קריאת מגילה מחצדי חקלא | הרב דוד גבריאלי

יש פה מאמר של הרב קוק שנמצא ועולה קריאה ממש בערבונים האחרונים, ממש לקראת הסוף. מאמר שנקרא "מחץ די חקלה". ובאמת, הוא בתורה שבה לפיו אומרים שהרב קוק פה יצא מגדרו. בדרך כלל ידוע שכל הדברים שלו בנויים על תורת האר"י ועל הקבלה, אבל אתה לא רואה את זה ממש מזה. זה כתוב בתורה כאילו רגילה, אבל פה כנראה בגלל האווירה של פורים וכל העניין של פורים שהוא מאוד עם פנימיות וכולי, אז הוא ככה הרשיע לעצמו והוא כתב את הסודות בצורה גלויה אבל נסתרת, כמו תכף נראה. זה ממש כמו איזה כתב חידה כזה שצריך לפענח אותו, אבל הוא לא בשמיים וגם נכתב על זה קצת. אז קדימה, ניכנס לעניין. סתם מגילה היא מגילת הסוד. "מחץ די חקלה" נקראים בעלי הסוד. כן, זה ביטוי ידוע – קוצרי השדה מחץ די חקלה. למה? כי מה קורה כשאתה קוצר את השדה? אתה בעצם מגלה את הפנימיות, כן? אתה מוריד את הדבר החיצוני ואז אתה מגלה את מה שיש בעומק שלא ראו אותו ככה על פני השטח. אז לכן הם נקראים בעלי הסוד. ושורש הנסתרות להשם אלוהינו הוא י' כ'. על כן מגילה אותיות מגל י', מגל הנצרח למחץ די חקלה של ה' דה סתר אסתיר שמכאן אסתר מהתורה.

הסוד שבמגילת אסתר אז בואו שניה, לא נתקדם יותר מדי כי אז כבר לא עוקבים אחרי הדברים. אז קודם כל, מה ההבדל בין י' כ' לו' כ'? אז זה אפילו מי שאומר פתח אליהו כמו המנהג של הזקנים, אז כדאי כי יש שם הרבה דברים טובים וגדולים. אז כתוב בפתח אליהו, זה תיקוני זוהר, שי' כ' זה חוכמה ובינה. זאת אומרת, זה החלק העליון של הספירות. ואווקיי זה רמפים וענות, זה החלק התחתון של הספירות. ממילא, אם מסתכלים על המילה מגילה, אז מגילה זה מגל י'. כלומר, מגל מה עושה? מגל זה כמובן הכלי שאיתו קוצרים. מגל י' זה בעצם המגל שחושף את י', את שם י'. זאת אומרת, שם י' הוא נסתר. לכן נסתרות ל'אלוהינו זה י' כ' כי זה הנסתר. מה שהמגל עושה הוא מגלה את הפנימיות שזה י' כ', חושף את הדבר הפנימי. זה מגילת אסתר. זאת אומרת, סתם מגילה היא מגילת אסתר. סכת מגילה לא אומרים על מגילת ר', זה מגילת שיר השירים. סתם מגילה היא מגילת אסתר כי מגילת אסתר היא המקום שבו יש פער עצום בין החיצוניות לפנימיות. חיצוניות כידוע היא נראית הרמונות המלך והדברים מאוד מעשיים וגשמיים. אם אתה חותך את החיצוניות אתה מגיע ל'י' כ', אתה מגיע לפנימיות. את זה עושה המגילה. יש לנו? יש, יש. זה קודם כל הפתיע. עכשיו המשפט הזה, שימו לב, המגל מה הוא עשה? הוא חושף את האסתרה שיש בהסתר אסתיר שמכאן אסתר מהתורה. ובשתי האסתרות היה ככב כלולים בהם. מה זה הדבר הזה? מה זה היה ככב כלולים בהם? אז ככב זה קל. כי מה זה ככב? זה כמובן כתר, חוכמה, בינה. אז זה לא בעיה. אבל מה זה א' י'? אז מי שמסתכל טוב תראו שבמילים אסתר אסתיר הרי השורש הבסיסי זה סמך תפרש. זה בעצם השורש שאומר לסתר. יש לכל מילה יש לה את השורש, את האותיות הבסיסיות שלה ויש לה את ההרחבה. אם אני מסתכל על המילה הסתר אסתיר, אז באסתר איזה אותיות לא מהאותיות הבסיס? ה'. במילה אסתיר איזה אותיות הם לא מהאותיות הבסיס? א' וי'. בסך הכל א' י' וה'. מה זה א' י' וה'? א' כתר, י' חוכמה, ה' בינה. בסדר? לכן בעצם האותיות א' י' הם הם בעצם מגבילות לככב שזה כתר, חוכמה, בינה. אם לא מחזיקים משהו תעצרו אותי כי פה כדאי לעקוב אחרי הדברים.

