אחר צהריים טובים. אנחנו רוצים לדבר היום קצת על כסף, הממון, איך להתייחס אליו, איך להתנהל איתו מבחינה רוחנית ומבחינה מעשית. יש פה באמת שני צדדים שצריך להגדיר אותם ואיך מחברים ביניהם. מצד אחד, כשאנחנו מסתכלים על החיים, על העולם, על הבריאה של העולם, האופן שבו הקב"ה ברא את העולם, אין ספק שהממון תופס מקום חשוב לכתחילה בבריאה של העולם. זה לא מקרה שמלא דברים בחיים שלנו תלויים בכסף. זה לא איזה משהו כזה טעות, אלא זה משהו שמובנה ממש בבלט אין בשורש של העולם. אולי המקום הכי חזק שאפשר לראות את זה הוא מה שחז"ל דורשים על הפסוק "ביום השישי של הבריאה וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". אחד הפירושים במדרש לטוב מאוד הוא הממון, מלשון מאודיך, בכל מודיך. אחד הפירושים זה בכל ממונך. מאוד זה הממון, וטוב מאוד זה הסיכום של הבריאה. כלומר, הקב"ה אומר: בראתי בעולם המון רכוש, המון אמצעים כספיים, ואני מפקיד את זה בידך האדם ואומר לך, תשתמש ברכוש הזה, תפתח איתו את העולם, תיקח אותו ותבנה ותרים את כל העולם יחד איתך.
חשיבות הממון בבריאה כמו שהמסילת ישרים מביא שכשהאדם מתעלה, הוא מעלה את כל העולם יחד איתו. כלומר, ברגע שהאדם משתמש בדברים בצורה טובה, הוא למעשה מצליח לתקן ולרומם את כל המציאות. זה קורה דרך הממון, כי עם זה אתה קונה כיסא לשבת, עם זה אתה קונה אוטו לישועה, עם זה אתה קונה בית לגור בו, עם זה אתה קונה אוכל כדי להתקיים, אתה קונה בגד כדי שתוכל לחיות וכן על זה הדרך. אתה קונה וחי ומשתמש בכל הדברים, כל האמצעים האלה שיש בעולם, אתה משתמש בהם כדי שהעולם יתקדם ויעלה. הרב קוק כותב באורות הקודש, הוא מסביר למה הגזל והעריות הם שני היצרים הכי חזקים שיש באדם. הוא מסביר שהמחנה המשותף של שני הדברים הללו הוא שהם פונים כלפי העתיד. בהריות, כוח ההריות הוא בגלל שכוח הגברה שיש באדם בעצם איתו הוא ממשיך חיים, איתו הוא בונה חיים עתידיים, ממשיך את המשפחה שלו, ואז ממילא הוא ממשיך את כל העולם. גם הממון הוא למעשה כוח החיים שאיתו ממשיכים.
האתגרים והסיכונים שבממון פעם היו נחלות, מי שעוד מכיר קצת היום במושבים, לצערנו זה גם מקור גדול לסכסוכים משפחתיים. אבל זה ממש יש כמו שרואים בתורה, יש נחלה משפחתית והיא ממשיכה והיא עוברת. היום לצערנו רק מיעוט הוא ממש חקלאי, אבל בנושא של הממון אנחנו יודעים שהאדם רוצה לדאוג לילדים שלו, רוצים לדאוג לבאים אחריו ובצדק. רוצים לעזור להם להתחיל את החיים שלהם, לעשות להם חתונה, לעזור להם לקנות דירה, ללמוד מקצוע שיהיה להם קיום, שיהיה להם חיים. כחלק מאותו בנין של העולם שתלוי בממון. כל הדברים האלה מראים שבאמת הדבר הזה הוא נרחב, הוא חיובי, הוא משמעותי, הוא חלק ממש בלתי נפרד מהעולם. מעידך, אנחנו יודעים שהכסף, הממון, עושה המון נזקים, הוא עושה המון בעיות. היום בדורות שלנו אנחנו מרגישים את זה אפילו קצת יותר. זה תמיד היה, שום דבר לא חדש, אבל היום בעידן שהכל ידוע, אתה יכול להיכנס, אתה יכול לראות דברים, לדעת מה קורה.
התמודדות עם לחצים כלכליים נוצר מצב שאדם שיש לו כסף נחשב אדם חשוב. זה לא תמיד אומר. יכול להיות אדם שיש לו כסף באמת יהיה אדם חשוב כי באמת הוא עושה דברים נפלאים, אבל זה לא בהכרח. המציאות היא שפעמים זה לבד כבר נחשב. המתח שזה יוצר בגלל שיש כל הזמן פרסומים, אתה לא יכול לעבור צומת בלי לראות איזה שלט שמפתה אותך לקנות משהו ואומר לך אם לא קנית אז מה? איך אתה עוד לא החלפת את האוטו? המצב הזה יוצר לחץ, יוצר מתח, יוצר ערים חברתיים, יוצר הרבה מאוד בעיות. אנחנו מדברים עלינו, אנשים שלא גונבים ולא עושים שום דבר אסור, אבל איפה זה פוגש אותנו בחיים? הנושא הכלכלי צריך להיות עניין מאוד משמעותי. אני שומע מפעמים בשיחות אישיות מבחורים שאומרים לי שהם מאוד דואגים על החיים, מאוד לחוצים על מה יהיה, איך יתקיימו, איך יסתדרו. לא דברים שאני זוכר שפעם היו ברמה הזאת. תמיד חושבים על זה, אי אפשר לא לחשוב על זה, זה משהו בלתי נפרד מהחיים שלנו. היום ממש כדאי להתאמן על הנושא הזה, כיוון שבחיים זה יפגוש אותנו המון. אם לא נתחיל להתאמן על זה היום, יהיה הרבה יותר קשה ליישם זאת בחיים. אם אתה מתאמן על זה היום, למשל, כשאתה יוצא לדייטים בעזרת השם עם אשת בריתך, שאיתה תקים את ביתך, כבר בדייטים אתה אומר לה: "תשמעי, אחד הדברים שעבדתי עליהם בישיבה זה כל הנושא של היחס לכסף. הייתי שמח אם הבית שלנו ייבנה בצורה כזאת שסדר העדיפויות שלו יהיה שהדברים המשמעותיים הם אלה שחשובים לנו, ולפי זה נקבל את ההחלטות ולא לפי הכסף, אלא לפי החשיבות. לפי זה גם נוציא את הכסף וכו'". יכול להיות שהיא תזרוק אותך מכל המדרגות ותגיד: "אין מצב, אני רגילה מהבית, אצלי זה לא הולך ככה, חייבת אוטו, חייבת בית". אז אתה אומר: "תמע, אנחנו לא מתאימים, בסדר, כל טוב". כאילו לא קרה כלום, זה בסדר, אבל לפחות אתה יודע מה אתה הולך להגיד, יש לך דרך, יש לך כיוון. אבל לא יהיה לך את זה אם לא תתחיל היום לחשוב על הדברים האלה ולקבל החלטות. באותה מידה, לחלק את הזמן והמשאבים בצורה הזו.
הכנה לחיים כלכליים היום באמת, רק מלחסו את הכסף של הצבא. מי שהיה כבר בצבא, לא יודע מה הוא עשה, אבל מי שפה עוד לא התגייס, היום משכורות צבאיות בכלל של הקרביים הן כ-3,000 שקל. אני בסוף השירות הצבאי שלי לבר מצווה קנו לי תפילין פשוטות, כי לא ידעו אז, וההורים קנו לי תפילין פשוטות. הלכתי לבדוק אותם, אמרו לי שזה קשר בדיעבד גדול. אמרתי וואי, מה ככה אני תפילין ואיפה יהיה לי כסף? אבל ההורים אז לא היה כל כך אפשרות. אספתי את כל המשכורות הצבאיות וקניתי בסוף תפילין. אתם מבינים שזה היה כל המשכורות הצבאיות. היום אתה במשכורת אחת ורבע קונה תילין. תגידו לי מה, לא תלך מדי פעם לקנות איזה קולה, איזה משהו? בסדר, יאללה, כמה אתם רוצים? אלף תורידו על כל מיני דברים, אלפיים לחודש כפול שמונה עשרה חודשים, וואלה רק מזה לבד 35,000 שקל. יש לך עוד חיסכון לילדים שעושים המדינה, יש לך עוד איזה חיסכון כזה, אתה מקבל עוד איזה מענק בסוף הזה, יש גם כן עוד איזה שהוא מענק, לא יודע כמה, עוד כמה עשרות. וואלה ברוך השם.
