שיעור הכנה לשבועות | מהסוד למעשה | ר' אוריאן בן חמו

בעזרת השם נעשה תחנה לשוות קודם כל היום. מה אתה איך היום עכשיו? אני לא יודע מה התחלנו, אני כבר מתחיל להתרגש. זה חג מיוחד, הכנה גדולה. יש לנו באמת התחלנו כבר משהו, התחילה מהלך גדול. התחלנו מפסח, כל ספירת העומר, ועכשיו מגיעים לשבועות. צריך להבין מה זה המהלך הזה ומה הקשר בין אחד לשני. אז הזוהר אומר, תראה, נעשה להשתדל להפסיד את הדברים. יש פה כמה מהלכים עמוקים, קצת יותר, קצת פחות. חלקם מקבלים, חלקם כל אחד בשני עצמו. אבל לא תשנה, נעשה שזה יהיה בצורה מסודרת. הזוהר אומר שהקדוש ברוך הוא שהוציא אותנו ממצרים, עם ישראל היה במקום בעייתי, לא יכול לקבל את התורה. עם ישראל היו כביכול טמאים, וכדי לקבל את התורה היה צריך להוציא את עם ישראל ממצרים כדי שנקבל את התורה.

הקשר בין פסח לשבועות הבעיה שעם ישראל הייתה אז, קודם כל כדי להוציא אותנו ממצרים, הוא העיר אור מאוד מאוד גדול שמכוחו יצאנו ממצרים. אבל מה שבא בקלות הולך בקלות. כלומר, האור הגדול הזה לא בא מכוחנו, כלומר זה חסד השם יתברך שהוציאנו ממצרים, אבל אנחנו לא עשינו שום דבר. אחרי שהוא הוציא אותנו, יצאנו ממצרים, עכשיו האור הזה הסתלק. יש פה מורכבות, כלומר אמרנו שעם ישראל היה טמא, בסדר, עם ישראל היה במקום בעייתי. עכשיו ברגע שהוא הוציא אותנו, אותו אור גדול שהעיר, כביכול כל הטומאה הסתלקה. עכשיו הרגע הסתלקה האור על הטומאה הזאת, בתחילה מסוימת היא חוזרת, אבל בגלל שהיא קיבלה את האור הזה, היא יותר חלשה. עכשיו לנו יש כוח. מה שבמצרים היינו מנסים לעשות זה לא היינו מצליחים, זה היה דבוק חזק מדי. עכשיו אחרי שהיה כבר אור גדול, עכשיו האור הזה הכניס את הטומאה הזאת. עכשיו בכוחנו כל יום נוריד אחד אחרי השני עד שנגיע לשבועות. יש בחינה אחת של ימי ספירת העומר מבחינה של טהרה, כמו שהזוהר אומר שזה כמו אישה שסופרת שבעה נקיים שניתרת לבעלה. גם פה עם ישראל כדי לקבל את התורה הוא צריך לספור שבעה שבועות. זו עבודה שהיא שורשית מאוד, אז זה לא שבעה ימים, זה שבעה שבועות.

מנהגי שבועות עכשיו בשולחן ערוך, אין הלכות שבועות, יש סעיף אחד כזה קטן שאומר שמה קוראים בתורה ונוצרים שתי ספרים, וההפטרה זה מעשה מרכבה וזהו בגדול. אין לי יותר מדי לזה. בסוף זה יום טוב, אז לומדים את הלכות יום טוב כי יש הבדלים בין שבת ליום טוב והכל, אבל מצד העיקרון אין משהו מיוחד בשבועות. כל הנהלי שבועות בגדול זה מצד מנהגים. עכשיו כשנסתכלים קצת בפנימיות של העניין, רואים שזה מנהגים שהם חשובים שחבל לפספס אותם. עכשיו מנהג אחד אמרנו זה יש פה הראשון זה הלכה כדי להתאר אנחנו סופרים ספירת העומר. יש בזה בחינה אחת של הטהרה. בבחינה שנייה זה אותו אור שהעיר בפסח, אנחנו רוצים להחזיר אותו. עכשיו האור הזה אנחנו מחזירים אותו כל יום אחד אחרי השני, שבעה שבועות, שבע כפול שבע. אז בזה אנחנו גם מתארים וגם מחזירים את האור הזה, את הקומה הרוחנית שהייתה לנו בפסח. עכשיו אנחנו יודעים בדרך כלל קומה רוחנית היא כוללת מעשר. עכשיו אנחנו עושים רק שבעה שבועות, איפה עוד שלוש? אז עוד שלוש אנחנו עושים בליל שבועות.

לימוד בליל שבועות יש גם מנהג ישראל נשאר ערים כל הלילה. ככה הרבה נוהגים, גם אומרים שזה כבר בתקופה שלו. הוא אומר זה מנהג, נתפשט המנהג שלומדים כלל שבועות. עכשיו יש לזה כמה טעמים. לפי הפשט יש בפרקי דרבי אליעזר כי שם ישראל בא לקבל את התורה ויש בחור מציע משנים, אז אנחנו לא עושים את אותה פדיחה כל שנה. יש לנו בחינה חדשה שמתעוררת. כן, רגע נגיד שכל חג יש עוצמה הרוחנית שהייתה בחג את הפעם הראשונה מהירה מחדש. עכשיו כביכול זה יש משהו שהוא קבוע במציאות מששת ימי בראשית. יש בחינה מסוימת מהתחלה שהיה צריך להיות חג נגיד של שבועות, חג של פסח. כל החגים כבר הם מופשטים במערכת הבאה מתי הם מתגלים. עכשיו כל שנה אנחנו מוסיפים עוד קומה. עכשיו כל שנה אנחנו עושים עבודה רוחנית בהתאם לחג הזה. עכשיו מה היה פעם לחורת לפני שהיה שבועות? אז בשביל זה ביור ככה מביא הרב ישראל אמיכי ראש ישיבת בית אל. הוא אומר שבשנה הראשונה שמתקנים, כלומר שקרה החג בפועל, הוא קורה, הוא הרבה יותר עוצמתי כי הוא לא רק פועל באותה שנה, הוא גם פועל אחורה ועכשיו כל שנה אנחנו מוסיף עוד קומה אחת.

המשמעות של חג השבועות נגיד בסוף עם ישראל קיבלת התורה בפניו ארבעים ושמונה לבריאת העולם, אז זה היה כבירה כל שבועות של ארבעים ארבע מאות. כן, זה היה חג מאוד גדול. עכשיו כל שנה אנחנו מוסיפים קומה אחת. באמת שיש קצת הבדל בין הפעם הראשונה לכל שנה שחוזר, אבל העיקרון הוא חוזר לעצמו כל שנה. מאיר אותו חג, אותו אור מחדש. בצער השנה אנחנו עכשיו חג מתן תורה. אנחנו עושים את זאת השם קבלת התורה ואנחנו אחלה לזה. אנחנו עושים ספירת העומר שזה עניין של טהרה ואז אנחנו רוצים עכשיו להשלים את העבודה הזאת כי אמרנו שבסוף יש פה קומה רוחנית היא בדרך כלל של עשר ופה זה רק שבע. אנחנו מוסיפים עכשיו יש אמרנו שהמנהג ישראל פרק רילי רבי ליאזר לפי הפשט כי ישנו אז בשנה אנחנו עוד פעם זה החג חוזר על עצמו ועוד פעם זה מתן תורה. אנחנו מקבלים את התורה כל שנה מחדש. אנחנו גם אומרים בתפילה זמן מתן תורתנו ולא זכר לצאת מצרים זמן מתן תורתנו ממש שמאמת מקבלים את התורה של השנה בצורה חדשה. עכשיו כדי לקבל את התורה הזאת אנחנו עושים אמרנו קומה רוחנית זה עשר יש לנו רק שבע שבועות אז לפי רבנו הרי זה לא רק העניין של נשאר ערים בגלל שעז ישנו אין אנחנו חיים לילה אנחנו עובדים מה עובדים הדבר כבר מובן בזוהר שיש סדר לימוד מיוחד ללילה הזאת מה לומדים יש תיקון בסדר לא סתם קוראים לזה תיקון זה באמת מתקן שמה שעשינו בספירת העומר בשבע שבועות נשאר לנו שלוש שבועות כביכול להשלים עכשיו עושים את זה בשלוש שעות בערך כל אחד במהירות שלו. שלוש שעות האלה זה כביכול אנחנו משלימים יש לנו שלושה פסוקים ראשונים ואחרונים מכל פרשה לפרשה כל ספר בספר מכס דן לדפרים וזה אנחנו משלימים את השלושה השבועות האלה במקום השבע שבועות עוד שלוש לילות האלה לא זה אחרי השבע הזה זה כבר תשתית מספיק של כדי להתקדם קדימה. בסופו של דבר עד רבה תגיד מה נעשה יום אחד נקרא עשרה פסוקים ראשונים ואחרונים למה צריך לחגות ככה הרבה אז באמת לא כי יש עוד עניין שאנחנו בדווק הספרת העומר הזאתי כי נגיד כל העניין של התאומה יש דוק בראש השמי העומר שתכ״ס היינו יכולים אם פסח נופל בשבת היינו יכולים לסיים כל העבודה של ספרת העומר במלכה של שבת בל אנחנו לא עושים את זה כי יש עוד עבודה רוחני שאנחנו מנצים את ספרת העומר לעניין הזה שזה לא רק התסקות הטעותית של התאומה שאמרנו שצריך להתאר בהכנה לחג אלא זה גם תיקון חתדם הראשון שזה רוב התקדימים שזה בדווק כאן אנחנו צריכים את הריחות הזאת של הזמן.

