התקופה בין י"ז בתמוז לתשעה באב נחשבת לזמן של דינים קשים, אך מציעה הזדמנות להתקרבות לאלוהים. תשעה באב נתפס כיום של אבל, אך יש בו פוטנציאל לשמחה וחיבור פנימי, כפי שמצוין במקורות יהודיים. רבי ניסה לבטל את צום תשעה באב בשבת, אך חכמים התנגדו, בטענה שיש להמשיך בתהליך התיקון.
