בספר הזה שמלקט את מאמרי הזוהר הקדוש על המועדים יש לו פה ליקוט על הליכה. היה לי הרבה דברים השבוע ולא הספקתי, אבל מה שהספקתי בחרתי. שני נושאים בעניין הזה, אז בואו נראה קצת. לזו השם. הנושא הראשון הוא כושר. יש צורה מאוד חזקה בין כל הסיפור של החורבן לבין הסיפור של חטא הנחש, חטא האדם הראשון והנחש. נראה את הדברים בפנים. איך ישבה בדד וגומר. רבי לויטאס חוזאה פתח את הפסוק "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה". האישה זה השכינה, זרעה זה הנשמות הקדושות, הנחש זה הסמא"ל וכוחותיו, זרעו זה החיצונים המתפשטים ממנו. יש שנאה גדולה בין הקדושה והסיטרא אחרא מהיום שנברא העולם. הנחש יעץ והכתית את האדם הראשון וחווה. הנחש הראשון הוא מקור לכל הקליפות, הוא הסמא"ל, הוא היה יצר הרע והוא המלאך המוות.
הקשר בין הנחש לקדושה לפני שהנחש חטא היה לו חיבור לקדושה. הוא היה יצר הרע מהתחלה, אבל היה לו חיבור לקדושה. החטא שלו הוציא אותו מהקדושה. הוא עורב תמיד בין גדרי העולם, בין גדרי התורה. הנחש מהרגע של החטא והכללה שהוא קיבל, הוא כל הזמן אויב, הוא כל הזמן עורב ואיבה אשית. לכן צריך לאדם להתרחק הרבה מגדר האיסור כדי שלא ינשכנו שם הנחש. הגדר היא בעצם ההרחקה כמו שאנחנו יודעים. נותן דוגמה מנידה וזה גם נכון על דברים אחרים כמו שמסילת ישרים מביא על נזיר. על יין אסור יין יש הרחקות נוספות. התורה עצמה כבר הרחיקה. הרחקה נועדה כדי לא להגיע לזה והנחש שם נמצא ומנסה לפגוע בהרחקה הזאת. אוי למי שיצר הרע כאילו הוא נושך אותו. השנאה הרעה שהיה לו לשם סמא"ל באישה היא דה אית קריה שנקראת אישה יראת השם שהיא השכינה.
המאבק בין הנחש לשכינה האיבה היא לא רק בין זרעה בין בני האדם בין הנחש לבני אדם. אא האישה זה השכינה והאיבה היא בין הנחש לבין השכינה. הנחש מנסה לפגוע בכלל בשכינה שהיא לא תצליח פה. הנחש נותר את האיבה הזאת עד ששיברו אותה בחורבן בית המקדש להשכיבה באפר הגלות. חורבן הבית הוא הצלחה חזקה מאוד של הנחש במאבק שלו. איך ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה. תסתכל באתוון דרש כל טבע וטבע ותשכח נתירו דה באבו בישה דה אינטרה. תמצא את שמירת השנאה הרעה ששומר סמא"ל לשכינה. איבה רעה. זה ירמיהו ברוח קודשו רומז את זה במילים האלה. עד להתחרב בית מקדשה. רעה איבה רעה בראשי הטבעות. אית נרתלה אית א אם סרטי במדינות הייתה למאס תקרא למפריע בראשי התוון לה בשברך. זאת אומרת אם תקחו עכשיו את הראשי תיבות אחורה מלמאס הייתה במדינות זה יוצא לה בשברך בטבירו לשכינה בטבירו דבי מקדשה בטבירו דכנישת ישראל דבבו וישה עדביק לה בשברך העבה רעה הדביקה נחש לשכינה ושיבר אותה.
