שיעור כללי | חג הפסח – ארבע כוסות | הרב דוד גבריאלי

אחת התקנות היסודיות שתקנו חז"ל, כמו שאומר הרמב"ם, היא שכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא עתה משעבוד מצרים. לפיכך תקנו שבלילה הזה, כולל דין הסיבה ושתיית ארבע כוסות של יין, יש להרגיש את החירות והשמחה. השיעור הזה חביב עלינו מאוד, כיוון שהוא דוגמה לנושא של תורת ארץ ישראל. אנחנו נראה את התורה שבכתב דרך המשנאות, הגמרא ועד הראשונים במהלך אחד שכולו פנימי ועמוק. הוא מגיע לתקנה עצמה ולתקנה המעשית.

תקנת ארבע כוסות נפגוש שלוש שיטות בשאלה איך חז"ל תקנו את התקנה הזאת של ארבע כוסות. שתי האפשרויות הקיצוניות שמופיעות בירושלמי הן: האחת אומרת שהתקנה הייתה לשתות כמות של ארבע כוסות, והשנייה אומרת שאין עניין של כמות אלא לשתות ארבע כוסות נפרדות לאורך הסדר. השיטה השלישית מחברת את שתי התפיסות האלה ביחד. החידוש הגדול מופיע דווקא בבלי, והוא מחבר את שתי השיטות האלה. כדי להוכיח ולהבין על מה אנחנו מדברים, נשאל שתיים-שלוש שאלות שממש יוצאות מתוך הפשט ונשאלות על ידי ראשונים ואחרונים בסוגיות.

סתירה ברש"י שאלה ראשונה היא סתירה מרש"י במשנה לרש"י בדף כוף ח'. רש"י על המשנה אומר שכנגד ארבעה כוסות של יין, ידי יין יצא, ידי חירות לא יצא. כלומר, שתיית יין היא יציאה ידי חובה, אבל לא מספיק לשתות יין, צריך לשתות יין בשמחה שגורם לחירות. רב אמר: ידי יין יצא, ידי ארבעה כוסות לא יצא. השאלה היא מה זאת אומרת ידי יין יצא? הרי בשתאן חי, ידי יין יצא הכוונה היא שהוא שתה חומר שנקרא יין, אבל זה לא היה טעים, אז הוא לא יצא ידי חירות. רשב"ם אומר: בבת אחת עירה ארבעתם לתוך כוס אחת. כך פירש רבנו שלמה, ולא נעירה. אפילו שותה הרבה בכלי אחד לא חשיב אלא כוס אחד. נראה לי דאחי פירושו בבת אחת שלא על סדר משנתנו אלא שטען רצופים.

שיטות בירושלמי בירושלמי מופיעות שתי שיטות: רבי יוחנן בשם רבי בנאיה אומר שכנגד ארבעה גאולות, ורבי יהושע בן לוי אומר שכנגד ארבעה כוסות של פרעו. עומק המחלוקת ביניהם בא לידי ביטוי במשפט האחרון בירושלמי: מהו לשתותן בקרח אחד? רבי יוחנן אומר שאפשר לשתות את כולם בבת אחת, ואילו רבי יהושע בן לוי אומר שכל אחת עומדת לבד.

סיכום השיטה השלישית שמחברת בין שתי השיטות הקיצוניות בירושלמי היא זו שמופיעה בבלי. היא מציעה חיבור בין הגאולה האחת של רבי יוחנן לבין התהליכים הנפרדים של רבי יהושע בן לוי. הניסוד הראשון אומר רבה שהתקנה הייתה שילוב של שתי הדברים האלה שנאמרו בירושלמי. כלומר, הייתה פה תקנה לשתות כמות של ארבע כוסות כי הגאולה בשורש היא באמת גאולה אחת ולכן צריך לשתות כמות אחת שיש בה את השיעור הזה. אבל מצד שני, כשהגאולה הגיעה למציאות שלנו, כמו כל דבר שמגיע מהעולם העליון, הוא מתפרק לחלקים. ולכן התקנה הייתה לשתות כמות של ארבע כוסות אבל לחלק אותם לארבע כוסות נפרדות. לפני שנראה את זה, אם ככה היה צריך להתאפוך להגיד משתי הגאולה שיעור ארבע כוסות ולחלק אולי לארבע כוסות. אז בוא תראה איך מבחינה מסוימת זה מה שאני אמר. אתם זוכרים את הסתירה בראשי? אני מזכיר לכם טוב. ראשי על המשנה כתוב "לא יפחתו לו בבית דקה מארבע כוסות". איך ראשי הסביר שם? עכשיו אני שואל אתכם, הגבית דקה שהוא מביא ארבע כוסות ליהודי הזה שאין לו, הוא מביא לו בקבוק. מביא לו בקבוק של יין כלומר, הוא מביא לו כמות של ארבע כוסות כלומר, הוא מביא לו את הגאולה הבסיסית. הוא מביא לו יין שיש בתוכו כמות לארבע כוסות כשהוא אומר לו, מדברים, אז הוא אומר לו אתה יודע, אתה שותה את הכוסות האלה, אתה שותה אותם על הסדר.

הסבר על ארבע כוסות ראשי הסביר פה כמו רבי יוחנן כי פה מדובר על הכמות של ארבע כוסות. אחר כך ראשי הגיע לרבי יהושע בן לוי, זוכרים? רבי יהושע בן לוי אומר נשים חייבות בארבע כוסות הללו, שאף הן היו באותו ענס. איך ראשי מסביר שם שלוש כוסות, שלוש כוס פרו בידי, והרבי ברכת המזון. פתאום ראשי פה מסביר כוס וכוס וכוס. למה? כי פה לא רק שזה רבי יהושע בן לוי שהוא מכיר אותו, אלא גם הסוגיה פה הולכת לדבר על הכוסות הנפרדים. פה מדברים על הכוסות הנפרדים אז ראשי מסביר לפי הכוסות הנפרדים. ראשי הוא פשטן עמוק, מדהים. מי שרוצה בכללים כתוב שדבריו נחשבו ברוח הקודש. ראשי אומר: ראשי הוא פשטן, הוא רואה את הדברים. הוא רואה "לא יפחתו לו מארבע כוסות". ראשי שאל את עצמו מה, הוא הביא לו ארבע כוסות? הוא הביא לו בקבוק. נקרא לזה גאולה אחת בסיסית כמותית, מקורית. איפה היא רמוזה? היא רמוזה בגאולה "געלתי אתכם, מצאתי אתכם". אבל אני הולך לגאול אתכם איך בדיוק זה יקרה, יהיה פה כמה שלבים אבל זה גאולה אחת. אחר כך הוא הגיע נשים חייבת בארבע כוסות, זה כבר מדובר על ארבע כוסות נפרדים על הסדר, אז ראשי מסביר לפי הדבר הזה.

הבנת התקנה לפי רבה עכשיו מה ששאלנו קודם, הוא פשוט עכשיו לגמרי. תראו עכשיו את הסוגיה לפי ראשי שטען בבת אחת. איך ראשי הסביר את זה? מה הוא עשה, היה לו ארבע כוסות כאלה, כמו שאמרנו, ככה הוא סודר לעצמו לקראת ליל הסדר. פה זה לא אגב ההתדלקה, פה אדם כבר בבית, הוא מארגן לעצמו את ליל הסדר. אשתו כר מארגן את הכל אז היא כבר שמה כוסות ואז פתאום, אני לא יודע מה הוא רוצה, הוא מוזג את כל הכוסות האלה לכוס אחת והוא שוטע את זה. מה הדין? אומר ראשי, ידי יין יצא, דהיינו ששטע ארבע כוסות. מה הכוונה ארבע כוסות? כמות של ארבע כוסות אז הוא יצא ידי החלק הזה של התקנה של כמות של ארבע כוסות דהיינו, של שורש הגאולה של הגאולה הבסיסית, שהיא אחת שמחולקת לארבע, את זה הוא יצא ידי חובה. ידי ארבע כוסות מחולקים, לא יצא כי זאת בדיוק התקנה לפי רבה. ככה רבה למדת התקנה, שטעה מבט אחת ידי יין יצא ששטע ארבע כוסות, ידי ארבע כוסות לא יצא כי הוא לא שטע אותם על הסדר הנפרד של ההגדה, כמו שתקנו חז"ל.

הסבר על התקנה לפי רבי יהושע בן לוי אז חלק מהתקנה הוא קיים אבל את החלק השני הוא לא קיים כי התקנה הייתה מורכבת משניהם ביחד. ולכן הכושייה של הרשב"ם זוכרים את הכושייה? הרשב"ם שאל, מה זה שטעה מבט אחת? זה כוס אחת. הרשב"ם לא הבין את ראשי. הוא אומר, מזגת את כל ארבע לכוס אחת גדולה ועכשיו אתה רוצה כאילו שזה ייחשב ארבע כוסות. איך זה ייחשב ארבע כוסות? זה כוס אחת. בטח, זה בגלל שאם אתה לא מבין כמו ראשי את כל העניין אז באמת אתה צודק, זה כוס אחת. אבל אם אתם מבינים שהוא העירה כמות ארבע כוסות נפרדות הכניס אותן לתוך כוס אחת ושטע את זה. בקיצור, הרשב"ם שאל על ראשי לא מבין מה זה בבט אחת ובמילא כל ההסבר של הסוגיה הסביר אותו אחרת לגמרי. לפי מה שראינו עכשיו, זה ברור לגמרי גם ראשי מובן מאוד איך הוא פירש וגם בבט אחת ידי ארבע כוסות כמות יצא, ידי החלוקה שלהם לכוסות נפרדים הוא לא יצא. עכשיו אמרנו רגע, יש פה בעיה. למה יש בעיה? כי רבי יהושע בן לוי שהוא דבר על ארבע כוסות הוא אמר שיש ארבע כוס פרו בשר המשכים. אבל ראשי שהביא את רבי יהושע כאילו שהסביר את רבי יהושע בן לוי פה אצלנו בבלי, רשי אמר שלוש של כוס פרו והרביעי ברכת המזון. למה? מה קרה? אז פה זו שאלה אחת, השאלה השנייה היא שברכת המזון היא בכלל לא רביעית היא שלישית. ואם ראיתם פה מסורת הש"ס תסתכלו במקור שלוש תסתכלו רגע רק למטה ישר, רשי כוס של ברכת המזון שהוא רביעי תכף אני אראה את הגמרה מסורת הש"ס שלישי, כך צריך לומר מסורת הש"ס אומר רגע רשי תהיית, סליחה יש פה איזה טעות בדפוס, כוס ברכת המזון היא לא רביעית, היא שלישית. אז מה קורה פה? אז מה שקורה פה זה שבאמת אני אגיד את זה קודם אני אגיד את העיקרון כמו קודם, אני אגיד את הסוף ואז אני בראשותכם אוכיח אותו, נסה להוכיח אותו. העיקרון לפי רווה הוא כזה כמו שאמרתי, זה עומק בתוך עומק. כלומר, לא רק שהתקנה היא שילוב של שתי התקנות מהירושלמי דהיינו כמות של ארבע כוסות וחלוקה שלה, יותר מזה הארבע עצמם הם באמת שלוש ועוד אחד.

הבנת התקנה לפי רבא לפי רבי ישוע ולוי, הארבע הם ארבע נפרדות אחד ועוד אחד ועוד אחד כל כוס עומדת לעצמה ובגלל זה גם אין בהם בעיה של מזיקין כי כתוב הרי שאסור לעשות דברים בזוגות זוגי. אסור לעשות דברים בזוגות אז הגמרה שואלת, איך תקנו פה לעשות דברים בזוגות שתי כוסות, ארבע זה ארבע זה שתיים ועוד שתיים זה מספר לא טוב, זה מספר לא עם מזל זה בעייתי, זה מזיקין. לפי רבי ישוע ולוי אין בעיה בכלל, למה? כי זה בכלל לא ארבע זה אחד ועוד אחד ועוד אחד בסוף אתה סופר, יוצא לך ארבע אבל לא שתקנו פה ארבע תקנו כל אחד עומדת לעצמה זה לפי רבי ישוע ולוי. לפי רבי יוחנן בכלל תקנו קבוצה של ארבע זה אחד, זה בכלל לא ארבע, זה אחד. אבל לכאורה מה נגיד לגבי העניין הזה של זוגי ובכלל מה העומק של התקנה הזאת שתקנו חכמים? אז ה ברשותכם פה ברשותכם נראה עכשיו עוד שתי גמרות ואז נסגור את הדברים בעזרת השם. מקור שלוש, אומרת הגמרה ככה: ולא יתחתו לו מארבע כוסות של יין, אומרת הגמרה איך אם יתקנה רבנה עמידית דעתי בה ידי סכנה, ואתה נעלוי אוכל אדם טרי ולא ישתד טרי ולא יקנח טרי ולא יעשה צרחב טרי, אמר רב נחמן אמר קרא ליל שימורים, ליל המשומר הבא מן המזיקין, אז אין בעיה מילה זה ומעלה זה, מצוין. רבה אמר, שימו לב טוב עכשיו שימו לב על פעם, זה רבה. רבה אמר, כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה. שימו לב טוב איך רבה עונה על השאלה של המזיקין, הוא אומר אין פה בעיה של מזיקין, למה? כי זה לא ארבע, אלא מה זה? זה שלוש ואחד. שימו לב טוב אני תכף חוזר לזה אבל אני רוצה רגע לראות את רבינה. רבינה אמר ארבע כסא תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד מצווה בעפי נפשה. רבינה כמו מיהו? רבי ישוע בן לוי. רבינה הוא כמו רבי ישוע בן לוי ארבע כוות של פרו, אחד ועוד אחד, במקרה אני סופר בסוף יוצא לי ארבע, אבל זה בכלל לא ארבע זה בודדים, זה רבינה כמו רבי ישוע בן לוי. אב נחמן אומר, הלילה הזה איך רבה עונה על השאלה של המזיקים? איך רבה עונה על השאלה של המזיקים? הוא לא יכול להגיד כמו רבינה למה הוא לא יכול להגיד כמו רבינה? כי הוא לא סובר כמו רבינה שמה? שזה ארבע נפרדים כי הוא הרי סובר שיש תקנו שיעור של ארבע כוסות. רגע, אם תקנו שיעור של ארבע כוסות ואחר כך מחלקים אותם לשתיים שתיים זה זוגי, זה בעיה. אומר רבה לא, אין בעיה שזה זוגי, למה? כי העניין הפנימי של הארבע באמת היא לא ארבע, אלא היא שלוש ואחת. עכשיו שימו לב מי הם השלוש והאחת? הראשון, קידוש. השני, אגדה, אגדה של פסח משהו מיוחד ללילה הזה. השלישי לא בקטע מזון. השלישי זה הלל, זה גם מיוחד בלילה הזה שאומרים הלל, בבית בדרך כלל אומרים הלל בית כנסת, בזה הלל, כוס השלישית. מי הרביעית? ברכת המזון. ברכת המזון זה בכלל לא ברור היא תאונה כוס. יש מחלוקת במסכת ברכות האם ברכת המזון תאונה כוס? ויש מי שטוען שבימים רגילים של השנה ברכת המזון לא תאונה כוס. הלילה הזה, בליל הסדר ברכת המזון תאונה כוס. זאת אומרת היא משלימה לרביעי, אבל היא לא חלק. שומעים את העניין? היא לא חלק אינטגרלי מהארבע בצורה כזאת שזה ארבע, או שזה ארבע כל אחד עומדת לעצמה אלא בעצם יש פה שלוש מרכזיים והרביעי היא מצטרפת לשלישית והיא נהיית בלילה הזה כולם מודים ככה אומר רבע, זה מופיע גם בסוגיה אחרת אם נספיק לראות את זה, ואם לא תראו את זה לבד שבלילה הזה כולם מודים שברכת המזון תאונה כוס וצריך כוס רביעי. כלומר ועכשיו אני אגיד לכם עוד משהו שהוא הכי חשוב פה בעניין מבחינה רוחנית תראו, יש לנו יסוד מאוד מאוד גדול ברוחניות שרואים אותו בהמון המון דברים שהוא עובד בצורה הזאת צד אחד, צד ימין צד שני, צד שמאל, כל אחד עומד לעצמו כשהם מתחברים ביחד למרכז מה קורה? הם נהיים אחד שהוא שניים. בוא ניתן דוגמה יש לנו אברהם, יש לנו יצחק, ומה אחר כך יש לנו? יעקב יעקב וישראל יעקב וישראל יש לנו סחרה יש לנו רבקה מה יש לנו אחר כך? חל ולעה כלומר כשהגענו לשלישי מה קרה פה בעצם? השלישי נהיה רביעי כלומר הוא מתחלק לשניים והוא נהיה, למה? כי הוא בנוי גם מהחסד גם מהגבורה או גם מהחוכמה גם בהבינה החוכמה והבינה כשהן מגיעות לדעת בדעת יש חמש חסדים וחמש גבורות סליחה כאילו על כמה מושגים קצת מהעולם הקבלי אבל ככה כתוב יש חוכמה, יש בינה כשזה מגיע לדעת יש חמש חסדים וחמש גבורות זאת אומרת הדעת היא בעצם בנויה גם מחסדים וגם מגבורות אותו דבר אחר כך יהיה לך חסד, יהיה לך גבורה, זה גל התפארת יהיה לך יעקב וישראל, יהיה לך רחל ולעה כבר יהיה פה שתי בחינות בתוך הדבר הזה כלומר אומר רבא וז מדהים, באמת זה מדהים עכשיו אני אגיד לכם יותר מזה תשע נתחיל מהתורה נעבור דרך המשנה ולגמרא ונסיים תראו את התורה פסוק שמופיע בזוהר המון פעמים ונער יוצא מעדן להשקוט את הגן ומשם התפרד והיה לה ארבעה ראשים בזוהר הפסוק הזה נדרש נער יוצא מעדן, נער זה הבינה זה יוצא מעדן שזה החוכמה הוא משקיע את הגן הוא עובר את כל ה… ואז הוא משקיע את המלכות הוא משקיע את הגן, עכשיו תראו שם האחד פישון הוא הסובב את ארץ החבילה קיבל פסוק לעצמו הוא זהב הארץ היטוב זה תורת ארץ ישראל, בסדר? על הדרך, זכינו גם לזה אחר כך שם הנער השני גיחון הוא סובב את כל ארץ קוש קיבל פסוק לעצמו, עכשיו תראו ושם הנער השלישי חידקל הוא ההולך קדמת השיעור וואי אני לא יודע איך נחתק כל שנה בשיעור אני שם לב לזה שצריך לתקן את הדף הזה והנער הרביעי הוא פרט צריך לדחוף אין לי… באותו פסוק ושם הנער השלישי חידקל והנער הרביעי הוא פרט. לא כתוב ושם הנער הרביעי הוא פרט, והם שניהם באותו פסוק. כלומר, יש נער אחד פישון צד ימין, אחר כך נער שני גיחון צד שמאל, חידקל והנער הרביעי הוא פרט. פרט וחידקל לא שם הם ביחד. אולי נכבוש אותם עוד מעט, אולי עוד מעט נגיע אליהם. בטח יהיה כיף לעשות שם איזה טרק ואיזה טבילה. בקיצור, אנחנו מבטחים. שימו לב, יוצא השפע מלמעלה. ככה המהר"ל מסביר. יוצא השפע מלמעלה, זו הגאולה הבסיסית הראשונית העליונה, היא גאולה אחת שבתוכה יש בפוטנציאל כבר ארבע גאולות שהולכות להיות שם, ובינתיים היא כאילו אחת. זה כמות של הארבע. כשזה יורד למציאות, מה קורה? כשזה יורד למציאות זה מתחיל להתפרט לצדדים השונים. אבל איך זה מתפרט? אחד בצורה חדה לפה, אחד בצורה חדה לפה, וכשזה מגיע לשלישי, השלישי והרביעי הם יחידה אחת.

ארבע פרשיות איפה עוד רואים את זה בצורה מדהימה? ארבע פרשיות שעכשיו אנחנו נמצאים בתוכן. בדיוק עכשיו אנחנו השבוע נמצאים בין פרשה שלישית לפרשה רביעית. מה כתוב בירושלמי? תראו בירושלמי מקור 6: רבי בא בשם רבי חייא בר אשי, אין מפסיקים בין פורים לפרה. רבי לוי בשם רבי חנינא, אין מפסיקים בין פרה לחודש. מה שקורה נכון, פרשה שעברה קראנו פרה, השבת הקרובה הולכים לקרוא חודש. שבוע שעבר קראנו כי תשא פרה, השבת האחרונה קראנו החודש והם היו סמוכות. אמר רבי לוי, סימני הונדה אלם פרשתה בין הכוסות הללו. אם רצה לשתות ישתה בין השלישי לרביעי, לא ישתה. תראו מאיפה הירושלמי עכשיו נכנס לטובתנו לטובת האירוע, למרות שבתקנות עצמם הוא אומר דברים נפרדים. תראו מה הוא אומר פה: מה הסימן שלך לזכור שאתה חייב להצמיד את פרשה שלישית לפרשה רביעית? הסימן שלך מאיפה זה? זה מילא לסדר שבין הכוסות הללו. אתה יכול לשתות בין שלישית לרביעית, אסור להפסיק בשתייה, חייב לחבר אותם ביחד. מה צריך לחבר את השלישית והרביעית? כי השלישית והרביעית הם אחד, הם אחד שני או שתיים. אתה לא יכול להפריד ביניהם, זה חייב להיות אחד. הרב חרדב כותב שצריך לחבר את רחב ולעז, זה החיבור של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי. כי זה משיח בן יוסף עם משיח בן דוד. יש כאלה שרוצים להפריד ביניהם ומכירים את אלה? אומרים בוא נפנה פה מלכות בית דוד ויאללה שילחו כבר מלכות ישראל, שילחו לכל הרוחות עם כל השטויות שלהם, כל הפרוגרסיבי. אנחנו עושים פה את מלכות בית דוד, אבל זה לא הולך ככה. אנחנו מלכות ישראל היא חלק מאיתנו, אי אפשר להתפלל על משיח בן דוד. הגר"א אומר שצריך להתפלל על משיח בן יוסף שלא ימות. צריך לראות שהגאולה היא מחברת את כולם, היא לא מפרידים. זה דבר מאוד מאוד עמוק. בין השלשי לרביעי לא ישתה, הם אחד. לא יכול להפריד את רחב ולעז, יעקב וישראל. יש יעקב אולי הוא שר עם אל, אבל זה אותו עם. לא מפריד עכשיו את יעקב וישראל. אתה אומר טוב, בוא נעשה ממלכת ישראל ואלה שיהיו ממלכת יעקב. אני יודע איך הם רוצים לקרוא לעצמם. לא, אנחנו ממלכה אחת, אי אפשר להפריד את זה.

רבה ורבי עקיבא אז בוא נחזור לרבה. אז רבה, אתם יודעים שכל התנאים וכל האמוראים היו ברוח הקודש, היו מושרשים בתוך הדברים הפנימיים. אנחנו לא תמיד רואים את זה ככה בנגלה, כי הם דיברו בנגלה. הם היו עכשיו בנגלה. רשב"י כשהוא מופיע בגמרא ויתחיל לדבר איתך סודות, הוא עכשיו בגמרא, אז הוא מתווכח בגמרא כמו שמתווכחים בגמרא. רבי עקיבא היה יצא, אז מה רבי עקיבא עכשיו יתחיל להגיד לך פה סודות? לא, הוא עכשיו נמצא בנגלה. אז גם רבה כנראה אותו דבר. רבה נמצא בנגלה ורבה רואה את השיטות האלה מהאמוראים הקודמים, רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, ורבה אומר לא, התקנה פה הייתה משולבת משתי התקנות ביחד. ולא רק משולבת משתי התקנות ביחד, אלא הארבע הם לא ארבע אורגינלי כאילו מראש ארבע, אלא ארבע הם שלוש ואחד. אז זה גם פותר את הבעיה של הזוגה. בסדר, אז על הדרך, לא יודע אם קורא לזה על הדרך, זה פותר את הבעיה של הזוגה כי זה לא זוגה, זה שלוש ואחד. אבל זה כנראה לא רק מהמקום הזה שפותר את הבעיה של הזוגה, אלא זה כנראה ממקום יותר עמוק שבאמת כל מבנה של ארבע הוא כזה שהוא מתחיל משורש מאוד עליון ומאוד גבוה שמשם זה מגיע, וכשזה יורד פה לעולם כמו שאמרנו אז הוא מתחלק לאחד לפה אחד לפה ועד השלישי הוא שלישי ורביעי ביחד. לכן רבה אמר זה מה שקורה פה בארבע כוסות. ולכן