אנחנו מדברים על ההתגברות שאדם מתגבר כארי. נראה את זה מאוד בלט גם בסימנים הבאים. במציאות של היום, אנחנו חיים במציאות שונה מזו שהייתה בזמן חז"ל. בזמן חז"ל אנשים לא יכלו לישון עם החושך כי לא הייתה תאורה, והם קמו לקראת סוף הלילה. התגברות כארי זה כמו דוד המלך שהעיר את השחר. אדם קם לפני עלות השחר כדי להתפלל.
דין קידוש על היין יש עניין להתפלל בזמן המשמרות בלילה, כי הקב"ה נזכר בחורבן הבית ובגלות ישראל. התפילה באותה שעה רצויה וקרובה להתקבל. יש שלושה שלישים ללילה, ובין המשמרות הקב"ה בוכה על הגלות. אם אתה ער בלילה, תתפלל בזמן החלפת המשמרות, זו תפילה שקרובה להתקבל. בהקשר של סליחות, יש שאלות אם אפשר להגיד סליחות לפני חצות הלילה. הרב פיינשטיין מתיר לאנשים שלא יכולים לקום מוקדם להתפלל אחרי השליש הראשון. אפשר להגיד סליחות בעשר ורבע או עשר וחצי בלילה. זה גם מה שעושים האשכנזים, מתחילים להתפלל מוקדם יותר.
האם נשים חייבות בקידוש יש דיון על תפילת ערבית עם כניסת השבת. יש אנשים שמתפללים מוקדם, אבל עדיין לא הגיע זמן קריאת שמע. התורה ניתנה בארץ ישראל, ויש הבדל בין המקומות השונים בעולם. בצפון אירופה, למשל, יש בעיות עם זמני התפילה בגלל שעות האור השונות. הטור מדבר על החשיבות של הכוונה בתפילה. עדיף להגיד מעט בכוונה מאשר הרבה בלי כוונה. זה נכון גם לגבי סליחות, אפשר להוריד פיוטים אם זה עוזר לכוונה.
פרשת העקדה ופרשת המן פרשת העקדה ופרשת המן נאמרות בתפילה. פרשת המן קשורה לפרנסה, ולכן אומרים אותה בשבוע של פרשת בשלח. יש גם דיון על עשרת הדברות, האם לעמוד כשקוראים אותן. הרמב"ם מתנגד לעמידה בעשרת הדברות כדי לא להראות שהן חשובות יותר משאר התורה. זמן לקורבנות הוא ביום, ולכן אומרים את פרשת הקורבנות בבוקר. יש סדר של תפילות ופרשות שאומרים בבוקר, כמו פרשת התמיד ופרשת החטאת. חשוב לכוון בתפילה ולהשקיע בעבודת הבורא.
זמן קריאת שמע יש חשיבות להשקיע בתפילה מוקדם בבוקר, אבל צריך לשים לב לזמן קריאת שמע. יש מנהגים שונים לגבי זמני התפילה, במיוחד בחורף כשיש הבדל בזמני הזריחה. חשוב להתפלל בזמן הנכון ולא להקדים יותר מדי. לא שפטתי לשום גם שום זה לא הבעיה. הבעיה היא מתי אתה הולך לתפילה. אם אתה רוצה לקום ב-5, אם עוד לא תמורה, אין לך שום בעיה. אני רואה שהיום אני לוקח מוכר הישיבות ובכל העולם הישיבות החסידים, אחד חב"ד, יש שם עניינים שעות הזויות שזה אחרי זמן קריאת שמע. ביתנו בישוב תשע וחצי זה מעניין, כאילו רוצים לאסוף את כל הנוח. זה אחרי זמן קריאת שמע בטוח בזמן תפילה גבולית. אני סתם אומר, אני לא רוצה להעמיד זכות שזו שאלה בזמנו כמו שאומרים אנשים היום זה נורמלי, זה טבעי. חזן אומר לי לא איברי לילה אלא לשנה, בחושך ישנים. בואו נראה היום הנץ לפני שש, רוב רוב עם ישראל ישן בזמן הנץ. אז אגיד למישהו שהוא כמו שאומר אתה צלן, גם ראש ממשלה הקראתי לפגישה אז הזמינתי להתמיד 10-19, לא ב-6 בבוקר. הדימוי פה והמציאות השתנתה, זה לא חלילה שזמני קריאת שמע השתנו, אבל זה מפחידותם שיש לנו גם בדיוק זה משמע שהיום גם שב-2007 אפילו כמה ב-8 עולה צלן והולך שם ב-12-11 ולמד תורה בישיבה. מצד שני, לא לעבור את הזמן זה באמת יש דברים שהם ברי שינוי, דברים שהם ברזים טוב, זה נראה טוב.
דין קריאת שמע בזמנה בית יוסף אנחנו בבית גימן מה שכתב וטוב למי שמקדים וטוב למי שמקדים שהחמל השעות שמשתנות המשמעות ורש פרחות עד אמרין על שלוש משמעות יבי הלילה ועל כל משמעו ומשמער הקב"ה אומר אוי לי שהכרבתי את ביתי. כן, זה ביטוי מדהים שהקב"ה כאילו מבקר את עצמו מה עשיתי. אנחנו השמים כתב הראש ואורי לא יכול לרש המים שהם יצר ודורג באותה שעה לשפוך את החנונים על חורבן בית המקדש כמו שאני אומר קום אירוני בלילה לראש השמורות. ראש השמורות זה בין המשמעות, בעצם מדברים על פעמיים בין הראשונה לשנייה ובין השנייה לשלישית. בשנה הראשונה העסק רק התחיל צורה שלישית זה כבר יום המעבר שלוש משמעות זה בין הראשונה לשנייה ושנייה והשלישית ארבע משמעות נכון יכול להיות אין לזה אופר יש שם כלבים לאופחים יכול להיות טוב נראה את הבית יוסף וטוב לומא פרשת הקדם פרשת אמן ושד דיבות פה צריך לשים לב שכרון אורי זה יותר בלט יש דברים שהם טוב יש דברים שהם חשובים כמו שמענו עכשיו שקום בשמורת זריזות זה טוב לקרוא קריאת שמע בזמנה זה חובה אז כל דבר שעומדים פה צריך לראות אם זה חשוב ראוי או שזה הרבה פעמים השולחן ערוך אומר כזה ביטוי טוב ראוי ובעצם זה חובה כשאם זה מנהג צריכים לדעת אני אומר את זה לתלמידים שעומדים הלכה אחד החושים שצריך לפתח על איזה הלכה זה צריך לתת עד הסוף וזה מעכב איזה דברים הם ראוי נכון חשוב זה לא מתאים לך או זה אפילו מתאים לאנשים בדרגה גבוהה עכשיו פה לקום בשמורת היום זה צדיקים יוחדים עושים את זה שהכל הסדר היום שלהם שונה מהמצב הרגיל הזה צריך לשקול אם זה מתאים לכל אחד כן תולם הפרשת תקזם ופרשת דונית של הדברות סתם בפרק כן מסכת תמיד אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת זה כל בית המקדש והם ברכו וקראו עשרה דברים ואף על גב דמרים בסוף כמה דברכות שביטלו מפני תרומית המילים זה מה שאמרנו פרש אשי שאומרו להם מהארץ אין שעה תורה אמת לצדור שאין קוראים אליה מה שאמר הקב"ה ושמור מפיו בסיני שזה לא מדויק כי בסיני שמענו רק את שתי הדברות הראשונות ונניח עשרה דברות מעמד חשוב אז זה בעצם הבית הסוף שמקשה לטור למה אתה אומר ליקוטת עשרה דברות רי בתלום היא קלממה זה היה דווקא בציבור אז זה היה לימונת עשרה דברות אבל ביחיד זה לקם משום תרומית המילים טוב לאומרה שהדקה נזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו וזה ומטרום יצא בה שמה לך בין תשכח את הדברים מה שהראו עיניך את ראה רוצה שנזכור עבד עכשיו עשה חילוק שזה אולי פותר את המתח הזה בין הרצון לקחת את עשרה דברות