במהלך השם, נשאר נשיאים ונשיאים ונשאים ונשיאים ונשיאים של פנימיות התורה. זה דבר שמעסיק אותנו, כל אחד לפי מעלתו ודרגתו ועניינו. זה לא רק פנימיות התורה אלא זה הפנימיות של החיים. להסתכל על התורה באופן עמוק ומתוך כך להסתכל על הנגלות של התורה זה דבר שבאותה לידה נוגע גם בחיים שלנו. יש הסתכלויות שונות על החיים והשאלה היא באמת בהנחה שיש לנו ראייה פנימית ועמוקה של המציאות. כתוצאה מהלימוד של פנימיות התורה, באיזה נקודות הדבר הזה משפיע ויש לו התכנות להשפיע על החיים שלנו. נקודה ראשונה שהייתה לי משמעותית היא שהפנימיות של התורה מחברת אותנו לעניין של הטוב האלוקי והרצון האלוקי להיטיב. שכל החיים שלנו, אפשר לומר, הטוב הוא דבר שמלווה אותנו ומשפיע על ההתנהלות. הרמח"ל כותב בצורה ברורה שהערי מפרש שהתכלית של כל הבריאה היא להיטיב לבריאים. זה השורש של הכל, כל המציאות שאנחנו נמצאים בתוכה עניינה רצון אלוקי חזק לעשות טוב. לא שמור חוק כולו, טוב השם לכל וגם כל מה שהוא רוצה זה לעשות טוב לבריאים ובגלל זה יש את כל הבריאה.
הטוב האלוקי והשפעתו כשאנחנו לומדים קצת בפנימיות רואים שהשתלשלות העולמות היא תהליך עד שהמציאות של הרע הגיעה. בתחילה הכל מאוד טוב וגם אם זה מתחיל לרדת זה עדיין טוב ובכלל אין מציאות של רע. אבל כיוון שבסוף צריכה להיות מציאות של רע כדי שתהיה בחירה חופשית ואתגרים, יש מציאות של רע שנראית הפוכה מהרצון האלוקי. אבל כל פנים זה תהליך עד שהרע מגיע. הרצון להיות חלק מהטוב הזה הוא דבר ראשון. כשאנחנו מבינים שהמהלך האלוקי היה להיטיב לבריאה, אנחנו מבינים שהתפקיד של עם ישראל הוא להמשיך את הטוב האלוקי הזה. עם ישראל כולו נברא עם הטוב האלוקי הזה. הנשמה שלנו היא טובה ולכן התפקיד שלנו כעם הוא להמשיך את הטוב האלוקי הזה ולהביא אותו לעולם. לעזור לעולם להכיר בזה ובסוף כל אדם רואה את הדברים האלה ואומר לעצמו אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה.
העין הטובה נקודה שנייה היא העין הטובה שאנחנו צריכים לנסות ולחיות איתה מתוך אותו מבט. המבט הזה שאומר שהקדוש ברוך הוא טוב ולכן הוא ברא את עם ישראל כטובים. הנשמה האלוקית היא טובה וגדולה, וכל אדם הוא טוב. גם אם נראה לך בחיצוניות שלא, באמת הוא טוב. ולכן תסתכל קודם כל על הטוב. זה לא אומר שאם יש טוב, אין מה לתקן. אם אפשר לתקן, אז עושים. ההתמודדות הכי שיש לנו בחיים היא הזוגיות. לחיות 24/7 עם אדם אחד כל הזמן בטוב וברע, בהתגרים ובקשיים, זה קשה. גם אם בחרת בזוג ואתה בטוח שהיא הכי מושלמת בעולם, החיים הם מאתגרים ויש לחץ יש מתח. השאלה היא איך אנחנו מסתכלים על זה. אחת ההדרכות הכי פשוטות לכל זוג היא עין טובה. ההסתכלות שלנו היא חיובית. גם אם נסתכל טוב, נראה כמה דברים האישה עושה בשביל הבית והילדים.
שלום ומחלוקות נקודה שלישית היא נקודת השלום והמחלוקות. בפנימיות התורה, אנחנו מבינים שבשורש הכל התחיל ממקום אחד, מהמקום האלוקי. לאט לאט, בהשתלשלות של העולמות, זה התפרט והתפרד. צריך שיהיה אנשים שונים, גיוון, העולם מלא בצבעים. אבל הכל התחיל ממקום אחד. מתוך זה מבינים שהמחלוקות שיש בעולם, צריך לברוח מהן. מחלוקת צריך לברוח כמו מאש. כשרוצים לעשות מחלוקת, לבדוק טוב טוב שבאמת היא לשם שמיים. הרבה אנשים חושבים שזה לשם שמיים, אבל בשם על השם שמיים הזה דורחים פה ועורשים שם. צריך לחשוב טוב אם המטרה מקדשת אמצעים, או שאולי הדרך היא יותר נזק מאשר תועלת. ככל שאנשים יותר אחוזים בפנימיות של הורה, הם יותר פוחדים מהמחלוקת.
המדיד והלא מדיד נקודה הבאה היא ההסתכלות על העולם, הדברים המדידים מול הדברים הלא מדידים. יש אנשים ששואלים מה יוצא לך מזה? מה התואר שאתה יוצא? כמה כסף אתה מרוויח? מתחיל להשוות לחברים אחרים. אבל יש דברים שלא מדידים, כמו ערכים, רוחניות, פנימיות התורה. הדברים האלה הם לא נמדדים בכסף או בתעודות, אבל הם חשובים ומשמעותיים בחיים. פעמים זה יותר קשה, כי זה בבית ממש. אני יודע, מדי פעם מחבר'ה מספרים לי שזה לא פשוט לבוא הביתה, ולאבא בלחץ כלכלי. ואני אומר לו, מה קורה, איך נתקדמים, אולי תתגייס, אולי שנה, אולי מספיק, אולי תתחיל להתקדם בחיים. העולם קורא לתכלס. אנשים בעולם רגילים לדברים מעשיים, וזה גם נחשב מבחינת הכבוד והכלכלה. יש תוצאות, או שזה מכשיר אותך מבחינה כלכלית, ואיזה תואר, ואיזה משהו. ואז כבר, פתאום אתה צריך להתמודד מול זה שהתורה, מה אומרת, זה נקרא תושייה, דברים שהעולם עומד עליהם. כאילו, דברים של תו, מה זה תו? זה כאילו כלום, זה דיבורים, מה עושים פה כל היום? רק מדברים. איך אפשר לחיות מדיבורים? חיים עם מעשים. אבל זהו, זה בדיוק ההבדל בין מבט נגלה, מבט של דברים ידידים.
לימוד תורה ומשמעותו ככה, כמה קצין, וכמה תארים, וכמה סמסטרים עברו, וכמה חשבו כבר? כשאתה מסתכל, יותר המון. וגם פה, עוד פעם, תמיד אנחנו ממליצים ללמוד את "נפש החיים", שער ד', כל "נפש החיים". אבל "נפש החיים", שער ד', מאוד מחזק את מה לימוד תורה עושה, מה הוא פועל על האדם, על העם, על העולם. אתה מבין שאתה בעצם מחזיק את העולם, את לימוד התורה שלך, אתה מחזיק את העולם, את עצמך, אתה בונה בכלל דברים ברמות אחרות לגמרי, שזה אחר כך גם חיים אחרים לגמרי. אולי מישהו אומר לי משהו כזה בעניין הזה, שאומר, תשמע, האם בגיל 60, האם אתה תזכור אם התחלת את הלימודים באוניברסיטה בגיל 23, וסיימת בגיל 27, ונכנסת לעבודה, שהתחלת לעבוד בגיל 28, או שכל זה קרה, ובגיל 26 התחלת לעבוד. זה באמת כאילו, זה ישנה? צריך לפנסיה 35 שנות עבודה כדי לקבל פנסיה מלאה, לא יודע, חיוב זה… אבל לדעתי זה עדיין נשאר, הדבר הזה, כאילו, עד גיל 67. זאת אומרת, אתה יכול להתחיל לעבוד בגיל 32, ולעבוד 35 שנה, והכל בסדר, יש לך פנסיה מלאה.
משמעות רוחנית מול כלכלית אבל באמת, שנה, שנתיים, לפה, מבחינה כלכלית וזה, לא ישאר לי כל דבר. אבל מבחינה רוחנית, איפה אתה תהיה, איך המשפחה שלך תראה, מה אתה תוכל… איך תוכל להוביל בית, מה תוכל לומר לאנשים בבית שישאלו שאלות, לילדים, לאחים, להוביל את עצמך, להוביל את המשפחה, להיות משמעותי גם מבחינה קהילתית, מבחינה ציבורית. פה יהיה עולם אחר לגמרי, כנראה, אם אתה תשקיע את השנים הללו בישיבה ותשקיע אותן כמו שצריך. אבל בשביל זה, צריך באמת להתרגל על זה, שדברים של טוב, הם לא כלום, אלא הם דברים שהעולם עומד עליהם. ובשביל זה, צריך באמת הרבה מאוד התבוננות פנימית על הדברים. והדבר, צורך השיחה שלנו ככה, הדקות האחרונות, כמובן, שגם בתורה עצמה, כמו שאנחנו מדברים פה הרבה פעמים, ע הנגלה שבתורה, כמו שהוא, בלי הפנימיות, בלי הנסתר.
