ולהעביר שיחת מוסר והאמת שאני לא, איך אמר דוד המלך כשהוא לבש את העמדים של שאול להילחם בגוליית? הוא אומר, לא ניסיתי באלה. אני לא זוכר שעברתי פה שיחת מוסר אז אני לא בטוח שזה יהיה מוסר, אבל בגלל שזה לפני חנוכה אז זה יהיה שיחה לחנוכה עם נופך מוסרי. בסדר? טוב, אז אני רוצה לדבר על ערך לימוד תורה. זה מאוד מוזר לדבר בישיבה על ערך לימוד תורה כי זה כאילו, זה מה שעושים פה, לא? אבל איך זה קשור לחנוכה? אז יש וורט חסידי או לא חסידי, לא יודע וורט, יש איזה וורט ידוע שאוהבים להגיד ככה. כולם מכירים את הגמרא במסכת שבת שאתם עכשיו עוסקים בבוקר ויש שם את המשפט "מאי חנוכה?" תנו רבנן וכו' וכו'. אז הוורט החסידי אומר "מאי חנוכה?" תנו רבנן יפה רון. זאת אומרת, מה מורתו של חנוכה? שמי חנוכה התחילו רבנן להיות תנו לשנות, תנו רבנן. כלומר, תקופת החכמים, התנאים, אפשר לקשר אותה ולהגיד שהיא מתחילה מחנוכה מבחינה היסטורית.
תחילת תקופת החכמים אז אנחנו, כי כולם מכירים את מסכת הוורט. מסכת הוורט היא מסכת מאוד חשובה מבחינה היסטורית כי היא מספרת לנו על שילול את התור לפחות ההתחלה של מסכת הוורט. ממש אתה רואה דור אחרי דור. שמעון הצדיק היה משרי כנסת הגדולה. אז קודם כל את כנסת הגדולה. כנסת הגדולה זה חכמים של ימי ראשית שיבת ציון. מי הם? אנחנו לא יודעים בדיוק. יש כל מיני שמות, משהו קצת ערפל. אחר כך מגיע האחרון אנשי כנסת הגדולה, קוראים לו שמעון הצדיק. ששמעון הצדיק מסופר לנו בגמרא באגדה המפורסמת מסכת יומא שהוא נפגש עם אלכסנדר מוקדון. טוב, אז ברור שהחוקרים שואלים איזה שמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון וכמה שמעון היו. זה נושא מסובך היסטורית, אבל מספיק לנו שיש איזושהי השקה מסוימת בין החכם הראשון של המנה, שמעון הצדיק, זה החכם הראשון של המשנה הכי קדום. יש השקה מסוימת בעינו לבין אלכסנדר מוקדון שהוא בעצם אפשר להגיד היווני הראשון שהציץ על פני ארץ ישראל. אבל עברו עוד עשרות שנים עד שהגענו ליוונים הראשיים של גזירות השמד.
תקופת הזוגות ומרד החשמונאים בימי גזירות השמד אנחנו נמצאים כנראה באמצע תקופת הזוגות. ואתם יודעים יש לנו חמש או שש זוגות: יוסי בן יועזר, יוסי בן יוחנן, יהושע בן פרחיה, נתאי הארבלי, יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי. אנחנו יודעים שבאמצע ימי הזוגות מתרחש מרד החשמונאים. אנחנו יודעים היטב ששמעון בן שטח נמצא חמש דקות אחרי מרד החשמונאים, כי הרי שמעון בן שטח הוא אחיה של שלומציון המלכה, אשתו של אלכסנדר ינאי, שהוא נכד החשמונאים והיא הייתה אישה טובה. אז כל מה שאמרתי לכם עכשיו רק מנטי להגיד שתחילת תקופת החכמים מתחילה בימי חנכה וזה בעצם מעורר שאלה עצומה. וכי מה זה תחילת תקופת החכמים, תחילת תקופת התנאים? מהי חנוכה דה תנו רבנן? וכי לפני תקופת החכמים לא היה לימוד תורה? רק אז תנו רבנן? לא היו רבנן שתנו, שלשנו, שלימדו, שלמדו לפני שמעון הצדיק, לפני כנסת הגדולה? התשובה היא שיש פה משהו מאוד מסתרה.
