שיחה כללית | יום פטירת הראי"ה | הרב דוד גבריאלי

טוב, ענייננו, ג' באלול, יום פטירתו של הרב קוק. ובאמת זו הזדמנות, האמת שלרגע חשבתי, ואני זורק לכם את זה עכשיו ככה כמו שאני, אולי לפני שאני מדר, לעשות איזה שוט כזה על הרב קוק. ואם לא יהיו שאלות ולא יעלו דברים, אז יש לי פה שיחה לתת. אבל מה אתם אומרים על הרעיון הזה? שיש מצב ככה להתחיל לזרום, ככה בצורה כזו, ונשתף חלק מהדברים יעלו כמו שזה, וגם יהיו דברים חדשים. אז בואו נעשה ככה להתחיל, ונראה איפה אנחנו מגיעים. מה? יאללה. כל מה שלא העזת עד היום לשאול על הרב קוק, ותורתו, ושיטתו, ודרכו, וכו' וכו', שאלה. התקלתי אתכם, כן. האם יש לרב קוק הנהגה מאוד רחבה, כאילו בהרבה נושאים, בהרבה תחומים, שנגיד אם היום, לא ללהיא משהו ספציפי, אבל שנגיד מתנגשי אולי לפעמים, נגיד עם החילוניות, נגיד שאז זה לא היה אותו דבר נגיד כמו היום, וכאלה דברים. האם צריך עדיין לאמץ את השיטה של הרב קוק? זאת אומרת, מה שהיה נכון לאז, נכון לעכשיו, או שצריך טיפה כזה לשנות את הדברים? זאת אומרת, לא לקחת את מה שהרב קוק קבע, ולהכתיב אותו לימינו כאן. כן, כן. זה קצת שאלה פחות על הרב קוק, וזה יותר שאלה על, נקרא לזה, על התאמה של הרב קוק, לנקרא לזה, לזמננו, למהוראות שלנו, למה שקורה אצלנו.

השראת הרב קוק אז, בכורה, אני חושב שצריך לחלק את זה לשניים. יש דברים שכן, ויש דברים שלא. מה הכוונה? את ההשראה, ואת הרוח הכללית, אני חושב שבצורה מאוד מאוד ברורה, לא רק אפשר, אלא צריך, צריך לקחת מהרב קוק. בגלל שהדברים שלו היו, אני הייתי מגדיר את הדברים שלו כדברים נצחיים. יש כזה, יש הגדרה כזאת בחז"ל, שנבואה שנצרכה לדורות, נכתבה בספרי הנביאים, ונבואה שלא, אז לא. אני חושב שבמידה רבה אפשר להגדיר את הדברים של הרב קוק כנבואה שנצרכה לדורות. זאת אומרת, מראש, כאילו זה אחד הדברים שפה חשבתי לדבר עליהם, זה הראייה, ארוכת הטווח של הרב קוק. אין לך כמעט דברים כאלה ברבנים אחרים, בגדולים אחרים, שעושים לך סקירות היסטוריות, ממש של אלפי שנים, לא סתם סקירה היסטורית טכנית, אלא סקירה היסטורית רוחנית. זאת אומרת, להבין כאילו מה היה בבית ראשון, ומה היה אחר, ולמה גלו, ולמה חזרו, ומה היה בבית שני, ולמה בתוך בית שני צמחה הנצרות, ולמה צמחה החסידות, ולמה צמחה השבתאות, ואיך זה קשור לציונות, ולקפירה. זאת אומרת, יש לך פה מראש, יש לך פה תפיסה מאוד רחבה, ומאוד באמת ששוזרת תקופות ושנים. מהבחינה הזאת, זה לא משהו שכאילו נעצר, ואתה אומר, טוב, זהו, זה לא רלוונטי, זה כאילו אמר אז, זה היה רלוונטי לזמנו, אבל עברו תשעים שנה, וזו מציאות אחרת לגמרי. זה לא שייך בגלל שמראש הדברים שלו הם דברים ארוכים, הם דברים, ולכן ודאי את ההשראה לדברים, אגב, יש דברים שהם ברורים לגמרי שהם רלוונטיים, זה בכלל לא שאלה.

התאמת תורת הרב קוק לזמננו אתה מתכוון לדברים, אתה אומר רגע, הוא אמר משהו מסוים, לא יודע, ביחס לחילוניים, ואולי החילוניות השתנתה, ואולי היום יש פרוגרס, ואולי הוא לא הכיר את זה, ומה היה אומר, אם הוא היה מכיר את זה וכו'. אז פה אני אומר, צריך מצד שני, באמת, לא להיות כאילו, איך לקרוא לזה קוקניקים, לא, אני לא יודע אם קוקניקים זה המילה, זה אומר, להגיד לו, הרב קוק אמר, זה לא משנה, בוא, צריך גם להיות מחוברים למציאות, ואם הרב קוק אמר, אבל צריך לראות מה קורה היום, ונראה לי שמה שצריך לעשות זה, קודם כל, באמת להבין לעומק מה הוא אמר, וממילא, אתה תדע גם יותר איך להתאים את זה, כי אם תבין את זה לעומק, אז תדע גם איך יותר להתאים את זה. כלומר, כל כך בהתאמה בפועל, בסוף המציאות היא מציאות שהיא משתנה, ולכן אתה אומר, יכול להיות, אני לא רוצה להיות כזה להגיד, לא, אם הרב קוק היה פה, אז אני יודע בוודאות להגיד שהוא היה אומר ככה, אתה לא יכול לדעת, לא יכול לדעת, אז מה תעשה? מה שתעשה, זה תפעיל שיקול דעת, לאור הדברים, לאור התורה שלו, ותנסה להכיר את המציאות. ומה שכן הייתי אומר, תנסה להתבונן עליה כמו שהוא מתבונן עליה, זאת אומרת, הרי מה הוא עשה בהתבוננות שלו? מה שעושה בהתבוננות שלו, זה התבוננות לא שטחית, אלא פנימית.

התבוננות פנימית על המציאות זאת אומרת, אם באמת רוצים כאילו במילה אחת להגיד, מה החידוש של הרב קוק, נגיד ביחס לאחרים, זה שהוא הסתכל על המציאות לא בצורה החיצונית שלה, אלא ניסה להסתכל פנימה ולהבין מה קורה פה בעצם, מה קורה בעצם בפנים. זה מה שהביא אותו, כן, להסתכל על החילוניות ועל הכפירה, ולהגיד, זה לא מה שאתם חושבים, זה לא הדבר הזה שנראה לכם שהם בועטים, והם נגד, והם זה וכו', בואו תסתכלו יותר עמוק ותנסו להבין, וגם זה שוב לאור תהליך היסטורי. כן, יש אחד הרי המקומות שהוא אומר על הנסירה, כן, שעם ישראל לאורך כל הגלות היה מחובר לקודשא בריך הוא בצורה טבעית, ואז החילוניות בעצם היא הנסירה. זאת אומרת, היא כאילו אומרת, את זה אנחנו לא רוצים להמשיך. זאת אומרת, להמשיך להיות מחוברים לקודשא בריך הוא ככה, בטבעיות, מה שנקרא אחור-באחור, כן, אחור-באחור זה חיבור טבעי שהוא לא רצוני, הוא לא בחירי. והרב קוק מנתח את זה מאוד לעומק, כי הוא מסתכל על כל מה שהיה לאורך הגלות, ואז הוא אומר, עכשיו הוא מסתכל על החילוניות, אז הוא אומר בעצם יש פה נסירה, ועכשיו מה שהם רוצים בעומק, בעומק מה שהם רוצים זה חיבור מחדש אבל יותר גדול, ולכן אני מסתכל עליהם ככה. עכשיו אם אתה מסתכל בצורה הזאת, אז המבט הזה יכול להיות שהוא יהיה נכון על עוד דברים. סתם לדוגמה, אני אומר נגיד הנושא של משפחה, הנושא של משפחה, תמיד אני אומר פה בשיחות, בישיבה, בנושא של משפחה יש נסירה מאוד מאוד קשה. כי עד לפני כמה עשרות שנים היה ברור שמתחתנים, היה ברור שמתחתנים בחור ובחורה, והיה ברור שהם מביאים ילדים לעולם, וכל הדברים האלה היו ברורים, והיום שום דבר, מה זה שום דבר, חלק מהאנשים, שום דבר לא ברור, לא ברור שמתחתנים, ולא ברור שמתחתנים אז עם מי מתחתנים, ולא ברור שרוצים ילדים, הכל לא ברור. עכשיו אתה יכול להסתכל על זה ולהגיד זה פרוגרס וזה אנטי וזה נגד היהדות, וזה נכון, אבל אתה יכול להסתכל על זה יותר עמוק ולהגיד רגע אולי יש פה באמת גם בחינה שאין נסירה. כלומר אם למדתי מהרב קוק להבין שהנסירה זה לא איזה מושג קבלי שהוא היה בזמן אדם וחווה וזהו ואין לו, והוא מופיע בספרי קבלה באריזל אני יודע בפורים ששם היה נסירה מרדכי. לא אתה מבין שנסירה זה דברים שהם קוראים לך ביום יום, הם קוראים לנו ביום יום, אז אם ככה אז יכול להיות שגם בנושאי המשפחה יש פה נסירה. ועכשיו באים ואומרים זהו אנחנו לא מקבלים שום דבר כי מובן מאליו מי אמר שצריך להתחתן, מי אמר שצריך להתחתן בצורה הזאת, מי אמר שצריך ילדים, למה להביא ילדים לעולם אולי זה לא טוב להביא ילדים סתם להמלל אותם. זה אכזרי להביא ילדים לעולם מסכנים לאיזה עולם הם באים לפיגועים למלחמות לבעיות למה, כאילו פתאום שואלים אותך שאלה אתה אומר רגע מה זה מובן מאליו, לא ברור זה טבעי מה אתה לא רוצה ילדים, מה אתה לא רוצה להתחתן, לא אולי לא מה זה מחייב, מחייב לבחון את זה מחדש ולבחון את זה יותר לעומק באמת למה באמת מה מה ואז אתה מגיע לתורה בצורה יותר עמוקה שלה, אתה מגיע לפנימיות בצורה יותר עמוקה, זאת אומרת נראה לי ככל שנדמה את הרב קוק יותר לעומק ונבין את הדברים שלו יותר לעומק, ייתן לנו יותר כלים כדי להביט גם על המציאות שלנו ואולי לתת לה גם כן מהלכים שאף אחד לא יכול להגיד זו רוות דעית שזה מה שהוא היה אומר אבל זה מאוד יכול להיות, זה לא בשמים. אגב יש דבר מאוד מעניין בדיוק ראיתי השבת במקור ראשון שהרווקוק לא היה אצלו סתירה בכלל בין מצד אחד ללמד זכות על החילונים ועל הכופרים וכל מה שזה, מצד שני נגיד כשהוא ראה מקומות של חילול שבת הוא נכנס בהם חבל על הזמן כאילו נכנס בהם, שאתה לא מאמין שזה הרווקוק ויש שם ממש מבין שם כל מיני דוגמאות וסיפורים מכל מיני מקומות שהוא שמע שמועות על איזה מקום שעשו דברים בשבת, והוא כותב להם מכתב חריף מה זה קודשי ישראל וכו' ואז אתה אומר רגע אבל אתה הרווקוק לכל רעת אתה אמור למה ללמד קו זכות להגיד לא נכון מה אמרנו יש נסירה וזה אבל זה לא, זה לא היה אצלו סותר הוא אמר זה שיש פה מהלך פנימי שאני מנסה להבין אותו ואני מלמד עליו זה צד אחד מצד שני כאילו יש את המציאות ומבחינת המציאות יש מקום גם לזעוק עליה יש מקום ללמחות עליה או משהו כזה זה לא היה אצלו סותר זה מעניין, קיצור ללמוד אותו עמוק ואז לגשת לעניין עניינית ולעשות. מה עוד עולה. כן. אבל אני מעניין אותי כאילו איך. כל כך. למרות שעוד פעם למרות. כאילו. מה. הקשר בינו לבין. התפס שהוא כאילו. כולם רוצים. טוב פה זה נראה לי די זה כאילו. הרי מה זה עצמת הדתית זה קצת. זה קצת בצוות הנגולת את אומרת לא היה פעם לא מדויק שלא היה בחיית שני דתית אבל היו מעטים. היו מעטים שהרב קוק אחד מהם ועוד כמה שאנחנו מכירים את השמות שלהם כן בתנועת המזרחי הרב ריינס וכל מיני כאלה שהיו מחאובי ציון וככה בעד ארץ ישראל בעד הציונות דברים כאלה. ואז הרב קוק היה תלמיד הרב נריה. היה דרוקמה והיה זה היה בודדים זה לא היה עכשיו איזה כמויות אבל מה שמה שפשוט קרה זה שהתפיסת עולם של הרב קוק היא הולידה. והיא צמיחה אנשים שהזדהו עם התפיסה הזאת. זאת אומרת אתה מבין זה לא שיש לך כאילו פה איזה ציבור ציוני דתי והוא מחפש רב עכשיו פתאום עכשיו בא לו הרב קוק והוא נהיה הרב שלו יש קצת כאלה. יש קצת כאה שהם היו כאלה בצור טבעית זאת אומרת הם היו כאלה שהיו בעד הציונות ובעד והבנה של חבר קודש וכל. ונגיד כל מיני דברים כן מהסוג הזה אבל הם לא היו כמו שהרב קוק נשלח לעולם בעצם הייתי מגדיר את זה ככה חזל אומרים ראה. הקב"ה שצדיקים ועטים עמד ושתלם במהלך הדורות כלומר כל פעם שדור צריך איזשהו מנהיג ומורה דרך שיגיד לו מה עושים במציאות המורכבת הזאת. שהולך. איזה צדיק כזה שזה הדבר המיוחד שבו זאת אומרת הדבר המיוחד שבו זה שהוא מתוך התורה אגב מתוך תורה מאוד גדולה וזה חייב להיות זאת אומרת יש לו תורה ענקית. הרב קוק היה גדול בכל התחומים סתם. בכל התחומים יש גדולים שהם גדולים במקצוע מסוים בתורה פעמים בכמה מקצועות בתורה אבל להיות גדול. ממש בגדלות אבל בהכל זה דבר שהוא יש ממש יחידי מאוד גדול בהכל בהכל שישים דווקא גמרא בולוזין ביום בסדר שישים דווקא גמרא ביום. להבין כאילו מבחינת גמרא פסיקת הלכה ר פוסק הלכה מגיל עשרים ושלוש הוא מנהיג קהילות. מגיל עשרים ושלוש עד יום מותו הוא מנהיג קהילות בהתחלה קהילות קטנות בחול בחוץ לארץ ואחר כך יעפו במושבות הייתי ביום חמישי ברחובות. בסיור של אל ידה בר שאול על רחובות ויש רחובות ברחובות יש בית כנסת שנבנה באלף תשע מאות וארבע סליחה על השנה הלועזית תשע ראש סמך דלת. יש שם את רשימת הרבנים של העיר והראשון זה הרב קוק מי תשע ראש סמך דלת תשע ראש פי משהו כי הוא היה הרב של יעפו במושבות כן הוא פוסק הלכה אפשר לראות בשוטים. גם בעגרות שהוא פוסק מתעסק כאילו בכל התחום של ההלכות. מצוות התלוי בארץ והדרוגים והדברים הרגילים שכל רב מתעסק איתם פוסק הלכות גמרא בפנימיות התורה בקבלה על נשם אמר על הרב קוק שהוא מגדולי המקובלים שבכל הדורות שהיו בכל הדורות זה הרב קוק. אמונה כמה שאנחנו קוראים להם אמונה כן כל הספרים כן ספרים שלו. קיצור רצחים גול בכל התורה אבל הדבר המיוחד מעבר לזה הדבר הכי מיוחד זה שלקחת את התורה הזאת שהיא אפשר ללמוד אותה ולא לחבר אותה למציאות של הדור מה שהוא עושה הוא לוקח את התורה ומתוך התורה הוא מחבר את זה למציאות של החיים. צבי עודה אמר על אביו שאין משהו שהוא אומר שהוא כותב שהוא לא לקוח מהאריזה. שאתה לא רואה לפעמים אתה רואה את זה מי שמכיר קצת את הקבלה אז הוא יכול לזהות כל מיני מילים בתוך הדברים שהרווקו אתה יכול לזהות מילים שאתה אומר רגע לא סתם משתמש פה במילה הוד. זה נראה לפעמים כאילו הספרותי כזה והלשון שלו כזאת זה נכון גם אבל זה מאוד מדויק הוא משתמש במילים שהן מתאימות לספירות וזה מתאים. כל מהם מהזוהר מהארי מכל ומכל ספרי אמונה לאורך כל הדורות ומחזל ומתוך זה הוא מסתכל על המציאות והוא אומר. אתם רואים את ערי ישראל נותנים פירות ואתם רואים את העם ישראל מגיע לארץ אז כן זה הגמרה בסנדרין שארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה וזה תקומת המלכות שמופיעה בקבלה וכל מיני דברים תקומת המלכות זה זה עכשיו קורה זה עכשיו קורה וזה הסבר למציאות הזאת. כלומר מתוך התורה להסתכל על החיים ולהסביר את מה שקורה בחיים כן אמרנו נסירה נסירה זה מושג קבלי יכולים להשתמש בו מקובלים אחרים כמושג קבלי לכל דבר וזהו ולעצור פה. אבל הרב קוק לוקח את המושג הזה ואומר לך אתה רואה את זה זה זה אתה רואה את החילוניות מה שקורה פה מה שאתה רואה מול העיניים שלך זה המושג הקבלי הזה של הנסירה זה מה שאתה רואה מול העיניים וככה זה בכל הדברים הכל מגיע משם ומתוך זה מסביר את המציאות עכשיו אני חוזר לשאלה שלך ולכן. בגלל שזה היה כל כך עמוק וכל כך מבוסס על התורה ואז בא ומסביר את המציאות שהיא מציאות של באמת אנשים. לא מבינים אותה כאילו איך זה יכול להיות אחרי אלפי שנים שהעם ישראל שומר תורה פתאו הוא לא שומר תורה הרי אין מי שמסתכל על המציאות הזאת. ותחשבו על תחשבו כשזה קורה אונליין כן אנחנו אתם. אני אולי עוד קצת זוכר את זה ככה מהגיל שלכם שזה מאוד נטריד אותי כי אני עוד חוויתי את זה שיש הרבה מאוד אנשים חילוניים. והדתיים הם לא כזה הרבה והם לא זה לא כזה פשוט היום ברוך השם אתם קצת פחות חווים את זה כי באמת ברוך השם מתרבים וזה. אבל זה מציאות הזויה זה לא הגאולה שהיינו מדמיינים אתם מדמיין גאולה אתם מדמיין ככה באמת שזה מגיעים לאנשים דתיים והם. אייחסים והם שומרים מצוות וככה הם בונים את המדינה ואז הם בונים את הסנדרים ואז הם בונים את המקדש ואז פתאום אתה רואה דברים הפוכים לגמרי אתה לא מבין אותם אז איך תסביר את זה. ופה זה נכנס אז יש מי שיסביר שזה סתרה אחראה המדינה והחילוניים ויש מי שאמר זה לא סתרה אחראה אבל זה לא ככה לא בונים מדינה עם אנשים חילוניים צריך להתנגד לה אולי לחיות פה אבל לא לשתף עם זה פעולה כי זה לא דתי זה לא זה. ובא רב קוק ונתן פתאום מסתכלות אחרת ויש פשוט. אנשים שאמרו וואלה זה ההסתכלות הכי אמיתית על המציאות זה ההסתכלות הכי נכונה על המציאות. ולכן זה תפס. אבל אתה מבין שזה קצת אני אומר זה ביצה ותרנגולת זאת אומרת זה זה אחד כזה כמו כמו הרב נראה שמע את הרב קוק הקים ישיבה תיכונית בקפה רואה אחת עם שלושת תלמידים. ואמר להם תסתכלו על המציאות. זה הרב קוק וככה צריך להסתכל. ואז זה דיבר אל האנשים והתחיל להתרחב, ואז הקים עוד ישיבות תיכוניות. זה תפס ונהיה דרך כי היא באמת מדברת. מה אומר אורי? מי הדמויות שהשפיעו על חייו, כאילו מישהו תורני וגם אולי אפילו לא תורני, אולי ממש כאילו השקפתי? וואו, זו שאלה מעולה, כי לכאורה יש בה קונקוסטם. אני אומר ממש כדאי לקרוא, זה באמת מעניין וזה ממש ספרים שנכתבו על הרב קוק. אם זה "מלאכים כבני אדם" של שמחה רז ואם זה ובעיקר הספרים של הרב נריה. ספרים של הרב נריה ממש מנהבים את החיים של הרב קוק ממש ממי צעירותו לאורך כל חייו עם כל המעגלים שמסביב.

השפעת הרב קוק היו גדולי תורה שהוא למד מהם ולמד אצלם. אם זה בוולוז'ין שהוא היה אצל הנציב, ואם יש איזה רב אחד גדול, רבי ראובן, שהרב קוק אומר שהוא למד ממנו את צורת חשיבה מסוימת בלימוד גמרא, איזה צורת חקירה מסוימת. מבחינה השקפתית, זו ממש שאלה חשובה. למה? כי תחשבו על זה שהוא גדל בעצם במקום שהוא לא שומע את הדברים האלה. כלומר, זה בעצם איזה מין נביאה כזאת. הוא גדל בסביבה החרדית, הקלאסית של רוסיה הלבנה, ליטה, לא משנה איפה זה בדיוק ממוקם שם במזרח, אבל זה במזרח אירופה. אגב, הם מספרים שהרב קוק, כשהיה הולך להתפלל בבית כנסת של חב"ד, היה דורש להם בחסידות חב"ד. כשהיה הולך לבית כנסת של מתנגדים, היה מביא להם משהו מהגר"א. זה אפרופו כלפי התורה שלו שהייתה גם של חסידות וגם מכל הכיוונים. עכשיו, מה שהוא יונק זה את התורה הרגילה המסורתית. היא לא מוגדרת כחרדית, היא בעצם המיינסטרים. זו התורה שבכל דרך נמצאים יהודים בגלות, לומדים תורה, מקיימים מצוות. יש חסידים, יש מתנגדים, זה ניואנס בתוך היהדות.

השפעת הציונות וההשכלה ברקע מתחילה התנועה הציונית, יש השכלה שגם עליה בדרך כלל הרבנים מתנגדים, רוב הרבנים מתנגדים. ויש ציונות שגם לזה לא כל הרבנים מתנגדים, אבל הרבה רבנים מתנגדים. ויש פה ושם רבנים שאומרים, רגע, דווקא יש פה עלייה לארץ ישראל וכולי. גם אלה שתומכים בציונות הם לא הרב קוק, כלומר שאין להם תפיסת עולם רחבה על כל העניין הזה של החילוניות והכפירה וכל זה. הם אומרים, רגע, יהודים רוצים לעלות לארץ ישראל, יש מצווה לגור בארץ ישראל, שמעתי על המצווה הזאת. יש מצווה לגור בארץ ישראל ויש יהודים שרוצים לקיים את המצווה הזאת. אז מי שלא היה באמת מאוד מתנגד כי הם חילוניים והם זה, אז הוא אמר, וואלה, צריך לחזק את זה. למה? יהודים רוצים לעלות להתיישב בארץ ישראל. אז אני זוכר יותר, בציודה הרי תמיד אומר לנו, היה תמיד מקרי לנו רשימה של גדולי ישראל שהרב קוק הכיר אותם גם באופן אישי. חלק כזה כמו הנציב או כאלה קצת יותר מוכרים, יש כאלה פחות, אני פחות הכרתי, שזה רבנים שהיו בעד לעלות לארץ ישראל. אני רוצה להגיד שזה לא נכון שכל הרבנים התנגדו לזה, יש רבנים שהיו בעד.

הסתכלות על הכפירה והגאולה הדיבורים האלה של הרב קוק על כל המהלך הזה של להסתכל על כל הכפירה לדוגמה, שזה תוצאה של איך היהדות הייתה בגלות ומה קורה עכשיו שלפני הכניסה לארץ דווקא יש התרחקות. זה גם הנסירה וגם זה לא רק הנסירה. נגיד לומדים מאמר "דרך התחייה" ששם הוא עושה את הסקירה הזאת, בית ראשון, גלות, בית שני, גלות, כל מה שקורה לאורך הגלות ובסוף הוא מגיע לתקופה שלנו והוא מחבר את זה לאורך כל הדורות. כלומר, זה הכל קשור למה היה אז ומה היה אז ומה היה זה ומתוך כך אני מבין שאני מתכוון לזה שהוא כותב שאחרי אלפיים שנה של עיסוק בעצם ברוח, כי הרי כשחיים בגלות אז אין לך באמת מבחינה לאומית, אין לך עיסוק בחומר, אין לך מדינה, אין לך צבא, אין לך כלכלה. כל יהודי מתפרנס לעצמו בסדר בשביל לחיות. אז הרב קוק אומר, פעם שמעתי ממשל על זה מהרב דרוקמן, שאגב אני קורא עכשיו ספר עליו, יש אותו גם בישיבה, באמת מדהים מדהים מדהים, אין מילים. זה נקרא "חיים שניתנו במתנה" ומספרים על הרב דרוקמן לאורך כל באמת יהודי ממש שראוי לקרוא את זה. אני אומר אפרופו הרב דרוקמן שיום ששמעתי ממנו שהייתי בשיעור א' במרכז הרב, אז שהוא דיבר על הפסקה הזאת ברב קוק, אז הוא הסביר, הוא אומר תראו לכם אדם נמצא בכלא עשרים שנה והוא יוצא החוצה. מה הדבר הראשון שהוא יעשה? אז הוא אומר הרב דרוקמן, הדבר הראשון שהוא יעשה זה לא עכשיו הולך לפתוח ספר, זה עשרים שנה הוא עשה כי הוא היה בתוך ארבעה אמות, מה היה לו לעשות? הם יודעים בכלא כולם חוזרים בתשובה, מה יש להם לעשות שם? הם מתחילים ללמוד תורה. אז עכשיו אחרי עשרים שנה אדם יוצא, הדבר הראשון שהוא יעשה זה יפתח ספר? לא, מה הוא יעשה? ילך לאיזה בילוי, לאיזה משהו שלא היה לו עכשיו כל השנים האלה. הוא אומר הרב קוק, אלפיים שנה עם ישראל בגלות, בגלות זה כמו להיות בתוך בית כלא. זאת אומרת, אין חיים מעשיים לאומיים, ואז פתאום זה משתחרר ואתה בא לארץ. אז מה הדבר הראשון שתעשה? הדבר הראשון שתעשה זה דברים מעשיים, אז תבנה את הארץ ולא עכשיו עוד פעם תפתח ספר, זה כבר אלפיים שנה אני עושה, נמאס לי מזה בסוג של. כאילו, זה הסתכלות. עכשיו את זה הוא לא שמע, אני לא יודע על מישהו, בוא נגיד ככה, אני לא יודע על מישהו שהוא שמע ממנו את זה פה, אין ספק. אני אומר זה קשור לעניין הזה של הצדיקים שהקב"ה שוטל אותם ויש נשמות כאלה שאין לך ברירה אלא להגיד, זה לא שזה כזה בדיעבד, אני אומר, אתה חייב להגיד שזה נשמות שטוות כאל. זאת אומרת, זה מין נשמה כזאת שיש לה נביאה פנימית מתוכה והיא מתוך כמו שאמרתי מתוך התורה לומדת המון תורה ופנימיות של תורה וכולי וכולי. ואז הוא מתוך התורה הזאת פתאום הוא אומר, רגע, אז בעצם המציאות היא כזאת. ואז הוא מתחיל להסביר את המציאות בצורה פשוטה, בצורה טבעית. מבחינתו זה ברור, זאת אומרת, הוא רואה את כל התורה הגדולה הזאת והוא רואה את מה שקורה והוא אומר, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. מה אתה צריך לעשות? זה חווין את העין שלך מול העין האלוקית. עכשיו תסתכל על העין האלוקית, מה אתה רואה? אתה רואה שחוזרים לארץ, אז מה זה? זה גאולה, כי ככה חז"ל אמרו שזה גאולה. אתה רואה חילוניים, אז אתה לא אומר, אה חילוניים, אז זה לא מסתדר, אז זה לא גאולה, זה לא מסתדר לי כי אני דמיינתי גאולה אחרת. אגב, זה קשור גם למידות. אתה בא בהנבה, זה מאוד מאוד קשור למידות. זאת אומרת, מי שבא עם זה שהוא יודע והוא חושב, ואם הוא חושב אז כנראה שזה נכון, אז קשה לו, קשה לו להיות פתוח למציאות, כי הוא חושב שהמציאות היא כזאת, הוא דמיין את הגאולה ככה, זה לא יכול להיות אחרת. אבל סליחה, מי אתה שאתה תחליט איך הגאולה נראית? כאילו, מי אנחנו? יש פה רחור עושה דברים, בוא תתבונן על מה שקורה ותנסה להבין את מה שקורה, תנסה להבין את זה מה המהלך האלוקי שיש פה. זאת אומרת, יש פה נתון שזה מהלך אלוקי ויש פה נתון מציאותי של מה שאתה רואה, בוא תנסה לחבר ביניהם. וככל שהתורה שלך יותר גדולה ויותר עמוקה ויותר רחבה, אז אתה גם יודע גם לחבר. זה מה שהוא עושה. ולכן פה באמת אני חושב שזה התשובה. התשובה היא זו שתילה כזאת של נשמה שנשלחה באמת כדי להאיר את הדרך ולהסביר את המציאות שרואים. ולכן באמת ללמוד את הרב קוק זה חובה. זאת אומרת, זה לא צריך ללמוד את כל התורה, את התורה של כל הרבנים, וככה אנחנו נוהגים כל הרבנים את כל הספרים, כי תורה אמיתית לוקחים אותה מכל אחד. אבל יש דבר אחד שבאמת יש רק אצלו, אין מה לעשות, וזה העניין הזה של להסביר את מה שקורה בדור. ולכן אי אפשר לוותר על הלימוד הזה. זה לא עוד ספר שאתה אומר, אוקיי, פחות מדבר אליי אז אני אמן משהו אחר. אז זה בסדר שפחות מדבר, אז אולי עכשיו זה לא שאת כל עולמי ואת כל השעות לימוד, אבל להכיר את הבסיס של תורת הרב קוק בדברים הקריטיים לחיים שלנו זה באמת נראה לי פשוט חובה. זאת אומרת, אם לא עושים את זה אתה פשוט לא מבין לעומק את מה שקורה.