הקשר בין חורבן הבית לגירוש האדם המילים הראשונות 14 המילים הראשונות חלקות לשתיים העבה רעה לה בשברך מצליח בעבה שלו לשבור אותה את השכינה להשכיב אותה לאפר. איכה דאידאבקט לההי עבה רעה דא קל דנחש כן זה הכיתרון של נחש קל מרירו דבכייה ברכאים גרם לבחייה של המלאכים ברכאים אילן קראן איכה המלאכים הם מביא פה פסוק מלאכי שלום מר יבקיון ומסטר אחרא קראן איבה מלאכי הסטר אחרא קוראים איבה עד שהגבה בעל הדין הגבה בעל הדין את חובו. אז איכה ואיבה זה כמעט אותה מילה חוץ מהכף והבית הפינה הזאת שיש בבית מעבר לזה זו אותה מילה. איכה איבה המלאכים הטובים מלאכים של הקדושה הם צועקים איכה והמלאכים של הסטר אחרא הם צועקים איבה הם מרחאות צמחים הם הצליחו מלאכים הטובים הם בוכים הם כואבים שהצד השני הצליח במאבק הזה. עוד באותו כיוון מאמר נוסף שככה משלים את הכיוון הזה הוא אומר כך איכה ישבה בדד רבי ארכנז פת והיגרש את האדם כן בחי החד כתוב והישאל חה הוא השם הלוי מגן עדן והיגרש את האדם וישכן מכדם לגן עדן וכולי והיגרש את דה כנסת ישראל בחורבן בים הקדישה ורומד לכנסת ישראל שהיא השכינה הנקראת את אז והיגרש את האדם אז זה לא רק את האדם אלא את כנסת ישראל ובעצם את השכינה ורמוז פה כבר החורבן דה יתרחת בתירוכים כן שבגירושה בגירושים זה הגלות הגלות זה גירוש ועוד דה השתלחת בשילוחין השלחה בשילוחין בבחינה העליונה שבה שהיא משולחת עם אימא אילה לכתיב ותלחנה שניהם ששניהם משולחות עם האדם לתועלת האדם לרחם עליו שיהיו עמו שתי תשובות שתי העין ואז וקורסיה דה מלכה נפלת הכיסא של המלך שהיא השכינה שהיא הכיסא לתפרת הנקרא מלך נפלה עניין נפילתה הוא כמו משליך משמיים ארץ שמים זה התפרת הוא מפרש ואי גרש את אוי שגרש את השכינה וזהו קורסיה דה מלכה זה הכיסא של המלך שהיא השכינה נקראת את ואי דה דברתת שהיא דבר שנתפזרה דה התארחת דה נפלת שנתפזרה שנתגרשה שנפלה בגלות שפה יש נקודה מעניינת הנקודה הזאת של גירושין ושילוחין היה פה יש פה כל הביטויים פה הם נקרא לזה הם שליליים היא התפזרה התגרשה נפלה הכל יש פה ביטוי אחד שהוא מבטא משהו קצת יותר חיובי זה השילוחין כשאתה בשליות אתה במשהו טוב אתה נמצא במקום חיובי אתה בגירוש אתה נמצא במקום שלילי הם גרשים אותך אתה לא שם פה מעניין שהוא אומר והפסוק הרי אומר וישלכאו שימו לב שהאדם הראשון יש ויגרש את האדם ויש וישלכאו השם אלוהים מגנדה אז מה זה אומר זה אומר שאם כל הגירוש הזה של האדם שבעצם זה סילוק יש פה גם שליחות כי בסוף גירשו אותו אבל אחרי גירשו אותו עכשיו הוא יוצא לדרך חדשה לפעמים לאבד יראה זה מזכיר לי קצת את הסיטואציה שלנו של אנשים מגושקתים היה אפשרות שיגרשו אותך ולא זה מספיק כואב זה מספיק זה כדי להגיד די פעם אחד אמר לי אני אין אצלי כיף למבצעים פעם אחת עשיתי פעם אחת עשיתי שליחות למדינה הלכתי ליישב חבל ארץ מסרתי את הנפש השקעתי מדינה לא רוצה תודה רבה אני פעם אחת לא אני סיימתי עם העניין הזה אי אפשר לדון אף אחד על שום דבר כמובן לא דן אף אחד אבל אז