חיסכון וניהול כלכלי היום הרבה הורים ברוך השם הם אנשים טובים, כל החיים הם חוסכים. מהניסיון שלי, בסוף מה אנחנו עושים בכסף? חיים מה שצריך, וכל מה שלא צריך חוסכים. זה עוד עניין, חיסכון. היה לי לפעם לפני כבר הרבה שנים, נחשפתי לזה דרך ישיבה שביקשה ממני אישור לעבוד. שאלתי מה קרה, כי ידעתי דווקא שהמצב הכלכלי היה שם בסדר, היה עסק מצליח. אמרו לי: "אבא שלי, משהו נפל קצת בעסק". אמרתי: "תגיד, אבל יש לך הרבה שנים שהעסק הלך טוב, אין בצד איזה חיסכון שלכאורה אמור להיות?". אם אני הייתי במקום הזה, כל חודש הייתי שם בצד. הוא אומר לי: "לא, תשמע, אבא שלי לוקח אותנו לבתי מלון, מבלים, מחליף את האוטו, וזה נשארנו בלי". הייתי בשוק. אמרתי: "מה, היה לו טוב, היה לו אז הוא השתמש". רוב האנשים לא עושים ככה. אני רק אומר, אני מביא דוגמה, אל תעשו את זה. אל תבזבזו סתם. מה שצריך בסדר, אפשר לחיות, מותר גם ליהנות, זה בסדר, אבל חוסכים.
עשר בשביל שתתעשר ההורים חוסכים, חיים. לא כולם, כל אחד לפי ברכת השם אשר עליו. ברכת השם היא תעשיר, אבל ההורים גם שמחים לתת, שמחים לעזור לך בחתונה, שמחים לעזור לך בהתחלת החיים. אתה לומד מקצוע, בהתחלה החיים קצת יותר פשוטים כי זה עוד לימודים וכל זה, ולאט לאט פרנסים ברוך השם. לא על מן ישראל. למה להיות לחוץ בגיל שמונה עשרה? תתחיל לחשוב כל היום על כסף. עזוב, שחרר, תתמקד היום בדברים החשובים. גם אם זה דרך האינטרנט ודרך זה, עזוב, זה תופס לך את הראש. זה לא רק הזמן, זה הראש, זה התרדה, זה המחשבה. עזוב, תקנות בינה מכסף נבחר, תעסק עם הדברים החשובים. הדברים האחרים, אני אומר לכם גם מהניסיון, וזה אני מסיים כי אפשר לדבר על זה הרבה, אבל הזמן צריך לעמוד בו תמיד. לדבר על הדבר הזה וכל מי שגם משפחה זה, אני אומר, לא אני אומר, חז"ל אומרים: "עשר בשביל שתתעשר". המתכון להיות עשיר הוא להיות שמח בחלקו. עשיר זה כמובן השמח בחלקו, כן, עשיר זה לא כמה יש לך בבנק. אני חייב עוד סיפור אחד, אני מספר אותו הרבה פעמים, אני חייב לספר אותו, הוא סיפור מדהים בעיניי. היה פה פעם הרב זאפני זכר צדיק לברכה, עוזר של הרב אליהו. סיפר שהרב אליהו הלך עם דוד שלו, הרב צדקה, לאיזה עשיר גביר אחד עשיר גדול כדי לבקש ממנו כסף לישיבה. הרב אליהו ליווה אותו, נכנסו לעשיר הזה, רואים אותו מבוס פניו מחורכמים.
