**ראש גלותא וכוחו** צהריים טובים וברוכים השבים. אנחנו ממשיכים את זמן חורף מבורך ויש לנו השלמה של סוגיה שלא היה לנו זמן לתת עליה את השיעור. מדובר בסוגיה של ראש גלותא שמופיעה בגמרא. חשוב להבין שיש לנו שני ממסדים לכאורה שייכים לאותה תקופה: אחד בארץ ישראל, עם הנשיא והסמכויות שישנן שם, והשני הוא הממסד של ראש גלותא בבל. הכוח של ראשי גלויות בבל נובע מרשות שניתנה להם ממלכי פרס, והם יכולים לדון ולהעניק פטורים מתשלומים. **שאלות על כוחו של ראש גלותא** יש שאלה היסטורית על הכוח של ראשי גלויות בבל, במיוחד כשמדובר על תקופת רבי, שבה הרומאים שלטו בארץ ישראל. איך ייתכן שמלך פרס נתן רשות לדון בארץ ישראל, שהיא תחת ממשלת הרומאים? זו שאלה שהעסיקה את הראשונים, והם ניסו להבין מאיפה מגיע הכוח של ראש גלותא ולמה הוא מועיל. **שיטת הטור והבית יוסף** הטור טוען שכיום אין מי שיכול לתת כוח, כי אין לנו לא ראשי גלויות בבל ולא נשיא בארץ ישראל. הבית יוסף חולק עליו וטוען שזה לא תלוי במקום אלא באנשים. אם יש אנשים שהם מזרע יהודה ויש להם סמכות, הם יכולים לתת רשות. **הרמב"ם וראשי גלויות** הרמב"ם אומר שראשי גלויות בבל עומדים במקום מלך ויש להם כוח לרדות את ישראל ולדון עליהם. זה דומה לשיטת הטור, אך הרמב"ם מוסיף שהכוח שלהם הוא כמו של מלך. זהו ביטוי חזק שלא מופיע בגמרא בצורה זו. **עלייה לארץ ישראל** במסכת כתובות מופיעה סוגיה על עלייה לארץ ישראל. רבי זירא רצה לעלות לארץ ישראל, אך רבי יהודה אמר שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה. רבי זירא התחבא ממנו כדי לעלות. זה מראה את החשיבות של העלייה לארץ ישראל ואת המורכבות של ההלכה בנושא זה. **דין עלייה לארץ ישראל** הגמרא דנה בשאלה האם מותר לעלות לארץ ישראל בזמן הגלות. רבי זרע אומר שהפסוק "בבל יובאו ושם יהיו" מתייחס לכלי שרת שנלקחו מבית המקדש ולא לאנשים, ולכן הוא לא מחויב לאיסור הזה לעלות. לעומתו, רב יהודה מביא פסוק אחר "השבעתי אתכם בנות ירושלים" שממנו לומדים על שלושת השבועות, שאסור לעלות בחומה, וזה המקור לחסידי סטמר שלא עולים לארץ ישראל. **דין יציאה מארץ ישראל לבבל** רבי יהודה בשם שמואל אומר שכמו שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות. השאלה היא מה ההבדל בין יציאה מארץ ישראל לבין יציאה מבבל, והאם יש איסור לצאת מבבל לארץ ישראל. **מעלת הקבורה בבל** הגמרא אומרת שרב יהודה סובר שכל הדר בבל כאילו דר בארץ ישראל, וזה קשור לעניין הקבורה. יש מעלה להיקבר בבל, אך יש גם מעלה להיקבר בארץ ישראל כדי להימנע מגלגול מחילות. **פסק הרמב"ם** הרמב"ם פוסק שאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, וגם אסור לצאת מבבל לשאר הארצות. הוא מסביר שהאיסור לצאת מבבל נובע מבחירת הקב"ה במקום זה כמרכז הגלות, בדומה לבחירת ארץ ישראל כמרכז הגאולה. **ביאור הרבי מלובביץ'** הרבי מלובביץ' מסביר שיש שני עניינים בבחירת הארץ: קדושת הארץ ובחירת הקב"ה. ארץ ישראל היא קדושה מצד עצמה, אך גם נבחרה על ידי הקב"ה כמרכז הגאולה. בבל נבחרה כמרכז הגלות, ולכן יש איסור לצאת ממנה לשאר הארצות בזמן הגלות. הבחירה של הקב"ה היא זו שמקנה את האיסור לצאת מבבל, בדומה לאיסור לצאת מארץ ישראל בזמן הגאולה. **דין יציאה מארץ ישראל לבבל** לא כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות. למה זה כך? כי שניהם נבחרו. יש דמיון בנקודה הזאת שגם בבל נבחרה להיות המקום של עם ישראל בזמן הגלות. כיוון שכך, לא יוצאים משם. תהיה במקום שהקב"ה בחר בו, כי יש לו מעלה יותר מאשר מקומות אחרים. רש"י על הגמרא כותב שלפי שיש שם ישיבות המרביצות תורה תמיד. השאלה אם זה סימן או סיבה. כלומר, אם ישיבות תהיינה במקום אחר, אז האיסור יהיה לצאת למקום אחר כי אומרים לך להיות במקום תורה. **מרכזי תורה בגלות** בבל הייתה מרכז התורה בגלות. בזמן בית ראשון ובית שני, בבל הייתה המרכז. לאחר מכן, בזמן הגאונים, ירדה חשיבותה עד העת החדשה. היום הגלות שנשארה היא בהצעת הבריאה. נראה שכל מקום זה מרכז של תורה, חוץ מהתחדשות בארץ ישראל. לפי הרמב"ם, יש עניין שבבל תהיה מקום הגלות. אולי זה כבר לקראת גאולה, אבל אפשר כבר לראות את ארץ ישראל כמרכז. **בחירת בבל כמקום גלות** הרמב"ם מביא הוכחה שהקב"ה בחר את בבל למקום גלותם של ישראל. אף על פי שהכתוב מדבר בכלי שרת, הרמב"ם מפרש שאפילו בנוגע לכלי השרת מבבל, שם יהיו. מזה מובן גם בנוגע לבני ישראל שבבל הוא המקום שבחר בו הקב"ה. אין חילוק בין זמן גלות ראשון לזמן גלות שני. בבל נבחרה כמקום הגלות, כמו בחירת הקב"ה בארץ ישראל בשנים של גאולה. **השוואה בין רש"י לרמב"ם** לפי רש"י, טעם האיסור הוא שיש שם ישיבות מרביצות תורה. אם ישיבות תהיינה במדינה אחרת, האיסור יהיה לצאת לשאר הארצות. לפי הרמב"ם, האיסור ביציאה מבבל הוא כיציאה מארץ לחו"ל. זה מעניין כי לפי הרמב"ם זה יהיה מוזר שיהודי גר בבל וכבר אין שם מרכז תורה ועדיין אסור לו לצאת משם. **הכוח השלטוני בבל** הרמב"ם סובר חידוש גדול, הוא פסק כמו שמואל. הרמב"ם מבין שגם במסקנה בבל היא המקום הנבחר. רבי יהודה אומר כאילו גר בארץ ישראל. יש עניין בבל, מקום מולדתו של אברהם אבינו. התלמוד הבבלי נחתם שם. יש לנו עניין גדול עם המקום הזה ולכן כשאתה כבר במקום הזה, אל תצא משם. **מעמד ראשי הגלויות** הרמב"ם אומר שראשי גלויות של בבל במקום מלך הם עומדים ויש להם ידועות ישראל בכל מקום. הכוח שלהם הוא לא רק טכני, אלא רוחני. המקום הזה נבחר כמקום הגלות ולכן יש לו עוצמה גדולה. ראשי הגלויות בבל היו מנהיגים עם כוח שלטוני, לא רק דתי. זה מסביר את הכוח שלהם על היהודים בעולם. **סיכום** הרמב"ם ראה את בבל כמקום נבחר לגלות. בבל היא לא רק מקום טכני, אלא מקום משמעותי מבחינה רוחנית. זה מסביר את האיסור לצאת ממנה. אנחנו בארץ ישראל, וזה בר הלכתה לא למשיחה.
