נחרצו הוריים טובים. יש יסוד מאוד גדול בלימוד של הסולם של הרב אשלג. השיעור התחיל פה בימי שני, והיסוד נקרא הרצון לקבל. כל המהות של הבריאה וכל המהות של האדם זה רצון לקבל. זה מתחיל מרצון לקבל דברים חומריים כשאנחנו ילדים, תינוקות. הרצון לקבל שלנו מאוד חזק בדברים החומריים. תראו ילד, הוא כל הזמן רק רוצה לקבל אוכל, רוצה לקבל משחקים. גם כשאנחנו גדלים קצת, הרצון הזה לקבל עדיין קיים, ויש אנשים שנשארים עם הרצון לקבל הזה גם כשהם מבוגרים. הרב אשלג מדבר על כך שהרצון לקבל הוא היסוד שהעולם בנוי עליו. הוא מסביר זאת בהקדמה לספר הזוהר. הוא מתחיל ממספר שאלות, כמו איך יצויר לנו שהבריאה תהיה מחודשת, דבר חדש שלא היה כלול בו יתברך. הרי ברור שין לך דבר שלא יהיה כלול בו יתברך. איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא בורא משהו שאין בו? הבריאה היא לא הקדוש ברוך הוא, היא משהו אחר. אז מה זה המשהו האחר שהקדוש ברוך הוא בורא אותו והוא כאילו מחוץ אליו?
הרצון לקבל והבריאה הרב אשלג אומר שמטרת הבריאה הייתה להיטיב לברואים. מחשבת הבריאה הייתה כדי להנות לנבראים. כדי להנות לנבראים, צריך שיהיה להם רצון גדול לקבל את מה שחשב לתת להם. ככל שהרצון לקבל גדול יותר, כך מידת התענוג גדולה יותר. מחשבת הבריאה מחייבת לברוא בנשמות רצון לקבל בשיעור מופרז ביותר המתאים למידת התענוג הגדול שכל יכולתו חשב להנהיג את הנשמות. הרב אשלג מסביר שהרצון האלוקי הוא להנות לנבראים. ככל שהרצון לקבל משהו יותר גדול, כך התענוג שנהנים אחר כך מהדבר הזה הוא יותר גדול. הוא נותן דוגמה מהחיים: כשאדם צמא ושותה כוס מים, ההנאה מהמים היא ענקית. ככל שיש לך ותר ציפייה ורצון לדבר הזה, כשאתה מקבל אותו, אתה נהנה ממנו יותר.
הרצון לקבל והקשר לבורא הרב אשלג מסביר שהרצון לקבל הוא בריאה חדשה, כי הקדוש ברוך הוא אין בו רצון לקבל. הרצון לקבל הוא רצון לקבל את הטוב האלוקי. זה המהות של הרצון לקבל, וזה ודאי נמצא כבר בבורא. כשהאדם חי בצורה הזאת של רצון לקבל את הטוב האלוקי, הוא הופך להיות דבר אחד עם הבורא. הרצון שלך לקבל הופך להיות רצונו להיטיב, וזה מתחבר והופך להיות דבר אחד. הרצון לקבל הוא מהות הבריאה. כשהאדם מבין שכל המהות שלו היא להיות בקוננות קבלה, הוא יכול לשנות את חייו. לדוגמה, איזה הוא חכם? הלומד מכל אדם. מי באמת לומד מכל אדם? מי שמתעניין כל הזמן ובקוננות. כשאתה בקוננות, אתה מעביר את מה שלא חשוב ולא זוכר אותו, אבל מה שמשמעותי אתה זוכר ואומר "וואו, מדהים". פתאום אתה שומע חדשות, יש מלא שטויות שם. עדיף לא לשמוע לזה יותר מדי, אבל פתאום אתה שומע ואז פתאום אתה אומר וואו, זה אני זוכר. זהו, לא שומע את זה גם אם זה היה לפני הרבה שנים, כי זה היה מעניין, זה היה חשוב, זה היה וואו. אני אומר את זה לחבר'ה הרבה פעמים. חבר'ה אומרים לי שהם לא נכנסים הרבה לשיעור, הם מעדיפים ללמוד לבד בבית מדרש. ללמוד לבד זה מצוין, מי שבאמת לא נכנס לשיעור ולומד לבד, קודם כל זו מעלה עצומה וכו'. אבל הרבה פעמים זה לא בדיוק כך. הרבה פעמים אתה לא נכנס לשיעור, אבל אתה גם לא עובד בבית מדרש, אז זה סתם עלך לחשאה. כי שיעור אתה לא נכנס, ועכשיו יש פחות חבר'ה כי חבר'ה בשיעור, אז אתה גם יש כבר פחות זה. אבל לפעמים גם אם אתה עובד בבית מרש, אבל לפעמים כל השיעור שווה, לפעמים אפילו אולי סדרה של כמה שיעורים יכול להיות שווה בשביל 5 דקות פעם בשבועיים שהיה פעם בשלושה שבועות שהיה בשיעור.
החשיבות של שיעורים אתה אומר מה? לשמוע שעתיים וחצי לימוד וכל זה בשביל 5 דקות? כן! אני מקווה שגם יותר מחמש דקות מעניין, בסדר? אבל צורך העניין יכול להיות שלא הכל מעניין אותך, אבל יכול להיות ששם יהיה יש שם פוטנציאל. אם אין פוטנציאל, לא מעניין אותך בכלל, לא הנושא, הרב לא מעניין אותך, בסדר? אל תיכנס, בטח לא בגלל שאמרתי. אבל בעיקרון מה יכול לקרות? הרבה פעמים זה קורה, אתה נכנס ולא הכל מעניין וזה ופתאום בום! הוא זורק איזה משפט, איזה כמה מילים ופתאום שתדל לך משהו בראש כי אתה בקוננות כל הזמן, אתה כל הזמן מתעניין, אתה כל הזמן סקרן, אתה כל הזמן חושב, כל הזמן מבפנים אתה רוצה לא להפסיד. עכשיו, לא בגלל זה להיכנס עכשיו לכל שיעור שיש בישיבה ולהיבט עצמך לגמרי, בסדר? יש הרבה שיעורים בישיבה וגם לחוץ לישיבה, אבל אתה לא נכנס להכל כי בסוף אתה רוצה גם הרבה ללמוד לבד. ולכן אתה מוצא את האיזון בין הדברים. אבל הסקרנות, כן, יש דברים שאולי יהיה בהם משהו, אני רוצה לראות שאני לא מאבד משהו כי אני רוצה לקבל. זה גם נכון ככה סתם בלימוד תורה השוטף. אני כל הזמן לומד ויש דברים שנוגעים ביותר ויש דברים שקצת פחות, אבל אני לא אומר טוב עכשיו בוא נעבור לא יודע לאיפה. אני כל הזמן מקונן, אני לא יודע איפה יגיע הסוגיה שוואו, כל התורה נוגעת בנו, כל התורה מעניינת אותנו, אבל לפעמים פתאום זה יהיה משהו עוד יותר חזק.
