טוב חבר'ה, צהריים טובים. בהקשר של האופי של השיחה הזאת, אני רוצה לעסוק בהיבט של המלחמה בהקשר של בנייה האישית והמידותית שלנו. ברור שיש הרבה מאוד היבטים לכל העניין הזה, וידובר רבות במה שקורה ובמשמעויות של מה שקורה. אבל בהקשר הזה, אנחנו רוצים לדון מתוך המבט הזה של מה המלחמה יכולה וצריכה לבנות בנו, בכל אחד ואחד מאיתנו. זה מגיע ממבט רחב וכללי יותר, שבכלל אירועים שקורים לנו בחיים, גם במישור הציבורי וגם במישור הפרטי, הם בהגדרה של הרב סולובייצ'יק. הוא מבחין בין ברית גורל לברית ייעוד. ברית גורל היא מציאות שנכפת על האדם, והוא אומר "אין לי ברירה, זה מה שקרה לי". ברית ייעוד, לעומת זאת, שואלת מה זה בא לומר לי ומה זה בא לבנות אצלי. כי אין דבר שהקב"ה עושה בעולם שהוא לא בא באמת בשביל לבנות משהו.
ברית גורל וברית ייעוד אנשים מאמינים מאמינים שהקב"ה עושה זאת כי הוא רוצה לזקק אותנו ולקדם אותנו ליד השלם, ליד הגמור והמוחלט שלנו כעם וגם של כל אחד ואחד במישור הפרטי שלו. לכן, אחרי התגובה הראשונית של הכאב וההזדעזעות, מגיע שלב שבו אנחנו מתחילים לשאול מה הדבר הזה צריך לבנות אצלנו. ודאי שיש פה הרבה מה לחשוב לכיוונים כאלה ואחרים. אני מרגיש שזו נקודה שמלחמה במהות שלה הופכת את כולנו לאנשים כלליים. כלומר, מלחמה זה לא מאבק פרטי של מישהו עם אויב, אלא משהו ברמה הלאומית. ברור שרודפים אותנו ושונאים אותנו בגלל היותנו יהודים וציונים. האירנים, למשל, הם בעיקר נגד היישות הציונית. אם היינו עוזבים את ארץ ישראל, הם לא היו נוגעים בנו לרעה. יש להם בעיה עם היישות הציונית.
השנאה הלאומית השנאה היא לאומית, צינית, לעם ישראל בארץ ישראל. זה דבר לאומי, ולכן זה הופך את כולנו בתקופת המלחמה לאנשים כלליים. אנחנו האמיתיים, כולנו, כל עם ישראל בשורש שלו הוא לא אנשים פרטיים אלא כלל. זה כנסת ישראל, כלל ישראל, שהוא השכינה והגילוי האלוקי בעולם. כל אחד ואחד מהפרטים הוא ניצוץ מתוך הדבר הגדול הזה. ביום יום, אנחנו הגילוי האלוקי בעולם. כל אחד מרגיש את זה ברמה כזו או אחרת. מעבר לכאב ולצער על מה שקורה, יש פה חילול השם נורא והיום. כאשר עם ישראל סובל, כאשר גויים מצליחים לפגוע בעם ישראל, זה חילול השם. אי אפשר לפגוע בהשם, אבל אפשר לפגוע בעם שמייצג את השם בעולם, שזה עם ישראל.
התגייסות כללית בימים האלה אנחנו מרגישים את ההתגייסות הגדולה לצבא. אנשים חוזרים מחוץ לארץ, ובאמת מתגלה הנקודה הפנימית שזה אנחנו. לאחר מכן, כל ההתגייסות ששומעים עליה מאנשים שונים ממקומות שונים. אנחנו צריים לחשוב על זה בטווח יותר ארוך. זה אומר שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו באמת מרגישים עכשיו כללים. האם בימים האלה אנחנו כואבים ומצטערים על מה שקורה, ומרגישים את הכאב מתוך תחושת החיבור לעם ישראל? השאלה שצריכה לבאור בתוכנו היא מה אני יכול לעשות עכשיו לטובת המצב. עם ישראל נמצא במלחמה, וכל אחד ואחד חייב לשאול את עצמו איך כל רגע ורגע מהיום שלו הוא כללי. מה זה אומר להיות כללי?
