אחר הצהריים טובים. נלמד פסוק בספר משלי שנראה שנכתב לפני הרבה זמן, אבל כאילו נכתב היום. מהו הפסוק? הפסוק הוא למעשה סיום של סדרה של פסוקים בפרק א'. רבים מאוד מכירים אותו שמתחיל את משלי. אני אומר ככה בסוגריים, מדי פעם אני אומר את זה כששואלים איזה ספר מוסר ללמוד. יש ספרים רבים וטובים, כולם מכירים אותם, גם ספרים ישנים וגם חדשים, אבל כולם, כמעט כולם, מסתמכים על ספר משלי. ולכן, מי שרוצה ללמוד מוסר, הכי טוב פשוט ללמוד משלי עם מפרשים. באמת דברים מדהימים ונפלאים שמדברים ממש על החיים שלנו. בפרק א', שלמה המלך מתאר לנו איזשהו תיאור של בני: "אל תלך". כלומר, יש פה זה, זה מתחיל עוד קודם: "בני, אם יפתוך חטאים אל תובה". אם יאמרו לך: "איתנו נערווה לדם, נצפנה לדם נקי, כלון יקר נמצא, נמלא בתינו שלל, גורלך תפיל בתוכנו". בני, אל תלך בדרך איתם, מנה רגליך מנתיבתם, כי רגליהם לרע ירוצו. ואז הוא מסיים את סדרת הפסוקים האלה בפסוק אחד שבו הוא מסביר את כל מה שהוא אמר לפניכם. מה שהוא אמר לפניכם זה: תיזהר בני, בני זה כל אחד, פנייה אישית לכל אחד ואחד. תיזהר מכל מיני דברים בעולם שנראים לך שהם באים לטובתך, הם באים לעזור לך. הם אומרים לך: "בוא תהיה איתנו, כדאי לך, תרוויח, תשתתף". כל הדברים האלה בסוף נכנסים בפסוק אחד שאותו ממנו אנחנו נצא: "כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף".
משלי והמשמעות העכשווית אומר אגרא: אם תאמר, הלא אנוכי רואה שהם שלמים איתי וחפצים בתובתי לגרום לי ממון. כל אלה שתוארו לפניכם שהם רוצים לעזור לך, לזה אומר: הלא שים עיניך והבט על עוף השמיים שהם בעלי כנף, מדמים בנפשם שהרשת לחינם מזורה והטבועה אשר שם תחת הרשת נתונה שם בחינם לטובתם ולתזונתם. ובאמת אתה יודע שלא כן הדבר. זו מביא משל פשוט, כל מיני בעלי חיים, פה יש במקרה מדובר על הציפורים, מן הסתם זה גם יכול להיות נכון על בעלי חיים אחרים, שמכינים להם איזה פיתוי. תור אחד שמדי פעם אוהב להיות בים, אני רואה ככה את הדייגים שמים גם כן איזה מין פיתוי כזה ורשת. אתה מדמיין את הדג הזה שאומר: וואי, איזה לחם טעים הביאו לי היום, איזה כיף, וזה בא ככה נכנס לתוך הזה, מתיישב לאכול. ואז אחרי כמה זמן הוא מבין שבעצם הוא נמצא בתוך כלוב, בתוך רשת שתפסה אותו וקלעה אותו בפנים. יש מקום שחז"ל מדמים את זה לשיח שיש בין הציפורים. ויש כמה חברות של ציפור שנמצאת בתוך הרשת וככה אוכלת שם אוכל טוב. היא לא יודעת שעוד מעט הולכים לשחוט אותה. והחברות שלה אומרות לה: וואי, איזה ארוחה, איזה אוכל הבאת היום. ואז היא עונה להם הציפור שבתוך הרשת ואומרת להם: טיפשות, אני סגורה בתוך הכלוב, אתם חופשיות לעשות מה שאתם רוצות. אני אראה לכם שאני פה נהנית, אבל אני בתוך הכלוב.
המשמעות המוסרית מה אומר הנמשל של הדבר הזה מבחינת החיים שלנו? אמרתי כאילו נכתב היום, בגלל שפעם רשת זה היה רק רשת כפשוטו, מין מלכודת כזאת מרשת שמי שנכנס אליה נלכד בתוכה. אבל כידוע היום כשאתה אומר רשת, אף אחד כבר לא זוכר שיש דבר כזה שגם נקרא רשת פיזית, מקום כזה שאפשר לכלוא בו מישהו ולתפוס בו משהו. אלא ברור לכולנו שעיקר המילה רשת מתכוונת כלפי כל הכוחות בעולם שהם למעשה ממש כאילו באתי נסעתי מהבית לישיבה. אמרתי ככה איזה פרסומת כזאת לאיזה משהו כאן בחינם. תזכיר לי ככה חינם מזורע הרשת. בכלל בחינם כל הסרטים של כאן לא יודע בן איזה משהו כזה בטח בערוצים כל הסרטים של כאן מרוכזים במקום אחד באיזה טלוויזיה מתחדשת, לא יודע איזה מחשב עם איזה אפליקציה בחינם. ואתה בטוח שרוצים את טובתך. אתה אומר: תראה, הם מביאים לי דברים עד הבית, עד הכיס ממש ממש עד אליי, ועוד אפילו לפעמים חודש חינם, חצי שנה חינם, אפילו חינם כפשוטו חינם. לא משנה שבסוף גם לוקחים ממך כסף פיזית, גם אתה גם מאבד כסף מהדבר הזה. אבל יש לך תחושה שבאמת רוצים זה בשבילך, באמת רוצים שתהנה, רוצים שיהיה לך טוב. ואתה לא יודע שעומד שם איזה צייד. פעם זה היה צייד כזה ששם רשת ונכנס לתוך החכה הזו נכנס דג או ציפור. והיום אנחנו יודעים שיש הרבה ציידים כאלה שהם קודם כל ציידים של כסף. קודם כל הם ציידים של כסף, זו המטרה באופן פשוט. המטרה הראשונה שמניעה את כל המציאות אפשר לומר המטורפת הזאת של אין סוף יכולות של דברים לראות, לשמוע, להקשיב, ליהנות. כמובן ברור שיש בתוכם לא מעט דברים מאוד מאוד חיוביים וטובים, דברים ידועים, דברים נפלאים. אני רואה את היום כל אחד שרוצה דף יומי של שבע דקות, של עשר דות, של רבע שעה, של עשרים דקות עם פרשנים בלי פרשנים, בוולי, ירושלמי, דברים באמת מדהימים שלא היו פעם. שומע מחברים אנשים שהולכים נוסעים לעבודה שומעים דברים, שומעים לימוד, שומעים שיעורים, שומעים באמת דברים אין סוף דברים מדהימים ונפלאים. ולכן הקב"ה כמובן מביא את זה כי זה יש לזה אינטרנציאל של דברים מאוד מאוד טובים לעולם. אנחנו פשוט רק מנסים להבין מה טוב בזה ומה לא.
הזהרה מפני פיתויים לא לחינם מזורה רשת לפני כל בעל כנף. אנחנו מבחינת בעל הכנף שנכנסים ככה לתוך הרשת וצריכים לדעת שעומד מאחורי הדבר הזה עומדים כל מיני כוחות. אז בצד הכי הכי הכי פשוט והכי כביכול בסיסי זה ברור שזה בסוף מביא כסף, בין אם זה בסוף הכסף שלנו כי בהתחלה היה חודש חינם חודשיים חינם ובאותיות הקטנות היה כתוב שבאיזשהו שלב מתחילים לשלם ואנחנו גם משלמים על זה. ובין אם זה לא מאיתנו אבל זה מכל מיי כאלה שפרסמים שם הפרסומים וכולי וידוע שזה תעשייה שלמה. אבל היותר כמובן משמעותי מזה זה לא מי שמנסה לצוד לנו את הכסף שזה עוד ניחה בסדר אז הפסדנו מה שקלים זה לא נורא. השאלה היא מה מנסים לצוד לנו פה מעבר לזה ופה זה הנקודה המרכזית שעליה צריך ככה לתת את הדעת שהיא מתחלקת להרבה דברים. יש מי שצד ממש עם אג'נדות של תכנים של רעיונות שכידוע מנסים להכניס אותם בדרכים הרמומיות לכל מיני דברים שאנחנו נכנסים לתוך הרשת הזאת. ולפעמים זה מאוד גלוי ולפעמים זה מאוד לא גלוי אלא זה מוכבג ככה בפנים. ואם אנחנו לא מבינים את