לתת להם את המאמץ שלהם לבין החשש של טוריות שגם היום גם היום אתה שומע פה ושם אנשים אומרים אני לא דתי כזה כמוך רק עשרה דברות רק פריאק יש שם בסוף כאלה מה הבעיה זה נגמר יחסי את זה כן לא לפי הפרשנויות וכולי עכשיו גם זה מדויק בהעברה שרשי לא אומר שאם אתה תאמרת עשרה דברות אז מישהו יתבלבל אומר שיבלבלו אותם המינים יש פה איזשהו טיבוך המינים התבלבלו אותם מהארץ וגם אתם רואים הנה אפילו הכהנים שלכם קוראים רק עשרה דברות ואין אדם לעצמו הוא לא מהארץ ולא מין קורא עשרה דברות כל יום מצוין? זה בהחלט מה שמעתי היום זה פחות מופיע גם בסידורים עשרה דברות משום אן יצחק כן זה עשרה דברות פרשת העקדה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם להכניע יצרו לעבודה עד השם יתברח כמו שמסר יצחק נפשו ופרשת אמן כדי שיאמין שהכל מזונותיו זה לא באש ככה תמיד מעניין זה סוגר מפני עצמה כשמדברים על עקדת יצחק ומסכון נפש של יצחק למרות שמי שהתמודד זה אברהם הניסיון היה לאברהם השם ניסה את אברהם הוא לא ניסה את יצחק יצחק היה פסיבי עד שהוא הבין מה קורה אבל תמיד אומרים יצחק מסר נפשו וזה גם אפשר בחזל בהרבה קשרים שיצחק אומר אני מסרתי נפשי על בנא אז תמכון להם תסלח להם אבל הקושי היה של אברהם אבל אברהם אבל אברהם זה ניסיון אפשר כן עובדתי את יצחק מסר נפשו הניסיון הוא סוגי אמן טוב אז ראינו את עשרה דיברות נסכון נעמד השני התחזק כדאי על זכות האבות אמן לזכור שמזונותיו אין לו באש ככה ופרשת הקורבנות וסוף פרק בני העיר מסר נגילה מה אברהם לקבלו שמי אכתוב ישראל לפניך ותעשה להם כאנשי דור המבול אמר ללב כן כדור השבטחה של אלוהים המבול אמר לפניו במידה קהיר השנה זה ברית בין הבטרים אמר להקחה לי עגלה משולשת זה הביטחון וגם שולשת ואז אברהם מדין עדן מוטרד אמר לפניו בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהיה עלים אם הערובה לשמירה על קיומות של עם ישראל זה קורבנות בית המקדש מה נעשה בחורבן כולנו יודעים שעם ישראל הוא יותר חי בתקופה שאין בית המקדש שני בתי המקדש מייחד 800 שנה קחו את כל המשכנות ומניהם לא מגיעים ליותר מ1,500 שנה ואנחנו בית החרבתה אלפים שנה חיים יותר מחצי אין לנו, לא בית המקדש ולא משכן ולא כלום אז זה לא מבטיח כלום בתי המקדש אז הקב"ה אמר לו אמר לי כבר תיקנתי להם סדר הקורבנות שבזמן שקוראים בהם מעלי עליהם כאילו מכירים לפניי קורבן ואני מוכר להם כל הבנותיהם ואמר לי המסכת מנחות ניסו מנחות יודעים מה כתוב בסוף מנחות סוגרם קופ יוד זה מאוחר יותר עד שלא השס וילנה יותר נכון