התפתחות בכתיבתו של הרב קוק ולכן חשוב מה שאני רוצה לומר שזה לא שהוא המציא פה משהו, כי לכל הכתוב תורה שאין לה בית אב אז היא לא תורה. זה לא הולך ככה שכל אחד ממציא כאילו מעצמו ועכשיו הוא אומר תורה. זה לא הולך ככה. באמת התורה זה שאלה מאוד טובה, כי התורה בעיקרון היא נמסרת באמת נמסרת כאילו מדור לדור, מרב לתלמיד וכולי. אז ולכן האמירה הזאת שהכל בעצם מגיע מחז"ל, הכל מגיע גם מחז"ל נקרא לזה הפשוטים, החז"ל כאילו נגיד זגולת ישראל שהוא מדבר המון על זגולת ישראל, זה לא המצאה שלו. בסוף זה נצח ישראל, מהרא"ל בעיקר פרק י"א, שאם עוד לא למדתם אותו אז להכניס אותו דחוף לסדר לימוד את כל נצח ישראל וודאי את פרק י"א בפני עצמו. ואם זה כוזרי שעוד פעם אם לא למדנו אותו אז מאמר ראשון דחוף זגולת ישראל. כלומר וכן הלאה ספרי חסידות וכדומה. כלומר מתחיל מחז"ל ועובר דרך הראשונים וזה ואז מגיע זגולת ישראל זה משפיע על ההסתכלות על הדור, על התקופה, על החילוניים מה שנקרא על הכופרים. רגע הם לגמרי כופרים או שבפנימיות יש להם משהו? אם אתה לא מכיר את הזגולה אז אתה מתייחס לזה בצורה מסוימת. אם אתה מכיר את הזגולה זה כבר משנה לך את התפיסה עוד לפני הניתוחים שדיברנו על נסירה וכל הדברים האלה. לכן זה לא נכון שזה תורה שאין לה בית אב, זה לגמרי מגיע מתוך תורה תוך תורה, זה מסביר את המציאות. שתי דעותי לערב, הרב קוק רשם במשך חייו, כתב במשך ייו עשרות שנים. האם אתה רואה איזושהי התפתחות בהשקפה, בשפה, בכתיבה בין השנים מהאלה שהוא כותב את הכתבים שלו? אפשר להוסיף גם על זה בין חוץ לארץ לארץ ישראל. אז לקחתם לי את האמרת חצי מהתשובה. כל כל זה ברור וחד משמעי ורואים את זה ממש. תסתכלו בכתבים שיש הבדל עצום עד גיל שלושים ותשע שהוא חי בחוץ לארץ ומאז שהוא חי בארץ. כאילו הכתיבה בחוץ לארץ הייתה הרבה יותר איך לקרוא לזה, הייתה הרבה יותר מסובכת, הרבה יותר כזאת כבדה. מה זה נמוכה? זה לא יוצא הרב קוק אין נמוך כאילו, אבל הסגנון הרבה יותר כזה שוב מסובך מורכב. דוגמה לירב? מה? דוגמה לירב אילן אולי מספרים. כן נגיד הספר "מדבר שור" שהוא מפורסם שם עם דרוש כ"ט שהוא מסביר את כל הסיפור של למה רבקה רצתה לברך את עשיו, יצחק רצה לברך את עשיו וכולי. באופן כללי "מדבר שור" שוב זה חיבור מדהים, אבל תראו שהסגנון הוא סגנון יותר כבד כזה. אגב אנחנו בקושי מכיים היום דברים מתקופת חול כי רוב הכתיבה שרלוונטית והרי בסוף מי הוציא את הספרים? הרב ציוד היה הוציא את הספרים 20 שנה הוא עבד על הספרים ולא עשה שום דבר אחר. על איזה ספרים הוא עבד? אגב זה לא רק הרב קוק, ברבי נחמן זה ידוע שזה אותו דבר. רבי נחמן מכירים את זה, רבי נחמן אחרי הביקור שלו בארץ ישראל הוא אמר שכל התשאלות גיסי פעם שהוא יבוא לפה תבקשו תבקשו ממנו שיעור הזה או לפחות דיבור על זה. הוא אמר שכל מה שהוא כתב וזה לפני כן הוא לא זה, ועכשיו זה תורה חדשה לגמרי. זה רבי נחמן שהוא היה בארץ כלום כמה שלושה חודשים תקופה קצרה מאוד. הרב קוק כותב שם ביגר את צד אגב בסוף אחד הפסקאות הוא אומר מדבר על ההבדל בחוץ לארץ זה ארץ ישראל. הוא אומר שבחוץ לארץ זה הכל מלמטה למעלה וזה הפרטים כן במחשקים המחשיבני שזה כמו בחושך שאתה ממשש את הפרטים ובארץ ישראל זה הכל מלמעלה למטה זה הערה זה דברים. ואז הוא כותב ואנוכי יודע ועד בזה לפי קותני. זאת אומרת, הוא ממש מעיד על עצמו שהוא הרגיש את ההבדל הזה. זאת אומרת, הוא את זה הוא כותב שם זה באחת השנים הראשונות ההגרות האלה הם ביפו בשנים הראשונות שלו בארץ. יש לו פה ככה אומרים כאילו ככה אומרים שהיה לו פה איזה מין פריחה מטורפת פשוט הרגיש פה ממש את האור של ארץ ישראל וזה עשה לו השגות כאילו חדשות שלא היו וגרם לכל הנביאה הזאת וכל הכתיבה הזאת מה שאנחנו מכירים היום זה הרוב מהשמונה קבצים שהם נכתבו ביפו ומהם כמעט יצאו רוב הספרים שאנחנו מכירים חוץ מה שעוד לא יצא. אבל באמת מה שמכירים יש ספר איתור סופרים שנכתב בחול אני חושב שאולי גם חבש פאר מכירים איזה חבש פאר זה התפילין זה דרושים הרב קוק סתם שכדאי לדעת הרב קוק היה כאב לו מאוד העניין הזה של מצוות תפילין כי עד היום אתם רואים את זה לפעמים איזה יהודי כזה קצת פשוט כזה בבית כנסת שהתפילין שלו הם יורדים פה למצח ואנשים לא יודעים שהתפילין חייבים להיות למעלה ומעלה בעיקר הסערות וכולי והוא כתב ספר דעתי באילום שם כדי שלא ידעו מיהו וזה היה מקובל אז אגב גם החפץ חיים היה עושה את זה עם הספרים שלו וגם הרב קוק עשה את זה הלך עם הספר הזה מהעירה להעירה וחילק מחר אני לא יודע תשאלו אותי איך בדיוק זה עבד אבל פשוט רצה לתקן את מצוות תפילין זאת אומרת שאנשים לא מכירים מצוות תפילין כמו שצריך הוא אומר מצוות הוראי את המצוות הזה אז יש לו גם מלכתי שהוא כותב על זה וגם יש לו דרושים תסתכלו שם בחמש פער יש לו דרושים על מצוות תפילין דרושים יפים זה דרושים זה אבל לפחות מה שאני זוכר בזמנו בפעם שעברתי על כל הדרושים האלה אז יצא לי כמה דברים ככה שמאוד כזה דיברו אליי וככה אני מקושר את זה גם לארץ ישראל כי גם חזל קושר את זה וכולי אבל הסגנון תבדקו פשוט תקראו תעבור על כמה מתברשו כמה דברים תקחו כמה פרשות תקחו כמה דרושים על התפילין נחמד לעבור על זה ותשוו את זה למה שאתם מכירים את זה אתם תרגישו את ההבדל זה לדעתי ההבדל הכי דיכוטומי הכי ברור הכי הכי חד משמעי לא יודע אחר כך בארץ כאילו בתוך הדברים בארץ עצמה אני לא יודע לדעתי באמת המסה הקריטית של הכתיבה הייתה בעשר שנים האלה עד שהוא עד שהוא גלה למחמת העולם השנייה הוא כתב גם שמה אבל זה היה נראה לי קצת פחות מויכין וכל זה כי כל המציאות הזאת של זה כשהוא חזר אז כבר הוא עדה לירושלים והיה רב ראשי נראה לי שאף פעם לא הפסיק ללמוד ולכתוב אבל אני חושב שהרוב מה שיש אצלנו לדעתי הוא מהתקופה הזו וזה כנראה הייתה הנביאה הגדולה וזה מה שקרה כשהוא הגיע לארץ ישראל כמה שנים של ממש פריחה טורפת של כתיבה מה עוד משהו שנזכרים תן לי להוסיף טוב זה דיברנו על באמת על יש גדול תורה ויש גדול הדור כמו שאמרנו גדול בתורה זה דול בתורה שהוא בדרך כלל זה בתחומים מסוימים בתורה יש מעטים מאוד שגדולים בכל התחומים בתורה אבל זה לא מספיק יש גדול בתורה אבל יש גם אדם שהוא גדול במידות וגדול בעבודת השם שזה עוד פעם נושאים שכל אחד עומד בפני עצמו אז בדרך כלל דולי ישראל בוא נגיד הם במידות שלהם הם כמובן בעלי מידות כן לא חלילה שהם לא אבל אבל גם פה יש מדרגות זאת אומרת אתם יודעים שהרב קוקר חותם על כל הכתבים שלו נכון עבד לעם קדוש על אדמת הקודש זאת אומרת במילים אחרות זה בעצם התמסרות מלאה לכלל התמסר יש אנשים טובים ויש אנשים צדיקים שעוזרים אחד לשני, ובאמת בעלי מידות ולא כועסים. יש גם אנשים גדולים, וודאי הרבנים הגדולים. כדאי לקרוא בספרים, כי באמת אתה רואה גם ברמה הפרטנית. יש סיפור שאני זוכר מהרב נריה, שבשביל לבנות את הסוכה בחצר של הבית, השמש היה צריך לטפס שם על משהו כדי להיעדר. כשהרב קוק ראה את זה, אמר לשמש שלא להטריח את עצמו, כי עדיף להחמיר בן אדם לחברו ולא להטריח אותו.

סיפורים על הרב קוק בערב יום כיפור בצהריים, היה יהודי שנקלע לכלא הבריטים בירושלים. הרב קוק, שהיה לו קשרים עם המנהיגים הבריטים, הלך לשחררו שנייה לפני כניסת יום כיפור, כדי שלא יהיה בכלא ביום כיפור. זה מראה על התמסרות מדהימה של הרב קוק לכלל ישראל. הרב נריה כתב חוברת על אורות התפילה, שנקראת "וכך היה מתפלל". זה על התפילה של הרב קוק, ויש שם תיאור מדהים על המפגש הראשון של הרב הנזיר עם הרב קוק. הרב הנזיר היה סטודנט לפילוסופיה בגרמניה, וכשהוא שמע את הרב קוק מתפלל, הוא נהפך לאדם אחר ונשאר דבק ברב קוק.

תורת הרב קוק הרב קוק כתב על מידות, עבודת השם, צדיקות ותורה ענקית. יש לו ראיית מציאות עמוקה, וזה מתנה גדולה שלא כדאי לפספס. הלשון של הרב קוק אולי קשה בהתחלה, אבל זה מגדלותו. הוא כותב מתוך נבואה פנימית, ואנחנו צריכים להרים את עצמנו כדי להבין אותו. יש ספרי עזר שמקלים על הלימוד, וזה שווה את המאמץ. הרבה שנים אמרו על הרב קוק שהוא נותן הדרכות לכלל ולא נוגע באדם הפרטי, ולכן הלכו ללמוד חסידות. אבל זה לא נכון. הרב קוק מדבר גם על הפרט ונותן מענה אישי. מי שלומד אותו רואה שהוא בהחלט נותן כוחות וחיים גם לאדם הפרטי.