הפנימיות שבאסתר במילה כתוב אנוכי אסתר אסתיר. זאת אומרת, אני אגלה את האסתר שיש מאחורי הדברים ודרכו אני אגיע למעלה כתר, חוכמה, בינה, לאלף י' וה' שהם מגבילים. בסדר? זה אסתר שבתוך האסתר. אני אגיע ממש לנקודות הכי פנימיות, לנקודות העליונות. זה המגל י' שהוא חושף את ה'. הוא חושף את הפנימיות. שוב, הרב מאיפה ה'? מה? מאיפה א' י'? א' י' ה' הם מהסתר, אסתיר. האותיות שהם לא סתר באסתר ישך ה'. באסתר ישך א' י'. למה דווקא אותם לקחת? לא, תמרו את שורשי כי א' י' זה חוכמה, בינה. א' זה כתר. אז שלושת האותיות האלה שנמצאות בתוך המילה, בתוך השורש של להסתיר, כל זה אומר לך שבעצם הכתר, חוכמה, בינה, הג' אלה עליונות הן נסתרות וצריך לגלות אותן כי אנחנו פוגשים את ה' ו' אנחנו פוגשים את הנגלה. אנחנו צריכים לגלות את השלושת העליונות, את מה שמעבר. וגם על ה', עלך גם על הסימן תארה הפנימי שחזירתו לתארה תלויה בעליית כל הירודים שהוא למעלה מחזיר העתיד להחזיר לתארתו מצד עצמו לבדו מצד סימן התארה החיצוני שבו גמל יא. עכשיו, עוד מהלך. המיל מגילה היא לא רק מגל י' אלא זה גם גמל י'. מה הגמל עושה פה? איך גמל פה קשור לעניין? אז גמל, כידוע יש לו סימן תארה אחד שזה על העד גרה וכלפי חוץ הוא טמא. כלפי חוץ הוא לא מפריס פרסה ולכן כלפי חוץ הוא טמא. זה הפוך מהחזיר. החזיר כלפי חוץ כן יש לו את הפרסה אבל הוא לא מעלה גרה, הוא טמא בפנים. כלומר, הגמל הוא מעל החזיר כי הפנימיות שלו קדושה. הוא מזכיר את החזיר כי הוא רוצה לומר שבעתיד לעתיד לבוא אנחנו נתקן גם את החזיר כי מפרשים מביאים שלמה קוראים לו חזיר כי הוא העתיד לחזור ולכן העתיד לבוא אפילו זה יתוקן. מה שכרגע הפנימיות שלו מקולקלת גם הוא יתוקן. אבל זה החזיר. לגבי הגמל, הגמל יותר קשור לעניין שלנו. למה? כי הגמל בעצם אומר שיש לך דברים שבפנים הם תיאוריים ובחוץ הם לא. זה בדיוק הסיפור שלנו פה במגילה שהתוכן הפנימי היה שם השם נמצא שם בתוך התוכן הפנימי ו… יש להם ו… וכלפי חוץ זה נראה מאוד מאוד טמא, זה נראה מאוד מאוד גס וגשמי ומאוד מאוד קשה. אבל זה רק בחוץ. ולכן המילה מגילה היא גמליה כי בעצם אנחנו אומרים אנחנו גם בגמל אנחנו נמצא את ה-UK שבעצם נמצאים בתוכו שזה הסימן התארה שיש בתוכו.