דפוס על מנה ואחים רעים וילנה השס היה כתוב בלי עמודים, בלי אימוד ראש היה קונטרס חוברת וכבר הייתה ברצף לא היה דף שמה? פרק כן לא היה דף לא לא גם לא היה דפים, לא יכולה להגיד דף גין דף דליאס, דף ירזיין כי לא היה היה פרקים היה כן פה ושם לא חושבים שזה חוזר היום אז תמיד אומרים רשי ואת יוסף כמה אומרים בשלהי מנחות תחילת מנחות ואין צע או את שם הפרק אומרים בגלל שיש משניות מה שכתוב בפסוק הגרעים קופיות זה מה שהמציאות את הדפוס רק כזה יתחיל כן סום מנחות אמר ביאיצחק מה תכתיב זאת תורת החתד וזאת תורת האשם כל העסק בתורת חתד כן לא יקרים חתד וכל העסק בתורת האשם כן לא יקרים אשם גם פה המערן וגם הרב קוק מסבירים שזה לא משהו כזה חילופי אלא עם ישראל קשל בעבודת בית המקדש גם אני רוב זמחכם קראנו בהפטרת זכור לא שמע טוב מזווח רק שאם יחל לבלי לא צריך כורמנות תקשיבו לכל אשם כשעם ישראל היה לו בית מקדש הוא רק עשה את הטכני ולא יקרים כורמנות ולא שמעו בכל אשם הקב' רוחם מה תעצרו תפסיקו לעשות אבל תעבדו על הצד הפנימי שלכם זה הנושא של לא לתורת על הזרק למלמל את הבסוקים אל להבין את העומק של הקורמנות העומק של עבודת השם כי אפשר בית המקדש רק פולחן כזה שיופי באים וקרים לי קורמן ולכם מהביתה מה שאמרנו אתה לא יכול להגיד דהי רצון כאילו הקרבתי חתד חתד אין כאילו ואין לדבר זה משהו אמיתי זה מה שמוזר פה שזה ביקור אחר פעם שלך לא יומל דהי רצון אתה לא יכול להגיד כאילו כן כללי יש קורמן חתד כאילו הקרבתי כי זה לא נדבר ואין כאילו כן מה שכתב עונה פרשתו קורמנות טובית אמרה ביום זמן ההקרבה כן כתב הראש וכתבו רבנו סימן מנזין רבנו זה עתור הבן של הראש מה שמלה רבנו זה יכול לקורמנות לא רק לתמיד בין קוראים בין אין קוראים זה טוב לא אמרה ביום כמעט שאני זמנה מילה ביום וכן כתב הכל זה דבר מאוד הגיוני כן לפעמים מנחה גם הורים פרשת תמיד בן ארבעים כתורת כן ואחר פרשת חתד לא יאמר כן היא רצון כפי שאין הבעיה לדבר כלומר אבל השם כן הוא שואל רגע יש גם חתד וגם השם שם זה אותו דבר אי אפשר לנדוב השם ואין כאילו אז הוא שואל בבית הסמיים השם אף על פי שאינו בא בן דבא איך אמרים אותו כמעט נדב פרק וד בקריטות רבי לאיזור אומר מתנדב אדם השם תלוי בכל יום כן השם תלוי זה על ספק אולי חתיך חלב אולי חלדי שבת אולי זה אולי זה שם תלוי זה לא ספק אלא זה נקרא חתיכה משתי חתיכות שאדם יש לו איזשהו ספק סביר לא משנה שם תלוי עם הראש זה אולי זה ספק שנדבה אז אומר רבי לאיזור תכון כשבית הקדש קיים לבוא לכהנים להגיד אני מנדב השם תלוי