כן, חרץ. הוריים טובים. אנחנו עסוקים בימים האלה, כי שמם כן הם, עשרת ימי תשובה. עניינם באמת לעסוק, לעמול, לחשוב, להתקדם, לא להישאר במקום. ודאי בתקופה שלנו נראה שהאחריות על הדבר הזה היא כפל כפליים. זה כבר לא רק משהו במובן האישי שכל אחד דואג לעצמו, צריך לדאוג לעצמו, לחשוב על החיים שלו, על המשמעות של החיים שלו, אלא זה כמובן משהו הרבה יותר כללי, משהו לאומי, תוך ההבנה הפשוטה שיש לנו ערבות הדדית גם מבחינה רוחנית. כל אחד שעושה איזה שהוא חשבון נפש ומצליח לתקן משהו ולעלות במשהו, אז הוא בוודאי מזכה בזה גם את הכלל וגורם להשגחה טובה יותר על עם ישראל. לכן חשבתי שיש מקום לעיון קצר במסגרת הזמן שיש לנו פה לתפילה שאנחנו מתפללים כל יום שלוש פעמים ביום. לפעמים התפילה מרוב שהיא מורגלת ויומיומית, זה גורם לנו כבר קצת לפות לעיין בה ולהרגיש ולחשוב או לחשוב ולהרגיש על מה אנחנו מתפללים, מה אנחנו חושבים, מה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים את המילים האלה של התפילה שקשורה לתשובה: "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה". אז יש פה כמה הערות שצריך לשים לב אליהן.
תשובה שלמה דבר ראשון, התפילה היא לכאורה על תשובה, אבל ההתחלה שלה לא עוסקת בתשובה לכאורה לא בצורה ישירה על תשובה: "השיבנו אבינו לתורתך, קרבנו לעבודתך ואז החזירנו בתשובה". דבר שני, מה זה תשובה שלמה? דבר מעניין הוא שמופיע בעוד שתי ברכות: יש להם גאולה שלמה, רפואה שלמה. אבל מה זה תשובה שלמה? יש תשובה חלקית ויש תשובה שלמה. אז על מה בדיוק צריך להתכוון? מה בציור צריך לחשוב כשהם מבקשים תשובה שלמה? הדבר השלישי שהוא מיוחד מאוד לברכה הזאת זה הסיום שלה: "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה". וכי ה' לא רוצה ברפואה? הוא לא רוצה בהשבת המשפט? מה זאת אומרת "הרוצה בתשובה"? כל ברכה הייתה יכולה להיגמר בצורה הזאת של הרוצה, דווקא פה זו ברכה יחידה שהסיום שלה הוא "הרוצה בתשובה". אז נראה שיש פה באמת אולי כמה נקודות שיכולות ככה באמת להעיר את העיניים ולחזק אותנו בכוונה של הברכה הזאת.
התורה והעבודה כדרך לתשובה אז באמת מבחינת החלק הראשון, בצורה הכי פשוטה אנחנו מבינים שכנראה בשביל להגיע לתשובה, ובוודאי בשביל להגיע לתשובה שלמה, שתכף נראה אולי למה הכוונה, יש צורך בשני הדברים הקודמים: "השיבנו אבינו לתורתך". כלומר, הבנה פשוטה היא שהתורה היא חלק מאיתנו, היא חלק בלתי נפרד מאיתנו. כל אחד מאיתנו במעי אמו למד את כל התורה כולה. התורה היא אחוזה בנשמתנו, לכן אנחנו רק צריכים לבקש מאבינו שבשמיים, שהוא אבא שלנו, שיעזור לנו לחזור למה שאנחנו מחוברים אליו, שזה התורה. וזה הדבר שכנראה ייתן לנו הרבה כוח כדי לחזור בתשובה ובתשובה שלמה. כלומר, תורה ותכף נראה גם עבודה: "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך". פה לא כתוב השיבנו, כי עבודתך זה או תפילה או קיום מצוות. זה לא משהו מוטבע כל כך כמו התורה, שהיא רק צריך לשוב אליה, אלא להתקרב. זה יותר חיי שעה, זה יותר של המציאות ההווית, המציאותית. על כל פנים, התורה והעבודה הם חלק מהתהליך של התשובה.
