טוב, אז אנחנו כבר יודעים שט"ו בשבט זה לא רק פירות יבשים ונטיעות וטיולים. ט"ו בשבט זה תאריך מעבר משנה לשנה לגבי פירות. דבר ראשון, צריכים להעמיד את המשנה במסכת ראש השנה. משנה זו לא באה לסבך לנו את החיים. אנחנו יודעים ששנה עקרונית מתחילה בתשרי, בחית שנים, שמיטות ויובלות. משום מה יש כל מיני ראשי שנים אחרים. יש שנת אחת בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים. לפעמים זה לפי מה שכתוב בתורה: פסח, שבועות, סוכות. ולכן זה קשור לראש חודשים, מלאכי ישראל. אחד בתשרי הוא ראש השנה הסטנדרטי האולטימטיבי, ראש השנה לשנים. כאן ט"ו בשבט, שמיטה, למרות שנוגעת גם לאילנות, מתחילה בתשרי. למרות שיש בעוד בראשונים שגם לשמיטה יש את הפער הזה שחית עבודת הקרקע שזה לא תלוי עונה, זה מתחיל בתשרי ואילנות דווקא זה מתחיל בט"ו בשבט שאחריו.
דין ראש השנה לאילן זה דעה פחות מוכרת. יובלות בדבר הנושא מה שאומר בשיעור שההלכה נקצר נטיעה, נטיעה זה אילנות אבל זה תשרי. איך זה יכול להיות? ולירקות, לירקות זה משהו רב שנתי, יש כל השנה תשרי ואחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים חמישה עשר בו. אז כמו שאמרתי, למה נצמדו לשבט? למה לא להישאר בתשרי? ולמה נטיעה היא בתשרי? נטיעה זה נטיעת אילן. אם כבר אתה רוצה שהאילנות אורלה, נטע רבעי עם עשר שנים, עשר אני משנה לחברתה, זה לפי ט"ו בשבט. יש בזה גן, אז בוא נביא את הכל לט"ו בשבט. נטיעה היא שירה בתשרי שזה ראש השנה הטבעי, נאמר רגיל. וכשעץ בעצם נפשט שהופך מנטיעה לאילן, אילן זה עץ גדול אחרי שנות האורלה, אז עוברים לט"ו בשבט. זאת השאלה למה. קודם כל נראה את עברתנו המחטא נפנימין. אצלו כבר העונה על זה במסכת ראש השנה, אבל ננסה להבין מה המשמעות בכלל של למה אילן צריך ראש השנה. אז מה עברתנו ראה ראש השנה לאילן? יש בעצם שלושת הפקמינות: דין מסר פירות שאין מסרים פירות אילן שחנתו קודם שבת אז שחנתו לאחר שבת. כאן יש לנו דין גם בירקות וגם בפירות שאם אתה אוסר תאסר כל מסר תורתך יוצא הדה שנה כל שנה בלי קשר מסר אני מסר שני גם בשנים שאין מעבר כמו שנה ראשונה לשמיטה זה מסר שני אתה לא מפריש משנה לשנה אז אותו דבר בירקות וגם בפירות. אז אנחנו מחגנת הפירות לחנתה ולתו בשבט זה כמה נותן לנו שהוא כיוון מאיפה נולד ט"ו בשבט כי בפירות לומדתי רקות שמוכן לפי לי כיתה אם אדם כותב ירק בג' תשרי תשע פ' שנה זה שנת מסר אני ככה שנה שלישית לשמיטה שמיטה הייתה תשע פ' ב' תשע ג' שנה ראשונה ד' שנייה א' שלישית אז אם מגדל או מישהו בגינה כתב ירק בכפתת אלול תשע פ' ד' הוא היה צריך להפריש מסר שני כתב בג' תשרי תשע פ' מסר אני זה קודם פ' השני וגם לא להרבה יש בתי הריזה שמקבלים ירקות אחד לכמה ימים אז זה משקר חי קשות ככה גם יוצאנו מהמעצה יודעים שזכורה שמגיעה במוצר ראשי השנה עושים הפרדה רגע תגיד לי מה כתבת היום מה כתבת השנה שעברה כי לא מערבבים ירקת לכיתה אומר הברטנורה אומרים חזל בלענות זה חנתה.
חנתה והפרשת מעשרות עכשיו מה זה חנתה? יש לה המון המון עדות בראשונים. חנתה בעיקרון זה תחילת תבצרות הפרי. אנחנו יודעים שהפרי בעיקר בחורף. עכשיו עד היום הוא ניצב בישור כיפאון. משום מה שהגבוהה אומרת זה בדיוק אין שיטות בשפט רוב התקופה, זאת אומרת רוב תקופת החורף עברה נשאר עוד קצת רוב גשמי שנה. אנחנו מקווים שהשנה לא רוב גשמי שנה המורים היו לרדת ראשי אומר מעכשיו זה שרף בעילנות נתחיל איזשהו תהליך שהתרערות של הפירות בעיקרון נשאירים ואז הפרי מתחיל את ההתהוות שלו. אז יש דברים ראשונים אם זה הפרח שיוצא או הפרי מתחיל לגדול דווקא אנחנו יותר פוגשים את זה בפסח בפריקת העילנות אז אומנם זה ברכה זה לא כזה אבל צריך לברך על עילן שמלב לב ולברך על העילן שהוא פוח אם העילן כבר רוצי פרי לא מרחים עליו ברכת העילנות אם עדיין בשלב שלפני החנתה גם לא מרחים. עכשיו באמת אפשר לראות את החנתה אז זה בדיוק העניין מה שאחרונית התור משוואת ישח לי שנה אחת מפרישים בנפרד מה שהחנת אחרי תור משוואת הפרישה בנפרד רק צריך להבין שאנחנו מדברים בדילוג מה שיחנות אפילו מחר שקדיה פורחת את השקדיה אנחנו נאכל רק בעוד כמה חודשים ואז צריך לדעת האם השקד שאני עכשיו כותב שקד מעץ האם השקד הזה הושח לצורך חינת תפשין פאי כי תפשין פאי ליהנות מתחילה הערב או שהוא שח תפשין פאי דלת זה נשמע מסובך אבל זה לא מסובך אז אומר אני אסביר לך שניה אומר הברטנורה בעילנות בכלל בפורחות וברקות לא מרבבים שנה לשנה אז בא החזאה לפי מה שמפיע בתורה ואמרה טוב ישמעת זה התאריך המפריד בין שנה שעברה תפשין פאי דלת כן פה הדרים שכתפו ושאנחנו אוכלים עכשיו גם כתפו אותם לפני שבועיים הם תפשין פאי דלת הם גדלו על גשמי תפשין פאי דלת הגשם שעורב בתפשין פאי דלת יצמר לך את התפוז שתוכל בתפשין פאי כולנו יודעים הערב יש את התפילה של בן ישחי מכירים? שמי שרוצה שיולת רוג יפה הוא אומר את זה היום את רוג תשרה אז מה עושים עכשיו תפילה על האת רוג מה זה סגולי קבלי מה תאמרים מה השפיע על האת רוג שאני אברך עליו בתשרה עכשיו כל מגדל שקצת מוח בקודקודו יודע שאם הוא רוצה לקטוף את רוגים שאפשר לנקור אותם יפים מודרים בעלות תשרה הוא צריך עכשיו ללכת למטה לראות מה קורה ולהתחיל לדשן להשקוט לסדר את העץ לעצוב אותו לראות נזכר עם איזה גביר ואז אומר בן ישחי תפיל עכשיו כי עכשיו התחילה חנתה של האת רוג שאתה תקטוף ותשתמש בו בתשרה אז נחל חדל בא וקבלו איתו משוואת רוב גשמי שנה העלונות נמצאים ומחונתיים ורב יקוב אריאל תמיד אומר שחדל קבל לנו תריך מצוין כי כרגע אין חנתה תצאו לכל המטעים בכ הארץ אף יצא חונת עכשיו בתקופה מתה חוץ מנדע שסיפרתי ושמעתי שם בשיעור יש פירות שהן פחות שאנחנו נרד ישראל אבל קומות קרים נקטרינות וכאלה שהן מחונתיים עכשיו סיפרתי שהרב דחל יהו זה הצל שהיה רב ראשי כבר בא אליו מדרום החברון אמרו לרב יש לנו מתן נקטרינות שעובר מאורלל אין את הריביי הפסד או רווח של 0.5 שקלים החולדים מה מוגדר כחנתה את חת הפרי שליש וזה רב אליה לקח את הנהג שלו נסע למטעים עבר עץ עץ זה חנת תורידו תשמידו כי אם בטוב משוואתו חנת זה שחל בשנה הקודמת זה עדיין לא חנת תשאירו ממש זה אני אומר חוץ מנדע נקטרינות חנתה זה אין שום בעיה מי שיש לו עצים בגנה מי שמישהי הפרסיקים גפנים כלום מת החנתה תהיה מעכשיו עד ניסן שעד נשים ברכת העלנות ועלה ועלה הדרים שנוכל מוטבשין פייבב יחנתו באמת באזור ברכת העלנות אז רבי קוברין תמיד אומר ראש שישה חנתה זה דרך מצוין כי אין חנתה עכשיו ז אין את הבלבול הזה שאני אומר אם אתה תקד או נכון תפוס בתשרא לא יודע אם הוא חנן לפני תום משוואת אך אין לך מה לדאוג עכשיו ועצי הדרים בכיפאון בקור אין חנתה אז מבחינה הזאת הראש שישה העלנות הוא מצוין בשוואת אם זה היה בתשרא זה היה סיפור טוב הוא היה בתשרא לעצי לימונים חלק כן חלק לא בלאגן שוואת פשוט לקחו תאריך של סוף החורף שהעץ עץ מתחיל ללבלב ורק מתחיל זה תהליך שיקח כמה חודשים קדימה אז זה מה שאומר אברטי נורה דבילן אזינן ותא חנתה אז זה נפקמינה ראשונה אומר אברטי נורה למה צריך לדעת ראש שישה העלנות מה הבעיה יש לי עצים בגינה חמש שישה עניים עוד שום בעיה לא אתה לא מפריש ישנה לחברתה אז עשו קו מפריד בתחילת עונת החנתה ראש שישה לחנתה נפקמינה שנייה איננה מן נפקמינה לעניין שנה שלישית של שמיטה תשע פיי שניה כבר מעשר עני כל הפירות שיחנתו ממחר ועלה אנחנו נפריש מהם מעשר עני על זה נדבר קצת שאותן פירות של חנתו מראש שישה שנה שלישית עד שבעת כן לימונים וכאלה של חנתו בכסלב עד עכשיו שניה כבר דנים אותן כברות שנה שנייה תפשין פיידלית שעברה ונרק בהם מעשר ראשון ומעשר שני כמו שאמרנו יש לנו שבע שנות שמיטה על פי התורה כמו שהפסוק פה בדברים מדע על פרשת ראה נקצה שלוש שנים תוציא עוד מעט נגיע לזה התורה באה ואמרה יש לך שבע שנות שמיטה שנת שמיטה הכל אפקר לא מדברים שנה ראשונה ושנייה מעשר שני שנה שלישית עכשיו מעשר עני שנה רבית חמישית מעשר שני שנה שלישית ערש שמיטה עוד פעם יהיה מעשר עני אמרנו הברטלין הוא ממש דיבר עלינו עכשיו כרגע עדיין נמצא ביטוי משמעת פרות ראים שאתה קונה עכשיו בשוק ונראה איך זה לא מוסר תפריש מעשר שני כי זה תפשין פידלית נכון שנגמרה מזמן אבל התפוז שאתה קונה עכשיו חנת בניסן תפשין פיידלית הוא גדל על גשמי תפשין פיידלית תפששן פיידלית אז נניח יהודי שטל בתפשן פי ג' שמוצא שמיטה כולם חזרו לגנות יופי אפשר אלה הבטאים התפשן פי ג' שנה ראשונה אורלה תפשן פיידלית שנה שנייה אורלה תפשן פיידלית שנה שלישית לא האורלה לא מסתיימת גם לא בראש השנה התחכה לתום משפט תפשן פי וב למה? כי אמרנו אין שום משמעות לאילן בתישר תשאלו מה נהיה אותו מה שחונית בתפשן פי אי זה אורלה אתה תפגוש את הפירות עד תום משפט שנה הבאה מי יתום משפט שנה הבאה אתה אומר לנתר ריבי אז כמו שאומרתי ישנה נתר ריבי כי פירות שהחניתו מעכשיו הלאה או שהן אורלה תפשן פי ג' דל אי או שהן כבר שנה חמישית כי נשתלו בערב שמיטה תפשן פי א' וב' שנייה ג' שלישית עכשיו חמישית אז כל הפירות שאנחנו פוגשים עכשיו מי תום משפט ועלה או שהן אורלה שסורים בהחלה יש לו מעט כאלה כי הם ליטוח שמיטה או שהן כבר שנה חמישית רביעית אין, אין נתר ריבי אפשר למחוק מהנוסח תרומות ומעשרות אין נתר ריבי חוץ ממצבים מאוד מאוד רחוקים זה נפקמין השלישית מעבר משנה שנה לשנה או שלושה פרישים לשנה חדשנייה או מעבר שנה ממעשר שני מעשר אני או השנה מעבר מאורלה בעצם השנה, מנת הרביה לשנה חמישית מנת הרביה צריך לחלל למטבע, שנה חמישית כבר לא צריך לחלל אז זה קורה השנה, פרות שאנחנו ניתרו מעכשיו וניתרו בערב שמיטה עם חמישית ואלה שלא הם עדיין אורלה טוב עכשיו נעבור קצת על השה של מעשר אני שזה יבוא מישהו ויגיד פה עזבו אני קונה בחנויות עם קשרות, לא מבין עזבו אותי עם מעשרות ומעשרות אתה צריך כבר לדעת כמה דברים א. בוחר לתת להם את התרומות והמעשרות, אלא יש כאן מערכת של הבנה והסכמה. התורה מצווה עלינו לתת את התרומות והמעשרות לכהנים וללויים, אך יש גם מקום להבנה ולשיתוף פעולה עם הכהן והלוי.
דין תרומות ומעשרות כאשר התורה מצווה עלינו להפריש תרומות ומעשרות, היא לא רק מבקשת מאיתנו להפריש אלא גם לתת בפועל. ישנה חשיבות רבה לכך שהמעשר יגיע לידי הכהן או הלוי, ולא רק יישאר בצד. התורה מדגישה את הצורך להוציא את המעשרות ולהניחם, כלומר לתת אותם בפועל לכהן או ללוי. במקרה של מעשר אני, התורה מצווה להוציא את המעשר ולתת אותו לעני. אין זה מספיק להפריש את המעשר ולשמור אותו בצד, אלא יש לתת אותו בפועל לעני. התורה מדגישה את הצורך לתת את המעשר לעני ולא להמתין שהוא יבוא לקחת.
שנת מעשר אני ושנת מעשר שני התורה קובעת שכל שלוש שנים יש לתת מעשר אני, ובשנים אחרות יש לתת מעשר שני. מעשר שני הוא מעשר שאותו יש לאכול בירושלים בטהרה. התורה מצווה עלינו להפריש את המעשר ולהעלות אותו לירושלים, שם יש לאכול אותו בטהרה.
הבנת המצוות והקפדה על קיומן חשוב להבין את המצוות ואת ההלכות הקשורות בהן. יש להקפיד על קיום המצוות כפי שהן נכתבו בתורה, ולא לחפש פתרונות קלים או לעקוף את ההלכה. התורה מצווה עלינו לתת את המעשרות בפועל, ואין להסתפק בהפרשה בלבד. יש להקפיד על קיום המצוות ברצון ובשמחה, ולתת את המעשרות כפי שנדרש מאיתנו. דיברתי איתם, הלוויתי אליהם, עשיתי איתם איזה סדר. אלא אני משועבד לו, מחויב לו, הוא קרוב משפחה שלי, אני מכיר אותו. לא יודע מה אני, כן, לא נקראת רשי כמו איש מעת מכרו. אז הם הולכים בית על תרומת המקדש, היה קצת מחסור אז אמרו שכל כהן יחפש את המכרים שלו ויתרים אותם, שהם מכיריו ואוהביו. כן, אותם כהנים, כהן לוי ישראל דנו רגיל לתת תרומות ומעשרות, אין להם לכהן זה כן, יש להם מסכם, חיבה אהבה ביניהם. מה זה אני תמיד, כל התרומות, אני אתן דווקא לכהן הזה. מעשרות זה לא מדויק, כי מעשרות זה ללוי, אבל כבר יש תרומת מעשר.
דין תרומות ומעשרות עכשיו רשי אמר, חידוש על פי הגמרא, אל כך כמעט דמיטה דפשיטאי דלידידו יאיב לאו ברור, ברור שהתרומה שעכשיו הפרשתי הולכת לכהן פלוני. המעשר שאני שהפרשתי הולך לעני פלוני. אומר רשי, אסחי לאו, שר כאן נדעתי דווקא היו, ואבא כמעט דמטו לידיו דעני. כלומר יש מאה אלף עניים במדינת ישראל, תשע מאות תשעים ותשע פחות אחד אומרים האדם הזה, אין סיכוי שאני אעזור לו שקט. יש לו עני שהוא מקורב אליו, שהוא כל פעם נותן לו, מדויק לו, אז אני התייאשתי, הסחתי דעתי, לא מתעניין בזה. ואז אומר רשי חידוש, הסחתי, כמעט דמטו לידיו דעני. אני אומר לזה כאילו הגיע לאותו עני פלוני או כהן או לוי כי חוץ מהכהן לוי אני שאני מכר שלו כולם ירדו מהסיפור. כמכל הוא העני הבודד בכל העולם יותר ניים, אין יותר כהן אז אוטומטית התרומה שהפרשתי זה לכהן הזה, מעשר ללוי, ומעשר אני לעני הזה. זה דבר שצריך להבין אותו מבחינה עמונית, כי הרשי הרי בקושייה הרים לנו רף מאוד גבוה. הרשי רוצה דמטו לידי, שזה יגיע לידו בסדר אם התייאשו הסחתי דעתי אבל בסוף זה אצלי בבית ואני נמצא אני אפילו לא מכיר אותו מה שעושים היום הוא נמצא רחוק. אז מה זה כמעט דמטו לידיו דעני זה שאלה מאוד גדולה שצריך לחשוב עליה. בכל אופן עוד רגע נחזור לזה, רשי פה בעצם הסביר לנו את העיקרון.
הסכם עם עני עכשיו נראה את זה בברית וברמב"ם כמו שאמרנו יש לנו בבית תרומה מעשר ראשון ומעשר עני. ואמרנו לא תמיד מבחינה פרקטית אני יכול להרוץ בעיקר פירות ראיים שאתה יכול, זה לא חיטה שאתה רומה את פעם בשלוש שנים לא יכול להרוץ כל פעם על כל זה לימון ועשת טימון שאני אפריש, להרוץ לכהן, לוי, אני ולתת להם. אז עמדת הגמרא נראה בדיוק איך זה קורה תעשה שהוא הסכם עם עני, מה זה הסכם? תהיה עני שאתה מכיר, אתה קשור אליו רגיל לתת לו ואז כל פעם שיש לך בעד מעשר עני בלי עניין, בלי כלום אפילו בלי לדבר אותו אתה יכול להיות בטוח, אנחנו בטוחים שזה שלו, לא ממש מבעלותו כי לא פה עניין אז זה משתייך אליו כל העניים האחרים ירדו מהסיפור עסקו דעתם זה עניין שלו. עכשיו העניין הזה שעל ידי שמסכים דעתם זה עניין שלו נחזיר אותנו מה שאמרתי קודם דיברנו קודם על כל המתנות עניים, לקט, שכחה, פאה פרט ועלילות. שאלתי מי משאיר היום לקט, שכחה, פאה, אז אמרנו אין טעם להשאיר לעני ולגר ולא לעורבים ולא לעויבים. אבל עדיין זה לא שלך הפרט זאת לא שלך, הפרט והעלילות לא שלך לקט שנפל לא שלך אז מה, מה אתה לוקח את זה בסדר, אני לא יודע חכה שבוע זה עני אז ערוך השולחן שהזכרתי קודם זה בדיוק מה שהוא אומר. הוא אומר ברגע שכל העניים בעולם וזה המצב, עסקו דעתם אמרו עזוב זה לא שלו, במילא זה שלך בדין, אבל פה זה יותר קל כי זה מחתכים לשני ואולי תשאיר, פה זה מה שרשי עושה שהמעשר עני זה אמור לצאת מרשותי להגיע לרשות העני.
מעשר עני והקניין עכשיו אומר רשי אני לא רוצה להגיע לרשות העני כי אני צריך לסמן לאיזה עני אני נותן את המעשר עני. אבל אם יש יותר עניים בעולם כמו שאמרנו כולם השיחו דעתם העני הפניצלי או אחד, אז גם כשזה יצאים הבית, כמדם אתה נכון ואתה עברת בעלות, גם לא שמענו שמענו שמעשר עני צריך לעשות קניין, אתה יכול לקרוא לעני בוא תאכל אצלי, כן יש לי פה הפרסק מעשר עני זמן אין לי סעודת שבת, קח תאכל זה שלך, איפה הקניין לא צריך קניין, זה לא קידושים צריך עברת בעלות, צריך שיוך צריך דיוק צריך כיוון. אז אומר רשי, ברגע שכל העניים בעולם וכל הקונים וכל הלווים ירדו מהסיפור, ואני מכיר את העני הזה, מכיר את הקוהן, מכיר את הלוי אז הדבר הזה משוייך אליו לא מבעלותו, כלומר הגמרה קצת בטירוץ, חזרה במה מה שרשי אומר בקושייה מתו לידי לא מתו ולא זכי לפי הטירוץ של רב, אלא שיוך, שייכתי את זה לעני, ואז חתיך קיימתי את מצוות התורה ונחתה בישריך, גם כשאת לא אומרת והנחתה, אומרת בישריך תוציא, היא לא אומרת צפוק לו בדלת וציתן. לפי הבנתי זה בגלל דיני צדקה לא אמרתי, אבל פה מעשר עני זה בעצם שילוב יפה של תרומות ומעשרות מצוות תלויות בארץ וצדקה תרומה ומעשר ראשון מצוות תלויות בארץ, אין לו כואבים פה אתה נתן צדקה, דרך מעשר עני. אחר כך גם כל מה שכתוב בתורה, מה שאנחנו יודעים מעשר תעשר, עשר קדשתי תאשר חנון נהנה בזוהוד מעשר כספים, זה בא מפה אין בתורה מעשר כספים, יש מעשר עני שמזה חכמים למדו, אברהם, מצחק, יעקב וכו' הגיע מעשר עני. אז אני אומר שוב, לא צריך ממש בעלות, כשתורה מרת בהנחתה, יש לנו דין ברמבר של עשרה מעלות מצוות צדקה, מעלה גדולה ויותר זה מתן בסתר.
מתן בסתר מה זה מתן בסתר? אני שם ל ליד הדלת, אפילו אני שם לגבי צדקה, שם בקופה והולך והגבי שים לדלת אני לא יודע מי הוא קיבל, אני לא יודע למי נתתי אז זה גם ההכוונה של התורה אתה לא יכול לפגוש את העני ולתת לו, זה מבייש אתה ניח, אתה עזוב תקנה, תן לו כספים נמצא דרך, כשאתה משייך את זה אליו אתה מאפשר לו אתה שם את זה בשערי העיר שיש עמנים אתה מוציא מן הסתם, הוא יבוא ויקח, כלומר מה שמתחדש עם הבטרות שלא צריך ממש מעשה קניין, להקנות אבל צריך להישייך, צריך להעביר את זה לרשות העני זה די נתינה זה די קל לנתינה זה לא בדיוק הנתינה של למונות כן, אולי אפשר להגיד, לא קבלה, צריך נתינה נתתי, אם הוא קיבל אלו זה כבר לא הכרחים. טוב, עכשיו בפרקטיקה אחרי הסקו זה עובד, אומר את הברית יתנו רבנן המדוי מעות את הקוהם ואת הלוי ואת העני, יהוד מפריש עליהם מי חיל כאן נראה את זה ברמב״ם. כלומר אדם מראש, בא ונותן הלוואה לקוהן לוי עני הלוואה כדוע, דיברנו על המהלות של הצדקה, אז במהלות של הצדקה, מתן מסטר זה הכי טוב אחרי זה הלוואה או נתינת עסק, אפשר להיפותח סוגריים אם מישהו בצומת פה דופק תרחים על החלון, הוא מוכר ברס תבלים כאלה ומקש כסף, תעשה לו ככה אם כלם יעשהו לו ככה, מחר תראו אותו עובד לפרנסתו לפרנס מגיע כפיו וכל שקל שהוא מקבל ברמזור ישיר אותו שם, חצי נובעי שום מגיעים אנשים כמותיי, כל חיי עבדתי לפרנסתי אבל אשתי חולה נאלצתי להפסיק לעבוד נרקש מיקם כסף, מה אמרת? הפסקתי לעבוד כי אין לך כסף, כשאדם אין לו כסף הוא עובד ואז הפסקתי לעבוד כי אין לי כסף, זה תרחי בסדר? אז אני אתן