לימוד תורה בתקופת המקרא כלומר, אם נלך אחורה לימי בית ראשון, אם נלך אחורה לימי המקרא מה שנקרא, כלומר החל מתן תורה להמשך בימי השופטים ובימי בית ראשון, אנחנו לא מוצאים את המושג של ישיבה. לא מוצאים את המושג של לימוד תורה. יש בה אגדה הרבה ואת יעקב שלח לפניו לאורות לפניו את יעקב שלח לאורות לפניו גושנה. הישיבה הראשונה שכתובה עליה בתורה זה ישיבת גושן במצרים, אבל זה בהגדה לא כתוב מפורש וקשה מאוד. אנחנו לא כל כך מוצאים במקרא חכמים שעוסקים בתורה. כמובן שאתה יכול להגיד שהיה ולא דיברו על זה, זו תשובה לגיטימית. אני לא יכול להגיד לא כי לא ראינו אינה ראיה. אבל מה שאנחנו כן רואים זה דברים אחרים. אנחנו רואים נביאים. ואם אנחנו ניסינו לראות האם יש בתי מדרש של הנביאים, כן, אז אני הולך לדוד המלך שבורח משאול. היה לו בורח לניות ושמה הוא בא לבית המדרש של שמואל. שמה כשאתה נכנס לבית המדרש אתה תוך כמה דקות מתנבא וגם שאול רודף וגם שאול מגיע וגם שאול מתנבא. ואחר כך אני ממשיך והולך ורואה את בני הנביאים עם אליהו ואחר כך את בני הנביאים עם אלישע. זה מזכיר לישיבה, אבל זה לא ישיבה. הייתם רוצים להיות בישיבה של אלישע? הולכים ממקום למקום בארץ, יושבים על הירדן, מנסים להקים מצריף, נופל איזה חתיכת עץ, אלישע מציף אותו. יש שם דברים מעניינים, זה לא בדיוק שיושבים בתוך ארבע קירות, יש כמה קירות שיש פה ומוקפים בספרים ולומדים אותם. מה היה שם? הדבר המעניין הוא שבאמת בתורה מופיע לימוד תורה בתורה, אבל לימוד תורה של התורה מופיע בצורה מאוד מאוד כאילו משפחתית, משהו מאוד מאוד לא ישיבות. כתוב ושיננתם לבניך. יום יבוא ויגידו לנו בניך אלו תלמידיך, כלומר אתם הבנים של הרב גבריאלי, אבל באורגינליים הרב גבריאלי היה חי במהבית הראשון, זה לא היה מבין שיננתם לבניך לאברהם ואישי. אחר כך באו ואמרו לו בניך זה נועם, זה נתן. זאת אומרת יש כאן משהו שקרה פה שאפשר לראות את זה.
הקמת הישיבות בתקופת בית שני אנשי הכנסת הגדולה כתוב הם אמרו שלושה דברים: מה הם אמרו? היו מתונים בדין. מה זה היו מתונים בדין? בדין בדרך כלל אנחנו פרשים בית המשפט, אבל המילה דין בחז"ל פירושה לדרוש את התורה. כן, הלודינו זה כלווה חומר. היו מתונים בדין פירושו תאיינו בתורה, תאיינו בתורה בעומק, והעמידו תלמידים הרבה. ואז על ידי כך תוכלו לעשות סייג לתורה. סייג לתורה זה לא מלא מלא איסורים נוספים על התורה, אין עניין כזה, אלא תוכלו להמשיך סייג זה גדר. תוכלו להמשיך את התורה שהיא תשמר, שהיא תמשיך להיות גם במציאויות אחרות. כלומר, אנחנו כבר שומעים מהנשי הכנסת הגדולה שהם מקימים ישיבה, העמידו תלמידים הרבה, זה חידוש. ומכל הדברים האלה אני יכול להבין לכם סתם כל מיני דברים. למשל, למדתם פעם את ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי? אם לא למדתם זה הספר המובחר. שמה שרבי יהודה הלוי מתאר את עשי החסיד, החסיד הזה הוא מתפלל, הוא עובד בשדה, הוא שומר כל מיני מצוות. דבר אחד הוא לא עושה שם, הוא לא לומד תורה. פשוט מדהים, הוא נורא עסוק בתפילה. אז אני רוצה עכשיו לפרש פירוש מסוים. יש גם עוד מה להגיד על זה שרבי יהודה הלוי מתאר את החסיד של בית ראשון שלא היה כך מושג של לימוד תורה כמו שאנחנו מכירים אותו. אבל למה לא היה? מה בדיוק קורה פה? אז ההסבר הפשוט ביותר הוא שזה ההסבר הפשוט הוא שהתורה בבית ראשון בימי המקרא עד סילוק הנבואה התורה ידיין מתהווה. התורה מתחילה מההתגלות של הקדוש ברוך הוא לאברהם. אמנם משה רבנו מספרנו על זה, אבל בעצם משה רבנו מספר לנו על ההתגלויות של השם אל האבות, אפילו לפני כן אל אדם הראשון ואל נוח ואל האבות. ואחר כך התורה ממשיכה בעצם היא ממשיכה גם בירושלים וגם גם אצל שמואל. התורה ממשיכה הנבואה בעצם הקדוש ברוך הוא סוג של ממשיך לתת את התורה כל ימי הבית הראשון. וסימנך יש קודש הקודשים, יש ארון הברית בקודש הקודשים ויש שני קרובים בקודש הקודשים וכתוב בסוף פרשת חנוכת הנשיאים שהכל מדבר מבין שני הקרובים. זאת אומרת הנבואה בעצם לא פוסקת.
