**הקדמה ללימוד הזוהר** התחלנו ללמוד את שערי הזוהר ואנחנו ממשיכים היום. נתחיל עם דברי האריז"ל ונעמיק בעזרת הלשם. הגענו לפסקה שמתחילה ב"ונטרץ קושייה חזקה וגדולה". מדובר בקושייה שהתקשו בה חכמים גדולים ולא ירדו לסוף עומקה. בהקדמת הזוהר ד' נאמר על הפסוק "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" כי בקטר ובחוכמה אין שאלה כלל, ומי ביניו הילך קימה לשאלה. אך באורח שתים ולא התגליה כלל. **מה מותר ללמוד ומה אסור** הדיון כאן נוגע בשאלה מה מותר ללמוד בחוכמת הקבלה ומה אסור. האריז"ל יביא סתירה בזוהר בין מקורות שונים בשאלה עד איפה מותר להגיע ומאיפה יש שלט "אין כניסה". הלשם ייקח אותנו לעוד מקומות מעניינים שקשורים ללימוד הפנימיות של התורה, מה צריך בשביל להיכנס לזה, ומה הגדרות האיסור. **דברי האריז"ל על ג' ראשונות** האריז"ל מציין כי בג' ראשונות אסור לדרוש ולחקור, כפי שנאמר בפסק הגאון רבי יצחק דלתש בתחילת ספר הזוהר. בכל ספר הזוהר, ובפרט בבית הידרות ובתיקונים, מדברים על ג' ראשונות. האריז"ל מסביר כי כל עסקנו בספר הזוהר בעולם האצילות, אפילו בג' ראשונות, אינו אלא בחינת עולם העשייה דא"ק שהוא מלכות דא"ק. **הסבר הלשם על דברי האריז"ל** הלשם מסביר כי אין הכוונה לאסור דרישה וחקירה במציאות אורם, אלא רק על התפשטות אורם שהוא ההנהגה הנמשך מהם למטה בעולם הזה. על זה נאמר שאין לדרוש ולחקור בכל ההנהגה הנמשך משם, כי משם הוא כל הקו שידי רחמנה שאין לעמוד עליהם. אך בהשכלת ידיעת אורם גופה אין איסור כלל לדרוש ולחקור בהם. **ההבדל בין דרישה תאורטית להנהגת העולם** הלשם מדגיש כי האיסור הוא רק בעצמות עמיתתו הנעלמ התברך שמו אשר למעלה מהצמצום. מהצמצום ולמטה מותר ומצווה לדרוש ולחקור, כי אין אנו מדברים במהותם אלא רק במציאותם. הלימוד התאורטי מותר, אך יש להיזהר מלנסות להבין את הנהגת השם בעולם הזה דרך לימוד זה. **הגבלות בלימוד הקבלה** רחמנה זה החשבונות האלוקיים. אל תיכנס לדבר הזה. על זה נאמר שגם משה רבנו לא יכול, ואתה לא יכול. לא ניתן לבני אדם להבין את המופלא מהם. כל הממרות האלו נאמרו על זה. אל תתחיל ואל תנסה כי זה גדול עליך. מה כן? מה שכן, זה לא רק מותר אלא מצווה. מצווה לדרוש מהצמצום ומטה. זאת אומרת, בכל האק אתה יכול ללמוד, גם בג' הראשונות של האק אתה יכול ללמוד. למה? כי יש מצווה ללמוד תורה, ללמוד את ההנהגה האלוקית. לא הנהגה אלוקית פה, אלא איך כל המערכת הזאת בנויה. **לימוד הצמצום והאק** הלשם אומר שזה מה שהאריז"ל עושה. האריז"ל כתב על הצמצום. מה זה הצמצום? הצמצום זה צמצום של האור אינסוף, צמצם את האור ועשה חלל פנוי. נכנס הקו, בונה את האק, ראינו ספירות עיגולים וספירות ישרה. מה אנחנו מדברים? הלשם אומר שאנחנו לומדים את זה עכשיו. אנחנו לא לומדים למה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אתה לומד איך ההנהגה בנויה. אתה מבין שיש ספירות כאלה וספירות כאלה ויש שלושה קווים ויש ימין ושמאל ואמצע. כל הדברים אתה לומד. אתה לא אומר עכשיו "טוב, עכשיו על פי זה אני מבין למה הוא נהנש ומה הוא לא". זה אתה לא יכול להבין ואל תנסה להבין. **הבנת ההנהגה האלוקית** דברים ספציפיים שקשורים להנהגת השם, תשים לב לדוגמאות שהוא אומר. הוא אומר, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. רבי עקיבא אומר לך דברים ספציפיים. באופן כללי, הנהגת השם שיש שכר ועונש, זה נכון. עכשיו אתה רוצה להיכנס למקומות המסובכים, למקומות שהם לא מסתדרים. זה לא מסתדר. משה רבנו אומר "אני לא מבין, זה יכול להיות כזה צדיק, כזה תורה, איך זה יכול להיות שזה הסוף שלו?" במקום הזה הוא עבר את הגבול. הוא עבר מלימוד תאורטי ללימוד על עצם העניינים האלוקיים. **הגבלות בלימוד עליונים** חשוב שתדע את המבנה האלוקי איך הוא בנוי. אתה רוצה עכשיו להיכנס לאלוקות כאילו פנימה לתוך הקודש הקודשים? הוא אומר שתוק, תעצור פה, תעצור. אתה לא תבין. למה? כי יש חשבונות אלוקיים שהם מגיעים מעל האק, מעל הצמצום. דיברנו על זה שהדברים, גם הניסים הגלויים בעולם וגם הדברים הקשים בעולם הלא מובנים, זה מגיע מהאור אינסוף המקיף שהוא מחוץ לחלל. ושם ודאי אתה לא יכול להבין. אתה יכול להבין משהו שהוא מחוץ לחלל תוך חלל הפנוי. זהו, זה כבר המקום שלנו. אנחנו גרגיר בתוך חלל הפנוי ובתוך זה אנחנו יכולים להבין. אבל אתה רוצה להבין עכשיו משהו שמגיע לא, אתה לא יכול. אז פה תעצור ותדע את הגבולות גזרה שלך. **מותרות ואיסורים בלימוד הקבלה** אבל זה חידוש עצום של הלשם שאומר שזה מותר גם בחלק העליון של האק מבחינה לימודית. מה שאסור זה הנהגה, לא לימוד עצמו. איפה אסור לימוד עצמו? במטעתו הנעלמה. זוכרים בשיעור הראשון ממש שלמדנו? אז הלשם חילק שלושה חילוקים. הוא אמר אם אתה זוכר בהתחלה, אז אמר תכלית העולם זה שהברואים ידעו את מידותיו ולכאורה אם הם לא יודעים את מידותיו אז הוא לא שלם. אז הלשם שאל מה זאת אומרת הוא לא שלם? אוי ובוי מה אתה אומר שהוא לא שלם אם אין ברואים? ואז אמר הלשם לא, לא תקשיב, על המטעתו הנעלמה אנחנו לא מדברים בכלל. יש מה שנקרא עצמותו, המטעתו הנעלמה, כל הביטויים האלה יש להם מכנה משותף אחד: לא מתחיל, אל תיכנס בכלל. לא יודע, זה מעליך, זה מחוץ לחלל הפנוי, זה אור אין סוף. אל דבר על זה בכלל, אל דבר בטח לא תשיג שום דבר. עזוב, זה בכלל מה שכתוב באריז"ל שהאין סוף רצה לברוא את העולם כדי שיקירו אותו, זה לא המטעתו הנעלמה, זה הרצון שלו, זה אור אין סוף. זה כבר משהו שהוא התחלת הגילוי, זה התחלת הרצון. שמה זה נכון לומר שהוא רצה לברוא את העולם כי אם לא יהיה מי שיגלה את המידות שלו. **הבנת הרצון האלוקי** דיברנו מזמנו, אני תמיד אומר משל למה יש לו זה כישרון אדיר למוזיקה אבל הוא לא מנגן, אז הוא לא יצא מהכוח על הפועל. כלומר, אם הוא יש לו מידות ותכונות שצריך להכיר אותם, אז אם לא יהיה מי שיגלה אותם אז הוא באמת הביטוי שם של האריז"ל היה לו כביכול אינו שלם. אם אתם זוכרים בזמנו, אני תמיד כשאני מלמד אני אומר מה זה הכביכול הזה? זה לא פותר את כל הבעיה. לפעמים אתה אומר כביכול ואז אתה כאילו סידרת את העניינים. זה לא מילת קסם להגיד כביכול. תכלס זה או שהוא שלם או שהוא לא שלם. אתה אומר לי שאם אתה שמת המידות שלו אז הוא לא שלם, זה לא יכול להיות. אומר הלשם, בוא אל תחמן אותי, זה לא הולך ככה. **הגילוי והצמצום** אלא מה? מה הנקודה? הנקודה היא שבכלל אני לא מדבר על המטעתו הנעלמה. אלא מה אני מדבר על הרצון שלו, הרצון להתגלות. הרצון להתגלות זה כבר אחד מהכוחות שלו. אם זה אחד מהכוחות שלו, הוא באמת צריך להתגלות, אחרת הוא לא שלם, הוא לא מתגלה. מצוין, אין בעיה להגיד את זה, זה חילוק פשוט. ואז הלך הלשם מזכיר את זה גם פה. הוא אומר זכור מה שאמרתי לך, זה מתעטון אלא מה אתה לא נוגע, לא כלום. זה בכלל אין חילוקים הראשונות, אתה בכלל לא מתחיל עם זה. בכלל לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים כבר על הרצון להתגלות ולא רק על הרצון להתגלות אלא על הגילוי כבר. הגילוי מה זה הגילוי? זה החלל הפנוי. יש כבר מעט צמצום ומטה, יש כבר גילוי. יש גילוי אז מצווה ללמוד את הגילוי הזה. זה העניין של לימוד פנימיות התורה. **הדעת והספירות** אז מה זה כל מה שאמר שאסור? מה שאסור זה הנהגה. יש לי שאלה כבר כל השבוע. אתם אומרים חוכמה בינה ודעת, שהדעת לא שייכת לספירה. מה הכוונה ספירה? הדעת הזכרנו כבר פעם, הדעת היא לא ספירה, היא מעבר מהגימאי הראשונות לשבע התחתונות. בעצם היא המעבר מהבינה בכל מקום, בכל מערכת שיש הספירות, זה המעבר מהבינה לחסד ולגבורה. יש מקומות שבהם הכתר לא יהיה בתוך העשר ואז הדעת תהיה כאילו במקומו. בעיקרון, הדעת היא לא בפנים והספירות מתחילות מהכתר ושם זה העשר. אם אתה מוצא איזה מקום שבו הדעת נמצאת בפנים, יש לזה שתי אפשרויות: או שזה במקום הכתר כי בכתר יש נקודה עליונה שלפעמים היא כביכול מעל הספירות, היא שורשי הספירות ואז היא לא בפנים, זה אפשרות אחת. **הדעת כמעבר** יש גם אפשרות נוספת, אם אתם זוכרים גם עליה דיברנו, שהנצח וההוד הם אחד. כי הנצח וההוד הם נקראים טרי פלגי גופא. מה זה טרי פלגי גופא? שני חלקים של הגוף שהם אחד. מה שני חצאים? פלגי זה חצי, שני חצאים שיוצרים אחד. אני הבנתי שהדעת זה הממצא בין החוק מלווין, זה הקשר בין החוק מלווין. אתה אומר חוכמה בינה ודעת, אז הדעת היא כבר, היא לא ממצא אלא היא כבר נשפך, שהחוכמה והבינה נשפכים אליו ומשם זה יעבור לחסד ולגבורה. זאת אומרת, לכן זה נקרא מעבר, זה המעבר מחוכמה ובינה. אמרתי בינה, אז זה ברור שזה חוכמה ובינה, זה החבד, כן חבד, חוכמה בינה ודעת. אז זה מרכז אליו את החוכמה ובינה כדי להעביר אותם לחסד ולגבורה. **הדעת והחיבור** אחד הדברים שמופיעים הרבה בערי זה שהדעת מתחלקת לחמש חסדים וחמש גבורות כי זה בעצם עובר דרכה ואז זה כאילו מתפצל. החסד מקבל חמש והגבורה מקבלת חמש. אבל היא בעצם רק איזה מין תעלת מעבר כזאת ולא ספירה בפני עצמה. אם היא ספירה בפני עצמה זה אחת משתי הסיבות שאמרנו קודם, או שהכתר לא בפנים או שהנצח וההוד הם אחד. אין מציאות שהתעלת מעבר בין החוכמה לבינה, כי בינה כל הזמן