תשובה מהיראה ומהאהבה החלק השני, כמו שאמרנו, זה בקשה: "החזירנו בתשובה שלמה לפניך". והתשובה שלמה היא באמת מאוד מעניינת. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים תשובה שלמה? אז נראה שיש בדבר הזה כמה בחינות. בחינה ראשונה היא שבאמת יש תשובה מהיראה ויש תשובה מהאהבה. כלומר, אנחנו יודעים את זה. ותשובה מהיראה יא לא תשובה שלמה, היא באמת מוגדרת כתשובה חלקית. אז דונות שמה נהפכים לשגגות. התוצאה של זה בסופו של דבר היא לא באמת חיבור פנימי ועמוק ושינוי מלא בתפיסת העולם והחיים. כמו שהרב קוק מעריך על זה הרבה באורות התשובה, מה זה תשובה עליונה, מה זה תשובה באמת מהאהבה, שהיא באמת מגיעה מהמקום הפנימי, מתפיסת החיים הנכונה. וגם אחריה בדרך כלל יש כבר פחות ירידות, כי זה לא מגיע מדברים יחסית חיצוניים של פחד מעונש, של יראה כזאת או אחרת, אלא זה מגיע באמת מתפיסה שלמה של אמיתית של החיים. ולכן הדבר הראשון הוא לבקש שהתשובה שלנו באמת תהיה תשובה שלמה ולא תשובה חלקית, כי בסוף אנחנו חותרים לשם. ולא תמיד זה קל להגיע לתשובה שלמה, כי באמת היא דורשת באמת התבוננות יותר עמוקה והיא דורשת באמת מהלך פנימי הרבה יותר משמעותי. בסוף הוא הרבה יותר נכון, הוא יותר שלם וגם התחושה בו היא הרבה יותר טובה. אבל זה בהחלט דבר שצריך להתפלל עליו, זה לא דבר שקורה בצורה פשוטה, בצורה אוטומטית. כל אחד יש לו את העבודה שהוא צריך לעשות, אבל יש כל מיני חלקים בעם ישראל. יש כאלה שהתפילה עליהם היא שעסקו בכלל לתורה, כי הם אולי פועלים המון לטובת עם ישראל. יש חיילים שנלחמים היום ועושים המון דברים, ובאמת מסירות עצומה. למשל, ראיתי ביום שישי האחרון את אלוף פיקוד דרום שלא יצא הביתה משמחת תורה. בוא נראה אותנו, מישהו שיבוא ויגיד: "יאללה רב, תסדר לי פה חדר, אחי, תסדר לי פה איזה אוכל, אני לא יוצא הביתה כי יש מלחמה." תחשבו על זה, אדם לא יצא הביתה. אז נכון, הוא אלוף פיקוד דרום, אז מה? ואנחנו אלוף פיקוד הדרום בתורה. כל אחד יש לו אחריות על משהו. אז לפחות שלא נצא הביתה בזמנים שאנחנו לא צריכים לצאת הביתה. יש בין הזמנים, ואתה מה? נשאר פה לבד? בסדר, אני יוצא הביתה, אבל בזמנים שאנחנו בישיבה שלא נצא מהבית מדרש.
מסירות נפש בתפילה אנשים מוסרים את הנפש בצורה מדהימה. כל אחד מכיר גם מסביבתו, סבב שני, שלישי, רביעי של מילואים. כל אחד רואה במשפחה שלו, משרד מילדים קטנים, נשים בהיריון, הכל הולכים מוסרים את הנפש. זה גם אנשים לא דתיים, אבל כואב לנו עליהם שחבל שזה לא מחובר אצלם גם לתורה. אז אנחנו מתפללים עליהם, מתכוונים על זה על עצמנו. אנחנו מתכוונים על עצמנו מה שאנחנו צריכים לתקן, על אחינו רוב הזין אנחנו מתפללים שהשם יאיר את דרכם ויחזיר אותם בתשובה שלמה. והם גם כן יזכו להרגיש את השותפות המעשית עם עם ישראל, לא רק דברים אולי רוחניים. אולי הם לומדים מתפללים, מקווה שהם גם כן לא יוצאים הביתה ומוסרים את הנפש בתפילה. וזה לא מספיק, צריך אנשים שנלחמים אז מתפללים עליהם, אבל הכל בלשון רבים. כל אחד על עצמו בתוך הכלל. אבל מה מתפללם? שנזכה לתשובה שלמה, כלומר שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו לתקן את הדברים שכרגע עוד אין לנו כוח. הוא אומר: "מה אני יודע שזה נכון, צריך באמת להיות בבית מדרש כל היום, בטח בשעת מלחמה, אבל קשה לי, אין לי כוח, מה אני אעשה? לא יודע, זה לא עושה לי את זה, אין לי את הדרייב הזה לבוא עוד פעם, עוד יום לבוא ולהתיישב וללמוד ולהתאמץ." בסדר, אתה רוצה את זה נכון? אתה רוצה את זה? כן, בטח אני רוצה את זה, הייתי שמח אם היה לי את זה.
המאמץ והבקשה לתשובה אז בבקשה, הנה יש לך כל יום שלוש פעמים ביום: "שיבנו את תורתיך וקרבנו לעבודתך." זה התפילה. צריך גם להתפלל על זה שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו גם לתפילה. צריך גם להתאמץ על זה, כל דבר צריך להתאמץ, שום דבר לא בא לבד. אבל אם אנחנו מתחילים את העבודה מלמטה, פיתחו לי פתח, מתאמצים קצת אבל לא יכולים את הכל, מבקשים מהקדוש ברוך הוא. והרב קוק חוזר על זה פה כמה פעמים ואומר שהקדוש ברוך הוא ישלים את הדברים. קרא לכם מקום שהוא כתב את זה ממש בצורה מפורשת את העניין הזה: "ביותו עסוק באמת לתקן את מעשיו על החלק שהוא יכול, הדבר מובטח שאז יעזרו מהשמיים גם כן על תקנת העבר." או בפסקה נוספת: "ואין ספק שמתוך ההשלמה בכל מה שאין לו מניעות יזכה ירושלם יתברך לתקן בכי טוב גם את כל הדברים שיש לו עליהם מניעות שאי אפשר לא לנצחן." כלומר, אנחנו עושים את שלנו, הקדוש ברוך הוא רואה את המאמץ שאנחנו עושים על החלק שאנחנו כן יכולים, והוא רואה את הרצון, את ההשתוקקות לתקן את הכל, להצליח יותר. כי הוא רואה אותנו מתפללים שלוש פעמים ביום בכוונה גדולה, בכאב גדול: "חזירינו בתשובה שלמה, לא חלקית, תזכה אותנו שזה יהיה מאה אחוז, שזה יהיה לגמרי." אז הוא רואה את ההתחלה שלנו ואת הבקשה שלנו, אז הוא עוזר. אבל הוא לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו. לכן מי שלא יתפלל על זה לא יכול לחכות ולצפות שיום אחד פתאום זה יקרה ככה. הזמן יעשה את שלו? לא חברים, הזמן לבד לא עושה את שלו.
הרוצה בתשובה אולי אתה גדל בגיל, אולי אתה גדל אם אתה עוד בגיל של הגובה אתה גם גדל בגובה, אבל הזמן לא עושה את שלו בלי שאנחנו עוזרים לו. ולכן אנחנו פה מתחננים ומבקשים: תעזור לנו לחזור בתשובה שלמה. והחלק האחרון גם הוא חשוב ואיתו נסיים: "ברוך אתה השם הרוצה בתשובה." בעצם מה שכתוב פה זה את כל אורות התשובה, וחצי מאורות התשובה נמצאים במילים האלה: "הרוצה בתשובה." תשובה נתפסת כידוע בספרים, ספרי היראה והמוסר הרגילים לפני הרב קוק, כמשהו סוג של בדיעבד. זאת אומרת, אדם חטא וחוזר בתשובה. אבל האמת, כמו שהרב קוק ככה באמת גילה לנו, כמובן מתוך חז"ל וכולי, תוך הספרים הפנימיים, שהאמת תשובה היא משהו שהקדוש ברוך הוא ברא לפני העולם. "הרוצה בתשובה" אומר שהקדוש ברוך הוא רוצה כל המן, הוא רוצה שהעולם יהיה בתהליך של תיקון. זה לא אם זה משהו בדיעבד. אי אפשר להגיד "הרוצה ברפואה," למה? לא טוב להגיד "הרוצה ברפואה" כי זה לא נכון. הקדוש ברוך הוא רוצה שמראש כולם יהיו בריאים. אז אם אתה אומר "הרוצה ברפואה," זאת אומרת שאתה אומר הוא רוצה שיהיו חולים ואז הוא רוצה שיהיו בריאים. אבל הוא לא רוצה שיהיו חולים. "הרוצה בבניין ירושלים," הוא לא רוצה שירושלים תחוו בכלל. אז מה זה לכתוב "הרוצה בבניין ירושלים"? לא רוצה בבניין ירושלים, רוצה. אבל בתשובה, תשובה זה לא שהוא יש חייט ואז "הרוצה בתשובה," אז כאילו הוא רוצה בחייט כדי שתהיה תשובה. לא, הוא רוצה בתשובה, זה שהקדוש ברוך הוא ברא ככה את העולם, מיסדו, ויש כל הזמן מנוע אלוקי שדוחף נשמה נשמה עולמית וגם נשמה פרטית אצל כל אחד מאיתנו שהיא דוחפת אותנו קדימה. וזה חיזוק מאוד מאוד גדול, לא סתם מסיימים עם זה. כנראה אני רוצה להציע שלא סתם חז"ל סיימו עם זה את הברכה הזאת, כי זה חיזוק מאוד מאוד גדול. בעצם חז"ל אומרים לך: תקשיב, אתה לא צריך להמציא משהו חדש. התשובה היא דבר שנמצא בעולם, נמצא בשורש העולם, נמצא בך. כי זה לא רק איזה משהו, איזה מנגנון כנגד משהו. לא רק תמצא את האמת הפנימית שלך, תראה שאתה כזה, שכל העולם הוא כזה. הקדוש ברוך הוא רוצה בדבר הזה שהוא יניע את העולם קדימה. וכמו שהרב קוק מבהר הרבה שכל התפתחות שיש בעולם בכל תחום, גם בתחומים המעשיים, כל מחזור שמישהו משקיע בו הוא מתקן את העולם, הוא עושה תשובה. למה? כי הוא עושה העולם יותר בריא, יותר טוב, יותר נקי. כל זה חלק מהתשובה בכל תחום שהוא מקדם את העולם משהו בתחום של בכל תחום יש תשובה טבעית, גופנית, נפשית, מוסרית, רוחנית, וכמובן עד הדברים הכי גבוהים ועליונים של קרבת השם, של תורה, של מצוות, של התקדמות רוחנית נבואית ועיוה מאוד. אבל זה מתחיל מהדברים הכי פשוטים היום יומיים. הקדוש ברוך הוא רוצה בתשובה ולכן זה חיזוק מאוד מאוד גדול מבחינתנו שאנחנו לא צריכים להמציא את זה גלגל, לא צריכים לחפש איזשהו כוח חיצוני שלא נמצא בנו, אלא זה נמצא בנו. ולכן אנחנו רק צריכים לגלות את זה שזה נמצא בתוכנו. וכיוון שכך, אז אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא וגם מבקשים במילים האלה "הרוצה בתשובה." גם מודים על זה שהוא ברא את זה ככה, גם מבקשים שבאמת הוא יעזור לנו בתהליך. הוא רוצה, הוא רוצה בתהליך הזה, ולכן שזה יתחבר לבקשה שלנו לחזור בתשובה שלמה על החלק שאנחנו נתחיל והוא יסייע בעדינו, ושהתשובה לא תהיה תשובה חלקית אלא תהיה תשובה מלאה וטובה. ולא רק עלינו לבד, אלא זה יהיה שלמה מבחינה הזאת שזה יהיה גם לכלל ישראל, לכלל העולם. ובעזרת השם שנזכה בקרוב ממש לתשובה שלמה כללית ונזכיר לכולם שאנחנו היום חמש וחצי נפגשים פ בבית מדרש לערב של לימוד.
