צהריים טובים לכולם. קודם כל, אנחנו מודים על הניסים והנפלאות שעברנו בעשרה ימים האחרונים. חשוב לזכור את זה, כי לפעמים התחושה של הרגע האחרון כאילו ישנה החמצה או סיום לא כל כך נחמד. נפגעים הלילה בבאר שבע, ואולי נראה שקפו עלינו את הפסקת האש הזאת, אבל כדאי להסתכל על התמונה הכללית. ברור לכולנו שאנחנו באירוע משמעותי מאוד, עוד לא יודעים את כל השלכותיו, אבל ברור שהיה פה התגלות גדולה של עוז ותעצומות של עם ישראל וסייעתא דשמיא. זה כמובן הדבר הראשון שכל הזמן צריך ללכת איתנו. מצד שני, זה לא סותר לזה שאנחנו מוטרדים מהשאלה מה יהיה עכשיו. סביר להניח שהמומה הרשעה הזאת תרצה לחזור ליכולותיה הגרעיניות ובכלל, ומערב לנו שזה לא יקרה. כדרכו פה בשיחות, אנחנו לא אמונים על הצד המדיני והפוליטי ואפילו לא הצבאי, אלא על הצד הרוחני. היום, כשקצת חשבתי על העניין, פתאום קפץ לי מקור ששכחתי אותו, אבל דיבר אליי היום באור חדש. הנציב מוולוז'ין מסביר את הברכה שמשה רבנו בירך את שבט לוי: "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה, מחץ מותנה עם קמיו ומסנאיו מן יקומון". פסוק כזה לכאורה לא כל כך מתאים לשבט לוי, כי שבט לוי מתאים לו יותר "יורו משפטיך ליעקב" – הפסוק הקודם, ברכה שעוסקת בזה ששבט לוי התפקיד שלו זה ללמד תורה את עם ישראל.
כוח התורה במלחמה הנציב בפירוש העמק דבר מסביר: "מחץ מותנה עם קמיו עבור יורו משפטיך ליעקב". זכות התורה היא חרב של ישראל להילחם עם אומות העולם. במסכת מכות דף י' נאמר: "עומדות היו רגלינו בשערי ירושלים", כלומר רגלי ישראל לא נמו במלחמה בזכות שערי ירושלים שהיו מלאים בתורה. משום כך, באה ברכה עבור כוח התורה שביד הכהנים והלויים שהיו מתגברים במלחמה. יש שתי ברכות: "מחץ מותנה עם קמיו" כנגד "יורו משפטיך ליעקב", ו"מסנאיו מן יקומון" שהוא יותר מהראשונה, שהמחץ יהיה באופן שלא יקום עוד. הברכה לשבט לוי עוזרת מאוד למלחמה. אנחנו יודעים שבעם ישראל, גם מה שעברנו עכשיו בשבועיים האחרונים, אין ספק שהוא תוצאה של עשרות שנים של אימונים צבאיים ומודיעין. ברור שבצד המעשי, אבל אין ספק שסייעתא דשמיא העצומה להצלחת העניין ולעוז ולתעצומות בכלל לצאת לעניין היא תוצאה של עשרות שנים של מעמד של תפילה ושל תורה. בסופו של דבר מגיע הרגע שבו כל זה יוצא מהכוח אל הפועל. ההצלחה במלחמות היא תוצאה של שערי ירושלים שהיו מלאים בתורה.
השפעת התורה על העולם כשמעיינים בפסוק, יש בו שני שלבים: "מחץ מותנה עם קמיו" הוא השלב הראשון, המשפטים. השלב השני, "תורתך לישראל", עושה ש"מסנאיו מן יקומון" – הסונאים לא יצליחו לקום מהמכה. זהו ברור שההצלחה במלחמות היא תוצאה של שערי ירושלים שהיו מלאים בתורה. התורה שאנחנו יושבים פה ולומדים, אי אפשר לשער את מה שהדבר הזה פועל בעולמות העליונים ובעולמות התחתונים במציאות שלנו. זוכר שפעם קראתי על התחלת המלחמה לפני שנה וחצי, מישהו רצה להדגים את הכוח של תורה שאדם לומד במקום בודד. הוא השווה את זה לעובד במשרד קטן עם מחשב שמכניס תוכן לדוקטור גוגל ומשפיע על מיליוני אנשים. גם בעולם, המדענים אומרים שאפילו הדאודורנט שהאדם שם בביתו משפיע על איכות הסביבה. כך גם בצד הרוחני, אתה לא יודע מה שאתה עושה ומה שאתה אומר ומה שאתה משקיע, איפה הדבר הזה הולך ופועל.
השפעת האדם על העולמות בנפש החיים יש עריכות גדולה על כך שהאדם משפיע בעולמות העליונים בכל מה שהוא עושה. המשנה בפרקי אבות "דע מה למעלה ממך" – מה שקורה למעלה בעולמות העליונים הוא ממך, מההשפעה שלך. אם היה העולם כולו פנוי חס ושלום מפרגה אחת מהעסק בתורה, היו נחרבים כל העולמות. גודל השפע, כמות השפע ואיכות השפע מגיעים מהתורה. הרב קוק באיגרת המפורסמת שלו אומר שכל עלייה שמישהו עושה, כל מאמץ רוחני, משפיע מיד על כל העולמות שמעליו ושמסביבו. בעזרת השם, נזכה לכך שהתקיים בנו בקרוב ממש "מחץ מותנאים כמיו ומסנאיו מן יקומון" לטובה ולברכה.