אולי אולי עברתי קורבן אולי עברתי אמירה אמור על בבא בן בוטא שם מתנדב בכל יום זה הגמרא כמו שהעשיר גדול כל יום קורבן אז אומר הבית הסוף שענינו כבא בן דבא דמי למה בקורבנות אנחנו כן אומרים השם אומרים את כל השם שלו כי השם בראש אפשר לידע כי הוא סוג שני דבר הוא לא משהו קונקרטי ברור שאדם והאב הרע ואכן אפשר להביא השם אפשר להגיד אי רצון כאילו קרבתי השם כי אם הייתי רבי לזר ובא בבן בוטא הייתי מנדב הוא לא שואל הוא שואל בית הסוף אף על גב לחכמים פליגי עלי אז אחר כך חכמים אי אפשר להביא השם בן דבא אז הוא עונה כבא דבא בבן בוטא ועביד באו כי אמר אי רצון לפניך שיהיה חשוב כאילו הקרבתי השם שפיר דמי יש פה אמירה מאוד מעניינת הלכה כרח חמים לפועל אי אפשר להביא השם תלוי בן דבא שם תלוי כמו ששמעתי יש כתרנים ברורים היה לפניי חתיכת חלם חתיכת שומן חלם ניצרק לא יודע מה אכלתי אתה מביא שם תלוי לא סתם אומר הבית הסוף זה דבר שמפיע בגמרא אם בבן בוטא היה הוא בטל את דעתו והיה אומר טוב טוב חכמים זה אסור אני לא מביא אז אתה צריך להבין שאם הוא מביא דבר שעושה לפי חכמים זה חולין בעזרה זה לא צחוק אה תביא מה יכול לי על זה קרבן שאולה נכון זה חולין בעזרה זה אסור תורה אבל זה הייתה דעתו והוא עמד על דעתו הוא עשה לפי הבנתו אז אני הקטן יכול להיד אם בבא בן בוטא הביא אז אני יכול להגיד זה דבר. הרבנים חולקים, אולי זו אותה הלכה בסדר, אבל זה לא מונע לי להגיד את המשפט. מה יכולה היום יכולה להגיד מי שרוצה לעשות כמו בבא בן בוטא? יש הכרעה יחידית, הרבין אחר כרבין, אבל בשביל להגיד משפט שיש לו התכנות לפי בבא בן בוטא אפשר. יהיה רצון כי לא הקרבתי אשם, כי בבא בן בוטא היה מתנה ככה, אז הוא יביא קורבן נדבה ואמר יהיה רצון כאילו הקרבתי אשם. הוא הביא אשם נדבה, הוא נדב ולקח בי מה אני מנדב כן ואמר כאילו אשם תלוי אם יהיה רצון שזה יבט לדבר זאת נכי אמת. זה אנחנו אומרים היום, לא הוא פשוט הביא, הוא הולך נגדך חמי כי זה דעתו, זה דעת יחיד רבי אלעזר ותנאי זכותם היה תנאי בבא בן בוטא ורבי אלעזר זה דעת תנאי. לא אני רק אומר מה קורה כשיש מחלוקת תנאים, אנחנו צריכים לקבל הכרעה. יש פה הכרעה ברורה, חכמים לחכו אותם. אז אומר בפועל אם אתה מגדש, אנחנו לא נביא אשם תלוי בנדבה, אתה חייב תביא, לא אל תביא אין נדבה. רק כשאני אומר תהיה רצון אז אני מתכוון לדעת יחיד שאומר מדסף הוא נעה ככה אם הוא יבטל את דעתו אז מה אם הוא בעצמו לא הביא אז מה אתה נודב נגד דעת חכמים כי היו דברים שלא אוכלו בזמנו אם היו נמנים והיו רבים עליו.