הדבר הזה שיש ציידי נפשות גם פה בפסוקים במשלה יש מי שיראה שם את הפסוקים ימגרע יש ציידי ממון ויש ציידי נפשות יש פה ממש פיקוח נפש מבחינת תפיסות העולם והחיים. וייתכן שאנחנו בלי להרגיש נתמאים בתוכנו כל מיני תפיסות שאם היו שואלים אותנו ככה כשאנחנו בהכרה מלאה האם הייתם רוצים להתרגל לחשוב ככה להתרגל לאיזושהי תרבות כזאת זה יכול להיות של אלימות זה יכול להיות של שיח של מאוד של כעסים של וכחנות זה כמובן לא נדבר על התכנים שקשורים לצד המיני מה הם פועלים אלינו בסופו של דבר אחר כך בהקמת המשפחה ובתפיסת החיים המשפחתיים שלנו בהמון המון נושאים בדברים פוליטיים מדיניים רוחניים בהרבה מאוד תפיסות עולם בטוח שהם היו שואלים אותנו בהכרה היינו אומרים שאנחנו לא ממש לא רוצים את הדבר הזה. כיוון שלא שואלים אותנו ומפתים אותנו בני אם יפתוח החטאים אל תווה הוא אומר מתחנן אני מרגיש שלמה המלך כאילו עומד בפני איזה מישהו אומר לו בני אם יפתוח אל תלך בדרך איתם תצטקל קדימה תביא למה חותרים. אני אגיד לכם איזה וידוי אישי לא לא כזה גדול אבל עכשיו זה גם חודש עוסקים בנושא בפעילה אז אנחנו מתפעלים כל יום למינים ולמשינים אל תהי תקווה כל המינים כרגע יובדו כל איבי עמך מראי קרטו ו מה אתה מתכוון? מה אתה מתכוון בברכה הזו? אז בצורה פשוטה אתה קודם כל מתכוון על האירנים וכל שלוחיהם פה אלה שבאו מקרוב ואלה שבאו מרחוק זה קודם כל הכוונה הפשוטה שאומרים אותם את כל המינים והאויבים שרוצים להקחיד להשמיד אותנו אבל אני אומר לכם את האמת שבשנים האחרונות אני מתכוון בברכה הזאת לא חלילה לאף אחד מסוים כי אני לא יודע מיהו ואני גם לא מתכוון על אף אחד שהוא יובד שימות מהעולם אלא כמו ברוריה ורבי מאיר שאיתם הוא החטאים מהארץ לא החוטאים שאיתם הוא החטאים למינים ולמשינים אל תהי תקווה שהקב' איכשהו לא יודע יעזור לעולם ללא לתת לקוחות האלה שמנסים להשמיד אותנו מבחינה נפשית שלא יודע שיחליש אותם לא יודע איך שיפשיטו את הרגל לא יודע איך שלא ימותו אבל שימותו מבחינת מה שהם עושים שלא יצליחו לעשות את מה שהם עושים כי אני מרגיש זה מסוכן לא פחות המחבל הזה שהולך ליזום איזה פיגוע לא עלינו ושלא יצליח ואנחנו מתפעלים שהוא לא יצליח לא פחות מזה גם אלה שמנסי לעשות את הדברים האלה ולכן זה זה נקודה ראשונה של תכנים ושל כוונות נסתרות במה שקשור לרשת והחלק השני הוא לא דווקא תכנים שהם בעייתיים ממש לא בעייתיים נטו לא שאנשים פה אומרים לך תשמע סתם אני רואה איזה סדרה בדקתי אותה אין בה שום דבר זה בסדר שום תכנים לא מינים לא לימוד לא שום דבר סתם או נגיד היום עכשיו זה אקטואלי פה אומרים שיש דבר כזה קוראים לו מונדיאל זה ככה פעם בארבע שנים יש ככה התעוררות גדולה בעולם יש שמחה גדולה ככה בעולם יש סוף סוף ככה זה ספורט אף אחד לא עושה שום רע לאף אחד שוב באים חברה הם שחקים הכל לכאורה טוב ויפה אז מה פה מה פה הצייד שרוצה לעשות או לפחות גם אם הוא לא רוצה זה מה שקורה מה שקורה זה שסדרי העדיפויות שלנו בחיים משתנים גלל כל מיני דברים שמאוד מאוד מושך אותנו לעשות אותם שפשוט אנחנו ככה נהנים מזה איזושהי הנאה רגעית שורפים כמה שעות לפעמים כמה עשרות שעות אולי במצטבר זה גם כמה מאות שעות תלוי כל