אנחנו נמצאים בערב ראש חודש אב. מה קרה בראש חודש אב? נכון מאוד, זהו היארצייט היחידי שכתוב ומפורש בתורה, אולי גם בתנ"ך. לא סתם, אלא תמיד בשבוע שחל ראש חודש אב אנחנו קוראים את מיתת אהרון, שכתוב בתורה מפורש. לא אגדות, לא מדרשים, לא אולי, אלא אהרון מת וכל בית ישראל בוכים אותו שלושים יום. אז אני אומר, זאת אומרת שאלל היה גלגול של אהרון, ברור. לכן אומרים, גם אלל היה כזה וגם אנחנו צריכים להיות גלגול של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום. בתוך חודש אב יש לנו יארצייט מאוד חשוב בה' באב. מי נפטר בה' באב? האר"י הקדוש. זאת אומרת שאם אתה לוקח את האות ה' של ה' באב, יום פטירת האר"י, ומכניס אותה לתוך אב, יש לך אהב, כמו היארצייט של אהרון שהוא אוהב את הבריות. ככה האר"י הקדוש התקין בכל תפילה בתפילת שחרית, אולי זה בכל תפילה, לא יודע. וככה מתחיל שער הכוונות שאדם צריך להתפלל אחר כך אחרי שהוא אומר "הרי אני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
הכאב מהמחלוקת כל זה אני אומר על רקע הכאב הגדול שאנחנו נמצאים בו בתקופה האחרונה, שהלב שלנו שבור לחלוטין מהמחלוקת שיש ברחובות ארץ ישראל. זה שובר את הלב. אני מרגיש כשאני קם בבוקר, יש מושג שנקרא הפרסוק שיורד לך בבוקר. תראו את זה בברכות, כשאתה קם בבוקר. אני הרבה פעמים בבקרים של התקופה האחרונה קם עם הרגשה קשה. אחים שלנו צועקים ברחובות, כל כך כואב להם. הם נהיים בכעס. מה הסתמר? יש להם איזה כאב, אני חייב לשמוע אותם. אנחנו חייבים להיות תלמידיו של אהרון. חס וחלילה, אני לא מתכוון לבוא ולהגיד להם, אה, אתם מפגינים, גם אני אפגין. אני יותר גדול מכם, יש לי יותר חיילים. זה לא רוצה ליד חים שלי. אני מעדיף להפסיד, לא רוצה לנצח אף אחד. מעולם לא הרגשתי בבחירות מנצח, גם כשמישהו הצבעתי לו כי הוא יכול למחר. לא רוצה לנצח את האחים שלי, רוצה להיות קשור אליהם, רוצה להבין את הכאב שלהם.
יום פטירת רש"י והיום כ"ט בתמוז, זה עוד יום פטירה חשוב של רש"י הקדוש. עכשיו אנחנו נמצאים ביום פטירתו של רש"י, הדמות הכי אהובה על עם ישראל, אולי בכלל. לפחות לא יודע מימי מי זה בטוח. מי לא אוהב את רש"י, מי לא קשור לרש"י? אז תכף אני אחזור לרש"י. ולכן אני רוצה לומר משהו על המחלוקת שיש ברחובות. אני רוצה להוריד כל הקליפות. יש פה הרבה קליפות בשני הצדדים. הקליפה, אני לא צריך להגיד, אני לא צריך לדבר יותר מדי על הקליפות, אבל רק כדי שתבינו שאני יודע את הקליפות, אני לא מתעלם מהם. אז יש את הקליפה מצד בעלי המחאה שהם ממש משרים אווירה. מי שמכיר את תולדות הקומוניזם, מי שמכיר את המשטרים שבהם היו, הם ממש משרים אווירה של בשם דעים. זה אמת גדולה. הם מסרבים את הכל, מדברים עם ראשי מדינות בעולם נגד ארצם ומדינתם. הם עושים דברים בדברים שהם חשובים בתחומים רציניים שהתערכה לה ולהביטחון. וזה קליפה קשה מאוד.
הקליפות והמחלוקת וכמובן שהם מדמיינים דמיונות שווא על מה יהיה יהדות ומציירים כאילו עכשיו עוד רגע יהדות ישראל תהפוך להיות כמו משטר היתולות באיראן או לא יודע מה עוד יש בעולם וכל מיני דברים כאלה. עוד שנייה זה יקרה ולכן הם חייבים להציל את המדינה כי הם לא יכולים לעמוד בשעה הגורלית הזאת לתת למדינה להפוך להיות מדינת הלכה. הרי ההלכה היהודית היא נוראה ואיומה ולכן גורלם של אנשים יהיה כמו המושג הזה שלא עדנו עליו לפני שהראינו אותו השפחות. זאת אומרת הם בעצם מדמיינים דמיונות והם באים להציל את המדינה מפני זה. זו קליפה. בואו נזיל את הקליפה לצד. כי למה אני קורא לזה קליפה? כי מתחת לצעקות הקשות והמוזרות האלה נוגעים אנשים מאוד טובים. מאוד טובים, מופיעים מצוינים, פוגרי חיל האוויר, אנשים נפלאים, אנשים נפלאים באמת. זה ממש מוזר שהם לא יודעים דברים בסיסיים על היהדות, אבל זה אנשים טובים. אז אני קורא לזה קליפה כי זה לא הם בכלל. מצד השני יש גם קליפה. אני מסתכל על כל מיני מקומות מסוימים, ערוצים מסוימים, שכאילו אומרים בוא נכניס להם, צריך לחנך אותם. כאילו שאנחנו כאילו שזה מריבה רגילה שאתה נותן סתירה למישהו והוא הולך. הוא לא ילך מפה אם תנו סתירה, אז הוא יותר יהיה. המחלוקת רק תגדל. והעניין הזה בכלל כל הטעות הזאת הולכת לעשות סתם. אני לא נכנסתי עוד. היה איזשהו יהודי אחד שהוא שר אחד שבדיוק ביום של המחאות הוא גם מודיע שהולך לעשות שינוי בכל במערכת התקשורת בישראל. הוא לא צריך עוד איזה תרגו תורידו את כל הדגלים. קודם כל בואו נדבר ביחד. יש שר כלומר צריך מהצד הזה של יכולת שלנו. צריך לעשות שינויים לאט לאט ונחת. שינוי שאין איתו הסכמה גדולה הוא לא יצליח. זה לא אתה לא מולא לנצח אף אחד, אתה מולא שיתוף פעולה עם כולם. אתה צריך לבוא בטוב ובאמנתי ובקסח. זה דברים פשוטים. אז זו הקליפה שהיצאה בשני. ועכשיו אחרי שהורדנו את שתי הקליפות אפשר לדבר קצת על הפנימיות של המחלוקת. ואמרתי את זה בשיחה קטנה בא' בתמוז עם כמה אנשים שיושבים שם. שצריך להבין שיש פה אנשים ש, אני אומר את זה בצורה קצת תמימה וטיפשית אבל אני אסביר, יש פה כמה אנשים שבסך הכל קודם כל מבקשים שנגיד להם תודה. תראו אמת ניתנה לאמר שבעה ציון שאנחנו נמצאים בעיצומה נראה כולה וגדלה ומתעצמת. שבעה ציון הזאת נעשתה בראשית דרכה על ידי הסבים של ראשי המוחים בגדול, ועכשיו עשרה פרטים לפני מאה שנה ולפני מאה חמישים שנה. מי שבנה את הארץ זה היו למשל אנ אקח דוגמה את התנועה הקיבוצית שהיא זאת ששילמה את המחיר הכבד של החירות של עם ישראל. היא בנתה את הארץ. כשהן בנות הארץ לא היה פה אף אחד. אני יודע היו עוד, הם לא היחידים, אבל האחוזים והנפח מדבר בעד עצמו. נכון נשאו את נפשם על הקמת יישוב הארץ, על המלחמה ועל העלייה הגדולה. אבל והם באו מעולם של נכסית, מעולם של כינון וכפירה. הם חשבו שזה חלק מהסיפור ובסופו של דבר עם ישראל חזר. עם ישראל בעצם הוא תפקיד היסטורי שבחר