כנס שנתי בכל דבר זה לא משנה באיזה ספר זה יהיה, בגמרה במה שלא יהיה. הדבר הזה סתם למה חשבתי עליו כי אנחנו יודעים יום חמישי הקרוב יש כנס שנתי של באמת התארגנות מדהימה מלמטה מהשטח של רבנים ותלמידים בישיבות הסר שאמרו כל אחד יושב בפינה שלו, כל אחד לומד את התורה שלו, אף אחד כמעט לא מכיר את התורה של השני. נכון שהיום יש קצת היכולת לשמוע בזלה, אבל בסדר, בסדר, תעשה את היום שלך בישיבה. כמה זמן יש לך עכשיו ללכת ולשמוע? עכשיו יש לך מאוד מעניין אותך וזה, אז אתה תשמע בלילה, בצהריים, בנשיא הוויתא, לא יודע מדי תשמע גם שיעור באיזה רב שהוא לא בישיבה. עושים את זה, אבל בסוף את התורה המרכזית היא במקום שבו בחרת ללמוד וזה מצוין, זה לומד במקום של לבו חפץ. אבל יש פה עולם תורה מדהים שאנחנו לא תמיד מכירים אותו ולא תמיד גם מעריכים אותו ולא תמיד יודעים איזה עומק ואיזה עוצמה ואיזה גדלות יש שם. עד כדי כך שלפעמים אתה אפילו שומע טיפה, לא יודע אם אני רוצה להגיד רציין לחיטות, אבל לפעמים אתם יודעים אתה מגיע לבתי הסת בעיר, עולה איזה רב חמוד ככה ששמו עליו גם כובע וחליפה ואז הוא בכלל נראה וואו כאילו אזה גדול הדור ונותן איזה שיעור איזה משהו ואתה אומר וואו יפה זה מעניין וואו גם המראה שלו כבר נראה לך שהוא כבר משהו ואתה מתחיל לחשוב אולי באמת התורה אולי שמה יותר גדולה אולי התורה של זה יותר גדולה אולי לא מספיק מכיר לא מספיק יודע שבלי להשוות לאף תורה כולם יש להם ברוך ה' הרבה תורה וכולם ברוך ה' עם ישראל יש לו כיוונים שונים וכל אחד יש לו משאלות דברים גדולים וחשובים ולקבל מכל אחד מצוין אני נמצא במתכנסת בעיר והיהודי עולה לדרוש אז תשמע אותו לא יכול להיות ששם יהיה לך פתאום איזה חידוש שלא בישיבה לא נאמר כי יש שם איזה סגנון אחר וזה מדבר אליך זה מצוין. אבל אנחנו הרבה פעמים לא מכירים את עולם התורה שלנו זה אחינו בשרנו גם את התלמידים ותפגוש אותם פעם ראשונה בצבא לבוא לאיזה מחלקה ואתה תגיד בוא נעשה בין אישים האלה וקצת כאלה חנונים כאלה לא יודע זה לא בדיוק לא בדיוק הסגנון לחבר קצת כבדים לחבר קצת כאלה קצת שקנדית כאלה כל מיני בוא תגיר יש לך פה עולם תורה ענק יש לך פה חבר'ה מדהימים והמון ישיבות יש רבנים ובאמת מלקטים אותם יש לך כאילו לבחור מי שמקווה שראיתם פתחתם כבר את התוכנית של היום איזה תוכנית כאילו דבר מדהים על כל שעה כאן וי עשר וחצי נראה לי ככה עד איזה חמש וחצי צהריים יש לך כל שעה יש לך בנושא נושא משפחה נושא כל כך רתק כל כך הרבה דברים מעניינים על זוגיות ועל הורות ועל מכל מיני כיוונים של הנושא המרתק הזה על כל שעה יש לך אתה מסתכל ראשי ישיבות רבנים רבנים איך אפשר לפספס את זה אז זה יום חמישי שלישי אחרי שבת אחרי שלושה שבועות כביכול שבועיים שלא היינו בישיבה אבל מה באמת כאילו בגלל עוד כמה שעות אז מה יקרה שתצא הביתה ביום חמישי בתשע בבוקר מה כבר יקרה שם שתגיע ב11 בוקר הביתה ואם אתה תבוא ויהיה לך סבלנות לכמה שיור מהיום תבוא לפחות לפחות עד שתיים בצהריים ארבעה חמישה שיעורים ותהיה שם ותראה שהוא כך מעניין ותשאר גם עד ארבע חמש אף אחד לא יגיד לך כמה ואיך אתה רוצה לוקח את התיק והולך אבל פתח את הראש פתח את הראש תראה עולם ותבוא גם עם העולם שלך בהחלט לא שיהיה שם יותר מדי שיח וכדומה אבל כן שיבעת עמד כליל אפשר לבוא עם החולצות אם אתה רוצה ככה להרגיש טוב אז שיבעת עמד כליל מאמינה בעצמה בנבה גדולה אבל מאמינה בדרך שלה במה שהיא מחנכת במה שהיא לומדת ומצוין וכמו שהיא מאמינה בעצמה לא משווה איתנו לאף אחד איך אף אחד אחר לא יודע מה מתלבש ואיך אף אחד אחר מתנהל אנחנו מאמינים מאוד בתרכנו ובמי שאנחנו באים עם הביטחון הזה עם השמחה הזאת ועם כל זה באים ונפגשים מכל הבחינות הרצון לקבל הוא בדיוק אחד הדברים שבאירוע כזה בדיוק שם הוא בא ידי ביטוי הוא אומר מה אני כל הזמן מסקרן כל הזמן מתעניין אל בסדר ברוב הזמן אני פה אני מתעניין פה וזה התורה שאני לומד וזה בסדר ומדי פעם יש לי איזו הזדמנות ככה לשמוע פה אבל יש לי עושים לי כזה אירוע מסודר עושים לי הסער, הישיבה ואם תבואו נתחיל אותך פה רבע שעה נסיעה יש ישיבות שאתה נוסף לזה שעתיים ושלוש אתה נוסע פה רבע שעה הכל מסודר כל היום יש כיבוד יש שנים קודמות כל היום יש כיבוד חצוריים כל מה שרוצים גם בצד הגשמי הרצון לקבל הגשמי ם זה קיים אבל זה וואו כאילו אתה לא יודע מה לבחור לפני אתה רוצה להיכנס פה לשלושה שיעורים ביחד במקביל אבל בסדר אי אפשר אז אני אלך לפה חבר שלי אלך לשם אחר כך נעשה הצלבות איך היה אצלך מה שמעת? מה התחדש לך? מה אמר? ראית? אתה שמעת? הרב הזה? תמיד רק שמעתי עליו יהודי כזה אחד הרב רבע כהן הרב של עותניה משהו טורף תמיד חכם עצום ישיבה גדול רב של היישוב פוסק גדול תמיד חכם עצום בוא פעם אחת נראה נראה מי זה בוא נראה אותו בעיניים בוא נשמע אותו נראה מה הוא אומר בסתם דוגמה אני עודד לי ככה מהשיעורה הראשונה של השיעורים זה מה שראיתי וכן וכן זה הדרך לאורך כל היום אבל באמת מה שצריך מעבר לזה באמת לבדוק אצלנו זה באמת הרצון לקבל זאת אומרת האם יש לנו את זה כמה אנחנו באמת נמצאים בישיבה במין איזושהי רוטינה במין איזשהו מסגרת כזאת אוקיי, לסדר ניק בא שאת המסלול עם החבר'ה ביחד, בישיבה אחר כך הלך לצבא אחר כך חוזר לישיבה בסדר בחור בסדר יושב, לומד אפילו מה קורה בפנים שם? יש שם באמת יש בהירה? יש שם באמת התעניינות? ואם לא אז בוא נבדוק למה זה בסדר כאילו זה בסדר שלא אם זה היה כזה פשוט אז כל העולם היה כזה מתוקן וכל העולם היה מקבל את הרצון האלוקי והיה נהנה ומתענן עד טובו התברך למה זה לא קורה? כי הרצון לקבל הוא גם רצון לקבל דברים חומריים ולפעמים הרצון לקבל דברים חומריים הוא כל כך חזק