החיבור בין הפנימיות לחיצוניות מה שהוא אמר פה בגמל ההלכה גם כי אומרים את זה על המילים ההלכה גם אני לא זוכר על איזה מילים אם זה מובא פה כן זה הרעיון זה פחות משנה. אז אם כן זה הגמל. מה הכוונה שהחזירתו לתארה תלויה בעליית כל הירודים לעומת החזיר שהוא למעלה מהחזיר כי הוא טוב שאתה שואל. הגמל בתוכו הוא טהור ועכשיו מה שהוא רק צריך לעשות זה להראות שמה שכלפי חוץ היה נראה לך שהוא לא טהור זה נקרא עליית כל הירודים עליית כל אלה שנראה לך שהם ירודים אבל באמת ההלכה גם עלו באמת גם הם עולים. החזיר זה עוד שלב כי גם הפנימיות שלו החיצוניות נראית בסדר כשנכס פנימה אתה רואה כתוב שזה עשיו נראה כלפי חוץ שהוא זה שם זה עבודה יותר קשה עד שגם הוא יחזור. אבל הגמל זה המגביל למגילה. אז יש לנו מגליה ויש לנו גמליה ושניהם אותו עיקרון. הוא מתקנת בזה הלגימה דעדת כורח בחנפי לעגי מעוג בשביל לגימה נפלו סימן אחד דה תהרה הנבלה בתומה העלאת גרה בלא הפרסת פרסה ובלואי כורח יעלו מוריד שאול ויעל על ידי אכילה דה קדושה ולעומת יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתייה מרובה דווקא באכילה ושתייה. אז רגע בוא זה עוד איפוך עטויות של המילה מגילה מה זה? לגימה. אז לגימה בצורה פשוטה לגימה שותים שותים מן הים. אבל מה שהרב מביא פה מכניס פה פתאום את הדת כורח. איך הדת כורח קשורה לפה? כי כתוב שפסוק שנדרש על עדת כורח בחנפי להגי מעוג חרוק עלי שינם זה פסוק בבית תהילים. מה שחז"ל אומרים זה שכורח איך הוא פיתה את החבורה שלו לבוא ולהיות על ידי יין על ידי שתיית יין הם הוא הוא פיתה אותם להיות איתו בהיצע הזאת כנגד משה רבינו כן בחנפי זה גרם להם החנופה שהם החליפו לכורח כאילו שיחד אותם כאילו ביא להם איזה יין יקר וטוב ואז הם מקבלים אינו אחרי שהם מקבלים אינו הם שותים ואז הם כבר נסחפים אחריו. זה מעניין כי יש שם מי שולח אותם בדברים אז כנראה שאם הדברים גם עוד קצת דברים שעוזרים לדברים להיכנס להיכנס לתוך לתוך הלב אז בשביל לגימה נפלו. ואז הוא אומר סימן אחד לטהרה הנבלה בתומה מה זה? איך זה קשור לכורח ניחה בגמל זה מובן יש לו סימן טהרה פנימי בחוץ אותם הם הבנו איך כורח קשור לסימן טהרה הנבלה בתומה. אז ההסבר הוא מאוד פשוט הרי ידוע שכורח אמר משהו שהוא מאוד מאוד פנימי ועמוק. כורח הרי אמר כל העדה כולם קדושים יש בזה אמת מאוד מאוד גדולה לעתיד לבוא של צד דוק מפורסם אנחנו תמיד מביאים אותו בלימוד פנימיות כשאנחנו מדברים על עיגולים ויושר צד דוק אומר בתחילת פרשת כורח שכורח קיבל לבחינת העיגולים לבחינת העיגולים זה באמת שם הרי בעיגול אין מדרגות אין לך מלמלה ולמטה בעיגול בעיגול כולם שווים וכורח אמר אנחנו הרי לעתיד לבוא כולם יגיעו לאותה מדרגה כולם יתוקנו כתוב שהעתיד לבוא הקב"ה יעשה מחול לצדיקים והוא עומד באמצע והם כולם מצביעים אומרים עליו ונה אלוהינו זה כיווינו לו ויושעינו מה זה מחול מחול זה עיגול כן רוקדים במחול פעם היו רוקדים