם מופיעים בסגל גדלותם, ולאט לאט העולם יהיה יותר ויותר חי. האנשים יהיו יותר גדולים, הנשמות יגדלו, ובעקבותיו יתברך העולם כולו. לסיום, אני אוהב את הפרק בתהילים: "הללו את השם כל גויים, שבחו כל העמים כי גבר עלינו חסדו". כל העמים צריכים להלל את השם ביום העצמאות. הברכה של העולם תלויה בקוממיות עם ישראל בארצו. אנחנו נוצרים במערכה עצומה, ועדיין כמו שהרב גבריאל אמר, הים מלפנינו והמצרים מאחורינו, אבל אנחנו הרבה יותר גדולים וחזקים בזכות החלוצים והשגחת שם. אי רצון שמדינת ישראל, שהיא צמח דוד, תגדל ותהיה בשיא כוחה. שנזכה להגיע לתחיית המתים במהרה בימינו.

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בהלכות ומנהגים בתקופת בין המצרים וחודש אב, ומדגיש את ההבדל בין דינים מחייבים למנהגים שנוצרו לאחר חתימת התלמוד. הוא מסביר את החשיבות של הבנת ההקשר הרוחני של התקופה. בנוסף, מתייחס לשאלות מעשיות כמו גילוח וקידוש, ומדגיש את הצורך להבחין בין הלכות מחייבות למנהגים והנחיות כלליות.
תעניות ביהדות מדגישות את המשמעות הפנימית מעבר להימנעות מאכילה ושתייה, ומיועדות לעורר חשבון נפש וצער על חורבן בית המקדש. התהליך הרוחני כולל הימנעות מכעס והתנהלות ברוגע.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים