שיחה כללית | מה אני ספון – האם ואיך אני יכול להשפיע על מה שקורה בעזה | הרב גבריאלי

כן, אחר הצהריים טובים. בספר "מסילת ישרים" בפרק י"ט, עוסק במידת החסידות. אחרי שהוא מתאר ומבאר את כל המידה הזאת, הוא אומר: "דבר זה בארו בתנא דבי אליהו, אמרו כל חכם ישראל שיש בו דבר תורה לעמיתו, הוא מתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודם של ישראל כל ימיו. הוא מתאווה ומצטער לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גלויות וכו', זוכה לרוח הקודש. נמצאת למד שזאת הכוונה אינה אלא לכבודו של מקום ולקידוש שמו יתברך. ועל זה אמרו: איזהו חסיד? המתחסד עם קונו." ודאי צריך תמיד שיצטער צער ממש על הגלות ועל החורבן מצד מה שזה גורם מיעוט, כביכול, לכבודו יתברך. ויתאווה לגאולה שבה יהיה אילוי לכבוד שמו יתברך, ויתפלל תמיד על גאולתם של ישראל והשבת כבוד שמיים. כלומר, מתאר לנו "מסילת ישרים" בשם חז"ל את המציאו שצריך להשתדל לשאוף אליה, והיא להיות אדם שכואב לו כאשר עם ישראל לא נמצא בשלמותו. כשעם ישראל סובל, בעצם גם הקדוש ברוך הוא סובל, כי הקדוש ברוך הוא רוצה להתגלות, רוצה שהשכינה תתגלה, רוצה שעם ישראל יהיה בתפארתו. וכשזה לא קורה ועם ישראל סובל, זה מאוד כואב. אז אדם שזה כואב לו, הוא אמור להצטער על זה ולבקש שזה לא יקרה.

הכוח של תפילה ואז הוא אומר ב"מסילת ישרים" את המשפט שאותו שלחנו בהנהגת הישיבה: ואם יאמר אדם, מי אני ומה אני ספון שתפלל על הגלות ועל ירושלים? המפני תפילתי יכונסו הגלויות ותצמח הישועה? בעצם פה "מסילת ישרים" שואל את השאלה שאולי באיזשהו מקום קצת כל אחד ואחד מאיתנו גם מנקר לו קצת בפנים ואולי קצת מעכב אותו מלעשות את העבודה הזאת. הוא אומר, מי אני ומה אני ספון? אני מוצפן פה בתוך איזשהו חדר, תוך איזה מבנה. אני עכשיו לא נלחם בעזה או נלחם בצפון, אני לא יושב עשיו באיזה חדר של השב"כ ומתכנן עכשיו איך יתפוס את המחבלים. אני עכשיו, מה אני יכול לעשות כדי שהגאולה, שעם ישראל לא יסבול, שלא יהיה צער השכינה, לא יהיה את כל הכאב הזה? מי אני ומה אני ספון שאני יכול לעשות משהו שתצמח הישועה מפני תפילתי יכונסו הגלויות? מה אני אתפלל עכשיו ופתאום זה יקרה? תשובתו בצידו: כאותה ששנינו, לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם. הוא כבר נחת רוח לפניו כשבניו מבקשים ומתפללים על זאת, ואף שלא תעשה בקשתם מפני שלא הגיע הזמן או מאיזה טעם שיהיה, הנה הם עשו את שלהם והקב"ה שמח בזה וכו'. אז בואו ננסה קצת להבין באמת מאיפה אנחנו יכולים לשאוב כוח כדי להבין שמעשה שלנו אחד יכול להשפיע. מעשה או דיבור או כל דבר שלא יהיה יכול להשפיע השפעה גדולה על מה שקורה בעולם.

השפעת מעשים קטנים הדבר הראשון אולי שהוא הכי בסיסי והכי פשוט כדי שבכלל אפשר יהיה להתחיל להאמין בדבר הזה: כתוב אצל הרב קוק באיגרת שרגילים לקרוא לה "איגרת אש". למה איגרת אש? כי זה איגרת ש"א". ושם מישהו שואל את הרב קוק איזו שאלה, ותוך כדי התשובה שלו הרב קוק אומר ככה: כי זה פשוט הוא שגם הירוד שבאנשים, אם יציעו לפניו הכוונה היא אדם רגיל, אדם פשוט, כן? אם יציעו לפניו שיכול לעשות חסד בכל עת עם כל העולם כולו הכולל בתוכו כל כך הרבה אביות עד אין תכלית, יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב. וכל ההצלות והרפיון אינו בא כי אם מחוסר אמונה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצוות, העבודה וזכיחות המידות. אשר עבור זה העיר ה' עינינו בדברי קדושי העליון בעלי הקבלה, אשר הרחיבו המשכיות להודיע את גודל יקרת העבודה ואיך מעלים על ידה את כללות ההוויה וכל פרטיה. מה קודם כל אומר הרב קוק? תארו לכם שבאים למישהו ואומרים לו: תקשיב, אם אתה עכשיו מרים את החפ הזה ככה שלוש פעמים, אם אתה עושה את זה, וואו, אתה לא מבין מה קורה עכשיו. יש כל מיני אנשים שהם חולים והם יכול להיות שהם יתרפו, יש אנשים שהם עכשיו לא נפקדו בילדים ובזכות מה שאתה עושה הם ייפקדו. זאת אומרת שמישהו עכשיו שאמור להיפצע בקרב, בזכות זה הוא לא ייפצע. תגידו לו: אתה צריך לעשות ככה, אתה צריך לעשות גם הירוד שבאנשים, גם אדם רגיל, אם תגיד לו תשמע אם אתה עושה את זה הוא ירוץ לעשות את זה. הוא ירוץ.

הבנת האחדות אז קודם כל כאילו הנחת העבודה הבסיסית היא שאנחנו לא סתם מרימים את זה שלוש פעמים, זה כנראה סתם מעשה חסר תכלית. אבל אנחנו להרים את זה שלוש פעמים זה מעשה טוב, עושה עוזר למישהו. אתה מצליח להתכוון קצת יותר באיזו תפילה, אתה מצליח כמה דקות ללמוד קצת יותר ממה שאתה רגיל, עושה איזשהו מעשה טוב בחסד, בתורה, מה שלא יהיה. המעשה הזה משפיע. עכשיו רגע, אבל מי אמר שזה משפיע? וב, זה כאילו אקסיומה, כן? אם יגידו למישהו תשמע זה נתון יוכיחו לו את זה כמו שתכף נעשה לוכיח, אבל לנסות לחזק את זה הוא עדיין יעשה את זה בשמחה. אבל באמת מי אמר שזה משפיע? אז אומר הרב: אמנם הדבר יכול להתקרב אל הציור השכלי כדי שהזירוז יעמיץ. איך אפשר ככה לקרב את זה לשכל כדי שבאמת ככה האדם באמת יתלהב לעשות את זה? זה יבוא על ידי ההבנה של האחדות. דהיינו להשכיל שאור הנשמה של כל יחיד הוא מקושר עם הנשמה הכללית של כל ההוויה כולה, שממנה שואב כל היקום לכל פרטיו את אור השלמתו. ובידינו הוא להוסיף אור בנשמה שלנו על ידי התורה, החוכמה, המצוות, העבודה והמידות בכל עת ורגע. ובכל רגע שאנו מוסיפים אור בנשמתנו, אם נשים דעתנו שלא על עצמנו בלבד אנחנו חסים, כי אם על כל ההוויה, מוסיפים לנו השלמה וחיים בכל זאת. זאת אומרת, אומר הרב, הדבר הבסיסי הראשון זה להבין איך ההוויה בנויה. בואו לא נלך רחוק, אולי ההוויה זה קצת דבר גדול מדי. בואו נדבר על עם ישראל, איך הוא בנוי. עם ישרל בנוי כמקשה אחת, מקשה אחת ממש. בעל התניא אומר: נשמה אחת גופים מחולקים. תנסו לדמיין את הגוף שלכם, יש לו נשמה אחת ויש לו הרבה איברים. תנסו להבין שהעם ישראל כולו הוא ממש ככה. אדם לא יגיד: רגע, אני עכשיו נגיד אם אני עושה עכשיו אימונים, מרים משקולות ביד ימין, אני לא חזק את יד ימין אבל לא אכפת לי יד שמאל, אני מזניח אותה. זה ברור שהאדם הוא מקשה אחת והוא כל הזמן חושב על כל הגוף שלו, הוא לא מחלק את הגוף שלו. הוא עכשיו הולך לחזק את הגיד השמאלי, השריר הימני האחורי של הרגל. כל הגוף שלו זה מקשה אחת. צריך להרגיש להבין קודם לדעתי היום בשבתי הלב אביך שזה מקשה אחת ממש, יחידה אחת ממש. אתה מחזק איבר אחד, חיזקת את הכל, העלית את הכל, הוספת אור בנשמה שלך, העלית את כל המציאות. אז זה בעצם הדבר הבסיסי ביותר שאנחנו לא איזה גופים נפרדים כאלה ומה שאנחנו עושים מקסימום ישפיע טוב על עצמנו ונגד שעל עצמנו אכפת לנו קצת יותר. אבל אם אנחנו גם על אחרים, על אחרים כנראה בכל זאת אכפת לנו. הרי כל אדם תארו לעצמכם עכשיו איזה משהו קצת לא יודע, אולי אני עכשיו זורק איזה סטארטאפ, איזה רעיון, אבל אני אומר אותו פה ככה בשביל תארו לכם שאנחנו עכשיו מאמצים איזה פלוגת שריון וחיר שנמצאת בתוך עזה. אנחנו מכירים שם כמה אנשים גם מהישיבה שלנו שנמצאים שם ונגיד שאנחנו מצמידים פה לכל בחור כדי שזה יהיה קצת יותר מוחשי אנחנו מצמידים לכל בחור שם של מישהו אחד. נו תשמע, אתה אחראי על משה ואתה עכשיו תדע לך שיש מצב שאיזושהי התחזקות שלך כמו שהוא אומר בתפילה, בלימוד, זה מעשה טוב בכל דבר. יש מצב שאתה עכשיו מחזק את משה ויכול להיות שאתה עכשיו אולי מציל אותו מאיזה משהו חלילה שיכול לקרות לו. ותגיד לי וואו, אבנה, זה אחריות מטורפת. כאילו לא אני אז מה זה אומר יאללה אחריות הזאת אז עדיף שאני לא אעשה כלום אז עדיף שאני לא אקח את ה מה זה יכול להיות שבגללי חס וחילה יקרה לו משהו זה הפוך אם חס וחילה צריך לקרות לו משהו אז ההנחה היא שיקרה לו משהו רק בזכותך אולי לא יקרה מה שאמור לקרות.

השפעה גלובלית אז זה אני אומר רק קצת בשביל לסבר את האוזן בשביל לקרב את הדברים אלינו. רגע, אם היו אומרים לי דבר כזה והייתי אומר בואנה מה זה אחריות מטורפת. אני שמעתי שאחד מגדולי ישראל באחת המלחמות אמר לתלמידים בישיבה שהם צריכים לישון עם נעליים. הרי אתם יודעים ששמה החברה גם שהם לא בתוך עזה, חיילים שהייתי אצלם שבוע שעבר בלבנון וכולי, הם הרבה מהם הם הרבה מהם ישנים עם נעליים. מה שנקרא זאת אומרת הם בקוננות כל הזמן לפחות יש חלק שהם בקוננות הקפצה מה שנקרא של שנייה. לישון עם נעליים הכוונה שאתה ממש כאילו מוכן. אז אמר אותו ראש ישיבה לתלמידים שלו: אתם צריכים לישון עם נעליים כאילו להיות ברמה כזאת. לישון צריך כי לישון אי אפשר, אבל לישון עם נעליים. אז בסדר, לא צריך לישון עם נעליים, אפשר לישון רגיל, אבל זה כאילו על העיקרון, על התחושה. אבל אם רוצים קצת טיפה יותר ככה להעמיק את העניין, רצה לי השבוע לשמוע ככה איזה תוך כדי איזה דברים שמישהו נתן איזשהו שיחה. היה איזה משהו שמאוד חיזק אותי, אמרתי אני אשתף אתכם ככה בדבר הזה שבאמת לפעמים אתה קשה לקרב את זה ככה לתפיסה שלנו באמת באמת להרגיש את זה שאני עושה משהו פה מה אני ספון כמו שהמסילת ישרים אומר אני ספון פה בתוך החדר ואני משפיע על מה שקורה שם לא נראה לי לא נראה לי קשור זה לא עושה לי את זה זה לא נותן לי איזה מין דחיפה כזאת. אז תחשבו רגע היום בכלל על מה שקורה בעולם שלנו יושב איזה רציתי להגיד יהודי אחד אבל נראה לי שאולי יהודי באמת לא צוקרברג וא יהודי? צוקרברג של גוגל יהודי לא? מה? נדמה לי שהוא יהודי זה לא כז משנה אבל צורך העניין יושב אדם ספון אפילו אולי הוא איזה חנון כזה איזה משהו יושב איזה חדר סגור באיזה מקום והוא פתאום ככה ממציא איזה שהוא כן זה משהו עכשיו תחשבו רגע היום לא יודע אם להגיד לצערי או לשמחתי אבל זאת המציאות מה שנקרא הנדסת הודעה יכול אדם להיות באיזה חדר סגור והוא עכשיו ידעת שהוא רוצה על איזה שהוא רעיון מסוים שיזיז את העולם הוא יכול מתוך החדר בקרה הזה שהוא נמצא בו שזה איזה שהוא תוכנה כזאת שהיא נמצאת בכל בית בעולם להכניס לשם התכנים שהם יזיזו את כל בעלי הכוחות המעשיים העולם בנוי מדברים מעשיים כן אנשים יש מפעלים יש אנשים יש צבא יש תעשייה מאוד גדולה אבל בסוף הכל עובד על הנדסת התודעה יכול להיות מישהו כזה שהוא בכלל לא עובד עם הכלים המעשיים אבל הוא בסוף משפיע על כל העולם המעשי הזה מאו משפיע עליו כלכלי משפיע עליו תרבותית משפיע עליו חברתית משפיע על הכל היום כולם יודעים נכון אנחנו מכירים את הנושא של איכות הסביבה מה אומרים לנו באיכות הסביבה אתה יודע אתה עכשיו נמצא בתוך החדר שלך ואתה עכשיו לא יודע אתה עכשיו שם איזה aftershave אחרי הגילוח אני יודע איזה דורדורן אני יודע מה אומרים לך תקשיב מה יכול להיות שבגלל השימוש שלך מה שאתה עושה יכול להיות שהאוזון שבגללך העולם מעלה את הטמפרטורה שלו כל שנה באיזה מעלה או שתיים בסוף הכל אולי בכלל פה ישרף בכלל עכשיו זה היום כולם יודעים זה לא משהו שאתה אומר תגיד לי מה אתה עושה צחוק תגיד לי מה אני פה שמתי טיפה ככה אז עכשיו אם אתה רוצה תגיד לי בגלל זה עכשיו אני סעתי עם האוטו הוצאתי כמה עדים של דלק בקום לנסועה מוכנית חשמלית אין לי כסף לטסלה מה אתה רוצה שאני אעשה אז אני נוסע על דלק אז אני יודע מה תגיד לי עכשיו בגלל זה וכן הזה הדרך אבל זה היום ברור לכולם שאם אתה זורק את הבקבוק הזה במקום לשים אותו בגניזה כן שם אותו בזה סיפור של המחסוך וזה אז אתה אבל היום זה כולם ברור למה יש איזה מין יש איזה מין אמונת חכמים במדענים אמונה אמיתית כאילו היא מבינים שזה נכון למרות שלא רואים את זה בעין לא רואים מה עכשיו הבקבוק שאני זורק שתיתי קולה ליל שבת בישיבה גמרתי אשתו עצמתי עז עוד בקבוק אחד מתוך אלפים אז יזיז אבל אתה מבין שעוד אחד וכל זה בסוף יסרף וכל זה בסוף יסרף כלומר מה אתה מבין מכל זה אתה מבין שבעצם גם בעולם שלנו המעשי מאוד המאוד מציאותי אם זה בענייני איכות הסביבה ואם זה בענייני המחשבים וכן הזה הדרך וכל מיני דברים אחרים בעצם מבין שזה לא חידוש כזה גדול להגיד שאני סון פה נמצא בבית המדרש ועושה משהו ויכול להיות שאני בעצם יושב על החדר בקרה יכול להיות שאני יושב עכשיו מש על הרי ראינו ש… ראינו בזוהר לימוד היומי, כולם בעיקרון מוזמנים גם היום. חמש וחצי זה רבי שמעון אומר לימוד זוהר, נוציא את עם ישראל מהגלות. ראינו מביא את הקדוש ברוך הוא, הסתכל בתורה וברא את העולם. זאת אומרת, התורה היא בעצם החדר בקרה של העולם. כל העולם בנוי על התורה. הגמרא בסנהדרין דף ו' אומרת דברים של תורה שהעולם מושתת עליהם. התורה נקראת תושייה. הגמרא שואלת למה זה נקרא תושייה, ואומרת דברים של תורה שהעולם מושתת עליהם. התורה היא לכאורה כלום, זה מילים. מה אני עושה? אני גומר עכשיו, מתחיל ללמוד פה חברותא, דף גמרא מסכת כזאת, מסכת אחרת. אלו לומדים ברכות, אלו לומדים בבא מציעא, דרכי הצהריים לומדים. אני חושב טענית לומדים, דף גמרא פה על גשמים ופה על מציאה ופה על קריאת שמע. מה אני עכשיו מזיז את העולם? אני עכשיו מזיז את האנשים בעזה, את הטנקים האלה שהם טונות, את המטוסים, את הכלכלה של מדינת ישראל, את כל העיסורים שיש עכשיו לאנשים, השבועים שנמצאים באיזה מרתף בעזה, באיזה מנהרה. אני מזיז להם, אני יכול לגרום לזה שאולי יהיה להם פחות סבל שמה, בעזרת השם שנצליח להוציא אותם משם. כן, אנחנו, אתה יכול, אתה יכול כי אתה נמצא בחדר בקרה של העולם. אתה לא ספון תקוע.

השפעת התורה על העולם זה שרימאמר דבר ראשון, אדם נברא יחידי. למה הוא נברא יחידי? כדי שכל אחד יגיד אני העולם, עליי האחריות של העולם. לכן הוא נברא אחד ולא ישר נבראו מיליון, כי כל אחד עקרונית היה יכול להיות היחיד הזה שהעולם עמד עליו. ועכשיו שיש רבים, כל אחד מהרבים הוא חלק מהדבר הגדול הזה ונשמה אחת, וכל אחד משפיע על כולם. לומדים פה חברים, מי שנמצא ומי שלא מוזמן להימצא בנפש החיים כל בוקר. בנפש החיים שער דלת יש שם דברים מדהימים. נגיד אחד מהדוגמאות שהוא אומר, בלי לקרוא את זה מפני שהוא אומר, נפש החיים, דא מה למעלה, ממך. דא לך שמה שקורה למעלה זה ממך. אתה משפיע על מה שקורה למעלה, לא כמו שקוראים את זה רגיל דא מה למעלה ממך עין רואה. דא מה למעלה ממך, או שהוא מביא דבר נוסף, הוא מביא, השם צילך. כמו שאתה הולך, הצל שלך הולך איתך. איפה שאתה הולך, הצל זז יחד איתך. הוא אומר, נפש החיים, השם צילך. השם הוא הצל שלך. מה שאתה עושה, השם זז איתך. הוא מזיז את ההשפעה שלו לפיך לפי מה שאתה עושה.

ברכת משה לשבט לוי ואני אסיים בדברים נפלאים שאומר הנצי"ב מוולוז'ין בשמחת תורה. היינו, קראנו בתורה בסוף, אבל היינו אמורים לקרוא בתורה קצת יותר בנחת. קראנו מהר, והתורה, משה רבנו ברך את שבט לוי לפני מותו, והוא אומר לשבט לוי: "ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מותניים קמה ומסנב מין יקומון". שואל הנצי"ב מוולוז'ין, זו ברכה לשבט לוי? פה טעות, זה צריך להיות ברכה אולי לשבט יהודה, שבט שנלחם, מחץ מותניים קמה. מה זה קשור לשבט לוי? שבט לוי לא עושים מלחמה, הם לא הולכים לצבא. מה זה מחץ מותניים קמה? אומר הנצי"ב מוולוז'ין, הוא כבר נתברר כמה פעמים דסכות התורה הוא חרב של ישראל להיות מלחמים עם אומות העולם. הוא גדעית על מסכת מכות דף י' עומדות היו רגלינו בשערי ירושלים. עומדות היו רגלי ישראל שלא אימותו במלחמה שערי ירושלים שהיו מלאים בתורה. שומח היא באה הברכה עבור כוח התורה שביד הכהנים הלוויים שיהיו מתגברים במלחמה. הברכה היא לשבט לוי. כנראה צריך ברכה כי זה לא קל. אם זה היה קל אז בית מדרש היה מלא כל היום, אבל זה מאמץ. זה מאמץ קשה, פעמים זה מאמץ יותר קשה מאשר להילחם. אני נלחם, אתה כבר בראבק של החיים, הייתי שם, אתה בכלל לא חושב, אתה כולך באנדרנלין של 200 אחוז. אבל כשאתה פה ספון, אתה צריך את הברכה של משה רבנו שיגיד לך אתה יודע ההצלחה שם היא ממך. מחץ מותניים קמה ואז הוא אומר ואמר שתי ברכות מחץ מותניים קמה שהוא ראה ומדמה מילתא למילתא וכולי ותורתך לישראל שהוא מלמד דרך פלפולה הוא מסנב מין יקומון שהוא יותר מהראשונה שאינו אלא מחץ והכאה בשעת מלחמה אבל יכול להיות שמיד יקומו ויתגברו במלחמה שנית אבל הברכה הזאת שהמחץ תהיה