ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד

שיחה כללית | מה שלא בא דרך הראש בא דרך הרגליים | הרב גבריאלי

מהירות:
הורדת השיעור

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיחה כללית | מה שלא בא דרך הראש בא דרך הרגליים | הרב גבריאלי
הקטע עוסק בבחירה חופשית ותכלית הבריאה, תוך הדגשת השפעת הבחירות שלנו על הדרך לתיקון העולם. הרב מדגיש את חשיבות התורה הפנימית בהבנת תפקידנו ובחירת הדרך הנכונה. הוא מסיים בקריאה לבחור בחיים ובדרך הטובה להגעה ליעד בצורה נעימה יותר.

תמלול השיעור

אחר הצהריים טובים לכל המשקימים לבית המדרש. היום נלמד משהו קצר שיכול ללמד אותנו הרבה על מה שקורה היום, תמיד, אבל במיוחד היום בצורה יותר ברורה. זה הסבר למדרש מאוד תמוה, שרבים תמהו איך להבין אותו, ומביא אותו בעל הלשם. נקרא קצת את לשונו, הזהב, נמצא בהקדמות ושערים, שער וב, פרק ח'.

סוד בריאת העולם ובדברים הללו יובן סוד מאמרם ז"ל, בראשית רבה: "ואילת בריאתו של עולם, צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהם של צדיקים ומעשיהם של רשעים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה אלו ואם במעשה אלו, כבר נכתיב 'וירא אלוהים את האור כי טוב', הווה אומר במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים". יש מפרשים שטרחו מאוד בדברי המדרש הזה, וכן קרוב לזה בראש פרשת ראה: "אני אוכל לתת לפניכם היום ברכה וכללה, כפי שנאמר החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והכללה". שמה יאמרו ישראל, אוי ונתן הקדוש ברוך הוא לפנינו שני דרכים, דרך החיים ודרך המוות, נלך באיזה מהם שנרצה. תלמוד לומר הוא בחרת בחיים. המדרש הזה תמוה מאוד. מה זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא ברא, אז הוא לא יודע אם הוא חפץ יותר במעשיהם של צדיקים או במעשיהם של רשעים? מה זאת אומרת, יש אב האמינה שהקדוש ברוך הוא חפץ במעשיהם של רשעים? זה כאילו אותו דבר, זה עומד על אותו מפלס, מעשים של אלה, החיים והמוות, נלך באיזה מהם שנרצה. מה זאת אומרת, נלך באיזה מהם שנרצה? מה זה לא ברור שצריך ללכת בדרך החיים, בדרך התורה? מה אפשר להיות, מותר להיות רשעים? איך אפשר להבין את זה?

תכלית הבריאה והבחירה אומר הלשם, ואיננו מובן על פי דברנו, זה קשור לדברים שלו לפני כן. כי ופה נשים לב לנקודה העמוקה והיסודית שהוא אור, כי היא מאוד משמעותית. מאחר שתכלית הבריאה, שהוא בישור לתיקון של העתיד, אשר לימות המשיח ולחיים העולם הבא, הנה הוא יעשה על כל פנים שיתוקן הכל על ידי ההונשים גם כן. כי על ידי כל התלאות שבעולם הזה, וההונשים אשר לאחר עמיתה, יתבטל הרע כולו ויחלה כל התאומה והזועמה, ויהיו כל ההונשים גופה, גם כן סיבה גדולה לתיקון העתיד ולגילוי הטוב הצפון וכנאל. אם כן, שמה יאמר אדם, שילך באיזה דרך שירצה, כי אין רצונו של הקדוש ברוך הוא יותר בזה, יותר מבזה, מאחר שתכלית הכוונה ויעשה על כל פנים. אומר, מה שלא נעשה, אנחנו נגיע לאותו יעד. התיקון יקרה. הקב"ה לוקח את העולם ומוביל אותו בסוף לנקודת העשי, לנקודת הגאולה, לנקודת התיקון. זה יקרה בכל מקרה. יש את האפשרויות איך זה יקרה. יש אפשרות שזה יקרה בדרך הטובה, שנבחר תמיד בדבר הנכון, בדבר הצודק, בדבר הרוחני יותר, העליון יותר. יש אפשרות שנבחר בדרך הלא טובה, ואז יהיו אנשים ויהיה ייסורים ויהיה תלאות, אבל בסוף נגיע לאותה נקודה.

