ז׳ בסיון ה׳תשפ״ה

שיחה כללית | איך קונים את התורה לאחר שקיבלנו אותה? | הרב דוד גבריאלי

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיחה כללית | איך קונים את התורה לאחר שקיבלנו אותה? | הרב דוד גבריאלי
לימוד תורה דורש מאמץ והשקעה מתמדת, ללא קיצורי דרך להצלחה. יש להפנים את הלימוד כך שיהפוך לחלק מהותי מאיתנו, עם לב פתוח. חשוב להתרכז בלימוד ולהגביל הסחות דעת כדי להקדיש את כל הדעת לתורה.

תמלול השיעור

קיבלנו את התורה, וברוך השם יש הרבה דברים שרק אחרי שמקבלים אותם מתחילים לזכות בהם באמת. זאת אומרת, כשאתה מקבל מתנה או מכשיר, אתה צריך ללמוד איך להשתמש בו. כך גם התורה – צריך ללמוד איך להפוך את המתנה הזאת למשהו שהוא חלק מאיתנו ומשמעותי לנו. חשבתי לעיין בפרק "עניין תורה" שקראנו לפני שבועות במסכת אבות, שהתורה נקנית ב-48 דברים. כאן נתנו לנו את הדרך ואת המתכון איך קונים תורה. נעיין קצת בפרק עניין מה שנספיק היום, ואולי עוד פעם בעזרת השם.

לימוד תורה והשקעה דבר ראשון הוא התלמוד. תלמוד נשמע לפעמים מיותר, אבל חז"ל אומרים שבשביל לזכות בתורה צריך ללמוד הרבה. יש כאלה שמצליחים במבחנים בלי להתאמץ, אבל בלימוד תורה זה לא כך. אם לא מתאמצים ולא משקיעים, זה פשוט לא ילך. לפעמים תלמידים חושבים שהם ניסו ולא הצליחו, ואני אומר להם: אם אתה חושב לעזוב, אל תחשוב שניסית. אם לא ניסית באמת, אולי בעתיד תצליח. כשחז"ל אומרים דבר ראשון זה לתלמוד, הם מדגישים את החשיבות של לימוד מתמיד. זה הבסיס, ואם לא מתאמצים ולומדים, שום דבר לא יקרה. אין קיצורי דרך, צריך לעבוד ולהשקיע.

שמיעת האוזן והבנת הלב הדבר השני הוא שמיעת האוזן. זה לא רק לשמוע טכנית, אלא לפתוח את הלב ולקבל את המסרים. אם הלב לא פתוח, שום דבר לא יקרה. גם אם נלמד, זה לא יגרום לשינוי משמעותי אם לא נרצה באמת לקבל את התורה. לאחר מכן, חצת חיים – הדיבור מוציא את המחשבה מהכוח אל הפועל. התורה היא דבר חי, ולכן צריך לדבר ולשתף. גם כשאדם לומד לבד, הדיבור חשוב כדי להוציא את הדברים מהכוח אל הפועל.

בינת הלב והפנמה בינת הלב היא ההבנה האמיתית של הדברים. זה לא רק הבנה שכלית, אלא הבנה שמגיעה ללב. הלב הוא כוח החיים של האדם, וכשהלב מבין, זה סימן שהבנתי באמת. זה לא רק הבנה חיצונית, אלא הזדהות והתנמה עם הדברים. יש גם את המושג "מתיישב ליבו בתלמודו", שזה המשך של בינת הלב. הלב מתיישב, אני מבין את זה טוב, ואני מתחיל להרגיש את המשמעות של הדברים. אני שואל ומשיב, שומע ומוסיף, וזה סימן להפנמה ולחיבור אמיתי.

יישוב הדעת ומיעוטים יישוב הדעת הוא היכולת להתרכז בלימוד. בישיבה יש את התנאים לכך, אבל גם שם לא תמיד מצליחים. צריך להיות מרוכז ולהקדיש את כל הדעת ללימוד. יש גם רשימה של מיעוטים: מיעוט סחורה, מיעוט דרך ארץ, מיעוט תענוג, מיעוט שינה, מיעוט שיחה ומיעוט צחוק. לא כתוב שלא צריך בכלל, אלא במיעוט. התורה היא תורת חיים, אבל כדי לקנות תורה צריך לוותר על חלק מהתענוגות וההנאות. אי אפשר גם לישון הרבה וגם להיות תלמיד חכם. צריך למצוא את האיזון הנכון. מה הכוונה? לפעמים יש תחושה שאין זמן, הזמן הולך לאיבוד במיעוט שיחה. פעם לא הבנתי איך אפשר להגיד לבחורי ישיבה במיעוט שיחה, איזה שיחה יכולה להיות בישיבה? אבל היום זה כבר לא קשה, כי היום אתם עושים את זה בטלפון. זה טוב, זה שיחה, זה גם לישון. למה שיחה נקראת שיחה? כי יש בה מיעוט שיחה.

