ט״ו באייר ה׳תשפ״ה

שיחה כללית | 'אל תסתכל בקנקן' הסתכלות פנימית על החיים ועל התורה | הרב גבריאלי

מהירות:
הורדת השיעור

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיחה כללית | 'אל תסתכל בקנקן' הסתכלות פנימית על החיים ועל התורה | הרב גבריאלי
לימוד ספר הזוהר ופנימיות התורה מעמיק את הקשר הרוחני ומקרב את הגאולה. אתגרים בלימוד כוללים קושי בתכנים מיסטיים וחוסר הבנה ראשונית, אך ענווה וסבלנות מסייעות בהתגברות. הלימוד מעודד הבנה עמוקה של המציאות ושואל שאלות על הסיבות והמשמעויות, מוביל להתפתחות רוחנית ואישית.

תמלול השיעור

צהריים טובים, קרובים ליום ל"ג בעומר, זמן משמעותי להתבוננות על דמויות התורה ומשמעות הלימוד הזה לחיינו. דיברנו על זה מספר פעמים, ולא נעריך בזה עכשיו, כי זה לא נושא השיחה. מה שחזר אותי הוא שבזכות הלימוד הזה לספר הזוהר, ובמיוחד הכוונה בפנימיות התורה, רבי שמעון בר יוחאי אומר בזוהר עצמו שבזכות ספר הזוהר ייצאו מהגלות. ההסברים היסודיים לדבר הזה הם שספר הזוהר גורם לעם ישראל להגיע למקום הכי עמוק שלו, המקום הכי פנימי שלו, ובכך לגרום להתקיימות הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". איך שם ה' נקרא עלינו? איך באמת רואים עלינו את הרוממות האלוקית הזאת, את העומק הזה שנמצא בנו, את הגודל הזה שנמצא בנו? זה קורה דרך הלימוד הזה של הפנימיות.

המשמעות של לימוד הזוהר באמת זה מאוד מרומם וגורם לשינוי פנימי עמוק בעם ישראל. לכן, הכוונה היא שיצאו מהגלות. הזוהר מלא במילים על הגאולה, על העתיד לבוא, על הנצח, על ארץ ישראל. כשלומדים את הדברים האלה, מתמלאים בהרבה תקווה ורצון לגאולה, לעלייה, להתקדמות, למצב מתוקן. זה מסביר גם את האמירה שכשלומדים את הדברים האלה זה מקרב את הגאולה, כי מאמינים בגאולה. כשהרבה אנשים לומדים את זה ומתחזקים באמונה בכלל ובאמונת הגאולה בפרט, זה עצמו מקרב את הגאולה. כשלא מאמינים בגאולה, היא מתעכבת מלבוא, וכשמאמינים בגאולה, היא ממהרת יותר לבוא. על כל פנים, זה נושא להערכה, אך בצורה קצרה אין ספק שיש חשיבות גדולה ללימוד הזה ולעיסוק הזה. אנחנו צריכים להבין למה בפועל אנחנו רואים שזה לא כל כך קל. יש חסמים ויש עיכובים של אנשים, כולל אנשי תורה ואנשי שיגות, שמרגישים מרחק בימוד הזה. עם זאת, יש התקדמות משמעותית בנושא הזה, אך עדיין לא פשוט. צריך להבין מה הסיבות לכך ומה אפשר לעשות כדי להפחית את העיכובים.

האתגרים בלימוד קבלה דבר ראשון, יש אנשים שמאוד קשה להם להאמין בדברים שנראים להם מיסטיים. הם אומרים שיש תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וזה נמסר ונכתב על ידי חז"ל. אבל הקבלה נראית להם כהמצאות, והם שואלים מאיפה זה הגיע ומי אמר שזה נכון. יש אנשים שמתקשים לקבל דברים שלא כתובים במפורש. יש כאלה שאומרים שאין עין הרע, ושיש מציאות. בעולם שלנו יש כוחות ומציאויות, אך יש אנשים שמתקשים לקבל את זה. בנוסף, יש אנשים שמגיעים ממקומות ריאליים ומעשיים, כמו היקים, שמתקשים לקבל דברים שמעבר למציאות הפיזית. גם בלי להיות יקים, יש אנשים שמתקשים לקבל את הדברים האלה. נראה שהדבר המרכזי שיכול לעזור הוא מידת הענווה. אמרו חז"ל שהחוכמה מגיעה עד מקום מסוים, ובסופו של דבר, הענווה היא המקום שבו אתה נפתח לקבל משהו שהוא יותר גדול ממך. מה שיותר גדול מאיתנו זה ההיסטוריה הישראלית והמסורת של הדורות.

