מחר הצהריים טובים. כמו שידוע לכולם, הוקמה ועדת חקירה לבדוק מה קרה ביום שמחת תורה, המכונה בפי העולם השביעי באוקטובר. עכשיו, תראה, כאילו זה נוסיף, אני אוסיף את זה בעל פה שלא כתבתי בהודעה. מי שקרא לוועדת חקירה הזאת היה הבעל שם טוב. איך קשור הבעל שם טוב לוועדת חקירה על המלחמה? כי הבעל שם טוב כותב כך: שמעתי מורי שאם נזדמן שיש אדם דבר או דבר כלשהו, יבין שיש בו שמץ עבירה זו ושירגיש לתקן את עצמו. שמעתי בשם מוריז"ל באור המשנה: איזה הוא חכם הלומד מכל אדם. על פי משל, הסתכל במראה יודע חסרונו. כך ברואה חסרונו, אותו יודע שיש בו שמץ מינהו.
הבעל שם טוב והראייה העצמית הבעל שם טוב אומר שכל מה שאנחנו חווים בעולם הזה, גם אירוע פרטי מסוים בתוך התחום המצומצם שלנו, ובוודאי אירוע בקנה מידה יותר גדול, במקום שהאנרגיות שלנו הלכו, להתחיל לחשוב מי השם ולמה השם ומה קרה. המדינה כמדינה והצבא כצבא צריכים לבדוק את זה, אבל אנחנו כאנשים פרטיים צריכים להסתכל על האירוע ולשאול את עצמנו: רגע, בוא נראה מה היו הקשלים, מה הדברים הרעים שאנחנו רואים שם. במקום לחשוב על מי שעשה את הדברים הרעים האלה, בוא נחשוב אם הדברים קיימים אצלנו.
סיפור על הבעל שם טוב יש סיפור מדהים שמביאים על הבעל שם טוב. פעם אחת ראה הבעל שם טוב איש המוני שחילל שבת. הוא עשה הרבה תשובה על זה עד שגילו לו שגם הוא חילל שבת, ששימש עצמו, דהיינו שהשתמש עם תלמיד חכם הנקרא שבת. הבעל שם טוב רואה מישהו מחלל שבת, והוא אומר לעצמו: למה ראיתי את זה? למה שאני אראה את זה? אני לא אמור לראות את זה. כאילו, כמו שהוא אמר בהתחלה, מי שטוב לא רואה עבירות, לא רואה דברים רים. ואם הוא רואה, אז הוא אומר לעצמו: למה ראיתי את זה? יש משהו מזה גם קיים אצלי.
הקונספציה וההרגלים הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא מה שנקרא הקונספציה. כל מי שקצת פה ושם שומע את מה שלא צריך יותר מדי לשמוע, אבל בכל זאת שומעים. אנחנו מכירים את זה גם במלחמת יום כיפור, שהייתה איזו תפיסת עולם מסוימת, ואפילו היו התראות וקציני מודיעין או חיילי מודיעין יותר פשוטים שאמרו שהם רואים דברים ונראה להם ככה. אפילו יש איזה שהוא מסמך שמתאר שככה עלו לקרות, אבל אנשים יש להם בעולם עכשיו. נדבר על עצמנו עכשיו, לא מעניין אותנו מה היה שם. זה ביבוא ביתו בעזרת השם ייבדק. בוא נחשוב על עצמנו: האם לא יכול להיות לפעמים ככה בחיים שאנחנו בלי להרגיש אפילו יש לנו איזה תפיסת עולם על משהו, יש לנו איזה הרגל חיים?
הטכנולוגיה והמציאות נקודה שנייה: ידוע ש… על פניו, שוב, אני לא איזה איש מומחה לא בצבא ולא כלום, אבל נראה לי לא צריך להיות יותר מדי מומחה כדי להבין שאחד הדברים השגועים שהיו פה זה שאנחנו כמערכת מדינאית, ובוודאי צבאית, ועוד יותר מודיעינית, סמכנו על כל הכלי הטכנולוגיה שהם יעשו לנו כבר את העבודה. האם יכול להיות שגם בחיים שלנו אנחנו גם קצת לפעמים בתוך מציאות ויזואלית כזאת? מציאות שהיום היום זה ידוע. פעם היינו ילדים גם נערים היינו משחקים בחוץ, בחוץ כן, במציאות כן, משחקים גולות ככה על האדמה, משחקים כל מיני חיים. היום אתה לוקח ילדים, הם לא רואים אדמה, לא מרגישים את האדמה, לא מרגישים דברים בפועל. הכל מסכים, הכל עם צבעים והכל יפה, אבל יש מציאות, יש אנשים, יש אחד מול אחד, יש טבע, יש אדמה, יש מציאות, לא רק הכל כזה באוויר.
הכרת הרע בעולם דבר נוסף שהבעל שם טוב אולי היה אומר לנו: אולי זאת נקודה למחשבה שאתם צריכים לחשוב עליה. אחד הדברים הרבה מדברים עליהם היום שהם די ברורים זה שאנחנו לא כל כך חשבנו שיש כאלה אנשים רעים בעולם. נכון, ידענו שהיו נאצים, ידענו שהערבים הם לא איזו אהבי ישראל, ראינו אותם פה ושם עושים איזשהו פיגוע כזה או אחר, אמרנו שהם לא. לא חשבנו שעד כדי כך שיש כזה רע עדיין נמצא בעולם. ואנחנו כבר בעולם טוב כזה, אנחנו בעולם של אנשים שכבר מה להילחם עכשיו? אנחנו בעולם טוב שבו ושם יש בו עוד קצת רע. הטכנולוגיה, המדיה והפלאפונים וכדומה יש בהם פוטנציאל של רע שיכול להפיל אותנו אם לא יודעים מה בדיוק יש שם ואיך מתמודדים עם הרע הזה. אם אתה מגיע כבר למקום שבו התחלת ללחוץ ולהיכנס, זה כבר קשה להתגבר. אבל אם אתה חכם עיניו בראשו, הוא אומר שיש רע בתוכי וגם בעולם. יש אנשים רעים שמה שהם רוצים זה את הכסף שלהם ולא אכפת להם להפיל איתם את כל העולם כדי להרוויח כסף. הם עושים זאת באמצעות תכנים שמושכים אנשים. כולנו יודעים את העשייה של כסף שבתוך הכסף משרת אותו כל הדברים שאנחנו לא רוצים לראות, כמו האלימות והמין. לכן, כיוון שאתה מבין שיש רע בעולם, צריך לדעת מיהו ולהתכונן אליו. לא להגיד "לי זה לא יקרה". זה מפריע לנו לחשוב כך, כאילו אני יודע שיש בעיה קטנה אבל אני אגיד שזה לא יקרה לי. צריך לקחת אחריות ולתקן את הבעיות כי אולי כן זה יקרה.
הסכנות שבשאנטיות יש דברים שאנחנו לא נזהרים מהם כי נראה לנו רחוק האפשרות שזה יקרה, אבל הרחוק הזה יכול לקרות. מי שיודע להיזהר מזה לפני כן, זה לא יקרה לו. אבל לא למי שאומר "לי זה לא יקרה" ולא עושה כלום. זה נכון בכלל כמה דברים מעשיים. יש סוג של שאננות וביטחון עצמי מופרז כאילו האויב לא יכול עלינו. אבל הרע יש לו כוח ועוצמה והוא מנסה כל הזמן לעשות רע עד שהוא לא יתוקן מהעולם. כל אחד צריך להכיר את הרע שבתוכו ואת הרע שנמצא גם בעולם. יש אנשים שרוצים להחזיר תרבויות ולפגוע בזה. אנחנו לא שייכים למשפחת פשע שצריכים להיזהר מכדור בראש, אבל מסכנות רוחניות ותרבותיות בהחלט אנחנו צריכים להיזהר.
חשיבות התפילה הדבר האחרון והכי פשוט הוא התפילה. האם התפללנו מספיק גם כשהכל בסדר? לא מתפללים רק שיש צרה או בעיה. אנחנו כל הזמן צריכים להתפלל, במיוחד במצב כמו עכשיו. גם אם בעזרת השם נצא מזה בניצחון גדול, אנחנו צריכים להמשיך להתפלל. אנחנו מושגחים בידי הקב"ה. כשקורה משהו, אנחנו שואלים את עצמנו אם היינו צריכים יותר להתאמץ. כל אחד עושה את החשבון לעצמו. זה רק פתיחה להציע לכל אחד לשבת עם עצמו ולהתבונן על האירועים שקרו ואיפה הוא חושב שהיו דברים שלא ראה אותם. בעזרת השם, שנזכה לתקן את כל הדברים ושתהיה לנו ישועה שלמה בלי איסורים לטוב ולברכה.