בנו מכל העמים ונתנו לו תורותו. יש לנו תורה, עם ישראל הוא קשור לתורה. ואז פתאום התברר להם שעם ישראל הם בנו לו את הארץ. הם בנו את הארץ, לא יתדלבל. צריכים לקרוא זה מזולה שהעם הזה הוא מאוד אוהב את התורה, אבל הם לא קשורים אליה, הם לא מבינים אותה. הדבר הראשון מי שנושא את התורה הוא צריך להיות הכי רגוע כי הוא חי עם הדבר הגדול. לנו יש תורה, התורה זה חוזק, זה אור. צריכים להיות רגועים ואנחנו צריכים קודם כל להגיד להם תודה שבניתם לנו את הארץ. לנו ולא אישית לנו, תודה לישראל. והתודה הזאת היא לא רק תודה למה אני מתעקש על זה, זה לא משהו קטנוני. כי התודה הזאת היא לא רק תודה נימוסית שבאה ואומרת תודה רבה ותעופי מיניים. אלא כשאשר אתה אומר תודה ואתה מכיר בתופסידו ההיסטורי ואתה מתחיל להיכנס לעולם המחשבות של הרב קוק שהרב קוק כבר ידע להגיד להם תודה עוד לפני שהם בנו את הארץ או תוך כדי הוא כבר ראה את הדברים האלה והוא ידע להבין הרב קוק הוא הסביר לנו למה השיבת סיון הזאת היא תעשה ככה. זאת אומרת אם הייתי אם הייתי ריבונו של עולם יכול להיות שהייתי מעדיף ששיבת סיון תעשה אחרת. אבל ריבונו של עולם הוא גבור מחשבותיו, הוא אל-עליון מעל כל ההישגות שלנו והוא בחר בהם. הרב קוק ניסה להיכנס על פי עומק תורתו ועל פי סודות התור להיכנס לשאלה למה ככה נבנתה ארץ ישראל שיבת סיון שכל התפילות אליה וכל הנבואות אליה וכל הכיספים וכל הדברות אליה למה היא באה ככה. זה לא גביר זה שאורים ארוכים אבל אפשר לתמצת משהו קטן שרב הוא הסביר ש כדי להקים לתחייה את הקודש צריך שזה יבוא בדרך החילונית. התורה היא ענקית והיא חייבת להיבנות על גבי אנשי חולים חילוניים בניין של חול משום שיש איזשהו קומה עצומה של אהבת החיים של חיבור אל העולם הזה שרק מתוכו תבוא תחיית הקודש שרק מתוכו נוכל לחזור לדמויות כמו דוד המלך שבגלות הארוכה התרחקנו מהם דמויות כמו אברהם ויצחק ויעקב דמויות כמו התנאים אנחנו צריכים בשביל זה לחזור לעולם של חול מתוכו לבני העולם של קודש זה ככל אני אומר בצורה ציורית רפוק נכנס ל לתוכנת לתוכנת לנהרה של הקדוש ברוך הוא והוא ניסה להוריד את כל התאימות הורדה לא סתם לברי נביאות ומתוך הבנה של הדורות ולכן אננו צריכים להבין שיש פ עכשיו אנחנו נמצאים באיזשהו תהליך שאני מקווה שהוא יתרפה ושיצמח ממנו כמו שכתוב בצפילה שבעל המלחמות הוא יזרה צודקות ויצמיח אישועות מתוך הבירור הכואב שנעשה עכשיו בעם ישראל צריך להבין שאנחנו באחד הסטיעים של הבירור הזה שיש כאן את שוב אני מצייר את זה ככה זה לא מושלם הציור הזה אבל הנכדים וחלקם הם עצמם וחלקם הם הלוחמים שאיישו כל תפקידי הבנייה של הארץ לפני שנו דור עכשיו הם לא מבינים לאן הארץ הולכת כשהם הוריד דמוקרטיה הם מתכוונים והם רוצים שפה מדינה שיש בה חופש לאדם שאדם הוא בן חורים שיש בה חיים טובים והם חושבים שהמדינה הולכת למקום אחר חשוך מבחינתם זה מלחמה על החיים ועל