המחלוקת בין האמוראים עוסקת בשאלה האם קריאת שמע היא מצווה מהתורה או מדרבנן, תוך התמקדות בתורתו של רשב"י שראה בכל פסוק ייחוד השם. רשב"י האמין שכל התורה היא סוד אלוקי ולכן לימוד התורה היה עבורו גם תפילה, ללא צורך בהפסקה לקריאת שמע. לאחר שהות במערה, הבין רשב"י את הצורך לשלב בין העולם הרוחני לעולם המעשי ולראות את הקדושה בכל פעולה יומיומית.