היא יכולה לקבל מהחוכמה. לא, חוכמה והבינה זה מערכת בפני עצמה, אבא ואימא שיש ביניהם את היחסים ביניהם. התוצאה של החיבור הזה ביניהם, של המיזוג הזה ביניהם, זה ייתן לדעת. דעת זה תמיד חיבור. האדם ידע את חווה אשתו, זה חיבור. אז זה חיבור גם של החוכמה והבינה וגם של החסד והגבורה. זה בגדול זה עניין של הדעת. **הבנת הדעת** מה אני מבין? אנחנו צריכים להכיר שיש דבר כזה אבל אנחנו לא יודעים מה עושים עם הדבר הזה. אנחנו יודעים שיש קצה, כן לא. אז תראה, אתה שואל טוב, לא, אתה שואל מצוין. ראיתי יותר אחי שאתה אומר שאתה אפילו לא יכול לחקור מהשפע הנובע, אתה לא יכול לחקור. לא רגע, אז אני אסביר משהו מה המשמעות של העבר הזה. מצוין, אני מבין. לא, אני מבין את השאלה ואני טוב, תוך שהם שואלים כי אני אגיד לכם אם אתם זוכרים מההתחלה, אני יודע פעם צריך לחזור על הדברים מהראשונות ממש בהתחלה בהתחלה אני אגיד לכם, דיבר, הביא את הרמחל שהרמחל כל תורת הקבלה של הרמחל זה ההנהגה. כלומר, הוא רוצה להבין פה בעולם שלנו לאור הדברים העמוקים הקבליים את ההנהגה של העולם שלנו מבחינת הטוב והרע, המאבק ביניהם בעולם ובאדם ושהכל בסוף הולך לאיזשהו מטרה והכל יש לו משמעות מבחינת החיים שלנו. **ההנהגה והלימוד** הלשם אז שנייה רגע אני אעשה סדר קצר. הלשם שמה, מה שנקרא, קצת נכנס ברמחל ואומר, תיזהר מי להגיד שכל הלימוד הוא רק בשביל זה. אומר הלשם הלימוד הוא קודם כל, אתה לומד דברי אלוקים חיים, כן, יש לזה ערך קודם כל חשוב לדעת, יש לזה ערך ללמוד את מה שקורה בעולמות העליונים. הלשם כביכול זה לא אומר לך כלום. בסדר, בכוונה אני ככה על הלשם אומר, זה לא נכון שזה לא אומר לך כלום, אתה פועל בזה פעולה מאוד מאוד גדולה, כי אתה לומד את מה שקורה למעלה ובזה עצמו אתה עושה תיקונים מאוד גדולים וזה חשוב מאוד. אחד שתיים, אומר הלשם בעצמו, ברור שיש הנהגה ויש מה ללמוד מההנהגה. **הבחנה בין קו שדרחמנה להנהגה** אבל פה החלוקה המאוד חשובה וטוב ששאלתם, ההבחנה היא בין כף שדה רחמנה לבין הנהגה באופן כללי. כלומר, אני אתן לכם דוגמה, אם אתם זוכרים בזמנו הסברנו למה הקו נכנס לאט לאט לתוך העיגול, לתוך החלל הפנוי. מה הסברנו? הלשם קצת דיבר על זה והבאנו גם מקורות אחרים שאתה לא יכול בדיוק היה לנו בזוהר את זה בימים האחרונים, עלה השחר. אתה לא יכול לצאת מחושך לאור בבת אחת, אתה לא יכול לקבל אור גדול בבת אחת. אתה חייב לקבל אותו כדי שבני אדם יוכלו לעכל את מה שהם מקבלים, זה חייב לבוא בהדרגה. עכשיו יש לדבר הזה המון המון משמעויות, לזה אני קורא הנהגה, לא אני, כאילו אני מבין מהלשם, זה הנהגה שמותר ללמוד אותה. **הנהגה והגאולה** כלומר מה אני אומר, אני מסתכל על המבנה האלוקי ואני אומר הוא לא סתם עשה את זה ככה, הסתכל בהוראית הוא ברא על מה. אם הוא עשה את זה ככה, אז גם אנחנו, העולם שלנו, זה חייב להיות. ואז אני בא לתקופת הגאולה ואז באים אחינו החרדים חלקם ואומרים, הם מדמיינים שהגאולה היא חמור לבן, מגיעה על משיח ומביא את כל עם ישראל שומר תורה ומצוות לארץ. ואז בא הרב קוק ואומר רגע, חבר'ה לא מבין מאיפה הבאתם את זה, כל הקבלה כל התורה מלאה, ממה? מלאט לאט, מכמעה כמעה היו הולכים מבעיקת הערב, ראו, אמרו אחד לשני, הנה ככה הגאולה. הגאולה לא יכולה לבא בבת אחת, זה אור כזה גדול, אתה לא יכול להקל אותו. כלומר, תסתכל לאורך כל הדרך, מההתחלה מהקו שנכנס ואחר כך פע מישהו עשה בלשם, מישהו הכניס למחשב יש 245 פעמים פה בספר בשער הביהורים 245 פעמים בלשם המילים לאט לאט מופיע 245 פעמים. מה זה אומר? זה לא מקרי. אתה אומרת כבר נתקלתי בכמה עשרות, אולי כבר יותר מ100 כאלה, שהוא חוזר על זה מכל מיני זוויות לאט לאט סבלנות, חביבי, זה לא הולך ככה, אל תחשוב שזה קורה כאילו מהרגע לרגע. **הנהגה מול קו שדרחמנה** זה דוגמה של הנהגה שאתה לומד אותה ומותר לך ללמוד אותה כי זה לא קו שדרחמנה. אתה מבין מה הוא מדגיש פה? הוא מדגיש פה את הברים בלשון היום האזויים, אתה רואה דברים לא מבינים. פעם הזכרנו פה את השואה, אתה אומר זה לא מבין, תגיד לי עד מחר עונש, לא עלו לארץ, כן עלו לארץ. אתה אומר לי, אתה עורך לי מיליון וחצי ילדים, אתה עורך לי גדולי עולם, אתה אומר לי חכמים גדולי עולם, זה יכול להיות זה עומד מול, זה הגיוני, לא אתה לא יכול להבין את זה. אז מה זה? זה קו שדרחמנה, עזוב, תעצור תעצור. תגיד, עד אן אתה לא יכול להבין השלכות היסטוריות איזה טעויות אני לא אעשה, אין בעיה, זה אתה יכול לעשות אבל להגיד, הוא עשה בגלל זה, לא יודע, אתה לא יודע. פעם היה אסון הבונים, המבוגרים שלנו זוכרים, היה איזה אסון רכבת, היה בשבת נהרגו 22. עשו איזה טיול עם ילדים שם היה איזה יהודי אפילו תמיד חכם, איזה רב עיר הוא היה בזמנו, אמר למה זה? בגלל שהם חיללו שבת. יופי, אתה כאילו יושב לשם, לפנקה של הקבוש ברוך הוא. אתה יכול להגיד לי, שהוא נהרג בגלל שהוא עשה את זה, תגיד לי מה אתה מה אתה, יש לך את ה… **הבנת ההנהגה האלוקית** הדברים שמגיעים מהאינסוף הם מעבר להבנתנו, ולכן אין לעסוק בהם. הכוונה היא ללמוד את הדברים ולהבין את המשמעות שלהם בעולם. יש דברים שלא ניתן לשייך להנהגת המציאות שלנו, כמו צדיק ורע לו, וזה מגיע מהאור אין סוף. ההנהגה בעולם שלנו פועלת לפי חוקיות מסוימת, ויש הבדל בין ניסים גלויים לניסים טבעיים. ניסים טבעיים קורים בתוך המציאות שלנו, אך ניסים גלויים הם מחוץ לחוקי הטבע. **ההבדל בין אור אין סוף להנהגה בעולם** האור אין סוף מקיף את כל החלל הפנוי ולא נכנס לתוכו. כשיש דברים שלא מתאימים לסדר התורה, כמו צדיק ורע לו, יש להבין שזה לא מגיע מהעולם שלנו. התורה אומרת שאם נשמור מצוות יהיה טוב, וזה קורה ברוב הפעמים. אך יש מקרים שלא מסתדרים עם זה, וצריך להבין שזה לא מהעולם הזה. **ההנהגה וההשפעה על העולם** ההנהגה האלוקית אומרת לנו שאנחנו משפיעים על העולם, אך יש גבולות למה שניתן להבין ולעשות. יש ללמוד את התורה ולהבין את המשמעויות שלה, אך לא לנסות להבין את מה שלא ניתן להבין. ההנהגה היא קו פרשת המים ונקודת ההבדלה, ויש להבין את הגבולות שלנו.