שיעור כללי | פרסומי ניסא בנר חנוכה | הרב גבריאלי

שבוע שעבר דיברנו על כך שאין מסכת, אין לה משניות, אין לה מסכת עצמאית, אבל בכל זאת זכינו דרך נר שבת, בזכות נר שבת זכינו גם לשלושה דפי על חנוכה. באמת חידוש מאוד יפה וגדול ומשמעותי שחידש הרבה שנים בית המדרש של תורת ארץ ישראל של מורנו הרב ויצמן. ולא נס לחם של הדברים מרוב האמיתיות שיש בהם לפחות ארבע מחלוקות שיש בין רש"י לתוספות בארבע סוגיות שונות לגמרי. ממש ככה בסדר הלימוד של הגמרא כל מחלוקת כזאת אם מבררים את הבסיס שלה רואים שיש לכולם את אותו בסיס, אותה תפיסת עולם עומדת. רש"י הסתכל על הדלקת נרות חנוכה על המצווה הזאת בצורה מסוימת וזה הוביל אותו לפרש לאורך כל הדרך את הדברים מתוך אותה הסתכלות שתכף נראה מהי, ואותו דבר גם התוספות. וזה השפיע על הרבה מאוד סוגיות שבהן הם נחלקו. אני אולי כדי שזה יהיה יותר פשוט ומובן על מה אנחנו מדברים, אז אני אתחיל דווקא לא עם הסוגיה הראשונה שמופיעה פה לפי סדר הסוגיות בדף, נחזור אליה כמובן, אלא מהסוגיה השנייה שהיא מאוד פשוטה, היא מאוד ברורה והיא גם מאוד מראה את הכיוון של מה שאנחנו תכף נראה גם בדקות הקרובות. ואני מתכוון למקור שמונה לסוגיה בדף כפה לפעמות ב'. מי שנמצא במקרה מהגמרה עצמה ואם לא יש לכם את זה פה במקורות. נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. בשעת הסכנה מניחה על שולחנו. אומר פתח ביתו מבחוץ משום פרסום הנס ולא ברשות הרבים אלא בחצרו שבתיהם היו פתוחים לחצר. אני מעריך שכולם יודעים איך היה צריך עוד קצת לראות את זה. מי שמסתובב בעוד כמה שכונות בארץ וקצת אפשר לראות את זה יש בתים מספר בתים פתוחים לצר. החצר כולה יש בסוג של פתח שהוא מה שנקרא היום לרחוב. זאת אומרת בזמנם זה רשות הרבים, גם היום לפעמים זה גם רשות הרבים בהגדרה ודאי זה רשות ההליכה של הציבור הרחב.

פרסום הנס אומר רש"י שהגמרא אומרת להניח על פתח ביתו מבחוץ יש פה בעצם שתי אפשרויות. יש פתח ביתו כפשוטו שזה המעבר בין בית שלו לחצר, אבל יש עוד פתח שזה פתח כל הבתים שנמצאים פה פתח החצר לכיוון הרשות. רש"י מוציא מהדעה אחרת שלא נחשוב שזה הפתח החצר אז הוא אומר על פתח ביתו בחצרו לא ברשות הרבים אלא בחצרו שבתיהם היו פתוחים לחצר ולכן זה נקרא פתח ביתו מבחוץ לכיוון החצר. אומרים התוספות פה במקור עשר ומה יראה זה לא כך חצר אלא בית עומד סמור רשות הרבים. אבל אם יש חצר לפני הבית מצווה להניחה על פתח החצר. התוספות מוכיח את זה ואני לא אכנס עכשיו להוכחה שלו כדי כבר להיכנס טיפה לתוך הסוגיה ואין לנו זמן עכשיו לעשות את זה. אומר התוספות אל תטעה כשכתוב כאן על פתח ביתו מבחוץ זה פשוט בגלל שהמציאות היא שאין חצר ואין אתם יכולים לראות את זה כשמסתובבים סמטאות שפת העתיקה קצת גם בירושלים אבל בצפת זה יותר. אתה פשוט הולך ברחוב לא כזה רחוב גדול אבל אתה הולך ברחוב והפתח של הבית נמצא על הרחוב אתה פשוט פותח גלב ונכס לתוך בית. אז זה מצב שבו הבית הוא פשוט על הרחוב ואז ברור שמדליקים פתח הבית כי אין אפשרות אחרת. אבל אם יהיה את המציאות הרגילה שעליה רש"י דיבר שיש בתים חצר ואז פתח לרשות הרבים אז ההדלקה תהיה על פתח החצר לא על פתח הבית. המחלוקת הזאת נותנת כיוון מחשבה שתכף ממש נוכיח אותו ונראה אותו הולך לאורך כל הדרך האם המצווה שחז"ל תקנו אותה להדליק את נר חנוכה האם המצווה בעצם אמרה לאדם אתה תדליק את הנר בפתח ביתך נכון מבחוץ אבל על פתח ביתך. תגיד לי אבל מה עם הפרסום הנס לא הרבה אנשים יראו את זה זה רק עוד כמה אנשים בחצר שנכנסים זה לא כל הציבור מי שהולך ברחוב לא רואה את זה לא אכפת לי לא אכפת לי כי מה שאני רוצה זה אותך עושה הדלקה מבחינתך אתה כמובן מפרסם מדליק ומתחבר למצווה ולפרסום שלה ומי שירא ירא גם אם לא יראו כולם. ולעומת זאת התוספות יבואו ויגידו לא ההדלקה שלך היא כמובן חשובה ומשמעותית אבל הפרסום הנס פרסום הנס הוא צריך להיות משהו שרואים אותו כולם שהוא רחב שהוא באמת נמצא במקום שבו מראש אני יודע שכל האנשים רואים את הדבר הזה.

הזכרת חנוכה בברכת המזון זה דוגמה פשוטה שבה אפשר לראות את הכיוון מחשבה הזה. אולי עוד סוגיה אחת גם כן קצרה ושקל לראות בה את זה ואחר כך נראה עוד שתי סוגיות שהן ככה קצת טיפה יותר טיפה יותר לא מורכבות כאלה אבל טיפה יותר נצטרך להיין בהם והסוגיה השנייה היא נמצאת ממש לקראת הסוף זה פשוט אני מתחיל עם אלה כי מתחיל ככה עם הדברים היותר ברורים ופשוטים אז אחר כך יותר קל גם להבין את הדברים האחרים. תסתכלו בבקשה רגע במקור במקור שבע עשרה לא פחות ולא יותר דילוג קטן למקור שבע עשרה איביילו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון. כן לנו היום זה ברור הגמרה דנה בדבר הזה כיוון דמי די רבנן הוא לא מדכירינן או דילמה משום פרסום אנס המדכירינן. שאלה פשוטה האם פרסום אנס אז צריך שיהיה גם בברכת המזון או שכיוון שזה מדי רבנן אז אין צורך. עכשיו דנים רש"י וטוספוט רוצים עודם שניהם אותו הוא יפריע להם אותו הדבר מקור שמונה עשרה אומר רש"י בברכת המזון בתפילה הפשיטה שהרי לעלינו להודעה נקבעו. כלומר אומר רש"י למה הגמרה שעלה רק על העל הניסים בתפילה בברכת המזון מה עם התפילה זה לא שאלה סימן שבתפילה מה ברור לגמרה שמה מזכירים או שלא מזכירים שמזכירים. למה זה כזה פשוט תפילה כן וברכת המזון לא אז אומר רש"י מה זאת אומרת הרי ראינו את זוכרים שבוע כל אחד מכיר תחלת הסוגיה נקבעו ימי חנוכה נקבעו ימים טובים בהלל והודעה אז איפה מודים בתפילה מודים מודים אנחנו לך אז אומרים על הניסים ברכת המזון כבר לא בדיוק מודים אנחנו לך על כל החיים שלנו אנחנו מודים על הארץ על האוכל זה כבר שאלה האם גם להכניס פה את העל הניסים שאלה. אומר התוספות מקור 19 בתפילה פשיטה לאן זה מזכיר משום שזה תפילה בציבור ואיקה פרסום מניסה אבל ברכת המזון שבבית לא איקה פרסום מניסה כל העי אומר התוספות לא מבחינת הודעה זו הודעה בכל מקום זו אותה הודעה אבל זה פשוט השאלה היא איפה זה אם זה בתפילה אז איפה מתפללים איפה אמורים להתפלל אם מתפללים במניין לא תמיד מצליחים לעמוד במשימה הזאת אבל מה שאמור להיות זה שמפעלים במניין בציבור והתפילה מלא פרסום מנס ולכן זה ברור אומרת תוספות זה ברור שפה אומרים על הניסים למה ברכת המזון היא בספק ברכת המזון בבית כל אחד בתוך המקום שלו במקרה הטוב שומעת אותו אשתו וחלק אז אם ככה אז אולי לא כלומר שימו לב לפי תוספות הפרסום מנס הוא מעצב את המצווה כלומר המציאות הזאת של הנרות הדולקים שרואים אותם לאורך זמן זה שורש המצווה ואם זה לא קיים כמו בברכת המזון זה כבר מעלה ספק אם בכלל להגיד על הניסים כי הם פרסום מניסה לפי רש"י זה לא פרמטר בכלל רש"י לא אמר את זה רש"י לא אמר פרסום מנס הוא לא פרסום מנס זה בכלל לפי רש"י זה בכלל לא הנקודה למה זה לא הנקודה כי מראש כמו שראינו קודם פרסום מנס הוא לא תלוי בשאלה הנר דולק במקור שבו כולם רואים אותו אלא הוא הדלקה של האדם שעושה את המצווה ואחר כך כבר הנס מתפרסם ממילא זאת לא תהיה הבחנה בין התפילה לבין ברכת המזון. אז מה כן אז אמרנו רש"י אמר שבתפילה זה ברור שזה עלל בהודעה ולכן שם ברור שמודים ברכת המזון זה כבר הודעה אחרת ולכן אולי לא המסקנה היא כן שאף אחד לא יסיק מפה שום דבר כולם יודעים ברכת המזון אומרים על הניסים הלכה למעשה ברור אבל אם כן שתי סוגיות שבהם הדברים נראים בצורה מאוד פשוטה וברורה ועכשיו בשוטכם לא כל עד כאן ככה אם יש לזה הערות שאלות ושאנחנו ממשיכים טוב אז עכשיו אנחנו נראה בעזרת השם ביחד כמה דקות ניתן לכל סוגיה כמה דקות שתי סוגיות שלא רואים את זה כאילו במבט הראשון אבל אם אנחנו טיפה ככה ניכנס יותר פנימה אז אנחנו נראה שהשורש שנמצא שם הוא בעצם השורש שדיברנו עליו עכשיו ועכשיו אנחנו חוזרים להתחלת הדף ומתחילים את הסוגיה זה גם כמעט הסוגיה הראשונה שם בדף כפה אלף עמוד א' ועומדת הגמרא ככה אמר אבונה פתילות רשמנים שהרוח חמים אין מדליקים בהם בשבת אין מדליקים בהם בחנוכה בין בשבת ובין בחול. אמר רבה מה היא טעמה דר אבונה כסבר קוותה זקוקלה ומותר להשתמש לאורה אז אם חנוכה קוותה זקוקלה אומר רש"י זקוקלה לתקנה כן צריך לתקנה ולא להדליקה ולכן אומר רש"י הוא מותר להשתמש לאורה איל כך בשבת אסור שמה יתה לצורך תשמיש.