מיעוט שיחה בישיבה מיעוט שיחה יש לו את הצד הפשוט – לעזוב חיים כמה? 50 מתוך 120. עכשיו בין הזמנים, תעשה קצת שיחה, אבל כשאתה בלימוד, תהיה על זה לגמרי. גם הבחינה הזאת של שיחה, כשאין ריכוז ויש כל הזמן תנועה ושיחה, אי אפשר לקנות פה. צריך ריכוז, ריכוז מעט. במיעוט שיחה אפשר קצת פה ושם, אבל אם כן, שיחה זה נחמד. יש שיחות חדשות לגמרי, אבל זה מישור דברים.

החשיבות של ריכוז בלימוד אפשר לדבר גם בחברותא, להתחיל ללמוד, אבל אחרי שאתה מתחיל לדבר עם חברותא, פתאום מוצאים את עצמם שמתוך השעה וחצי דיברו על הדברים הכי חשובים בעולם. בסוף מסתכלים אחורה ורואים שזה לא הלך כי אתה מדבר, אתה לא לומד, אתה לא מרוכז, אז זה לא תתקדם. יש דברים שצריך לשים לב אליהם, שבאמת חברים אחרי מאמץ בבית המדרש מגיעים הביתה, לחדר, מדברים. זו שיחה שמותר שהיא טובה, שהיא סוג של חיבור בין האנשים.

החשיבות של מיקוד בלימוד אבל אם כל היום חושבים מה עם האוכל ומה עם זה, ובוא נדבר פה ובוא נדבר עם חבר שם, זה לא רק מבזבז זמן, אלא גם הראש לא מונח במטרה המרכזית. בסופו של דבר, כל הסיפור של הישיבה, כל ההגעה של כל אדם לישיבה, בסוף היא הגיעה למקום הזה. ולכן באמת יש פה מפליץ לכל אחד אולי גם מצלנו עוד קצת לעשות את זה. אבל בסוף זה גם מאוד אישי.

הדרך להצלחה בלימוד לכן נאה לי שמשקיעים עם כל אחד, ואני רוצה לראות איך קונים את הדבר הזה באמת. להתיישב על המשנה הזאת, להסתכל קצת במפרשים. יש מפרשים על מסכת ברכות שבאמת אפשר לקבל כלים, לקבל דרך לסלול את הדרך להצלחה בלימוד ולהפוך את התורה הגדולה והמשמעותית מאוד שקיבלנו למשהו שהוא ממש חלק מאיתנו. ביישוב הדעת שיש בישיבה לומדים איך ללמוד ואיך להיכנס ללימוד, ואחר כך בחיים בכל מקום שאתה נמצא, גם אם אין לך את הדברים של הישיבה, כיוון שקנית את התורה חזק, את היכולת הזאת, אז גם בזמן קצר ביום שיש לך, אתה יכול להיות מרוכז בו ולהצליח את הדעת מדברים אחרים ולהצליח באמת בלימוד בצורה מאוד משמעותית. אבל זה בעיקר קורה אחרי שבאמת עשו את זה במקום שבו יש לנו את כל הנחת ואת כל יישוב הדעת ושאר יישובי הנפש, כדי שבעזרת השם נצליח ויתיישב ליבנו בתלמודינו לטובה ולברכה.

שיעורים מאותו נושא

הרב קוק השפיע על הציונות הדתית עם גישה המשלבת תורה ומציאות, והסביר תהליכים היסטוריים כתהליכים רוחניים. הוא הדגיש את החשיבות של חיבור בין רוח ומעשה, במיוחד בבניית הארץ לאחר הגלות. כתיבתו בארץ הייתה בהירה יותר, והוא ראה בלימוד תורתו כלי להבנת המציאות הנוכחית.
המשנה בפרקי אבות מדגישה את החשיבות של דרישת שלום כהכרה בחלקנו במערכת חברתית משותפת. היא מציעה להיות זנב לאריות ולא ראש לשואלים, בהתאם למצב ולשלב בחיים, כדי למצוא את המקום הנכון במערכת. שתי ההדרכות משקפות את הצורך בהבנה ותפקוד נכון בתוך החברה.
הקושי להתחבר לאבלות על חורבן בית המקדש נובע מהשפע המודרני והצורך בחיבור עמוק לחסרון לאומי וקוסמופוליטי. החורבן השפיע על העולם כולו, כולל התפתחות הפילוסופיה היוונית והנצרות, ושינה את הקשר עם האלוהות. יום כיפור מדגיש את הקדושה שאבדה, והצורך בתפילות ותיקונים כדי לחזק את הקשר עם הקדושה ולהזכיר את הצורך בבניית המקדש.
חודש תמוז מזוהה עם חוש הראייה, והמרגלים שפגמו בו ראו את ארץ ישראל בצורה שלילית. התיקון הוא להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית וחיובית, תוך שמירה על קדושת העיניים. תמוז נחשב לחודש של דין, והמעבר לאב מסמן תחילת הרחמים לקראת אלול.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים