בבקשה לעסוק היום במשהו שהוא מצד אחד מאוד נוגע לכל אחד ואחד מאיתנו בעבודת המידות שלנו, ומצד שני יש לו גם משמעות רחבה יותר, כללית יותר, בכלל על איך מנהלים את החיים בכללם. כן, אז באמת לגבי עבודת המידות שלנו, זה בעצם הדבר אולי מבחינה מסוימת הכי מרכזי שאנחנו עושים. אולי מבחינת סדר היום הוא לא לוקח הרבה זמן, לא אפשר לעבוד על מידות כמה שעות ביום, זה בדרך כלל לא מפרנס את עצמו. אבל מבחינת המשמעות הפנימית והעבודה הפנימית והשינוי הפנימי וההשפעה שלו על החיים שלנו, אז זה ודאי שזה חלק מאוד מרכזי מסדר היום בישיבה ובכלל מהחיים של האדם. בסוף זה ממש ההתנהלות שלו, ההתנהגות שלו ביום יום. בעניין הזה צריך להגדיר אולי רגע הגדרה יסודית, להבין משהו מאוד יסודי איך ולאיפה צריך לשאוף, איך זה עובד כל העניין הזה של עבודת מידות מדויקת ונכונה. ואולי נבקש להסביר את הדברים מתוך השלילה נגיע לחיוב. מה הכוונה? אנחנו מכירים משפט מאוד מפורסם בחז"ל שתכף נראה גם על מי בין היתר על מי זה דובר המשפט הזה. חז"ל אומרים: "כל מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים". הממרה הזאת פשוטה, היא מאוד ברורה, היא מאוד מובנת. בעצם אומרת: ברגע שלא יהיה איזון נכון, ברגע שלא תהיה הכוונה נכונה של המידות, הכל בעצם יתהפך ויגיע לעיוותים מאוד מאוד גדולים.
דין רחמים ואכזריות אחת הדמויות שעליהם נאמר הדבר הזה זה אחאב המלך. אחאב המלך יש דבר מאוד מעניין שמביא הנציב מוולוז'ין. הוא כותב שהאר"י והרמ"ק אמרו: לאחאב המלך היה גלגול שתיקן את הטעות שלו. מה הייתה הטעות שלו? מי שמכיר קצת את הסיפור בספר מלאכים, נמצא במלאכים א' פרק כ'. תזכורת שצריך ללמוד תנ״ך ולחזור על התנ״ך ולשנן את התנ״ך. אז שם הסיפור מראה בצורה מאוד ברורה מה היה עם אחאב המלך. כי מה שקרה זה שבמלחמה שלו עם בן הדד, בן הדד משכנע אותו לרחם עליו ושלא יפגע בו ושישאיר אותו בחיים מהסיבה שמלכי ישראל מלכי חסד הם. ואחאב אכן משתכנע לרחם על בן הדד ולא להרוג אותו כמו שמתבקש מתהליך הלחימה. ואחרי הסיפור הזה, מיד הפרק הבא מתחיל בסיפור של כרם היה לנבות הישראלי שאחאב לוקח אותו ממנו. זאת אומרת, אחאב ריחם על בן הדד, התוצאה המיידית של זה ספר לנו התנ״ך מיד אחרי זה מה שקרה היה את היהודי המסכן הזה נבות: "הרצחת וגם ירשת", לקח לו את הכרם. אם כן, הכלכול של אחאב היה הכלכול הנעל: ריחם על אכזרים, התאכזר לרחמנים. מי תיקן אותו? מי שתיקן אותו על פי האר"י זה רב אחי גאון. אחי אותיות אחאב, כמעט האותיות של אחאב. איך אנחנו יודעים שרב אחי גאון היה גלגול נשמתו של אחאב? כמובן על פי האר"י, לא מבינים שום דבר בגלגולים.