תיקון ליל שבועות טוב אז אמרנו יש לנו תיקון אל שבוע זה פסוקים שזה כבר מובא בהקדמה של הזוהר שהסדר הלימוד הזה זה מהתורה, מהתורה לימדים ולימדים לכתובים אחר כך גם הרבן מרי הסביר שהחלק הזה של התנ״ך זה דווקא שלושה פסוקים ראשונים אחרונים וחלק מפרשיות נבחרות וזה הסדר המוכרח ללילה הזה, זה הלשון שלו אחר כך בזוהר מובא שמאז עוברים למדרשים ואז לפנימיות בסדר אז בתיקון אל שבוע הסידורים כבר סידרו גם את זה ואז הביאו מדרש וזאת הברכה כל יני עניינים של מתן תורה הוסיפו גם לאחרונה גם ספר מצוות זו ספר של אחרונים ללמוד את כל המצוות ואז יש לנו עדרה זותה עדרה רבה שזה עניינים של גם כן של קבלה כדי לנסות על פי אז זו מה שהוא הסביר על ספר זה אמרנו שיש לנו פה ספרת העומר ויש לנו ליל שבועות התחלנו את התיקון עכשיו בתיקון הזה רומן שיש עוד עניין אמרנו עכשיו ספרת העומר מבחינה אחת של התארה יש לנו אותה הגענו לעשר יפה מאוד עכשיו יש עוד עוד עניין בשבועות כן גם יש פה מדרש שמואה על הפסוק בשיר השירים שאומר צן ההורן הבני ציון במלך שלמה ובאתרה שיטרה לאימו ויום חתונתו ויום שמחת ליבו כן יום חתונותו זה מתן תורה יש בחינה של חתונה בשבועות חדש באוכל לקנסת ישראל אז יש עכשיו עבודה שאומר הזור שאנחנו עכשיו צריכים לקלשת את הקהלה עם ישראל ועם השושבינים אנחנו עכשיו מכינים את הקהלה העליונה לאחופה מתי החתונה תקורת זה בתפילות עכשיו ההכנה צריכים להכין אותה איך מכינים אותה צריך להביא לקישוטים תכשיטים מה זה אותם תכשיטים זה בספר עצמו כל ספר בכבדה לצפרים יש שם איזה שם שיוצא מהפסוק האחרון שמעניין אנחנו מחבלים כביכול שהוא כל ספר הוא שולח כאילו תכשיט אחד לקהלה ואז על ידי כבדה לצפרים כלומר זה נשאר רק בתנ״ך כמו שאמרנו שיש סדר דמות של עוד דברים אבל מצד רק התנ״ך זה כבר שולח עניינים של קישוטים אחרי שמקשטים אותה הקהלה צריכה ללכת למיגבה גם אנחנו צריכים ללכת למיגבה נכון אז אנחנו הולכים איתה. ואז בבוקר שיש את החתונה ויש בחור החתן מגיע רואה את הקהלה ככה מקבוצית ואומר מה זה מי קישט לך ככה יפה מי דאג לך ככה וממש לרע זה כל אותם חתדיקים שישבו ולמדו כל הלילה. אחד של בחור רושם אותם בספר הזיכרון רווח אותם בשביל מרחות שמילה מאוד מאוד טובה ועוד אומר שאיפוק שאיך הלשון איפוק הוא שטה בשלים כן ישנים את אותה שנה. אומר מי שישר ערך כל הלילה הזה ועושה פה עמודה כזאת גדולה של לקשט את הקהלה אז בזה הוא זוכה שבאמת יש לו ביטוח חיים לא צריך לעשות ביטוח יש פה ביטוח חזק מאוד שאומר שמי שעושה את זה כמו שצריך ולא יישן רגע אחד אז הוא זוכה באמת לביטוח לרשבי. כן כדאי לסמוך עליו לא אני בצורה טובה אנחנו חיובים רשבי הוא אדם טוב כן זה עניין אחד של החתונה שיש פה בשבוע. אמרנו זה בחינה אחת יש תהיה של תארה שלמה ויש אחת של החתונה הזאתי עכשיו נסיף שבאמת זה אפשר לעשות יותר באמת בשבוע בפסח קיבלנו שתי קומות שתי קומות ששלמנו אותם עכשיו הם היו שתי הם היו בשבע ועכשיו שלמנו שלוש ובשבוע נוסיף עוד קומה בלי לשבוע בסדר. אני רוצה לשנות שלושה קומות רוחניות עכשיו שאנחנו זוכים להם ומלבד זה אנחנו גם נתארים ואז באמת אפשר לקבל את התורה עכשיו המובאה בגמרא אומרת בפסחים אמר רבי יוסף ליום ההדקה גרים כמ יוסף יקבל שוקה אולי היום הזה שככה גורם לי ככה לא יש הרבה יוסף בשוק לא הייתי מיוחד בסוף רבי יוסף זה גם נקרא סיני, אבל רבי יוסף אומר היום הזה זה יום מיוחד הוא היה עושה עייגל משולש משובח אנחנו לא יודעים אם זה שלישי לבטן או בין שלוש אבל רגע הוא היה עושה אוכל מיוחד היום הזה כי הוא אומר זה באמת יום מיוחד שהיום הזה גרם לי להיות מי שאני אז יש מפרשים שמה זאת אומרת כלומר היום הזה שקיבלנו את התורה ואני אחר מינם בראשו עסקתי בתורה אבל הנה עכשיו נהייתי רבי יוסף אם לא היה לנו תורה לא הייתי רבי יוסף הייתי סתם יוסף כמו שיש הרבה יוסף בשוק אבל בעומק זה לא רק מצד הכלל שביום הזה קיבלנו את התורה הוא אומר להיום הדקה גרים כלומר שביום הזה נתעסקתי בתורה שהיום הזה הוא שורש כל האמים האלה כן הראשון שאומר שמכל פסח מספרת העומר משווה את כל זה שורש לכל ימות השנה. שהחיתום של כל העבודה הזאי בסוף מגיע ביום הזה שהוא לא יום ארוך בסוף הוא קידוש תפילה קצרה ואז מתחיל לזלל של אימון של כמה שעות ואנחנו באמת זה רומן מאוד מאוד עמוק מאוד גבוה שאנחנו עוסקים פה עכשיו שהוא באמת שורש שמלווה אותנו לכל השנה כולה אז באמת יש חדשיבות גדולה לכל העניינים שנשים ביום הזה אז עכשיו לכל הרעים סיימנו אמרנו שיש לנו שתי קומות שהשלמנו אותם בליל שבועות