המעבר לתורה שבעל פה ובשעה שהקדוש ברוך הוא מדבר הס כל בשר עם ישראל רק שומע את הנבואה ועוד לא עושה עם זה משהו. וקודם מה המקרא הם בחינה של איזשהו אור אחד, תקופה אחת. ואז נחרב בית ראשון ומשתנים הדברים בעולם לא במכה אחת, אבל באיזשהו מין תהליך גלות בבל, גלות בבל, ישיבת ציון כל התהליכים ובעצם הנבואה פוסקת במקביל להפסקת הנבואה. בכתבי אמצע הדוקא קוהם מלובלין יש הרבה עיסוק בזה ולא רק אצלו שבמקביל לנבואה שהיא בעצם חוכמה שבאה מלמעלה מהשמיים אתם צריכים לחיות את הנבואה שהריבונו של עולם מקור החיים באמת ממשיך לתת את עצמו ואנחנו לא בדיוק יודעים איך הייתה הנבואה איך זה בדיוק היה אבל זאת נבואה. אבל במקביל גם בקרב אומות העולם יש כל מיני תופעות שהיום אנחנו קוראים להם מיסטיות. התורה מזהירה מאוד מפני הנחש והכסם והכישוב וגם אנחנו מוצאים את בלעם. זאת אומרת יש כל מיני תופעות כאלה שהן הקליפות והשיגים של הנבואה שנמצאים בעולם. ואז פתאום הקב' ברוך הוא מה שנקרא בלשון הצבאית הדממה. שמעתם את המושג הזה פעם? זה לא נמצא זה יותר נמצא בבסיסים אורפאיים הדממה זה שהעסק שובץ. פתאום הקב' ברוך הוא מסובב את את הקול שלו לכדי שכל שקט. באותו רגע אז פוסקת הנבואה והרבה דברים שקשורים לזה. וגם למשל פתאום התחילה להתפתח בעולם חוכמה אנושית מה שאנחנו קוראים חוכמת יוון. היוונים האלה מאיפה הם באים? הם באים מהמערב. השורש של המושג תרבות המערב שהוא מושג שחוק בלשוננו שאנחנו לא בדיוק יודעים למה מתכוונים יש כל מיני דברים שכלולים בו אבל בעצם זה מושג מאוד יפה כי ההתחלה עם כל ההתחלות ערס המדע, ערס הפילוסופיה התינוק כשזה היה תיוק עדיין זה התחיל ביוון זה הרבה לפני זה ממש כאילו כאילו שם סיבור האוזן. יש איזשהו מסורת מסתורית שירמיהו הנביא פגש את שון הפילוסופים סוקרטס. ירמיהו הנביא שחי בשלי הנבואה ירמיהו הנביא שהוא הנביא שמנבא על סיום הנבואה הוא נפגש במצרים ככה כתוב בספר נשת חיים לרבי בן אשה בן ישראל ספר מסתורי כזה ירמיהו הנביא נפגש עם סוקרטס. סוקרטס זה הפילוסוף הכי רוחני של יוון, זה יוון מאוד עתיקה, זה הרבה הרבה שנים לפני החשמונאים שלנו. למה דווקא עכשיו מתפתח מתפתח איזה חוכמה כזאת? מה בעצם אמרו היוונים כמו שהרבי יהודה לביא מסביר היוונים אומר רבי יהודה לביא הם לא שייכים לתרבויות העתיקות של העולם שהן הולכות מצפון לדרום מהתרבויות של אשור ובבל ואקד וסופוטמיה ועד מצרים כשארץ ישראל באימצע אלא הם פתאום באו מים התיכון מיהי הים, מיוון שמה הם לא קיבלו את המסורות העתיקות שבאו כאילו מאדם הראשון אלא הם כאילו אמרו האמת מתחילה מהמחשבה שלנו יושב לפילוסוף היווני כמו באגדות על הר מתחת לעץ ונסה להבין מה זה העולם. מבחינותו אין כלום חוץ מהשכל שלו חוץ מהרצון שלו להשיג ולהבין והוא הולך וחוקר את העולם ומגיע לכל מיני דברים פה מתחילה החוכמה אנושית. במקביל בעם ישראל פוסקת הנבואה והאגדה תספר לנו שאלכסנדר מוקדון שהוא המפיץ הגדול של עולמה של יוון כי עד אלכסנדר המושבות היווניות היו אי שם במערב אבל אלכסנדר מוקדון הביא את המערב למזרח והוא נפגש מארץ ישראל עם שמעון הצדיק לא משנה עכשיו הצד ההיסטורי של הסיפור הזה הסיפור הזה בא לספר שנוצר מפגש בין היווני הראשון לבין התאנה, אפשר להגיד תאנה התאנה הראשון, התאנה הקדום ביותר ופתאום נתברר שגם בעם ישראל קורה עם חכמת יוון זה כאילו בקליפה בעם ישראל קורה אותו דבר מה קורה בעם ישראל? פוסקת הנבואה כאשר פוסקת הנבואה אז בעצם הקבל ברוך הוא עזב אותנו הוא כבר לא מספר לנו מה האמת הוא כבר לא מספר לנו הוא לא מדריך אותנו הוא כאילו גמר את שלו הוא אמר להתראות והוא נעלם ואז אנחנו שואלים וואו מה נעשה ואז פתאום אנחנו רואים שהקבל ברוך הוא השאיר לנו משהו מה הוא השאיר לנו? אויות הוא השאיר לנו את האותיות של התורה ואז מייך אנו כאה נתנו רבנן ואז בא הכנסת ישראל אלה האותיות שנשארו אחרי שנעלמה הנבואה האותיות של הספרים הקדושים שמתחילים באותיות של התורה זה כאילו העקבות של הנבואה שנשארו לנצח האותיות האלה זה מה שנקרא בלשון הפנימית רשימו כלומר היה פה אור גדול האור נעלם אבל נשאר רושם האור נשאר כאילו משהו ואז מה אנחנו יכולים לעשות אנחנו נבוא אל הרושם הזה ואנחנו כמו שהרמחל נעמי מכתוב האותיות של התורה זה כמו גחלת יש כאלה אנשים שיודעים לעשות על אש יודעים לקחת את הגחלים ו לעשות להם ככה מי שעושה את זה הם עושים את זה עם הפה ועל ידי כך משלהבים את הגחלים העוממות אומר הרמחל כל האותיות של הנבואה זה כמו גחלים עוממות ועכשיו כנסת ישראל תתחיל לשלהב וליצר אור שגנוז בתוך אותיות התורה לזה יקראו תורה שבעל פה כלומר התורה שכנסת ישראל מפיקה מתוך האותיות הדוממות שנשארו לאחר שהאור הגדול הסתלג שהנבואה נשאר בעצם עכשיו אנחנו מבינים את מה שהתחלנו המושג לימוד תורה לא היה בבית ראשון פשוט אני אומר אני לא יודע כתוב שרבקה אתם יודעים מי האיש הראשון שהלך לבית מדרש לא איש אלא אישה כלומר אם פעם תצאו עם אישה שלמדת בית מדרש לנשים כלשהו אז תגידו לה שזה בסדר כמו רבקה ותלך לדרוש את השם אז היה בית מדרש בית מדרש שבו רבקה לך לדרוש את השם אבל אני לא יודע מה היה שם זה כנראה לא היה כמו זה אז אמרתי אין ביתי מדרש בתנך ו עכשיו כי בזמן התנך אנחנו פסיביים אנחנו קשובים לאור הגדול אנחנו רק עסקים לקבל התורה כמו שתינוק מקבל משהו הוא לא יודע מה הוא קיבל ממש אבל אז כשההחל מבית שני והחל במיוחד מחירות החשמונאים כדי ליצור את התורה שבעל פה היינו צריכים חירות כמו שכתב הרב קוק שאי אפשר לתורה להופיע בלי החירות של עם ישראל לכן בעצם בתחילת בית ני זה עוד היה כל הדברים האלה היו בהמתנה עד נרד החשמונאים שאז הקמנו מדינה ואז התחיל עם ישראל לדרוש את התורה מה זה לדרוש? מה פירוש המידע לדרוש? המידע לדרוש בתנך פירושה לחפש כמו שמצאנו בעבדה אם אתה מוצא עבדה והיה עמך עד דרוש אחיך אותו לדרוש פירושה לחפש את מה שגנוז התחלנו לדרוש את אותיות התורה לחפש מה גנוז בהם ואז פתאום ראינו שהתורה ממשיכה לבאור וכשהיא בוערת עכשיו היא בוערת באופנים חדשים שלא נודעו בימי בית ראשון יש מדרש פליאה בפרקי החיות של רבי ישמעאל שמתאר כאילו שיחה בין הקב' לאנשי הכנסת הגדולה שהאנשי הכנסת הגדולה לא מוכנים לחזור לארץ ישראל אלא אם כן הקב' ישחרר את היכולת לגלות את זיווה, הודה וההדרה של התורה התורה שבעל פה ובעצם לימוד התורה מגלה שהתורה היא לא ספר אלא התורה היא אור שיש לו כל הזמן אפשרות להתחדש ולהביא את האמת האלוקית אל הנצח זה התחדש בימי בת שני על ידי המושג הפלאי שנקרא לימוד תורה לימוד תורה זה בעצם פעולה לימוד תורה שלא כמו שאנחנו חושבים כמובן זה כלול בזה שלימוד תורה זה שאני בא להבין איזה טקסט לימוד תורה זה שאני בא אל הטקסט והטקסט הוא עקבות האור הקדום ואני בגלל שהשם נמצא שם זה לא טקסט אנושי בגלל ש שם נמצא העקבות של האור שנגנז אז על ידי לימוד תורה פירושו שאני כמו שאמרנו משלהב גחלת עוממת ומפיק אש ואור חדש זה לימוד תורה והלימוד תורה הזה הוא בעצם מה שנותן את הדרכה האלוקית את האמת האלוקית שנכונה לתקופה שבה דורשים נמצאים אז יש תמיד אתם יודעים שאני אסים כשהייתי בתחילת לפני הרבה שנים כשהייתי בגיל שלכם בישיבות לא היה חופש חנוכה הוא לא היה חופש חנוכה אלא באותה תקופה לפני המון שנים לא היה גם שבתות חופשיות בישיבות הסדר וגבות בכלל לא היה יש היום ישיבות שאין בהן אז היה בכל הישיבות המילה שבת חופשית שבת בית זה מילה של ישיבה תיכונית גם ישיבה תיכונית לא יצאנו כל שבת שנייה אני אישית לומדתי בישיבה תיכונית שבה יצאו כל שבת שלישית אם תשאלו אותי מה עשיתי עם הכפיסה אין לי מושג נראה לי שהנשארתי עם אותם מוגדים אבל כל… בישיבות הסדר, בעבר, היינו יוצאים הביתה כל שבת רביעית. אני זוכר שבישיבת נבדקלים היה פעם כל שבת שלישית, ואז הבינו שהרמים הם אלו שתופרים שבתות, כי הבחורים יוצאים לשבת אחת בבית ועוד שבת חופשית. כך עשינו שבת כן שבת לא.
שבתות וחופשות בישיבות בחנוכה, בעבר, לא היה חופש. אפילו במרכז הרב הייתה שבת סגורה, והבחורים היו יכולים לצאת הביתה לשבת. עם הזמן, הדורות השתנו והבינו שאנשים אוהבים את החיים ורוצים לחיות תורה כמו הנביאים, ולכן היום יש חופש בחנוכה. בשבוע הבא, ביום שלישי, אתם יוצאים הביתה ויכולים לטייל ולעשות מה שתרצו. אבל אל תשכחו מהי חנוכה. חכמים פעם התכוונו להגיד שחנוכה הוא זמן ללימוד תורה, אבל היום אנחנו נגיד שזה הזמן להתחיל תקוות לימוד על תורה בעם ישראל. שיהיה לכולנו חנוכה טוב.