הענווה והמסורת כשאתה מסתכל אחורה, אתה רואה שהמסורת של עם ישראל כוללת את ספר הזוהר. הרב קוק כותב שהקבלה של עם ישראל היא הדבר הכי גדול והכי עמוק. התורה שבעל פה נמסרה בעל פה, כולל הסודות שלה, וכשהסודות נכתבו יותר מאוחר, זה היה תהליך. הענווה פה היא מאוד חשובה, כי צריך להיות כלי קיבול כדי לקבל את הדברים. יש גם קושי להיכנס ללימוד הזה בשלבים הראשונים. זה דורש הרבה סבלנות, כי אתה נכנס לתחום שבו אתה לא מבין כלום בהתחלה. זה כמו ילד קטן שנכנס לחדר ולא מבין שום דבר. המושגים מופשטים ורוחניים, וזה שובר אנשים שמתחילים ללמוד. צריך לדבר לעצמנו על החשיבות של הלימוד הזה, שהוא משמעותי ומוציא אותנו מהמצב שאנחנו נמצאים בו. זה הכחי לדעת שאין מצב שאני עובר את החיים בלי ללמוד את זה. הסבלנות והענווה הן המפתח להצלחה בלימוד הזה. הלימוד הפנימי הולך לעומק ושואל את שאלת הלמה. לדוגמה, אם אנחנו מדברים על אוכל, הלימוד הפנימי ילמד אותנו למה הקדוש ברוך הוא עשה את האדם בעולם כך שהוא צריך לאכול שלוש פעמים ביום. אם הוא לא אוכל, הוא מתחיל לרעוד. בחורי ישיבה, שאין להם פת בסלם, לחוצים על אוכל, אבל גם בלי זה, כולנו לא יכולים כמה שעות בלי אוכל כי אנחנו מתחילים לרעוד. אם אתה שואל את עצמך, הקדוש ברוך הוא, למה כל הזמן אנחנו צריכים להיות תלויים באוכל? זה בעיה די ביטוי. גם בגמרא ובהלכה יש עסק שלם סביב זה, כמו ברכות ומה מותר לאכול ומה אסור. הלימוד הפנימי שואל למה זה כך, למה בכלל נברנו בצורה הזאת.

שאלות על המציאות דיברנו בשנה שעברה על מציאות כזו שאנשים צריכים ללוות כסף אחד מהשני. בפוסקים לא ישאלו את השאלה הזאת, אלא ידברו על איך מלווים ואיך מחזירים. הלימוד הפנימי שואל למה זה נוצר בכלל בצורה הזאת, למה העולם לא נברא יותר שווה, שכל אחד יהיה לו את מה שהוא צריך. התשובה היא בשביל השותפות והחיבור, להבין שהעולם באמת לא יכול להסתדר לבד, אלא כולם צריכים את כולם. יש פה משהו אחדותי ועמוק ששואל את שאלות הלמה.

הבנת המציאות זה נכון לא רק בתחום התורה, אלא גם בחיים. יש מלחמה, ואתה יכול כל הזמן להאשים את המציאות, אבל אם אתה חושב חשיבה פנימית, כמו שהלימוד הפנימי הרגיל אותך, אתה שומע פחות חדשות. התקשורת רוצה להגיד מהר, אבל הפנימיות הולכת לפי מה שחז"ל אומרים: "והיה אם שמוע תשמע". אם תשמע בישן, תשמע בחדש. כלומר, אם תקשיב לעומק ולפנימיות, תוכל לדעת איך לשמוע חדשות ולא תקבל כל דבר כמובן מאליו.

הסתכלות פנימית רבי מאיר אומר: "אל תסתכל בכנכן, אלא במה שיש בו". כלומר, אל תסתכל בחיצוניות, אלא בפנימיות. זה נכון גם על חיים שאנחנו רגילים למדוד אנשים לפי דברים חיצוניים, כמו מראה, כוח, יופי וכסף. באמת, צריך למדוד את האנשים לפי הפנימיות שלהם. כשמישהו שואל אותך מה יוצא לך מהישיבה, אתה יודע שאתה עומד ומתמלא ונבנה העולם הפנימי שלך. זה תהליך איתי ועמוק, אבל הוא נצחי ונוגע ביסודות החיים. לכן, כמה שנרגיל את עצמנו להסתכלות פנימית על עצמנו, על החיים ועל העולם, כך גם היכולת שלנו ללימוד הפנימי תבוא בצורה טבעית. אנחנו אנשים שמבינים ורוצים לחפש את השורשים ולא מסתפקים. בעזרת השם, עם כוח השבוע של רשב"י, נתחזק ונמשיך להתקדם בעניין הזה. תודה וברכה.

שיעורים מאותו נושא

הרב קוק השפיע על הציונות הדתית עם גישה המשלבת תורה ומציאות, והסביר תהליכים היסטוריים כתהליכים רוחניים. הוא הדגיש את החשיבות של חיבור בין רוח ומעשה, במיוחד בבניית הארץ לאחר הגלות. כתיבתו בארץ הייתה בהירה יותר, והוא ראה בלימוד תורתו כלי להבנת המציאות הנוכחית.
המשנה בפרקי אבות מדגישה את החשיבות של דרישת שלום כהכרה בחלקנו במערכת חברתית משותפת. היא מציעה להיות זנב לאריות ולא ראש לשואלים, בהתאם למצב ולשלב בחיים, כדי למצוא את המקום הנכון במערכת. שתי ההדרכות משקפות את הצורך בהבנה ותפקוד נכון בתוך החברה.
הקושי להתחבר לאבלות על חורבן בית המקדש נובע מהשפע המודרני והצורך בחיבור עמוק לחסרון לאומי וקוסמופוליטי. החורבן השפיע על העולם כולו, כולל התפתחות הפילוסופיה היוונית והנצרות, ושינה את הקשר עם האלוהות. יום כיפור מדגיש את הקדושה שאבדה, והצורך בתפילות ותיקונים כדי לחזק את הקשר עם הקדושה ולהזכיר את הצורך בבניית המקדש.
חודש תמוז מזוהה עם חוש הראייה, והמרגלים שפגמו בו ראו את ארץ ישראל בצורה שלילית. התיקון הוא להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית וחיובית, תוך שמירה על קדושת העיניים. תמוז נחשב לחודש של דין, והמעבר לאב מסמן תחילת הרחמים לקראת אלול.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים