טוב, כיוון שאין זוהר על פרשת כי תבוא, אז מה בכלל? בכלל על כל מיני דברים. יש שיש שקיט את זה משמעותי ואזינו כאילו משהו. בשער המשאר התורה. לא מפיק מבין בזה כדי להבין מה הסיפור שם. אז חשבתי הראשונה ככה לפנינו. לא יודע קיצור אז. אז זהו אז לקחתי פה יש אתם מכירים את זה. זה מתוק מדבש יש ריקון של המאמרים של הזוהר לפי המועדים של השנה. אז אם מחפשים מה שאתה מוצא. קצת מנוספות. אז תראו מחונסים מכל מקום מקומות. אופן טבעי החגים פרשת אמור יש שם הרבה פרשות. לא יודע אם את כל מה שיש אבל. זה פה חלק זה פרשת אמור כי זה זה המקום אבל יש גם מקומות אחרים. קפוזרים בעוד מקום טוב.
מעלת האבות והקשר לתקיעות אז בוא נראה יש פה את הפתיחה של המתוק מדבש נראה אותה. אמר זו אוכלי גוי ישראל לומר קודם את כאילו. סוד מעלת מעלת מאמר מעלת אהבת הקדושים בסדר את כאילו. רוואר בו גודל החסד שעשה הקדוש ברוך הוא מישראל שקרב אותם אליו מכל האומות ממרחק שהיו שורים. ברצה בהם לא שום הקדמה של זכות ומעשים טובים. הוא בחר בשלושת אהבות אבל מצחק לי עקב כשיציל את נשמתם עם מקום שורש גבוה מאוד. ועשה אותה מרכבה אליו את בערה. אולי לא נתברר כי הגים מאלה אבות הם כנגד קולות השופעת היינו אברהם מדעתו חסד מבחינת התקיעה הראשונה. ויצחק שמדעתו גבורה ובבחינת השברים. ויעקב שהוא בתפארת היינו בחינת רחמים שיהיה תרועה. כלומר התקיעה והתרועה הם בחינת חסד רחמים הם ממתיקים את השברים שביניהם שהוא בחינת דין וגבורה. סדרי תשת ותרת השברים והתרועה הם בחינת גבורה והתקיעה האחרונה היא רחמים. מידי התשובה וההכנעת הלב אם התקיעות מכניעים אותם כתרגים ומתקים את הדינים. ונמשך מיטת הרחמים ושמחה בעולם. כן אז יש פה נושא אחד זה בכלל הנושא של הבחירה של האבות. הנושא השני זה הקשר של זה לתקיעות. כמובן יש פה סודות גדולים שמופיעים פה בהמשך המאמר אבל זה ממש כאילו קבלה ברמות הכי הכי. קשורה אז לא. גם לא מספיק לא מבין בזה ולא נכנסתי לזה אבל לפחות להבין קצת את המבנה אז מה שזה טעימה ככה מתוך דברים. זהו שהפסוק המובן לאלן תיקו בחודש שופח שההבנה מתחדשת בכסל יום חגנו ובזמן. יועד להיות קבוע על יום חג שהוא ראש שנה. חודש השביעי ואחד לחודש. בית חג פתח. תיקו בחודש שופח בכסל יום חגנו. מקדים שבחן של ישראל אמר זה קיים עינון ישראל דקות שבריך הוא כרבלון לגבי מין כל האומות. קרב אותם ואיתרו כן רצה בהם. בלי סיפור בלי הקדמת זכות שמעשים טובים. אין טעם ברצון כן את הבחירה באהבות היא בחירה בחירה סגולית בחירה שהיא כמו שהמערן הסביר את חיית פרשת לך לך.
הבחירה באבות והקשר למעשים כתוב אברהם משצדיק תמים היה כמו בנוח. שזה נוח נבחר בגלל המעשים הטובים שלו ואברהם ברור שהיה לו מעשים טובים אבל זה לא. זה לא מקום הבחירה שלו כדי לומר שהבחירה היא נצחית היא לדורות היא לא קשורה למעשים גם אם המעשים יהיו אחרים הבחירה תהיה בכל מקרה. ומאתר רחיקה כרבלון קרב אותם במקום רחוק. כל אמר השם אלוהים ישראל בעבר הנער ישבו אבטכם מעולם. איפה אומרים את זה. איפה אני יודע שפסח כמובן. זוכרים מתחילה עבודה עבודה עזארג ועבודתנו עכשיו קרבנו מקום לעבודתו זה בדיוק מה שכתוב כאן היו עבודה עזארג קיבל אותה משם. תרח אבי אברהם ואבי נחור. סוג זה בא להחזאה דעה מאתר רחיקה התרעברו וכרבלון לגבי. שורב אותם מקום רחוק הוא כתיב. ויקח את הבחירת אברהם מעבר הנער. יש לי תבונן. וכי כל ישראל לא אבו יד עידה. לא ידעו כל עם ישראל שהייתה שברחו לקחת אברהם מטרח מזה דבר ידוע וכל שכן יורשו הבדל שידיים כן למה צריך לומר. לא. חיים עזאר שואל שאלות. לשאלות של פשט כזה כאילו איזה שהוא בא לי אושר אומר לו מה כל מה זה. כל ידוע כל ברור מה מה חידש פה. אלא. אורי תקול הסתתים וגליה. כשמת ישמע קדישה הסתתים וגליה מו שקדוש ברוך הוא. הוא כתוב בהוויה ונקרא באדנות. שמות שלו יש להם שמות שמתגלים בהנהגה. במציאות שכמו שם שם אדנות ויש שם הוויה שהוא מאוד אז גם כל התורה יש לה רובד פשוט יש לה רובד מסתר. בגין תורה איתה קולה שמע קדישה תורה כולה היא שם הקדוש. ועל די סתים וגליה אז כן לכן גם התורה כמו שהקדוש ברוך הוא גם התורה היא סתים וגליה חוזר לקושי הנזכר. הוא אומר ישראל ישוע אבו ידי אבא הכתיב כה אמר השם שמשמע כאילו היא הודעה מהשם כאילו זה חידוש כה אמר השם עבר הנאי של רבותיכם הכל ידוע אלא ודאי.
הבינה והאבות סתים אדמילה. כתיבו סגי אבא תקוד שבריך הוא בישראל חסד גדול דאי טרי באו באבהטה. באבות שהציל את נשמתם ממקום גבוה יותר מהנשמות של שם ועבר ושאר הצדיקים שהיו לפניהם. באב עדלון רטיחה קדישה אילה על עיקרי נעשה אותה מרכבה קדושה עליונה לכבודו כי הגים אל אבות שור את נשמת הוא בחג. זה זהר אלפי. הם נעשים מרכבה אל הבינה. והם כחוט המשולש שלעולם לא ינתקו מהקדושה. עכשיו הוא ככה קצת נכנס יותר להבנה להבנה הפנימית אז אם כן ההבנה הפנימית היא שהבינה בוא נזכיר במבנה של הספרות אנחנו יודעים כבר נכון. יש את הגימאי הראשונות והבינה היא השלישית מהגימאי הראשונות והיא זאת שהכי קרובה לשבע התחתונות. ומה שמתחיל אחרי הבינה. השבע התחתונות זה החגת חסד חגת כמובן זה משה טבעות חסד גבורה תפארת שאלה זה אמפין זאת אומרת המבנה הוא. אריך אנפין זה הכתר החוכמה זה פרצוף אבא אחר כך הבינה זה פרצוף אמא ואחר כך. ובקצבות כן מי החסד עד היסוד זה זר אנפין זאת אומרת זה אמפין הוא יוצא מהבינה. הבינה היא אמא היא כן לא סתם אמא כי ממנה ממנה נולדים ממנה יוצאים. אבא בקצבות כל כל הזה והחלק הגבוה שאלה זה אמפין זה החגת ואבות הם החגת של זה אמפין. יעקב תפארת והם כולם מרכבה אל הבינה. הבינה היא. גילוי של הגימר ראשונות היא בעצם מבטאת את החלק הגבוה יותר את החלק העליון יותר. זה אמפין כבר החלק המתחיל יותר להיות החלק של ההנהגה למטה והאבות שהם החלק העליון של זה אמפין הם מרכבה אל הבנה שהיא החלק הגבוה העליון הרוחני. יותר ואת האבות המקום שאת דרכו בעצם השכינה מתגלה במציאות שלנו התחתונה יותר הנמוכה יותר זה המבנה. כן. אז אם כן. יקירה קדישה. זה שעסקו לזה הוציאת נשמתם מן הנער העליון היקר והקדוש הוא יסוד הבינה. שדרך יסודה יצאו נשמות של האבות אל החגת שימו לב עכשיו. אתה אומר אותם כל אחד לפי מספר השנים שהוא חי פריט כוכב משהו ילד קטן ופתאום אתה מבין לעבר הנער הנער. אמר כה אמר השם. לעבר הנער יש פה פסוק שימו לב היקח את אברכם את אברהם מעבר הנער. אז עכשיו פתאום הפסוק הזה מתחיל להיות קצת שונה כי מה זה הנער הנער זה הבינה. זה זה זה אקסיומה זה ידוע. ש בכלל כל מיני מילים בתנך הם מכוונות כנגד כל מיני ספירות. יש ברמק נגיד יש בפרדי סרימונים של הרמק יש פרק שנקרא ערכי הכינויים. אם אתם רוצים פעם לדעת פוגשים איזה שהוא מושג אתם רוצים לדעת מה המגבילה שלו כאילו הספירות. זה כמו מילון כמו מילון. מסתכל שם נער. ערך נער. קרוב לבדי שיהיה כתוב שם בינה אגב לפעמים זה גם יכול להיות שתי ספירות יכול להיות מושג אחד. יכול להיות שהוא מרמז על שתי בחינות זה לא זה הכל פנים. נער זה זה זה בינה אז אם כן. ויקח אותם מעבר הנער עכשיו זה מתחיל להיות כמובן יותר לוקח את אותם זה את האבות. ולקח מאיפה לקחתי אותם לקחתי אותם מהיסוד של הבינה סוד של הבינה זה המקום ששם הבינה בעצם מולידה את ההמשך היא. יוצרת את מה שבא ממנה. אז דרך היסוד של הבינה יצאו הנשמות של האבות אל החגת של הזר אנטי בוצינה בכל בוצינים הבינה היא המאור של כל המאורות. כוללת את כל הספירת של זון קודם הצילותם. הכל מכונס בתוך הבינה כן זה כמו שהאימא במעוברת אז כל. שישים מעוברת שישיה שנייה כן כל הכל הבנדות נמצאות מכונסות בתוך האמא ואז הם יוצאות החוצה. אז היא המקור ואחר כך הם יוצאות אז כל הזון הם בעצם נמצאים בתוך הבינה ואז הם יוצאים יוצאים משם. אתה משרוצי נשמת האבות מן הבינה בגין. להתאטר בו זה שהתאטר והתפאר בהם על ידי שיהיו כיסא ומרכבה אליה דאו דכתיב. כלומר השם בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם הנהר הוא נהר דאי שתונה והתידה אותו הנהר הניכר והנודע. היינו היסוד בבינה שמשם. יצאו הנשמות אל האבות. ואת אומרת אם השאלה הייתה זה פשוט משום מה הוא אומר לנו כולם יודעים את זה שאברהם הגיע מתרח וכולי. אז לכן הפתיחה שלו הייתה כל התורה היא סטטים וגליה אז אולי את הגליה אתה יודע אתה יודע שאברהם הגיע מתרח והגר בורקסדים ושם היה מצוין. ומה אתה לא יודע אתה לא יודע שזה מבר הנהר שזה מהבינה ועכשיו כאילו זה העלה את הכל לרמת המושגים הקבליים שיסבירו לך עכשיו. מעבר לאבות שהיו אנשים גדולים בעל עמידות ועל האמונה וכולי וכולי אז בוא תבין יותר מזה מה המקום שלהם בעולם הם המרכבה לשכינה. השכינה זה בבינה הבינה זה המקור הרוחני בוציני דקו בוציני והם מהבינה הם יצאו והם דרכם כל השפע האלוקים מתגלה פה במציאות שלנו. זה מה שהוא אומר מעולם כתוב עבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. מה קבע יחד למה אומר מעולם איליו להחזר החוכמתה אם לא להראות חוכמה דהיינו סודות התורה מה שכתוב מעבר הנהר מעולם. הסוד הוא אלא ההוא נהר עולם יקרה זה הנהר שהוא היסוד הבינה נקרא בשם עולם. ועל כן מעולם פירושו כמו מעבר הנהר. כן ועדה הוא שכתוב חודש זה כבר יש לכם את זה גם או לא מה יש את כופנה מזיין. אבל דאו שכתוב מעבר הנהר שהוא היסוד האמא ישבו אבותיכם מעולם שם ישבו והיו נשמות של האבו ומשאם ירדו ונשרשו בחגת. להחזר להראות שתתבונן תיתן שבח הודעה על טבעו וקשות דאו עד כד שבריחו לישראל חסד והאמת שהציל את האבות את נשמת האבות עם מקום גבוה כזה ובהם היו מושרשים נשמות. של כלל כל ישראל מה מעולם הכוונה היא עולם זה תמיד ביטוי של נצח כלומר. נשמות האלה היו בנצח אנחנו עכשיו לוקחים דברים מעולם הנצח ודרך הבינה ואז יורד למציאות שלנו וזה וזה האבות האבות הם הגילוי של הנצח בתוך המציאות של העולם שלנו. ויקח את אביכם את אברהם מעבר הנער עכשיו זה מתחיל קצת לי עד כאן מה קשור ראש השנה מה קשור קעת שופר אין קשר אחד עכשיו זה מתחיל להתחבר. לקחת את אביכם את האברהם מעבר הנער. אלא אברהם הוא בחצי דרענפין שעלה בחוכמה שבקו הימין לא ידבק בי באהו נער לא נדבק בו בזה הנער שהוא הבינה שבראש קו שמאל כמו יצחק. סוד הגבורה דזראמפין שעלה בבינה שבקו השמאל לא ידבק בי בסיטרלי איתקפה שנשאר דבוק בו בד הגבורה זה בינה להתחזק בתוקפו. מעניין. שלושתם יוצאים באופן כללי יוצאים מהנער אבל מי הכי הכי מחובר לנער הזה שהוא הבינה זה מי זה יצחק. כי הבינה היא בצד שמאל כידוע כן הקטר באמצע חוכמה בצד ימין הבינה בצד שמאל אברהם בצד ימין. חסד יעקב באמצע תפארת ויצחק בצד שמאל בגבורה אז מי הכי קרוב בעצם לבינה זה יצחק. יצחק הוא הנקודה שהכי הכי קרובה כאילו לבינה מבחינת המידות מבחינת הספירות תחזי. אי נער אף אגב דליו יהודינה בורא זה הנער שהוא הבינה אף על פי שהוא אינו דין כי למעלה בגימי ראשונות אין אחיזה דינים. כן הרי ברור שהגימי ראשונות הם מעל הדינים אבל עם כל זה. והתקפו בי כן הדינים היוצאים מהצד שלו כאילו בזוהר כתוב בינה על הבינה כתוב מינה דינין מתארים. זה הביטוי שמופיע בכמה מקומות זה הריזה הלבית זה הרבה הבינה מינה דינים מתארים זאת אומרת הדינים יוצאים ממנה כל הזה אמפין. ואנו בר הם נקראים דינים ביחס לגימי ראשונות שהם חסדים שהם גבוהים הם רוחניים אז זה אמפין הוא יורד למציאות שלנו והוא דינים. אז נכון שהבינה עצמה היא לא דינים אבל ממנה דינים יוצאים. וכאן יצחק יתקף בדינוי שיצחק שהוא מידת הדין מתחזק בדיניו בראש השנה. כדין עילאין וטטאין מתקן פלדינה אז העליונים והתחתונים מתאספים לדין וקורסאיה דדינה יתקן כסא הדין. שהוא זה רמפין הוא המלכות נתקן ומלכה קדישה יתיב על קורסאיה דדינה ודאין אלמה מלך הקדוש הוא הבינה. יושב על כסא הדין ודאין את העולם אז נאמר תיקו בחודש שופר בכסא ליום חגינו כידי שופר נמתקים הדינים. אומר בעצם כל ההקדמה הזאת הייתה כמובן