הזכרתי יש גם מדרש דומה לזה מדרש רבה בהיכה שמדבר על גירושים ושילוחים זה ככה ישר ככה הדליק לי את הדבר הזה שפה רואים הוא אומר יש פה גם שילוחים לא רק גירושים ופה אפילו משמע שגם בחרובן הבית אז עם ישראל שילחו אותנו לגלות עכשיו גם פה יש שתי אפשרויות או שנתייחס לזה כעונש וזהו ונחכה שזה ייגמר או שנגיד מה אנחנו כבר פה גירשו אותנו בוא נעשה עכשיו את המקסימום שאפשר לעשות ואתם רואים מה אפשר לעשות יש להפיץ את האור בין הגויים ככה הנציב אומר על חית המרגלים כתוב חי שמשה קדוש ברוך הוא שומע את התפילה של משה רבנו אז הוא אומר לו חי אני אם לא אם לא הם לא חלכים אני לא זוכר ככה בדיוק את הפסוק הנציב שם אומר שהוא אמר להם אוקיי אני לא אורג אתכם עכשיו במקום זה קודם כל 40 שנה במדבר זה סיפור אחד אבל חוץ מזה כל הגלויות שאתם הולכים אתם עכשיו תפיצו את האור של היהדות בין הגויים הייתם אמורים לעשות את זה בצורה אחרת להיות בארץ ישרא להדליק פרוג'קטור גדול וכל הגויים יראו אתכם מרחוק וכבר יבואו אליכם לא צריכים ללכת אליהם הם יבואו אליכם לא זכיתם נפלתם טעיתם חטטם אוקיי מה עכשיו קורה אתם תלכו לגויים אתם תעשו ארבע גויים הולכים להגלות עושים שליחות יהודי דוגמה של יהודי איך יהודי מתנהג זה קידוש השם קידוש השם בעניין הזה אז פה רואים את זה פה גרש את האדם זה זה וגם בחורבן הוא אומר שני שילוחים יש פה שילוחים גם של יש פה שליחות רק לא רק נילה נפילה שהיא עטיפארת כן כל התיאור הזה עטיפארת זה זה זה אמפי זה היותר גבוה והוא נופל והמלכות נופלת והכל נופל יש פה גם שליחות כן ומה שכתוב בישכן היינו אהוד את תר החלדה, תור שגרשת השכינה ואת עטיפארת שהיא הבינה הנעלמת ומשם נמשך הדין בגבורה אשכין ואשרי יישוב האחר בעיפוך באה השכינה ואשרתה יישוב אחר בעיפוך עם מה שהיה כי בשעתה התחרבת מקדשה סליק לכבוד הילה הלילה כן עה עטיפארת לכבוד העליון למעלה ואז ירדו כנאי מכמה דעת ומעט את הדמות עם מה שהיא הייתה וכורסיה נטי מנאה והתפרש הכיסא שהיא השכינה נפרדה ממנו כן היה איזה מין פירוד כזה העטיפארת עולה למעלה המלכות יורדת למטה יש פירוד בין זרענפין לבין המלכות בין הקב". לבין כנסת ישראל החלק הרוחני לא יכול להיות בתוך המציאות שלנו, אז הוא עולה למעלה והחלק הגשמי נשאר למטה. כביכול, ישראל לגן עדן הם קרובים לתחתית ישרה את הגן עדן שהיא השכינה למטה עם הקרובים. והתפרש מההוא כבוד הילה נפרד עטיפארת מהכבוד העליון שהוא החוכמה. וישראל הילה את החרב והיא ישרה את לה את החרב שהוא הקליפה למי קם בדוך תדה רבנות שתעמוד במקומה של הגבירה בסוד הכתוב "סמוני נותרה את הקרמים" כמו שלא נותרתי. הנה הקרמים הם כוחות השרים והמישהו הלו באמצע שדרך פה ישפע השפע למי תר ולמי שעב לשמור ולשאוב את שפע הקדוש ולמי שתהיה אורח ד אין דה גיד מאיץ החיים לשתות את מימי השפע הנמשך דרך עץ החיים כדי לזון את החיצונים. שלמה המלך צובח חת שלוש רגזה ארץ וגומר תחת עבד כי ימלוך ושבחה כי תירש גבירתה. הנה הקליפה נקראת שבחה והשכינה גבירה.