אחד אחד המרבה ואחד הממעית בלצרוך את כל הדברים האלה בצורה כזאת או אחרת והדברים מגיעים לכך שאתה יכול לראות וראיתי את זה, צריך לראות את זה ככה גם ממש בעיניים שלי בכוש, אתה יכול לראות אנשים אחר כך בחיים הבוגרים שלהם הרי זה ידוע נגיד עכשיו עושים את זה בדיחה אבל אני לא בטוח שזה בדיחה בטח קיבלתם בכל הקבוצות המשפחתיות או אתה זה, שאפני שמתחיל המונדיאל אז הבעל ככה אומר לאשתו חודש וחצי הקרובים ביי, או שהוא נסע בכלל לכתר שם ובכלל הוא לא בבית וגם אם הוא פיזית בבית הוא אומר לה משהו כמו תשכחים בני בחודש וחצי הזה אני לא פה כי יש כמה לאורך אולי בכתר אולי זה לא משחקים במשך כל היום זה אולי רק ב… לא משנה תשכחים בני יש משפחה ילדים אתה יכול לראות משפחה עם ילדים שיש משחק והאבא בתור ראש המשפחה בתור מי שאמור לתת את הסדרי העדיפויות ל מה חשוב יותר מה חשוב פחות אבא כזה יכול לעמוד ולבטל דברים כאילו במשפחה יש… הייתי פעם אני מספר את זה זוכר את זה, הייתי חבר באיזה אחד מהילדים הייתי חבר בוועד הורים שזה בית ספר והיה איזה נושא כבר לא זוכר, משהו ממש דחוף ביותר על סדר היום לא יודע אם המנהל, האכלים, לא יודע אם משהו מאוד זה והיינו צריכים לפגש ושאלנו מתי אפשר להיפגש יצא היום חמישי בערב היום חמישי בערב עומדים איזה שניים והמשטטים אומרים חמישי בערב אין מצב, יש מקאבי, אני עם הילדים עם האישה, עם הכולה, עם הפיצוחים אני לא הולך לשום מקום הוא אומר, תשמע זה הילדים שלך, אין זמן אחר צריך פה, צריך להחליט החלטות ואחר כך יעבור הזמן ואפשר לפטר ואפשר זה, לא יודע, לא זוכר כבר הוא אומר, חברה, אין מה לדבר מקאבי אף אחד לא ייקח אותי מזה אף אחד לא ייקח אותי, זה קודש קודשים אני לא עובר לזה לא לי זמן, לפני, אחרי, מחר, מוכרותיי אני בא, זה לא אין מה לדבר וזה כולה איזה מקאבי רגיל של היורוליק לא תגידו איזה משהו בגמר עכשיו איזה רבע גמר חצי גמר, גמר, לא יודע מה בכלל קודש קודשים אומרים, יש מונדיאל איזה משחק חשוב, אין כאילו המדינה מושבטת, כל מיני שרים אנשים צריכים לקבל החלטות של החיים שלנו, של לא יודע של ממש דברים שנוגעים לחיים שלנו ממש אנשים בתפקידים משמעותיים אבל הם אז מה קורה פה בעצם כן אבא כזה שנשאר בבית ומספר למשפחה וגם במשפחה הוא מוותל כל מיני דברים אולי יש איזו אירוע, לא יודע אחיינית מתארסת, אומר לא אכפת לי שתשנה את התאריך אני לא בא אז שמה, וזה יעשה בלאגן במשפחה ייחסו עלינו, יהיה ויכוחים שיהיה מה שאתם רוצים, שום דבר אתם פה איתי, אל תשכחו לקנות גרעינים ופיצוים וזה, אנחנו פה על המשחק עכשיו קטוקים איזה גול, הוא מתלהב בחיים לא ראו אותו ככה שמח בחיים לא ראו אותו לא שהוא התלהב מאיזה ספה טובה התלהב מאיזה ספר טוב שהוא קרא הוא קרא לו איזה אירוע, הלך, עשה איזה חסד עזר לאיזה יהודי, חוזר הביתה הוא מתלהב, תקשיבו, אתם לא מבינים מה היה הלכתי, זה, עזרתי היה מדהים רואים אותו ככה בחיים, כזה תמיד לא מבועס, אבל לא כזה מתלהב מדברים מגיע זה, הוא כולו בעננים ואם יש איזה גול, הקבוצה שלו עכשיו יש עוד רמה שאתה רואה קבוצה אם אתה סתם רואה, בסדר, אז אתה מחובר לזה מחובר, אבל חצי כוח כזה מחובר אתה נהנה לראות וזה, יש כל מיני הלכים יפים אבל אם אתה עוד איזה קבוצה, אתה אומר, לא, אני אין, אני, אלה, אני אני עם אלה ואז אתה, עוד יותר, אתה כבר ממש כאילו, קשרת את נפשך, ממש כאילו כבר אז אני אומר, תראו גם כאילו זה גם, זה בידוי אישי, אבל זה נראה לי כולם ככה, שהייתי ילד נער בן 15, 16, יכול להגיד לכם אפילו את מי העדתי, הפועל חיפה אני חיפהי, אני זוכר את השמות של השחקנים, הייתי כל יום ראשון עולר, ונה עיתון ספורט ויודע בעל פה, מי תקע את הגול ובאיזה מקום בתבלה וכמה שערים, אז הייתי בכי כאילו חבל, אז מה, באמת הייתי באמת הייתי על זה חזק ממש חזק אבל זה כאילו בגיל שסדר, זה סדר הדפויות שלך מה יש לך בגיל הזה, יש לך בני הקיבה יש לך ספורט, יש לך זה וכל מיני דברים, אפילו לא כאלה נוראים לא הייתי בסנדר, לא עשיתי איזה דברים זה, אבל לא זה מאוד שמח אותי הדברים האלה, מאוד דיליבו אותי, אבל ואז אתה מגיע לאיזה גיל קצת מתחיל לחשוב טיפה יותר רציני על החיים שלך ואתה מבין, וזה מה שחשוב אני חושב לעניין שלנו, אתה מבין שעכשיו בשנים האלה כשאתה בתווך של השנים האלה שאוטוטו בעזרת השם, כל אחד בהתאם לגילו ומקומו, שנה, שנתיים שלוש, ארבעה בעזרת השם, זהו, עכשיו הוא האבא, לא מה האבא עושה, הוא האבא, הוא הבעל והוא עכשיו סדרי העדיפויות שלו הם יהפכו להיות סדרי עדיפויות של משפחה והם יהפכו להיות צות החיים של משפחה בישראל, ואם הדבר הזה ככה יישאר בנו ויקבע בנו, ולא נצליח לעבוד עליו בזמן, לא נצליח לתפוס אותו בזמן ולהבין שלא לחינם מזורה רשת לפני כל בעל כנף יש פה איזו רשת מאוד מאוד חזקה וגדולה, שאנחנו כל הזמן נמצאים כל הזמן בטווח הזה של כמה להיכנס אליה ואיך להיכנס, ואם בכלל, ולאיזה דברים את תוכל להיכנס אם לא נעשה את זה בזמן, אם לא נמצא את ה… בדיוק את ה… היכולת לשלוט בעצמנו היא הנקודה המרכזית כאן. זה מגיע למצבים שאפשר להגדיר כהתמכרות, לא ברמה שצריך מוסד גמילה, אבל זה לא רחוק מזה. איך יודעים אם זה התמכרות? כשעומד לפניך משהו חשוב ואתה בוחר במשהו אחר. לדוגמה, אם אתה מפסיד תפילה במניין בגלל משחק, אתה עלול לומר "אני אתפלל היום, הקב"ה יסלח לי", אבל זה לא נכון. יש לך חברותא או שיעור חשוב, והחיים יפגשו אותנו במצבים שעלולים לפגוע בזוגיות או בערכים אחרים בגלל משהו שמושך את הלב.
הזדמנות לשליטה עצמית יש לנו הזדמנות גדולה לעבוד על השליטה העצמית. המונדיאל, למשל, הוא דוגמה למשהו שמושך אותנו, אבל חשוב לבחון את עצמנו ולבחור בדברים החשובים באמת. כשאדם בוחר בתפילה או בלימוד תורה על פני משחק, יש שמחה עצומה בשמיים וגם בליבו של האדם. הוא עשוי להתבאס בהתחלה, אבל בסופו של דבר הוא מבין שעשה את הבחירה הנכונה. הנושא של שליטה עצמית יכול להיות גם בלימוד תורה. הגמרא בכתובות מספרת על אמורא שנמשך בלימוד תורה עד שאשתו נפלה ומתה. הוא היה בלי שליטה, ולמרות שהתמכר ללימוד תורה, הוא גרם לאשתו למות. לפעמים צריך לסגור את הספר ולעשות את הדבר היותר חשוב, גם אם זה קשה.
סדרי עדיפויות נכונים בגיל שבו אנחנו מעצבים את הזהות והאישיות שלנו, זו הזדמנות גדולה לקבוע סדרי עדיפויות נכונים. בעזרת השם, נזכה לראות את בעלי התכנים מביאים שיעורי תורה ותכנים חיוביים, ונתפלל שיהיו עשירים מתכנים כאלה.