במחול בעיגולים היום כל אחד רוקד לבד אבל פעם היו רוקדים בעיגולים למחול היו יוצאים במחולות היו מוקדים במחול לעתיד לבוא הקב"ה עושה מחול לצדיקים זאת אומרת הם כולם בעיגול והם מצביעים על הקב"ה הוא נמצא באמצע וכולם שווים בעיגול אין לך מישהו שנמצא למעלה ומישהו נמצא למטה יש איזו בחינה שהעולם כולו יתוקן וכבר יהיה פחות מדרגות כי כל העולם יהיה מתוקן. אבל אבל מה אבל זה יהיה לעתיד לבוא וכורח אמר אנחנו כבר עכשיו בקור הזה אנחנו שם אנחנו כבר בתיקון הזה כן הוא כאילו גם הביא את מעמד הר סיני ואמר כולם שמו כולם שמו אנוכי ה' אלוקיך לא היו שם רק משה רבנו כולם שמו כמו שראיתי לאחרונה רבצדוק שאומר זכרתי לפה בשביל שיעור אני לא זוכר איפה רבצדוק אומר כתוב אנוכי ה' אלוקיך בישון יחיד זה אומר שגם עם מעמד הר סיני כבר היו מדרגות כל אחד היה לו את האלוקים שלו שהוא השיג כל אחד השיג עם מעמד הר סיני את הקב"ה לפי מעלתו זאת אומרת המעמד היה אחד אבל ההשגה הייתה לפי האנשים אבל כן היה איזה נקודה שמשותפת לכולם זאת אומרת בסוף כולם שמו פה כל ה' מדבר בתוך ה' ובתוך זה היו מדרגות ואמר הנה אז מה אז הייתה פה נקודה של שוויון בין כולם גם לעתיד לבוא זה יהיה אז כמה עכשיו זה כבר קורה וזהו זה ידוע שהוא אמר הביאת את בית שכולו מלא ספרים תלית שכולה התחילת כלומר הכל שכולם שווים זה נקרא סימן תארה פנימי זאת אורת אומר כורח אנחנו בפנים כולנו שייכים כולנו מחוברים אז קדימה הוא רוצה לקחת את את תארה הזאת ומה לעשות איתה הוא צריך עכשיו לתאר איתה את התאומה זאת אומרת את החלק הרצוני ולהגיד שכולם תאורים פה טעות גדולה למה? כי צריך עבודה לעשות זה לא קורה אוטומטית יש פוטנציאל לכולם אבל בפועל בעולם הקדוש ברוך הוא ברא את זה בצורה של מדרגות יש כהנים ולויים וישראלים ויש שם מארצות ויש שם דרך חמים ויש כל מיני מדרגות וכל אחד צריך לאט לאט לעלות עם מדרגה למדרגה בסוף הכל יהיה מתוקן. אז אומר עד עכשיו זה מתחבר עם כל המהלך שראינו עד עכשיו שהפנימיות היא גדולה הפנימיות היא ה-U-K הוא מאוד גדול צריך לגלות אותו, מגע עליה הגמל בתוך תוכו הוא מעלה גירה, הוא טהור אבל בחוץ הוא טמא צריך לתאר גם את הצד החיצוני שלו כורח ניסה לפני הזמן וככה צימן אחד יתארה הנבלה בתומה העלאת גירה, ולא הפרסת פרסה אבל באמת לעתיד לבוא ולואי כורח יעלו מוריד שעול ויעל על ידי החילת הקדושה שפורים הוא לעמת יום הכיפורים זאת אומרת, בעצם מה שקורה בפורים אנחנו מתקנים גם את החומריות ובעצם בפורים בלואי כורח עולים כלומר, לעתיד לבוא גם זה כתוב בחזאה שהם נבלעו באדמה, ולעתיד לבוא הם ייצאו מהאדמה אבל זה רק יהיה לעתיד לבוא כשהכל יהיה מתוקן וכל המציאות תהיה מזוקחת אבל כרגע זה עוד לא הזמן אבל בפורים בפורים הם עולים לא יודע מי רואה אותם מעניין לפגוש אותם אבל בפורים הם עולים למה הם עולים? בפורים יש כידוע את האפשרות לגלות שמה שהתארה הפנימית היא גם יוצאת החוצה והיא מקדשת גם את הגוף וגם