לו משהו, אבל אם זה באמת, תגיד לו, זה שלך? תחזור לעבוד תעבוד עוד כמה שנה נוספות לפרנס את עצמך. אז זה אומר שהסיפור של הלוואה זה בדיוק זה שאתה נותן לו הלוואה סתם לעני פה זה בתוספת אז כמו שאמרתי, זה גם לא פוגע אתה בא לעני, אומר לו בוא אני אלווה לך מאה שקל בשנה אתה אומר להחזיר לזה בעוד שנה כן? אומרת, רב ראית מלווה מאוד את הכול עם את הלווי ועני להיות מפריש אליהם מחלקן אתה אומר לו, תשמע, עני יקר קח מאה שקל יש לי עץ ימונים בגינה כל פעם אני כותב לימון או שניים ואני מפריש ואומר, מוצר חלק התחנון של הלימון, נמצא מעשר עני זה שלך אומרת, רב ראית, מפריש אליהם בחזקת שאין קאמין, זה המשנה וגיטין, אולי פתאום ברוך השם העני הזה זכה בפייס מהשיר כנראה שלא, אין לי כתב דעה אחרת דבר נוסף שנגיע לזה בסוף הוא פוסק ם הם כשער רזון עכשיו התחיל פה ביקוח אני אגיד, אין בעיה אתה נותן לי צ'ייץ מהלימון אני רוצה לימון ברמה של רשת יוקרתית חנויות טבע כאלה שמשנה כפול ומכופל עם כסחות של אבדץ וזה שמעלה את המחיר בשבילי לימון זה חמישה שקל לקינות, עשר חזקבון זה מה שאני דורש ועל פי זה תלווה לי לא לא לא, כשער רזון עוד מעט לדבר על הפרקטיקה ואין בו משום ריבית אך יש פה ריבית כי אתה אומר לה לוי, קח 100 שקל במקום שתחזיר לי 100 שקל אני הולך לפנק אותך שנה אתה תקבל פירות בסוף גם לא תחזיר את זה הפירות שלך ואני אתגזל אתך, כלומר אתה גם אומר לה מאין ריבית כי אם בסוף העץ לימון הזה יתייבש, יהיה לו מזיקים אז אני אגיד לך, בוא נתחזיר לי את הכסף, אז אמרת כבר אם הוא לא ירוויח ולא יפסיד אז זה לא ריבית, ואין שמית משמטתו יש לנו פה שמיתת שפים, זה לא הלוואי הרגילה שהוא צריך להחזיר לי זה כסף שאתה תלווה והפירות חוזרים אם בא לחזור אני לא חזר אני לא יכול פתאום לבטל את ההסכם סיכמת שאתה נותן את כל המעשר עני, אותו עני אתה אומר לה, לא מתאים לי, אני מצאתי משהו אחר התחייבת, מכירה עניים וכל אורך השנה, זה שלך עוד מעט אני אגיד לך את הפרקטיקה אבל חוברים מחזל הרמב״ם אומר הרמב״ם, זה פחות או יותר אותו דבר הוא קצת פרט המלווה מאוד אתה קוראים בתל אביב את העני כן זה מה שאנחנו עושים בפועל מכל מיורד לפרקטיקה יש אוצר הארץ של מוחמד תורה בארץ מי שמנוי שם אורים לו, תשמע, השנה זה שנת מעשר עני אתה צריך להוסיף איזה סכום, לא יודע כמה והכסף זה הולך לקרן צדקן לא זוכר איזה אתה הלווה אתה, ויש סכם שהמאה שקל אלה או העשרים שקל, לא משנה מה הקרן צדקן הזאת חייבת להחזיר לך כן, אתה מלווה אליהם והלווה תמיד חוזרת, אין פה פטנטים אלא מעליות מפריש על אותן המאות מחלקו, כמו שאמרנו, כנגד אותו כסף, אני כל פעם מפריש את המאסר עני, בעצם אני מתכזז מפריש עליהם וחזקה את שם כאמין, מנוח שם אתם וכולי אומר הרמא קטן מפריש עליהם מפריש, תרומה או מעשר ראשון ומעשר שני מפר אותם כן, הרמא מדבר גם בשנה הרגילה, שאין מעשר עני כי זה גם תרומה וגם מעשר ראשון, כלומר חייבים להדגיש גם מי שיש לו מנוי עוד מה דגיל, ומה ישה? הוא מפריש, אמרנו יש להפרשה ויש לתת להפריש, כל הם חייבים גם אם אתה בסוף לא נותן מעשר ראשון מחלל מעשר שני מכירה עניים, שם בצד התרומה אתה מפריש, להפריש זה להוציא, מה יהיה אם זה אחר כך זה נראה כבר, כל כל מפריש, זאת אומרת הנוסח תרומה גדולה