כן, אחר הצהריים טובים. לפני כמה ימים מישהו התקן אותי שבעוד כמה ימים העולם מתרגש לקראת אירוע גדול שנקרא בלשון העולם מונדיאל – נפוץ העולם בכדורגל. חשבתי שזה הזדמנות לברר לעצמנו באמת לקראת החיים, כי באמת הספורט בעולם, האמת היא שזה לא רק הספורט. בכלל, האפשרויות של הבילוי, הבידור וההנאה בעולם רק הולכות ומתעצמות עם כל האפשרויות שיש היום. הכל נעשה בגדול, משקיעים המון כספים, גדילו את המספר של המדינות שמשתתפות ואת המספר של הארצות שזה נעשה, וזה ממש נהיה ותמיד היה. ככל שהשנים עוברות זה נהיה עוד יותר.
ניצול זמן בחיים הדבר הראשון שכדאי לחשוב עליו זה על הניצול של הזמן שלנו בחיים. בסוף החיים שלנו כשצעירים הם נראים מאוד ארוכים, וברוך השם, וטוב שכך. תוחלת החיים גם מתארכת. חז"ל אומרים: "שוב יום אחד לפני מיתך", אבל חז"ל שואלים מה, וכי אדם יודע חלילה מתי מיתתו? אלא כל יום יהיה בעיניו מבחינה מסוימת. לא שצריך לחיות ככה שכל רגע אתה חושב שאולי חלילה מחר קורה לך משהו, אבל כמובן שחז"ל מתכוונים שתנסה לדמיין פעם כאילו אם באמת היית יודע באיזשהו אופן או יש מציאות כזאת שגם אתה לפעמים נתקל בה שאדם אפילו לא כזה זקן ולא כזה מבוגר פתאום נפטר מן העולם. אם היית באמת חי עם המתח הזה, כנראה שהיית חושב יותר איך אתה מנצל את הזמן שלך ועושה דברים בזמן שיש לך. היית עושה יותר דברים באמת בעלי משמעות נצחית, באמת בעלי ערך גדול. זה יכול להיות כל מיני דברים, לא רק לימוד תורה וכדומה, יש הרבה דברים בחיים. יש יחסים חברתיים, כשאדם נשוי יש לו זוגיות, יש לו ילדים, יש חסד לעשות, יש דברים אישיים, יש תחומי עניין אישיים שהם בעלי משמעות גדולה.
הסדרי עדיפויות השאלה הזאת מצטרפת לשאלה נוספת שהיא כב הרבה יותר קריטית – הסדרי עדיפויות. כשאתה בוחר לעשות משהו, יוצא לא פעם ולא פעמיים שהדבר הזה עלול להתנגש עם ערכים אחרים. לא בהכרח, זה לא תמיד, אבל הרבה פעמים זה ככה. יש משהו שאתה מאוד אוהב אותו, רגיל אליו ברמה מסוימת, לפעמים זה כבר מגיע למצב שאתה לא יכול בלי. כלומר, אתה כל כך אוהב את זה שאתה חייב את זה. במצב כזה זה מגיע למצבים שאתה יכול לעשות את הדבר הזה שאתה אוהב אותו גם אם הדבר שעומד מולו הוא משהו ללא ספק הרבה יותר חשוב. דוגמה שאני זוכר תמיד: הייתי פעם חבר באחד מבתי הספר של הילדים שלי, לפני הרבה שנים, חבר ועד הורים. הייתה אספה מאוד חשובה על ההמשך של בית הספר, הניהול שלו, משהו שהיה קריטי לכל הילדים שלנו. היום שכולם יכלו לבוא היה יום חמישי בערב, ואחד מהאנשים המרכזיים שצריכים להיות בישיבה הזאת אומר: "חברה, חמישי בערב אני לא בא". אמרו לו: "מה קרה? מה יש לך? איזה חתונה יש לך? איזה משהו חשוב?" הוא אומר: "לא, תקשיבו, יש מקאבי, אני לא בא". אמרו לו: "בסדר, מקאבי, הבנו, אבל פעם אחת מול זה עומד עכשיו העתיד של הילדים שלך בבית הספר שלהם". הוא אומר: "חברה, אין מה לדבר, אל דברו איתי יום חמישי בין שמונה וחצי לעשרה וחצי, אין".