הפירוד בין התפארת למלכות ואתה אחר ובאנו למקדש השבחה לגו גבירתה. השבחה היא בפנים והגבירה היא בחוץ ואז זה נאמר "איך ישבה בדד". מה היא בדד? כי מה דה אמר "בדד יושב מחוץ למחנה מושבו". פירוש השכינה יושבת נמזר פה כמו להיות פה איזה המשך אה לא נמזר לי פה "בדד יושב מחוץ למחנה מושבו". אבל לא בפירוש בפירוש נחתך שואה בפירוש מחוץ למחנה די נו בגלות גלות. אז כן, אז זה הפירוד הפירוד הזה הניתוק הזה שיש בין התפארת לבין המלכות והשבחה יורשת את הגבירה במקום שהתפארת תהיה המלכה תהיה השכינה אז במקום זה היא ככה עולה למעלה והמציאות הנמוכה יותר היא היא כביכול כרגע השולטת. עוד ממרה אחת שקשורה לכיוון הזה רואים שזה עזור ככה הרבה מאוד רעה בזה דבר מאוד מרכזי הנושא הזה של גן עדן וחט האדם הראשון. אז עוד ממרה אחת "ראיכה יושבה בדד". רבי חנינא ורבנן פתחי קרא באדם הראשון עמוד הבא תשפי דדת והיקח השם הלוי מאת האדם והניחר בגן עדן והיקח במלך אחור. רבי חנינא אמר לקחו בדברים כמו שכתוב "כך את הארון". רבנן אמרי לקחו ברוח התפארת נקראת רוח כמדה עד אמר היום הוויה לוקח את אדוניך מעל ראשיך והיה על אליהו בשערה השמיים והניחר בגן עדן שהוא סוד המלכות ולהיות לו מנוחה לדעת ולהכיר החוכמה והתורה כן כי סוד אור התורה הוא בתפארת והחוכמה נמשכת משם דבר בכל עיני התורה לימדה קדוש ברוך הוא לאדם.
חטא האדם הראשון אז ראה והספרה והיא אומר לאדם ביום מלכי השרת מתקלצין לפניו עד שראה שם מחמם בשמיים ונתקנה בו וירד מן השמיים כדמות צל על נחש. כן הצל הוא שם מחמם והנחש הוא עלילית ציינוק מה שלו והנה הנחש נראה והצל עליו תוקפא וחילה דילי כל זה כבר כוח של הנחש קריב ההוא נחש לגבי איטתא לעתה קלה מן האיש מכאן דעתה לא איטפטת אלא בעיט את האחרה. אישה מתפטה על ידי אישה אחרת כי הנחש הוא בחינת אישה הוא הנוקבה של השם מחמם עד עכשיו נחש שם מחמם מכירים זה אותו דבר פה הוא מדייק את זה קצת יותר שבעצם הנחש זה עלילית והעלילית היא הנוקבה של השם מחמם הוא השם מחמם זה הזכר כאילו כמו שיש בקדושה יש זכר ונקבה גם בתומי זכר ונקבה אז עלילית היא הנוקבה של השם מחמם והיא זאת שפיתתה את האישה הנחש זה עלילית עלילית זה הנקבה הנקבה פיתתה את הנקבה כאילו יותר קל לאישה להתפטות מאישה. ועל כל פנים חוזר למה שראינו הלכי השרת מקלצין לפניו זאת אומרת עוד פעם תראו את את היסוד של הדברים אדם הראשון עומד בגן עדן עומד ברמה מאוד מאוד גבוהה יש ברוך הוא כל התורה לפניו ואז השם מחמם רואה את זה ומקנה ומנסה להפריע ואז הוא עוד היה מחובר כמו שהיינו בהתחלה אז עוד היה לו איזה חיבור הוא לא היה לגמרי מנותק הוא היה הוא היה מחובר לקדושה אבל גם התפקיד שלו היה להביא את הצד השני והוא מנסה להפריע והוא מצליח וזה מה שכתוב היום אמר לה אישה אף כי אמר אלוהים מיד פתח באף שהוא לשון כעס כמו בחרא אף השם מאחר זה בתחילת דברם של אדם ניכר מי הוא דבר מדהים כך הוא פתח באף להודיע מי הוא צריך לומר התחיל מילת אף גילה שובה מהקליפה.
