כן, אחד המשפטים שאנחנו שומעים לעיתים קרובות בחיי היום-יום הוא "אני לא יכול בלי". לדוגמה, "אני לא יכול בלי כוס קפה בבוקר". זה משהו שחייב להיות, לא משנה איפה אני ומה קורה איתי. זה חלק מהשגרה שלי, מהיום שלי. יש הרבה דוגמאות לכך, כמו חבר שאמר לי שאין מצב לאכול ארוחת צהריים בלי בשר. זה חלק מהשבוע שלי, חלק מהמשמעות של המשפטים האלה. המשמעות של הדברים האלה היא שיש לנו דברים בחיים שחשובים לנו מאוד. לפעמים הם טובים וחשובים, ולפעמים לא כאלה חשובים, אבל אין בעיה איתם. הבעיה היא לא בתוכן הדברים, אלא בתלות הבלתי מתפשרת בהם. אדם יכול להגיע למצבים שהוא משקיע המון משאבים וכוחות כדי להשיג את הדבר הזה, כי הוא מרגיש שהוא לא יכול בלי זה.
דוגמאות לתלות למשל, בצומות אנשים שמורגלים לקפה בבוקר מרגישים קושי רב. הם מחכים שהצום ייגמר כי הם לא יכולים בלי הקפה. זה יכול להוביל למצבים קיצוניים, כמו חייל בצבא שאיחר למשמרת בגלל משחק כדורגל חשוב. התלות הזאת מלחיצה וגורמת לשינויים בסדרי העדיפויות. ראיתי פעם ספר של הרב צבי יהודה שנקרא "קניין תורה" על פרק שישי במסכת אבות. הוא מסביר שהמשנה "כך היא דרכה של תורה" לא אומרת שחייבים לאכול פת במלח כדי לקנות תורה. המשמעות היא שגם כשאדם נמצא במצב קשה, אם הוא עמל בתורה, הוא מתרומם מעל ההרגשה העלולה להיגרם כתוצאה מהמצב הקשה.
המשמעות של תלות הרב צבי יהודה אומר שהמטרה היא לשמור על חירות אמיתית ולשכלל את האישיות התורנית. גם אם המצב קשה, צריך להמשיך בלימוד. המשנה באה ללמד אותנו שאם רוצים להיות מחוברים לערך של תורה, הבדיקה היא האם אנחנו יכולים להסתדר גם כשאין לנו את מה שאנחנו רגילים אליו. הרמחל במסילת ישרים מדבר על כך שאם אדם מרגיל את עצמו לסבוע מהאכילה והשתייה, אם פעם אחת יחסר לו רגילותו, יכאב לו מאוד. זה יכול להוביל ללחץ כלכלי ולחץ על האנשים שסביבו. העיקרון הוא שאם יחסר לו את מה שהוא רגיל, הוא ירגיש מאוד ויכאב לו מאוד.
איך להימנע מתלות אז איך קונים את הדבר הזה? איך נמנעים מהתלות הזאת? ההצעה היא שכל דבר שאתה עושה בחיים, אפילו אם אתה עושה אותו יום יום, אל תגיד "אני לא יכול בלי". תחיה תמיד עם התחושה שאתה יכול להסתדר גם בלי זה. זה לא מובן מאליו שיש לי כוס קפה בבוקר. היה יכול להיות גם שלא יהיה לי, וכך גם לגבי הרבה דברים שאני עושה ונהנה מהם. טוב לי שאני עושה אותם, וזה בסדר אם זה דברים חיוביים. הדברים השליליים זה סיפור אחר, וצריך לעשות סדר עדיפויות אחר. אנחנו מדברים על דברים טובים וחיוביים, אבל תמיד אני יודע שזה הכל ברוון מוגבל. זה מזכיר לי את הדברים של הכוזרי במאמר שלישי. החבר שואל אם הברכות הן לא תרחה יתרה כל הזמן לברך. ואז הוא עונה לו שההכנה להנאה וההבחנה בה והמחשבה על היעדרה לפני בואה כופלות את ההנאה. זו אחת מתועלות הברכות לכל מי שקיבל עליו לקיימן בשלמות, כי הן מביאות לנפש האדם את ההבחנה בהנאה ומולידות את ההרגשה בצורך להודות עליה למי שנתנה.
הכרת הטוב והברכות ברכת שהחיינו היא הברכה הכי חזקה, כי אין אותה כל יום. היא מגיעה לאיזה פרי חדש, בגד שמח, או מצווה חדשה. אתה אומר שזה לא מובן מאליו שאני חי, תודה השם שאני חי. אבל הוא לא אומר את זה רק על שהחיינו, אלא כל ברכה על כל דבר. כשמסדמן לך תפוח לאכול, אתה עוצר רגע לחשוב מה מברכים. אם אתה חושב לפני שאתה אוכל, אתה מבין שזה לא מובן מאליו שיש לך עכשיו תפוח, למרות שכל יום יש לך. כמו שרב צעודה אמר, זה לא דרכה של תורה שאתה צריך דווקא שלא יהיה לך. אם יש לך, זה מצוין. אבל אתה חי כל הזמן כאילו אין לך, ושכאילו כל יום מחדש ברוך השם שיש לי. בברכה זה המקום הראשון שבו אתה באמת מודה ובאמת מתכוון ובאמת אומר לגדול שבור, ברוך השם, לא כזה מובן מאליו שכל יום יש לי כל מיני דברים שאני אוהב לעשות.
תודעת ההכרת הטוב כיוון שאני חי בתודעה שתמיד זה מתנה מחדש ותמיד יכול להיות מצ שפתאום לא יהיה לי, אני לא מתפרק מזה. לא פתאום חורב עליי עולמי, ולא פתאום משתבש לי כל היום שלי. אם אתה חי ככה, אולי גם בצום לא יכאב לך הראש, למרות שאתה שותה כל יום קפה בבוקר. יש כאלה שמתחילים להוריד קפה כמה ימים לפני הצום כדי שבצום זה לא יפריע להם. אני חושב שזה גם הרבה עניין במנטליות. כיוון שאתה תמיד חי בתודעה כזאת שברוך השם שיש, זה לא כזה. אם יום אחד אין, אז אין. היום אתה בלי הדבר הזה ולא קרה כלום, כי תמיד אתה יודע שאתה בעצם יכול להיות בלי.
הרגלים והתמכרות כדאי להוציא מהלקסיקון את המשפט "אני לא יכול בלי". הלוואי שכולנו נגיד "אני לא יכול בלי תורה", אבל גם כשאתה אומר את זה, תמיד תגיד את זה עם כוכביות. אני לא יכול בלי תורה, אבל תלוי מה יעמוד מול זה. אם יעמוד משהו מצווה שלא יוכל לעשות על ידי אחרים, אז אני יכול גם בלי תורה. תורה אחרת, תורה בצבא ובלי רגיל בייבה, כי עכשיו יש מצווה אחרת. להגיד בחיים "אני לא יכול בלי" זה לא טוב. זה מכניס את האדם לאיזשהו סוג של הרגל שעלול להיות הרגל שאי אפשר בלעדיו, ואז הוא מאוד מטריד כשהוא לא נמצא. בוודאי כשמדובר על דברים שהם פחות חיוביים ופחות טובים לנפש שלנו. היום זה התמודדות מאוד קשה, כי ההרגלים של האדם, נגיד צורך בפלאפון או חדשות, יכולים להיות הרגל שאי אפשר בלעדיו.
שליטה בהרגלים תסתכלו על החיים שלכם ותראו אם יש משהו שאתם לא יכולים בלעדיו. אם זה קבוצה שאתם אוהדים ואין מצב שאתם לא רואים את המשחקים שלה, או אוכל מסוים, משקה מסוים, חדשות או סדרה שאתם לא יכולים בלעדיה. תנסו להימנע מזה, כי זה יכול לפגוע בדברים אחרים יותר חשובים. גם אם מדי פעם צורכים את הדבר הזה, תמיד לעשות את זה בשליטה. אם זה משהו פחות חשוב, אולי עדיף בכלל לא. ואם זה משהו חשוב, אז לעשות אותו בצורה כזאת שבעזרת השם, איך אמר ב צעודה, להיות בני חורין. להיות בני חורין זאת המשימה, ואז החיים מתנהלים בעזרת השם לטובה ולברכה.