את החומר ואת כל המציאות החיצונית דיברנו על זה בלימוד שעבר התורה שבעל פה, על הגוף, על כל הפרטים אז בלואי כורח, בפורים הם עולים כי יש פה קדושה יותר מיום הכיפורים שאתה מתנתק מהחומר בפורים אתה עם החומר ומקדש את החומר עם האכילה, עם השתייה עם כל הדברים לכן בלואי כורח יעלו הלאה בסדר? ככה משהו? כן הלאה והשתייה יש בה מעין ריח ביסום חייב אדם לבסומה יש לזה ריח לשתייה ועריכו בעירת השם מוריד שאול כתוב על המוריד שאול ויעל כתוב על המשיח ש… מה שיקרה איתו זה ועריכו בעירת השם, כלומר יש לו את האפשרות לבסם, יש לו את האפשרות לקדש גם את היין, את הריח, את הדברים החיצוניים. שאול ואסתר מדברים על שאול כעתיה, הרי ידוע שאסתר היא מבית שאול ושאול עצמו ודאי הוא מבית שאול. הוא פוטנציאל של משיח, שהוא לא המשיח בסוף הנבחר, הוא לא בן דוד, אבל הוא מלך ויש לו פוטנציאל של מלכות ושל משיח שבסוף הוא לא, אבל כי הוא טעה. תכף נראה במה הוא טעה, אבל יש לו את הפוטנציאל הזה. עכשיו הוא מסביר את זה, את הסיפור של שאול: "אך את דמכם לנפשותיכם את ראש". למעט כששאול שחמל על אגג משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה שיסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו וירום מאגג מלכו, שקיבל מלכותו על אגג. מה קורה פה עכשיו? עוד סוגיה, סוגיית שאול. מה הסיפור עם שאול? מה הסיפור הזה של אגג? מה קורה פה?

שאול והגג קודם כל סדר בסיסי: חז"ל אומרים הרי שאול לכאורה התאבד. שאול אמר לנער המייקי "תתקרא לי את החרב" והוא מת. אסור להתאבד. לומדים את זה מהפסוק "אך את דמיכם לנפשותיכם את ראש". אומרים חז"ל למעט מקרה אחד, זה המקרה של שאול שזה היה מותר. למה? כי הוא עשה את זה נטו לשם שמיים, לא מאיזה נטיות אובדניות וכל מיני דברים כאלה שאסור לנו לפגוע חלילה בגוף שלנו הקדוש שהרבה שלך הוא נתן לנו, גם אם קשה לנו בחיים. זה שלא תתבזה המלכות על ידי זה שארגו אותו המליקים, אז הוא הרג את עצמו. קודם כל הוא מתחיל עם זה ששאול הוא מדרגה גבוהה והוא לא נתן שארגו אותו בצורה בזויה אלא שהוא יעשה את זה לעצמו. ואז הוא ממשיך למעט כששאול אין לו את הבעיה הזאת שהוא פגע בעצמו שחמל על אגג. למה הוא חמל על אגג? לכאורה קראנו בהפטרה שבת, אמנם קראנו אותה מהר, אבל עדיין קראנו שהוא חמל על אגג ולכאורה נענש לזה וזה לא היה בסדר שהוא השאיר אותו בחיים. אבל פה הרב ככה אני אעשה מבט אחר: משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה שיסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו וירום מאגג מלכו. כלומר, שאול רואה את אגג והוא מבין שהאגג הזה שהוא מלך המלך בתוך תוכו, גם הוא יש לו ניצוץ קדוש. ידוע דברים של הרב קוק מדוד ראייה למדנו את זה. יכול להיות שהוא מלך מתחת השמיים, מעל השמיים יש לו שורש, יש לו אמת. צריך את הרע בעולם, הרע הוא חלק מהתפקיד של העולם ואפשר לקדש את הרע הזה. אפשר לקדש, אפשר לקחת הרע הזה ולהפוך אותו לטוב.

