אחר הצהריים טובים. היום נדבר על השימוש באחד האיברים המשמעותיים שברא בנו הקדוש ברוך הוא – האוזן. השימוש בה אינו קל או פשוט כלל. לאוזן יש יכולת לשמוע קולות ודברים, אך יש לה גם יכולת להקשיב, שהיא כבר קשורה לפנימיות האדם. בלשון הגמרא יש "שמיע לי" ויש "סבירה לי". "שמיע לי" זה שמעתי את הקולות, את מה שנאמר. "סבירה לי" זה כבר השמיעה הפנימית, כמה באמת שמעתי, איך שמעתי ומה שמעתי. אנחנו אומרים בתפילה כל יום "אהבת עולם אהבתנו" וכו', ואחד המילים שאנחנו אומרים שם זה "לשמוע, ללמוד, ללמד, לשמור, לעשות, לקיים". הראשון שביניהם הוא לשמוע. אנחנו מבקשים זאת מהקב"ה במסגרת כל הבקשות הרוחניות. מה המשמעות של זה? בעזרת שלושה פסוקים מספר משלי אפשר להגדיר את המיעה בשלושה רבדים: להקשיב למה שמעלינו, להקשיב למי שמתחתנו ולהקשיב למי שאיתנו. נסביר את הדברים ובסוף כולם מתחברים למקום אחד.
הקשבה למה שמעלינו דוגמה לפסוק זה: "מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה". אם מסתכלים על החצי הראשון של הפסוק, יש דבר שנקרא להטות את האוזן ויש להסיר את האוזן. התורה היא משהו מעלינו, התגלות של הקדוש ברוך הוא. הוא מתגלה אלינו דרך ההיסטוריה, דרך הטבע, שהוא הרבה יותר גדול מאיתנו. לפעמים מרגישים זאת ברעידת אדמה או בצונמי, אירועים כאלה שמזכירים לנו את גודל הבריאה. מי שמקשיב לטבע מרגיש את זה כל הזמן. יש הרבה פעמים בתנ"ך שהנביאים אומרים "עטו אוזניכם תקשיבו לקולות האלוקיים". ויש חלילה את האפשרות להסיר את האוזן מלשמוע את התורה.
הקשבה למי שמתחתנו הפסוק אומר במשלי: "עותם אוזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה". יש מישהו שצריך אותך, מישהו כלכלית זועק אליך ומבקש את עזרתך. זה יכול להיות גם בדברים אחרים. עותם אוזנו מזעקת דל שומע את הקול, אך לא באמת מקשיב.
הקשבה למי שאיתנו פסוק נוסף אומר: "דאגה בלב איש ישיחנה לאחר". זה יכול להיות חבר, אשתך או כל אדם אחר. יש לו משהו לספר, משהו לבקש. אתה יכול להקשיב באמת או לא להקשיב כלל. הכוונה היא באמת לשמוע כדי להבין לעומק את הבעיה.
התוצאה של ההקשבה מעניין להסתכל על התוצאה של ההקשבה. מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה. כלומר, אם אתה לא שומע את הקול האלוקי, גם תפילתך לא תיענה. עותם אוזנו מזעקת דל – גם הוא יקרא ולא יענה. כלומר, אתה לא מקשיב לאחרים, הדיבור שלך לא יהיה משמעותי. הפסוק האחרון שנזכיר הוא: "עד כזבים יובד ואיש שומע לנצח ידבר". איש כזבים הוא מי שהשמיעה שלו סלקטיבית, שומע מה שהוא רוצה. איש שומע לנצח ידבר – אדם של הקשבה אמיתית, דבריו יתקבלו.
הקשבה אמיתית הקשבה אמיתית דורשת להיות עם האדם במאה אחוז. כשמישהו מדבר איתך, אל תהיה במקום אחר בראשך. אדם מרגיש אם אתה באמת מקשיב לו. יש סיפור מפורסם על הנזיר רבי דוד הכהן, שהיה בתענית דיבור. יהודי הגיע לדבר איתו, והנזיר הקשיב לו בלי לדבר. היהודי הודה לו ואמר שההקשבה פתרה לו את כל הספקות. הקשבה אמיתית היא תכונה משמעותית בכל הרבדים שדיברנו עליהם. היא מאפשרת חיבור אמיתי עם הזולת ועם העולם שסביבנו. הדברים כולם, וזה באמת הקשבה למעלה. מסיר אוזנו משמוע תורה, כמה אנחנו באמת בענווה נפתחים, מקשיבים, ויש המון מה להקשיב. באמת יש. חז"ל אומרים: אם שמוע תשמע. אומרים חז"ל: אם תשמע בישן, תשמע בחדש. מה זה תשמע בישן? תשמע בישן זה שאתה פתוח להיסטוריה. לא החיים לא מתחילים היום, לא ההיסטוריה של העולם, בטח לא ההיסטוריה של עם ישראל, גם לא ההיסטוריה של המשפחה הספציפית שלך לא התחילה היום. אני תמיד אומר לחברה: תלכו מהר לסבא שלכם. אני גדלתי בלי סבא וסבתא, הייתי צריך לשמוע את הסיפורים רק מהכלי של ההורים, וזהו, ומזה להבין מה היה בדור לפניהם, שני דורות לפניהם. אבל ברוך השם, היום לאור של הגלות והשואה וכל זה, יש לכם ברוך השם, לרובכם יש סבא וסבתא ואולי אפילו סבא או סבתא רבה. אפילו בגילאים של היום זה לא בשמיים כבר להגיע לגיל שמונים תשעים ולהיות ברוך השם צלולים. לרוץ אליהם בין הזמנים, לרוץ אליהם ולשמוע, להקשיב. קודם כל אתם עושים איתם חסד עצום, כי הזקנים האלה רק תן להם שמישהו ישמע אותם.
הקשבה לדור הקודם לך זה חשוב איך הם עלו מתימן, ואיך הם עלו ממרוקו, ואיך הם עלו מפולניה, ואיך הם עברו משם, ואיך הם ייבשו את הביצות, ואיך הם היו במעברות, ואיך הם נלחמו במלחמות, ואיזה קשיים כלכליים היו להם. תקשיב לסיפור המשפחתי שלך, תקשיב לו באמת. ואחרי שאתה מקשיב, אתה מתחיל להפנים, אתה אומר: וואו, איזה דור זה, איך אנחנו כלפיהם, באיזה אתגרים כאלה אני מוכן לעמוד היום, באיזה מצבים, באיזה מאבקים, באיזה התמודדויות. בסדר, אז כל דור יש לו את הדברים שלו, אבל לא משנה, זה נותן לך פרופורציה. ואז דרך זה אתה מקשיב בכלל להיסטוריה של עם ישראל ורואה אזה גודל, איזה דבר עצום חלק ממה אנחנו. זה נותן לך המון כוח הדבר הזה. יש פסקאות כאלה באורות התשובה, לא לעכשיו, שרב קוק אומר שמי ששומע את כל הפתוח ככה לכל ההיסטוריה וזה, זה נותן לו הרבה כוח לתשובה, כי זה מאוד מעצים אותו חלק ממהו. ואז הוא אומר: וואו, זה חלק מכזה דבר גדול, אני רוצה להמשיך אותו, אני רוצה לקחת בו חלק פעיל ומשמעותי.
הקשבה לקב"ה ואז בכלל אתה מקשיב לקב"ה. איזה שבחור מדבר אלינו. ראינו הבוקר בזוהר, אברהם אבינו קם בבוקר ראה את השמש חשב שהשמש היא כוח, אחר כך בערב הוא ראה את ה… אבל הוא הקשיב למציאות. אז אנחנו כבר לא אברהם אבינו, כבר התורה לפנינו, אבל עדיין כל אחד בעצמו מברר אמונה, רוצה להרגיש את זה בעצמו ולהבין את זה לעומק. מה החידה של העולם הזה? מה האמת של העולם הזה? אז תראה איזה דברים יש לך להשיב, תראה איזה דברים יש לך להקשיב עליהם. איזה תורה נפלאה וגדולה וענקית שזכינו לקבל. בוא נקשיב לה, בוא נראה, נקשיב לא חיצונית אלא בוא ניכנס אליה, ניכנס להקשבה מלאה אליה עם ריכוז מלא אליה. ונראה, מסיר אוזנו משמוע תורה חלילה, הפוך, מטה את האוזן, מטה את האוזן. אתה יכול לראות איזה תענוג זה לראות מישהו שמגיע לאיזה לימוד, לאיזה שיעור, לאיזה משהו, וכולו האוזן שלו ככה מה שנקרא בסי הכוננות ספיגה חיובית. כן, הוא בא להקשיב, הוא בא לראות מה התחדש לי היום, מה אני יכול לקחת היום מהחברותא, מה קיבלתי היום מהחברותא, מה קיבלתי היום מהלימוד העצמי, מהשיעור. ישר הוא מסכם את זה, אני יכול לזכור את זה כי זה נוגע בו, זה נהיה חלק ממנו, לא איזה שמיעה כזאת, שמיעה שעוברת. זו הקשבה פנימית, זו הקשבה עמוקה. אז באמת התכונה הזאת נראית ככה מאוד מאוד מהותית, יסודית, ובעזרת השם שנזכה ככה לאחוז במידה הזאת תמיד, ובוודאי בחודש אלול, הזמן המיוחד שבו אנחו נמצאים. בעזרת השם שנזכה לטובה ולברכה.