עבודת המידות המדויקת אומר הנציב מהסיבה הבאה: שרב אחי גאון כשהוא מביא בספר שלו בשאילתות שהוא מביא מקור להליכה במידותיו של הקדוש ברוך הוא, הוא מביא פסוק שאין פסוק כזה בדיוק בשום מקום. הפסוק שהוא מביא זה "אחרי השם ילכו כאריה ישאג". אין פסוק כזה, אבל זאת אומרת, יש פסוק כזה, אבל אין מקור לכך שהליכה אחרי מידותיו של הקדוש ברוך הוא זה מהפסוק הזה. אנחנו מכירים דרשות אחרות מפסוקים אחרים, אבל את הפסוק הזה מביא רק רבי אחי גאון מאיזושהי קבלה שהייתה לו בעל פה שמהפסוק הזה לומדים ללכת אחרי מידותיו. למה מהפסוק הזה? כי המיוחד בפסוק הזה זה האריה. מה המיוחד באריה? אומר מביא הנציב שהמיוחד באריה זה שנקרא בלשונו: ידוע כי הארי יש לו מידת חסד וגבורה, חסד עם השפלים וגבורה לנקום ברצח את המעמידים פניו נגדו. מה מאוד מעניין באריה? כמה שהוא נתפס כחיה מאיימת, ועל אומר הנציב שזה ככה הוא מסביר את הארי, שהאריה יש לו תכונה מיוחדת: הוא יודע על מי צריך לרחם ועל מי צריך להתאכזר בצורה מדויקת. ורב אחי גאון שהיה גלגולו של אחאב, שאחאב לא ידע על מי לרחם ועל מי להתאכזר, הוא תיקן את נשמתו של אחאב המלך בזה שהוא הביא את הפסוק הזה שבעצם לימד אותנו מהי עבודת מידות מדויקת: ללכת כמו אריה, להיות כמו אריה. והאמת היא שזה לא להיות כמו אריה, זה רק הגילוי התחתון של הדברים. אם הולכים קומה יותר גבוהה מזה, אז זה עומק ההליכה אחרי מידותיו של הקב״ה. למה? כי אצל הקב״ה, וזה דבר ברור, רק זה מתגלה אחר כך גם בטבע אצל חלק מבעלי החיים וצריך להתגלות גם אצלנו בני האדם. אבל אצל הקב״ה ברור שאנחנו אומרים שהקב״ה הוא רחמן, זה לא שיש לו איזה מה שנקרא התפעלות של רחמים וכתוצאה ממנה הוא מרחם, אלא הוא מרחם על מי שצריך לרחם. ואם הוא אל קנא ונוקם, אז זה לא שעכשיו הוא מתעורר לו איזה כעס ואז הוא נוקם, אלא הוא פשוט עושה את האמת. שאלה היא איך אתה ניגש לדברים, בין אם אתה אדם כביכול מהשורה ובוודאי אם אתה כבר בעמדה של קבלת החלטות והנהגה. אבל גם אם אתה אדם מהשורה, לא נכון לפעול בצורה שכל מה שמפעיל אותך כרגע זה פן אחד של התמונה. לא משנה מאיזה צד זה, ובצערנו היום זה כואב בנפש של כל כך הרבה אנשים. צד אחד יכול להיות משפחות של אנשים שילדיהם נמצאים בשבי בעזה, ואז הם מבחינתם פשוט לא מצליחים לראות שום דבר אחר אלא רק נפעלים מהדבר הזה. זה מכתיב את הכל ומביא לאמירות קשות ולפגיעה באנשים אחרים. באמת אי אפשר לדון אף אחד, אל תדון חס וחלילה עד שתגיע למקומו. אבל לפחות בצורה אובייקטיבית, כשאתה שומע את הדברים, אתה אומר איך אפשר ככה. גם בצד השני, חס וחלילה, כאילו מישהו משפחה שקולה. היא משפחה שקולה, זה לא אומר שהיא יכולה להגיד הכל וכבר מותר להכל. סוף יש תמונה שלמה, אתה יכול לתת לעצמך להתפעל שמה שיניע אותך זה רק זה. זה משהו מאוד גדול, אבל עדיין זה משהו מסוים שכרגע אתה נמצא בו בצורה מאוד חזקה ועמוקה. אבל לא ככה מקבלים החלטות ולא ככה דנים על דברים. דנים על דברים בצורה אובייקטיבית ואמיתית. כל אחד מאיתנו, אומר הכוזרי, צריך להיות מבחינה של שופט, גם אם הוא לא למד משפטים ולא מינו אותו לדיין או לשופט. אבל מבחינת עצמו, איך שהוא מניע ומתנהג על אחרים, ובמובן רחב יותר, לא רק הקרובים אליו ממש כמו שנתנו את הדוגמאות מהמשפחה ומעולם החינוך, אלא בכלל על אנשים אחרים.