הבחירה והעונשים אם כן, שמה זה בעצם נמצא בבחירה שלנו. עד כדי כך שהוא מביא פה בהערה, בהגאה, הוא מביא, הבאנו איזה פעם באיזה שיעור כללי, דבר נפלא בשם ספר החינוך, שהוא מסביר את הגמרא שאומרת שאין עונש בלי אזהרה. אין עונשים, אלא אם כן מזהירים. זאת אומרת, אם כתוב בתורה, צורך העניין, נגיד שהיה כתוב בתורה שמי שמחלל שבת חייב סקילה, ולא היה פסוק שאומר לא תעשה כל מלאכה ביום השבת, אז זה לא היה אסור. לא היה אסור לעשות מלאכה בשבת, והעונש לא מספיק. אין עונשים, אלא אם כן מזהירים. שואל ספר החינוך, הוא אומר בעצם למה? הרי אם יש עונש, אז ברור שזה אסור, לא? אם אתם רואים שלט שכתוב שמי שאיסע פה במהירות יותר מ-X כמש, אז יהיה לו כנס ואלף שקל. אז זה לא ברור שאסור לנסוע ב-X כמש. זה ברור, כר כותבים ישר את התוצאה, לא אומרים את ה… אז מה הבעיה? אומרים שמי שמחלל שבת חייב סקילה, לא תגיד, חייב סקילה. זה ברור שזה משהו חמור מאוד, עד כדי כך חייבים על זה מיטה. מי שאוכל דבר אסור חייב מלכות, אז ברור שאסור לאכול, אז למה צריך להזיר? אומר ספר החינוך, דבר מדהים. הוא אומר, לא, זה לא ברור. למה זה לא ברור? כי יכול אדם לבוא ולהגיד, עליי, אני מוכן לתוצאה. כבר אני עכשיו אמרתי פעם דוגמה, דוגמה לא טובה, אבל מבחינה הזאת היא לא טובה. תארו לכם אדם, ממהר לאיזה פגישה, הולך לעשות עסקה עכשיו על מיליון שקל. לא, הוא בשביל זה, מאחר כבר הוא חייב לטוס, אל תלמדו ממנו, הולך לטוס עכשיו 140 כמה שדי להגיע בזמן. מה אכפת לו שהוא יחטוף בדרך אפילו שלוש מצלמות שיצלמו אותו ויקבל 5000 שקל? זה כלום, הוא הולך עכשיו לעשות עסקה שם מיליון שקל, הוא אומר יאללה, עליי. הרב מדבר על תפקידה של התורה הפנימית בעם ישראל. התורה הפנימית מחברת את העם לאמת הפנימית שלו, ומאפשרת לו להרגיש את מציאותו בצורה עמוקה ומשמעותית. הרב מציין שהגלות אינה רק פיזית, אלא גם רוחנית, כאשר העם נשלט על ידי אומות העולם. הוא מזכיר את תלמידי הגר"א, הבעל שם טוב ורבי נחמן, שהיו מחוברים לארץ ישראל ולכבוד הלאומי.

התעוררות מתוך צרות הרב קוק מדבר על ההתעוררות שמגיעה מתוך הצרות והרדיפות של האומות, ומציין שהיא אינה התעוררות מקרית אלא ראויה להלהיב כוחות נכשלים. הוא מדגיש את החשיבות של התורה הפנימית בהבנת תפקידנו ובחירת הדרך הנכונה. הרב מזכיר את העלייה השנייה כתגובה לפרעות בקישינב, ומסביר שההתעוררות הזו מעוררת כחות נכשלים, אך לא מספיקה לבדה.

הכוח של התורה הפנימית הרב מדבר על הכוח של התורה הפנימית לגלות את הכוחות הפנימיים של האומה. הוא מתאר את תהליך בריאת העולם בזוהר, שבו נבראו הגבורות ביום השני, והחסד והגבורה צריכים לגלות את כוחותיהם. ביום השלישי מגיע התפארת ועושה שלום בין המים התחתונים למים העליונים. הרב מדגיש את החשיבות של לימוד התורה בנגלה ובנסתר, ומסביר שהנסתר מעמיד את הנגלה על רגליו.

בחירת הדרך הנכונה הרב מסיים בקריאה לבחור בחיים ובדרך הנכונה. הוא מדגיש שהבחירה בדרך הטובה תוביל אותנו ליעד בצורה נעימה וטובה יותר. הרב מתפלל שהקדוש ברוך הוא יהפוך את הצרות ויוביל אותנו בדרכים נעימות וטובות, ואנחנו נשתדל לעזור לו בכך.

שיעורים מאותו נושא

הרב קוק השפיע על הציונות הדתית עם גישה המשלבת תורה ומציאות, והסביר תהליכים היסטוריים כתהליכים רוחניים. הוא הדגיש את החשיבות של חיבור בין רוח ומעשה, במיוחד בבניית הארץ לאחר הגלות. כתיבתו בארץ הייתה בהירה יותר, והוא ראה בלימוד תורתו כלי להבנת המציאות הנוכחית.
המשנה בפרקי אבות מדגישה את החשיבות של דרישת שלום כהכרה בחלקנו במערכת חברתית משותפת. היא מציעה להיות זנב לאריות ולא ראש לשואלים, בהתאם למצב ולשלב בחיים, כדי למצוא את המקום הנכון במערכת. שתי ההדרכות משקפות את הצורך בהבנה ותפקוד נכון בתוך החברה.
הקושי להתחבר לאבלות על חורבן בית המקדש נובע מהשפע המודרני והצורך בחיבור עמוק לחסרון לאומי וקוסמופוליטי. החורבן השפיע על העולם כולו, כולל התפתחות הפילוסופיה היוונית והנצרות, ושינה את הקשר עם האלוהות. יום כיפור מדגיש את הקדושה שאבדה, והצורך בתפילות ותיקונים כדי לחזק את הקשר עם הקדושה ולהזכיר את הצורך בבניית המקדש.
חודש תמוז מזוהה עם חוש הראייה, והמרגלים שפגמו בו ראו את ארץ ישראל בצורה שלילית. התיקון הוא להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית וחיובית, תוך שמירה על קדושת העיניים. תמוז נחשב לחודש של דין, והמעבר לאב מסמן תחילת הרחמים לקראת אלול.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים