כן, אחר הצהריים טובים. אני רוצה ברשותכם להתייחס למציאות שפוגשת אותנו בחיים בכל מיני מצבים ולנסות להבין איך אנחנו צריכים להתנהל באותה מציאות מתוך הבנה יסודית של התפקיד שלנו בעולם, השליחות שלנו בעולם, והמציאות שאנחנו מדברים עליה. חז"ל התייחסו אליה במסכת אבות בכמה מילים: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש." במקום שאין אנשים, כלומר, יש משהו שצריך לעשות ואין מי שיעשה את הדבר הזה. אתה נמצא שם באותה מציאות, אבל אתה לא כל כך מתאים, לא כל כך יודע, לא כל כך יכול לעשות את אותו הדבר שאין אנשים כרגע שעושים אותו. כשחז"ל אומרים "במקום שאין אנשים," הכוונה היא שאין אנשים רגילים שמתאימים בצורה טבעית לעשות את אותו הדבר. ואז אנחנו נמצאים במצב שבו אין מי שיעשה את הדבר הזה כי אין מישהו שיודע, אין מישהו שמתאים ובצורה טבעית אמור לעשות את אותו הדבר.
הבנת התפקיד שלנו התשובה של חז"ל על השאלה הזאת היא: "השתדל להיות איש." המשפט הזה, לכאורה פשוט, הוא הרבה יותר עמוק ממה שהוא נראה. מי שנחלץ לעזרתנו כדי להסביר את הסיטואציה הזאת ומה עומד מאחוריה הוא הרמחל בספרו "אדיר במרום." הוא כותב: "עת לעשות לה' הפרו תורתך." הפסוק הזה מודיע דרך נכונה ומרוצה בענייני העבודה המוטלת על האדם, ובפרט בזמן הגלות. גלות היא תמיד ביטוי למצב קשה, למצב שהדברים לא מתוקנים, לא מסודרים, וחסר אנשים. מי שרוצה להראות חיבתו לפני המקום ברוך הוא ולמצוא חן לפניו, כאשר חסרים עובדים ומתקנים בעולם, ליטול הוא על שכמו העבודה והתיקון גם לכל האחרים. אז הוא נרשם ומצוין לפני הקב"ה לטובה. לכן אמר: "עת לעשות לה'." הזמן הראוי לעשות למען ה' וא בזמן שהאחרים הפרו תורתך, כלומר בשעה שמפסיקים התפשטות התורה ומבטלים אותה במעשה קדושתה.
הברכה של יעקב אבינו יעקב אבינו ברך את בניו ולכל אחד נתן ברכה מיוחדת שמתאימה לו לפי שורש נשמתו של אותו שבט. הברכה היא בעצם התיקון והעבודה שהוא צריך לעשות. אבל כשהוא סיים את הברכה, התורה אומרת: "איש אשר כברכתו ברך אותם." חורה היה צריך להיות כתוב "ברך אותו," כי הרי זו ברכה פרטית. אומר הרמחל, מה שקרה פה זה דבר עם השלכה גדולה על החיים שלנו. נכון שכל אחד קיבל את הברכה שלו המיוחדת, אבל בסוף, בסיכום, יעקב אבינו נתן לכולם בפוטנציאל הפנימי שלהם לעשות את העבודה של כולם. כאשר כולם מסודרים בתיקוניהם, כל אחד עושה את התפקיד המדויק לו, אין צורך להיכנס לתחום של השני. אבל מה קורה במצב שבו חסר מתקנים ואין אנשים? הכוונה היא שאין אנשים מתאימים שיודעים לעשות את הדבר הזה. ואז אתה נמצא במציאות הזאת שמי שצריך לא נמצא, ואז אומר לך הרמחל: ברגע הזה, במצב הזה, מה שאתה צריך לעשות זה למצוא בתוכך פנימה את הברכה של יעקב אבינו שברך אותך ביכולת לעשות את כל הדברים.
השתדלות ואחריות העומק של "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" הוא היכולת להרגיש שותף ולהרגיש אחריות כלפי הדבר. יש לכולנו אחריות על כל הדברים שקורים פה. יש דברים שיש עליהם מישהו שעובד בזה ומישהו שאחראי על זה, וזה בסדר. אבל ודאי על הדברים שאין מישהו מסוים אחראי עליהם, צריכה להיות תפילה והיא צריכה להתנהל. הנקודה המרכזית והפנימית היא להרגיש את "איש אשר כברכתו ברך אותם." בסוף, אנחנו עם אחד. בסוף, אנחנו כולנו שותפים. אנחנו קבוצה אחת שכולם יודעים ויכולים לעשות הכל אם צריך. ואז אתה ניגש למציאות ורואה מה היא מספרת לך. יש תחום מסוים שאתה רואה שהוא עובד טוב, הכל בסדר, אין בעיה, יכול לתפוס את הפינה. אבל אם אתה רואה שחסר, אז אתה שואל את עצמך האם אתה יכול להוציא מתוכך את אותו כוח שיש בך כלפי אותו דבר. כמובן, זה במסגרת הקטנה בחלקת אלוקים הקטנה שלנו. דוגמה אחת מיני רבות ודוגמאות אחרות של החיים הפרטיים והקטנים יותר.
מצב המלחמה והצורך בתיקון אבל כמובן שאנחנו נמצאים עכשיו בשעת מלחמה ואנחנו רואים שחסר מתקנים בעם ישראל בתחומים מסוימים. במצב הנורמלי, יכול להיות באמת שכל אחד עושה בדיוק לפי השבט שלו. יש כאלה אומרים שיש עניין של שבט לוי, כמוב זה לא תקף כל הדבר הזה היום, אבל נגיד שיש עניין. ואנחנו יודעים מי הם שבט לוי, שהם נגיד לא צריכים להילחם. אבל אנחנו היום לא יודעים מי זה שבט לוי, אנחנו לא יודעים מי זה האנשים האלה. גם אם זה היה תקף, והמציאות היום שפתאום אתה רואה רגע, אז צריך היום חיילים גם בשדה הקרב וגם חיילים בעולם התורה ואולי גם בעוד כמה תחומים בעם ישראל שצריך לעשות. לא יכול לעשות הכל, גם שהם אמרו "במקום שאין אנשים, תהיה איש". תהיה איש למקום אחד שאין אנשים, תתקן. לא יכול לתקן את כל העולם, בסוף אני אדם אחד, זמן אחד יש לי ואיקס כוח וכולי וכולי. אבל אני חושב שהיום אנחנו כציבור, אני חושב שגם ככה זה די קורה, אבל זה צריך לקרות בצורה עוד יותר גדולה. שאנחנו כציבור מסתכלים על המציאות שקורה בעם ישראל ואנחנו אומרים לעצמנו רגע, מצד אחד שמעתי השבוע מישהו אומר יש הרי ויכוח גדול לחרדים למה הם לא מתגייסים. אז היה מישהו שאמרנו מה, וכל החילונים שומרים שבת? כל החילונים לומדים תורה? גם הם צריכים להתגייס. אלה צריכים להתגייס לשירות ואלה צריכים להתגייס מבחינה רוחנית. יש בזה הרבה אמת כי ברור שמבחינה רוחנית זה חזית מאוד מאוד חזקה.
הצורך באחריות רוחנית וצבאית ואם יש כאלה שלא מספיק לוקחים אחריות על הדבר הזה, אז הם צריכים לתקן את עצמם. בסדר, אבל עכשיו כמו שאמרנו, אנחנו לא יכולים לתקן אחרים. אין אנשים, אין מספיק אנשים, אין מספיק אנשים ששומרים שבת ולומדים תורה ואין מספיק אנשים שמתגייסים. יוכיחו לפחות מה שאני רואה בסביבה שלי, המאתיים וחמישים ימי מילואים שעושים אותם אנשים כבר בסבב הרביעי. ואז אתה אומר לעצמך וואלה, מה זה אומר לי? זה אומר שאין אנשים ואני עכשיו צריך להיות חזק בכמה תחומים. אז אני צריך גם להתגייס, ברוך השם אני מתגייס, אני כבר התגייסתי או שאני עומד להתגייס עוד מעט. אני תגייס ברוך השם וגם אני צריך לעשות את העבודה של החסר המתקנים מהבחינה רוחנית. וזה ודאי פוגע בעם ישראל מאוד שאין מספיק אנשים שמתאמצים מבחינה רוחנית. אז מה זה אומר? אז זה אומר שאני צריך להיות אחראי על כמה תחומים וכל תחום לעשות אותו בצורה הכי גדולה וחזקה שיכולה להיות. ויש לי את הכוח הזה כי יעקב אבינו בירך אותי, בירך אותי גם להיות איש צבא וגם בירך אותי להיות איש רוחני. אז יכול להיות שבמצב מתוקן מאוד מסודר, אז אולי אני הרבה פעמים שומע ככה בשיחה אישית, לפעמים בא איזה בחור אומר לך הרב תשמע אני גומר שיעור א', אומר אני חושב לעזוב את הישיבה. למה? כי אני איש מעשה, אני מרגיש שאני איש מעשה, אני לא בן אדם לבית המדרש. אני מאוד אוהב לעשות, לבנות, ליצור, ללכת, לזוז. שבת כל היום בית מדרש זה לא אני.
היכולת לשלב בין תחומים אז הוא צודק, באמת זה לא הוא וכנראה במהלך החיים שלו הוא באמת יזוז ויעשה דברים. אבל האם זה אומר שהוא לא יכול שלוש ארבע שנים מהחיים שלו להיות בבית המדרש? הוא כנראה יכול. למה? כי הקב"ה בירך אותו גם בזה. נכון שהברכה המרכזית שלו הייתה אולי הוא משבט זבולון והוא לחוף ימים משכון והוא צריך ללכת בעוניות וללכת ולחזור ולהיות סוחר ולזוז. נכון, אבל גם זבולון קיבל את הברכה של יששכר ולכן גם זבולון יכול להיות יששכר לפחות לתקופה מסוימת, לפחות לאיזה סיטואציה, סיטואציית חיים מסוימת. זאת אומרת, אי אפשר להגיד אני לא בנוי לזה, זה לא מתאים לי. אני לא בנוי לזה לכל החיים, לא בנוי לזה בצורה כזאת או אחרת, אבל לגמרי אני לא קשור לזה, אני לא בנוי לזה, לא אין דבר כזה. אותו דבר גם בכיוון ההפוך. כמו מישהו להגיד אני לא מתאים לי הצבא, לא יודע, אני כזה אדם לא אוהב את האקשן הזה הצבאי הזה. אני אדם כזה עדין, כזה לא מתאים לי. יש כאלה אוהבים, הם מורעלים, אני לא מורעל. אני לא בסדר, אתה לא מורעל ולא כלום, אבל אתה יכול תקופה מהחיים שלך להיות חייל ולהיות חייל טוב. זה לא סותר כי יש לך גם את זה וגם את זה. כשהכל יהיה מתוקן, אז כל אחד יעשה בדיוק את שלו ואף אחד לא יצטרך לעשות משהו של אחרים. אבל כיוון שאנחנו במציאות שחסר מתקנים בכל מיני תחומים, אז אנחנו צריכים מאוד מאוד להתחזק ולחפש בתוכנו מצד אחד את מי שאנחנו הכי דבר שהכי מתאים לנו. אבל מצד שני להסתכל על המציאות לראות איפה חסר דברים ואז לגלות בתוכנו. כמו שאמרנו, החל מהמישורים הכי קטנים ומצומצמים של המסגרות המשפחתיות והקטנות יותר ועד הדברים הלאומיים יותר. ובעזרת השם שנזכה בקרוב שכל המתקנים יעשו את עבודתם, יעשו את תיקוניהם ואז לא נזדקק לאין אנשים ולהיות איש. אבל כל עוד זה לא קורה, אז בעזרת השם שנזכה להיות אנשים גם במקום שאין אנשים אחרים. בעזרת השם.