שיר ושמח בחלקו אמר לו הרב צדקה: "מה קרה? מה קרה לך?". לוקח אותו לחלון, אומר לו: "אתה רואה? השכן שלי יש לו אוטו, קנה אוטו יותר מאשר האוטו שלי". סיפר הרב צדקה לרב אליהו: "בוא, בוא מהר נלך, נלך". אמר לו: "ללכת? מה קרה?". "הוא לא רוצה כסף מאדם שהוא לא עשיר". הוא אומר לו: "אבל הוא עשיר, תראה איזה בית יש לו". הוא אומר לו: "לא, עשיר זה השמח בחלקו. אם הוא מתבייס מזה שהשכן קנה אוטו יותר טוב, הוא לא רוצה כסף ממנו, הוא לא עשיר". אז קודם כל עשיר זה באמת ככה, זה אמיתי. מי ששמח בחלקו, מה שיש לו הוא שמח, טוב לו, הוא מבין שזה ברכת השם. עשר עלי זה שליחותי ומתפקדי, עם זה אני עובד את השם בעולם, טוב לו. ובכל זאת איך להיות עשיר? השמח בחלקו. אבל עשיר, אז חז"ל אומרים: "יש מפזר ונוסף עוד, עשר בשביל שתתעשר". וזה עובד כמו שעון. חז"ל אומרים: "בחנוני נא בזאת", מעשרות זה דבר שמותר לנסות בו את הקדוש ברוך הוא. יש על זה סיפורים ידועים, לכל אחד אני בטוח יש גם סיפורים אישיים. יש לי גם כמה סיפורים על זה, גם לכאן וגם לכאן. אני אקח עוד דקה ואני אספר לכם את הסיפור הלא טוב, זה יותר נעים לספר את הסיפור הזה. הייתי אברך דלפון והיה לי שקל על הנשמה, אבל הייתי משתדל לתת מעשר כספים. ובחודש אחד אמרתי: "וואי, זה ממש לחוץ וזה, אני אתחיל את זה קצת עד שיהיה". ואז נסעתי לשבת, נסענו לשבת, זוג צעיר נוסע לשבת. במוצאי שבת חזרנו, גרנו ברמת הגולן, הגענו לתבריה דקה אחרי שהאוטובוס האחרון יוצא. האוטובוס התעכב בדרך מאיפה שנסענו, דקה אחרי הגענו. זהו, אתה נמצא עכשיו בתבריה, אשתי בהיריון חודש תשיעי, צריך להגיע עכשיו לחספין לרמת הגולן. לקחתי מונית, המונית הייתה בדיוק הסכום שהייתי צריך לתת למעשר כספים. אמרתי: "הקדוש ברוך הוא, הבנתי אותך, אני מקווה שאני אצליח להתנהל ככה כל החיים". הקדוש ברוך הוא אומר: "לא תיתן למעשר כספים, חז"ל אומרים כסף שלא ילך לצדקה ילך לרופאים". אז אני אומר, לא יכול להגיד את זה כאילו חס וחלילה, זה אומר ילך למוסכים. כסף שלא ילך לצדקה ילך למוסכים. מה קורה לכם עם האוטו? זה לא ברכת השם. מה שפתאום הולך לך? למה? למה לא הולך המנוע? לא יודע, הצמיגים, הבוכנות. ולמה הוא לא הולך לו? פשוט, הוא נתן את הכסף שלו למעשר כספים, אז הקדוש ברוך הוא אומר: "הוא נותן לשם, אז אני לא אשגע אותו להוציא את הכסף אלא מוסך". אבל אם הוא לא נותן לזה, אז הוא מוציא את הדברים האחרים. הכסף יצא ממך, לא יעזור. השאלה היא לאיפה. אם הוא ילך לדברים הטובים, אז קודם כל לא ייקחו לך את זה מהדברים האלה, וחוץ מזה תר ברכה, כי ככה חז"ל אומרים, ככה משנהי אומר: "יש מפזר ונוסף עוד". אם אתה נותן, אתה לא מבין כאילו מאיפה זה מגיע פתאום, כי אתה מקפיד לתת. אז זה חלק מהסיפור הזה של סדר עדיפויות. וברגע שאתה יודע את העדיפויות, אתה יודע את הדברים שלמה המלך לפני שנעה את בת פרעה, יותר קל לך גם לתת. אתה מרגיש שבכלל לא הכסף שלך, אתה נותן אותו בשמחה ובתוב לב. אתה יודע שאין בכלל ספק שהקדוש ברוך הוא יחזיר לך אותו. בעזרת השם שנזכה להוציא להיות בבחינת וקנות בינה וכסף נבחר בעזרת השם.