ונשאר לנו מהילדות והנערות שהוא עדיין תופס את המקום המרכזי והוא ממלא לנו קצת יותר את החלל אז אני יותר מחכה לאיזה משחק של לראות איזה משחק כדורסל או כדורגל לראות אותו בפלאפון מאשר מה שאני מחכה לשיוב שיהיה היום בערב כי כרגע מה שממלא אותי זה זה או שאני מחכה לאיזה ארוחה טובה כי זה מה שממלא אותי אז נשאר לי משהו מהרצון לקבל של הילדות ונשאר לי את זה ככה לבגרות וזה נורמלי זה בסדר אבל זה בדיוק העבודה לשחרר לאט לאט לשחרר את הדברים האלה ואין כמעט מישהו לפחות אני זוכר את עצמי בגיל הנערות משתגע על ספורט באמת משתגע מחכה לזה מתלהל מזה באמת זה כל עולמי זה כיף כאילו וואו זה כיף זה אקשן וזה מתחיל לגדול אתה אומר בוא נה בסוף מה אני רוצה להעביר את הזמן בעולם הזה אני רוצה לקבל את הטוב האלו כי מה שהוא רצה לתת לי כנראה לא מתקבל רק לתת לי עכשיו איזה איזה משחק זה מה שהוא רוצה לתת לי או איזה אוכל טוב אין בעיה לאכול גם ארוחה טובה זה בסדר גמור זה לא דבר רע זה חלק ה… אבל יש פה דברים הרבה יותר משמעותיים מה הדברים המשמעותיים שיש לי פה לקבל בעולם הזה מה זה? זה? זה תורה זה מעשים טובים זה מידות טובות זה חסד זה עניין להבין את הבריאה הזאת את כל העוצמה שיש בבריאה הזאת ולחיות אותה ולהתעניין בה ולדבר מדהים להכיר מקומות להכיר אנשים דברנו על זה פה פעם באיזה שיחה בטובי שוואט שהרגלנו ככה על הישיבה איזה דבר גדול איזה נסיעה עם דברים מעניינים וכן ככה העדיפו את אזור ההנוחות וקמו בבוקר וראה להם כוח ככה לקום שעתיים קודם כדי להגיע לצאת ככה לטיול למרות שהם נרשמו ודיברנו על זה כמה ימים אחרי זה איפה הסקרנות? הולכים, רואים מקומות, רואים אנשים רואים את עולמו של הקב". את הטבע את הדברים שמתחדשים את האנשים שמתחדשים איך אנחנו ככה נשארים קטנים כאלה ככה במקום שלנו? לא מסתבר לא הגיוני זה פשוט חבא לא נפגשים הקב". המפגש הוא שם אומר הרב אשראק זה המפגש הוא רוצה לתת לך הוא ברא אותך רוצה לקבל ושם המפגש אם המפגש הזה קורה זהו אתה על הדרך אתה בכיוון ולכן בעזרת השם באמת לפתח את הרצון הזה ומבעילה גם ספציפית ליום הזה שערי הראשון פתוחים אצל הכיאל אם צריך לדעת מי ומי ההולכים כמה מקום צריך והשעה, השעות אוכל כל הדברים האלה אז מי שככה רוצה לחשוב מחדש עד הום עוד לא היה בטוח כלומר יאללה בוא נעביר ככה איזה יום קצת יותר גדול בבית אז לדעת שלא התוכנית של הישיבה ביום הזה שנוסעים זה לא איזה מין בחירה כזאת ופה נשארים ולומדים רגיל ישיבה נסגרת ביום הזה ההנחה היא שכולם כולנו כולנו שם גם אנחנו שם באים לשמוע לי גם בא לשמוע אני לא מלמד אני לא כלום אני בא להקשיב אני בא לשמוע עד זקנה וסבע אתה צריך כל הזמן ללמוד וכל הזמן יש דברים חדשים ללמוד אז סביר להניח שבטח מי שקצת יותר צעיר אולי יש לו גם עוד קצת איזה משהו ללמוד בעזרת השם שנזכה לטובה ולמעלה