הניצוץ בגג גם למדנו בהיגרת של הרב קוק, הרבי מאיר, שבהרבה דברים רואים שאמר אפשר לקחת את הדבר גם באדם ברע, אפשר לקחת את הטוב ולקדש אותו. אז שאול רואה את זה על אגג מלך המלך ולכן הוא נשאיר אותו בחיים. ולפי המבט הזה זה לא משהו שטחי סתם הוא ריחם עליו, לא נעים נהרוג אותו, בוא נשאיר אותו חי. לא, הוא היה לא בזה איזה כוונות. הוא אמר נשאיר אותו כי יש לו ניצוץ עמוק. עכשיו זה קשור להסתכלות מהגג. כשאתה נמצא על גג אז אתה רואה גבוה, אתה רואה רחוק ושאול נמשך על הגג וגם הגג כאילו קוראים לו הגג, הוא כאילו על גג. זאת אומרת שהוא רואה את הגג אז הוא מסתכל מהגג, הוא מסתכל במקום הגבוה, מסתכל על הגג שהוא אמנם המלאקי הוא במקום נמוך, אבל שאול רואה בו את הבחינה של גג שיש בתוכו. זאת אומרת את הבחינה העמוקה שיש גם בתוכו של הגג ולכן הוא לא הורג אותו. אז הציץ בו זה הסתכל במקום גבוה למקום נמוך עליו וירום מאגג מלכו. זה נאמר בפרשת בלעם שבלעם נותן נבואות שהן נבואות עתידיות על מלך המשיח וכדומה. אז אחת הנבואות זה "וירום מאגג מלכו" שקיבל מלכותו על אגג. זאת אומרת שמואל שהוא ממליך את שאול, הוא ממליך אותו על אגג שזה במקום גבוה שדיבר עמו שמואל שם. אז כל זה קשור לשאול. מאיפה התחלנו? עריכו בעירת השם, מוריד שאול ויעל. שאול והסתר היא גם כמבית שאול וכל אלה יש להם מכנה משותף שהם מבית שאול. בית שאול הוא כלפי חוץ, הוא טעה, הוא כאילו לא היה בסדר, אבל באמת אם מסתכל פנימה היה לו מחשבה עמוקה. ממשיך את כל המהלך הזה ולכן זה הסתר היא מבית שאול ולכן גם היא אותו הדבר. היא עומקת לה חשבר ראש והיא נמצאת שם בתוך הזהה והיא כמובן כולה בקודש, כל הכוונות שלה זה כוונות של טהרה והיא יודעת איך לקדש את מתוך הפנימיות לבוא ולקדש גם את החיצוניות.

הבחנה בין נגלה לנסתר אני לא ידעתי מה זה הקטע של לראות הניצוץ באגג. זה כמו שעכשיו תראה את הניצוץ בסינואר, איך זה הגיוני? בגלל לא יצא האמן נכון? זה מצוין. קודם כל הבאת לי שאלות מזכירות. קודם כל כתוב שמבני בניו של אמן יימדו תורה בבני ברק, ככה חז"ל אומרים. הניצוץ הפנימי יתגלה יום אחד. עכשיו פה צריך להבין בתוך שאתה שואל יש הבחנה בין הנגלה לבין הנסתר. זאת אומרת בנגלה בא שמואל אמר לו לא היית צריך להשאיר אותו חי, שיסף אותו כעס על שאול ואמר לו אולי לעתיד אתה יכול להתאים למלוך, אתה לא מתאים עכשיו. פה צריך להתאים את המציאות למציאות של עכשיו וצריך להרוג אותו. אבל גם כשצריך להרוג אותו צריך לדעת שיש בפחינה עמוקה שיום אחד יתגלה ולכן מבני בניו יימדו תורה בבני ברק כי בסוף יום אחד יתגלה הטהרה הזאת שיש בתוכו. אבל לא עובדים על פי זה במציאות. זאת אומרת זה שהחמינאי בבני בני בניו יימדו תורה בלא יודע איפה אז לא בגלל זה לא נהרוג אותו היום. היום הוא רשע ואנחנו מסתכלים על פי המציאות של העולם הנגלה וצריכים להרוג אותו. אבל ואתה רואה גם קורח היה הסתכלות גדולה אבל היא לא הייתה מתאימה למציאות. גם שיש הסתכלות עמוקה צריך להתאים אה למציאות. כל העניין של פורים זה שזה יום כזה שכל הפנימיות היא יכולה להתגלות ויכולה להתגלות בחיצוניות. אבל זה לא אומר שזאת ההנהגה היום יום שככה מתנהלים. אבל הוא מסביר חמאס טיפור של כל אלה שבאים מהאזור הזה של שאול ואחר כך זה יסתר. הם יודעים איך להסתכל לפנימיות גם אם הם טועים אולי בפועל ביישוב של הדברים.