ואוספנו עוד קומה מה יותר מזה מה נשאר עכשיו לעשות אז מה עושים בתפילות מה עושים בסבודה עכשיו העובד הרוחני בנוי מכמה צדדים יש לנו כל מה שעשינו עכשיו בקבלה יש לנו בחינה של פנים ואחור יש לנו שתי צדדים יש צד אחד של הפנים צד אחד של האחור כל הספירת הומר וליל שבועות וזה אנחנו עושים רק צד אחד רק צד של האחור עכשיו משלימים כנגד שלוש מדרגות האלה משלים לזה פנים זה עכשיו בתפילה בסדר שלנו צפילת לחש וחזרה לחש של שחרית זה מדרגה אחת חזרה ו מדרגה שנייה ומדרגה שלישית זה לחש וחזרה של מוסף ואז בזה השלמנו את כל העבודה הרוחנית כביכול שעכשיו בנינו שאם אבא לנו תשתית באמת גם בקשירת התורה ובני תלוכות כן קוראים את זה תניאר שמתן תורה מצד העיקרון יש לנו בעולם בצורה פשוטה זה לא הלכה נכון אמרנו זה לא הלכה השופנוך אפילו לא הזכיר את זה למרות שמובא בשלה הקדוש יש מעשה מיוחד שקרה עם הבת יוסף שהם היו שורה יחסית צעיר זה קרה בחוץ לארץ שם הם עושים תיקון על שבועות כן ואז שכנען גאה מתוך קורונו ואז שם גילוי שכנען הוראה משהו מעשה מיוחד זה לא שגם הבת יוסף אמר ככה כן אבל הוא לא כתב את זה זה מידע בסוף יש כל דבר יש לו חשיבות צריך לדעת לעשות עכשיו שיקולים בסוף יש עניין להישאר לער כל הלילה וללמוד וכו׳ בסוף יש לך חיוב להתפלל בסוף תפילת שחרית אתה מחויב בה אז אם עכשיו אתה תלמד כל הלילה טיפול באזור חמש על שתיים עשרה חרם על שרית נכון אז באמת בסוף אתה חייב לעשות שיקולים מה עדיף אם אני יודע שאני לא מסוגל יש לי איקס כוחות אני צריך לדעת איפה אני ננצל אותם אז אולי אני אלמד קצת ואז אני אשון ואז אני… אז הכל מצד העיקרון באמת יש פה שיקול אז יש לך כי יש לך כוחות כל אחד יש לו כוחות אז צריך לדעת איפה ננצל אותם אבל אם אומרים לך שמע אני מלחה בוא נגיד עכשיו מיליון שקל כי זה בסדר זה כזה באוויר אני אומר לך עשרות אלפים שקל האם אתה מסוגל להישאר ער אפילו עד אחד אתה עכשיו מתחיל מצדי לי תשען כל יום ראשון לעשות שחרית מלחה תשען תעשו את הכל מה שצריך מצפילת מלחה של ערב חג או לפני כניסת החג אתה נשאר ער עכשיו ואתה שם קרח בנעליים לא יודע מה אתה רוצה לעשות תעשה מה שאתה רוצה מה שאתה צריך כדי לעשות את כל הלילה הזה להגיע לא צריך עד אחד עד עשר בבוקר מסוגל עשרת אלפים שקל מה כמה שעות זה בסוף מה אתה עושה אתה לא עומד כפיים אתה בסוף עושה עבודת השם ברור שנכון פתאום אתה מגלה כוחות נכון יש בכללי תמיד עובדת השם צריך לדעת שכל אחד יש לו כוחות צריך לפי זה הוא מלצל אותן. ככל שדבר יהיה חשוב לאדם, הוא פתאום ידע למצוא כוחות טבעיים שיש לו, שהוא מסוגל לעשות דברים שמעולם לא חשב עליהם. אז גם פה, חלק מהעניין שעכשיו אנחנו עושים עבודת השם, ולאט לאט נלמד שהמעלה של היום הזה לפי זה אנחנו יודעים שזה דבר חשוב. זה לא כל הנסגר, אבל אני יודע לעשות השתדלות קצת יותר, ובסוף ברור שאני יודע שאדם צריך להכיר את עצמו. הנה, לא היה כוחות בסוף שחרית את המחויב, אבל אנחנו תכף נראה עוד קצת, נוסיף עוד קצת שהעניין הזה שבאמת זה לא דבר פשוט. יש פה באמת רובד מאוד חשוב שאמרנו זה שורש לכל השנה כולה. כל עבודת השם שלך, כל התורה ומצוות שאתה לומד, כל מה שתהיה לך כל השנה תלוי בזה, תלוי בסוף בכל התקופה הארוכה, ועכשיו זה החיתום.

עבודת השם והכוחות הפנימיים יש מה בחינוך גם בעצם הלימוד שנגיד מובא בזוהר בגלל שזה יום חשוב שצריך לקשט את הקהילה. בסוף זה גם אמרנו מצד התיקון וגם כל הלימוד תורה בגדול כל הלימוד תורה הוא שייך לעניין הזה. במיוחד זה דבר שאני רושם שהוא מוכרח, כל השאר הוא פחות מוכרח אבל הוא גם כן שייך לאותו עניין. גם חידושי תורה, מי שברך היא לחדש בתורה זה זכות גדולה, זה גם כן קישוטים דבר שהוא עליון. אבל כל זה דבר שהוא חשוב, לא דבר קטן. לפי זה אנחנו נדע בעזרת השם להעריך את זה ולמצוא כוחות לעשות מה שביכולתנו. אמרנו עכשיו שאנו פנים ואחור, אמרנו כל ספירת העומר, גם נתארנו נכון וגם אחר כך יש לנו את הקומה הזאת. אנחנו הולכים למקווה, כן, שאמרנו אחרי שהקהילה הולכת למקווה אנחנו גם הולכים למקווה וזה גם נתארים וגם מושכים מדרגה עליונה. בסדר, משכים עוד מדרגה במקווה. חלק מהעניין שמשכנו נגיד בלימוד, אמרנו יש לנו בחינה אחת, שתי בחינות שאנחנו משלמים ספירת העומר, עוד בחינה שאנחנו מוסיפים זה הבחינה הזאת שאנחנו מוסיפים שמיוחד לשבוע זה קוראים לזה כתר. בסדר, אמרנו עם ישראל יומן דרסונאי כמה כתרים הם קיבלו? שתיים. לא, שתיים לא. עכשיו סתם עלה לי לקנות שתי כתרים שאין להם שתי כתרים. אז גם פה כתר אחד בלימוד, כתר אחד בתבילה.