באופן שלא יקומו עוד כמו שהיה מלחמת חשמונאים עם מלכות יוון מדהים מחץ מותניים קמה הוא מסנב מין יקומון מחץ מותניים קמה שיצליחו לתת מכה אבל אולי הם יצליחו להתגבר יצליחו להחזיר הוא מסנב מין יקומון שלא יצליחו לפעול ארדוף אויביי והשיגיהם ולא השוב עד כאן אותם שיהיה לגמרי לא שיצמח משהו אחר כך פתאום יתגברו פתאום במקום אחר יגיעו מחץ מותניים הוא מסנב מין יקומון לא יצליחו לקום כל זה מכוח מה מכוח שבט לוי צורך העניין הוא עכשיו שבט לוי לומדי התורה הם שבט לוי לכן באמת אנחנו ממש צריכים ממש כל אחד צריך ממש ככה לשבת עם עצמו גם אם זה קשה לו הוא צריך ממש לעשות מאמץ עצום כדי להבין את גודל האחריות שיש עליו כדי להבין שבאמת זה בידיים שלו ואני אומר הדמיון הזה שאמרתי כאילו זה אמץ חייל לפחות בצורה תיאורטית בוא נעשה את זה בוא נדמיין אולי כל אחד פה מכיר מישהו אולי אם יותר קל לך דרך מישהו מסוים שאתה מכיר ולא כזה על כולם אז תחשוב על מישהו מסוים אל תדאג זה יפעל על כולם כי אנחנו כולנו נשמה אחת בגופים מחוברים כולם ביחד אבל אם זה עוזר לך לחשוב על מישהו אחד אז תחשוב על מישהו אחד כדי לקרב את זה אליך אבל בוא ננסה זה באמת להתחזק בדבר הזה זה פשוט כואב הלב אני אומר לכם את האמת הלב נשרף ממש מבפנים הלב נשרף פה בשעות מסוימות שאתה נכנס לבית המדרש והוא נמצא ברוך השם עם חבורה מדהימה שנמצאת פה תמיד ובאמת נוסעת בעול ודואגת לזה שבית המדרש כל הזמן יהיה אבל אנחנו צריכים את כולם אנחנו צריכים את כל החיילים אין פה ג'ובליקים כולם פה קרביים אין מי שלא יכול להיות קרבי אחד יכול שעה יותר אחד יכול שעה פחות אבל בוודאי שכולם יכולים ב-10 בבוקר, ב-11 בבוקר, ב-12 בבוקר ב-4 אחרי צהריים, ב-5 אחרי צהריים לא מדברים פה עכשיו על אלה שמשכימים קום בפני הדפילה או מעריכים פה בלילות וגם זה אפשר במאמץ לעשות אבל באמת בואו נרגיש את גודל השעה זה רציני, זה מלחמה אנשים עכשיו סובלים יש שם החטופים, יש שם השבועים יש שם החיילים שכל רגע יכולים להיפגע וזה אנחנו פה נמצאים בחדר הבקרה שמשפיע על כל הדברים האלה איך לא איך לא איך נניח לעצמנו איך נוותר לעצמנו איך לא נתאמץ הרבה יותר מה שאנחנו יכולים זה יכול להיות שלא ברגע אחד נעבור מ-0 ל-100 כאילו בחור שיעור א' רק התחלת את הישיבה אני לא יודע בדיוק איך לומדים מה לומדים, קשה לי ללמוד שלוש שעות, שעתיים, צריך שאני אמד עשר שעות ביום תעשה את המקסימום שאתה יכול אבל את המקסימום, תירק דם תתאמץ עד שאתה לא יכול יותר, ממש ואז אתה יודע שעשית את שלך אתה יודע שאתה בחדר הבקרה גם בחדר הבקרה יש כל אחד לפי הכוח שלו אבל באמת בעזרת ה' יש לנו כוח רב נלך בכוחכן עוזר בן אדם עלה, למעלה עלה בעזרת ה' שתהיה ישועה ברחמים גדולים ובקרוב בעזרת ה'