מחלוקת תנאים יש מראה בבמות, אמרתי זה לא מזמן, יש שם שני דברים שתנאים חשובים נכון נגד כולם. אחד זה רבי יוסי הגלילי שהתיר לאכול עוף בחלב, רבי יוסי מדרבנן, זה מה שהקדים החלבים והוא הגיע למסקנה שאין גזרה, אין איסור לאכול עוף מחלב. אז בעירו שרבי יוסי הגלילי אכלו עוף מחלב, לא אכלו כל העיר שלו. אז כמו דנה בבמות אלא זה לא תתגודדו, פה אוכלים פה לא אוכלים. מה קורה? דבר שני, רבי אלעזר אומר שאפשר להכין מכשירי מילה בשבת אם רוצים למול תינוק ואין סכין, קוטרים עצים עושים מהם פחמים פותחים את המפעל ויוצרים סכין. רבי עקיבא חמרו לא, לא, לא כל מה שאותר ברית זה הברית עצמה לא המכשיריה. אבל רבי אלעזר אמר לא, לא מותר. אז בעירו שרבי אלעזר היו קוטרים עצים לעשות פחמים בשבת כי זה לא הוכח. רבי אלעזר אמר זה דעתי, אתם חושבים אחרת אין בעיה. אם באמת ההכרעה זה דיון שלהם בהבמות, בית שלהם, בית שמאי מותר לעשות כמו בית שמאי אז הוא אומרת אם את ההכרעה זו וכל מה שאתה הכרעה זה דיון של בית שמאי לעשות לפיה ונתה אז פה אני אומר זה כנראה פחות בזמנם, זה לא הוכח היום ודאי שלא נביא אשם נדבה. אבל כשאתה אומר אי רצון אתה אומר אני לא מבין, בסך הכל יש לי על מי לסמוך. יש דעה שמאפשרת אי רצון כאילו הקרמתי אשם ואשם ודאי אפשר אם אחד חטטו. עכשיו עדיין אי אפשר להגיד אי רצון כי אשם ודאי לא אשם תלוי. אשם ודאי אפשרתי בכלל לחטטו כיוון שלא בא אלא על חטי הדועה ומאחר שכתב רבנו עטור שאחר פרשת החטט לא יאמר כן לפי שאינה באה נדבה ואלה מה שמודד פרשת אשם ודאי שלום ואחראה כן זה צד אחד אומר הבית אוסף אשם תלוי אתה יכול להגיד אי רצון כי לא הקרמתי אשם תלוי אשם ודאי אשם שבחר חרופן אשם ילוד אשם גזלות אל תגיד זה צד אחד צד שני ואפשר כיוון בשם אשם אשכחן שבאה נדבה עדיין אשם תלוי וכל אשם יוכל לומר אי רצון שזה חשוב כאילו לקרמתי אשם אפילו אם הוא אשם ודאי צד שני מהר בית אוסף במסך הכל אומר אתה רוצה להגיד על משפט אי רצון כי לא הקרמתי אשם המשפט הזה הוא נכון בהקשר של אשם תלוי אז נכון וגם יש שעה רשומות זה לא נכון אבל המילה אשם ונדבה מסתדרים אז אפשר למה שיש את המציאות של אשם תלוי כלומר אתה חטאת שאין אין מציאות שהחטאה נדבה בשום צורה אז אתה לא יכול להגיד אי רצון כי לא הקרמתי חטאה אי רצון כי לא הקרמתי אשם זה נופל על אשם תלוי זה נראה שוב הכל אי רצון אף אחד לא יתיר להביא אבל בשביל להצדיק את ה אי רצון כי לא הקרמתי אשם אז אפשר לסמוך על אשם תלוי דעת רבי ליזר ובאבא בן בוטא למה אתה חטאת שזה מוחלט אין שום מציאות של נדבה.
