כן, צהריים טובים. ננסה בעזרת פסוק קשה לכאורה מקהלת ובעזרת פירושו של הרב קוק לפסוק הזה לנסות לקבל דרך נכונה שיכולה לעזור לנו בחיים, ובמיוחד בתקופה הזאת. כידוע, כל השנה עוסקים בזה, אבל בתקופת פרשות השובבים מעמיקים יותר במבט איך להתמודד נכון. הפסוק בקהלת אומר: "שמח בחור בילדותיך וייטבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך אלוהים במשפט." פסוק כזה, בצורה פשוטה, קשה מאוד. מה אומר לנו שלמה המלך? שמח בחור בילדותיך, לך עם דרכי לבך ומראה עיניך, מה שבא לך. אבל דע לך, יש בסוף לכל דבר מחיר. כל שבת יש מוצאי שבת ויהיה לזה תוצאות.
הבנת הפסוק בקהלת הגמרא במסכת שבת בדף ס"ג אומרת: עד כאן דברי יצר הרע, מכאן והלאה דברי יצר הטוב. כך אומר רב הונא. התחלתי לפני כן, אמר רב הונא מהי דכתיב? הביא את הפסוק ואז מסביר: עד כאן דברי יצר הרע, עד כי על כל אלה יביאך אלוהים במשפט זה יצר הרע אומר לך: לך, תזרום, תעשה, תחיה. ואז מגיע יצר הטוב ואומר: דע לך, על כל זה יהיה חשבון. ריש לקיש אמר: עד כאן דברי תורה, מכאן והלאה למעשים טובים. הדבר הזה צריך הבנה. הפסוק, אם מה שהגמרא מסבירה אותו, עד כאן דברי יצר הרע, מכאן והלאה דברי יצר הטוב. איך להבין את זה? מה החידוש בזה? ובכלל, מה כוונת הדברים?
פירוש הרב קוק הרב קוק מסביר: עוז החיים הגופניים, חדוות הנפש המתאמת עם שערת הרוח הצוהל לקראת כל חמדת לב בחיי הרוח ובחיי החומר, אינם מוכרחים להימצא באדם כדי שיהיה טבעו ואופיו שלם. הנטיות הטבעיות כשאין בעינן ובמילואן אינם מבחינות בקרבן בין טוב לרע, בין יושר לעוול, בין איסור להיתר. על כן צריכות הן למסר מוסרי של השכל ותורה הבא מחשבון ודעת המסמן את הנטיות על גבולה. אומר הרב: כל מה שכתוב כאן "שמח בחור בילדותיך וייטבך לבך והלך בדרכי לבך" זה דברים טובים. עוז החיים הגופניים, שערת הרוח הצוהל, נקראת כל דבר זה מוכרח להימצא באדם. אלה נטיות טבעיות שלא טוב לחבות אותן, לא טוב להתעלם מהן, לא טוב לדכא אותן. כמובן, צריך לכוון אותן לכיוון הנכון.
השפעת התורה והמשפט אין זה מצב הנעלה שבנפש האדם שיהיו נטיות החיים הטבעיות נטולות ממנו. נטיות החיים הטבעיות בכל שערת רוחן זה לא טוב שהן יהיו נטולות ממנו. אלא האדם צריך להיות מבונה על פי טבעו, חסון מלא הרגשות טבעיות בכל נטיותיהן. ואותו החיסרון שיש בהרגשות הללו שאין המשקל המוסרי קבוע בתוכן, הוא יכול לא לשקול אותן כמו שצריך ולהגיע לאזונים לא נכונים. זה צריך שישלים על פי הדרכה של חוכמה, על פי השפעת קדושה ומוסר השכל. טענותיו של היצר הרע צריכות להימצא בקרב הלב, ודברי היצר הטוב, יסוד הכוח השופט, צריכים להיות תמיד מתלווים מהם. ובתוך הנפש המלאה צריכים להיות מוארים דברי היצר הרע מצד יסודם הטבעי ודברי היצר הטוב מהירים להם את הדרך אשר בה ידרכו.
הבנת הגמרא והפסוק בעצם מה שאני מבין נכון, מה שאומר לנו הרב זה שמה שהגמרא מתכוונת ובעצם מה שהפסוק מתכוון לפי רב הונא זה פשוט לקרוא את הפסוק מסופו להתחלתו. יש דברים כאלה כמו שאנחנו יודעים בתנ"ך שבעצם הפסוק נכתב בצורה מסוימת אבל צריך להבין אותו מסופו לתחילתו. כלומר, בעצם אתה צריך ללכת עם נטיות ליבך, לשמוח בימי בחורותיך, ללכת בדרכי ליבך ובמראה עיניך בתנאי אחד: שלפני זה, לפני שאתה עושה את זה או תוך כדי שאתה עושה את זה, כל הזמן אתה יודע ודע כי על כל אלה יביאך אלוהים במשפט. יביאך אלוהים במשפט זה לא כמו שזה נראה כאילו תקשיב, בסוף הולך להיות איזה יום דין, אתה הולך לעמוד למעלה, הולכים לקרוא אותך על כל מה שעשית. זה משהו אחר לגמרי. זה משהו שאומר לך: תקשיב, תוך כדי החיים שלך תכוון במשפט נכון. בגלל שאתה יודע באמת שבסוף גם יש לזה דין, לכן מה שזה אמור לעשות לך זה שאתה כבר היום פה בתוך החיים שלך בעולם הזה, אתה חושב בצורה נכונה איך להפעיל את כל כוחות החיים הטבעיים האלה שהקדוש ברוך הוא נתן לך. אתה לא מדכא אותם, אתה גם לא נלחם בהם, אלא אתה קודם כל מתייחס אליהם כדבר טוב. אתה מתייחס אליהם כדבר נפלא שהקדוש ברוך הוא ככה ברא אותך, ככה ברא את העולם, וזה לא טעות.
כוחות החיים וההתמודדות לפעמים יש רגעים כאלה שבאמת כל כך קשה ההתמודדות עם כל מיני דברים של היצר, בעיקר של היצר הזה של הרעיות וכו', שיש רגעים כאלה שאני זוכר גם את עצמי קצת פונה לקדוש ברוך הוא בקצת חצי טענה, כאילו אומר לו: תקשיב, למה בראת אותנו כאלה? למה עשית את זה כל כך קשה? למה בראת אותנו עם כאלה עוצמות? עם כאלה כוחות שלפעמים אנחנו לא מצליחים לעמוד מולם מרוב שהם חזקים, מרוב שהם גדולים, לנטיות הטבעיות הללו. אז בדיוק בגלל זה באה קהלת להגיד לך: לא, אל תחשוב ככה בכלל. כל הנטיות האלה שנתנו לך הן לחתכילה, הן טובים, הן שערת הרוח, הן חמדת הלב. יש פה ביטויים נפלאים, שערת הרוח הצוהל. דברים שבלשון של הרב קוק זה כוחות מדהימים. רק מה? אתה צריך לעבוד עם הראש. זה צריך לעבוד עם המשפט, עם השכל, עם התורה שהיא נותנת הרבה כוחות כדי לדעת איך לכוון את זה בצורה נכונה. לפעמים בתקופה מסוימת אדם מרגיש שהוא צריך לעשות "ריסט" לעצמו. הוא מרגיש שהגזים בכיוון מסוים, כמו אכילה או דברים אחרים, והוא מחפש איזון מחדש. זה מצוין שאדם מכיר את עצמו ויודע מתי הוא נוטה מהאיזון ומאזן את עצמו. שלמה המלך אומר שצריך לדעת את האיזונים הנכונים, וכשאתה יודע אותם, אתה יכול לפעול בשמחה ובכוחות.
דעת שלמה המלך שלמה המלך לא אומר לשחרר לגמרי, אלא לדעת את האיזון. הוא לא מעודד עבירות, אלא מבקש לדעת את המשפט והאיזון. הדברים של הגמרא מוכרחים עם ההסבר של הרב קוק. כשאדם נותן לכוחות החיים שלו לזרום כמו שצריך ולא במלחמה עם הגוף, הכל קורה בצורה בריאה וטובה יותר. כל אחד צריך לדעת מהם המשכות שלו ואיך הוא מנהיג אותם. שאדם יודע את הכיוון ומוצא את הדרך לשליטה, הוא חי בצורה בריאה ושמחה. יש התמודדות עם השנים המורכבות, ואנחנו צריכים לתפוס את המשכות ולמשוך אותם. זה לא קל, אבל זה לא גורם לדיכוי פנימי. אנחנו חיים בריא את עצמנו ויודעים לפעול בצורה הנכונה והטובה בעזרת השם.