פה מעשר ראשון פה, זה תרומת מעשר זה מעשר שני, זה מעשר עני מפריש, תרומה מעשר ראשון, מעשר שני מפר אותם, זה מעשר עני הוא מזכה בהם לידי אחר זה התירות של שמואל שמת זכיה ממש ולפי רב, אם היו רגילים לטעון ממנו, כן זה הסכם רב שנתי, אני תמיד עובד עם הקופת סדקה הזאת, או התחייבתי והוא רגיל שלא ייתן אל עליהן, כמו שרשי אמר אני אומר לכל העניים וכל הכהנים וכל הלוויים איזכו דעתה היו, זה לא שחל אף אחד חוץ מלא תואני וכו', אינו צריך לזרקות על ידי אחר, זה מה שעושים היום אני פשוט אומר את הנוסח ואוטומטית שמעתי עם הסר אני בחלק התחתון של הלימון זה משוייך לאותו קופת סדקה זה נשאר אצלי, כי כבר שילמתי על זה, אם רוצים את זה אומרים לעזור תשאיר את זה לצלחת תודה, קיבלתי אני מודה לך, אבל את הריב הלימון הזה תשים בסלט, אני קיבלתי כבר מאה שקל בתחילת שנה, הכל בסדר, שייכת לי, נתת לי ואז בפועל אתה לא צריך להישאר עם הריב הלימון ולתת כי זה בסדר אני מחסין לך את זה בחזרה ואחר שמפריש אחרי שעשית את זה מחשב כמה שווה זה שיפריש לפי הרבה זה עובד מדויק רבע לימון, הראשון לי בצד כשער הזול היום חמישה שקלים לקילו רימן אחד זה רבע קילו, רבע יש לי פה עשרים אגורות שהתכזזתי איתו, עשרים אגורות האלה אומרים להגיע אליו, השובי הוא אמר לי עזוב, תאכל את זה כבר נתתי לי מהשקל בתחילת שנה בסדר, הורדתי הורדנו מהלוואה, כזזנו עשרים אגורות כן, הוא אומר, קי מן המלווה עד שיפרה כל חובה, עד שנגיע לי מהשקל נגיע, אני אתן לך עוד פעם מלוואה נמשיך הלאה שם מה עושים תרומה אמרנו זה מכירי קרונה גם אני אומר לקוהן שגר בתל אביב תשמע, כל התרומה שלי אצלך, שלך מישויכת אליך, קח מהשקל כל פעם שאני מפריש תרומה אולי גם תרומת מעשר, זה שלך וזה נשאר אצלי, אבל קוהן אני לא קוהן, מה אני אעשה עם תרומה אז הוא אמר, רומן נכון, אתה יכול למכור אוכל את התרומה לכל קוהן שרצה כמובן בזמנו, שיהיו קוהנים טהורים בתרומה טהורה, ואוכל המעשרות מעשר ראשון, מעשר אני, אתה אוכל כי אני אומר לך אין שום בעיה אמרתי קודם, אתה יכול לבוא לאני אני אשלח את הפירות, שמע זה מעשר אני אתה יודע, הבת שלי מפוצסת תרומה בשבילך, קח, אין בעיה אתה יכול לבוא ללוי עם מעשר ראשון תודה רבה, אני שמח נתת לי, קח, תרומה, קח אז חנומי הרמת, אתה יכול לאכול את המעשרות, תרומה אי אפשר לאכול כי זה קדוש, אבל לאכול מעשרות, אין שום בעיה שוב בהנחה שאני כבר נתתי לו הקציתי לו, ייעדתי על זה בשבילו, ועכשיו תמורת, הכסף, שהוא חייב הקסף כבר אצלו, אומר לי את השיר ואנחנו מתכזזים פה באלבה עכשיו איך לעבוד בפעל אז קודם כל צריך לדעת שכל מי שרוצה אפילו פעם אחת בשנה להפריש, תרומה תרומה, עשרות ירקות זה התחיל כבר, אנחנו ביחור ירקות זה התחיל כבר בראש השנה אמרנו ראש השנה לירקות זה א' תשרי תשעים פאה כל מי שכתב ירקות עשבים וכולי כבר היה צריך לצאת לרוץ לענים עם רבע גבניה או יותר פירות זה מתחיל משוואת אדר ניסן ועלה עד לפילוחות אחרי שוואת הבאה, כל מה שיחנות עד תרומה שבעת תשעים פאה אתה יכול להפריש תרומות ומעשרות להגיד זה של הכהן הטוב הסכית, להגיד זה מעשר ראשון, לא מכיר לבי כמו ששמעתי, כל אחד שיש לו מעשר עני ביד פעם שאני גודל צריך לרוץ לתת את זה לעני אין עצם ואין צמנה נגד השם אין משחקים אז