הקשר אשם ונזיר עוד דבר באותו הקשר הרבינו הגדול מריה אבו אב זל קטן אני חושב שזה צפת הרי יש את הבית כסף של קרים אבו אב יש שם בית כסף כל האנשים האלה חיים שם באזור של העיר עתיקה בצפת אני הולך שם ואני תמיד חושב איזה גדול העולם רבי שלמה אלכברץ והארי וכל הקובלים שם מדהים מדהים רבינו הגדול מריה אבו אב זל קטן שהשם הוא כמו בן דבא לפי שמרון מנדרים שהחסידים נודרים לצוען לנזיר אם כן נראה שיש לו לבוא כמו נדבא עד כאן נשאנו כן נשאנו השם נזיר השם נזיר זה סוג של נדבא נכון? אחרי שאתה נזיר אתה חייב להביא נדבא זה לא נדבא סתם שאתה אומר בא לי להביא עולה אבל מי הביא אותך למצב של נזיר? נדבא אז אומר מריה אבו אב כן נדבא השם שוב בהקשר של נזיר לא כל האשמות כמו שאמר קודם אם יש אשם תלוי לא כמו נגיד ירצון כי לא הקרבתי אשם אם יש אשם נזיר שבעיקרו הוא בא מנדבה כי אדם החליט מן דור נזירות אז המילה נדבא ואשם אחי ביחד אפשר להגיד ירצון כי לא הקרבתי אשם גם הרי מן חביבסטן כתב מה שמקשים שגם האשם מנו בא מנדבה אינה קושיה שהאשם נזיר בא מבד נזירות עד כאן ואף על פי פרשת האשם הכתובה אצל פרשת חתת ועולם שלמים לאו אשם נזירו כן הוא מקשן הרי אשם נזיר מופיע פרשת נשוא בהקשר של נזיר וכשאתה אומר את סדר הקורבנות אתה לך לספר בעקרה ששם חתת ואשם אין שם אשם נזיר אשם אילוד אשם שבחה חרופה אז מה זה קשור? הוא אומר לא משנה מה שמלו זה שם אשם חדו כן זה העקרון שאמרים אשם תלוי נזיר לא משנה אני יכול לנדור לפי באמנת בוטה אני יכול להיות נזיר מן הנביא אשם ברגע שהמילה אשם לא מונעת לדבר אפשר להגיד אותה בצפילה שהוא לומד חתת שאין אין שום מציאות של חתת חובה ואם אתה אומר מחר שנעמר אחר קריאת פרשת חתת יהי רצון שזה חשוב וכולי אם כן למה כתב הרבו קורא פרשת החתת עכשיו יש שאלה עקרונית אם חתת זה חובה ואין היא רצון ואין כאילו ואין שום דבר אז אל תגיד אתה יכול להגיד היא רצון אתה יודע בלי רצון אתה יכול להגיד פרשת עולה ואתה יכול לנדוב אתה יכול להגיד פרשת שלמיק ואתה יכול לנדוב עכשיו בסדר חתת מה אתה אומר בכלל גם כשהקבוש ברוך המאלה אברהם רבינו גם כשלא יהיה בית המקדש ולא יהיה בית קורבנות הם יגידו אבל חתת אין דבר כזה להגיד לא אומרים סתם זה לא באוויר אתה יכול להגיד עולה שלמים אז זו שאלה עקרונית אל תגיד בכלל פרשת חתת כי פרשת חתת יש לה דרך זה לא כמו שאדם יגיד היא רצון או אדם יקרא פרשת מלכות ואומר אם אני חי מלכות אז אני אקורא את פרשת יחמי אם כן אם אחרתי שבאת אני אקורא את מוט יומת לא יש פרוצידור עד שלא תחתה ותעמוד לדין ויתברש שאת חתת זה סוג של עונש עונש לא אומרים סתם כתפילה שאלה מאוד עקרונית יש לומר דו ודאי קריאת פרשת חתת וחפרת קצת אם חתה חת שחווים עליו חתת ואפילו אם יונו ידע שחתה יקרא מספק חתה תחפר עליו יונו חתה לא נורא עמיה נו לשחר כי קוראי בתורה כלומר כשאני אקורא את פרשת שלמים ועולה אני אומר מבחינתי השלמים פה והעולה פה כי אין שום בעיה לנדוב חתה נכון אני לא מדמה כאילו שהבאתי חתה כי אני לא יודע חתתי לא חתתי אבל תגיד זה מחסה אם חתת זה יגיד ואם לא לא קרה כלום אמרת פסוקים אמרת תמיד שהיו רבים בתכנסת כן להגיד למנצח לא להגיד למנצח אמרת תגידו פסוקים מה קרה אנשים רבים אמרת עוד כמה פסוקים הפטרה לקרוא את הרוח את הקצר שני פסוקים אז גם פה לא קרה כלום אי אפשר להקטיד שום קורבן אפשר להגיד אי רצון אם הכתרינו לפי כן אפשר כן הוא אפשר אבל לא אפשר אז אין לו שאפשר להגיד אי רצון זה מתחיל מהמדרש הקב' עברה רבינו נשמע פעם עם שפתנו אני דואג לזה אבל אומר במהות אתה בעצם יוזם אתה אומר אתה קם בוקר אתה אמר עולה אתה אומר שלמי אתה צריך כאילו לעשות משהו בדומה למה שהיה בבית המקדש בית המקדש אתה יכול לקום בבוקר ולהביא עולה הלווי שלמי אתה לא יכול לקום בבוקר הלווי חתת אז אומר בית הסף אם אנחנו טוענים שהפרשיות זה משקף את מה שהיה בית המקדש עולה שלמי בסדר חתת לא אתה לא קם בבוקר הלווי חתת רק אם חתת אז זה מה שאומר בסוף אין הכנעים אם אדם באמת ידע ודאות שהוא חתה יש את הגבוהה הידיים רבי ישמעאל אבל לא נגיד סתם כל בוקר אני חושב שזה גם קצת פספס אתה אומר זה כאילו תפילה זה לא תפילה זה זה דבר אין בעיה אם אתה רוצה להקש את זה כמו ערמי הכיפור של חמחילה אל תגיד סתם אם הוא חתה אתה תקש יש על התגבוהה לרבי ישמעאל שמשטרה אמרה שלא יקרא לו ערנר שמע את זה אז אומר רבי ישמעאל קון גדול אני קראתי ויתתי קטתי הפנקסי שמנהב את המקדש אבי חתת שמינה אז זה הדוגמה הנה נפלתי אין לך להגיד פרשת חתת אבל להגד סתם כחלק מהתפילה זה לא תפילה זה אמיתי חתה זה על כל המשתמח חתתי אני מבקש לך אני חוזר את שמיים וקורבן זה לא על השלמים שאתה אומר אלא תן מה יכול להיות זה זה התנאם המרכזי פה טוב רק נסיים כותב בסדר ערכות חיים פרשת העולה היא מתחילת ועקרא עד תחילת פרשת ונפש כי תקריב זה פרק שלהם ועוד פרשת צו זו תורת העולה עד לא תכבד זאת אומרת מי שרוצה להגיד זה ברצינות זה לא מה שיש בסדורים חתי פרשת ועקרא ועוד צד מצו פרשת חתת ועם נפש חתה ועשתה בשגגה פרשת השם לסוף פרשת ועקרא ועם נפש השקיט החתה ועשתה וכתב אריה בן יקר תול אומר עם הכובנות פסוק זה ושחט אותו על ירך המזמיח צפונה לפני השן וברואי פרשת עם מנצון זאת אומרת אם תראו בסדורים פרשת התמיד בסוף כתוב שחט אותו על ירך המזמיח צפונה שזה נכון גם בכל העולה כל העולות בצפון מה העניין? כזה אומרים בעקרא רב אמר קבלו שפחו מיד אני עליי שמי וארץ בן גוי בן ישראל בן עבד בן עמא בשעה שאני קוראים עקרא זה צפונה לפני השן אני זוכר עקדת יצחק בן אברהם זה שזכו לנו אמר בפסוק הזה דבר אחרון וכתוב ששם יש נוהגים לומר אחר ברכת הותרה פרשת כיור כעבודה ראשונה אחר כך אומר תרומת הדשן אחר כך פרשת תמיד אחר כך כתורת כאן מסבך כתורת פרשת צמני הכתורת ועשייתו אחר כך רבד התמיד מקטרים הכתורת אחר כך פרשת ברכת כהנים אחר כך מבחים איתן חלק מהסידורים זה יותר חלק פחות אני לעצמי משתדל באמת להגיד את שלושת הפרשיות האלה אם לא לפני התפילה אמרו בשפר אמר לי שאפשר אחרי התפילה את כיור תרומת הדשן ותמיד זו ככה התחלה של עבודה בבית המקדש שני מלכה אני אומר את כיור ואת תמיד אם נספיק תורת טוב זה בעצם המינימום טוב שם כוח טוב