החשיבות של תבילה ולימוד יש תבילה אחת הכי חשובה בשנה חוץ מתבילה שאדם חייב בה אם הוא צריך לטבול וכל זה. אבל מצד המעלה של תבילה יש לפני ערב חג, יש ערב שבת. הכי טוב המעלה התבילה שבאמת בסדר גודל אחר זו התבילה הקטנה הזאת לפנות בוקר קצת לפני עלות השחר. זו התבילה הכי חשובה בשנה. בסדר, בזה אנחנו גם נתארים גם מלווים את הכולל המקווה וגם אנחנו מקובלים עוד השלמה של התקומה הזאת. עם יוחד זה שבועות. כל זה אמרנו זה אחור, גם התבילה הזאת עם המקווה שהכי חשובה זה בחינם שהיא צד אחד של המטבע, הצד שני שהוא יותר עליון זה נעשה בתפילות. בסדר, פריט התרום הזה דבר חשוב אמרתי בזה מנתר בכל חזן אני אוכל לקבל את התורה. כלומר משתדלים לספירו כל ספירת התרום לא תעשה שום יום לפי הקבלה. זה באמת עבודה רוחנית שהיא מאוד ספירת התרום זה דבר שהוא משמעותי גם אנחנו משתדלים לספור בזמן ולא להתעכב.

הכנה לשבועות והחשיבות של הסעודה עכשיו יש לנו עוד עניין ככה להסביר למה חשוב כל כך לא לישון לרגע אחד. אמרנו שזה אדם רגע ילך לישון עכשיו אני אעבד שאנשים שאמרתי אני עמוד מוכרח שלמתי אני קורא מהר שלמתי אותו נותן לי רגע קטנה לנוח עכשיו עד סעודה מה אני עכשיו אני בסדר שפה עושים קידוש קטן מה אני רגע אני אשן אז יש לנו חידוש בספירת תוש חידוש מאוד רעיון אמרנו שבפסח קיבלנו הכל במכה ועכשיו יסתלק עכשיו אנחנו אמרנו שאנחנו עכשיו רוצים להחזיר את זה לשבועות עכשיו לשבוע אנחנו רוצים שזה לא יסתלק נכון בדרך כלל כל העבודה שאנחנו עושים כל יום לא בספירת העומר בכללי אנחנו מושכים כל מיני אורות שבסוף הולכים לישון יאללה עיום חדש הכל מה שמשלחנו בתפילה ברגע שהולכים לישון יסתלק בסדר בספירת העומר אנחנו לא רוצים שייסתלק יש חידוש מאוד גדול שבספירת העומר רגע שאדם סופר ספירת העומר כמו שצריך עכשיו הוא מגיע הוא מושך את הבחינה של אותו יום ואמרנו שזה מחולק לפי עמים הכל לפי אותו יום ועכשיו הוא מגיע משלים את הסטייקומות הרוחניות האלה שאמרנו שהיו לנו בפסח עכשיו משלים אותם באותו רגע והנקודה הזו היא לעבור אותו לכל עד שבוע בסדר זה לא מסתלק עכשיו איזה מדרגה זה סתם כדי לקבל פרופורציות אחרי שאדם סופר ספירת העומר עשיו הגיע זמן חדש רגע הצלת הכוכבים עכשיו אנחנו יום חדש אמרנו שהיה יצאת מצרים היינו בתומה נכון השתתומה הלא חזקה כי אנחנו יכולים להוריד אותה אבל כרגע כפי יכול לאדם פתאום נופל למקום הכי נמוך רגע שסופר ספירת העומר הוא עולה עד בחינה שאין מוסף של שבת כן כאילו עכשיו כל יום בספירת העומר רגע שסופר ספירת העומר כמו שצריך בזמן והכל עכשיו הוא נהיה למדרגה של מוסף של שבת המדרגה הזאת היא למטה כליה לא נגמר ממשיכים ואחוריה את מסופים עוד יום עד שמגיעים לילה שבועות לילה שבועות פתאום אין ספירת העומר אחורה היינו צריכים לספור היום חמישים יום יום החמישים נכון שבע שבועות מגיעים לחמישים צריך לספור אין ספירה לא סופרים זה דיון מעניין את זה שחפש למה לא סופרים ספירת העומק למה לא אומרים היום חמישים זה ככה עד שהגעתי בסוף תגיד היום חמישים למה לא אומרים אז באמת הבחיה של ספירת העומר פתאום היא לא קורית אמרנו שמשלימים בלימוד שלוש שבועות ובום אבל הבחינה הזאת זה כבר לא ספירה גם אמרנו שהיה לה ייחודיות בספירת העומר שכל מה שאנחנו עושים בספירה הוא נשאר ומלווה אותנו בשבועות הכוח המיוחד הזה שזה מלווה אותנו כבר לא קיים מה זה לא קיים אם אתה תלך לישון הכל יסתלט בדרך של שבועות או כמה יום אחר אפילו רגע לא מה עד העמוצי תסיימת את העבודה תפסו את זה אני לא יודע אני מקווה שלא כי זה קורה לרבה אני גם נותן לפעמים עוד פעם מי הכניס את החג מי הכניס את החג שלמה אתה היית מסיימת העבודה אחרי שסיימנו מוסף של שבוע מוסף של שבועות ועשינו סעודה העבודה הרוחנית שלנו בגדול נגמרה השורש שלנו התשתית שלנו של כל השנה אתה עכשיו מגיע אתה מגיע בקודקוד אתה מגיע למקום הכי גבוה בשנה אנחנו לא מגיעים לשום מקום כזה אפילו במנחה של שבת אנחנו עכשיו לא מחכים למנחה אנחנו באים ממוסף הגן למרגעים אנחנו מגיעים למקום מאוד מאוד גבוה יש לי איזה שם שפיץ אנחנו מחכים לשפיץ של השנה מוחסית אמא גוגלתה מגיע משלמים אין מהכוחנו לגיע למעלה מזה בינתיים זאת השם שנזכה להעלות אז עכשיו אמרנו שזה מסתלג אולי יש אדם יושן יש פה רגע אני אקרא לך את הישון מרשה מהרבנו הערי לדע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד מקווה שהתאפסות זה שאין לנו חסינות אבל אפילו רגע אחד ביאר עוסק בתורה כל הלילה ולא יראה לו שום נזק בשנה היא כמו שכתב רשבי בהקדמה ובשיט וזה לשנות די פה קרו שאתה בשלים ולעוד לשעורת חיי האדם בשנה היא כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה היא ודי בזה נחלת פשוט המילאג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל שבוע. בסדר, אז אמרנו שיש לנו עכשיו עבודה. התחלנו את השתי, אנחנו רוצים לקבל את התורה. יש מי שרוצה להבין על זה התורה יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, והפרה רוצה להעניק. הוא רוצה שאני אקבל את התורה. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לקבל את התורה. מה הוא עושה? בוא נוסח בקהילה, מתחיל לעבוד. הוא נתן לנו דחיפה, עושה לנו אור של פסח. עכשיו אנחנו מתחילים ספירת העומר, סופרים אחת, שתיים, שלוש, נגיד לי לשעבוד. עכשיו הוא אומר לך שמע, זה רגע גורלי. עכשיו אתה תתחיל לעבוד, עכשיו זה אתה תתחיל לרוץ הרבה יותר מהר. אתה עכשיו סיים, זה החותמת. כן, הכל הולך אחר החיתום. עכשיו מתחיל, יש לך את הלימוד, יש לך את הטבילה, יש לך את התפילות, יש לך גם את המוצי. אז זהו, אתה השליט שלך עכשיו.

דין קידוש על היין תכלס, אחרי התפילה אתה פחות עייף. בגדול אצל הרע אומר שמע, אני צריך אמרת עליי, אני אעשה לשכנע אותך להסתפק במועט. אבל מצד הזה ראינו שהסעודה זה דווקא בלחם. סעודה זה סעודת מצווה, סעודה זה לחם. לא לחם, לא סעודה. יש דין של קידוש במקום סעודה, זה משהו אחר. זה מצד החשיבות, כלומר שהקידוש יחול על משהו. אנחנו צריכים שיהיה לו כביכול סעודה, אבל זה לא באמת סעודה. סעודת שבת זה אמור להיות בלחם, גם ביום טוב סעודה זה אמור להיות בלחם. קצת באסה בישיבה, אין פה לא עושים פה פיצות עד הבוקר. אבל מי שרוצה להשלים את העניין הזה תמיד יש פה גם בלחל חבורת לימוד אחרי התפילה. אז יש כאלה מביאים גם איזה חלות מחדר אוכל, ככה עושים איזה המוצי קטן. רוצים להתארגן להביא איזה משהו אחר שהוא תהיה יותר זה לא כל כך חשוב כי זה בסוף ארוחה חשובה. תחשבו כנגד מה זה מקביל. אחרי ששלמת כל זה אתה בקודקוד. אם תלך לישון לא נורא, עכשיו אתה יכול ללשון. התשתית שלך מוכנה, תלוות לך כל השנה. כן, מה תעשה את הרגע תצליע? לא יודע איך אפשר לישון בזמן הזה. אחרי שעה שתיים אתה פתאום יש לך נפילה של דחת אחרי שאתה כל העבודה הזו. לא יודע, אני מתרגש כל רגע. סיימת את הכל, אתה כאילו אתה אמור לרחף. אתה לא אמור להיות אני מסוגל ללכת לשקע ולשים פיג'מה ולשקע במידה. אתה אמור עכשיו לתפוס איזה ספר טוב ולהתחיל ללמוד אותו. בסוגל היום הזה זה מסוגל ללמוד פנימיות. כל אחד לפי דרגת דילה יראה לו מה שמעניין אותו, אבל זה לא מסוגל עכשיו אתה מקבל את התורה.

האם נשים חייבות בקידוש כל חג יש לו מצווה מיוחדת. יש לנו סוכות, יש לנו סוכה, יש לנו לולב, יש הרבה דינים שהחג סובב סביבם. יש לנו פסח, יש לנו מצה, יש לנו סדר, יש לנו כל מיני דברים. השבוע אין לנו שום מצווה מיוחדת, אין לנו גם שום הלכה. אמרנו זה סעיף אחד בשולחן ערוך ת"צ ד' קטן ממש פיצי. אתה רוצה ללמד כל אחד לחוג שבועות חמש דות, אתה יכול לתקתק את העניין. אין בית יוסף, בית יוסף מה אומרים דף כל הבית יוסף דף אחד, גם הטור, גם הבית יוסף חמש דקות עברת לדף כי גם אין איזה פלפול, רק פרקטיקה. אנחנו קוראים וזה נגמר, זה ישר תורה הפטרה. אבל בסוף כל זה אמרנו מנהגים שהשתרשו. מה העניין אם איזה שעשוי ללמוד זה יש בזה מחלוקת. מה המחלוקת בזה? יש זוהר אחד שאומר שצריך ללמוד בלילה תורה שבעל פה וברבוקר תורה שבכתב. יצא שמה תורה שבעל פה מה מפענו תורה שבעל פה. גם הרבי יוסף קרא הסיפור שלו עם המשניות, הסיפור עם שמונה בשלום לא נצליח לראות שם הציור ממש יפה. היה לגילוי שכינה, שכינה מדברת תוך פיו וכל מי שהיה שם כאילו מרקול הנפלא נצפה. היה שם איזה משהו שאומר לכם אתם יודעים מה אתם עושים בלימוד שלכם ואתם יודעים באיזה צער אני נמצא ובסוף אחר כך הם עלו לארץ והכל. אז הוא למד משנה אם זה היה מתוך לימוד משנה אז לכאורה מוטל לימוד משנה נכון. צעד שני רשום בזוהר בקדם עשה רשום ברור לומדים תורה, מטורא לנגידים ולגטובים מגדולש וקבלה זהו עוד עם דורא איתה לא לומדים משהו אחר, אז איפה נכנס פה משנה? אז הרבה פרשים בזוהר אומרים בסדר אם רשום פה ככה, פה זה פשוט נכון ופה לכאורה זה מסתבך לנו תורה שבעל פה תורה שבכתב גם סודות זה תורה שבעל פה זוהר זה תורה שבעל פה נכון לא, חמלה ברור שנדבים תמיד את התורה. אז ככה הפסקים הספרדים הרבה ככה אומרים בין אשחי ואחידה ככה אומרים שלא עוסקים במשנה בלילה הזה בסדר? לא כי זה לא שייך יש לנו כן גם אומרים גמרא לא סיימנו, מי שרוצה לימוד משנה אז ככה הם אומרים בסדר אבל קודם כל המאמר בזוהר זה לא מובן בתור הזה, בהקדמה של הזוהר שאומר מה תורה נביאים זה רבי שמעון שזה רבי שמעון מהקודש שם שמובן לתורה נביאים מתורה שבעל פה תורה שבכתב זה רבי חיה אז קודם כל זה לא תור אחד שאומר על זה אז גם יש פה סתירה שתיים שאלה לי מי זה נאמר יכול להיכיר ודבר שלישי הרי רשום בהקדמה שמות רזין דוראי נכון בסוף אחרי כל הזה לומדים רזין מה זה רזין אז מובן בזוהר פנחס שקוד יראה את עניים ומורעין על רזין דוראי תשיד רולה גם המשנה כל קבלה לא יודע מה שמסתדר שאומרת ברא ומשנה, אגב זה הכל פנימיות אז אין בזה חשש אך המסקנה בשיבת בטן, אבל יש לנו את הלימוד המוכרח זה מה מטורה נביאים כתובים חלק מהמדרש חלק מהפנימיות אם אתה יכול ללמוד בזמן יש כן יש איזה אחד שבחברה רבי אידור במעברותה יש את החבורה הזאת שביחד יש גם יש פה ספרי זוהר יש דברים יפים, יש מאמרים מאמרים שהם נחמדים בזוהר יש גם הרבה דברים שנראים כפשט מדרשים מעניינים נחמדים גם על פרשה יש פה ספר מאמרי זוהר על כל מיני נושאים שבאמת אין גיל ללמוד אותו כל מי שרוצה, כל מי שיודע לקרוא ספר נחמד, רמינתה אני ממליץ זה ספר זוהר, זה ספר מוסר שמואל נחמד אותה שם, יש גם הרבה קבלה בטח יש בו את הראש אבל יש דברים שהם נגישים ומומלצים אצלנו אמרנו שכדאי גם ללמוד ספר בוקר עדיין זה דבר שהוא חשוב יש כמה נקבלת למיקבש? כן תאר אותי, זכרתי כמה נקבלת התורה בסדר, זה אחד ושתיים יש תקבליות זה? יש בסדר נקבלת למיקבש יש כמה כמה נקבלות ועכשיו אתה משלים עכשו כתרים זה… אבן ישכם אומר לך אבן הוויה בניקוד כמאץ כמאץ יש לנו כל מיני ניקוד יש לנו כמאץ פתח כמאץ זה כתר אז הוא אומר לך אבן הוויה בניקוד כמאץ יש לך כתר בסדר עכשיו מוכשים כתרים זה ככה ברגל אחת אבל בסוף במיקבא תמיד יש כמונות ויש גם כמונות הלב בסוף זה עניין שהוא בסוף בעל שאתה אומר גם האדם יהיה לו פריות זרות בעצם הצפילה במיקבא בסוף זה מעשה