כל מי שאין לו את זה עושה מנוי על מחרות רב הארץ הם יודעים שהם הכי מדויק לפי הדוחות של רב אליהם זה הצל יוצרים להם קשר, אינטרנט, טלפון עושה מנוי זה גם טוב לשני אבות, מעשר שני ביור מעשרות שוב מישהו מעשר שכחתי אני אומר שוב, אתה מפריש אתה אומר, אתה נוסח, זה תרומה, אף אחד לא יעשה את זה בשמך נתינה לתת לעני, זה דרכם אבל שוב, זה לא קומבינות ולא שום דבר הם פשוט גבי צדקה יש להם קשר עם קרן צדקה הם לוקחים את ה-20, 30, 40 מערכים אם מתקשר אליהם חקלאים עם הרבה מתאים והרבה גדולי שדה, עושים איתו חישוב כשער הזון, יש כל מיני חישובים לוקחים לך כסף יש משהו סטנדרטי לנשים רגילים אבל אתה מלבה את הכסף הזה לתת קרן צדקה ואז כל מה שאתה אומר אתה נוסח, לא צריך להגיד כלום אתה אומר, תרומה גדולה בצד מעשר ישן פה, תרומת מעשר מעשר אני וחלק התחתון שמישהו רוצה לתקן, נקודה זו, עכשיו מה קורה אוטומטית אותו, אתה קרן צדקה מבינה, ביודעת שהמעשר אני הזה שלך אתה מכירה נעים שבו לא יודעים שאיתך אין מה לדבר כי אתה עשית הסכם, אתה מכירה נעים שאותה קרן צדקה אותה קרן צדקה שאמורה לקבל את מה שלא יש נפרשת מעשר אני אומרת. לך תודה רבה, מודיע לך מקרב לב על שיוך של המעשר אני. אנחנו לא מעניינים בזה, אבל לא בחינם. אני חייב לך כסף, בוא נוריד את זה מהלוואה מתנקה בכף. עד סוף השנה, ברוב המקרים מה שנשאר צדקה. הכל טוב, זה עובד בצורה מאוד טובה, ואתה יכול לאכול את המעשר אני עכשיו. אחת המהות של המצווה זה מעולה, אתה נתת כסף. רוב העניים היום מעדיפים כסף על חתיכות אבוקדו שנתת. שיחת זיקית חיית את מצוות המעשר אני, זה דבר ממש מבורך. באמת זו זכות של מכון תורם בארץ שהם לקחו את ההלכה הזאת ושישמו אותה בצורה פרקטית בצורה ממש טובה. עצם זה שאתה מנוי, הפקידה שמסבירה לך שאתה מנוי, יש לך קרן מעשר אני. הם גם עושים קרן מעשר ראשון. תראה את עצמך שיש לנו לוי שאנחנו עובדים איתו, שמחה לכלנים ולוים. בדיוק זה אמיתי, זה לא בלוף, זה לא בדיחה, זה רגיל. זה מה שאומרים בכל מקרה, זה הולך לצדקה.
הבנת תרומות ומעשרות אז אני אומר שוב, לחיות את המעשר אני ולהבין מה זה תרומות ומעשרות. נשלח לכם כשורי סרטון של מכון תורם בארץ קל וברור שמסבירים בדיוק מה זה תרומה, מה זה מעשרות. כמו שאמרתי, זה לא תפילה, זה מצווה. מי שלא מבין תרומות ומעשרות זה שור תבן, יותר מדי שמיים, זה מדרבנן, אבל זה לא זה פשוט. כמו שאמרנו, אם אתה קונה בדוכן בלי כשרות פירות, אין אפשרות כי יש לך שעה שורלה דרכות, אוכל להפריש ואתה צריך לדעת שיש לך מעשר אני לתת לו מעשר אני. להבין מה זה תרומה, מה זה תרומה גדולה, מה זה מעשר ראשון, מה זה תרומת מעשר שנה הבאה, שנה הקודמת, מה זה חילול מעשר שני שנה הבאה, חילול נטע ריבה. צריך להבין את זה, ברמות סבירות, זה בכל דבר שאפשר לעשות אותו. למעשה, אני אפילו הייתי אומר שנזכה לקיים את המצווה כמאמרה, כי אני חושב שזה הלכה תחילה. מה שהמשנה מציעה זה רק דיון האם העני הזה לא אישיר, אבל בעצם הרעיון הזה זה רעיון גאוני שחז"ל כבר הציון. תן לו כסף, הוא ינהב, אתה קיים את המצווה כמאמרה והפירות נשארו אצלך. לכולם זה טוב, אתה משייך לו, הוצאת נתת, אומר לך מראש תודה. שער אני אסתיר לך עוד דעתם מזה ממש. בכל מקרה, שנזכה לקיים את המצווה מדורית.