התחברות לכנסת ישראל הרב קוק כותב באורות ישראל על כנסת ישראל, שמסביר מה זה כנסת ישראל ומה התפקיד שלה בהוויה. כל כולה זה עניין של חסד, וכל אחד ואחד מישראל שייך לכלליות הזאת ושייך לטוב הזה. איך מתחברים לזה? הרב אומר שהעיקרון הוא להתחבר למידות הישראליות. המידות הישראליות מוגדרות על ידי חז"ל כתכונות ישראליות: גומל חסדים, רחמן, ביישן. עבודת המידות האלה היא להיות גומל חסדים, אדם טוב, אדם שתמיד רגיש לאחרים ורוצה לעזור. כל זה נכלל בכלל הזה של גמילות חסדים, שהיא התכונה המרכזית של כנסת ישראל. אנחנו רוצים למגר את הרשע לא כי אנחנו נהנים מזה, אלא כי אנחנו רוצים שהמציאות תהיה מוסרית. מי שלא מוסרי, הכי מוסרי זה שהוא לא יהיה כאן.
תורה ותפילה הרב קוק אומר שהתורה היא כנסת ישראל. כל מה שאדם מרבה בתורה ובמצוות מתקשר הוא יותר בכנסת ישראל. עכשיו זה זמן להתקשר לכנסת ישראל. ההתקשרות היא דרך תורה, והיא תקשר אותי לכנסת ישראל. הדבר השלישי הוא התפילה. כל עניינה של התפילה היא על הכלל, על כלל ישראל. התפילה היא פועלת, ולכן חשוב להתפלל במניין ולצעוק בתפילה מכירות ליבו על המצב. בימים האלה, הגורל של עם ישראל נמצא על המוזניים. האם למנהיגים יהיה את הכוח לעמוד מול כל הגויים ולהגיד שאנחנו נלחמים עד הסוף? התפילה פועלת, ולכן חשוב להתפלל על הכלל. אנחנו חייבם להיות כלליים כי זה הייעוד שלנו בעולם, להיות שתולים בתוך כנסת ישראל. הזמן האחרון מאופיין בפרטיות יתרה, כאשר אנשים רבים מתמקדים בעצמם ובדעותיהם האישיות. זה מוביל לשנאה ולכיתוב, ומזיק לכלל. כולנו זוכרים את הסיפורים על האבות והסבים שהגיעו לארץ ומסרו את נפשם, אך כיום, כשהגענו למנוחה ולנחלה, רבים שוכחים את הכלל ומתמקדים בהנאות האישיות שלהם.
הצורך בכלליות הרב קוק מדגיש שאין קץ לייסורים הגשמיים והרוחניים הנובעים מהפרטיות. הוא קורא לנו לחשוב על הכלל, על כלל ישראל ועל כלל העולם. עלינו לשבת עם עצמנו ולשאול איך נוכל לתרום לכלל, ואיך להיות אנשים כלליים. זה לא פוגע בפרטיות, אלא להפך, זה הופך אותנו לאנשים שמחים ומלאי סיפוק. הקריאה היא להיחלץ מהמסגרות הפרטיות, כי הן חונקות וסוגרות אותנו. התקופה הנוכחית מאפשרת לנו להיות כלליים, וכולנו מרגישים את הצורך הזה. אולי בזכות זה הקב"ה ירחם עלינו ויחפר עלינו.
התקווה לגאולה אם נצליח להיות יותר כלליים, אולי בעזרת השם נזכה לגאולה. ייתכן שייסורים נוספים יבואו עלינו, אך בתקווה שהכל יתהפך לטובה ולברכה. עלינו לשאוף לחיות כפי שחז"ל וגדולי ישראל מלמדים אותנו, ולפעול למען הכלל.