הנחש והפיתוי כדי שאם חווה לא תרצה לקבל תתרחק מנה מיד אל תקרב את פתח ביתה כמו שהפסוק אומר במשלי דבר מדהים הוא אומר אם אדם מתחיל איתך עם דברים שליליים תרחק ממנו זאת אומרת אתה רואה לפי התחלת הדברים של האדם אתה יכול להתחיל להרגיש כיוון כאילו מה הכיוון שלו מה מה הוא רוצה להתחיל עם המילה אף אף זה כעס אף זה חרון ואיך הוא מתחיל לנחש עם האישה אף כי אמר אלוהים לא תיבואו בכל עץ הגן הולה ידוע דחף אותה הוא מתחיל לשכנע אוה המילה הראשונה שלו זה אף כאיל אומר לך פה איזה רמז כזה ומישהו מתחיל איתך ככה ישר עם איזה אמירה כזאת זה ביטוי שלילי עם איזה אמירה גשה וזה תתחיל תהיה בעמדת תהיה בכוננות לברוח כי מתחיל לראות את הכיוון שלו כבר מתחיל לראות ככה את הכיוון ופה זה נאמר אפור שזה כאילו היה לחווה היה כאילו איזה רמז הייתה יכולה רואה שהוא הנחש מתחיל ככה אז ישר לברוח אבל לא הצליחה התפטטה כמו שגם אנחנו מופעמים מתפטים. מכאן הדרך לכל מה שקרה בהמשך יש פה עוד דף אחד לא יורדת לראות אותו לבד אבל ממש מעניין גם מה שלפניו אני לא רציתי פה להעמיס גם בצילומים ובדפים אבל זה ממש מי שרוצה לראות את זה המאמר הזה שמתחיל בתף פאי וב תף פאי ח' לא יודע אין לכם את זה זה נקרא פה בספר הזה זה נקרא צעקת האהבות החובה מאת המקדש ויש פה תיאור מדהים איך שהוא עובר כאילו כאילו כשנחרב הבית אז יש צער גדול בשמיים לאהבות ואז האהבות הולכים למשה רבנו משה רבנו הולך ליושוע כל אחד הולך לשני כאילו ממש הם מצטרפים אחד לאחד כל אחד הולך הולך לשני כולם בוכים וזה בסוף הם באים לגדוש ברוך הוא מנסים להגיד לו מה תראה מה קורה חורבן וכו' הוא אומר להם תראו מה עם ישראל עשה ואז הם קבלים ואומרים אין לנו מה להגיד אתה צודק הם הולכו לגדושת שמיך אין מה לעשות ואז זה מגיע לרחל מגיע לרחל זה הדף שיש לפניכם רחל נשארת שם לבד והיא מה שנקרא נרחמת כמו אריה היא לא מבטרת והיא לא היא לא זה בגלל הסימנים שהיא מסרה ללאה שורה התחתונה היא שבגלל הסימנים שהיא מסרה ללאה גדוש ברוך הוא סוג של נכנה בפניה עכשיו הוא לא ריצה לגמרי על כל הזה אבל הוא כן מביח לה שיהיה ערך הפעם וש ככה אז מדהים זה נשבע לה היא לא מבטרת לא קיבלה תנחומים עד שנשבע לה שהיא גאה לבניה כה אמר השם הניקו לך מבכי ועינייך מדימה כי יש שכר לפעולתך עד שמסרת סימנים ללאה מה לא בסוף גדוש ברוך הוא אומר להם יש פה ממש תיאור באמת תיאור מדהים כאילו על הצער שיש להם ממש זה כאילו בשמיים שם יש את זה התרחשות שלמה יש את הצער של בני ישראל בחורבן עד מתעוררים האבות והאימהות משה שהוא בסוד הדת איפה איך עזבת אותם שאומר להם אני אני נתתי ליושוע אני סיימתי פה אני נתתי ליושוע אתם הולכים ליושוע בא יושוע אומר להם הנחלתי את הארץ עשיתי את הכל זה אז הם הולכים לארץ ישראל ואומרים מה מה מה עשית וכולי קיצור או משהו עד שמגיעים כאילו עד הם עומדים מול הקדוש ברוך הוא ואומר להם פגמו פגמו בברית קדמו בעבודה זרה וזה שמו שמים את זה אברהם אמר עם אחוי הבגישת שמיכה אין מה לעשות ירצו את אבונם כאילו מגיע להם אין מה לעשות ואז נשארה שם רחל רחל נשארת לבד כאילו ואז מתחיל המסר ומתן איתה ואז היא אומרת אני לא מבטא אני מסרתי את זה כל ברמה נשמע לא בא לקבל את הנחומים ועד שהוא נשבד שמיניקו לוחנברג יש שכר לפעול יותר כאילו מבטיח לה נחמה על זה גם ככה מעניין לראות את זה עוצמה שלה כן טוב בסדר בעזרת השם ככה טעימה.