שמתאר אותך שבעל התן יש לו מאמר מאוד עמוק שהוא מסביר מה זה כל העומק של המיקבא ומה פועל שאדם תורל אז פה תראה ילד פשוט בסוף כמו מורובר בימי אמו חבל תאר לי תתאר אותי זה קודם תקבל את התורה וכל חג בעניין שלו יש סידור של דמור הזקן שם מובא לפני שבת יש לו החלון של שבת החלון של שבת זה מיקבא עכשיו יש לו מאמר ארוך קצת עמוק יש מאמרים יותר פשוטים אם אתה רוצה אני יכול להכווין אותך בסוף סכם יש לנו 1,2,3 יש לנו ספרת תאר פסח בום הורות, מסתלק, התחלנו לעבוד העבודה הזאת לא מסתלקת מאיתנו אנחנו לאט לאט בונים בונים משנים את זה בשבע שבועות פלוס שלושה שעות לימוד שלושה פסוקים בשנים האחרונים זה אחד פלוס על זה מוסיפים גם בלימוד 3 מברגה בסוף סכם יש לנו 3 מברגות 2 פסח בספר תומר ושלישית גם בעלי של הלימוד ואחר כך יש לנו מיקבא אמרנו שפה יש גם חתונה אז יש לנו גם בלימוד עצמן אנחנו מקשטים את הקהלה וגם אחר כך אנחנו מנבים אותה למיקבא וגם אחר כך בסוף זוכים למי שברח מחדש ברוך הוא 70 ברכות על זה שהזכינו ללוות את הקהלה וככה לדאוג לה והכל ואחר כך קבלים מי שברח והבטחה ביטוי חיים שנה שלמה וחדש לנו את התפילות וגם משלימים את כל זה את הפנים של זה חלק וחלק של התפילות ואז שאני את כל זה יש לנו סעודה עכשיו אתה בגלל זה תיקן את החטאות מהמראשון אתה מרחף אתה סודר, התשתית הזאת היא מדברת כל השנה, אם אתה מבין את החשיבות של הדבר הזה, אתה לא תל לישון כי אם הלכת לישון ולאחר כידוש ולא עשית עדיין אמוצי אז לא עושה עדיין את החיצוניות כי צריך סוף כאן אמוצי ואמרנו שכבר אין את האיחודיות של ספירת האונו שגם אם תלך לישון ולא עשית כלום זה נשאר איתך פה בליל שעבות זה לא אומר שצריך לזהר מאוד מאוד ללישון אפילו רגע אחד כי אם אתה ללך רגע אחד זהו הלך, ספס כל מה שעכשיו עשית בנית זה לא צריך צריך בסוף כל אדם חכם אינם בראשו לנוח לפני לא לבוא, זה לא לעשות טיול במראשון בסדר? לא לעשות טיול בראשון בראשון נכין מה שצריך, מכנים את עצמנו לחג מבנים לכבוד החג מה שצריך עם העניינו של יום ולדוי שני פנים שנסכם לקבל את התורה בחג הקדוש הגדול הזה בסדר? זה זמן מתן תורתנו הרבי ברוך בבית שיבוש אומר הוא אומר בסוף ראש השנה זה ראש השנה נכון זה ראש השנה, זה ראש השנה הוא אומר על ראש השנה מה תנידון כמה לחם תאכל חשוב בסוף נכון, חייב לאכול בסוף נכן, בשעבות זה ראש השנה של הפנימיות של התורה הוא אומר, אתה חוקר לי את התורה הוא היה מפחד הרבה יותר משעבות מראש השנה ככה הוא אומר, ובסוף בחג הגדול אנחנו נוכלים לקבל את התורה שזה זמן מתן תורתנו אז מומלץ ללמוד יכולת תלמוד תורה גם אני מקלל לי, אנחנו כל היום פה לומדים אדם שרוצה להניח תפילין הוא מניח תפילין אבל אולי לא מניח במקום נכון, מה צריך לעשות ללמוד יכולת תפילין, נכון אדם שלומד תורה כל היום, אולי לא לומד מה שצריך ללמוד יש ללמוד תורה, זה יכול להיות מון מון מעניינות שהן לא ארוכות ומלצות, יש גם לבעל עטניה יש לו כמה פרקים, ארבע פרקים שהם באמת נפלאים בניחות תלמוד תורה מה זה? ביורד היה רשפי וו בשולחן ערוך, ברמבם זה בספר ספר המדע יש לו כמה פרקים, שמונה פרקים שם בשולחן ערוך זה סימן אחד לא ערוך יותר מדי ובבעל עטניה גם כן אותו דבר שם יש לו ארבעה פרקים שהם מונצים במיוחד זה, יש ללמוד תורה, יש ללמוד תורה יש גם כל מיני עניינים של נכבוד חג מתן תורה, חג מתן תורה נשקל עבור מוכנים וזה מה של יום ילי היום הדקאגרים, היום הזה גורם כמה יוסף יקב שוקה רב יוסף ידע, מה לשבוע פדר, מה? הוא ניצל את זה, הוא לא ילך לישון לא בלילה, לא בבוקר עד שהוא לא סיים את הזה, היה לו תשתית חזקה ומזה הוא זכה, שקבל את התורה בסוף זה לא שמי שהלך לישון, זה לא קבל את התורה לא, כל אחד אבל אתה מפספס את הקומר הגדול על התשבנית, אז בסוף זה כבר לא יהיה אותו דבר צריך לדעת לעשות השתדלות תודה תשם שנשקל לקבל את התורה באמת, חלקים ומורכים