קוותה זקוקלה אז שימו לב רש"י נותן לנו סיבה אחת ליום חול וסיבה אחרת לשבת. ליום חול הסיבה שצריך להדליק בנרות בשמנים ובנרות פתילות טובים זה בגלל שהדין הוא שקוותה זקוקלה ואם הוא ידליק בשמנים לא טובים מה שיכול לקרות זה שהוא אני תמיד נותן דוגמה שפעם לא הייתה אני לא יודע מה התריד את מנוחתם פעם אבל היום זה כבר לא שאלה מה מטריד את מנוחתנו תארו לכם שאתם מדליקים בשמן שהוא לא משהו אתה יכול להגיד מה הבעיה אני כל הזמן ליד הנר אם הוא נכבד אני מדליק אותו מחדש מדובר פה על יום חול כן אני נמצא בקוננות כן אני שר מאוס צור ליד החנוכיה היא נכבדת אני ישר רץ להדליק אז מה הבעיה הכל בסדר אומר רש"י הכל בסדר עד שיקרה משהו מה יקרה הפלאפון צלצל שיחה תקופה מחבר שלא דיברת איתו שבועיים או יומיים ושרחת הלכת החוצה דיברת איתו חזרת עבר חצי שעה הנר קבע כבר מזמן ואתה לא היית פה לכן אתה צריך להדליק מראש בשמנים טובים בפתילות טובים כדי שמה שלא יקרה תשכח תצא לא יודע מה הנר דולה כמו שצריך זה לגבי יום חול לגבי שבת מותר להשתמש לאורה סוגיה בהמשך האם מותר או אסור להשתמש לאור נרות חנוכה אנחנו מקובלים היום יותר אנחנו פוסקים שאסור אבל בגמרה זה מחלוקת אם מותר להשתמש לאורה אז מה שיקרה בשבת אומר רש"י בשבת אסור שמע הוא יתה את הנר הוא ידליק בשמן לפתילה לא טובה והוא רוצה ליד זה לקרוא משהו אבל זה לא דולה כמו שצריך אז הוא יתקן את זה והוא יעבור על ללכות שבת בכלל לא קשור ללכות חנוכה הוא יחלל שבת כי הוא מנסה לתקן את הנר. יפה זה הגמרה ואחר כך הגמרה ממשיכה עוד קצת דברים אבל מבחינתנו אנחנו יכולים להתקדם מפה ולא צריך עכשיו לראות את כל הסוגיה כי השאלה צועקת מאליה נראה לי שכל מי שלומד את הגמרה הזאת טיפה עם מחשבה הוא ישר שואל את השאלה מעצמו ולא צריך לחכות לטוספוד שישאל את השאלה והשאלה המתבקשת היא למה צריך שתי סיבות גם קוותז הקוקלה וגם מותר להשתמש לאורה אומר הטוספוד תראו בבקשה רגע ואם תאמר מקור שלוש מנאלי לרבה דסבר אבונה דמותר להשתמש לאורה דילמה אדאמר אין מדליקים בשבת משום דסבר קוותא זקוקלה ואין יכול להדליק בשבת אומ הטוספוד שאלה הכי פשוטה ומתבקשת לא צריך מותר להשתמש לאורה או אסור להשתמש לאורה זה בכלל לא צריך את זה ואפשר בכלל להוכיח מפה מה סובר אבונה בסוגיה הזאת למה כי קוותז הקוקלה הוא טוב גם ליום חול וגם לשבת כי הרי מה אומר קוותז הקוקלה קוותז הקוקלה אומר שאם זה נר קווה אתה צריך יש לך אחריות לתקן אותו להדליק אותו מחדש נו אז מצוין ביום חול אמרנו החשש הוא שאתה תצא ותשכח ובשבת עוד יותר גרוע כי מה קורה בשבת זה יכבה ומאז אתה לא יכול להדליק גם אם אתה רוצה מאוד גם אם אתה הלכת לשום מקום אתה נמצא פה ואתה בכולנות מה הכולנות גמרנו אתם יודעים איך ז מדליקים נרות אחרי חמש דקות נכנסת שבת אחרי עוד חמש דקות נגמר הזמן זמן פציעות וזהו השקיעה הגיעה ואסור לעשות כלום חדשים מה צריך זה כך שואל הטוספורט והוא עונה את מה שהוא עונה מה יגיד רשי על הקושייה של טוספורט שאגב זה כדאי בכל סוגיה שאת רואים שטוספורט שואל משהו הוא לא תמיד שואל את זה ישירות על רשי הוא לפעמים שואל את זה על הגמרה אבל השאלה הזאת כמובן נכונה גם על רשי ולכן מה שצריך לעשות זה לחזור לרשי ולהגיד רגע יכול להיות שרשי בלי להגיד תרץ את הקושייה של טוספורט תוך כדי הדברים הקצרים שלו כמו שהוא רגיל תמיד לקצר אז זה בדיוק מה שקורה פה ואני אסביר את הדברים בצורה מאוד מאוד פשוטה ותכף נראה את זה בעזרת השם בפנים איפה זה כתוב המחלוקת ברשי לטוספורט היא בשאלה הבאה האם אני בשבת כאשר אני הרי המצב שלי בשבת זה שאני ענוס אני נורא רוצה להדליק את החלוקיה אבל אסור לי בגלל מצוות שבת מי יהודי שומר שבת בתורה אסרה עליי להדליק עת בשבת ולכן למרות שאני נורא רוצה לתקן אני פשוט לא יכול כי אני ענוס האם כאשר אני ענוס ולא יכול לתקן את החלוקיה האם בכלל יש עליי חיוב במצב הזה או שאם זה המצב אז אני בכלל נמצא במקום אחר גמרי של של יחס ביני לבין מצוות הדלקת נרות חנוכה ומה אני מתכווה אם תדייקו טוב ובטח אם למדתם מי שראה את המקורות אז כבר ראה את זה אני רק ככה מסכם את זה עכשיו רשי אמר שרשי הסביר קוותז הקוקלה אז הסביר רשי דיל מפשע שימו לב דיל מפשע ולא מתקן לה עכשיו פשיעה פשיעה יכולה להיות שני דברים פשיעה בדרך כלל הכוונה היא לככה רואים בחזל בהרבה מקומות זה לא כמו היום איזה פושע איזה אחד במזיד מתכוון להרוג מישהו לזה פשע בראשון חזל זה מצב של שכחה של עצלות של חוסר תשומת לב סוג של סוגג כל מיני דברים כאלה זה נקרא פשיעה ויש אונס אונס זה מצב אובייקטיבי לחלוטין שאני באמת לא קשור לדבר הזה אני לא יכול לעשות כלום זה לא קשור בי בכלל בכלל בכלל שימו לב להבדל בין רשי לתוספוט תוספוט לא חילק לעניין שבת הוא לא חילק בין אם הוא בשוגג בפשיעה באונס לא חילק בכלל תוספוט אמר שבת אתה לא יכול לתקן וכיוו שקפתז הקוקלה ואתה צריך לתקן אם אתה לא יכול לתקן אז יש בעיה בקפתז הקוקלה אתה צריך להדליק את זה מחדש ואתה לא ואתה לא לא חפש לי למה לא בגלל שבת לא חפש לי למה לא אתה צריך ואתה לא מדליק נגמר הסיפור זה לא בסדר לכן קפתז הקוקלה הוא מספיק כדי להגיד אתה צריך להדליק בשמלים טובים אבל רשי לא אמר ככה רשי אמר דין מה פשע ולכן זה ביום חול אבל בשבת הוא לא פשע זה לא עניין של שכחה בשבת הוא ענוס אה אם הוא ענוס סיפור אחר לגמרי אין כאן אין כאן בכלל את העניין של החיוב להדליק את הנר מחדש כשהוא לא נדלק בשבת בלשון של הרמבן שכנראה סובר כמו רשי אומר הרמבן בשבת אין לך בעלה מצוות הדלקה בלבד כלומר כיוון שבשבת גם אם תרצה אתה לא יכול להדליק את בשבת החיוב שלך נגמר מרגע שאתה הדלקת עשית הכל מכאן ועלה אתה הנר דולק מצוין אם הוא לא דולק אז גם אין שום בחייתך לא עשית שום דבר ולכן קוותז הקוקלה לא עוזר לרשי לשבת רשי תרצת תקושייה של תוספות רשי אומר דין מה פשע ולא מתקן לה ולכן ביום חול שהוא יכול לתקן והוא לא תיקן כי הוא יצא עם הפלאפון החוצה אז הוא חייב להדליק מראש בשמנים טובים כי אם הוא לא ידליק בשמנים טובים אז וא עבר אז יש מצב סביר מאוד שזה יכבה ולא ידליק מחדש לא יתקן ונגמר הסיפור בשבת זה לא עוזר בשבת זה בכלל לא זה לא בשבת אין רלוונטיות לכן לשבת צריך את הטעם השני מותר להשתמש להוראה ואז שם היתה זה מה שרשי אומר אבל ת תוספות אמר שגם כשהוא אנוס הוא עדיין צריך להדליק. אם הוא לא יכול להדליק, אז שידליק מראש בשמנים טובים, כי זה לא משנה אם הוא פשע או אנוס, הוא בכל מקרה חייב להדליק מחדש את הנר. אם הוא לא עושה זאת, אז הוא לא בסדר, ולכן שידליק מראש בשמנים טובים. ראשי מבין שהמצווה העיקרית היא מצוות ההדלקה. לכן, כשמדובר על יום חול, אם זה יכבה אחר כך, אם אני אדליק בשמן לא טוב וזה יכבה, אני לא אתקן את ההדלקה הראשונית. ראשי אומר "זקוק לה לתקנה", הוא לא אומר "להדליקה". זה לא הדלקה מחודשת. מה ההבדל בין לתקנה לבין להדליקה? הרמב"ם כותב בהלכה שנר חנוכה שכבתה צריך להדליק אותה מחדש. ראשי לא אומר להדליקה, אלא לתקנה. לתקנה זה אומר שאני צריך לתקן את ההדלקה הראשונית.

הבדל בין שבת ליום חול ביום חול אני מדליק ואני זקוק להדלקה הזאת במשך החצי שעה הקרובה. אני מחובר להדלקה הזאת וצריך לדאוג שההדלקה הראשונה הזאת תמשיך. אם אני אדליק בשמנים לא טובים, אני אצא החוצה רגע עם הפלאפון וזה יכבה, לא תקנתי את ההדלקה הראשונית ולא קיימתי את המצוות. זה הכל ביום חול. בשבת, כמו שאמר הרמב"ן, אין לך בעיה במצוות הדלקה בלבד. עד כדי כך שהרמב"ן אומר שבשבת כולם מסכימים שכבתה אין זקוק לה. בשבת אין לך בעיה במצוות הדלקה בלבד, כלומר הכל נגמר ברגע ההדלקה הראשונית. תוספות אומרים שמצוות ההדלקה היא לא הפעולה של האדם ברגע הראשון של ההדלקה, אלא מה שחשוב זה משך ההדלקה. מה שחשוב זה שהנר יהיה דולק, לא שאתה תדליק אלא שהנר יהיה דולק את הזמן שהוא צריך להיות דולק. אם זה כך, אז אין הבדל בין שבת ליום חול. צריך שמשך ההדלקה יהיה דולק. אם כן, גם בשבת לא אכפת לי שאתה אנוס. תדאג מראש להדליק בשמנים טובים שהם יהיו כאלה שידלקו את כל הזמן, כי זאת המצווה.

שורש המחלוקת בין ראשי לתוספות המחלוקת בין ראשי לתוספות היא בשאלה של אדם שמדליק בשמנים לא טובים בשבת. בשבת הוא אנוס ולא יכול לתקן את ההדלקה הזאת, לא יכול לסדר אותה, לא יכול להדליק אותה מחדש. לפי ראשי זה בסדר, זה מותר, לולי שהיה העניין הזה של ההשתמשות לאורך. בשבת אין לך בעיה למצוות הדלקה בלבד. ביום חול שאפשר לתקן, אתה צריך לדאוג שההדלקה הזאת תמשיך ואתה זקוק לה לאורך כל ההדלקה. בשבת אתה כבר כאילו לא זקוק לה, כלומר אתה עושה את המצווה שלך והיא ממשיכה אחר כך ואין לך אחריות על זה. אתה אנוס, אז זה ניתק אותך מהאחריות הזו. תוספות אמרו בין שוגג, בין פושע, בין אנוס, בכל המקרים אתה צריך לדאוג שהאור הזה ידלק. לא אכפת לי גם אם אתה אנוס, אתה יודע מראש שאתה אנוס, אתה יודע ששבת היום ואתה יודע שעוד אחד תקן היום וקוותא זקוק לה. אז אסור להדליק בשבת בשמנים לא טובים ולא צריך את הטעם של מותר להשתמש לאורה. כך לפי התוספות.

הדלקה או הנחה עושה מצווה הגמרא דנה בשאלה האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. הדלקה עושה מצווה זה אומר שהמצווה היא להדליק. אם הנחה עושה מצווה, אז המצווה היא להניח את החנוכיה כשהיא כבר מודלקת. רשי אומר שגם למנדה אמר הנחה עושה מצווה, יש גם מצווה בהדלקה. זה לא כמו שנראה ברגע הראשון, אחד אומר הדלקה והשני אומר הנחה. רשי אומר שגם אם הנחה עושה מצווה, יש עניין בהדלקה.

המשמעות של המחלוקת לפי רשי, מצוות הדלקת נר חנוכה היא מצווה על האדם. האדם ידליק ומצוות ההדלקה הראשונית היא עיקר הסיפור. ההשלכות אחר כך הן תוצאה של ההדלקה של האדם שהיא הדבר העיקרי. תוספות לעומת זאת רואים את פרסום הנס כהעיקר. ההדלקה צריכה להימשך, הנרות צריכים להיות דולקים ולא מספיק שאתה הדלקת. בשבת לא תוכל לתקן, לכן אתה חייב בשמנים טובים. שורש המחלוקת הוא האם המצוות פועלות מצד המציאות או מצד האדם. רשי אומר שזה מתחיל מהאדם, פעולת ההדלקה היא המנוע. תוספות אומרים שהתקנה הייתה מתוך הסתכלות רחבה יותר, המצוות פועלות בעולם וצריך שזה יהיה דולק ויראו את זה.

סיכום לפי רשי, מצוות ההדלקה היא על האדם והדלקה היא עיקר המצווה. לפי תוספות, העיקר הוא פרסום הנס והנרות צריכים להיות דולקים. המחלוקת נובעת מהשאלה האם המצוות פועלות מצד המציאות או מצד האדם. הם כבר הלכו איזה קילומטר, אבל הם יחזרו למעיין כי הם אומרים אחד לשני: "תקשיב, אם לא צילמנו שהיינו פה, אז אשכרה לא היינו פה. אם החברה לא ידעו, אז מה עשינו? כאילו לא עשינו כלום." היום זה כנראה ככה, משהו מאוד חזק בדור שנכנסו כל האמצעים האלה שאתה יכול לטעת את עצמך בכל מצב. אנשים מתחילים חצי להאמין בזה שאם הם לא צילמו, אז כאילו באמת עכשיו הוא יכול ליהנות. הוא היה במעיין, קפץ, שחר חל, עשה על האש, היה מבסוט שם כמה שעות, אבל אם הוא לא הצטלם הוא מרגיש כאילו לא עשינו כלום. זה ממש מתסכל אותו ומבאס אותו. הוא שוכח שבעצם קודם כל הוא היה שם ועשה משהו, וכבר קרה פה דבר מאוד גדול גם אם אף אחד בעולם לא יודע מזה. הוא היה בתוך חדרי חדרים, היה עם עצמו, אפילו לא עם חברים, לא בשום דבר, והוא לא עשה שום תמונה ולא כלום. פשוט היה עם עצמו ועשה משהו, הוא פעל המון בעולם. מצד שני, יש את העולם גם באמת שאתה רוצה שאנשים יראו שקרה פה משהו וכדומה. כמובן, כמו בכל דבר, אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אני תמיד מספר פה את החוויה שפעם ראשונה נתקלתי במושג הזה. כשהייתי צעיר בישיבת מעלות בשנת תשעים ואחת, תקופת העלייה הגדולה מרוסיה, עשינו סדר פסח להעולים מרוסיה. באמת דבר נפלא ביותר. כמה ימים אחרי זה הייתה פגישה עם ראש העיר המיתולוגי של מעלות, שלמה בוכבות. היום הוא כבר אדם מבוגר, אחרי ארבעים שנה שהוא היה