רשי, אז בוא נעשה עכשיו ככה איזה סגירה של כל הדברים ביחד. אז רשי במשנה מסביר ארבע כוסות של גאולה כי זה השורש של הגאולה. כמו שאמרנו, הגבל מביא לו בקבוק של יין זה כנגד הבסיס השורש של הגאולה לגאולה אחת שבתוכה יש פוטנציאל כבר לתהליכים של ארבע. זה אחד, ואחר כך בא רבי יהושע בנביא אומר נשים חייבות בארבע כוסות הללו. רשי מסביר אותו שלוש כוסות. אם אתם רואים את רשי תראו במקור אחד, ארבע כוסות שלושה כנגד שלושה כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרו בידי והרביעי ברכת המזון. הוא לא אומר הרביעי שיוסף אומר לשר המשכים תיקח את כוס פרו, לא זה לא הרביעי כי אם הוא היה אומר את זה אז זה כבר כמו רבי יהושע בן לוי, כמו רבינה שזה לגמרי ארבע כוסות נפרדים. רשי מסביר את רבע כפשטן ויודע שלפי רבע הרי זוגי שלוש והרביעי זה ברכת המזון. פעמיים זה מופיע רביעי ברכת המזון, כלומר זה שלוש כוסות וברכת המזון תאונה כוס רק בלילה הזה לכול לאלמה כדי להפוך את השלוש לארבע, כדי לפוך את זה לארבע מצוות קידוש, אגדה, ברכת המזון והלל. באמת זה שלוש שהם ארבע, לכן רשי אומר שלוש של כוס פרו והרביעי זה ברכת המזון.

הסבר על ארבע כוסות עוד רוצים עוד חיזוק לדבר הזה? תראו רגע בבקשה מקור שבע. הגמרא במסכת סוטה אומרת ככה: אמר רבי חנינא בר פפא, אין הקב"ה הוא נפרע מן האומה עד שילוחה, שנאמר בשעשעה בשלחת תריבנה. היני נבדוק אם אתם ערים והאמר רבה שלושה כוסות האמורים במצרים, למה? אחת שתת במי משה ואחת שתת במי פרעה נכון, ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה בעזרת ה'. גם מצרים צריכה עוד לקבל את שאלה, נראה איך איך זה אוכל לגלגל את זה. אבל צריך להיזהר מהם, הם מרכזים כוחות בסיני וצריך להגיע גם איך לראות איך יגיע גם יומם לעשות סדר פה בגזרה של השכנים פה. אבל שימו לב מה רבה אומר, כמה כוסות? שלושה כוסות האמורים במצרים, לא ארבע, כי באמת לפי רבה, באמת בבסיס, בסורס זה שלוש. זה באמת שלוש ולכן אין בעיה של זוגה כי השלוש הוא המקור וזה מה ששר המשכיל חלם, הוא חלם על שלוש, כוס פרו בידי והסחת את הכוס. שר המשכיל חלם שלוש והרביעי מזה הרביעי זה בגלל שברקע יש ארבעה ראשונות גאולה אז אנחנו צריכים לחפש פה מה משלים את זה ובחל שלוש תמיד צריכות להיות מושלמות לארבע, אז זה פה שלוש פלוס אחד. מי זה הפלוס אחד? זה הברכת המזון. שומעים? שאלות? הערות? הערות הרב, מקודם על שרשי אמר שידי יין יצא וששתה ארבעה כוסות. יש משהו מאוד מדויק בלשון, למה הוא לא כתב ששתה שיעור ארבעה כוסות? וגם שנייה אחרי זה בגמרא כתוב ששתה ארבעה כוסות, זה היה הגיוני, זה היה מאוד מאוד הגיוני שישום שיעור, כמות, שיעור אני אומר. למה אנחנו צריכים לנסות ללמוד דנקה רשי בדיבוב כלומר, כל כוס אחד, אפשר לדייק ממנו שהוא כותב עירה ארבעה תנגד כל כוס אחד והוא כתב שיעור ארבעה כוסות. הוא כתב שהיה לו ארבעה כוסות והוא עירה אותן בתוך כוס אחד, אז היה לו ארבעה כוסות עירה אותן בתוך כוס אחד. רשי, אתה יודע, לפעמים משהו שלנו נראה כאילו פלפולים וקושיות וזה נראה לי היה לו פשוט. לא, באמת כלומר רשי, אגב, אפשר לשאול את זה הרבה פעמים הוא מאוד בקצר כאילו, אם הוא מעריך, אתה אומר רגע, מה הוא רוצה? קרה לו תדעו לכם, רשי מעריך, אתה חייב להבין מה קרה. קרה פה משהו כי רשי מאוד רשי, כמו שאומר דביר, הוא עירה ארבעה תנגד כל כוס אחד. ברור שיש פה כמות של ארבע ולא זה, אז הוא אומר שאתה ארבעה כוסות ברור לא שאתה לבד תבין שזה הכוונה. לא חלנו את זה, אני לא יודע בשם רשי אבל בוא נגיד, זה לא קושייה זה לא, לא שאם הוא לא כתב את זה זה לא נכון. שאלה, למה הוא לא כתב? בסדר, אבל זה לא אחרי ההסבר זה נראה ממש הכרחי, כאילו אחרת ממש, אין מה עוד? רבה כן? רבה מכניס את הכוס הרביעי על ברכת המזון שגם היא שלוש ואחד. כן, שלוש ואחות של ברכת המזון עצמה אתה אומר היא שלוש ואחד. עכשיו, חשבתי שאתה אומר אם כבר, עוד שתי החלמות קטנות אבל אם כבר יש לנו חמש דקות אז נעשה את זה, דבר ראשון תראו רגע את מקור ארבע סתם חיזוק ממש פשוט למה שאנחנו אומרים אבל בכל זאת, תראו רגע אה, וואו, זה מזל שנזכרתי בזה תסתכלו את מקור ארבע, תסתכלו על המשנה עכשיו וואי איך מזל תסתכלו על המשנה, כתוב ככה מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את העלל אני פעם לא יודעת, תזכירו לי שנה הבאה, אם יש עוד צדיק יהיה פה יזכיר לי מיד אחרי פורים שהתדף הזה אולי כמה שינויים קטנים לעשות פה לאו איזה שינוי הייתי עושה פה תסתכלו על המשניות בפרק הרבה פסחים יש משנה אחת שעוסקת מזגו לו כוס ראשון אחר כך יש משנה לעצמה שכמה כתוב בה מזגו לו כוס שני ועכשיו מגיעה המשנה הזאת ושימו לב מה קורה פה מזגו לו כוס שלישי ומה אחר כך לא כתוב מזגו לו כוס רביעי וזה גם לא משנה בפני עצמה היית מצפה שיהיה משנה חדשה ובמשנה הזאת יהיה כתוב מזגו לו כוס רביעי אבל לא זה בדיוק כמו שם הנער השלישי חידקל והנער הרביעי הוא פרט, אותו דבר בדיוק מזגו לו כוס שלישי ואז מה? והרביעי הוא גומר עליו את האלה כי הרביעי הוא חלק מהשלישי הם שניהם באותה משנה לזה התכוונתי שאמרתי בהתחלה על תורת ארץ ישראל אז תראו יש לכם פה פסוקים בתורה נער יוצא מידן, אחד, שתיים, שלוש, ארבע אז אתה רואה אחד, שתיים ושלישי ורביעי ביחד אחר כך אתה רואה במשנאות מזגו לו כוס רביעי, שלישי ורביעי ביחד אחר כך אתה בא לגמרה אתה רואה את רבע, אותו הדבר שלוש עם ארבע זה דבר של רשי, שרשי ברוח קודש שלו מסביר לנו מה בעצם רבע אומר עכשיו תראו את הגמרה עצמה אומר את הגמרה, אמר לי רב חנן לרבע שמה מינה? ברכת המזון תאונה כוס אומר רב חנן לרבע רגע, אני רואה מפה שבמסרת ברכות במסרת ברכות יש מחלוק אם ברכת המזון תאונה כוס אבל הנה לכאורה מפה רואים שברכת המזון תאונה כוס אמר לי מה עונה לו רבע? שימו לב עכשיו פלא פלאות מה רבע עונה לרב חנן? אמר לי, ארבעת כסאי תקנו רבנן דרך חירות כל חד וחד נאביד במצווה שימו לב הוא לא אומר תקנו ארבע כוסות נפרדים נגיד רבינה אמר, איך רבינה אמר? רבינה אמר במקור שלוש ארבע כסאי תקנו רבנן דרך חירות כל חד וחד מצווה בעפי נפשה רבא לא אומר ככה רבא אומר, ארבע כסאי תקנו רבנן דרך חירות כל חד וחד נאביד במצווה הוא לא אומר כל חד וחד בעפי נפשה אלא מה הוא אומר? כל חד וחד נעשה בו מצווה כלומר, לפי רבא באמת יש פה ארבע והגר בפועל באמת זה שלוש ואז אמרנו, אוקיי, יש קידוש יש אגדה, מצוות אגדה, יש מצוות עליל מה עושים עם הרביעי? מה נעשה עם הרביעי? ברכת המזון? אוקיי בליל הסדר אנחנו נתקן שברכת המזון תאונקוס כל השנה כולה אומר רבא לרב חנן זה באמת מחלוקת וזה נשאר מחלוקת כלומר יש מי שסובר שברכת המזון לא תאונקוס אומר רבא, זה כל השנה אבל פה עכשיו בליל הסדר היא בוודאי תאונקוס למה אני יודע שהיא תאונקוס? כי אני יש לי שלוש כוסות שעושים בהם מצווה אבל אני יודע שהשלוש הם בעצם ברקע כמה הם הם בעצם ארבע אז מי יהיה הרביעי? הרביעי יהיה ברכת המזון ומסורת השאס לא צריך לתקן בראשי ולכתוב בו צריך לומר שלישי ובאחד השנים יהודי יקר מור סימכון הוא שמע את השיעור פה והוא אמר לי הרב הרב מזוז כותב את הדברים האלה הרב מזוז באור דברי רשי בפסחים מתוך אבבו לספר אבני צדק אשדוד תפשי נונבט תראו איך ההשגחה מגלגלת הספר הזה נכתב באשדוד הוא אומר אני אביא לכאן דוגמה דוגמה למה? לחכמי הספרדים הם לא אהבו להתפלפל ולהכניס פילה בקופה דמחתה ולהכניס כוונות רוחות קוד בדברי הראשונים הוא נכנס קצת באשכנזים שהם לפעמים מרוב פלפול אז הם כל דבר הם עושים הם הופכים את העולם הוא אומר לא צריך להיות פשוט צריך להיות צמודים לפשט ואז הוא מדבר על זה שהחיפוש אחר האמת הוא אומר לא להתחכם יותר מדי הוא אומר אני אביא לכאן דוגמה ואז הוא מביא את הדוגמה שלנו רביעי ברכת המזון בספר שלוש שנים לדוד הקשה כמה קושיות על רשי ואחת מהן שקושי ברכת המזון אינו הרביעי כי היא מושלישית זה כתוב רביעי גומר עליו תעלל אז איך כתב רשי רביעי ברכת המזון אבל הוא לא שם לבו במחילת כבוד תורתו שכל הקושייה הזאת הוא שיבוש גמור כי איך לא הרגישו בזה כל המפרשים עם עוד רשי עד ימיו והמארשה היא ההתכחה שנעלמה מהם לרגע שקוס רביעי בליל הסדר אינו שברכת המזון מה שלא ייעלה מאדם פשוט אבל הדברים ברורים ופשוטים שאחר שבנה רשי שלוש קוסות כנגד שלוש קוסות שנמרו בפסוק וקוס פרו בידי סיים והרביעי כלומר אם כן למה אנחנו שותים ארבע ולא שלוש ואז הוא סיים כי מה שברכת המזון היא הרביעית ותראו זה מובן בחידה בפתח עיניים מיידק שיטה לרשי שכתב רביעי ברכת המזון הוא שלישי כבר שנים רבות שתמע להמחת צובה מרבנן בכוונת רשי פשוטה זה רוצה לומר אחד מארבע ולאו דווקא רביעי וכולי כלומר הוא אומר מסורת השאר שישר רואה כתוב רשי רביעי אומר אה תאות צריך להיות שלישי ואנחנו ישר לוקחים את זה כמובן מאליו תאות שיבוש רשי פעמיים חוזר על זה שהרביעי זה ברכת המזון אז לאט לאט כדי שאדם משנה פה דברים ומתחיל לפלפל בוא תדע מה טוב ותפשט ותראה שזה בכלל לא כזה מסובך זה באמת שלוש ובאמת ברכת המזון היא באמת המצטרפת זה כמעט כתוב בגמרא המפורש גם בקושי ברכה רשי אומר רביעי מצטרף לטובה ולא מצטרף לרעה והיא קושי ברכה אז לכן אין בה כללה אין בה מזיקים כי היא קושי ברכה וגם הגמרא שאומר לו מה רואים מפה שברכת המזון תאונה קוש הוא אומר לו לא רק בלילה הזאת תאונה קוש כדי להשלים לארבע לא שהיא רביעית על הסדר ברור שהיא שלישית על הסדר מה הוא אומר כל בר בערב יודע את זה שברכת המזון הא השלישית אלא רשי לא התכוון רביעי לפי הסדר הוא התכוון רביעי שהיא מצטרפת לשלוש הוא מחבר את זה לכל התמונה זה דברים ממש רשי בצורך שהוא ראה בזה פשוט הוא לא התלהב כל כך מי שאני מתלהב כי אני רואה שמסתבכים אז אני מתלהב לומר את הפשט שנראה נכון מבחינה רוחנית אז באמת משפט אחד תראו נגיד במערב במקור שמונה המערב אומר ולפיכך הם ארבע כוסות כי הגאולה היא באה ממקום עליון לעולם הזה שהוא עולם הריבוי וכל דבר שהוא בא מעולם הנבדל לעולם הזה יש בו ריבוי מחולק לארבע כי המספר הזה שהוא ארבע הוא כנגד ארבע צדדים מחולקים בסוד הזה הוא מבואר בפסוק ונער יוצא מאדן ומשם ייפרד והיה לה ארבעה רשים הרי מבואר לך כל דבר שבא מעולם הנבדל כמו הנער שיוצא מאדן אשכוט את הגן כשהוא בא לעולם הטבע העולם הר ידוי ייפרד לה ארבעה ראשים, כלומר מה היסוד הרוחני? זה היסוד הרוחני, זה הסדר של העולם. יש נהר והוא מגיע מעדן, זה נהר אחד. אבל כשהוא מגיע פה לעולם, הוא מתחלק לצדדים שונים. הצדדים השונים הם שלוש פלוס אחד, שזה החלוקה המדויקת של הצדדים השונים. בעזרת השם יתברך שנזכה.