מגילת אסתר היא סיפור שמלמד אותנו על הצלה מופלאה של עם ישראל, למרות שבמבט ראשון נראה כי לא קרה דבר. הסיפור מתאר את הגזירה של המן להשמיד את כל היהודים, ואת ההצלה הפלאית שבאה בעקבותיה. למרות שהסיפור מסתיים בכך שהחשברוש שם מס על הארץ, החכמים ראו בו מעמד חשוב, עד כדי כך שהוא נכתב על קלף כמו ספר תורה.
מעמד הר סיני והצלה חכמים ראו בהצלה זו מעין מעמד הר סיני שני, שבו קיבלו היהודים את התורה מחדש. הסיפור של פורים, כמו יציאת מצרים, מתאר מעבר ממצב של סכנה למצב של הצלה, ומסביר את השמחה הגדולה של חג הפורים. התנ"ך מתאר את הסיפור הזה בדרכו המסתורית, ומראה כיצד הוא משתלב עם אירועים אחרים כמו שיבת ציון.
שיבת ציון והשואה הסיפו של מגילת אסתר מתרחש בתקופה של שיבת ציון, שבה יהודים חזרו לארץ ישראל. במקביל, ישנו סיפור של הצלה מהשמדה, שמזכיר את השואה שהתרחשה במאה ה-20. התנ"ך מתאר את שני הסיפורים הללו כקשורים זה בזה, ומראה כיצד הם משקפים את ההיסטוריה של עם ישראל.
שנאת ישראל והגלות בימי בית ראשון, עם ישראל נתפס כעם טבעי בין עמי העולם, אך בגלות בבל התברר שהוא שונה. עם ישראל שמר על זהותו בגלות, והדבר הזה עורר פחד אצל אומות העולם. הגלות הפכה את עם ישראל לעם נצחי, והדבר הזה עורר שנאה עזה כלפיו. מגילת אסתר מתארת את תחילת שנאת ישראל העמוקה, שנולדה בגלות.
הבנת סיפור המגילה פורים מלמד אותנו על שנאת ישראל העמוקה, שמופיעה במיוחד כאשר עם ישראל חוזר לארץ ישראל. הסיפור של מגילת אסתר מסביר מדוע יש שנאה כזו, וכיצד היא קשורה לשיבת ציון. הבנת הסיפור הזה עוזרת לנו להבין את המשמעות של ההיסטוריה היהודית ואת תפקידו של עם ישראל בעולם. פשוט צריך לשרוד, וכי בעצם כאילו נגיד ככה אפשר להגיד הצלנות כמקום לעם ישראל. באמת, זו הסיבה וגם זכירו לשם לראות יד ושם, לראות איך מכים יהודים, איך מפשיטים יהודים ואיך חיי ימינם שרים מאום. אבל בוא נלמד את העומק של המנהג הזה, כי גם הקב"ה נהג ככה. הוא הראה לעולם את יד ושם האמיתי, הוא הראה לעולם את אושוויץ לפני שהוא בנה את מדינת ישראל. הקב"ה נוהג את המנהג הזה כי הוא יכול.
האנטישמיות והסוד של עם ישראל האנטישמיות היא שנאה עצומה לעם ישראל שאין לה הסבר. משתנית מה יכול להיות ההסבר לשנאה כל כך עמוקה? מדוע הילד היהודי האחרון בעולם מאיים על הרייך השלישי? למה גרמניה הנאצית בעת שגלגלי המלחמה התגלגלו לרעתה, גלגל המלחמה התהפך עליה וגרמניה הנאצית כבר הולכת להפסיד וזה ברור? למה ברגעי הפרפור שלה היא עדיין משקיעה במטרת העל של המלחמה – השמדת היהודים? זאת עבודה היסטורית מרתקת שכמעט ואין כבר עקבות לגרמניה וכסף, אבל את מימון ההשמדה ואת ההשקעה בו השקיעו עד הרגע האחרון. זה הגורל הידוע של אחרוני היהודים שנשלחו למוות, כלומר יהודי הונגריה, שזה קרה בחודשים האחרונים של המלחמה אחרי שכבר אפילו יש רכבות שנסעו להשמדה ויצרו בדרך כבר לגנרה המלחמה. זה היה דרג אחרון ממש במלחמה באירופה. יש גזרות אחרות מיפן, וזאת השנאה עצומה לעם ישראל, למרות שעם ישראל לא עשו שום דבר רע בפשטות. הרי גרמניה, אתם יודעים איזה מקום אולי בגלל זה כן, בגרמניה היהודים תפסו מקום. בואו ננוד לאירופה, אירופה הייתה מלאה ביהודים שהביאו תבדקו בגרמניה לפני עליית הרייך השלישי, לפני עליית הנאצים, כמה יהודים היו בכלכלה הגרמנית. היה שר חוץ, אני חושב, רופאים, עורכי דינים, מדענים, איינשטיין כן, גדול המדענים בכל הדורות. אז אני אומר, כאילו אומרים היום במידה שכשמסתכלים ככה על מאה שנה, אז אומרים גרמניה סינקה את היהודים וקיבלה ערבים. לא בקטע של התגאות על הזה, אבל בקטע של שר חוץ, היהודים היו נראים כמוכם והתנהגו כמוכם. כמובן שיש כל מיני סוגי יהודים ותמיד לא משנה השנאה העצומה והמרדף הגדול כנגד היהודים כחיות השדה. זה בעצם אומר שעם ישראל שייך לאיזושהי בשורה גדולה מאוד מאוד מאוד, ואולי שעם ישראל זה כוח חזק שזה כאילו לא מעניין אותם אם אתה דתי. הם לא מזהים את זה בתור זה כתוב דבר ימוקרם עם אמן, לא מעניין אותו עכשיו הוא רוצה להשמיד לא רק את היהודים. יש כאן אמירה שהיהודים נושאים איזה סוד.
הסוד של עם ישראל והחזרה לארץ עכשיו עם ישראל צריך להגיע לארץ ישראל מתוך שהוא מבין שיש לו סוד, ועכשיו הוא צריך לגלות את הסוד הזה באדמת ארץ ישראל. אתה לא יכול לחזור לארץ ישראל בפשטות. גלו אותי, הגלו אותי ועכשיו יש איזה חלון טוב לצאת. יש הצלת קורא, יש הצלת בלפור ואני חוזר לארץ ישראל. ולא, להחביבי, אתה חוזר לארץ ישראל מתוך שאתה נושא בתוכך את ההכרה הגדולה בערך עצמך. יש שתי דרכים לדעת את ערך עצמך. דרך אחת זה מעמד הר סיני. מעמד הר סיני זה שאתה הקב"ה מגלה לך שאתה נושא את התורה שלו. התורה היא בתוכנו, עם ישראל נושא את המחשבות האלוקיות הגדולות על העולם. בתוך עם ישראל אנחנו הרגז שבתוכו נמצא המכתב, מכתב אלוהים חרוט על הלוחות. הלוחות זה אנחנו, חרוט על הלוחות. אוקיי, זה דרך אחת לדעת את סודך, אבל יש רגע במציאות שהעמים מרגישים שיש לך סוד, כמו שהסברנו דווקא בגלות וכולי מה שהסברנו בהתחלה. ואז אתה מתוודה פתאום כשעם ישראל נמצא מאחורי הטיל באושוויץ. תמיד קשה לדבר על כל אושוויץ כי המגל הראשון של היהודים שנרגו היה במחנות השמדה הראשונים יותר שהם אפילו לא יודעים עליה, כמו בלזץ. כי אני נקרא לשם מישהו שנרג שם, אז יש כזה אחד תחפשו אותו, קוראים לו שלומי דיאמנט, סבא רבא שלי שרצחו אותו שם. אז אנחנו עומדים מאחורי הגדרות העין לפני את היאגזים בתוך הגדרות הצפופים. כל היהודים מתכנסים, כל בית נוסע עם מלא יהודים בדרכם אל המוות ואנחנו מבינים שיש לנו סוד גדול. העולם לא יכול לעשות את הסוד שלנו.
מודעות השואה וגילוי הסוד המודעות בעצם השואה באה והביאה לעם ישראל איזשהו מין פרץ של מודעות, מי אנחנו, מה אנחנו. אנחנו שייכים לסוד. אי אפשר להתייחס לשואה בצורה פשטנית כאילו זה שנת זרים, אי קבלת האחר. מה פתאום, זה משהו הרבה יותר גדול. באמת יש פה משהו אמיתי שאומרים עם אחד מפוזר ומפורד. באמת אנחנו ממשלת צללים, אבל לא ממשלת צללים, ממשלת האור. אומר הרב אברהם לבני גר צדק, יש פה ספר שלו שבעה ציונס לעמים. אומר עם ישראל בשואה עמד כמו אברהם העברי שכל העולם בעבר אחד ועם ישראל בעבר השני. פתאום ישראל עומד בודד והוא מבין שיש לו סוד נורא והוא חייב להבין את זה בטרם מחזור על ארץ ישראל. יותר מזה, זה מעמד הר סיני הדור קיבלו עליהם מרחש וראש. הקב"ה התגלה באושוויץ, ככה הוא כותב שם, כי הקב"ה מתגלה בתוך המציאות המראה הזאת שכן אתה אחר, אתה יהודי, אתה שונה, אתה שונה. וזה מה שקורה במגילת אסתר. אתם יודעים מה קרה ליהודים במגילה? הם ניצלו. אוקיי, זה לא גאולה, זה לא גאולה את שם ארץ ישראל, זה גילוי. הם גילו מיהם. איך אני יודע את זה? לא תמצאו במגילה ביטוי שהיהודים נלחמו במקום להילחם. הכתוב ניכלו היהודים ועמוד הנפשם. ואתם יודעים שמה הכינוי הכי עמוק של עם ישראל בקבלה? כנסת ישראל. איפה נולד הביטוי הזה? איך כנס את כל היהודים? גם הביטוי הבא ניכלו היהודים. מרדכי ואסתר חשפו את המדרגה ששוכנת בעם ישראל שנקרא כנסת ישראל. כנסת ישראל זה חיה שישנה ברכיה, זה כוח עצום בעולם, זה שכינה, זה חי בתוך עם ישראל. ורק אם אתה חי את יהודך כנסת ישראל, משהו מעל הנורמליות, מעל הזמניות, רק מתוך כך אתה יכול להגיע לארץ ישראל. וכולי וכמובן כל מדינה תל אביב שמחוברת ללוד וליפו וירושלים שמתגלגלת עם השכונות שלה עד לא יודע עד גוש עציון כשזה התחבר לבית לחם. מה קרה? היו מוקפות חומה. מוטה או שועה בינון מופיעים בירושלים פרק ודאי את הדבר. יש שם רשימות ארוכות זה כל הערים בארץ, כולם היו מוקפות חומה. זה ברור, אם מוקפות חומה זה עיר. כלומר, בעצם אומר מרדכי, המחיה האמיתית של המלך זה כשנחיה בארץ ישראל וזה גם רמוז בפסוקים היפים של התורה. אני אומר את זה הרבה פעמים, אני מצטער שאני אומר את זה עוד פעם, אבל מה אכפת לי.
זכירת עמלק וזה עוד פעם זה מסיים. אני רוצה יתרון שהתורה לא מצטערת ממכון את המלך אלא מספרת מתי ממחה המלך כסיפור דברים. זכור את זה שרשתה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים שקרחה בדרך וכו'. והיה אני חושב שצריך לחבר שיר כזה "והיה בהניח ה' אלוהיך לך מכל אויביך מסביב כאשר יהיה לך מנוחה". מנוחה אמיתית איפה זה? בארץ ישראל מכל דרך מסביב. איפה? בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לאחוזה. יש שאלה אליכם, אם הקב"ה מניח לנו מכל אויבינו מסביב ואם זה בארץ אשר ה' לוקח לנו נחלה לאחוזה, שימו לב לרמת שיש פה כלא בתי מדעת האלה אל המנוחה ואל הנחלה. כלה קורה כלא בתי מדעת האלה מנוחה ולנחלה. פה כתוב יש לכם גם מנוחה וגם נחלה והניח ה' לוקח אשר ה' לוקח לך נחלה. למה שעכשיו אני ארוץ אחרי עמלק? מה אכפת לי? לא, לא אתה לא צריך לרוץ אחרי עמלק אלא מסופר כאן איך אתה מוכר את עמלק. מתי? עם אחרי עמלק באני איך ה' לוקח עליך מכל אלוהיך מסביב בארץ אשר ה' לוקח נותן לך לחלה לאחוזה. אז מה שיקרה באופן טבעי זה להתאמץ תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח את הגילוי שגילה לך עמלק שגילו לך הגרמנים שאתה עם סודי ושיש לך תפקיד סודי. אל תחשוב שאתה חי בארץ ישראל והכל בסדר, אני יכול לעשות חופשת סקי פעם בשנה ולילה את לילה עוד פעם בשנה ויש לי רכב טוב ויש לי משרה טובה והכסף גדול על העצים אז הכל טוב. לא, לא תשכח שאתה אמור לסדר בעולם ולא תירגע עד שלא יתקיים הפסוק "ונערו אליו כל הגויים" עד שאתה תקיים את הברכה את המצווה שלך והמצווה של עם ישראל ויהיה ברכה ונברכו בך כל משפחות האדמה.
פוליטיקה ותורה לכן לא תשכח את הגילוי. אבל עמלק, עמלק הוא נמחה ברגע שאתה חי בארץ ישראל. זאת אומרת אי אפשר בלי פוליטיקה, אי אפשר בלי פוליטיקה כי התורה היא פוליטית ואקטואלית כיום הזה שאנחנו נמצאים מחוץ לחבל עזה ולחבל עזה נכנסים אינדונזים. זו תחמצה שעליה אנחנו צריכים לבכות. מודיעי מנו לך השם על כל הריסים שעשית לנו, זה כואבים לנו מאוד את התחמצה. למה? כי לא מכירים את עמלק. לא יהיה שלום, לא יכול להיות שלום בכלל. היו צריכים לעשות כמו שעשו, היו צריכים בצמחת תורת השפד לתקוע רבע דגלים, דגל אחד על חוף הים ברפיח, דגל אחד בין רפיח לבין הצד המזרחי של רפיח, דגל אחר דגל אחר ליד חסום רעז, ארבע פינות של חבל עזה ולהגיד חבל עזה חזרנו הביתה ולהכריז את זה ולהאמין בזה ולפעול לכיוון שזה אנחנו הולכים להיות שם לנצח. אז יהיה פלא פלאות כל הערבים יהיו משלמים איתנו. אלה היו מאגרים, אלה היו משלמים. אתה חייב זה זה זה. אני יודע שאני לא ראש ממשלה אבל זה ודאי. הערבים קראו לנו שוב עם בטולת ישראל שוב אל הרייך אלה ואם שמחת תורה לא לימדה אותנו את זה אז צריך לקוות וחיכיתי לה' שלא הסתיר פניו הסתיר פניו אולי לרגע אחד אבל חג החולה הסתיר פניו נתן לנו את הכוח לעשות את זה אז למה לא הלכנו אחרי זה זה נורא עצוב. אז פורים שמח. מה רציתי להגיד אז איך אפשר לפורים פור אם אנחנו נכין כן לא הבנתי.