ראש עיר. בסוף פינה את מקומו. נפגשנו איתו וסיפרנו לו מה הישיבה עושה. בין היתר, אמרנו לו שהישיבה עושה סדר להעולים מרוסיה שהגיעו לעיר. ואז הוא אמר: "פרסמתם?" עכשיו איך נפרסם? אז בכלל לא היו פלאפונים וגם עם מצלמה כזאת של פעם, נרצה לצלם זה בכלל פסח. הוא אמר: "בסדר, אתם יכולים לבוא להגיד לדוברות של העירייה, להגיד עשינו ועשינו." ואז הוא אמר את המשפט המחץ שאחרי זה שמעתי אותו הרבה פעמים: "לא פרסמתם, לא עשיתם." באמת הוא התכוון לזה. כאילו היינו בשוק. אני זוכר, יושבים חבורה שלמה, ראש הישיבה עם כל הרמי"ם, ובא ראש העיר ואומר: "לא פרסמתם, לא עשיתם." אנחנו תפסנו את הראש, כאילו, אבל אפילו אי אפשר היה מה לענות לו ברוב שהוא חי כל כולו כאילו בתוך המציאות הזאת של היחצנות ושכולם ידעו.

האמונה בפעולה האישית אם נלך באמת לנקודה האמיתית, אז הנקודה האמיתית היא שאני חושב שדברי האמת אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אבל באמת נראה לי שהחיזוק היותר גדול צריך להיות דווקא לכיוון של ראש הישיבה. אנחנו צריכים מאוד להאמין במה שאנחנו עושים, שיש לו השפעה גדולה בעולם, בעולמות, בעם, בכל העולמות העליונים. כי הקב"ה יודע מה אנחנ עושים והפעולה גם הולכת ופועלת בעולם. זה בסוף יוצא, תרצה או לא תרצה. רשב"י יכול להיות 12 שנה במערה, 13 שנה, אף אחד לא מכיר אותו, אף אחד לא יודע מה הוא עושה. ואז הוא יוצא ופתאום יוצא ספר זוהר מטורף שכולם פתאום מבינים מה הוא עשה שם כשהוא היה 13 שנה. אף אחד לא הכיר אותו בכלל ולא יודע מה הוא עושה. כלומר, מה שאתה עושה באמת עם עצמך זה קורה, זה פנימי, זה משמעותי, זה פועל ותאמין בזה. אל תחפש כל הזמן יודעים או לא יודעים, שומעים או לא שומעים. עזוב. יש צד שני שגם הוא אמת. בסוף יש דברים שגם בסוף יש מושג כזה שפרסום הנס, בטח בחנוכה. וגם בכלל, כשאנשים יודעים זה מחזק אותם. עשית סדר פסח? בסדר, אפשר לספר את זה. לא אסור לספר את זה. אפשר להגיד דברים משמעותיים וטובים. לא אומר כמו היום שכל אחד שאכל איזה פיצה ואיזה לאפה וכבר כל החברים שלו חייבים לדעת שהוא אכל. מה זה נותן? כאילו זה סתם כזה היום בפלאפונים וזה מה שזה. אבל דברים משמעותיים בהחלט, למה לא תספר? שמע, הלכתי לכותל, גמרתי את התהילים, היה מאתגר. תן לזה, תעשה איזה תמונה לעצמך שאתה ככה אומר את הפסוק האחרון וכולם ידעו שאתה לא עושה איזה משהו לכבוד או משהו. אתה עושה איזה חיזוק שאולי עוד מישהו חשב על זה עכשיו יקבל חיזוק וגם יעשה את זה. אבל היית, גמרת את התהילים, אף אחד לא יודע מזה, עשית דבר עצום. סיפרת גם? בסדר, למה לא? אם כן, אלו ואלו זה פועל גם מצד העולם. מתחיל מהאדם, אחר כך פועל בעולם. בעזרת השם שנזכה לפרסם את הניסים האמיתיים בכל המישורים לטובה ולברכה.