השליטה על התחביבים צריך להבין שיש מצב שאם אתה לא עוצר את זה בזמן, ואם אתה לא יודע ממש לעמוד מול הדבר הזה ולחלוטין לשלוט עליו, השליטה הכי גדולה תהיה שתכף נגיע לזה. נגיד שאתה לא מגיע לשליטה מלאה, אבל לפחות תגיע למצב שאתה מסוגל להגיד: "אוקיי, אם מסתדר לי הכל אני רואה, אבל לא מול זה ולא מול זה ולא מול זה". יש ידוע, אני גם את זה כמעט מכיר מקרוב, מה זה קרוב? זה קרוב משפה קצת רחוק. בעל של בדודה שלי אמר פעם לאחד המונדיאלים הקודמים: "תקשיבי, כאילו חודש וחצי הקרוב אל תצפי לראות אותי יותר מדי, אני כאילו אין לך בעל בחודש וחצי הקרוב". הכוונה עכשיו מה שהולך לנהל אותי הוא אומר עכשיו מה שהולך לנהל אותי בחודש הקרוב זה לפי השידורים ולפי הזה, ועכשיו לא מעניין אותי כל כך עכשיו המשפחה. אז אם אישה טובה תגיד: "טוב, זה השגרון שלו, ניתן לו חודש ככה", אבל זה לא פשוט. ודאי בחודש וחצי זה יהיו דברים שכנראה להיות בזוגיות יהיה יותר חשוב ומשמעותי לטווח הארוך. יכול להיות שאיזה ילד יצטרך אותך, יש כל מיני דברים שאתה תצטרך להיות בהם, אבל אתה אומר: "לא, אין עכשיו, זה בראש הסולם, שום דבר הוא לא עומד מול זה". זה מצבים שאנשים מגיעים עליהם. מדהים שאתה מדבר עליו, אחר כך מדברים עליו אנשים, אבל מה באמת בנצח? מה פה באמת בעומק? מה תפס פה? מה היה פה? מה נשאר פה מהדבר הזה? אם אני יוצא אחרי זה, זכרנו לא פעם את הגמרא מסכת עבודה זרה. פעם לא היה את מה שיש היום, אבל היו דברים אחרים. אז הגמרא אומרת: "תנו רבנן, הולך להצטדיונים ולחרקום וראה שם את הנחשים, את החברים בוקיון ומוקיון ומיליון ולוליון, רשימה שלמה של דברים". אז כתוב: "הרי זה מושב לצים", ועליהם הכתוב אומר: "אשרי האיש אשר לא הלך וגומר, כי אם בתורת ה' חפצו". למדנו שדברים הללו מביאים את האדם לידי ביטול תורה.
ביטול תורה והשלכותיו הפרשנים שואלים למה מביאים את האדם לידי ביטול תורה? לכל הדברים האלה הם ביטול תורה. זאת אומרת, ההצטדיון, היו פעם עושים לוקחים שברים ועושים ביניהם. איך הם מכירים את זה יוון העתיקה וכדומה, וכנראה אם הגמרא דיברה על זה, אז כנראה שאנשים היו הולכים לכל מיני אירועים כאלה, עידורי בידור כאלה, שזה היה ככה משהו לעם, ככה שמשעשע ובצורה פשוטה לכאורה. קודם כל, הזמן הזה עצמו הוא ביטול תורה. נתן במקום עכשיו לעשות משהו משמעותי, עשית משהו ככה שהוא לא אולי הוא לא איזה איסור, לא ראית עכשיו חלילה איזה מראות אסורים, אבל ברור שהדבר הזה הוא לא משהו עם משמעות. אבל כתוב לא רק שזה ביטול תורה, זה מביא לידי ביטול תורה. אז למה מביא זה עכשיו ביטול תורה? ההסבר הוא מאוד עמוק. ההסבר הוא שבאמת אחרי שאתה יוצא ממופע כזה של מוקיון ובוליון ולוליון והצטדיון, עם מה אתה יוצא עכשיו? עם חשק למה אתה יוצא עכשיו? האם יש לך חשק עכשיו באמת ככה לאיזה דף גמרא? אתה יוצא עכשיו עם איזה חשק ככה לדף במערל או לאיזה דף בשולחן ערוך או לאיזה דף בזוהר הקדוש? עם זה אתה יוצא עכשיו? או שאתה יוצא עכשיו עם איזה שהוא אם זה הקבוצה שלך הפסידה, אתה בכלל יוצא מבועס ואתה בכלל עצוב. אם תקו אתה יוצא ככה ככה בסדר. אם היה אפס אפס אתה מתבייס, אומר מה ראיתי שעתיים בסוף לא היה אפילו גול אחד. אבל אם היה איזה ארבע שלוש כזה מעניין עם תהפוכות ועוד הקבוצה שלך ניצחה, וואו וואו אתה יוצא ממש עם זה. אבל בסוף גם זה נגמר.
השפעת הבידור על הרוחניות בסוף, אם אתה יוצא מה באמת עם איזה חשק עכשיו, מה הדבר הראשון שבא לך לעשות עכשיו? זה הכוונה שזה מביא לידי ביטול תורה. זאת אומרת, דברים שהם בסוף הם מורידים את הרוח, הם לא מרוממים, הם לא באמת יוצרים עכשיו רצון לעוד איזושהי פעולה אחרת כזאת או אחרת חיובית וערכית ומשמעותית. ואז אתה אומר באמת, כאילו לא רק שהדבר הזה לא רק שהזמן עצמו לא הושקע במשהו מאוד חשוב לזה, אלא גם בסוף אני אחר כך לקום מזה ולתפוס את עצמי ועכשיו עוד פעם לחזור ככה לעולם של דברים יותר ערכיים זה יותר קשה מאשר כשאתה כל הזמן נמצא באיזושהי מציאות רוחנית כזאת חיובית שכל הזמן זה מה שמעניין אותך להתפתח, להתפתח במידות. זה לא רק לימוד תורה, זה לא שלימוד תורה הוא גולת הכותרת, אבל זה מידות, זה חסד, זה כל מיני דברים חשובים כאלה ואחרים שיש לאדם עם עצמו או עם סביבתו לעשות. ולכן באמת אולי כדאי, מי שבאמת יש לו אומץ מטורף יכול להבין שאולי זה לא כולם יכולים לעשות את זה, זה באמת לקבל איזושהי החלטה אמיצה עוד לפני שזה מתחיל בכלל. אני לא נכנס לזה בכלל. אם אני אכנס, יהיה לי מאוד קשה לצאת באמצע, כי הרי ככל שעובר הזמן זה נהיה יותר מותח. פחות ככה היה פעם שנה ראיתי, אה מתחיל רבע גמר, התחיל חצי גמר, התחיל זה וכבר קבוצות כבר רציניות, לא עכשיו כל מיני תנגניקה אלית, יש לך עכשיו כבר באין כבר באמת כל מיני רציניים ואז זה נהיה באמת אקשן אמיתי. ואז מה? ואז אני אז אני אצא מזה כאילו אז אין סיכוי כבר, זה יהיה מאוד קשה, יהיה מאוד קשה להיכנס לזה ואז לצאת ולהגיד לא עכשיו אני פתאום עוצר ואני לא, זה יהיה מאוד קשה.
כיצד להתמודד עם הפיתויים אבל אם אדם חכם מנב בראשו, אגב זה נכון בהרבה דברים. אנחנו אומרים את זה תמיד להבדיל באמת בעניינים של מה שקשור לשמירת העיניים וכל הדברים האלה. אגב היום בשש לא לשכוח שיחה חשובה מאוד, אפרופו קיץ לפנינו והיצר ככה עובד שעות נוספות וצריך להתחזק מולו. אז גם שם אנחנו אומרים תמיד תעצור לפני, כלומר אתה יודע שאתה מגיע לאיזשהו מצב ושם כבר מאוד קשה לך, אל תיכנס אליו. אל תהיה במחשב לבד בחדר בבית באיזשהו שעה שאף אחד לא נמצא שם, כי אם תהיה שם ותתחיל להיכנס ותלחץ עוד ועוד פעם ופעמיים וזהו כבר תיכנס בפנים, יהיה מאוד קשה לצאת. אבל אם הכל עוד לא התחיל, אז יותר קל כי אתה במצב יותר של שליטה, אתה במצב יותר של יכולת באמת להחליט אם אתה בעניין או לא בעניין. ולכן באמת מי שבאמת יש לו ככה אומץ ועוז ברוחו, הוא יכול ככה באמת להגיד לעצמו וואלה עכשיו אני בישיבה, עכשיו אני באמת באווירה שתומכת. אולי כמה חברים ביחד מחליטים את זה כאלה. שוב יש כאלה זה מוכן למנה אותם. אז לא כל השיחה אמרתי זה לא רק אספורט, יש גם דברים אחרים. אבל באמת ככה איזה החלטה, בעיקר שזה אני לא יודע אמרו לי ככה שזה בכל מיני שעות מוזרות שיכול להיות שצריך שזה להתעורר בלילה ואז מה יהיה בבוקר? כן תראה בלילה ואז לא תשעם בלילה ואז מה יהיה עם הבוקר? פתאום התפילה פה פתאום תראה אחרת, אוי ואבוי כאילו חס וחלילה איך אפשר לחשוב הדבר כזה? או שהסדר בוקר יראה אחרת, גם אפשר לכל דבר כזה אי אפשר בכלל לחשוב. אז באמת אולי ככה באמת להיות גיבורים ובאמת ככה אולי אם אתה ככה ממש לא יכול אז תגיד טוב חמישי בלילה בבית יאללה שם אני אראה איזה משהו ככה בשביל אני אתן לייצר איזה משהו כדי שלא שאני לא יכול לגמרי בלי זה. אז תן לו זרוק לו איזה עצם אני יודע ככה בכל מיני זמנים כאלה שהם באמת אם אתה ממש לא יכול אתה צריך קצת אז תראה מתי אתה עושה את הקצת הזה. ואם אתה לא יכול בכלל אז אולי בעוד ארבע שנים תצליח אבל אולי תנסה עכשיו כי עכשיו יש לך את ההזדמנות שבאמת אתה ככה עם כל הכוחות וכל העוצמה שיש ואז זה כבר יבנה לך את זה לכל החיים. אתה יוצא אחר כך לחיים זה ימשיך לפגוש אותנו וכמו שאמרנו אז ייפגש פתאום מול הזוגיות ומול הילדים ומול העבודה. אנשים לא באים לעבוד אנשים אחרים לעבודה כי הם ראו משחק בלילה. יש מקומות עבודה אלה שאומרים אין בעיה מנהל אומר גם אני רואה זה בסדר כולנו עכשיו לא עובדים בחודש הזה עובדים חצי כוח נעשה פחות כסף אבל נהנה מהחיים בסדר. אבל יש מקומות אולי שלא רואים את זה ככה אתה צריך לבוא לעבודה אתה צריך לבוא לבוא כמו שצריך. אז יש המון ערכים שעומדים מול הדבר הזה ואם נצליח באמת לקנות את המבט הנכון על הזמן שלנו בחיים על הסדרי הדופויות שלנו בחיים באמת מה מעניין אותנו מה צריך לעניין אותנו מה בעזרת השם יכול לעניין אותנו אז אולי יהיה רווח רווח גדול ובעזרת השם שנזכה ככה לטובה ולברכה שזמננו יהיה מנוצל כטוב וכראוי בעזרת השם.