בשביל להגיד להסביר כללית שכל. כל הסיפור של האבות זה הסיפור של האבות וזה כבר עמוד שם בבית ספר יהושע שם בפרק אבדאלה. כל זה אבל בא להסביר את מה שהולך לקרות בראש שנה. הבן שכל המקור של האבו הוא בבינה והבינה ממנה דינים מיתרים ויצחק הוא בעצם זה שבכם מסוימת הכי קרוב לבינה. אז בראש שנה ביום שבו מתחדש כל ההנהגה של העולם ביום הזה יצחק יש לו איזה שליטה. הגבורה של יצחק היא ביום הזה היא מאוד מאוד שולטת והתוצאה של זה היא שיש דין כי הרי גבורה זה דין. ועכשיו כל העבודה תהיה שראינו קודם העבודה של התקיעות השברים זה יצחק שיש תשרת שלם כן שיש תקיעה שברים תרועה. שתקיעה עוד אחרי זה אז יצחק זה השברים זה באמצע זה הדינים. וכל העבודה היא איך למתק את הדינים האלה של יצחק על ידי התקיעה שזה אברהם על ידי התרועה שזה יעקב. ליצור מערכת כזאת שאתה מתק את הדינים על ידי השופע. זה מה שיש פה בזוהר בדפים הקרובים ומתוך כך באריזל כמובן עוד יותר בעריכות איך זה בדיוק עובד על ידי התקיעות כל מיתוק הדינים הזה. הבאתי פה עוד משהו שככה. יותר. חבר ככה להבנה שלנו בעמוד העמוד השני כן זה אתם יכלים לראות קוף ממחט שם. קצת טעימה יש פה יש פה הרבה הרבה פסקאות בזוהר בכיוון הזה של המיתוק בחרתי לטעימה אחת שאותה אותה נראה. אז זה כמובן בדילוג מהמעניין הקודם כי אחריו בקול ההסבר של התקיעות על דאבי לחוון הליבה אורע אותה בענק עלי. חווים את הלב והרצון בקולות של התקיעות. העיקר תלוי בכוונת הלב ולמעדר בתיופת הקמאי מריון לחזור בתשובה שלא יכלו החיצונים לקטרג ולומר הנה זה התוקע בא להכניע ולשבר אותנו בתקיעותיו והוא מלא פשע. כמובן זה בעל התוקע עצמו זה אחריות אחת אבל כמובן בעל התוקע מקבל את הכוח שלו וכמובן מכל הציבור. כל הציבור נמצא בתשובה אז התקיעות הן מתקבלות כי הן אמיתיות ולא רק איזה משהו חיצוני. כדאי נקד ישראל מתקנה ומסדרי קלין בריאות הדליבה גדקייהות. יש פה באמת רצון של הלב בשופר הדאב השופר הזה. עד האושוף ראילס חוזר שופר העליון שהוא עני דבינה להעיר לזהר אנפין. צריך פה אולי להשלים עוד נקודה אחת זוהר אומר פה בכמה מקומות במאמרים של ראש שנה. שמה שקורה בראש שנה בעצם זה שיש איזה מין סתימה כזאת במעבר זאת אומרת. המעבר מהבינה לזהר אנפין כאילו חסום. וגם המעבר מהמלכות להנהגה של התחתונים זה גם חסום ההנהגה של המלכות חסומה כי זה כתוב בקסה ליום חגינו. בראש שנה הירח מחוסה כן זה יום הראשון של החודש הלבנה זה המלכות המלכות מחוסה זאת אומרת היא כאילו חסומה. אין לה השפעה וגם חסום המעבר מהבינה שהיא הג' ראשונות שמשם מגיע שפע לזעיר אנפין. גם שם זה חסום, מה שהקולות של השופר זה מה שהוא אומר פה. חוזר השופר העליון שהוא ענף דבינה, ענף דבינה זה החלק התחתון של הבינה, כן הנצח הוד יסוד של הבינה. אני יודע שופר זה נפתח כאילו נפתח הערה וזה מאיר לזעיר אנפין. וכאן האדר מאטר אליה יעקב שחוזר להאיר אז הוא מאטר את יעקב שהוא זעיר אנפין בכל המוכין ואיתה כן כולה תקנים כל העולמות. וקורסאיה אחר הרמיר טיסי החשר רחמים מוטל והוקם להיות מוכן לדון ברחמים.
הנהגת הדין והרחמים אין לי את המידת כל הדלת סלמים של אבא ואימא זה אחור וזה פנים על ראש יעד זעיר אנפין סדר כבר המושגים היותר קבלים. וכדין חידוי שתקח בכל אז יש שמחה בכל העולמות וקודשא בריך הוא מרחם על אלמה. ברכה מרחם על העולם צדיקים נכתבים לחיים את הבינוניים וזה וכולי כלומר זה משנה את ההנהגה הופך אותה מידתו של יצחק. שזה הייתה ההנהגה בהתחלה הדין. מדעי השופר מגיע רחמים של יעקב זכה חולקאון די ישראל די ידין לנגדה ולהמשכה בתקיעות. לנגדה בשברים למשוך את הדרך התקיעות שופר שברים את רואה כל המהלך הזה למשוך למעריון מדינה לרחמי. יודעים מכוונת התקיעות לשנות מידת הקודש ברוך הוא מדין לרחמים ולתקנקו לו אמין על ידיו ותקן את כל העולמות על ידיהם. תחאזי לקו בל דעה כן הגים בסדרים של תקיעות שופר שזה כל יש תשע תרעת כל הסדרים האלה. תלת הספרים ספרים פתיחים ביום הד״ש שלושה ספרים מפתחים ביום הזה שעים גמורים צדיקים גמורים ובנונים כידוע בגמרא צדיקים חסד רשעים בגבורה בינוניים בתפארת. וכמעט הרחמים מתארים שהרחמים מתעוררים על ידי השופר ודין אין קשה נתקף יאן והעלין לזוכתי הוא כן הדינים הקשים מתבטלים על ידי הרחמים אז הדינים הקשים מתבטלים. על מה שקורה כמו שזה למטה.
בירור הדינים והרחמים דלתתא ולאלה דין אין קשה נתקף יאן הדין הקשים נכנעים והעולם ומים הדינים הקשים הם רשעים גמורים הם הרשעים הגמורים דין אין קשה נתקף יאן. הם הדינים הקשים שנכנעים ומתבטלים מהעולם נכתבים לאלתר למיטה. אמר רבי אבא ודאי הוא בריר עד מילתה בריך רחמנה נשאילנה ורווחנה בעין מיטה זאת אומרת זה נותן לזה הערה חדשה על הגמרה הזאת שמה היא אומרת שלושה ספרים נפתחים. צדיקים נכתבים לאלתר לחיים טובים בינוניים עד יום כיפו זה והרשעים נכתבים לאלתר למיטה. אם יש כתוב פה אז זה עצמו הבירור שקורה על ידי התקיעות זאת אומרת התקיעות. מברירות את הקליפות והבירור של הקליפות הוא שבעולם שלנו כן בעולמות העליונים זה מה שאני רוצה לעניינים על בעולמות שלנו זה להחריט את הרשעים. מפריעים לתיקון של העולם לטוב שיופיע בעולם. כמובן אנחנו פעלים שיחזרו בתשובה וכולי אבל הכוונה היא עוזר עוזר זאת אומרת עוד שיהיה להם כוח לחזור בתשובה ואם לא עד שלא יהיו בעולם כי הם. הם מפריעים לעולם להתקדם והרחמים שאנחנו מעוררים על ידי החזרה בתשובה ועל ידי השופר הם עוזרים לבירור הזה בעולם שהכוחות הלא טובים בעולם הם באמת לא יהיו והכוחות החיוביים הם ימשיכו. צדיקים מיד והבנונים יעשו עבודה והתקנו עד יום כיפור.
זיכרון תרועה והכוונות רבי יהודה כתיב זיכרון תרועה כי זיכרון עבדינן. כן על ידי השופר לכוונה ליבריות על חוון תלוי והרצון משעת התקיעות ה באופן מיוחד ישראל עבדין זיכרון לטטא כן על ידי השופר. בגין דאמר מילא והוגוונה לילה זה מעוררים את הדבר הזה למעלה יש פה בזוהר בכמה מקומות את הטיעור של כיסא הדין שיש למעלה ביום עושנה כל הטיעור. של הכוחות שמתעמתים בצד הרוחני. רבי אלעזר כתיב הכסא ליום חגינו היינו משום די התכסה ביסירה שהזכרנו קודם עוד שנה מתכסה הלבנה דהיינו המלכות. מתכסת מלקבל מרחמי התפארת הזכרנו קודם יש איזה מין מחסום והמלכות לא מקבלת וגם החגה של זעיר אנפין לא מקבלים מהבינה כל כאילו. להרגיש את הכל כאילו חסום כל כאילו תקוע. באחית קסיה וכי המלכות איננה רוצה לקבל מרחמי התפארת על הדרכה לרדוף כדי לקבל רחמים אל הקד קייבה איבה שנמצאים אבים תחת השמש יש עננים. הרומזים על התעוררות הדינים ושם שלא נעיר שמש לא מירה רחמי התפארת כי התפארת רוצה להעיר ויש עננים. שמחסים סקוטה מענן לח מעבור תפילה יש עננים השש זעיר אנפין שמש רוצה להעיר לא יכולה להעיר יש עננים שמחסים. כדי שיערה אית קסיה אז המלכות מתכסת כי השמש לא מירה ולא נעיר ואיננה מירה אין לה רחמים מהתפארת. ועל דם איקה מאיבה שמשה לא נעים יש שעבים הרומזים על הדינים ולא יכול להעיר את המלכות כל שכן שיערה די אית קסיה ולא נעירה הלבנה שהיא המלכות מתכסת ואיננה יכולה להעיר התחתונים.
תיקון הדינים על ידי השופר ועל דם הכסא ליום חגינו כן כתוב בכסא בהי שהיא המלכות סוד היי אחרונה דו שם הוויה המורה די אית קסיה שיערה כסתה המלכות מחמד תעוררות הדינים. ועל ידי מה מעירים כולם דהיינו התפארת והמלכות הכל חסום. לא מקבלים מזה מהבינה והתפארת לא מירה למלכות והמלכות לא מירה לתחתונים כאילו כל המערכת תקועה וחסומה. ותיוב תור בכל שופר על ידי התשובה וכל השופר שעולים למעלה לבינה על ידי זה מתבטלים הדינים ונמשכים ומעירים המוחים לזון ומשפיעים שפע רחמים לתחתונים. יכתיב אשרי העם יודעי תרועה שיודעים לתקוע בכוונות הראויות אז נאמר השם באור פניך ילכו כל בני ישראל ילכו באור פני השם. כי אשרי העם שהם יודעים את התרועה זאת אומרת הם יודעים מה לכוון הם יודעים איך. איך לקחת את התרועה ולמתק איתה את הדינים של השברים של יצחק. בעזרת השם. להפוך למתק להפוך את הדין לרחמים גדולים ולשמחה גדולה. ולמתק שתהיה בעולם גילוי השפע האלוקי בעזרת השם.