מעקה לגג ועשית מעקה עוד לא גמרנו עם הגג. בסדר אנחנו עכשיו כן סינואר זה בלי בספתח. שאלה חמינאי בשביל להפיט את חמינאי הצלחתי את הפורים כל היום רוצה לסינואר אז זה בעצם משהו בשעה כן אז בצד השם יום אחד יתגלה כל הפנימיות שיש גם בכל הרשעה בעולם, אבל מפשטות צריך למחות אותה כמובן בלי פשרות. עכשיו אם אנחנו כבר בעניין של הגג אז עוד לא גמרנו מר הרב ועשית מעקה לגגיך חסר כפי דברכת ישראל כה תברכו ברכת הכהנים ומעקה עם כפי המלך שנתברר לקדושה על ידי המחיה ובכה תוכל להיות נפילה ואב תחי בנואת של יתנבא גם כן בזה הדבר פה עמוד עם הדי ולא נופל כבלעם מקור הכללה שצדיקי תגלות מייטו את הקדושה של המלך ממנו וימידו על בית טוב. בוא נעשה סדר לאט לאט עם הדברים. אז גג בלי מעקה הוא מסוכן, אפשר ליפול. אם אתה נמצא על הגג תסתכל על הסתכלויות עמוקות וגדולות, אבל אין לך את מה שנועם שאל עכשיו. אתה אומר אוקי אז זה הסלבר, אז זה הגג, אז הכל בסדר, אז כולם קדושים ולא צריך. אם אין לך מעקם, אין לך גבולות להסתכלות הפנימית, אז חלילה אתה נופל בידיים של המלך. לכן חייבים לעשות מעקה לגג. אגב סתם אנחנו מזכירים את זה הרבה פעמים אני מדבר עם שמיניסטים, אני מסביר, נותן להם דוגמה לפעמים, שורה על הימוזה אני אומר להם את המשל הידוע אולי גם אתם שמעתם את זה בשבוש, שאם תשים בן אדם על הגג בלי מעקה אז מרוב התלהבות הוא או שהוא יעמוד במקום ולא עם מפניים חדשות כן, הוא לא ייסע בכלל, או שהוא יתחיל ליסוע ויפו בחש חילה וימוש מה אתה רוצה? אתה רוצה לתת לו ליסוע חופשי אבל שלא ייפול אתה שם מעקה לגג ואז מצד אחד הוא יכול ליסוע חופשי מצד אחד ברור הגבולות והוא לא ייפול. אז זה מה שנקרא חופש בתוך מסגרת. זאת אומרת, אתה רוצה לתת באמת מקום לבחירה של האדם וזה חשוב, זה קריטי אבל חייב גבולות כי אחרת הבחירה תיקח אותו גג בלי מעקה, זה ייפול. אז צריך מעקה לגג. המעקה לגג הוא בעצם בדיוק מספר את מה שהיה חסר לשאול שהוא הסתכל, הוא נמלך על הגג שמואל מלך אותו על הגג משם הוא הסתכל על הגג עם הא והכל היה הסתכלות מאוד עמוקה וגדולה שאפשר לקטש את החיצוניות אבל בסוף בפועל זה התממש לא בצורה טובה הוא בעצם נפל קצת בידי המלאק הוא לא הרג את המלאק וזה בעצם איזשהו בעצם סוג של נפילה שלו בידי המלאק איך זה קשור להמלאק? המעקה איך קשור להמלאק? כי מעקה בגימטריה זה 215 והמלאק בגימטריה זה 240 בדוק הוא מנוסה תבדקו אחר כך. אז מה חסר? זאת אומרת, המעקה איך המעקה יכול להתגבר על המלאק? הוא צריך להוסיף לעצמו את ברכת כהנים כה תברחו אל בני ישראל אמור להם אם יש את כה תברחו כה זה דרגה מאוד גבוהה של נבואה כה אמר השם הרבה נבואות בנביאים זה כה אמר השם וגם ברכת כהנים מתחילה כה תברחו אם אתה מוסיף את הכוח הרוחני הזה של הברכה שהיא יודעת איך באמת להתמודד עם החיים בצורה נכונה אז אם אתה לוקח את המעקה ואתה מוסיף לו את הכפה אז אתה יכול להתמודד עם המלאק כלומר, אז המלאק לא יפיל אותך אבל אם חסר את הכה תברחו אז אז המלאק זה מה שקרה לשאול הסתכלות רוחנית, הסתכלות תמימית אבל חסר למעקה את הכפה כדי שהמעקה באמת יעשה את העבודה שלו ויוכל להיות 240 ויוכל לעמוד קונטרה מול המלאק ולדעת איך להתמודד איתו בצורה הנכונה רק לקדש לו את הצורה הפנימית שלעתיד לבוא היא תתגלה אבל לא כרגע, לעשות את זה בצורה הנכונה.

משה ובלעם וזה ההבטח היא בנבואת משה שהוא התנבא לא רק בכה, אלא גם בזה זה הדבר פה עמוד עם הדין ולא נופל כבלעם. בוא נתחיל עם בלעם ונחזור למשה. איך בלעם קשור להמלאק? אז אם אתה לוקח את המילה המלאק 240 גם זה בדוק הוא מנושא במקום הכוף של המלאק תוריד 98 זאת אומרת, תסתים במקום כוף כוף זה הרי 100, תוריד מ-198 נשאר לך ב' אם ככה, האותיות יוצאות בלעם, זאת אומרת האותיות ב', למד ואי נמצאות גם בבלעם גם בהמלאק האות ששונה, אצל המלאק יש כוף אצל בלעם יש ב'. מה הפער ביניהם? 98 מה המשמעות של המספר 98? יש 98 כללות בפרשת כתבו בסדר? עכשיו מי עומד מול בלעם? משה. משה רבנו, הוא התנבא לא רק בכה אלא הוא התנבא גם בזה זה זה מדרגה יותר גבוהה מכה כה זה קצת בערך זאת אומרת כה זה, זה מדויק משה רבנו כתוב לו ואתה פה עמוד עם עדי משה רבנו יכול לדבר עם הגדוש ברוך הוא ולעמוד ולא ליפול עין בעין, פה אל פה אדבר בו בלעם, מה כתוב עליו בכל הנבואות שלו? נופל, כתוב נופל וגלו עיניים הוא לא יכול לעמוד, הוא נופל למה הוא נופל? כי הוא קשור להמלק איך הוא קשור להמלק? כי הוא ועוד 98 כללות זה המלק כן? בלעם, קלוס 98 זה המלק אבני סחר אומר שהודד את תומה והמלק הוא כפר אז גם על אותו גם על אותו קו בסדר? אז משה רבנו זו דרגה יותר גבוהה מנבואת כה שהיא משלימה את המעכה להמלק נבואת זה היא עוד יותר גבוהה, אתה פה עמוד עם הדי ומשה רבנו יכול לעמוד מול בלעם שהוא בעצם המלק, פלוס בלעם, פלוס 98 הוא בעצם המלק כי זה הכל כללה, כאילו שהוא אומר שצד יקחת כללות ולא נופל כבלעם שהוא מקור הכללה שצד יקחת כללות מיעטו את הקדושה של המלק ממנו והעמידו על בית זאת אומרת הצד יקחת כללות הם הורידו מהמלק את המילה שהוא היה מקור הכללה אז כל הכללות כאילו יצאו ממנו ואז נשאר בלעם שהוא בעצם המלק אחרי שהורידו מנו את הכללות אבל בעצם הוא אותו עיקרון מי שיכול לעמוד מולו זה משה רבנו, זאת אומרת יש פה את אותו עיקרון כמו שמי שנמצא על הגג אם יש לו מעקה, פלוס הקוטב הרחוב, אז הוא יכול לעמוד מול המלק, זאת אומרת הוא יכול לברר את הרע מהטוב, בלי בצורה הכי מדויקת ככה גם משה רבנו יכול לעמוד מול בלעם ולא ליפול אלא להישאר עומד ולא לקבל כביכול מהכללות האלה אלא לעמוד מול הכללות ובעצם רק להתברך מהן רק לעמוד ולעלות מהן לצד החיובי. טוב אנחנו נעצור פה אני חייב לצאת אז תנסו ככה לבד להשלים את הפאזל הזה שרוצה לקחת הדף, יש פה למטה גם קצת תיארות שמסבירות ככה חלק מהדברים אז בבקשה.