עבודת המידות יש עולם מורכב שקורים בו דברים שונים וצריך לקחת את הכל בצורה מורכבת. בוודאי ההנהגה, אבל זה נכון על כל אדם. בסוף כל אדם הוא לא רק על עצמו, מה שהוא אומר זה משמעותי ומה שהוא חושב זה משמעותי. זה בסוף יכול להשפיע. אני אומר לצערנו, כי בכלל כל הנושא הזה של עבודת מידות עמוקה ברמה הזאת שדיברנו עליה עכשיו, זה דבר שמי שלא מגיע מתוך עולם של אמונה, מתוך עולם של תורה, מתוך ציווי ללכת בדרכיו של הקב״ה, שבכלל יש ציווי לעבוד על המידות. יש ציווי לעבוד על זה, זה לא קורה לבד, לא בא ככה מעצמנו. מה שאני מרגיש באותו רגע, מה שאני עכשיו זה עכשיו קובע, זה לא הולך ככה. יש פה איזו עבודה, לכן זה נקרא מידות כי זה מלשון מידה. יש זיכוך המידות, זה דבר שצריך לזכך אותו, זה דבר שלא קורה לבד. בוודאי ההנהגה שהיא בכלל מופקדת על הדברים, היא בוודאי צריכה להעניק את הדברים בצורה הזאת. אבל באמת פה זה אחד הביטויים, כל הנושא הזה של המידות ברמה האישית וגם ברמה הלאומית הוא דבר שאולי מרגישים בו בצורה מאוד חזקה את החיסרון של התורה. זה למרות שמידות טובות לפעמים יש לאנשים גם בלי תורה, דרך ארץ קדמה לתורה ויש אנשים טובים ברוך השם, לא חס וחלילה יש מלא אנשים טובים ועושים המון מעשים טובים. אבל עבודת המידות הזאת, באמת המדויקת, שבסוף היא בעיקר במצבים היותר מורכבים צריך אותה, וגם בחיים הפרטיים וגם בחיים הלאומיים.
השפעת המידות על ההנהגה אין ספק שזה דבר שרק כשיש לך באמת את המקום הזה האלוקי, את המקום של הלכת אחרי השם ואיך המידות של השם, ככה זה המידות של השם. אמרנו זה מופיע גם בטבע באריה, אז אפשר, אבל זה המקור, מקור אלוקי ומתוך המקור האלוקי אנחנו מכוונים לשם. ולכן באמת אנחנו כמו שאנחנו אומרים תמיד, כיוון שאין לנו יכולת השפעה על אנשים שרחוקים מאיתנו, מה שנשאר לנו לעשות אבל זה העיקר, זה לא נשאר לנו אלא זה העיקר. נשאר לנו כל אחד לעבוד על עצמו בצורה המקסימלית, המיטבית, הטובה ביותר, הנכונה ביותר, המדויקת ביותר. ואז בעזרת השם אמת מארץ תצמח וצומח מלמטה וצומחים ככה, צומח ציבור שככה חי, ככה גם מניג את עצמו ואת משפחתו ואת כל חייו. בסופו של דבר בעזרת השם זה יצמיח הנהגה כזאת גם בעולם הצבאי. הזכרנו פעם את הרמטכ״ל שהתקשר ברגע שהתחילה מלחמה על המניות שלו בבורסה. זה בדיוק אותו הסיפור, האם אתה רמטכ״ל של עם ישראל, האם אתה עם אחריות לעם ישראל וכל מה שבעניין אותך עכשיו זה עם ישראל ואת האמת ואת מה שנכון לעשות, או שאתה פה באיזשהו ג'ו פרטי בגלל שאתה הראשון שיודע. זה הטלפון הראשון, זה לבנק, תמכור לי את המניות כי הולכת להיות מלחמה. זה נורא והיום, אבל זה בדיוק הסיפור הזה. זה דברים אישיים שתוצאה מהם אנשים מתפעלים וזזים ואז זה עושה את כל החוסר שיווי משקל הזה, את כל ההחלטות הלא מדויקות ולא נכונות שהן מונעות מכל מיני שיקולים וגורמים לבלבול גדול, לאכזריות על רחמנים ורחמנות על זה ועוד כהנה וכהנה בלבולים ש עמידות גם בנושאים אחרים. אז בעזרת השם, אשתדל כל אחד עם עצמו וביחד להגיע באמת לדבר המדויק והנכון, ומזה זה בעזרת השם ישפיע ויגיע למעלה. קודשא בריך הוא יזכה אותנו בקרוב והיא מהירה ממש להנהגה גדולה וראויה בעזרת השם לטובה ולברכה.