הנסתר והנגלה בתורה כמו שכותב רבי חיים ויטל בהקדמה ל"עץ חיים", שבעונות העולם מסתכלות על התקיעת שופר ועוברות, מסתכלות על מעשי המצוות של עם ישראל, שואלים, מה זה הדבר הזה? מה זה המעשים האלה? סוגיה בגמרא. כמה מאיתנו, בצדק, שואלים את עצמם, מה לי עכשיו וללמוד על זה? עכשיו אנחנו לומדים דברים כאלה יותר קלים, נחמדים כאלה, שעון הקודש, קריאת שמע, ברכת המזון, זה יותר כזה נעים ללימוד. אבל באים למסכתות של החורף, על השור שנגח את הפרה, וכל מיני דברים לא מציאותיים ולא קורים, הפיל שבלה כפיפה מצרית, אבל בכלל לא רלוונטי, לא קרה אף פעם, לא יקרה אף פעם, בטח לא יקרה היום אף פעם. ואנחנו עובדים כל יום כמה שעות ודנים בזה, מה זה? מה זה נותן? אז אתה נזכר במשפט שהרב קוק כתב אותו בעקרות ראייה למישהו, הוא כתב לו, הנסתר יעמיד את הנגלה על רגלו. הנסתר, הוא מעמיד את כל הנגלה על הרגליים. קודם כל הנגלה של התורה, נגלה של התורה ככה כמו שהוא, בלי הנסתר, הוא באמת לא מובן, מלא מאוד דברים לא מובנים. כשאתה מגיע לנסתר, אתה פתאום מבין, וואו, לא סתם היה פה איזה דיון על השור הזה שנגח פרה, זה לא משנה שזה לא מציאותי, אבל הדיון עצמו, דיון ערכי, דיון עם כל מיני סברות עמוקות, של מוסריות, רוחניות, ערכיות מאוד, וואו, הם התלבשו בתוך המציאות, הנגלה, ואז הם התלבשו בדמות של שור ופרה ופיל ומה שלא יהיה. אבל הנסתר, מעמיד את הנגלה על הרגליים.
הפנימיות והמציאות בעצם המשפט הזה נכון, גם כמו שאמרנו, גם על המציאות עצמה. תראו, בלי הנסתר, בסדר, מסתכל, בסדר, מבחינת התורה נגיד, בלי הנסתר, אז אתה נגיד אפילו דברים פשוטים, נגיד מסכת ברכות, אנחנו לומדים, מה מברכים מה זה, מה מברכים מה זה, מצוין צריך לדעת מה לברך. אבל אף אחד לא שואל בנגלה, למה האדם בכלל נברא בצורה כזאת שהוא צריך לאכול. זה כאילו אקסיומה, זה כאילו נתון, זה אקסיומה שאדם צריך לאכול. עכשיו השאלה, באו ברך הזה, באו ברך הזה. הנסתר, מה שהוא שואל, מה שהוא מבקש לדעת, זה להיכנס יותר פנימה ולהגיד, רגע, אבל למה בכלל אדם נברא בצורה כזאת שהוא צריך לאכול. אי אפשר לדבר אותנו אחרת? היה חוסך מלא זמן בחיים, תראו לכם, בלי אוכל, כמה זמן היה מתפלג, כמו ביום של צום, פתאום יש לך יום שלם, צערינו אנשים הולכים לישון ביום הזה, אבל באמת ביום צום כמה שעות מתפלגות לך, פתאום אתה לא צריך לאכול. אז לא, אבל מה נסתר, אומר לך, לא, זה לא סתם, יש פה עדת מצוצות, יש פה איזה דרך, למה הקב"ה ברא את זה בצורה כזאת? ואותו דבר במציאות. המדע, כולנו פה נסיים את הישיבה, חלק ימשיכו יהיו רבנים גדולים ועדשי חינוך, וחלק יצאו לחיים וילמדו כל מיני מקצועות, ושוב יהיה אותו יקרה, אי לומד איזה מקצוע, לומד משהו, לא יודע, פיזיקה. לומד כל מיני חוקים מדעיים וכך וכך, מי שואל את השאלה, אבל מאיפה זה מתחיל? אבל האמת היא, הרי, הסתכל באורה, אם אתה עובר על מה, אז כל חוק פיזיקלי, כל חוק בוטני, כל חוק זיאולוגי, כל חוק אסטרונומי, כל מציאות שאתה רואה בעולם, המדע חוקר על מה שכבר קיים, איך הוא קיים? כל אחד הוא חוקר, הוא גם עושים אנשים, תארים מצוינים, דוקטורטים, אבל מי שואל את השאלה, רגע, אבל מאיפה זה הגיע? למה זה בכלל קיים? איך שיש לעשות את זה אחרת אולי? את זה הפנימיות שואלת. הפנימיות, זה מה שהיא שואלת, מה התורה שעליה נברא העולם? מה החוק הרוחני? מה המגמה הרוחנית שעומדת מאחורי התופעה המדעית המציאותית שאנחנו רואים? דהיינו, הנסתם, ההסתכלות הפנימית העמוקה, היא תעמיד את הנגלה על רגליה, כלומר, גם את הנגלה המדעית, גם את הנגלה התורנית. כל המציאות שלנו, הסתכלות פנימית, נותנת לה באמת משמעות עמוקה, ובאמת עם מבט, עם תוכן עצום.
הדרכה אישית בלימוד תורה אז אם כן, באמת, לחזק מבט פנימי, או בלימוד עצמו, הדרכה אישית לכל אחד. איך נכנסים לעולם התורה, לא הרי שהוא א', כשהוא ד', ולא הרי שהוא ד', כשהוא ה', וב', וכל אחד, הרי הוא כמו חברו, הוא בלבד, שזה יהיה בתוכנית, שזה יהיה משהו שנבין שהוא משמעותי מאוד, הוא קריטי, הוא חשוב. כל אחד נמצא את הדרך, כמו שהרב בנייה אמר אתמול, שורשי נשמות, כל אחד הוא בנוי אחרת, אז כל אחד נמצא את הדרך שלו, איך בדיוק הוא עושה, וישתדל לעזור לכל אחד מה שאנחנו יכולים בכנים שלנו, ואם לא, אז נתנה אותו לכנים אחרים, אם אין לנו, אבל הוא בלבד שבאמת הדבר הזה יהיה מול עינינו. ומה שאנחנו בין היתר גם קצת כדי טיפה לעזור בדבר הזה ביום ל"ג בעומר, משהו שהתחדשנו בו בשנה שעברה פעם ראשונה, מקווה שהוא יצליח ונמשיך לעשות אותו. שבנג בעומר בסדר צהריים, מה שהולך להיות עכשיו, מ-4 עד 5.5 שמתחילים שיעורים, יהיה פה, בעזרת ה' עכשיו, ממש עכשיו, נכון לעכשיו, בבית המדרש יהיו חמש חבורות לימוד. תמצאו ככה את המקום, איפה לשבת, אולי אם חסר מקום אפשר גם חבורה לשבת בחדר שלי, ואני יכול להיות בבית המדרש ויש לי גם משהו לדבישה במשרד. אז חמש חבורות לימוד, יש דפי מקורות שנמצאים פה על הבמה, או כבר בידיים של המנחים, וכל קבוצה, מה זה מנחה? יש מישהו משיעור דוגר שהוא פשוט המרכז נקרא לזה של הקבוצה. יש פה קבוצה אחת לומדת זוהר פרשת בעלותך, קבוצה אחת לומדת את הפתח אליהו, מי שלא יודע פתח אליהו זה בהקדמה של תיקוני זוהר בעמוד ירוצאים, פתח אליהו כמו שאומרים הרבה אחינו הספרדים לפני התפילות. אז יש פירוש של המתוק מדבש, פירוש ממש מתוק שמסביר מה אומר הרב פתח אליהו, הרמת אומר שכל עיקרי תורת הקבלה נמצאים בפתח אליהו, רק למי שלא יודע, ועוד מהמתוק מדבש הרב שלום הצילם את ההקדמה שלו שזה יסודות של הקבלה, והרב בניה הביא איזה פסקה מאוד חשובה מהלשן כשמדבר על ההבדל בין הנגנה לבין הנסתר, ועוד מקור אחד אתם תראו אותו. אז בעזרת השם ממש לעכשיו נציע לאף אחד לא לדלג על הדבר הזה, פשוט תתחברו ככה באמת בצורה אקראית או שיש לכם איזה עניין לפי מה שאמרתי עכשיו, אז בורות לימוד בעזרת השם שקצת תאימה מהפנימיות, גם מי שלא מוגל בזה בכלל יכול להיכנס ולטעום מעץ החיים בעזרת השם, תראו ככה ברכה מהדבר הזה, לטובה ולברכה.