המות אתם צריכים להבין את זה וכשאני רואה אותם אני מדין אותם לשיטתם כלומר אני חושב שהם הם לא עוגנים כי הם לא פותחים את העיניים הם חושבים שאני מפלצת הם חושבים שאני מפלצת שני רוצה פשוט לחלוטין ודאבי שמרון כדי להציס את כל העולם המוסלמי נגדנו שאני משיחי אני חשוב שהם מפלצת אני קצת נעלב למה אתם חשובים עלי ככה מה אני אעשה הם לא עובדים את התורה הם לא מכירים את האור של התורה הם לא יודעים כמה שהתורה היא בעד חופש כמה שמדינת ההלכה זה דחליל אין דבר כזה מדינת הלכה מעולם לא תכפה על אף אחד שום דבר זה רחוק מכל רחוק הם לא מכירים הם לא יודעים ופה אני צריך לתת רשת מה קשר לרשת יש לי ספר יפה של הרב יצחק מיר מורגנשטיין הוא מתחכם מיוחד בירושלים והוא מדבר קצת על רשת והוא כותב דבר מאוד יפה שכתוב דוד המלך אומר שישה שם ישרים ושמחי לב זאת אומרת ש בלימוד התורה יש כוח לשמח את עם ישראל מי שלומד תורה ולא שמח זה מסיבה אחת כי הוא לא לומד את התורה טוב ואז הוא משתגע מי שלומד סוגיה והוא לא מבין מה כתוב בה הוא לא שמח מי שלומד נשנה פסוק סוגיה בתלמוד והסוגיה לא בהרה לו יש לו מסך ממנו מהתורה אז הוא לא שמח והרגע שהוא יבין משהו בתורה יבין משפט אחד של תורה סוגיה מה כתוב פה מה זה אומר לי מה אומר את הסוגיה הוא יסכם אותה היא תהיה בהירה בעיניו זה משהו כזה מכירים את המגירות בבית שאתה לא יודע מה יש בהם זרוקים בהם משך כל השנת פסח דברים ואז אתה פותח אותם ואתה לא ברור מה יש שם דף הגמרא נראה ביניהם ככה משהו לא ברור קורה שם בדף הגמרא איך השמחה בלימוד השמחה זה כאשר התורה היא בהירה הוא הביא פה שהמערל אומר איך ייתכן שרואים שהיו כאלה שפרשו מן התורה הקדושה איך אדם יכול לפרוש מקום חיותו איך דגים יוכלים לצאת מהים איך דגים יוכלים לצאת מהים איך דגים יוכלים לצאת מהים כמו שהשיחה הידועה של רבי עקיבא עם פאפוס בן יהודה איך דגים יוכלים לצאת מהים איך דגים יוכלים לצאת מהים כתוב שהם יצאו מהים אלא אומר המערל שלא זכו לעסוק בתורה הקדושה באופן של הבנה וההשגה הלימוד הי בלי בהירות בלי הבנה אז היה להם מחיצות ביניו בין התורה כל קושיה ואי הבנה ואי בהירות בתורה זה מסך וזה קליפה שמבדילה בין האדם לאור התורה ולכן מי שמלמד חברו תורה מי שפותח לאנשים פתח להבין את התורה הוא בעצם עושה את החסד הכי גדול יש פה רעש מהפה מהספר פרי הארץ שהרבים ינחם מדהים נכנס משמות בני ישראל באו מעולם לתענוג וכשמשמות ישראל לא מתענגות בעונגור התורה הקדושה המלא מחפשות תענוגים אדומים ומחזבים ממקומות של אחרים של זה לעומת זה וזה התפקיד של רעשי חזרתי לרעשי זה התפקיד של רעשי הרי כידוע לכל יודע רעשי כתב פירוש פשוט לכל התורה וגם לדברים כתובים ולכל התלמוד שני דברים כל התנ״ך וכל התלמוד תלמוד זה קורא גם את המשנה תורה משנה תלמוד רעשי כתב פירוש והפירוש של רעשי הוא פשוט וכתוב בכל הספרים כל מי שדיבר על רעשי כל הצדיקים שרעשי הוא כתוב בצורה של פרדה זאת אומרת אתה קורא אותו אתה קורא פשט אבל בתוך הפשט רעשי הכניס סודות גדולים כידוע למשל את שערבי מנובריץ הוא דיבר על זה שבתוך רעשי כל שאלה שרעשי כל דבר שרעשי כותב הוא עונה לשאלה של ילד בן חמש בן חמש למקרא כל שאלה שאתה אמור לשאול בתלמוד רעשי חייב לענות לך אם אתה לא אם שאלת שאלה ולא מצאת תשובה ברעשי זה כי אתה לא ידעת לקרוא את רעשי רעשי הוא בעצם פותח את השאר לבין את התורה כי רעשי ידע שבנקודי השם יש שרים ושמוכי לב המטרה של רעשי הייתה לשמח את נשמות בני ישראל הוא לא התעסק בהנהגה שלו הוא התעסק עם שיקה אבל הוא לא כתב, תמיד לא כתב ספרי פסק לא כתב חידושים הוא כתב רק אני רוצה להסביר לכם את התורה ולקחת עם ישראל בבחינת יועץ בן חמש ואמר לו קרא ותקרא אותי וצריכים לדעת שאסור לבטל על רעשי לא בחומש ולא ולא בתלמוד גם מי שלומד שוטינשטיין שבעצם כל השוטינשטיין אתם יודעים הוא מבוסס על רעשי הוא תמיד כשהוא מפרש משהו הוא מפרש את רעשי אם רעשי מוסיף משהו נכתוב אותו רעשי שוטינשטיין מאוד בסדר בזה אבל אסור לך ללמוד תוגע בלי רעשי אתה חייב כשאתה גאה לגן עדן תשבת בחלו של רעשי וכל מי שילמד המשך מושג תורה עם רעשי תזכה לזה אבל להבין את הרעשי עד הסוף יש פה ספר יפה אתה חשיב אותה קראת את רעשי ושמת לב כל מיני דברים אתה קורא את רעשי עם פשוטות אז אתה מבין את זה יותר טוב אז בעצם מה שרעשי עשה אנחנו צריכים לעשות אנחנו צריכים ללמוד בתורה ולהבין אותה במרחקות לא רוצה להגיד תורה קיצונית אין טעם ללמוד בלי להבין עושה את זה כל מיני דברים כמו נשיטות של הצופתים מתקדמים לא יודע, רק העיקרון אל תמהר לשום מקום כל פסוק וכל משנה וכל סוגיה תבין אותה על המקום שעדך מגעת עד שזה יהיה אור בעיניך את תוכל להסביר את זה לחילוני בעיניי זה המדד למדת משהו בתורה תדמיין שמישהו המחאה בא לידך תסביר ל מה למדת אם תוכל להסביר לו זה אומר שהבנת אמור להיות לך עונג עצום אם אתה לא יכול להסביר לו כנראה שלא הבנת או שזה נראה לך לא הגיוני ושזה נחזור ללמוד אז הלוואי וקראנס ופתאום מישהו יעצור את כל הכאב של הרחובות להגיד רק שנייה אחת אין לי ציור אפילו שיינת איך זה יקרה אבל אלה שהם דוהרים לחקוק חוקים להרגיז את כולם שאת לאט אפשר להביא על הבנונים ב אל תהיה צודק תהיה חכם תגיד בסדר בוא נשב ביחד לא יכול להי ות שאנחנו לא יכולים לדבר ביחד. אם לא תסכים איתי, אני קצת מבאר לך כי אנחנו חזקים מאוד כי יש לנו תורה. אמרו עם ישראל לא מפחד בדרך ארוכה. ככה אמרו, לא אני אישית כן מפחד. אמרו שעם ישראל לא מפחד בדרך ארוכה, אז אפשר ללכת בדרך ארוכה. מצד שני, הפגינים הפסיקו להעליב אותנו ולחשוב שאנחנו נקלצות, והבינו שיש אנשים מאמינים בקדוש ברוך הוא ותורתו. מאמינים בצורך של האדם בחופש, אוהבים את החיים. לא מתכוונים שכל אנשים ילכו עם רעלות כמו רעל, רוצים עולם של טוב, הרבה אמון, הרבה תמימות כמו תמימותו של אשר יקדש.
